בוני התלמוד

    מסכת עבודה זרה דף ח׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    כל תלתין יומיןדבתר הלולא:

    בין אמרעובד כוכבים זה לישראל מחמת הלולא אני עושה סעודה זו:

    ובין לא אמר לומסתמא להלולא מכוין ואסור דכל ימי הלולא מקריב לעבודת כוכבים:

    ומעיקראקודם שיכניס את אשתו מאימת חיישינן להלולא אם הזמין אנשים לסעוד אצלו:

    מכי רמו שערי באסינתילעשות שכר ליום המשתה:

    אסינתיעריבות ששורין בהן שעורין לעשות שכר. ל"א נותנין עפר בעריבות וזורעין שם שעורין קודם ימי החופה ומביאין לפני החתן והכלה כשהן צמוחים ואומרים להם פרו ורבו כשעורין הללו שממהרין לצאת מכל התבואה:

    דאדם חשוב הואושמח ממנו העובד כוכבים מאד:

    יום שתפסה בו רומי מלכותשנלחמו עם יונים ונצחום ומלכו בכל העולם:

    בימי קלפטרא מלכתאשל אלכסנדריא כדאמר בהמפלת במסכת נדה (דף ל:) ונלחמו רומיים עמה ונצחוה ותפסו הם המלוכה:

    עד דשתפינהורומאי לישראל בהדייהו:

    והכי אתנורומאי לישראל אי מינן מלכי כו':

    מרגליתאינה חשובה כאבן טוב:

    בסיסכן תרגום כנו בסיסיה. למושב חברתה להושיבה עליה:

    אינךהוא נופך קרבונקל"א:

    כפו להורומאי ליונאי:

    עשרין ושית שנין קמורומאי בהימנותייהו לישראל:

    מעיקראכי קמו רומאי בהימנותייהו:

    מאי דרושרומיים:

    ואלכה לנגדךיעקב ועשו שוין בגדולה:

    לפני עבדודרך השר להלך לפנים:

    פשטהשלטה:

    מלכותרומי:

    בחנותמקום בהר הבית וחנות שמו:

    דיני קנסותאונס ומפתה ושלשים של עבד שנתנה תורה קצבה אחת ליקר ולזולל. ומאחר שלא ישבו בלשכת הגזית לא דנו ובטלו דיני קנסות דכתיב בתשלומי כפל שהוא קנס אשר ירשיעון אלהים דהיינו מומחין וסמוכין בשם רבי כדאמרינן בסנהדרין ומי שאינו סמוך אינו דן דיני קנסות:

    תחוםאלפים אמה סביבות העיר:

    וסמך שם כו'והני רבנן בתר חורבן הבית הוו טובא:

    לולניאותחניתות:

    כי היכי דלא ליחייבורוצחים קטלא דאין דנין דיני נפשות אפילו בסנהדרין קטנה שבכל עיר אלא בזמן שהיתה סנהדרין גדולה בישיבתה ובמקום המיוחד לה והוא לשכת הגזית:

    המקום גורםלחייב הנדון ואם אינם שם לא ידונו. והאי קרא בדיני נפשות קאי כי יפלא ממך דבר בפרשת שופטים ושוטרים בזקן ממרא:

    עבודה זרה ח עמוד ב

    1כל תלתין יומין, בין א"ל מחמת הלולא ובין לא א"ל מחמת הלולא אסור, מכאן ואילך, אי א"ל מחמת הלולא אסור, ואי לא אמר ליה מחמת הלולא שרי.

    2וכי א"ל מחמת הלולא, עד אימת? אמר רב פפא: עד תריסר ירחי שתא. ומעיקרא מאימת אסור? אמר רב פפא משמיה דרבא: מכי רמו שערי באסינתי.

    3ולבתר תריסר ירחי שתא שרי? והא רב יצחק בריה דרב משרשיא איקלע לבי ההוא עובד כוכבים לבתר תריסר ירחי שתא, ושמעיה דאודי, ופירש ולא אכל! שאני רב יצחק בריה דרב משרשיא, דאדם חשוב הוא.

    4וקרטסים וכו'. מאי קרטסים? אמר רב יהודה אמר שמואל: יום שתפסה בו רומי מלכות. והתניא: קרטסים ויום שתפסה בו רומי מלכות! אמר רב יוסף: שתי תפיסות תפסה רומי, אחת בימי קלפטרא מלכתא, ואחת שתפסה בימי יונים.

    5דכי אתא רב דימי אמר: תלתין ותרין קרבי עבדו רומאי בהדי יונאי, ולא יכלו להו, עד דשתפינהו לישראל בהדייהו, והכי אתנו בהדייהו: אי מינן מלכי מנייכו הפרכי, אי מנייכו מלכי מינן הפרכי.

    6ושלחו להו רומאי ליונאי: עד האידנא עבידנא בקרבא, השתא נעביד בדינא. מרגלית ואבן טובה, איזו מהן יעשה בסיס לחבירו? שלחו להו: מרגלית לאבן טובה.

    7אבן טובה (ואינך), איזו מהן יעשה בסיס לחבירו? אבן טובה לאינך. אינך וספר תורה, איזו מהן יעשה בסיס לחבירו? אינך לספר תורה.

    8שלחו להו: [א"כ] אנן ספר תורה גבן וישראל בהדן. כפו להו עשרין ושית שנין, קמו להו בהימנותייהו בהדי ישראל, מכאן ואילך אישתעבדו בהו.

    9מעיקרא מאי דרוש, ולבסוף מאי דרוש? מעיקרא דרוש (בראשית לג, יב) ״נסעה ונלכה ואלכה לנגדך״, ולבסוף דרוש (בראשית לג, יד) ״יעבר נא אדני לפני עבדו״.

    10עשרין ושית שנין דקמו בהימנותייהו בהדי ישראל מנא לן? דאמר רב כהנא: כשחלה רבי ישמעאל בר יוסי, שלחו ליה: רבי! אמור לנו שנים וג' דברים שאמרת לנו משום אביך.

    11אמר להו: מאה ושמנים שנה קודם שנחרב הבית פשטה מלכות הרשעה על ישראל, פ' שנה עד לא חרב הבית גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית, מ' שנה עד לא חרב הבית גלתה סנהדרין וישבה לה בחנות.

    12למאי הלכתא? א"ר יצחק בר אבדימי: לומר, שלא דנו דיני קנסות. דיני קנסות סלקא דעתך? והאמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב, ורבי יהודה בן בבא שמו, שאלמלא הוא נשתכחו דיני קנסות מישראל! ״נשתכחו״? לגרסינהו!

    13אלא בטלו דיני קנסות מישראל, שגזרה מלכות הרשעה גזרה כל הסומך יהרג, וכל הנסמך יהרג, ועיר שסומכין בה תחרב, ותחום שסומכין בו יעקר.

    14מה עשה רבי יהודה בן בבא? הלך וישב בין שני הרים גדולים, ובין שתי עיירות גדולות, בין ב' תחומי שבת, בין אושא לשפרעם, וסמך שם חמשה זקנים: ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ורבי אלעזר בן שמוע, ורב אויא מוסיף: אף רבי נחמיה.

    15כיון שהכירו בהם אויבים, אמר להם: בני, רוצו! אמרו לו: רבי, ואתה מה תהא עליך? אמר להם: הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכין. אמרו: לא זזו משם עד שנעצו לגופו ג' מאות לולניאות של ברזל, ועשאוהו לגופו ככברה.

    16אמר רב נחמן בר יצחק: לא תימא דיני קנסות, אלא שלא דנו דיני נפשות.

    17מ"ט כיון דחזו דנפישי להו רוצחין ולא יכלי למידן, אמרו: מוטב נגלי ממקום למקום, כי היכי דלא ליחייבו.

    18דכתיב: ״(דברים יז״, י) ״ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא״, מלמד שהמקום גורם.

    19מאה ושמנים, ותו לא? והתני רבי יוסי ברבי:

    תוספות

    מכי רמו שערי באסינתיפירש רש"י לשון ראשון להטיל שכר וקשה דבכל התלמוד לא מצינו שהיו עושין שכר משעורין אלא מתמרים או מכשות לכך נראה לשון שני שפירש רש"י וב' הלשונות האלו פי' רש"י אף בכתובות פ"ק (דף ח.):

    קרטסיםאומר הר"ר שמעיה בלשון יון הוא תפוס תפיסת שתים קרט לשון תפיסה וסים לשון שתים ופי' דר"ל תפיסה שניה וניחא הא דקא אמרינן לקמן קרטסים ויום שתפסו רומי מלכות וה"פ קרטסים תפיסה שניה ויום שתפסה מלכות בראשונה:

    ה"ג נשתכחו לגרסינהוול"ג ליכתבינהו שהרי אין כותבין הלכות:

    אלא שלא דינו דיני נפשותואם תאמר והא אמרינן בפרק אלו נערות (כתובות דף ל. ושם) משחרב בית המקדש אע"פ שבטלו ד' מיתות דין ד' מיתות לא נתבטלו מי שנתחייב סקילה כו' ואמאי נקט משחרב בהמ"ק והא אפי' מ' שנה בפני הבית לא דנו דיני נפשות וי"ל דמ"מ כשהיו רואין צורך שעה היו חוזרין אל הלשכה ודנין שם ומורי ה"ר מנחם אמר לנו בשם רבי יהונתן דמשחרב בית המקדש קאי אהא דקאמר דין ד' מיתות לא בטלו וה"ק אע"פ שבטלו ארבע מיתות לגמרי לא בטלו דינם וכ"ש באותם מ' שנה קודם חורבן שנהגו דין ד' מיתות:

    מלמד שהמקום גורםוא"ת והא ירושלים נמי איקרי מקום לגבי אכילת קדשים ומעשר שני וכתיב במקום אשר יבחר ה' וי"ל דלגבי דיני נפשות לא איקרי מקום אלא לשכת הגזית שהיתה חציה בקדש וחציה בחול והיינו טעמא משום דבעי' סנהדרין סמוך לשכינה והכי נמי אמרינן (לקמן עבודה זרה דף נב.) כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נטע אשרה אצל מזבח דכתיב שופטים ושוטרים וסמיך ליה לא תטע לך אשרה אצל מזבח ה' ולפיכך גלו וישבו בחנות אע"פ שחנות עצמו היה בהר הבית מ"מ לא היה סמוך לשכינה כלשכת הגזית וא"ת מנלן קפידא במקום שאר חייבי מיתות שלא בזקן ממרא דקרא לא כתיב אלא בזקן ממרא ויש לומר דדרשינן כל זמן שסנהדרין גדולה במקומה כדין אצל מזבח אז שופטים תתן לך בכל שעריך לשפוט דיני נפשות נסתלקו הם בטלו כל דיני נפשות [וע"ע תוס' שבת טו. ד"ה אלא ותוס' סנהדרין יד: ד"ה מלמד]:

    רישוי: CC0

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    בהילולא דעובד כוכבים כל ל' יום בין אדכר ליה הילולא בין לא אדכר ליה הילולא אסור. לאחר ל' אמר מחמת הילולא אסור לא אדכר הילולא שרי. וכי מדכר הילולא עד אימת אסור אמר [רב פפא] משמיה דרב' עד י"ב ירחי שתא ומקשי' ובתר י"ב ירחי שתא שרי והא דרב יצחק בריה דרב משרשיא דזמניה ההוא עובד כוכבים בתר י"ב ירחי שתא ושמעיה דאודי ולא אכל פי' אמר עבודת כוכבים דידיה סייעיה למיתא האי בביתי.

    ופרקי' שאני ר' יצחק בריה דרב משרשיא דאדם חשוב הוה אבל כולי עלמא בתר י"ב ירחי שתא שרי. ובהילולא מעיקרא כמה.

    אמר רב פפא מכי רמו שערי באסינתי אסורוקראטיס פי' בלשון יון תפיסה ואסיק' שתי תפיסות הוו אחת בימי קליפטרא מלכתא ואחת בימי יונים.

    דתלתין ותרתין קרבי עבדו רומאי בהדי יונאי ולא יכלו להו עד דשתפינהו רומאי לישראל בהדייהו ואתנו בהדייהו. אי מינן מלכי מינייכו איפרכי אי מינייכו מלכי מינן איפרכי וכו' כ"ו [שנין] קמו בהימנותיהו בהדי ישראל מיכן ואילך אישתעבידו בהו ומנא לן דכ"ו [שנין] קמו בהימנותיהו דא"ר ישמעאל משם ר' יוסי אביו ק"פ שנה עד שלא נחרב הבית פשטה מלכות [הרשעה של רומי] על ישראל כלומר ק"פ שנה בימי הבית נשתעבדו בהן.

    פ' שנה עד שלא חרב הבית גזרו טומאה על כלי זכוכית וגם על ארץ העמים:

    מ' שנה קודם חורבן הבית גלתה סנהדרין וישבה לה בחנות לומר שלא דנו דיני נפשות. דכיון דחזו דזילא להו שפיכות דמים ונפישי להו רצחנין. אמרי ניקום נגלי מן המקום דכתיב וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם.

    אבל דיני קנסות דנו דאמר רב יהודה אמר רב זכור אותו [האיש] לטוב ור' יהודה בן בבא שמו שאלמלא הוא שסמך ה' זקנים ר' מאיר ור' יהודה ור' יוסי ור' שמעון ורבי אלעזר בן שמוע ור' אויא מוסיף אף ר' נחמיה.

    בטלו דיני קנסות משום שגזרה מלכות [הרשעה] גזירה כל הסומך יהרג והנסמך יהרג. ועיר שסומכין בה תיחרב. ותחום שסומכין בו יעקר.

    וכיון שהכירו בהן אויבים הן ברחו ור' יהודה בן בבא נעצו בו ש' לונכיות של ברזל ועשו כל גופו ככברה.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת עבודה זרה דף ח׳ עמוד ב׳

    מסכת עבודה זרה דף ח׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־515 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    כל תלתין יומין דבתר הלולא:

    בין אמר עובד כוכבים זה לישראל מחמת הלולא אני עושה סעודה זו:

    ובין לא אמר לו מסתמא להלולא מכוין ואסור דכל ימי הלולא מקריב לעבודת כוכבים:

    ומעיקרא קודם שיכניס את אשתו מאימת חיישינן להלולא אם הזמין אנשים לסעוד אצלו:

    מכי רמו שערי באסינתי לעשות שכר ליום המשתה:

    אסינתי עריבות ששורין בהן שעורין לעשות שכר. ל"א נותנין עפר בעריבות וזורעין שם שעורין קודם ימי החופה ומביאין לפני החתן והכלה כשהן צמוחים ואומרים להם פרו ורבו כשעורין הללו שממהרין לצאת מכל התבואה:

    דאדם חשוב הוא ושמח ממנו העובד כוכבים מאד:

    יום שתפסה בו רומי מלכות שנלחמו עם יונים ונצחום ומלכו בכל העולם:

    ועוד 21 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Avodah Zarah 8b · Sefaria

    תוספות

    מכי רמו שערי באסינתי פירש רש"י לשון ראשון להטיל שכר וקשה דבכל התלמוד לא מצינו שהיו עושין שכר משעורין אלא מתמרים או מכשות לכך נראה לשון שני שפירש רש"י וב' הלשונות האלו פי' רש"י אף בכתובות פ"ק (דף ח.):

    קרטסים אומר הר"ר שמעיה בלשון יון הוא תפוס תפיסת שתים קרט לשון תפיסה וסים לשון שתים ופי' דר"ל תפיסה שניה וניחא הא דקא אמרינן לקמן קרטסים ויום שתפסו רומי מלכות וה"פ קרטסים תפיסה שניה ויום שתפסה מלכות בראשונה:

    ה"ג נשתכחו לגרסינהו ול"ג ליכתבינהו שהרי אין כותבין הלכות:

    אלא שלא דינו דיני נפשות ואם תאמר והא אמרינן בפרק אלו נערות (כתובות דף ל. ושם) משחרב בית המקדש אע"פ שבטלו ד' מיתות דין ד' מיתות לא נתבטלו מי שנתחייב סקילה כו' ואמאי נקט משחרב בהמ"ק והא אפי' מ' שנה בפני הבית לא דנו דיני נפשות וי"ל דמ"מ כשהיו רואין צורך שעה היו חוזרין אל הלשכה ודנין שם ומורי ה"ר מנחם אמר לנו בשם רבי יהונתן דמשחרב בית המקדש קאי אהא דקאמר דין ד' מיתות לא בטלו וה"ק אע"פ שבטלו ארבע מיתות לגמרי לא בטלו דינם וכ"ש באותם מ' שנה קודם חורבן שנהגו דין ד' מיתות:

    מלמד שהמקום גורם וא"ת והא ירושלים נמי איקרי מקום לגבי אכילת קדשים ומעשר שני וכתיב במקום אשר יבחר ה' וי"ל דלגבי דיני נפשות לא איקרי מקום אלא לשכת הגזית שהיתה חציה בקדש וחציה בחול והיינו טעמא משום דבעי' סנהדרין סמוך לשכינה והכי נמי אמרינן (לקמן עבודה זרה דף נב.) כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נטע אשרה אצל מזבח דכתיב שופטים ושוטרים וסמיך ליה לא תטע לך אשרה אצל מזבח ה' ולפיכך גלו וישבו בחנות אע"פ שחנות עצמו היה בהר הבית מ"מ לא היה סמוך לשכינה כלשכת הגזית וא"ת מנלן קפידא במקום שאר חייבי מיתות שלא בזקן ממרא דקרא לא כתיב אלא בזקן ממרא ויש לומר דדרשינן כל זמן שסנהדרין גדולה במקומה כדין אצל מזבח אז שופטים תתן לך בכל שעריך לשפוט דיני נפשות נסתלקו הם בטלו כל דיני נפשות [וע"ע תוס' שבת טו. ד"ה אלא ותוס' סנהדרין יד: ד"ה מלמד]:

    Tosafot on Avodah Zarah 8b · Sefaria · CC0

    רבנו חננאל

    בהילולא דעובד כוכבים כל ל' יום בין אדכר ליה הילולא בין לא אדכר ליה הילולא אסור. לאחר ל' אמר מחמת הילולא אסור לא אדכר הילולא שרי. וכי מדכר הילולא עד אימת אסור אמר [רב פפא] משמיה דרב' עד י"ב ירחי שתא ומקשי' ובתר י"ב ירחי שתא שרי והא דרב יצחק בריה דרב משרשיא דזמניה ההוא עובד כוכבים בתר י"ב ירחי שתא ושמעיה דאודי ולא אכל פי' אמר עבודת כוכבים דידיה סייעיה למיתא האי בביתי.

    ופרקי' שאני ר' יצחק בריה דרב משרשיא דאדם חשוב הוה אבל כולי עלמא בתר י"ב ירחי שתא שרי. ובהילולא מעיקרא כמה.

    אמר רב פפא מכי רמו שערי באסינתי אסור וקראטיס פי' בלשון יון תפיסה ואסיק' שתי תפיסות הוו אחת בימי קליפטרא מלכתא ואחת בימי יונים.

    דתלתין ותרתין קרבי עבדו רומאי בהדי יונאי ולא יכלו להו עד דשתפינהו רומאי לישראל בהדייהו ואתנו בהדייהו. אי מינן מלכי מינייכו איפרכי אי מינייכו מלכי מינן איפרכי וכו' כ"ו [שנין] קמו בהימנותיהו בהדי ישראל מיכן ואילך אישתעבידו בהו ומנא לן דכ"ו [שנין] קמו בהימנותיהו דא"ר ישמעאל משם ר' יוסי אביו ק"פ שנה עד שלא נחרב הבית פשטה מלכות [הרשעה של רומי] על ישראל כלומר ק"פ שנה בימי הבית נשתעבדו בהן.

    פ' שנה עד שלא חרב הבית גזרו טומאה על כלי זכוכית וגם על ארץ העמים:

    מ' שנה קודם חורבן הבית גלתה סנהדרין וישבה לה בחנות לומר שלא דנו דיני נפשות. דכיון דחזו דזילא להו שפיכות דמים ונפישי להו רצחנין. אמרי ניקום נגלי מן המקום דכתיב וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם.

    אבל דיני קנסות דנו דאמר רב יהודה אמר רב זכור אותו [האיש] לטוב ור' יהודה בן בבא שמו שאלמלא הוא שסמך ה' זקנים ר' מאיר ור' יהודה ור' יוסי ור' שמעון ורבי אלעזר בן שמוע ור' אויא מוסיף אף ר' נחמיה.

    בטלו דיני קנסות משום שגזרה מלכות [הרשעה] גזירה כל הסומך יהרג והנסמך יהרג. ועיר שסומכין בה תיחרב. ותחום שסומכין בו יעקר.

    ועוד 1 קטעי פירוש על דף זה.

    Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 8b · Sefaria

    רשב"א

    כל תלתין יומין, בין שאמר משום הלולא וכו' ודוקא לאכול עמו, משום דקא אזיל ומודה ממשתיו ומפת בג סעודתו, אבל לשאת ולתת עמו אינו אסור אלא ביום המשתה לבד, כדקתני במתניתין וגוי שעשה משתה לבנו [אינו] אסור אלא אותו יום בלבד.

