Talmud Builders

    Niddah 3b

    Back to index

    English translation — Niddah 3b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1The Gemara answers: The difference between them is with regard to the possibility of raising a contradiction between Shammai’s ruling here and the cases of a barrel, a ritual bath, and an alleyway. According to that version, that Shammai’s reasoning is based upon the principle that an item retains its presumptive status, there is room to raise these contradictions, as the Gemara explained. By contrast, according to these other versions, that the woman would have felt any previous menstrual flow or that any prior menstrual blood would have flowed out previously, there is no room to raise such contradictions, as those rulings do not contradict the halakha here, where a unique factor is relevant.

    2The Gemara further asks: And what difference is there between this version, that any prior menstrual blood would have flowed out, and that version, that she would have felt any previous menstrual flow? The Gemara answers: According to Abaye, who maintains that Shammai agrees that a woman who engages in intercourse while using a contraceptive cloth is impure retroactively, there is a difference in a case where the woman engages in intercourse while using a contraceptive cloth. If Shammai’s reasoning is that a woman senses the emission of blood, in this case too it is assumed that she did not emit blood earlier. By contrast, if his reasoning is that any prior menstrual blood would have come out at the outset, it is possible that the cloth blocked the emission of blood, and she already emitted blood. Consequently, she is impure retroactively.

    3According to Rava, who maintains that blood can emerge even if the woman engages in intercourse while using a contraceptive absorbent cloth, there is a difference between the two interpretations in a case where she engages in intercourse while using a tightly packed absorbent cloth, as such a cloth will prevent the blood from flowing out, but it does not affect her ability to sense an emission.

    4It is taught in a mishna ( Teharot 4:4) in accordance with this version, i.e., that Shammai’s reasoning is that if it is so, that there was menstrual blood previously, it would have come out at the outset: Hillel said to Shammai: Don’t you concede to the following halakha : In the case of a basket that was used as a container for ritually pure items, and those items were placed in one corner, and subsequently the carcass of a creeping animal was found in a different corner of the basket, the halakha is that the items initially considered ritually pure are now retroactively considered impure? Shammai said to him: Indeed, that is correct.

    5Hillel continues: And if so, what difference is there between this case of the pure items stored in the basket, which are now considered retroactively impure, and that case of the ritually pure woman who experiences a menstrual flow, who is impure only from that point onward? Shammai answers: This one, the basket, has a base on which it rests, and therefore the creeping animal might have been there earlier unseen. That one, the menstruating woman, has no base, i.e., there is nothing to impede her menstrual blood from flowing out. Shammai’s response indicates that she is not retroactively impure because if she had experienced a previous menstruation it would have flowed at that stage.

    6§ Rava says: The reason for the opinion of Shammai that a woman who experiences menstruation is not deemed ritually impure retroactively is due to the dereliction of the mitzva to be fruitful and multiply. If woman is always deemed retroactively impure, she and her husband might abstain from engaging in sexual intercourse out of fear that she is already impure even if she has not yet experienced bleeding. The Gemara adds that this explanation is also taught in a baraita : Shammai said to Hillel: If it is so, that a woman is rendered retroactively impure as you claim, you will have caused the Jewish women to be derelict in the mitzva to be fruitful and multiply.

    7The Gemara asks: But according to the one who taught this version, i.e., Rava, there is a difficulty: Isn’t it taught in the aforementioned mishna in accordance with that other version, that Shammai’s reasoning is that if it is so, that there was any menstrual blood previously, it would have come out at the outset? The Gemara answers: There, in that mishna, it is Hillel who erred. He thought the reason of Shammai is that if it is so, that there was any menstrual blood previously, it would have come out at the outset. And therefore, he raises a difficulty against Shammai’s opinion from the case of the basket.

    8And Shammai said to Hillel: You are mistaken. My reasoning is actually due to the dereliction of the mitzva to be fruitful and multiply. But even according to your erroneous reasoning that led you to raise a difficulty from the case of the basket, I have an answer for that as well: This basket has a base, and therefore the creeping animal could have been there earlier, unseen; but that menstruating woman has no base.

    9The Gemara asks the reverse question: And according to the one who teaches this other version, that Shammai’s reasoning is that if there was previous menstrual blood it would have come out at the outset, isn’t it taught in a baraita in accordance with that other version, that Shammai’s reasoning is due to the dereliction of the mitzva to be fruitful and multiply?

    10The Gemara answers: That baraita was recorded at a later point in their discussion, as this is what Hillel is saying to Shammai: Yes, the reason that you say for your opinion has merit, that if it is so, that there was any menstrual blood previously, it would have come out at the outset. Nevertheless, you should enact a safeguard for your statement and render her retroactively impure, as in what way is this case different from the rest of the entire Torah, where the Sages enact safeguards?

    11Shammai said to Hillel: If so, i.e., if she is considered impure retroactively as a safeguard, you will have caused the Jewish women to be derelict in the mitzva to be fruitful and multiply. The Gemara asks: And how does Hillel respond to Shammai’s reasoning with regard to the mitzva to be fruitful and multiply? The Gemara explains that Hillel would answer: Although I rule that she is retroactively impure, did I say that she is forbidden to her husband and must therefore abstain from the mitzva to be fruitful and multiply? I said only that she renders impure any ritually pure items that she touched.

    12The Gemara asks: And how would Shammai reply to this? The Gemara answers: Shammai maintains that even a safeguard that renders ritually pure items impure should not be imposed. The reason is that if it were so, the heart of a scrupulous husband might strike him with pangs of conscience over sins that he could transgress and he would separate from his wife, out of fear that she is impure.

    13The Gemara provides a mnemonic for the ensuing discussions: A base; examined; covered; in a corner. It was stated: If one has a basket that was used as a container for holding ritually pure produce, and those items were placed in one corner of the basket, and subsequently the carcass of a creeping animal was found in a different corner of the basket, Ḥizkiyya says: That produce initially considered ritually pure is still pure. Rabbi Yoḥanan says: The produce initially considered ritually pure is now retroactively deemed impure. The Gemara asks: But how can Ḥizkiyya rule that it is pure? After all, don’t Shammai and Hillel agree in the case of the basket that the produce initially considered pure is now retroactively impure?

    14The Gemara answers: When do Shammai and Hillel agree that all the produce is retroactively impure? With regard to a basket that has a base. In such a case, the carcass of the creeping animal might have previously been in the basket and it went unnoticed when one removed the pure produce items. When Ḥizkiyya and Rabbi Yoḥanan disagree, it is with regard to a basket that has no base, i.e., both ends were open and the basket was used while it was lying on its side. In that situation, the contents of the basket are emptied by raising one end, which causes all items inside to fall out. Consequently, any creeping animal that was found subsequently must have entered the basket only after that produce was removed, which is why Ḥizkiyya rules that the produce remains pure.

    15The Gemara asks: If this is referring to a case where the basket has no base, what is the reasoning of Rabbi Yoḥanan for ruling that the produce is ritually impure? The Gemara answers: The basket has no base but it does have an inward-curved rim. Therefore, it is possible that the carcass of a small creeping animal might have been held back by the rim and remained inside the basket even after it was turned over. Rabbi Yoḥanan rules that the produce is retroactively impure, due to the possibility that the creeping animal might have been in the basket previously together with the initially pure produce.

    16The Gemara raises a difficulty: But isn’t it taught in a baraita : With regard to one who draws ten pails of water one after another, i.e., he draws out water in one pail and from it he fills another ten pails with water, and the carcass of a creeping animal is found in one of them, that pail of water is ritually impure but all the rest of them are pure. And Reish Lakish says in the name of Rabbi Yannai: This halakha was taught only in a case where the pail has no inward-curved rim. Consequently, its contents are entirely emptied each time it is overturned, which means that the creeping animal must have entered only this pail. But if the pail has a rim, all of the water that had been drawn is impure, as the creeping animal might have entered the pail earlier and the rim held it back each time the pail was overturned.

    17The Gemara explains the difficulty: Shall we say that Ḥizkiyya, who is not concerned that the rim of the basket might have held back the creeping animal, does not agree with the opinion of Rabbi Yannai? The Gemara answers that there is a difference between the two cases: Water is slippery, whereas produce is not slippery. In order to pour water out of the pail it is not necessary to turn it over completely. Therefore, the rim might hold back a creeping animal. By contrast, a basket must have one end fully raised in order to empty out all the produce it contains. In such a case Rabbi Yannai would agree that nothing could have been held back, and therefore the emptied produce remains pure.

    18Alternatively, there is a different reason why one does not overturn a pail of water entirely: In the case of water, one is not particular about it, i.e., he does not mind if some is left over. Therefore he does not overturn the pail completely. By contrast, in the case of produce one is particular about it, so he raises one end of the basket entirely to ensure that every last piece of produce is emptied. Consequently, in the case of produce Rabbi Yannai would agree that even if the basket has a rim, all the produce remains pure.

    19As an alternative to its previous resolution that Ḥizkiyya is discussing the case of a rimmed receptacle, the Gemara suggests another resolution of the apparent contradiction between Ḥizkiyya’s ruling and the opinions of Hillel and Shammai. And if you wish, say: When do Shammai and Hillel agree? In the case of a basket that was not examined. Since he did not examine the basket when he placed the pure produce there, a creeping animal might have already been inside. Consequently, they agree that the produce does not retain its presumptive state of purity but is considered retroactively impure.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    לאביי איכא מוךללישנא דאשה מרגשת אפי' משמשת במוך נמי דיה שעתה וללישנא דמעיקרא הוה אתי משמשת במוך מטמאה למפרע:

    ונמצא בה שרץ בזוית אחרתלאחר שניטלו טהרות מן הקופה:

    שטהרות הראשונות טמאותלמפרע. ודוקא בזוית אחרת כגון קופה ארוכה אמתים וג' אמות דאיכא למימר קודם שניטלו הטהרות הוה התם ונטמא הכלי מחמת השרץ וטהרות מחמת הכלי ואיהו הוא דלא נתעסק באותו זוית ולא אשכחיה אבל באותו זוית לא דודאי בתר הכי נפל דאי הוה התם בשעת טהרות הוה חזי ליה כשהוציאן:

    אבלכן הדבר:

    ומה הפרש בין זו לזווהא טומאה דלמפרע הוא:

    שוליםפונ"ץ בלע"ז. ועכבו השולים את השרץ מלצאת והוא הוציא טהרות דרך פיה מלמעלה והשרץ שבזוית אחרת לא ראה:

    ולזו אין לה שוליםואי הוה דם מאתמול בבית החיצון הוה נפיק ונפיל:

    מפריה ורביהדכיון דחיישינן לדם בבית החיצון לבו נוקפו ופורש מן האשה:

    וקא מקשי ליה קופההרי קופה דלא אמר אם איתא דהוה שרץ מעיקרא הוה נפיק עם הטהרות כשעירה את הקופה:

    סייגחזוק וגדר מדרבנן לטמא למפרע. וה"ה דמצי למיפרך הני מתני' אהנך לישנא דלעיל ולתרוצי כי האי גוונא הלל טעי וסבר טעמא דשמאי אם איתא כו' וקשיא ליה קופה וקאמר ליה שמאי טעמא דידי משום העמד אשה על חזקתה אי משום אשה מרגשת ולמאי דקא טעית נמי דקא מקשת לי קופה זו יש לה שולים כו':

    שיש לה שוליםוהוא הוציאן דרך הפה הלכך אם שרץ היה בה לא ראהו ולא יצא:

    שאין לה שוליםכגון חבית של עץ שניטלו שוליהם ויכול להשתמש באורך חללן כשהן מוטלות בקרקע וכשהוא מערה אותן הוא מגביה ראש האחד ומערה והכל יוצא ממנה:

    מאי טעמא דר' יוחנןהא ודאי אילו הוה התם בשעת טהרות הוה נפיק בהדייהו:

    אוגניםבמקום השוליים יש אוגנים שכפופין ראשי הנסרים כלפי פנים וכשהוא מערה איכא למימר אוגנים עכבו:

    עשרה דלייםי' פעמים בדלי אחד ומערה בכלי גדול:

    וכולן טהוריןדאמר השתא הוא דנפל דהואיל שלא מצא קודם שעירה הדלי בפעם הזאת לתוך הכלי טהורין:

    שאין לו אוגניםלדלי דהשתא ודאי אם איתא דהוה התם בזימנא קמאי הוה נפיל מן הדלי עם המים:

    מיא שרקיואין צריך להפוך הדלי על פניו כשהוא מערה הלכך איכא למימר אוגנים עכבוהו לשרץ אבל פירי לא שרקי וכשעירה טהרות ממנה הפכה כולה על פניה לפי שאין פירות נוחין לישרק ולצאת הלכך אי הוה שרץ עם הטהרות הוה שריק ונפיל בהדייהו:

    לא קפיד עלייהואי משייר מינייהו לתוך הדלי הלכך אינו שופך כל הדלי על פניו ומצו אוגנים לעכובי שרץ:

    קפיד עלייהולאפוקינהו כולהו והופך קופה על פיה ולא משייר מידי ואם איתא דהוה שרץ הכי נמי דלא אישתייר:

    בקופה שאינה בדוקהשלא בדקה בשעה שנתן טהרות לתוכה הלכך אין להעמידה על חזקת טהרה:

    נדה ג עמוד ב

    1איכא בינייהו למרמי חבית ומקוה ומבוי להאיך לישנא איכא למרמינהו, להני לישני ליכא למרמי.

    2ומאי איכא בין האי לישנא להאיך לישנא? לאביי איכא מוך,׃

    3לרבא איכא מוך דחוק.

    Baraita

    4תניא כי האי לישנא, דאם איתא דהוה דם מעיקרא הוה אתי. אמר לו הלל לשמאי: אי אתה מודה בקופה שנשתמשו בה טהרות בזוית זו, ונמצא שרץ בזוית אחרת, שטהרות הראשונות טמאות? אמר לו: אבל!

    5ומה הפרש בין זו לזו? לזו יש לה שולים, לזו אין לה שולים.

    6רבא אמר: טעמא דשמאי משום בטול פריה ורביה. תניא נמי הכי: אמר לו שמאי להלל: א"כ בטלת בנות ישראל מפריה ורביה.

    7ומאן דתני האי לישנא, הא תניא כי האיך לישנא, דאם איתא דהוה דם מעיקרא הוה אתי. התם, הלל הוא דקטעי, הוא סבר טעמא דשמאי דאם איתא דהוה דם מעיקרא הוה אתי, וקא מקשי ליה קופה.

    8ואמר ליה שמאי: טעמא דידי משום בטול פריה ורביה, ולמאי דקטעית נמי דקמקשית קופה לזו יש לה שולים, ולזו אין לה שולים.

    9ולמאן דתני האי לישנא, הא תניא כי האיך לישנא, משום בטול פריה ורביה!

    10הכי קאמר ליה הלל לשמאי: אין, טעמא קאמרת, דאם איתא דהוה דם מעיקרא הוה אתי, ומיהו עשה סייג לדבריך, דמאי שנא מכל התורה כולה דעבדינן סייג?

    11אמר ליה: א"כ בטלת בנות ישראל מפריה ורביה! והלל מפריה ורביה מי קאמינא? לטהרות הוא דקאמינא!

    12ושמאי לטהרות נמי לא, דאם כן לבו נוקפו ופורש.

    13(שולי"ם, בדוקי"ן, מכוסי"ן בזוי"ת סימ"ן). איתמר: קופה שנשתמשו בה טהרות בזוית זו, ונמצא שרץ בזוית אחרת חזקיה אמר: טהרות הראשונות טהורות, רבי יוחנן אמר: טהרות הראשונות טמאות. והא (בית) שמאי והלל מודו בקופה דטהרות הראשונות טמאות!

    14כי מודו שמאי והלל בקופה שיש לה שולים, כי פליגי חזקיה ורבי יוחנן בקופה שאין לה שולים.

    15אין לה שולים, מ"ט דר' יוחנן? אין לה שולים, ויש לה אוגנים.

    16והתניא: המדלה עשרה דליים מים בזה אחר זה, ונמצא שרץ באחד מהן הוא טמא, וכולן טהורין. ואמר ריש לקיש משום רבי ינאי: לא שנו אלא שאין לה אוגנים, אבל יש לה אוגנים כולן טמאין.

    17לימא חזקיה לית ליה דר' ינאי? מיא שרקי, פירי לא שרקי.

    18אי נמי: מיא לא קפיד עלייהו, פירי קפיד עלייהו.

    19ואי בעית אימא: כי מודו שמאי והלל בקופה שאינה בדוקה,׃

    Tosafot

    איכא בינייהו למרמי חבית ומקוהוא"ת להני טעמי נמי איכא למרמי דהא מודה שמאי בשוטה דלא מרגשת דלמפרע תולין ובמקוה שורפין וכן להלל דלית ליה הני טעמי צריך לשנויי כדמשני דהתם תרתי לריעותא וי"ל דטעמא דהרגשה מהני להלל שלא לטמא ודאי ולשמאי מהני אף בשוטה שלא לטמאותה בודאי א"נ יש לומר דידע טעמא דתרתי לריעותא לשרוף אבל תולין אע"ג דליכא תרתי לריעותא ועיקר פירכא דלעיל לשמאי דמשום דליכא באשה תרתי לריעותא מ"מ לא היה לו לטהר לגמרי וא"ת אכתי איכא למירמי דבמקוה מטמאינן אף ברה"ר ובנגע באחד בלילה מטהרים חכמים ברה"ר בראהו חי מבערב אלא ע"כ היינו טעמא משום דבמקוה איכא תרתי לריעותא וי"ל דלא קשה ליה לעיל אלא במאי דמטהר שמאי אף ברשות היחיד:

    לאביי איכא מוךה"מ למימר נמי דאיכא בינייהו שוטה דללישנא קמא דאשה מרגשת מודה שמאי בשוטה ואין לומר דללישנא דאי הוה דם מעיקרא הוה אתי מודה נמי שמאי בשוטה דשמא דם אחר נפל קודם בדיקה משום דמשמע דעל דם שנמצא עכשיו קאמר:

    כי פליגי חזקיה ור' יוחנן בקופה שאין לה שוליםשאז משתמשין בה כשהיא מושכבת וקופה היא מרובעת ומשתמשין בה לרחבה ונמצאו טהרות בימין ושרץ בשמאל ופליגי דלחזקיה אית ליה טהרות האחרונות טמאות אבל הראשונות טהורות דשרץ בתר הכי נפל דאילו הוה התם מעיקר' כשהגביה הקופה לערות ממנה הטהרות היה נופל גם השרץ ור' יוחנן אמר דטהרות הראשונות נמי טמאות שהאוגנים עכבו השרץ מליפול בארץ ולכך לא ראהו לפי שהטהרות נפלו לצד ימין ולצד שמאל שהשרץ שם לא ראה אבל אם היתה הקופה עגולה מודה רבי יוחנן דהראשונות טהורות דאז נופלין השרץ והטהרות במקום אחד ואע"פ שהאוגנים מעכבין מליפול בארץ מ"מ אי הוה השרץ התם היה רואהו ולכך נקט דוקא נמצא בזוית אחרת וכן מוכח בפ"ק דשבת (דף ח.) דסתם קופה מרובעת גבי כוורת נקט רחבה ששה לפי שהיא עגולה וצריך להיות בה ד' מרובעים ובקופה נקט רחבה ד' [לפי שהיא מרובעת] ודליים אפי' הם עגולים אתי שפיר דרגילות הוא לערות המים מהר ואין רואין אם נשאר שרץ בכלים ולר' יוחנן קופה דשמאי ה"ה דמצי למנקט אפילו באין לה שולים אך יש לה אוגנים:

    והתניא המדלה י' דליים כו'הקשה הר"ר מנחם אמאי לא מייתי מתניתין דטהרות פ"ד (מ"ד) דתנן המדלה י' דליים ונמצא שרץ בא' מהן הוא טמא וכולן טהורין וי"ל דהתם לא קתני זה אחר זה ואיכא למימר דמיירי כשמדלה שם י' דליים והם כולם יחד בבור והעשירי שהגביה נמצא בו שרץ ולא ידעינן כשהיה השרץ על המים בבור אם בשאר דליים נגע בעודן בבור והוי ספק טומאה צפה על פני המים דטהור אף ברה"ר כדאיתא בסוף נזיר (דף סד.) ואין חילוק בין יש לה אוגנים בין אין לה אוגנים אי נמי לא קתני מים במתניתין ואיכא למימר דמיירי בבור שיש בו יין ושמן וקמ"ל דט' דליים הראשונים טהורים ולא אמרינן שהשרץ היה תחלה בבור וטימא הכל אלא אמרינן דבדלי זה אחרון נפל תחלה בעודו ריקן וכשדלאו לבור לבסוף הוא טמא ומטמא כל מה שבבור אבל שאר דליים הראשונים טהורים:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rashba

    אמר לו הלל לשמאי אי אתה מודה בקופה שנשתמשו בה טהרות בזוית זו וכו' אמר לו אבל. ומה הפרש בין זו לזו איכא דמקשה ולהלל מי ניחא, והלא קופה שורפין עליה את התרומה, ומעת לעת שבנדה תולין. וניחא להו, דאף הלל אית ליה דיש הפרש בין קופה לאשה דזו יש לה שולים וזו אין לה שולים, אלא דהכי קאמר ליה, כיון דקא מודית בקופה שיש לה שולים ששורפין, אודי לי מיהת באשה שהיא כמי שיש לה אוגנין שתולין, ואמר ליה שמאי דלא. ואינו מחוור בעיני, חדא דא"כ היאך אמר הלל מה הפרש בין זו לזו דלדידיה נמי טובא איכא בינייהו, דזו טמאה ודאי מן הדין לשרוף עליה את התרומה וזו טהורה מדינא אלא דמשום סייג הוא בא לחוש לה. ועוד דבפלוגתא דחזקיה ור' יוחנן דבסמוך אקשינן עליה דחזקיה, והא בין שמאי ובין הלל מודו בקופה, ופרקינן כי מודו שמאי והלל בקופה שיש לה שולים, וכי פליגי חזקיה ור' יוחנן בתולין פליגי, כדמוכח בהדיא בכולה סוגיא, וא"כ אכתי מי ניחא לחזקיה, דאטו שביק הלל ועביד כשמאי, דמכל מקום אף בקופה שאין לה שולים בשיש לה אוגנין תולין כדברי הלל דתולה באשה. ולי נראה דקושיא מעיקרא ליתא, דקופה דשמאי והלל נמי בתולין היא, דומיא דמעת לעת שבנדה, ועל כרחיך אית לן למימר הכין, ותדע לך דהא כי מוקמינן לקמן להלל ושמאי בקופה שאינה בדוקה, קא מתמהינן והא דומיא דאשה דקתני ואשה בדוקה היא, אלמא מעיקרא הא דשמאי והלל בבדוקה הוה שמיע לן, ואי לשרוף קאמרי, היאך אפשר לומר כן בקופה בדוקה דהא אפילו מבוי דאית ביה שרצים בגופיה ושרצים דמעלמא אין שורפין אלא תולין, דדומיא דכתם שנמצא בחלקו קתני ליה במתניתין, כל שכן בקופה דלא שייכי ביה שרצים דאין שורפין. ועוד דכי מוקמינן פלוגתא דחזקיה ור' יוחנן במכוסה בבדוקה מוקמינן לה, והכי קאמר אי בעית אימא הא והא בבדוקה אלא דהלל ושמאי בשאינה מכוסה ודחזקיה ור' יוחנן במכוסה, ובבדוקה ודאי לא שרפינן כדאמרן. ועוד דהא מפלגינן בין דשמאי והלל לדחזקיה ור' יוחנן אלא במכוסה ושאינה מכוסה, וחזקיה ור' יוחנן לא פליגי דלא שרפינן, וכדאמרינן בהדיא וכי תימא הני מילי לשרוף אבל לתלות תלינן כלומר ור' יוחנן דאמר לתלות כנ"ל. ובפירש רש"י ז"ל גם כן מצאתיו בלשון הזה, יש לה שולים סייג לטהרות הוא דאמרינן משום מעלה דטהרות ע"כ וזה כדברינו. ואי קשיא לך מה בין זו לנגע באחד בלילה דהתם שורפים והכא תולין, הא תריצנא לה לעיל, דהכא ספק ביאה הוא, ספק הוה שם ספק לא הוה שם, אבל בנגע בא' בלילה דודאי נגע, אזלינן בתר שעת מציאתן ובמקום מציאתן.

    אמר ליה אם כן בטלת פריה ורביהכלומר אם אתה מטמא אותה למפרע א"כ אף בעלה היא מטמאה, והילכך אף הוא פורש ממנה לעולם.

    והלל לפריה ורביה מי אמרכלומר לטמא בועלה למפרע כדי שיתבטל הוא ע"י כך מפריה ורביה מי אמר. אנא לטמא טהרות למפרע בלחוד קאמינא, ומשום סייג.

    Babylonian Talmud · folio map

    Niddah 3b

    Niddah 3b. The full printed text of this folio side — 19 numbered segments, about 346 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    לאביי איכא מוך ללישנא דאשה מרגשת אפי' משמשת במוך נמי דיה שעתה וללישנא דמעיקרא הוה אתי משמשת במוך מטמאה למפרע:

    ונמצא בה שרץ בזוית אחרת לאחר שניטלו טהרות מן הקופה:

    שטהרות הראשונות טמאות למפרע. ודוקא בזוית אחרת כגון קופה ארוכה אמתים וג' אמות דאיכא למימר קודם שניטלו הטהרות הוה התם ונטמא הכלי מחמת השרץ וטהרות מחמת הכלי ואיהו הוא דלא נתעסק באותו זוית ולא אשכחיה אבל באותו זוית לא דודאי בתר הכי נפל דאי הוה התם בשעת טהרות הוה חזי ליה כשהוציאן:

    אבל כן הדבר:

    ומה הפרש בין זו לזו והא טומאה דלמפרע הוא:

    שולים פונ"ץ בלע"ז. ועכבו השולים את השרץ מלצאת והוא הוציא טהרות דרך פיה מלמעלה והשרץ שבזוית אחרת לא ראה:

    ולזו אין לה שולים ואי הוה דם מאתמול בבית החיצון הוה נפיק ונפיל:

    מפריה ורביה דכיון דחיישינן לדם בבית החיצון לבו נוקפו ופורש מן האשה:

    13 more comments on this page.

    Rashi on Niddah 3b · Sefaria

    Tosafot

    איכא בינייהו למרמי חבית ומקוה וא"ת להני טעמי נמי איכא למרמי דהא מודה שמאי בשוטה דלא מרגשת דלמפרע תולין ובמקוה שורפין וכן להלל דלית ליה הני טעמי צריך לשנויי כדמשני דהתם תרתי לריעותא וי"ל דטעמא דהרגשה מהני להלל שלא לטמא ודאי ולשמאי מהני אף בשוטה שלא לטמאותה בודאי א"נ יש לומר דידע טעמא דתרתי לריעותא לשרוף אבל תולין אע"ג דליכא תרתי לריעותא ועיקר פירכא דלעיל לשמאי דמשום דליכא באשה תרתי לריעותא מ"מ לא היה לו לטהר לגמרי וא"ת אכתי איכא למירמי דבמקוה מטמאינן אף ברה"ר ובנגע באחד בלילה מטהרים חכמים ברה"ר בראהו חי מבערב אלא ע"כ היינו טעמא משום דבמקוה איכא תרתי לריעותא וי"ל דלא קשה ליה לעיל אלא במאי דמטהר שמאי אף ברשות היחיד:

    לאביי איכא מוך ה"מ למימר נמי דאיכא בינייהו שוטה דללישנא קמא דאשה מרגשת מודה שמאי בשוטה ואין לומר דללישנא דאי הוה דם מעיקרא הוה אתי מודה נמי שמאי בשוטה דשמא דם אחר נפל קודם בדיקה משום דמשמע דעל דם שנמצא עכשיו קאמר:

    כי פליגי חזקיה ור' יוחנן בקופה שאין לה שולים שאז משתמשין בה כשהיא מושכבת וקופה היא מרובעת ומשתמשין בה לרחבה ונמצאו טהרות בימין ושרץ בשמאל ופליגי דלחזקיה אית ליה טהרות האחרונות טמאות אבל הראשונות טהורות דשרץ בתר הכי נפל דאילו הוה התם מעיקר' כשהגביה הקופה לערות ממנה הטהרות היה נופל גם השרץ ור' יוחנן אמר דטהרות הראשונות נמי טמאות שהאוגנים עכבו השרץ מליפול בארץ ולכך לא ראהו לפי שהטהרות נפלו לצד ימין ולצד שמאל שהשרץ שם לא ראה אבל אם היתה הקופה עגולה מודה רבי יוחנן דהראשונות טהורות דאז נופלין השרץ והטהרות במקום אחד ואע"פ שהאוגנים מעכבין מליפול בארץ מ"מ אי הוה השרץ התם היה רואהו ולכך נקט דוקא נמצא בזוית אחרת וכן מוכח בפ"ק דשבת (דף ח.) דסתם קופה מרובעת גבי כוורת נקט רחבה ששה לפי שהיא עגולה וצריך להיות בה ד' מרובעים ובקופה נקט רחבה ד' [לפי שהיא מרובעת] ודליים אפי' הם עגולים אתי שפיר דרגילות הוא לערות המים מהר ואין רואין אם נשאר שרץ בכלים ולר' יוחנן קופה דשמאי ה"ה דמצי למנקט אפילו באין לה שולים אך יש לה אוגנים:

    והתניא המדלה י' דליים כו' הקשה הר"ר מנחם אמאי לא מייתי מתניתין דטהרות פ"ד (מ"ד) דתנן המדלה י' דליים ונמצא שרץ בא' מהן הוא טמא וכולן טהורין וי"ל דהתם לא קתני זה אחר זה ואיכא למימר דמיירי כשמדלה שם י' דליים והם כולם יחד בבור והעשירי שהגביה נמצא בו שרץ ולא ידעינן כשהיה השרץ על המים בבור אם בשאר דליים נגע בעודן בבור והוי ספק טומאה צפה על פני המים דטהור אף ברה"ר כדאיתא בסוף נזיר (דף סד.) ואין חילוק בין יש לה אוגנים בין אין לה אוגנים אי נמי לא קתני מים במתניתין ואיכא למימר דמיירי בבור שיש בו יין ושמן וקמ"ל דט' דליים הראשונים טהורים ולא אמרינן שהשרץ היה תחלה בבור וטימא הכל אלא אמרינן דבדלי זה אחרון נפל תחלה בעודו ריקן וכשדלאו לבור לבסוף הוא טמא ומטמא כל מה שבבור אבל שאר דליים הראשונים טהורים:

    Tosafot on Niddah 3b · Sefaria

    Rashba

    אמר לו הלל לשמאי אי אתה מודה בקופה שנשתמשו בה טהרות בזוית זו וכו' אמר לו אבל. ומה הפרש בין זו לזו איכא דמקשה ולהלל מי ניחא, והלא קופה שורפין עליה את התרומה, ומעת לעת שבנדה תולין. וניחא להו, דאף הלל אית ליה דיש הפרש בין קופה לאשה דזו יש לה שולים וזו אין לה שולים, אלא דהכי קאמר ליה, כיון דקא מודית בקופה שיש לה שולים ששורפין, אודי לי מיהת באשה שהיא כמי שיש לה אוגנין שתולין, ואמר ליה שמאי דלא. ואינו מחוור בעיני, חדא דא"כ היאך אמר הלל מה הפרש בין זו לזו דלדידיה נמי טובא איכא בינייהו, דזו טמאה ודאי מן הדין לשרוף עליה את התרומה וזו טהורה מדינא אלא דמשום סייג הוא בא לחוש לה. ועוד דבפלוגתא דחזקיה ור' יוחנן דבסמוך אקשינן עליה דחזקיה, והא בין שמאי ובין הלל מודו בקופה, ופרקינן כי מודו שמאי והלל בקופה שיש לה שולים, וכי פליגי חזקיה ור' יוחנן בתולין פליגי, כדמוכח בהדיא בכולה סוגיא, וא"כ אכתי מי ניחא לחזקיה, דאטו שביק הלל ועביד כשמאי, דמכל מקום אף בקופה שאין לה שולים בשיש לה אוגנין תולין כדברי הלל דתולה באשה. ולי נראה דקושיא מעיקרא ליתא, דקופה דשמאי והלל נמי בתולין היא, דומיא דמעת לעת שבנדה, ועל כרחיך אית לן למימר הכין, ותדע לך דהא כי מוקמינן לקמן להלל ושמאי בקופה שאינה בדוקה, קא מתמהינן והא דומיא דאשה דקתני ואשה בדוקה היא, אלמא מעיקרא הא דשמאי והלל בבדוקה הוה שמיע לן, ואי לשרוף קאמרי, היאך אפשר לומר כן בקופה בדוקה דהא אפילו מבוי דאית ביה שרצים בגופיה ושרצים דמעלמא אין שורפין אלא תולין, דדומיא דכתם שנמצא בחלקו קתני ליה במתניתין, כל שכן בקופה דלא שייכי ביה שרצים דאין שורפין. ועוד דכי מוקמינן פלוגתא דחזקיה ור' יוחנן במכוסה בבדוקה מוקמינן לה, והכי קאמר אי בעית אימא הא והא בבדוקה אלא דהלל ושמאי בשאינה מכוסה ודחזקיה ור' יוחנן במכוסה, ובבדוקה ודאי לא שרפינן כדאמרן. ועוד דהא מפלגינן בין דשמאי והלל לדחזקיה ור' יוחנן אלא במכוסה ושאינה מכוסה, וחזקיה ור' יוחנן לא פליגי דלא שרפינן, וכדאמרינן בהדיא וכי תימא הני מילי לשרוף אבל לתלות תלינן כלומר ור' יוחנן דאמר לתלות כנ"ל. ובפירש רש"י ז"ל גם כן מצאתיו בלשון הזה, יש לה שולים סייג לטהרות הוא דאמרינן משום מעלה דטהרות ע"כ וזה כדברינו. ואי קשיא לך מה בין זו לנגע באחד בלילה דהתם שורפים והכא תולין, הא תריצנא לה לעיל, דהכא ספק ביאה הוא, ספק הוה שם ספק לא הוה שם, אבל בנגע בא' בלילה דודאי נגע, אזלינן בתר שעת מציאתן ובמקום מציאתן.

    אמר ליה אם כן בטלת פריה ורביה כלומר אם אתה מטמא אותה למפרע א"כ אף בעלה היא מטמאה, והילכך אף הוא פורש ממנה לעולם.

    והלל לפריה ורביה מי אמר כלומר לטמא בועלה למפרע כדי שיתבטל הוא ע"י כך מפריה ורביה מי אמר. אנא לטמא טהרות למפרע בלחוד קאמינא, ומשום סייג.

    Rashba on Niddah 3b · Sefaria

    Ritva

    אי אתה מודה בקופ׳ שנשתמשו וכו׳ עד טמאות י״מ טמאות ודאי לשעת מציאתו וכדאמר לק׳ גבי נגע באחד בלילה דרבנן מטמאין טומאה ודאי וק״ל דא״כ היאך אמר ליה הלל לשמאי מה הפרש בין זו לזו דהא לדידיה נמי איכא הפרש שבזו שורפין ובמעת לעת תולין ותי׳ דהלל נמי מודה דאשה אין לה שולים אבל מ״מ יש לה אוגנים וראויה לתלות והכי אמר ליה לשמאי ומה ההפרש הגדול שאתה נותן בין זו לזו ואין פי׳ זה נכון דלשנא דמה הפרש לא משמע הכי אלא ודאי דהכא טמאות לתלות קתני וכההוא דר״י דקופה דבסמוך ותדע דהא לקמן מוקמינן להאי באשה בדוקה וכל שהיא בדוקה א״א לומר בה לשרוף דאפי׳ מבוי דאית בה כתרתי לריעותא אין שורפין אלא תולין כדכתיבנא לעיל ועוד דהא בפלוגתא דחזקיה ור״י דבסמוך אתינן למימר דפליגי בקופה שאין לה שולים ויש לה אוגנים ואפ״ה קאמר חזקיה טהורות לגמרי וא״כ אתיא כשמאי ודלא כהלל בהא מ״מ כל כי הא תולין לב״ה לפום האי פי׳ לכך הנכון דהכא טמאות לתלות קאמר ולא דמי דההיא דנגע בא׳ בלילה דשאני התם דאיכא אבל הכא ספק מגע ודילמא לא היה שם שרץ זה בטהרות הראשונות וזה דעת מורי הרשב״א נר״ו וכ״כ בפרש״י ז״ל.

    ולמאן דמתני וכו' ובדין הוא דה״ל למרמי מתנייתין אהדדי ולמירמינהו תרוייהו על לישני קמאי אלא דניחא ליה למשקל ולמטרי לפום טעמא דלישנא וממילא אפריק העל ולמאן דמתני הך לישנא פי׳ ולית ליה דהלל טעי הא תניא כי הא לישנא.

    ושמאי לטהרות נמי לא פירוש כבר הבנתי דבריך דלטהרות בלחוד קאמר אלא דס״ל דאפילו משום טומאת טהרות לבו נוקפו ופירש להבא ומתבטל מפריה ורביה.

    ויש לה אוגנים פי׳ בסופו סמוך לקרקע לעכב הפירות שלא יבצבצו.

    המדלה עשרה דליים פי׳ והיה נותן כל א׳ וא׳ בכלי בפני עצמו ונמצא שרץ בא׳ מהן הוא טמא וכלם טהורים י״א דכל הראשונים קאמר והאי אחד היינו האחרון דזמנין דקתני א׳ מהם משום א׳ מיוחד כדפרי׳ בב״ב וי״א שאפילו הוא אמצעי ואעפ״י שנטמא הכלי הרי טבל כשחזר ושקעו במעין ובהא לא בעי הערב שמש וקמא עיקר.

    מיא שרקי פי׳ ואין צריך אלא להטות הכלי מעט והשרץ מתעכב ור״י סבר דפירות נמי זמנין דלא קפיד בהו לשפכם הרבה או שאין לו פנאי.

    אב״א כי מודו שמאי והלל וכו' פי׳ ולעולם תרוייהו כשיש להם שולים כסתם קופה כיון דשכיחי בה דמים פי׳ מגופה.

    ואבע״א וכו' פי׳ ותרוייהו בבדיקה.

    Ritva on Niddah 3b · Sefaria

    Meiri

    קופה שנשתמש בה טהרות ונמצא בה שרץ אם יש בקופה שולים ועומדת דרך שוליה והוא מוציא הטהרות דרך פיה כל הטהרות טמאות שהרי אפשר ששרץ זה היה שם והוא לא ראהו ואין לומר אלו היה שם שרץ כבר יצא לו עם הטהרות שהרי אינו מוציאן דרך עירוי שאין דרך קופה העומדת דרך שוליה להשתמש בה דרך עירוי ואפילו בדקוה אנו אומרין שמא עם סילוק ידיו נפל לשם ואפילו היה תשמישה על ידי כסוי שיש לדון הואיל ובדק ונתן שם טהרות וכסה אי אפשר לשרץ שיפול וודאי משנטלו הטהרות נפל אנו אומרין שמא כשתלה ידיו מן הבדיקה והסיר את הכסוי ליתן הטהרות בתוכו נפל לשם אבל אם לא היו לה שולים אלא שמשתמש באורך חללה ונמצא תשמישה על ידי עירוי אם יש לה במקום השולים אגנים ר"ל שפה כפופה כלפי פנים על פני כל עגולה אף זו יש לדון שכשהוא מערה אותן האגנים עכבו את השרץ וכל הטהרות טמאות ואפילו נשתמש בה בטהרות בזוית זו ואח"כ טלטלה והניחה בזוית אחרת ושם נמצא השרץ מטמאין אותן שמחזיקין טומאה ממקום למקום באותה קופה עצמה לתלות אבל לא לשרוף אבל אם לא היו לה אגנים ולא שולים כל הטהרות שנשתמשו בה טהורות שעל כרחך הואיל ותשמישה על ידי עירוי ואין שם דבר המעכב אילו היה שם בשעת תשמיש הטהרות כבר יצא ביציאתם אלא על כל פנים אחר שיצאו הטהרות משם נפל לשם וכן המדלה עשרה דליים מים ר"ל שמלא בדלי אחד עשר פעמים זו אחר זו והיה מערה ממנו לעשרה כלים ואח"כ נמצא שרץ באחד מהם אם אין אגנים לדלי אותו שנמצא בו השרץ טמא והאחרים טהורים שהרי על כל פנים הדלי תשמישו על ידי עירוי הוא ותכף שעירה נפל ואם יש לו אגנים כלם טמאים שהרי אפשר שעירה המים והאגנים עכבו מלצאת עד שיצא לו באחרונה ואם נמצא בדלי כל האחרים טהורים אם אין לו אגנים וגדולי המחברים תלו הטעם מפני שהם כלים ואין להם דעת לשאל ואין נראה כן שהרי טומאה הבאה בידי אדם היא:

    Meiri on Niddah 3b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    פרש"י בד"ה סייג וכו' וה"ה דמצי למפרך כו' הלל קטעי כו' וקא"ל שמאי טעמא דידי משום העמד אשה על חזקתה כו' עכ"ל לטעמא דמרגשת ודאי ניחא דלא קשה מקופה דלא שייך בה מרגשת כמו שכתבתי לעיל ולטעמא דהעמד אשה על חזקתה צריך לומר דמיירי בקופה שאינה בדוקה אבל אשה בדוקה היא לשמאי כמ"ש התוס' לעיל וליכא לאקשויי אמאי קאמר שמאי להלל טעית כיון דהלל סבר אשה אינה בדוקה שפיר פריך ליה מקופה והכי הוה ליה לשמאי להשיב אשה בדוקה היא די"ל דשמאי הוה סבר דהלל נמי אית ליה הכי דאשה בדוקה כדסבר איהו וק"ל:

    בתוס' ד"ה איכא בינייהו למרמי כו' אלא במאי דמטהר שמאי אף ברה"י עכ"ל וסוגיא זו לר"י אבל לחזקיה בהך דראוהו חי מבערב טהור נמי אפילו ברה"י כמ"ש התוס' לקמן ודו"ק:

    בד"ה לאביי איכא מוך כו' ואין לומר דללישנא דאי הוה דם כו' מודה נמי שמאי בשוטה כו' עכ"ל לפ"ז נמי המ"ל לעיל דא"ב דלהך לישנא מטהר שמאי בשוטה ולהני לישני מודה שמאי וק"ל:

    בד"ה כי פליגי חזקיה כו' ולר"י קופה דשמאי ה"ה דמצי למנקט כו' יש לה אוגנים עכ"ל ולחזקיה קופה דשמאי לא מצי למנקט נמי באין לה שולים ויש לה אוגנים ובמיא דקופה שאין לה שולים א"א להשתמש בה במים במושכבת וק"ל:

    בד"ה והתניא המדלה כו' א"נ לא קתני מים כו' עכ"ל להאי פירושא נמי איירי שלא הדלה בדלי א' אלא בעשרה דליים וכל הטומאות כשעת מציאתן ובמקים מציאתן מש"ה תלינן דבדלי זה האחרון היה בעודו ריקם ונטמא גם שבבור ממנו כשדלאו ולפירוש ראשון שכתבו דלא ידעינן כשהיה השרץ על המים אם בשאר דליים נגע כו' צ"ל דראינו זה הדלי בעודו ריקם שלא היה בו שרץ וא"כ מן הבור בא דאל"כ בלאו האי טעמא דספק טומאה צפה כו' נמי טהור דכל הטומאות כשעת מציאתן אף לקולא וא"כ בדלי זה היה בעודו ריקם והיאך נגעו בו שאר הדליים:

    Chidushei Halachot on Niddah 3b · Sefaria

    Maharam

    ד"ה איכא בינייהו וכו' א"נ י"ל דידע טעמא דתרתי לריעותא וכו' ועיקר פירכא דלעיל לשמאי וכו'. ר"ל דהתוספות הקשו דהא מ"מ אף להנך שנויים איצטריך ע"כ לשנויא דתרתי ריעותא משום דלא תקשה להלל ממקוה דהתם שורפין והכא תולין וא"כ בזה יתורץ ג"כ שמאי לשנויא דהעמד אשה על חזקתה דומיא דחבית ומקוה ומאי נפקא מינה דלהאי שנויא איכא למרמי הבית ומקוה לב"ש ולהנך לישני ליכא למירמי כיון דלתרוייהו הוכרחו לשנוייא דב' ריעותא ותירצו התוספות בתירוץ ראשון דלהנך לישני לא נצטרך כלל לטעמא דתרתי ריעותא ובתירוצא בתרא תירצו דאע"ג דלהנך לישני נצטרך ג"כ לטעמא דתרתי ריעותא אליבא דהלל שלא תקשה לן הכא תולין והתם שורפים בזה אין כאן דוחק כלל דהא גם המקשה דלעיל עיקר קושייתו היה לשמאי דמטהר לגמרי והיה דוחק בעיני המקשה לומר דבחדא ריעותא נטהר לגמרי ונצטרך המתרץ לדחוק לעיל ולתרץ דאפ"ה ס"ל לשמאי דבחדא ריעותא טהורה לגמרי אף שהוא דוחק אבל להנך לישני ליכא למרמי לשמאי מחבית ומקוה דהאי דמטהר שמאי לגמרי באשה היינו מטעם דאשה מרגשת או מטעם דאם איתא דהוה דם מעיקרא הוה אתי ולא נצטרך לדחוק לשמאי לומר דמשום דליכא באשה תרתי ריעותא מטהר לגמרי וק"ל:

    ד"ה והתניא המדלה עשרה דליים וכו' הקשה הר"ר מנחם אמאי לא מייתי מתני' דטהרות וכו'. נראה דלשון מייתי לאו דוקא דאר"ל משום רבי ינאי נמי מקשה דאמאי אמר האי לא שנו אלא שאין לה אוגנים וכו' אברייתא ולא אמתני':

    בא"ד א"נ לא קתני מים במתניתין וכו' עד אלא אמרינן דבדלי זה האחרון נפל תחלה כשהיה ריקן וכו'. נ"ל דלהאי שנויא דתוספות נמי נצטרך לומר דע"כ לא מיירי בחד דלי שדלה בו עשרה פעמים זה אחר זה דא"כ השתא נמי שייך לחלק ולומר דביש לו אוגנים כולם טמאים ואפילו כל מה שהוא בבור וכ"ש הוא דיין ושמן מקבלין טומאה אפילו במחוברים בבור משא"כ במים אלא ע"כ איירי שדולה בעשרה דליים זא"ז ולכך האחרון שנמצא בו השרץ טמא וגם כל מה שנשאר בבור דשמא השרץ היה בדלי קודם הדליים וכשדלה בו טימא כל מה שבבור אבל הדליים הראשונים טהורים בין אין להם אוגנים בין יש להם אוגנים ואשמועינן תנא דלא חיישינן שמא היה השרץ בבור מתחלה וטימא הכל אבל אי הוה איירי במים ליכא לשנויי דאיירי בעשרה דליים שדלה בהן בזה אחר זה ולכך כולן טהורין חוץ מן האחרון אפילו ביש להן אוגנים דא"כ מאי אשמועינן פשיטא דכולן טהורין אפילו היה השרץ מתחלה בבור אין המים מקבלים טומאה אלא א"כ נימא דניחוש דשמא בכל פעם כשדלה בכל דלי ודלי נגע בשרץ ונטמא ולמה ניחוש כולי האי ולכך פירשו בשנויא קמא כשמיירי במים דלא איירי שדלה בזה חהר זה אלא שהעשרה דליים כולן יחד בבור בשעה אחת דהשתא אשמועינן דאפ"ה כולן טהורים ולא חיישינן שמא נגע השרץ בכולן משום ספק טומאה שצפה על פני המים חוץ מן האחרון:

    Maharam on Niddah 3b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Niddah, daf 3, Amud Bet, about 346 words in 19 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 19 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 114 words

      Opens “איכא בינייהו למרמי חבית ומקוה ומבוי להאיך…”

    2. Segment 210 words

      Opens “ומאי איכא בין האי לישנא להאיך לישנא?…”

      Named: אביי.

    3. Segment 34 words

      Opens “לרבא איכא מוך דחוק.…”

      Named: רבא.

    4. Segment 434 words

      Opens “תניא כי האי לישנא, דאם איתא דהוה…”

    5. Segment 513 words

      Opens “ומה הפרש בין זו לזו? לזו יש…”

    6. Segment 621 words

      Opens “רבא אמר: טעמא דשמאי משום בטול פריה…”

      Named: רבא.

    7. Segment 735 words

      Opens “ומאן דתני האי לישנא, הא תניא כי…”

    8. Segment 822 words

      Opens “ואמר ליה שמאי: טעמא דידי משום בטול…”

    9. Segment 913 words

      Opens “ולמאן דתני האי לישנא, הא תניא כי…”

    10. Segment 1026 words

      Opens “הכי קאמר ליה הלל לשמאי: אין, טעמא…”

    11. Segment 1116 words

      Opens “אמר ליה: א"כ בטלת בנות ישראל מפריה…”

    12. Segment 129 words

      Opens “ושמאי לטהרות נמי לא, דאם כן לבו…”

    13. Segment 1336 words

      Opens “(שולי"ם, בדוקי"ן, מכוסי"ן בזוי"ת סימ"ן). איתמר: קופה…”

      Named: רבי יוחנן.

    14. Segment 1417 words

      Opens “כי מודו שמאי והלל בקופה שיש לה…”

      Named: רבי יוחנן.

    15. Segment 1512 words

      Opens “אין לה שולים, מ"ט דר' יוחנן? אין…”

    16. Segment 1634 words

      Opens “והתניא: המדלה עשרה דליים מים בזה אחר…”

      Named: רבי ינאי.

    17. Segment 1711 words

      Opens “לימא חזקיה לית ליה דר' ינאי? מיא…”

    18. Segment 189 words

      Opens “אי נמי: מיא לא קפיד עלייהו, פירי…”

    19. Segment 1910 words

      Opens “ואי בעית אימא: כי מודו שמאי והלל…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yannai · Fourth Generation of Tannaim

      Rabbi Yannai, a fourth-generation Tanna and a prominent teacher of Rabbi Yochanan, was known for his humility and deep understanding of Jewish…

      Source: Niddah 3b · Segment 16 — “…ריש לקיש משום רבי ינאי: לא שנו אלא שאין…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Niddah 3b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026