כל תלתין יומין — דבתר הלולא:
בין אמר — עובד כוכבים זה לישראל מחמת הלולא אני עושה סעודה זו:
ובין לא אמר לו — מסתמא להלולא מכוין ואסור דכל ימי הלולא מקריב לעבודת כוכבים:
ומעיקרא — קודם שיכניס את אשתו מאימת חיישינן להלולא אם הזמין אנשים לסעוד אצלו:
מכי רמו שערי באסינתי — לעשות שכר ליום המשתה:
אסינתי — עריבות ששורין בהן שעורין לעשות שכר. ל"א נותנין עפר בעריבות וזורעין שם שעורין קודם ימי החופה ומביאין לפני החתן והכלה כשהן צמוחים ואומרים להם פרו ורבו כשעורין הללו שממהרין לצאת מכל התבואה:
דאדם חשוב הוא — ושמח ממנו העובד כוכבים מאד:
יום שתפסה בו רומי מלכות — שנלחמו עם יונים ונצחום ומלכו בכל העולם:
בימי קלפטרא מלכתא — של אלכסנדריא כדאמר בהמפלת במסכת נדה (דף ל:) ונלחמו רומיים עמה ונצחוה ותפסו הם המלוכה:
עד דשתפינהו — רומאי לישראל בהדייהו:
והכי אתנו — רומאי לישראל אי מינן מלכי כו':
מרגלית — אינה חשובה כאבן טוב:
בסיס — כן תרגום כנו בסיסיה. למושב חברתה להושיבה עליה:
אינך — הוא נופך קרבונקל"א:
כפו להו — רומאי ליונאי:
עשרין ושית שנין קמו — רומאי בהימנותייהו לישראל:
מעיקרא — כי קמו רומאי בהימנותייהו:
מאי דרוש — רומיים:
ואלכה לנגדך — יעקב ועשו שוין בגדולה:
לפני עבדו — דרך השר להלך לפנים:
פשטה — שלטה:
מלכות — רומי:
בחנות — מקום בהר הבית וחנות שמו:
דיני קנסות — אונס ומפתה ושלשים של עבד שנתנה תורה קצבה אחת ליקר ולזולל. ומאחר שלא ישבו בלשכת הגזית לא דנו ובטלו דיני קנסות דכתיב בתשלומי כפל שהוא קנס אשר ירשיעון אלהים דהיינו מומחין וסמוכין בשם רבי כדאמרינן בסנהדרין ומי שאינו סמוך אינו דן דיני קנסות:
תחום — אלפים אמה סביבות העיר:
וסמך שם כו' — והני רבנן בתר חורבן הבית הוו טובא:
לולניאות — חניתות:
כי היכי דלא ליחייבו — רוצחים קטלא דאין דנין דיני נפשות אפילו בסנהדרין קטנה שבכל עיר אלא בזמן שהיתה סנהדרין גדולה בישיבתה ובמקום המיוחד לה והוא לשכת הגזית:
המקום גורם — לחייב הנדון ואם אינם שם לא ידונו. והאי קרא בדיני נפשות קאי כי יפלא ממך דבר בפרשת שופטים ושוטרים בזקן ממרא:
