מסכת כתובות דף קי״ב עמוד ב׳

קיימי משמשא לטולא כשהשמש הגיע למקום שהן יושבין וגורסין וחמה מקדרת עליהן עומדין משם לישב בצל ובימי הצנה עומדין מן הצל ויושבין בחמה כדי שלא יוכלו להתרעם על ישיבת ארץ ישראל:

כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו:

קטיגוריא הרבה מסטינים ומלמדים חובה יעמדו עליהם:

צירוף אחר צירוף גזירות על גזירות:

ועוד בה עשיריה כשתשעה החלקים יהיו אבודין ולא נותר כי אם העשירית אף היא תשוב והיתה לבער:

בזוזי ובזוזי דבזוזי שוללים אחר שוללים:

כי עץ נשא פריו מדכתיב תאנה וגפן נתנו חילם הרי עץ פרי אמור מה תלמוד לומר כי עץ נשא פריו אף אילני סרק ישאו פרי:

הדרן עלך שני דייני גזירות

דור שבן דוד בא איידי דאיירי בברכת העולם הבא דהיינו לימות המשיח נקט לה נמי הכא:

עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות כו' לפי שרוצה לסיים בדבר טוב נקט לה הכא ולא קאמרה לעיל דאיירי בהני מילי:

הדרן עלך שני דייני גזירות

אמר רבי זירא א"ר ירמיה בר אבא דור שבן דוד בא קטיגוריא בת"ח כי אמריתיה קמיה דשמואל אמר צירוף אחר צירוף שנא' ועוד בה עשיריה כו' אמר רבי חייא בר אשי אמר רב עתידין כו' ועיין בתוספות דמילתא דרבי ירמיה בר אבא לא שייך הכא למה שכתבו משום דאיירי בענין עוה"ב דהיינו לימות המשיח נקיט לה הכא ולכאורה אין זה מספיק דעיקר מילתא דעוה"ב וימות המשיח הם בפרק חלק ולענ"ד נראה דמימרא דרבי ירמיה בר אבא ושמואל והא דרבי חייא בר אשי אמר רב בחדא מילתא שייכי דההיא דשמואל דמפרש לדרבי ירמיה בר אבא נמי דבר טוב הוא שאחר כל הצרות שיעברו עליהם היו כדי שיצרפו בצירוף אחר צירוף ויטהרו מזוהמת חטא אדם הראשון ואז יזכו לעוה"ב וכל הנך הבטחות דמייתי לעיל והיה הכל כמו שהיה קודם חטא אדה"ר והיינו דמסיק נמי שאילני סרק יוציאו פירות אלא דיותר נ"ל לפרש דאכתי אהא דשמואל דיליף צירוף אחר צירוף מקרא זה ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער הא מסיים בהאי קרא כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קדש מצבתה והאלה ואלון מאילני סרק הן שאין מוציאין פירות דהא לפי תרגומו הוא בוטמא ובלוטא דקחשיב להו בפ' אם אין מכירין במיני ארזים וארז אין עושה פרי מאכל וא"כ מה כל השבח הזה שאחר כל הצירוף יחשבו כאילני סרק הללו ע"ז מייתי הש"ס נמי מילתא דר' חייא בר אשי דעתידין אילני סרק שיעשו פירות וכיון שעושין פירות ודאי שהן החשובין בכל האילנות כיון שהן ג"כ מיני ארז ובעלמא צדיקים נמשלו לארז ולתמר משום דארז אין עושה פרי משא"כ הכא דאיכא תרתי למעליותא וכל זה הולך על יסוד אחד שאחר הצירוף יתקיימו כל ההבטחות והייעודים כמו שהיה בשעת הבריאה וכדכתיב והיה כל הנשאר בציון ובירושלים קדוש יאמר לו יהא רצון שיתקיים במהרה בימינו אמן וכן יהי רצון:

רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי קַיְמֵי מִשִּׁמְשָׁא לְטוּלָא וּמִטּוּלָא לְשִׁמְשָׁא פירוש רבי אמי ורבי אסי היו בארץ ישראל ומקום ששונין בו לתלמידים בטולא אף על פי שאם תגיע להם השמש לא אכפת להו כל כך כי מחמת הזמן אין חום השמש מזיק ואין קצים בו! עם כל זה יחושו שמא מקצת מן התלמידים יקוצו בחום השמש ואז יאמרו בפיהם אין מקום זה טוב ונקום לישב במקום אחר שיש בו טולא, לכך היו רבי אמי ורבי אסי מקדמים לקום ממקום זה שתגיע אליו השמש למקום טולא כדי שלא יבא אחד מן התלמידים לומר על המקום ההוא לא טוב ונמצא מוציא דיבה על חלק קרקע שבארץ ישראל! ומכאן ילמוד האדם מוסר השכל לשמור פיו ולשונו לבל יוציא מפיו שום דיבור לא טוב לגנות אפילו אמה אחת מארץ ישראל, הן מצד האויר הן מצד קור וחום הן מצד הפירות והן בענין הבנין וכיוצא ואפילו בעת חרבנה שהיא ביד הגוים והבתים הם של הגויים כדי שלא יהיה בכלל מוציא דיבה על ארץ ישראל!

בְּזוּזֵי וּבְזוּזֵי דִּבְזוּזֵי עיין פירוש רש"י, וקשה אם כן הוה ליה למימר בזוזי בתר בזוזי? ונראה לי בס"ד הכונה כי עושים עלילות בשקר על היהודי ויש להם אנשים תחת ידם לעשותם אמצעים לקחת שוחד מן היהודי כדי שיפטרוהו לשלום והיהודי נותן השוחד להציל עצמו מידם ואחר שיתן השוחד עושין לו עלילה לומר שמענו שנתת שוחד וזה נגד חק הממשלה דאוסרת לתת שוחד והנותן גם כן מתחייב אצלם ואז בעבור עלילה זו חוזר ונותן שוחד כדי שינצל מעלילה זו של השוחד! וזהו בְּזוּזֵי הוא שחד הראשון וּבְזוּזֵי דִּבְזוּזֵי הוא שוחד השני דהיינו בזוזי בשביל עלילה של בזוזי הוא שוחד הראשון שנתן.

עֲתִידִין כָּל אִילָנֵי סְרָק שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּטְעֲנוּ פֵּרוֹת נראה לי בס"ד הטעם, כי האדם נמשל לאילן דכתיב (דברים כ, יט) כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה אך תלמיד חכם נמשל לאילן מאכל שעושה פירות אבל עם הארץ נמשל לאילן סרק שאין עושה פירות. אמנם לעתיד הכל יהיו בעלי תורה ואין עם הארץ מצוי לכך גם אילני סרק שבארץ ישראל שהם דמיון לעמי הארץ יטענו פירות. ועל זה מביא הכתוב (יואל ב, כב) כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם דיש להקשות תחלה אמר 'עֵץ' בסתם דקאי על כל אילנות ואחר כך פרט תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם, ולמה פרט שתים אלה דוקא? אמנם ידוע עץ שאכל אדם הראשון חד אמר תאנה היה וחד אמר גפן היה (ברכות מ.) וכתבו המפרשים ז"ל אלו ואלו דברי אלקים חיים דהוה כך והוה כך. וידוע כי מה שנמצא עתה אדם רשע ועם הארץ הסיבה היא מכח אכילת עץ הדעת ולכן עתה ימצא אילנות שמוציאים פירות דאלו הם כנגד חכמים וצדיקים שעושים פירות ויש אילני סרק שאין עושין פירות ואלו הן כנגד רשעים ועמי הארץ וכל זה הוא מסיבת עון עץ הדעת! אך לעתיד כאשר יתוקן העון של עץ הדעת לא יהיה עוד רשעים ועמי הארץ בישראל. וזהו שאמר הכתוב כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ, עץ בסתמא כולל כל מיני אילן ואפילו של סרק והטעם שיהיה זה לעתיד דוקא מפני כי תְּאֵנָה וָגֶפֶן שאכל אדם הראשון נָתְנוּ חֵילָם כי נתקנו לגמרי וכיון דבטל המסבב בטל המסובב שלא ישאר שום אילן סרק אלא הכל יהיו טוענין פירות כמו שנאמר (ישעיה ס, כא) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר, רוצה לומר דומין לנצר מטעי וכולם יהיו כנגד מעשי ידי שהם להתפאר דהיינו דומין לאילנות שעושים פירות ולא לאילני סרק כי הם כולם יהיו צדיקים וחכמים שמוציאין פירות לחיים. סְלִיק מַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת