Talmud Builders

    Commentary page

    Niddah 17b

    This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.

    Read the full text in the reader
    Babylonian Talmud · folio map

    Niddah 17b

    Niddah 17b. The full printed text of this folio side — 12 numbered segments, about 212 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Rashi

    ואפילו מלא חרדל שאין נוגע בתנור אלא גרגרין שאצל הדפנות ואפ"ה כולו טמא מן האויר:

    מתני' החדר והפרוזדור בגמ' מפרש היכי קיימי:

    דם החדר טמא והיינו מקור:

    ספקו טמא מספק טמא טומאה ודאית:

    שחזקתו כו' במקור מחזקינן ליה ולא אמרינן מעלייה אתא ודמים דעלייה טהורין דמפרוזדור לא אתי דם אלא דמי חדר ודמי עלייה פעמים שהן נכנסין לפרוזדור:

    גמ' חדר מבפנים ופרוזדור מבחוץ שניהם זה אצל זה בעובי גופה חדר לצד אחוריה ופרוזדור לפניה וכותלי רחם למטה באמצע פרוזדור ודרך שם דמים יוצאים:

    ולול פתוח כו' ודמי עלייה באין לפרוזדור דרך הלול:

    נמצא בפרוזדור מן הלול ולפנים לצד החדר:

    17 more comments on this page.

    Rashi on Niddah 17b · Sefaria

    Tosafot

    אפילו מלא חרדל למאי דמפרש ר"ת דאין פחות מכביצה מקבל טומאה לאו דוקא מלא חרדל אלא מלא ביצים אלא משום דמדרבנן מקבל טומאה נקט ליה:

    פרוזדור פרוז בלשון יון לפני דור לשון דירה אית דגרס פרוזדור בדלי"ת:

    ודם העלייה משמע דדם העלייה טהור אפי' הוא ממראה דמים טמאים דאי אין בעלייה מד' מיני דמים טמאים אם כן דם שבפרוזדור אמאי הוי ספק נחזי אי הוי מד' מיני דמים אי לאו ודוחק לומר דאיירי בנאבד והיינו טעמא דטהור דכתיב ממקור דמיה דוקא דמי מקור דהיינו חדר אי נמי דמיה כתיב מקום שמצויין שם הרבה דמים ובעלייה ליכא אלא מין אחד:

    והתנן שחזקתו מן המקור ואע"ג דבמתני' קתני נמי ספקו טמא היינו ספקו ודאי טמא כדקתני בהדיא שחזקתו מן המקור והוה מצי לשנויי כגון שנמצא בקרקע פרוזדור כדמשני בסמוך אר' חייא א"נ שמא קרקע פרוזדור לא הוה קרי ליה ספק:

    מן הלול ולפנים נמי כו' פירוש לדבריך שאתה חושש לשינוי אמאי ודאי טמא ניחוש נמי דלמא איזדקרה ומעלייה אתא ותימה דאדרבה כיון דמן הלול ולחוץ אע"פ שמן העלייה הוא בא שם כדרכו חיישינן לדם החדר שהוא רחוק ואין יכול לבא אלא ע"י שחייה משום דרוב דמים מן המקור אתו מש"ה יש לטמא בודאי מן הלול ולפנים ולתלות בדמי החדר המרובים והקרובים יותר מדמי העלייה וע"ק דבפרק לא יחפור (ב"ב דף כד.) א"ר חנינא רוב וקרוב הלך אחר הרוב ומוכח התם דרבי חנינא מיירי אפילו בקורבא דמוכח ואמר אביי אף אנן נמי תנינא כר' חנינא נמצא בפרוזדור ספקו טמא שחזקתו מן המקור ואע"ג דאיכא עלייה דמקרבה טפי ומאי ראייה מייתי דהא ללישנא דבתר חששא אזלת [וללישנא דבתר חששא אזלינן שחזקתו מן המקור היינו אפילו מן הלול ולחוץ יש לחוש שמא מן המקור בא אלא ליתן טעם אמאי ספיקו טמא מבחוץ ולעולם אידי ואידי ספיקא הויץ גליון] לא אזלינן בתר רובא כלל טפי מקורבא אלא אידי ואידי ספקא הוי ואפילו מן הלול ולפנים שדמי החדר רוב וגם באין משם בלא שינוי חיישינן לדמי העלייה שהם מעטים ואינם יכולין לבא שם אא"כ נזדקרה וללישנא דבתר חזקה אזלת מטהר מן הלול ולחוץ ולא חייש לרובא דדמי החדר והא דמטמא מן הלול ולפנים לאו משום רובא גרידא אלא משום דבא נמי מן החדר בלא שינוי וקורבא דעלייה לא מוכח כלל דלא חיישינן לאיזדקרה ונראה לפרש דכל אמוראי דשמעתין איירי בגג פרוזדור וכן הענין דגג פרוזדור מן הלול ולפנים גבוה ומשתפע ועולה ואינו יכול לבא שם מן העלייה אלא א"כ נזדקרה ומן החדר אינו יכול לבא לגג פרוזדור אפילו מן הלול ולפנים אלא א"כ שחתה ביותר והוא שינוי גדול מדיקור של עלייה כי הלול שדמי החדר יוצאים לפרוזדור הוא לצד קרקע פרוזדור אבל מן הלול ולחוץ משתפע ויורד ובא שם מן העלייה כדרכו ומן החדר בא שם בשינוי גדול יותר ממן הלול ולפנים והשתא פריך שפיר מ"ש מן הלול ולחוץ דספק אף על גב דמן החדר אינו בא שם אלא בשינוי גדול מאד ומן העלייה בא שם כדרכו אלא משום דשחתה רגילות הוא דאי לא רגילות הוא הוי ודאי טהור ואפילו הכי לא בעי למיזל בתר רובא שיהא ודאי טמא מן הלול לפנים נמי אימור איזדקרה דכיון דשחתה רגילות הוא איזדקרה נמי רגילות ואמאי ודאי טמא ואע"ג דרוב דמים מן המקור אין ללכת אחר הרוב כמו מן הלול ולחוץ דלא הוי טמא ודאי אף ע"ג דשחתה הוי רגילות אלא אמר אביי אי בתר חששא אזלת משום דשחתה רגילות הוא כדפרישית אידי ואידי ספקא ואי בתר חזקה אזלת ולא בתר חששא דשחתה לאו רגילות הוא מן הלול ולחוץ ודאי טהור ומ"מ מן הלול ולפנים אע"ג דשחתה לאו רגילות הוא הוי ודאי טמא דממה נפשך על ידי שינוי בא או שחתה או איזדקרה ואית לן למימר דמן החדר אתא משום דחזקת דמים מן המקור באין ומוכח שפיר בלא יחפור מהא לישנא דבתר חזקה דהוי עיקר כדמשמע לישנא שחזקתו מן המקור דרוב וקרוב הלך אחר הרוב אפילו בקורבא דמוכחא דמן הלול ולפנים ודאי טמא דאזלינן אחר רוב דמים שמן המקור אע"ג דהעלייה מקרבא ומוכח דהא מעלייה בא בשינוי מועט יותר ממן החדר כדפרישית:

    ואין שורפין עליו את התרומה תימה כיון דהוי ספק טומאה ברה"ר טהור ודאי וברה"י טמא ודאי ושורפין וי"ל כדפירשתי לעיל (נדה דף ב.) דמסוטה לא ילפינן טומאה דאתיא ע"י ראיית גופה לכן בכל מקום ספק וצ"ע במכילתין (דף עא.) גבי דם תבוסה דמשמע דספק יצא מחיים ספק לאחר מיתה ברשות היחיד ספקו טמא ברשות הרבים ספקו טהור ואם תאמר וכיון דלא ילפינן מסוטה נוקי אשה בחזקתה ונטהר אפילו ברשות היחיד ויש לומר משום דדמי החדר מצויין ביותר כדאמר בלא יחפור (ב"ב דף כד.) רוב ומצוי קאמרת ולא חשיב חזקה וקורבא לגבי רובא אלא כפלגא ופלגא:

    Tosafot on Niddah 17b · Sefaria

    Ritva

    והא אנן שחזקתו מן המקור תנן פי׳ דמשמע חזקה ודאית ומיהו לא קשיא לאידך דדילמא הכי קאמר דמחזיקנן לי׳ מן המקור מפני שהוא מצוי יותר.

    אנא הכי אמרי להו פי׳ ומאי דאמרי אינהו מנפשייהו אמרו כן שהם סוברין כן והיינו דאתינן לקמן לפרושי מתנייתא אליבא דידהו דאי אליבא דרב הונא אמרוה ובשיעותא מאי מפרשי אליבא דידהו אלא ודאי כדאמרן.

    אי בתר חששא אזלת פירוש לאו בדרך שאלה אמר לה אלא משום מתנייתא דלקמן דמשמע ליה דר׳ חייא חייש ורב קטינא לא חייש והיינו דאמרינן לקמן להך לישנא דאמר אביי׳ ור׳ ומאי לישנא שייך לומר במאי דאמר ליה דרך שאלה וכמאן דאתי ממה נפשך אלא ודאי הכי קאמר אי סבירא לן דמאן דחייש אימא הכי ואי סבירא לן במאן דלא חייש אימא הכא ומהו רב הונא לא חשבי בהא דסבר דשחתא שכיח אזדקר׳ לא שכיח.

    חייבין עליו ושורפין עליו פי׳ קתני להו תרוייהו לאשמועינן מייתורא דטומאה ודאית היא לחייב קרבן ודאי ולשרוף תרומה של תורה.

    Ritva on Niddah 17b · Sefaria

    Meiri

    המשנה הששית והכונה בה בענין החלק השלישי שבספר ר"ל בענין הדמים והוא שאמר משל משלו חכמים באשה כו' שלש משלים משלו חכמים באשה החדר והעליה והפרוזדור דם החדר טמא והוא המקור ודם העליה טהור והפרוזדור יש בו מקום טוהר שיש לתלותו שבא מן העליה ויש בו מקום טומאה שחזקתו מן המקור וציור בנינם הוא שהחדר הוא חלל הרחם שהולד נוצר בו ודם נדה וזיבה יוצא ממנו והוא המקור ונקרא חדר מפני שהוא פנימי מכלן והפרוזדור הוא צואר הרחם והוא מקום ארוך שראשו מתכווץ בשעת העבור שלא יפול הולד ובשעת לידה הוא נפתח הרבה והוא שהאצבע נכנס לתוכו בשעת גמר ביאה ר"ל בהכנסת כל האבר ואף זה לא שיגיע לראש הפרזדור העליון אלא רחוק ממנו לפי האצבע וקורין אותו פרזדור אם מצד שהוא לפני החדר אם מצד שעד כאן הגיע תכלית שכר החושק והחדר מוטה לצד אחוריו מעט ומתאלכסן ראשו התחתון כנגד פניו והפרזדור מוטה לצד פניה ומתאלכסן ראשו העליון כנגד... עד שגגו של ראש החדר התחתון נכוחי לקרקעו של ראש פרזדור העליון וסמוך לו וביניהם מקום הנקרא עליה ששם שני ביציה של אשה ושכבת הזרע מתבשל לשם בשבילין שבה ועומד באלכסון ראשו הפנימי לחדר וראשו החיצון לפרזדור למעלה מאמצעית הפרזדור ונקב פתוח מעליה לפרזדור ששכבת הזרע נכנס דרך בה מפרזדור לעליה להתבשל בתוכו ודם היוצא מן החדר לפרזדור יוצא דרך עורקים שמן החדר לפרזדור למעלה מן הלול ושותת משם ויורד בכל הפרזדור ויוצא חוצה לו ומה שנשאר מן הפרזדור למעלה מנקב העליה נקרא מן הלול ולפנים ומה שהוא ממנו למטה מן הנקב נקרא מן הלול ולחוץ וברוב בני אדם האצבע מגיע עד נקב הלול ויש בעליה עורקים שמתבקעים לפעמים ומצד הבקוע נוזל ממנו לפרזדור שהוא דם טוהר כדם שמרעיפת הגידין והפרזדור אין לו דמים מצד עצמו אלא שדמי החדר יוצאין בו דרך העורקים וכן כשיארע בקוע בעליה יוצא דם הבקוע דרך שם ודם החדר כלו טמא חוץ מדם הלידה שהתורה טהרתו מכלום ודם הקושי שטיהרתו מדין זיבה ודם העליה היוצא מצד עצמו טהור שדם מכה הוא ודם הנמצא בפרזדור כל שנמצא מן הלול ולפנים טמא שבודאי רעיפת הלול אינו הולך לאחור אלא דם החדר הוא שיצא שם דרך עורקים שביניהם וחייבין עליו על ביאת מקדש ושורפין עליה את התרומה ואע"פ שאפשר שבקפיצת האשה חזר הדם לאחוריו ומן העליה יצא מ"מ רוב דמים הנמצאים כאן מן החדר הם והילכך חזקתו מן המקור ולא סוף דבר כשנמצא בקרקע הפרזדור הסמוך לאחוריה שהוא הצד הסמוך לחדר אלא אפילו נמצא בגג הפרזדור והוא הצד שלפניה שהוא רחוק מן החדר אין מספקין בו בכך אלא ודאי מן החדר הוא נמצא בפרזדור מן הלול ולחוץ אפשר שבא מן החדר ואפשר שבא מן העליה ואע"פ שכשבא מן החדר ברוב הפעמים אינו מתעכב מן הלול ולחוץ אפשר שבשחיית ששחת נתעכב לשם ולפיכך אין שורפין עליה אלא תולין ובזמן הזה כל שנמצא בפרזדור טמא בין מן הלול ולפנים בין מן הלול ולחוץ:

    זהו ביאור המשנה ופסק שלה ובביאורה אתה מבין מה שבא בסוגיא בביאור תכונת בניני האיברים ואע"פ שאין דברינו מסכימים עמהם מכל וכל ולא עם דברי המפרשים כך הסכמתי בו עם קצת חכמי הרפואה הבקיאים בנתוח האיברים וציורם ושאר דברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

    Meiri on Niddah 17b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוס' בד"ה מן הלול ולפנים כו' ולתלות בדמי החדר המרובים והקרובים יותר כו' ונראה לפרש דכל אמוראי דשמעתין איירי בגג כו' עכ"ל יראה דהא פשיטא דבמן הלול ולפנים ליכא למתלי בדמי חדר אלא על ידי שינוי לרמי בר שמואל ורבי יצחק ב"י כדלקמן אלא דמשמע ליה לאביי דקרוב יותר למתלי בדמי חדר מלמתלי בדמי העליה כדקאמר ואי בתר חזקה אזלת מן הלול ולפנים ודאי טמא ובלאו תירוצם לקושייתם נמי צריכין לומר לסוגיא דשמעתין לאביי דאיירי בגג פרוזדור דכיון דאמוראי דלעיל בגג פרוזדור קאיירו ע"כ דאביי נמי בהכי קאיירי דאם לא כן ללישנא דבתר חזקה אזלת במאי פליגי דהא בקרקע פרוזדור מודו ועוד דבקרקע פרוזדור פשיטא דטמא דלא גרע מנמצא על שלו או על שלה כמו שהקשו לקמן לפרש"י וצריכין גם אנו לחלק דגג מן הלול ולפנים משתפע ועולה מן הלול ולחוץ משתפע ויורד דמש"ה במן הלול ולפנים טמא טפי ממן הלול ולחוץ אלא שהוצרכו להוסיף בתירוץ קושייתם לאביי שדמי החדר יוצאים לפרוזדור לצד קרקע דהוה שינוי גדול לבא משם לגג פרוזדור יותר מע"י דיקור של עליה וק"ל:

    Chidushei Halachot on Niddah 17b · Sefaria

    Maharam

    ברש"י ד"ה ספקו טמא ולא ודאי מדקתני מן הלול ולחוץ ספקו טהור י"ל דדייק לה מדמטהר לגמרי בחוץ מן הלול מכלל דבלפנים מן הלול אינו מטמא ודאי דאל"כ דהיה מיקל כ"כ בחוץ מן הלול. כללא דשמעתא הציור לפרש"י כזה ולפי פי' התוס' הציור כזה:? :

    Maharam on Niddah 17b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    מתני' נמצא בפרוזדור עי' לקמן מב ע"ב תוד"ה שהוציא:

    Gilyon HaShas on Niddah 17b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Niddah, daf 17, Amud Bet, about 212 words in 12 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 12 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 13 words

      Opens “אֲפִילּוּ מָלֵא חַרְדָּל.…”

    2. Segment 28 words

      Opens “מַתְנִי' מָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה: הַחֶדֶר, וְהַפְּרוֹזְדוֹר,…”

    3. Segment 317 words

      Opens “דַּם הַחֶדֶר — טָמֵא, דַּם הָעֲלִיָּיה —…”

    4. Segment 434 words

      Opens “גְּמָ' רָמֵי בַּר שְׁמוּאֵל וְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ…”

    5. Segment 513 words

      Opens “נִמְצָא מִן הַלּוּל וְלִפְנִים — סְפֵקוֹ טָמֵא,…”

    6. Segment 615 words

      Opens “אֲתָא וַאֲמַר לֵיהּ לַאֲבוּהּ: סְפֵקוֹ טָמֵא אֲמַרְתְּ…”

    7. Segment 716 words

      Opens “אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא הָכִי קָאָמֵינָא — מִן…”

    8. Segment 821 words

      Opens “אָמַר אַבָּיֵי: מַאי שְׁנָא מִן הַלּוּל וְלַחוּץ,…”

    9. Segment 927 words

      Opens “אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: אִי בָּתַר חֲשָׁשָׁא אָזְלַתְּ…”

    10. Segment 1030 words

      Opens “תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: דָּם הַנִּמְצָא בַּפְּרוֹזְדוֹר —…”

    11. Segment 1116 words

      Opens “לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר אַבָּיֵי: ״אִי בָּתַר חֲשָׁשָׁא…”

    12. Segment 1212 words

      Opens “לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ: ״אִי בָּתַר חֲזָקָה אָזְלַתְּ״…”

    Sages named on this page

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Niddah 17b · Segment 8 — “אָמַר אַבָּיֵי: מַאי שְׁנָא מִן הַלּוּל וְלַחוּץ, דִּסְפֵקוֹ טָמֵא?…

    Original text

    אֲפִילּוּ מָלֵא חַרְדָּל.

    Therefore, even if the earthenware vessel was full of items as small as mustard seeds, only a few of which touched the sides of the vessel or the impure item inside it, all the items inside the vessel are rendered ritually impure. Likewise, with regard to snow that passes through the vessel’s airspace, all of it becomes impure.

    מַתְנִי' מָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה: הַחֶדֶר, וְהַפְּרוֹזְדוֹר, וְהָעֲלִיָּיה.

