אכולהו — נמי קאמר דע"י נדר יתר משבת אחת לא:
והא — בלא נדר ששה חדשים קאמר בספנים:
אינו דומה — לענין תענית מי שיש לו כו' אף כאן בלא נדר דעתה נוחה לבעלה שמא יבא בתוך הזמן אבל זו משהדירה הרי היא כמי שאינה מצפה לבעל:
חמר ונעשה גמל מאי — נישאת לו כשהוא חמר מהו ליעשות גמל שלא ברשות הרווחה עדיפא לה שיתעשר או עונה עדיפא לה:
בקב ותיפלות — להיות בעלה עמה:
מעשרה קבין — להתעשר:
דברי ר"א — אמתני' קאי וסיפא דמתני' נקיט:
זו דברי ר"א — הנך עונות ויציאות שלא ברשות דמתני' דקתני התלמידים יוצאים לת"ת שלא ברשות שלשים יום:
סמכו רבנן — תלמידים שבדורנו סומכים על דבריו ויוצאין שלא ברשות:
ועבדי עובדא — כוותיה:
בנפשייהו — והוא בא להם ליטול מהם נפשות שנענשים ומתים:
מסכיא — תרגום של מצפה:
מע"ש כו' — שהוא ליל תענוג ושביתה והנאת הגוף:
כפו מטתו — כדת המתאבלים דחייבין בכפיית המטה:
איעסק לבריה — להשיא בתו של רבי חייא:
איכא פסולא — שלא היו מהוגנים לזוג אחד:
שפטיה בן אביטל — בן דוד היה אביטל שם אשת דוד ור' חייא אתי משמעי וזהו הפסול שר' היה מבית דוד ולא היתה בת הבאה משמעי הוגנת לבנו שלא היתה בת מלכים:
פסקו ליה תרתי סרי שנין — קודם שיכנוס:
אחלפוה קמיה — העבירו הנערה לפני החתן:
דעת קונך יש בך — שאמר להרחיק זמן חופתו וחזר וקרבה מרוב חיבת כלתו:
מעיקרא כתיב תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך — שיבאו לארץ ואח"כ יבנו לו מקדש:
ולבסוף אמר ועשו לי מקדש — במדבר:
איעקרא — נעשית עקרה כן דרך העומדות עשר שנים בלא בעל:
בשילהי הלוליה דר' שמעון — סוף ימי חופתו:
איעכב לי — המתן לי עד שיכלו ימי חופתי ואלך עמך לבי רב:
אישתנו שבילי דמתא — שנבנו בעיר בנינים חדשים ונסתמו בה מבואות:
לההיא רביתא — נערה:
סוי לבה — ראה לבה כלומר נדמה ללבה פתאום שזה בעלה:
לא איעביד כדעבד בר חכינאי — שנכנס לביתו פתאום:
יתיב קמיה — ולא היה האב מכירו:
חזיא — לבריה דמחדדן שמעתתיה:
אי הואי הכא — אילו הייתי כאן כשהנחתי בני קטן והלכתי הייתי מלמדו תורה והיה חכם כזה:
כלבא שבוע — שם א' מעשירי ירושלים שכל הנכנס לביתו רעב ככלב הי' יוצא שבע:
