כי פליגי כו' — כלומר הא דמוקמת ריש לקיש כבן ננס ולא כר' ישמעאל ליתא דאמר לך ר"ל אנא אפילו לרבי ישמעאל קא פליגנא אדרבי יוחנן:
ערב — שיעבודא דאורייתא:
אבל הכא — פלוני חייב ליכא שיעבודא דאורייתא:
דקא מטי הנאה לידיה — כסף קדושיה לאביה:
אבי הבן — אביו של חתן:
ניתנו ליכתב — נתנו חכמים כתיבה לדבר אם באו להחתים עדים בדברים הללו שהן בלא קנין:
לא ניתנו ליכתב — דלא ליטרוף ממשעבדי וכיון דליכא קנין לא משתעבדי נכסי:
שטרי אירוסין ממש — שטר שמקדש בו את האשה הרי את מקודשת לי כותב בשטר ומוסר לה ואשמעינן דצריך לכתוב על פיה כדרב פפא ורב שרביא דאמרי כתבו שלא מדעתה אינה מקודשת:
שהיא כבעלת חוב — ואי לא דנקיטא שטר מי טרפא ממשעבדי:
מאי פסקא — בתמיה וכי דבר פסוק הוא לחכמים שקונין לבת האשה ולא לבנות ששנו סתם במשנה בנותיהן ניזונות מבני חורין והיא ניזונת ממשועבדים:
מי לא עסקינן כו' — וכי אי אפשר שיהו אף הבנות בשעת קנין כגון דגרשה ואהדרה וכתב לה התנאים הללו ואפילו הכי תנן סתמא בנותיהן ניזונות מבני חורין ולא ממשועבדים:
בתנאי ב"ד — בנן נוקבן דיהויין ליכי מינאי כו':
מיגרע גרעי — בתמיה:
צררי אתפסינהו — לפני מותו מסר להם צרורות כספים למזונותיהן:
זאת אומרת הבת אצל האם — דקתני למקום שאמה ולא קתני לבית אחיה למדנו שכן הוא הדין שתגדל הבת אצל אמה ובת הניזונת מן הבנים זנין אותה בבית אמה ואין כופין אותה לדור אצלם:
דלמא בקטנה עסקינן — ומשום הכי לא קתני בת אצל אחין:
משום מעשה שהיה — [ואיכא למיחש נמי שמא] יהרגוה בשביל לירש עישור נכסים שלה אבל גדולה דלא חיישינן לרציחה אימא לך דתשב אצל האחין:
אם כן — דיש חילוק בין גדולה לקטנה:
ניתני מוליך לה מזונות למקום שהיא — דמשמע לגדולה במקום שהיא ולקטנה במקום שהיא:
