Talmud Builders

    Niddah 7b

    Back to index

    English translation — Niddah 7b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1but the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.

    2Who is the woman characterized as a virgin in this context? It is any woman who has not seen the flow of menstrual blood in all her days, even if she was married and has experienced bleeding as a result of intercourse consummating her marriage. The time of a pregnant woman is from the point in her pregnancy when the existence of her fetus is known to all who see her. The time of a nursing woman is until she weans her child from nursing. If she stopped nursing, e.g., she gave her child to a wet nurse, weaned him from nursing, or her child died, and she saw menstrual blood, Rabbi Meir says: She transmits impurity for a twenty-four-hour period or from her most recent examination. And the Rabbis say: Even in those cases, her time is sufficient.

    3Who is the woman characterized as an elderly woman in this context? It is any woman for whom three typical menstrual cycles of thirty days passed during which she saw no menstrual blood, at a stage of her life close to her old age. Rabbi Eliezer says: In the case of any woman for whom three typical menstrual cycles passed during which she saw no menstrual blood, if she then experiences bleeding, her time is sufficient. Rabbi Yosei says: With regard to a pregnant woman and a nursing woman for whom three typical menstrual cycles passed during which they saw no menstrual blood, if they then saw blood, their time is sufficient.

    4And in the above cases, with regard to what did the tanna say her time is sufficient? It is with regard to the first sighting of blood, but with regard to the second sighting, her status is like that of any other woman, and she transmits impurity for a twenty-four-hour period or from her most recent examination. And if she saw the first sighting as a result of unnatural circumstances, even with regard to the second sighting, the halakha is that her time is sufficient.

    5GEMARA: Rabbi Eliezer teaches in the mishna that there are four women who transmit impurity only from the moment that they saw menstrual blood, not retroactively. Rabbi Yehoshua said: I heard this halakha from my teachers only with regard to a virgin. The Gemara notes that it is taught in a baraita that Rabbi Eliezer said to Rabbi Yehoshua: You did not hear, but I did hear it. In other words, you may not have received a tradition from your teachers with regard to any other woman, but I did receive such a tradition. Furthermore, you heard a halakhic ruling with regard to only one woman, and I heard rulings with regard to many women.

    6Rabbi Eliezer continued his rebuttal with a metaphor from the practice of sanctifying the new moon, which required the testimony of witnesses: We do not say to one who had not seen the new moon to come and testify. Rather we give such an instruction only to he who saw it. Similarly, my opinion is weightier with regard to this issue, as I heard many rulings about the matter, whereas you did not. The Gemara reports: All the days of the life of Rabbi Eliezer, they would practice in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, i.e., only a virgin would be exempt from retroactive impurity. After Rabbi Eliezer’s passing, Rabbi Yehoshua returned the matter to its former custom, which was to follow the opinion of Rabbi Eliezer.

    7The Gemara asks: What is the reason that they did not act in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer during his lifetime? The Gemara answers: Because Rabbi Eliezer was a Shammuti , i.e., a follower of the rulings of Beit Shammai, and the halakha is generally in accordance with the opinion of Beit Hillel in their disputes with Beit Shammai. And the Sages held that if we act in accordance with his opinion in one matter, people will act in accordance with his opinion in other matters.

    8And that would be a problem, as if so, then during his lifetime, due to the honor of Rabbi Eliezer, we will not be able to protest against them. But after Rabbi Eliezer’s passing, when we are able to protest against those who act in accordance with Rabbi Eliezer’s opinion in other matters, Rabbi Yehoshua returned the matter to its former custom of deciding the halakha in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in this matter.

    9§ The Gemara mentions other instances in which the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer. Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer in four cases. One is the halakha that we just mentioned, of the four women who transmit ritual impurity only from the time of their sighting and onward.

    10And another is taught in a baraita with regard to a woman who experiences labor pain as a result of which she sees a flow of blood. Her discharge is attributed to childbirth rather than zava blood. The baraita asks: For how long must she be relieved from pain in order to be considered a zava due to her flow of uterine blood? She must have relief for a twenty-four-hour period. This is the statement of Rabbi Eliezer. And the halakha is in accordance with his statement.

    11And another case in which the halakha follows Rabbi Eliezer is taught in a mishna (68b): A zav and a zava must observe seven days without a discharge in order to attain ritual purity. With regard to a zav or a zava who examined themselves on the first day and found themselves to be pure, and they examined themselves on the seventh day and found themselves to be pure, but on the rest of the intervening days they did not examine themselves, Rabbi Eliezer says: The presumptive status of the zav and the zava is one of ritual purity. Rabbi Yehoshua says: In that case, the zav and the zava have counted only the first day and the seventh day, two of the seven clean days, and they must count another five days to complete the tally.

    12The mishna continues: Rabbi Akiva says: Since any impure discharge that they might have experienced in between the first and seventh days would negate their count and require them to restart the seven-day period, the zav and the zava have counted only the seventh day, and must count another six days to complete the tally. And with regard to this dispute, it is taught in a baraita that Rabbi Shimon and Rabbi Yosei say: The statement of Rabbi Eliezer appears more correct than the statement of Rabbi Yehoshua, and the statement of Rabbi Akiva appears more correct than the statement of all of them. But the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.

    13And the other case in which the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer is as we learned in a mishna ( Teharot 8:7): With regard to the exterior of vessels that contracted ritual impurity through contact with impure liquids, i.e., with liquids that had touched the carcass of a creeping animal, Rabbi Eliezer says, with regard to this impurity that applies by rabbinic law: These exteriors transmit impurity to liquids that come in contact with them, but they do not disqualify foods with which they come into contact. The mishna elaborates: They transmit impurity to other liquids, and even non-sacred liquids. And they do not disqualify foods, and even teruma . Rabbi Yehoshua says: These exteriors transmit impurity to liquids and they disqualify teruma foods, as well.

    14Rabbi Yehoshua says: I derived my ruling via an a fortiori inference from the halakha of one who was ritually impure, who immersed that day and is waiting for nightfall for the purification process to be completed. And if one who immersed that day, who has second-degree ritual impurity status and therefore he does not transmit impurity to non-sacred liquids, nevertheless disqualifies teruma foods with which he comes into contact, then with regard to the exteriors of vessels, which do transmit impurity to non-sacred liquids, is it not logical that they should render teruma food disqualified?

    15The Gemara asks: And Rabbi Eliezer, how does he refute this inference? The Gemara answers: He would counter that the halakha that the exterior of vessels are rendered impure through contact with impure foods or liquids is by rabbinic law, and the halakhot of one who immersed that day apply by Torah law. And there is a principle that one does not apply a fortiori inferences to derive conclusions by rabbinic law from cases that apply by Torah law. As by Torah law impure foods do not transmit impurity to vessels, and similarly, impure liquids do not transmit impurity to vessels.

    16The Gemara continues: And it was the Sages who issued a decree that the exterior of a vessel is rendered impure when it comes into contact with impure liquids, and they decreed that only liquids, not foods, are rendered impure when they come into contact with impure vessel exteriors. The reason for this is due to the liquids secreted by a zav or zava , e.g., their saliva and urine, which have a primary degree of ritual impurity and therefore transmit impurity to vessels. Consequently, with regard to liquids, which are apt to contract impurity, the Sages issued a decree that they contract impurity when they come in contact with these impure vessel exteriors. But with regard to foods, which are not as apt to contract impurity, as they must first be rendered susceptible to impurity through contact with a liquid, the Sages did not issue such a decree with regard to them.

    17The Gemara raises a difficulty: Rabbi Eliezer agrees that if the interior of a vessel is rendered impure by contact with impure liquids, it renders impure any teruma foods that come into contact with it. But what is different about the exterior of vessels, that Rabbi Eliezer cited them as having a more lenient status? The Gemara answers: This is due to the fact that their halakhot are more lenient than those of the other parts of the vessel. As we learned in a mishna ( Kelim 25:6): With regard to a vessel whose exterior was rendered impure by contact with impure liquids, its exterior is impure, while its others parts, such as its interior, its ear, i.e., its looped handle, its rim, the edge of the vessel that protrudes outward, and its handles, are pure. But if its interior was rendered impure, it is all impure.

    18These are the four cases with regard to which Shmuel said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer. The Gemara asks: What is Shmuel teaching us? In all of these cases we learned explicitly that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.

    19And if you would say that he is teaching us the halakha with regard to the exterior of vessels, whose halakha we did not learn from the mishna, let Shmuel simply state that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer with regard to the exterior of vessels. The Gemara explains: Rather, this is what Shmuel teaches us: That a final halakha may not be learned directly from the Talmud, i.e., from a statement of a mishna or baraita that the halakha is in accordance with a specific opinion, unless the ruling is confirmed by amora’im .

    20The Gemara asks: And is there nothing more that can be added to the list of cases in which the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer? But isn’t there another case that we learned in a mishna ( Yevamot 109a): Two brothers married two sisters, one an adult and the other a minor. If the husband of the adult dies, the Torah obligation of levirate marriage applies to the other brother, which is not abrogated by the rabbinic prohibition of the yevama as the sister of his minor wife. In such a case, Rabbi Eliezer says:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מתני' וחכ"א דיה שעתהעד כ"ד חדש שהוא זמן הנקת התינוק. ובגמרא מפרש טעמא:

    שעברו עליהשלא ראתה:

    שלש עונותמפרש לה בגמרא:

    סמוך לזקנתהמפרש בגמרא:

    כל אשהוה"ה ילדה:

    מעוברת ומניקה כו'אבל לא עברו עליה לא ופליג אדרבי אליעזר ואת"ק דאמר לעיל מעוברת דיה שעתה משיודע העובר ומניקה משנולד:

    בראייה ראשונהשראתה הבתולה או המעוברת או הזקנה לאחר שלש עונות:

    אבל בשנייה מטמאה מעת לעתשהרי חזרה לקדמותה להיות דמים מצויים בה:

    גמ' אין אומרים למי שלא ראה את החדש שיבא ויעידשראה:

    שמותילשון שמתא שהרי ברכוהו כדאמרינן בהזהב (ב"מ דף נט:) הלכך לא עבדינן כוותיה באחרנייתא:

    דמצינן מחינן בהואי עבדי כוותיה באחרנייתא:

    המקשהמחמת ולד בתוך אחד עשר יום שבין נדה לנדה וקשתה שלשה ימים רצופין ובכל יום ראתה דם וקי"ל דאינה זבה מחמת שלשה ימי קישוי ליטען שבעה נקיים וקרבן דכתיב כי יזוב זוב דמה ודרשינן בבנות כותים דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד ואם שפתה מן הצער שעמדה בלא צער לאחר השלשה ימים וילדה נתגלה הדבר למפרע שלא בא הדם מחמת הולד והרי היא יולדת בזוב וצריכה שבעה נקיים לבד ימי טומאת לידה וצריכה שני קרבנות אחד לזוב ואחד ללידה:

    וכמה תשפהתעמוד ותנוח מצערה לאחר השלשה של קושי ותהא זבה למפרע מחמת הקושי:

    מעת לעתאם שפתה מחצות היום זה עד כעת מחר איכא למימר דלאו משום ולד הוה וקרינן ביה כי יזוב זוב דמה ופליג ר' יהושע עליה בפרק בנות כותים:

    שבדקו עצמןכשפסקו מזובן הוצרכו לספור שבעה נקיים בלא ראייה כדכתיב וספר לו וגו' ובדקו עצמן ראשון ושביעי ושאר חמשה ימים שבינתיים לא בדקו:

    בחזקת טהרההואיל ותחלתו וסופו בטהרה וטובל לערב של שביעי:

    אלא ראשון ושביעיוצריכין למנות עוד חמשה ימים דחוששים שמא ראו בינתיים ומיהו אי הוה ידעה בודאי שראתה בינתיים סתרה לנקיות הראשון דרחמנא אמר (ויקרא טו) ואחר תטהר אחר אחר לכולן שלא תהא טומאה מפסקת בינתיים אבל השתא חששא היא ומונה לסירוגין:

    אלא יום שביעי בלבדדשמא ראתה ימים שבינתיים וסתרה את טהרת יום הראשון דכולהו נקיים בעינן דכתיב ואחר תטהר אחר אחר לכולן שלא תהא טומאה מפסקת בינתיים:

    מדברי ר' יהושעשר"א השוה מדותיו דקסבר כיון דתחלתן וסופן בטהרה מחזקינן נמי לאמצעיים בטהרה אבל רבי יהושע כיון דאמצעיים חייש לטומאה נסתרה טהרת יום ראשון:

    אחורי כליםדאמרינן לקמן אחורים טמאין ותוכו טהור דטומאת משקין לטמא כלים דרבנן והכי הוא דגזור שלא יטמא תוכו בנגיעת אחוריו וטעמא מפרש בבכורות עבדו רבנן היכרא בהך טומאה דלידעו אינשי דמדרבנן היא ולא נשרוף עליה תרומה וקדשים:

    שנטמאו במשקיןומשקין בשרץ והוו ראשונים ולא מטמו כלים מדאורייתא אלא אב הטומאה ורבנן הוא דגזור:

    מטמאין את המשקיןמדרבנן דכיון דעלולין לקבל טומאה מיטמו בכל דהו להיות ראשונים ויפסלו את השני בחולין:

    ואין פוסלין את האוכליןרבותא קתני דאפילו מפסל לא פסלי כדמפרש טעמא ואזיל:

    טבול יום שני הוא ואינו מטמא משקה חולין דקי"ל כל הפוסל את התרומה מטמא משקה להיות תחלה חוץ מטבול יום וטעמא מפרש בפ"ק דשבת (דף יד:):