    MISHNA: A woman’s reproductive organs are composed of different parts, and the halakhic status of blood that emerges from one part differs from the halakhic status of blood that emerges from another part. The Sages stated a parable with regard to the structure of the sexual organs of a woman, based on the structure of a house: The inner room represents the uterus, and the corridor [ perozdor ] leading to the inner room represents the vaginal canal, and the upper story represents the bladder.

    דַּם הַחֶדֶר — טָמֵא, דַּם הָעֲלִיָּיה — טָהוֹר, נִמְצָא בַּפְּרוֹזְדוֹר — סְפֵקוֹ טָמֵא, לְפִי שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַמָּקוֹר.

    Blood from the inner room is ritually impure. Blood from the upper story is ritually pure. If blood was found in the corridor, there is uncertainty whether it came from the uterus and is impure, or from the bladder and is pure. Despite its state of uncertainty, it is deemed definitely impure, due to the fact that its presumptive status is of blood that came from the source, i.e., the uterus, and not from the bladder.

    גְּמָ' רָמֵי בַּר שְׁמוּאֵל וְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה תְּנוֹ נִדָּה בֵּי רַב הוּנָא. אַשְׁכְּחִינְהוּ רַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּיָתְבִי וְקָאָמְרִי: הַחֶדֶר מִבִּפְנִים, וְהַפְּרוֹזְדוֹר מִבַּחוּץ, וַעֲלִיָּיה בְּנוּיָה עַל שְׁתֵּיהֶן, וְלוּל פָּתוּחַ בֵּין עֲלִיָּיה לַפְּרוֹזְדוֹר.

    GEMARA: Rami bar Shmuel and Rav Yitzḥak, son of Rav Yehuda, were learning tractate Nidda in the study hall of Rav Huna. Rabba bar Rav Huna found them sitting and saying an interpretation of this mishna: The room, i.e., the uterus, is the inner part of the reproductive organs, and the corridor is the outer part. And the upper story, the bladder, is built, i.e., found, above them both. And there is an open vestibule between the upper story and the corridor.

    נִמְצָא מִן הַלּוּל וְלִפְנִים — סְפֵקוֹ טָמֵא, מִן הִלּוּל וְלַחוּץ — סְפֵקוֹ טָהוֹר.

    They continued: If blood is found from the opening of this vestibule and inward toward the uterus, i.e., inside the vagina, there is uncertainty whether it came from the uterus and is impure, or from the bladder and is pure, but its state of uncertainty renders it definitely impure. If it is found in the area from the opening of this vestibule and outward, on the outer surface of the vulva, the blood is more likely to have come from the bladder, through the urethra, and therefore its state of uncertainty renders it pure.

    אֲתָא וַאֲמַר לֵיהּ לַאֲבוּהּ: סְפֵקוֹ טָמֵא אֲמַרְתְּ לַן מָר? וְהָא אֲנַן ״שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַמָּקוֹר״ תְּנַן!

    Rabba came and said to his father, Rav Huna: With regard to the halakha of blood that is found from the vestibule and inward, did the Master say to us that its state of uncertainty renders it impure, as I heard in the study hall, from which it may be inferred that this is a case of uncertain impurity? But didn’t we learn in the mishna: The blood is impure due to the fact that its presumptive status is of blood that came from the source, i.e., the uterus? This indicates that it is a case of definite impurity. If so, the mishna cannot be referring either to blood found from the vestibule and inward or from the vestibule and outward.

    אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא הָכִי קָאָמֵינָא — מִן הַלּוּל וְלִפְנִים וַדַּאי טָמֵא, מִן הַלּוּל וְלַחוּץ סְפֵקוֹ טָמֵא.

    Rav Huna said to his son Rabba: This is what I said: If the blood was found from the vestibule inward it is definitely impure, as it is presumed to come from the uterus. This is the case mentioned in the mishna. If the blood was found from the vestibule outward its state of uncertainty renders it impure. Although it can be claimed that if this was blood from the uterus it would not have been found in this area, it is possible that when the woman bent over, the blood went from the uterus into this area. Consequently, she is impure due to the uncertainty.

    אָמַר אַבָּיֵי: מַאי שְׁנָא מִן הַלּוּל וְלַחוּץ, דִּסְפֵקוֹ טָמֵא? דְּדִלְמָא שָׁחֲתָה, וּמֵחֶדֶר אֲתָא. מִן הַלּוּל וְלִפְנִים נָמֵי, אֵימָא: אִזְדְּקַרָה, וּמֵעֲלִיָּיה אֲתָא!

    Abaye says: What is different about a situation where the blood was found from the vestibule outward, where its state of uncertainty renders it impure? The reason for that halakha is that perhaps the woman bent over and leaned forward, and the blood came from the room, i.e., the uterus. If so, in the case where the blood was found from the vestibule inward, concerning which you ruled that she is definitely impure, you can also say that it is possible that the woman staggered backward and as a result the blood came from the upper story to the back of the canal. Accordingly, she should be impure merely out of uncertainty.

    אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: אִי בָּתַר חֲשָׁשָׁא אָזְלַתְּ — אִידֵּי וְאִידֵּי סָפֵק הוּא, וְאִי בָּתַר חֲזָקָה אָזְלַתְּ — מִן הַלּוּל וְלִפְנִים וַדַּאי טָמֵא, מִן הַלּוּל וְלַחוּץ וַדַּאי טָהוֹר.

    Rather, Abaye says: If you follow the concern, i.e., if your ruling of halakha is based on a concern that the blood might have moved due to the woman leaning forward or backward, then in both this case and that, whether the blood is found in the inner or outer section of the canal, the source of the blood is uncertain. And if you follow the presumption based on where the blood found in a particular place is usually from, then blood found from the vestibule inward is definitely impure, whereas blood found from the vestibule outward is definitely pure.

    תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: דָּם הַנִּמְצָא בַּפְּרוֹזְדוֹר — חַיָּיבִין עָלָיו עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וְשׂוֹרְפִין עָלָיו אֶת הַתְּרוּמָה. וְרַב קַטִּינָא אָמַר: אֵין חַיָּיבִין עָלָיו עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וְאֵין שׂוֹרְפִין עָלָיו אֶת הַתְּרוּמָה.

    Rabbi Ḥiyya teaches: Blood that is found in the corridor is considered definite menstrual blood, and therefore if she engages in intercourse, both she and her partner would be liable as a result of this blood to receive karet for entering the Temple intentionally when ritually impure, or to bring an offering for entering unwittingly. And one burns teruma due to it, if the woman touches such produce. And Rav Ketina says: It is impure merely as a matter of uncertainty; therefore, the woman is not obligated, due to that blood, to bring an offering for entering the Temple when ritually impure, and one does not burn teruma on its account.

    לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר אַבָּיֵי: ״אִי בָּתַר חֲשָׁשָׁא אָזְלַתְּ״ — מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב קַטִּינָא, וּפְלִיגָא דְּרַבִּי חִיָּיא.

    The Gemara discusses the relationship between this dispute and the previous statements of amora’im . According to this formulation, i.e., option, that Abaye stated: If you follow the concern that the blood might have moved due to the woman leaning forward or backward, there is uncertainty whether the blood was found in the inner or outer section of the canal, this supports the opinion of Rav Ketina, who likewise deems blood found in the canal impure due to uncertainty. And this option suggested by Abaye contradicts the opinion of Rabbi Ḥiyya, who deems the blood definitely impure.

    לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ: ״אִי בָּתַר חֲזָקָה אָזְלַתְּ״ — מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי חִיָּיא,

    According to that formulation that Abaye stated: If you follow the presumption that blood found in the inner section is definitely impure, while blood found in the outer section is definitely pure, this supports the opinion of Rabbi Ḥiyya, whose ruling that the blood is definitely impure is understood as referring to blood found in the inner section.