    Rashba on Avodah Zarah 8b · Sefaria

    מאירי

    שמנים שנה עד שלא חרב הבית גזרו טומאה על ארץ העמים מפני שהיא מלאה זמה ונשים שבה מצויות לקבור נפליהם בכל מקום או שמא החמירו בה כדי שלא יצאו מארץ ישראל וכיצד היא טומאתה הנוגע בגושה ועפרה טמא טומאת שבעה ושורפין עליה תרומה וקדשים והמיטמא באוירא כגון שהכניס בה ראשו ורבו תולין לא אוכלין ולא שורפין וכן אינו טמא טומאת שבעה כדי להטעינו הזאת שלישי ושביעי אלא דיו בטבילה והערב השמש וכבר ביארנוה במסכת חגיגה:

    כלי זכוכית אין מקבלין טומאה מן התורה שאין טומאה בכלים מן התורה אלא לשבעה והם של בגד ושק ועור ושל עצם ועץ ומתכת וחרש וזה אינו מהם ובזמן שהזכרנו גזרו עליהם שיהיו מקבלין טומאה הואיל ותחלת ברייתן מן החול ומ"מ לא גזרו עליהם שיטמאו מאוירן הואיל ותוכן נראה כברן אלא עד שתגע הטומאה בהן בין מתוכן בין מגבן וכן לא גזרו על פשוטיהן אלא על מקבליהן וכן אין שורפין עליהן אלא תולין ואין להן טהרה במקוה כמו שיתבאר במקומו:

    אין דנין דיני קנסות אלא בבית דין מומחין וסמוכין מפי נשיא או מפי אחד מן הנסמכים כמו שיתבאר במקומו ואין סומכין אלא בארץ ואם נסמכו בארץ ויצאו להם חוצה לארץ דנין שם דיני קנסות וכן כל זמן שדנין דיני נפשות בארץ דנין בחוצה לארץ הואיל והסנהדרין הדנין סמוכין בארץ שהסנהדרין נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ הא כל שאין סנהדרין במקומה לדון אין דנין דיני נפשות בשום מקום ואף בית דין של עשרים ושלשה שבכל עיר ועיר שבארץ ישראל אין דנין דיני נפשות אלא בזמן שסנהדרי גדולה בישיבתה במקום המיוחד לה והוא לשכת הגזית:

    Meiri on Avodah Zarah 8b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בד"ה קרטסים אומר כו' דר"ל תפיסה שניה וניחא הא כו' עכ"ל אבל אי הוה פירושו כמשמעו תפיסות שתים הרי נכלל בו תפיסה ראשונה ושניה ומאי קאמר שוב ויום שתפסה כו' וק"ל:

    בד"ה מלמד כו' וי"ל דדרשינן כל זמן כו' אצל מזבח אז שופטים תתן וגו' עכ"ל ותלמודא דלא מייתי הך דרשא משום דאי לאו האי קרא דזקן ממרא דמפורש ביה דהמקום גורם לא הוי דרשינן הך סמיכות דשופטים תתן וגו' אצל המזבח להך מלתא ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Avodah Zarah 8b · Sefaria

    בן יהוידע

    תְּלָתִין וּתְרֵין קְרָבֵי עֲבַדוּ רוֹמָאֵי בַּהֲדֵי יְוָנָאֵי וְלֹא יָכְלוּ לְהוּ הנה בזה מובן לפרש בס"ד הפסוק אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב נָמוּ שְׁנָתָם וְלֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם (תהלים עו, ו) רמז על רומאי דעבוד ל"ב קרבי ולא הועילו ולכן קראם אַבִּירֵי 'לֵב' וְלֹא מָצְאוּ יְדֵיהֶם היא ברכת עשו שהיתה בידים דכתיב (בראשית כז, כג) הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו. ומה שאמר ' מַרְגָּלִית וְאֶבֶן טוֹבָה וְאִינָּךְ ' נראה לי בס"ד דנקיט שלשה מינים אלו כנגד כללות ישראל שנקראים עם תליתאי (שבת פח.) שהם כהנים לויים ישראלים. אי נמי שיש להם נר"ן [נפש רוח נשמה] מצד הקדושה מה שאין כן העכו"ם אין להם אלא נפש מצד הקליפה. ומה שאמר ' אִי מִינַּן מַלְכֵי מִנַּיְיכוּ הִפַּרְכֵי ' פירוש יש בזה מה שאין בזה כי מלכי הוא רק אדם אחד לוקחים מהם אבל אפרכי לוקחים כמה וכמה שרים שיש לכולם פרס גדול מן אוצר הממשלה אבל לענין מעלה מלכי עדיף.

    עֶשְׂרִין וְשִׁית שְׁנִין קָמוּ לְהוּ בְּהֵימָנוּתַיְיהוּ בַּהֲדֵי יִשְׂרָאֵל נראה לי בס"ד הטעם שהיה לישראל מנוחה מהם כ"ו שנים כנגד מספר שם הוי־ה ברוך הוא להורות על מה שאמר הכתוב רַבּוֹת רָעוֹת צַדִּיק וּמִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ ה' (תהלים לד, כ) גם הוא כנגד אותיות שמות האבות והאמהות שהם כ"ו אותיות להורות שזכותם הגין עליהם.

    Ben Yehoyada on Avodah Zarah 8b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת עבודה זרה, דף ח׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־515 מילים ב־19 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 19 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 127 מילים

      נפתחת ב״כל תלתין יומין, בין א"ל מחמת הלולא…״

    2. קטע 225 מילים

      נפתחת ב״וכי א"ל מחמת הלולא, עד אימת? אמר…״

      חכמים: רב פפא, רבא.

    3. קטע 334 מילים

      נפתחת ב״ולבתר תריסר ירחי שתא שרי? והא רב…״

      חכמים: רב יצחק, רב משרשיא.

    4. קטע 436 מילים

      נפתחת ב״וקרטסים וכו'. מאי קרטסים? אמר רב יהודה…״

      חכמים: רב יהודה, רב יוסף, שמואל.

    5. קטע 532 מילים

      נפתחת ב״דכי אתא רב דימי אמר: תלתין ותרין…״

      חכמים: רב דימי, רבי עבדו.

    6. קטע 624 מילים

      נפתחת ב״ושלחו להו רומאי ליונאי: עד האידנא עבידנא…״

      חכמים: רבא.

    7. קטע 722 מילים

      נפתחת ב״אבן טובה (ואינך), איזו מהן יעשה בסיס…״

    8. קטע 823 מילים

      נפתחת ב״שלחו להו: [א"כ] אנן ספר תורה גבן…״

    9. קטע 925 מילים

      נפתחת ב״מעיקרא מאי דרוש, ולבסוף מאי דרוש? מעיקרא…״

    10. קטע 1029 מילים

      נפתחת ב״עשרין ושית שנין דקמו בהימנותייהו בהדי ישראל…״

      חכמים: רב כהנא, רבי ישמעאל בר יוסי.

    11. קטע 1138 מילים

      נפתחת ב״אמר להו: מאה ושמנים שנה קודם שנחרב…״

      חכמים: רב הבית.

    12. קטע 1238 מילים

      נפתחת ב״למאי הלכתא? א"ר יצחק בר אבדימי: לומר,…״

      חכמים: רב יהודה, רבי יהודה.

    13. קטע 1323 מילים

      נפתחת ב״אלא בטלו דיני קנסות מישראל, שגזרה מלכות…״

    14. קטע 1443 מילים

      נפתחת ב״מה עשה רבי יהודה בן בבא? הלך…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי אלעזר, רב אויא, רבי נחמיה.

    15. קטע 1539 מילים

      נפתחת ב״כיון שהכירו בהם אויבים, אמר להם: בני,…״

    16. קטע 1614 מילים

      נפתחת ב״אמר רב נחמן בר יצחק: לא תימא…״

      חכמים: רב נחמן בר יצחק.

    17. קטע 1718 מילים

      נפתחת ב״מ"ט כיון דחזו דנפישי להו רוצחין ולא…״

    18. קטע 1817 מילים

      נפתחת ב״דכתיב: (דברים יז, י) ״ועשית על פי…״

    19. קטע 198 מילים

      נפתחת ב״מאה ושמנים, ותו לא? והתני רבי יוסי…״

      חכמים: רבי יוסי.

    חכמים הנזכרים בדף

    ערכי חכמים המצטטים דף זה

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: עבודה זרה דף ח׳ ע״ב

    פתיחה בקורא
    מקורות הפוכים — חכמים שמפנים לדף הזה

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026