    אחורי כליםבטומאת משקין דרבנן דכלי אינו מקבל טומאה מדאורייתא אלא מאב הטומאה בפ"ק דפסחים (דף יח.):

    וטבול יוםלפסול אוכלי תרומה דאורייתא כדקיימא לן טבל ועלה אוכל במעשר כו' ומקרא נפקא לן ביבמות (דף עד:) ואפילו בנגיעה:

    משום משקה זב וזבהרוקו ומימי רגליו שהן אבות הטומאה כדכתיב (ויקרא ט״ו:ח׳) וכי ירוק הזב וגו':

    ומ"ש אחורי כלים דנקטלינקוט תוכי כלים וכגון דנגעו משקין טמאין לתוכו והוו נמי דרבנן:

    משום דקיליאבל תוכי כלים כיון דאחמירו בהו רבנן כדקתני נטמא תוכו כולו טמא מודה רבי אליעזר שפוסלין את האוכלין:

    הא קמ"למדאיצטריך למימר להו הלכה שמע מינה דאין למידין הלכה מפי תלמוד מתוך המשנה וברייתא ששנויה בהן הלכה כפלוני אין למידין מהן שהאמוראים האחרונים דקדקו בטעמי התנאים והעמידו הלכה על בוריה אבל הראשונים לא דקדקו איש בדברי חבירו אלא כל אחד מה ששמע מרבו מלמדה לתלמידו שמועה כמו שהיא והיא היתה נקרא משנה וברייתא והיה נותן לבו לתת טעם לשמועתו זה נותן טעם לדבריו וזה נותן בה טעם אחר כדאמר (שבת דף סג.) ליגמר איניש והדר ליסבר ואותה סברא היתה נקראת תלמוד בימי התנאים ומשנה ששנויה בה פסק הלכה מסברת תלמוד שלהן נישנית ואין למידין הימנה:

    נדה ז עמוד ב

    1אבל הלכה כרבי אליעזר.

    2איזו היא בתולה כל שלא ראתה דם מימיה, אע"פ שנשואה. מעוברת משיודע עוברה. מניקה עד שתגמול את בנה. נתנה בנה למניקה, גמלתו, או מת ר"מ אומר: מטמאה מעת לעת, וחכ"א דיה שעתה.

    3איזוהי זקנה כל שעברו עליה שלש עונות סמוך לזקנתה. רבי אליעזר אומר: כל אשה שעברו עליה שלש עונות דיה שעתה. רבי יוסי אומר: מעוברת ומניקה שעברו עליהן שלש עונות דיין שעתן.

    4ובמה אמר ״דיה שעתה״ בראייה ראשונה, אבל בשניה מטמאה מעת לעת, ואם ראתה הראשונה מאונס אף השניה דיה שעתה.

    Gemara

    5תניא: אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע: אתה לא שמעת, אני שמעתי; אתה לא שמעת אלא אחת, ואני שמעתי הרבה.

    6אין אומרים למי שלא ראה את החדש ״יבא ויעיד״, אלא למי שראהו. כל ימיו של רבי אליעזר היו עושין כרבי יהושע, לאחר פטירתו של רבי אליעזר החזיר רבי יהושע את הדבר ליושנו.

    7כרבי אליעזר, בחייו מ"ט לא? משום דרבי אליעזר שמותי הוא, וסבר: אי עבדינן כוותיה בחדא, עבדינן כוותיה באחרנייתא.

    8ומשום כבודו דר"א לא מצינן מחינן בהו. לאחר פטירתו של ר"א דמצינו מחינן בהו, החזיר את הדבר ליושנו.

    9אמר רב יהודה, אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר בארבע. חדא: דאמרן.

    10ואידך: המקשה כמה תשפה ותהא זבה? מעת לעת, דברי ר"א והלכה כדבריו.

    11ואידך: הזב והזבה שבדקו עצמן יום ראשון ומצאו טהור, יום שביעי ומצאו טהור, ושאר הימים לא בדקו רבי אליעזר אומר: הרי אלו בחזקת טהרה. רבי יהושע אומר: אין להן אלא יום הראשון ויום השביעי בלבד.

    12רבי עקיבא אומר: אין להם אלא יום שביעי בלבד. ותניא: ר"ש ורבי יוסי אומרים: נראין דברי רבי אליעזר מדברי רבי יהושע, ודברי ר"ע מדברי כולן, אבל הלכה כר' אליעזר.

    13ואידך, דתנן: אחורי כלים שנטמאו במשקין, ר' אליעזר אומר: מטמאין את המשקין ואין פוסלין את האוכלין. מטמאין את המשקין, ואפילו דחולין, ואין פוסלין את האוכלין, ואפילו דתרומה. רבי יהושע אומר: מטמאין את המשקין ופוסלין את האוכלין.

    14א"ר יהושע: ק"ו ומה טבול יום שאין מטמא משקה חולין, פוסל אוכלי תרומה, אחורי כלים שמטמא משקה חולין, אינו דין שפוסל אוכלי תרומה?

    15ורבי אליעזר, אחורי כלים דרבנן, וטבול יום דאורייתא, ורבנן מדאורייתא לא עבדינן קל וחומר, דמדאורייתא אין אוכל מטמא כלי, ואין משקה מטמא כלי.

    16ורבנן הוא דגזור גזרה, משום משקין דזב וזבה, משקין דעלולין לקבל טומאה גזרו בהו רבנן, אוכלין דאין עלולין לקבל טומאה לא גזרו בהו רבנן.

    17ומאי שנא אחורי כלים דנקט? משום דקילי, דתנן: כלי שנטמא מאחוריו במשקין אחוריו טמא, תוכו, אזנו, אוגנו, ידיו טהורין. נטמא תוכו כולו טמא.

    18מאי קמ"ל שמואל? בכולהו תנן הלכתא!

    19וכי תימא, אחורי כלים קמ"ל דלא תנן, ולימא הלכה כר"א באחורי כלים! אלא הא קמ"ל שאין למדין הלכה מפי תלמוד.

    20ותו ליכא? והאיכא דתנן: ר"א אומר:

    Tosafot

    שמותי הואפירש"י שברכוהו וקשה דמסתמא לא היה מזכיר לשון שמתא ובמעשה גופיה דפרק הזהב (ב"מ דף נט:) אינו מזכיר אלא לשון ברכה ופירש ר"ת ורשב"ם דשמותי הוא היינו דהוה מתלמידי שמאי וכן איתא בירושלמי פרק קמא דתרומות דתנן סאה של תרומה טמאה שנפלה לתוך מאה של תרומה טהורה ב"ש אוסרין ובית הלל מתירין לאחר שהודו א"ר אליעזר תירום ותשרף מי הודה למי וקאמר ב"ש לב"ה א"ר אסי מתניתין אמרה כן לאחר שהודו אמר ר' אליעזר יתרום ותרום ותשרף ורבי אליעזר לאו שמותי הוה בתמיה וכן מפרש באלפא ביתא דרבי מכיר:

    [הקשה הר' ראבי"ה דבאלו מגלחין (דף טו.) איבעיא לן מנודה מהו בתפילין תיקו ור' אליעזר היה מניח תפילין כדאמר בסוף פ' ד' מיתות (סנהדרין דף סח.) ואין לומר דלא חש לנידוי דהא חלץ מנעליו. פסק. גי':]

    רבי אליעזר אומר הרי היא בחזקת טהרהמכאן משמע אשה שספרה ז' נקיים ובדקה יום ראשון ויום ז' ומצאה טהורה דחשיב ספירה רק שבדקה עצמה יום שפסקה בו לערב והפסיקה בטהרה ודוקא יום ז' אבל יום ח' לא ומיהו לכתחלה [לא מועיל] וצריכה לבדוק בכל יום:

    משום דקיליאבל תוך כלי פוסל אוכלין דתרומה משום דהוי מי"ח דבר (שבת יג:) האוכלין והכלים שנטמאו במשקין:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    משום דר״א שמותי הואלא מפני שהוא מבורך על מעשה דתנורו של עכנאי שבפ׳ הזהב כדפרש״י ז״ל דודאי לא היו מכנין כן בכל מקום לגנאי אלא כמו שפי׳ בירושלמי שהיה מתלמידי שמאי וכן פי׳ ר״ח ז״ל.

    ומשום כבודו דר״א לא ממחינן בהופירוש דכי הא שאינו אלא מדרבנן דאלו מדאורייתא אין חולקין כבוד לרב דאין תבונה נגד ה':

    הא דאמר לפי שאין למדין הלכה מפי תלמידפי׳ בפרק יש נוחלין בס״ד.

    Babylonian Talmud · folio map

    Niddah 7b

    Niddah 7b. The full printed text of this folio side — 20 numbered segments, about 423 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מתני' וחכ"א דיה שעתה עד כ"ד חדש שהוא זמן הנקת התינוק. ובגמרא מפרש טעמא:

    שעברו עליה שלא ראתה:

    שלש עונות מפרש לה בגמרא:

    סמוך לזקנתה מפרש בגמרא:

    כל אשה וה"ה ילדה:

    מעוברת ומניקה כו' אבל לא עברו עליה לא ופליג אדרבי אליעזר ואת"ק דאמר לעיל מעוברת דיה שעתה משיודע העובר ומניקה משנולד:

    בראייה ראשונה שראתה הבתולה או המעוברת או הזקנה לאחר שלש עונות:

    אבל בשנייה מטמאה מעת לעת שהרי חזרה לקדמותה להיות דמים מצויים בה:

    22 more comments on this page.

    Rashi on Niddah 7b · Sefaria

    Tosafot

    שמותי הוא פירש"י שברכוהו וקשה דמסתמא לא היה מזכיר לשון שמתא ובמעשה גופיה דפרק הזהב (ב"מ דף נט:) אינו מזכיר אלא לשון ברכה ופירש ר"ת ורשב"ם דשמותי הוא היינו דהוה מתלמידי שמאי וכן איתא בירושלמי פרק קמא דתרומות דתנן סאה של תרומה טמאה שנפלה לתוך מאה של תרומה טהורה ב"ש אוסרין ובית הלל מתירין לאחר שהודו א"ר אליעזר תירום ותשרף מי הודה למי וקאמר ב"ש לב"ה א"ר אסי מתניתין אמרה כן לאחר שהודו אמר ר' אליעזר יתרום ותרום ותשרף ורבי אליעזר לאו שמותי הוה בתמיה וכן מפרש באלפא ביתא דרבי מכיר:

    [הקשה הר' ראבי"ה דבאלו מגלחין (דף טו.) איבעיא לן מנודה מהו בתפילין תיקו ור' אליעזר היה מניח תפילין כדאמר בסוף פ' ד' מיתות (סנהדרין דף סח.) ואין לומר דלא חש לנידוי דהא חלץ מנעליו. פסק. גי':]

    רבי אליעזר אומר הרי היא בחזקת טהרה מכאן משמע אשה שספרה ז' נקיים ובדקה יום ראשון ויום ז' ומצאה טהורה דחשיב ספירה רק שבדקה עצמה יום שפסקה בו לערב והפסיקה בטהרה ודוקא יום ז' אבל יום ח' לא ומיהו לכתחלה [לא מועיל] וצריכה לבדוק בכל יום:

    משום דקילי אבל תוך כלי פוסל אוכלין דתרומה משום דהוי מי"ח דבר (שבת יג:) האוכלין והכלים שנטמאו במשקין:

    Tosafot on Niddah 7b · Sefaria

    Ritva

    משום דר״א שמותי הוא לא מפני שהוא מבורך על מעשה דתנורו של עכנאי שבפ׳ הזהב כדפרש״י ז״ל דודאי לא היו מכנין כן בכל מקום לגנאי אלא כמו שפי׳ בירושלמי שהיה מתלמידי שמאי וכן פי׳ ר״ח ז״ל.

    ומשום כבודו דר״א לא ממחינן בהו פירוש דכי הא שאינו אלא מדרבנן דאלו מדאורייתא אין חולקין כבוד לרב דאין תבונה נגד ה':

    הא דאמר לפי שאין למדין הלכה מפי תלמיד פי׳ בפרק יש נוחלין בס״ד.

    Ritva on Niddah 7b · Sefaria

    Meiri

    האשה שאחזוה צירי לידה וראת דם מחמת הקשוי אם בימי נדותה הרי דם נדות וטמאה נדה שהנדה מטמאה אף בשראתה מחמת אונס ואם בימי זיבה הרי היא טהורה ואע"פ שאף בזיבה מיטמאה מחמת אונס ולא נאמר מזובו ולא מחמת אנסו אלא באיש דוקא בשאר אונסין אבל דם שמחמת קשוי לידה טהור והוא שאמרו בתורת כהנים זוב דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד או אינו אלא מחמת עצמה ולא מחמת אונס כשהוא אומר זוב הרי אונס אמור ליטמא הא מה אני מקיים דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד ומה ראית לטמא באונס ולטהר בולד מטמא אני באונס שאין טהרה אחריו בדמים ומטהר אני בולד שיש אחריה טהרה בדמים ר"ל דם טוהר מעתה המקשה באחד עשר יום שבין נדה לנדה שהן ימי זיבה אפילו ראתה בהן ג' ימים אינה זבה ואינה טעונה שבעה נקיים ומ"מ אם פסקו ציריה קודם הלידה הואיל ושפת בנתים אין דנין אותו בדם קשוי ולכשתחזור ותקשה ותלד הרי יולדת בזוב ואע"פ שלא פסק הדם וכמה תשפה ותהא זבה מעת לעת שהן עשרים וארבע שעות הא פחות מכן אינו קרוי שופי כלל וטהורה:

    הזב והזבה אין להם טהרה אלא שיעמדו שבעה נקיים ולכתחלה צריכין לבדוק בכל יום משבעת הימים ומ"מ כל שבדקו עצמן ראשון ושביעי ומצאו טהור אע"פ ששאר הימים לא בדקו טהורים ולא עוד אלא אפילו בדקו יום ראשון של שבעה לבד ר"ל חוץ מיום ההפסקה או יום האחרון לבד טהור כמו שיתבאר בפרק אחרון ואם בדקו יום אחד באמצע השבעה שאינו לא ראשון ולא אחרון אף זו לדעת גדולי המפרשים טהורה אלא שיש חולקין בזו כמו שיתבאר שם:

    מן התורה אוכלין ומשקין אינם מטמאין את הכלים שאף כשנטמאו באב הטומאה הרי הן ראשונים ואין כלים מקבלין טומאה אלא מאב הטומאה וחכמים גזרו על המשקין כל שנטמאו באב הטומאה שיטמאו כלי גזירה משום משקה זב וזבה שהוא אב ומטמא כלים וכן גזרו בהם שכל הפוסל את התרומה שזו היא טומאה שניה שעושה שלישי בתרומה לפסלה יטמא משקין להיות תחלה להיות כל הנוגע בו מן הדברים המיטמאים בראשון נעשה על ידו שני לעשות שלישי בתרומה חוץ מטבול יום ואף זו לא גזרוה אלא במשקין שהן עלולים לקבל טומאה מפני שאין צריכין הכשר מעתה אחורי כלים הן של עץ שמיטמא מגבו הן של חרס אם יש לו בית קבול שיהא בו טומאת אויר כעין כוס זכוכית שיש לו אחורים עם בית קבול שנטמאו במשקין שכבר נטמאו בשרץ והם ראשונים ונעשו אחורי הכלי שניים וכבר ידעת ממסכת חגיגה פרק אחרון שהכלי לא נטמא כלו בטומאת אחוריו כמו שאמרו שם כלי שנטמאו אחוריו במשקין אחוריו טמאין אבל תוכו ואזנו ואגנו וידיו טהורים לתרומה אבל לא לקודש ואם נטמא תוכו נטמא כלו ואף לתרומה ואחר שכן האחורים נעשו שניים ואם נגעו בהן אוכלין טהורים שאין שני עושה שלישי לחלין ולא עוד אלא אפילו אוכלי תרומה לא נפסלו בהן שאע"פ שהשני עושה שלישי בתרומה מ"מ בטומאה זו הקלו שנטמא בטומאת סופרים שהרי מן התורה אין משקה מטמא כלי ומ"מ באוכלין של קדש אינו כן אלא מטמאין אוכל אם נגעו משקין באחורי הכלי ניטמאו ואפילו הם חולין ונעשו תחלה לטמא אפילו כלים וטבול יום שהוא טומאת התורה לתרומה וקדשים פוסל אוכלי תרומה שהשני עושה שלישי בהן ואינו מטמא משקין אלא שפוסלן שהרי לא גזרו בטבול יום לעשות משקין תחלה כמו שביארנו ומ"מ הכלי שנטמא תוכו במשקין פוסל אוכלי תרומה הואיל והחמירו בטומאת התוך ליטמא כלו החמירו בו לפסול אוכלי תרומה:

    Meiri on Niddah 7b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמ' אלא הא קמ"ל שאין למדין הלכה כו' דבר זה ברייתא הוא בפ' י"נ דאין למדין הלכה מפי תלמוד ואיכא למימר דשמואל ודאי לא בא לאשמועינן כלל הך מלתא אלא משום דאין למדין הלכה מפי תלמוד כדאיתא שם אצטריך ליה הכא לאשמועינן הכא הלכתא בהנך כולהו ותלמודא דקאמר דקמ"ל שמואל דאין למדין כו' היינו לפי סברת המקשה דע"כ לא הוה קים ליה הך דפ' י"נ מדפריך מאי קמ"ל שמואל בכולהו ואהא קמתרץ דמדשמואל קמשמע ליה הך דאין למדין כו' וק"ל:

    תוס' בד"ה שמותי הוא כו' מי הודה למי וקאמר ב"ש לב"ה א"ר אסי כו' ור"א לאו שמותי כו' עכ"ל נראה משום דאפשר לפרש הא דאר"א יתרום ותשרף דהיינו כב"ה לתרום א' מהן כשיעור תרומה טמאה שבו והשאר מותר ואפשר לפרש נמי יתרום ותשרף כב"ש דהיינו לתרום אחד מהן כשיעור תרומה טמאה שבו דמותרת לישרף והשאר תלוי ולא תאכל משום טמאה שנתערב בה ולא תישרף דתרומה אסור לשרוף וקא"ר אסי כיון דר"א שמותי קאמר עליה דלאחר שהודה קאמר הכי דתירום ותישרף ע"כ דמודו ב"ש לב"ה ותירום א' ותישרף והשאר מותר קאמר:

    בד"ה משום דקילי אבל תוך כו' משום דהוי מי"ח דברים כו' עכ"ל צ"ע דמאי אולמא הך די"ח דברים האמורים בפ"ק דשבת מההיא דכלים שנטמאו במשקין דגזרו נמי לטמא משום משקין דזב וזבה ואימא נמי דלא גזרו אלא במשקין דעלולין לקבל טומאה כדאמרי' בשמעתין גבי אחורי כלים:

    Chidushei Halachot on Niddah 7b · Sefaria

    Maharam

    בגמ' רבנן מדאורייתא לא עבדינן ק"ו דמדאורייתא אין אוכל מטמא כלי ואין משקה מטמא אוכל ורבנן הוא דגזרו גזירה משום משקין דזב וזבה משקין דעלולין לקבל טומאה וכו' כצ"ל והספרים שלפנינו מוטעים וק"ל:

    Maharam on Niddah 7b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Niddah, daf 7, Amud Bet, about 423 words in 20 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 20 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 14 words

      Opens “אבל הלכה כרבי אליעזר.…”

      Named: רבי אליעזר.

    2. Segment 232 words

      Opens “איזו היא בתולה כל שלא ראתה דם…”

    3. Segment 331 words

      Opens “איזוהי זקנה כל שעברו עליה שלש עונות…”

      Named: רבי אליעזר, רבי יוסי.

    4. Segment 419 words

      Opens “ובמה אמר ״דיה שעתה״ בראייה ראשונה, אבל…”

    5. Segment 521 words

      Opens “גמ׳ תניא: אמר לו רבי אליעזר לרבי…”

      Named: רבי אליעזר, רבי יהושע, רבה.

    6. Segment 632 words

      Opens “אין אומרים למי שלא ראה את החדש…”

      Named: רבי אליעזר, רבי יהושע.

    7. Segment 718 words

      Opens “כרבי אליעזר, בחייו מ"ט לא? משום דרבי…”

      Named: רבי אליעזר.

    8. Segment 818 words

      Opens “ומשום כבודו דר"א לא מצינן מחינן בהו.…”

    9. Segment 911 words

      Opens “אמר רב יהודה, אמר שמואל: הלכה כרבי…”

      Named: רב יהודה, רבי אליעזר, שמואל.

    10. Segment 1012 words

      Opens “ואידך: המקשה כמה תשפה ותהא זבה? מעת…”

    11. Segment 1135 words

      Opens “ואידך: הזב והזבה שבדקו עצמן יום ראשון…”

      Named: רבי אליעזר, רבי יהושע.

    12. Segment 1229 words

      Opens “רבי עקיבא אומר: אין להם אלא יום…”

      Named: רבי עקיבא, רבי יוסי, רבי אליעזר, רבי יהושע.

    13. Segment 1336 words

      Opens “ואידך, דתנן: אחורי כלים שנטמאו במשקין, ר'…”

      Named: רבי יהושע.

    14. Segment 1423 words

      Opens “א"ר יהושע: ק"ו ומה טבול יום שאין…”

    15. Segment 1523 words

      Opens “ורבי אליעזר, אחורי כלים דרבנן, וטבול יום…”

      Named: רבי אליעזר.

    16. Segment 1624 words

      Opens “ורבנן הוא דגזור גזרה, משום משקין דזב…”

    17. Segment 1723 words

      Opens “ומאי שנא אחורי כלים דנקט? משום דקילי,…”

    18. Segment 186 words

      Opens “מאי קמ"ל שמואל? בכולהו תנן הלכתא!…”

      Named: שמואל.

    19. Segment 1920 words

      Opens “וכי תימא, אחורי כלים קמ"ל דלא תנן,…”

    20. Segment 206 words

      Opens “ותו ליכא? והאיכא דתנן: ר"א אומר:…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Akiva ben Yosef · Tannaim · Tannaim — Ten Martyrs

      Rabbi Akiva, one of the Ten Martyrs, exemplified unwavering devotion to God even under torture, reciting the Shema as he was flayed,…

      Source: Niddah 7b · Segment 12 — “רבי עקיבא אומר: אין להם אלא יום שביעי בלבד.…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Niddah 7b · Segment 9 — “…רב יהודה, אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר בארבע. חדא:…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Niddah 7b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026