מסכת כתובות דף ח׳ עמוד ב׳

1כי תניא ההיא בברכת המזון, כי קאמר רבי יוחנן בשורה.

2ואלא הא דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: מברכים ברכת חתנים בעשרה, וחתנים מן המנין. וברכת אבלים בעשרה, ואין אבלים מן המנין. ברכה בשורה מי איכא? אלא כי קאמר רבי יוחנן ברחבה.

3ואלא הא דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה, וחתנים מן המנין. וברכת אבלים בעשרה כל שבעה, ואין אבלים מן המנין. ברכת רחבה כל שבעה מי איכא? משכחת לה בפנים חדשות.

4כי הא דרב חייא בר אבא מקרי בניה דריש לקיש הוה, ואמרי לה מתני בריה דריש לקיש הוה. שכיב ליה ינוקא. יומא קמא לא אזל לגביה. למחר דבריה ליהודה בר נחמני מתורגמניה. אמר ליה: קום אימא מלתא כל קביל ינוקא. פתח ואמר: (דברים לב, יט) ״וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו״, דור שאבות מנאצים להקב"ה כועס על בניהם ועל בנותיהם, ומתים כשהם קטנים.

5ואיכא דאמרי בחור הוה. והכי קאמר ליה: (ישעיהו ט, טז) ״על כן על בחוריו לא ישמח ה' ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם כי כולו חנף ומרע וכל פה דובר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה״. מאי ״ועוד ידו נטויה״? אמר רב חנן בר רב: הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה. אלא, כל המנבל פיו, ומוציא דבר נבלה מפיו, אפילו נחתם לו גזר דינו של שבעים שנה לטובה נהפך עליו לרעה׃

6אתא לנחומי צעורי קמצער ליה הכי קאמר ליה חשיב את לאתפוסי אדרא׃

7אמר ליה קום אימא מלתא כנגד שבחו של הקב"ה פתח ואמר האל הגדול ברוב גדלו אדיר וחזק ברוב נוראות מחיה מתים במאמרו עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר בא"י מחיה המתים׃

8א"ל קום אימא מלתא כנגד אבלים פתח ואמר אחינו המיוגעים המדוכאין באבל הזה תנו לבבכם לחקור את זאת זאת היא עומדת לעד נתיב הוא מששת ימי בראשית רבים שתו רבים ישתו כמשתה ראשונים כך משתה אחרונים אחינו בעל נחמות ינחם אתכם ברוך מנחם אבלים׃

9אמר אביי רבים שתו לימא רבים ישתו לא לימא משתה ראשונים לימא משתה אחרונים לא לימא דאר"ש בן לקיש וכן תנא משמיה דר' יוסי לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן אמר רב יוסף מאי קרא (ישעיהו א, ט) כסדום היינו לעמורה דמינו מאי אהדר ליה שמעו דבר ה' קציני סדום וגו'׃

10א"ל קום אימא מלתא כנגד מנחמי אבלים פתח ואמר אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו (שנאמר ״(בראשית יח״, יט) כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו וגו') אחינו בעל הגמול ישלם לכם גמולכם ברוך אתה משלם הגמול׃

11א"ל קום אימא מלתא כנגד כל ישראל פתח ואמר רבון העולמים פדה והצל מלט הושע עמך ישראל מן הדבר ומן החרב ומן הביזה ומן השדפון ומן הירקון ומכל מיני פורעניות המתרגשות ובאות לעולם טרם נקרא ואתה תענה ברוך אתה עוצר המגפה׃

12אמר עולא ואמרי לה במתניתא תנא עשרה כוסות תקנו חכמים בבית האבל שלשה קודם אכילה כדי לפתוח את בני מעיו שלשה בתוך אכילה כדי לשרות אכילה שבמעיו וארבעה לאחר אכילה אחד כנגד הזן ואחד כנגד ברכת הארץ ואחד כנגד בונה ירושלים ואחד כנגד הטוב והמטיב׃

13הוסיפו עליהם ארבעה אחד כנגד חזני העיר ואחד כנגד פרנסי העיר ואחד כנגד בית המקדש ואחד כנגד רבן גמליאל התחילו היו שותין ומשתכרין החזירו הדבר ליושנה׃

14מאי רבן גמליאל דתניא בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו עד שהיו מניחים אותו ובורחין עד שבא רבן גמליאל ונהג קלות בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן ונהגו כל העם אחריו להוציא בכלי פשתן אמר רב פפא והאידנא נהוג עלמא אפילו בצרדא בר זוזא:

15אמר רבי אלעזר: