בוני התלמוד

    מסכת עבודה זרה דף כ״ג עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אלא בפרה אדומה דדמיה יקריםדחייש עובד כוכבים להפסד מרובה וכייף ליצריה:

    אבל בשאר קרבנות מודווהא דתניא לעיל לוקחין מהן בהמה אמאן תרמייה לא רבי אליעזר ולא רבנן:

    כל צאן קדרקדר ישמעאל. וכתיב יעלו (לרצון על) מזבחי אלמא בשאר קרבנות נמי שרי ושפיר איתרצן רומיין דלעיל:

    עד כאן לא פליגי כו'מלתא באפי נפשיה קאמר ואזיל:

    אלא בחששאהיכא דלא חזינן דרבעה פליגי דמר חייש ומר לא חייש:

    קדשי מזבח היאדין קדושת מזבח יש לה ליפסל ברביעה ולענין פדייה דלא נפקא לחול בלא מום ואף ע"ג דלאו למזבח קרבה:

    דאי ס"דלא אלימא קדושתיה מקדושת בדק הבית ועל כל דבר חל קדושת בדק הבית אפי' על אבנים:

    אמאיפסלה בה רביעה:

    שאני פרה דחטאת קרייה רחמנאלעולם גבי פדייה והעמדה והערכה דין קדשי בדק הבית עליה ומיהו לענין פסולין סגיא מילתא לאתויי בפסול דחטאת קרייה רחמנא למי נדה חטאת היא:

    תפסל ביוצא דופןדפסול הוא לשאר קרבנות דתניא (בכורות דף נז.) שור או כשב פרט לכלאים או עז פרט לנדמה כי יולד פרט ליוצא דופן והאי קרא בקרבנות כתיב:

    הקדיש ביוצא דופןהקדיש לפרה אדומה יוצא דופן פסולה כו':

    ולד מעליא הואבמסכת נדה (דף מ.) יוצא דופן אין יושבין עליו ימי טומאה וימי טהרה ואין חייבין עליו קרבן לידה ר"ש אומר הרי הוא כילוד ויש לו טומאת שבעה לזכר ושבועיים לנקבה וכן ימי טוהר וקרבן:

    מודה ר"שלענין קדשים דבהמה שיצאה דרך דופן פסולה לקרבן דגבי טומאה וטהרה דאמו הוא דקאמר ליה ר"ש מריבוי הכתוב אם נקבה תלד הוסיף לידה אחרת לרבות יוצא דופן אבל בקדשים מודי והא דר' יוחנן במסכת נדה:

    ה"ג אלא שאני פרה הואיל ומום פוסל בה דבר ערוה ועבודת כוכבים פוסל בה דכתיב כי משחתם בהם מום ותנא דבי ר' ישמעאל כל מקום כו' עד פן תשחיתון כל שהמום פוסל בו כו' - לא תימא דטעמא דמיפסלא ברביעה משום דחטאת קרייה רחמנא אלא היינו טעמא דאע"ג דקדשי בדק הבית הואיל ומום פוסל בה כדכתיב אשר אין בו מום:

    דבר ערוהנרבע:

    ועבודת כוכביםכגון מוקצה ונעבד פסולין בה דאיתקש השחתה למום:

    כי השחית כל בשר את דרכותשמיש. דור המבול בעבירה קלקלו דכתיב ויראו בני האלהים וגו':

    וכי תימא ה"נדאסור לקנות זהב ואבנים טובות למלאכת המשכן מן העובדי כוכבים:

    עד היכן כיבוד אב ואםכמה אדם מצווה להזהר בכיבוד אב ואם:

    מה עשה עובד כוכביםוכ"ש ישראל שמצווה על כך:

    עבודה זרה 23 עמוד ב

    1אלא בפרה, דדמיה יקרין, אבל בשאר קרבנות מודו ליה!

    2ואלא הא דתניא: לוקחין מהן בהמה לקרבן, מני? לא ר' אליעזר ולא רבנן!

    3ועוד, תניא בהדיא: מאי אותיבו ליה חברוהי לר' אליעזר? (ישעיהו ס, ז) ״כל צאן קדר יקבצו לך... יעלו (לרצון על) מזבחי״.

    4ע"כ לא פליגי אלא בחששא, אבל היכא דודאי רבעה פסלה; ש"מ דפרה קדשי מזבח היא, דאי קדשי בדק הבית מי מיפסלא בה רביעה?!

    5שאני פרה, דחטאת קרייה רחמנא.

    6אלא מעתה, תיפסל ביוצא דופן! וכי תימא ה"נ אלמה תניא: הקדישה ביוצא דופן פסולה, ור"ש מכשיר?

    7וכי תימא, ר"ש לטעמיה, דאמר: יוצא דופן ולד מעליא הוא, והא"ר יוחנן: מודה היה ר"ש לענין קדשים שאינו קדוש!

    8אלא שאני פרה, הואיל ומום פוסל בה דבר ערוה וע"ז נמי פוסל בה, דכתיב: ״(ויקרא כב״, כה) ״כי משחתם בהם מום בם״, ותנא דבי ר' ישמעאל: כל מקום שנא' השחתה אינו אלא דבר ערוה וע"ז׃

    9דבר ערוה, דכתיב: ״(בראשית ו״, יב) ״כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ״, וע"ז דכתיב: ״(דברים ד״, טז) ״פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל״; והא פרה נמי, הואיל ומום פוסל בה, דבר ערוה ועבודת כוכבים פסלי בה.

    10גופא, תני שילא: מ"ט דרבי אליעזר? דכתיב: ״(במדבר יט״, ב) ״דבר אל בני ישראל ויקחו״, בני ישראל יקחו, ואין העובדי כוכבים יקחו. אלא מעתה: (שמות כה, ב) ״דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה״, ה"נ דבני ישראל יקחו, ואין העובדי כוכבים יקחו?

    11וכי תימא: ה"נ והאמר רב יהודה אמר שמואל: שאלו את ר"א עד היכן כיבוד אב ואם? אמר להם: צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד לאביו באשקלון, ודמא בן נתינה שמו. פעם אחת בקשו ממנו אבנים לאפוד׃

    תוספות

    ש"מ דפרה קדשי מזבח היאתימה להריב"ם מנליה דקדשי מזבח היא וטעמא משום רביעה דלמא לעולם הויא קדשי בדק הבית וטעמא משום עול דתנן (פרה פ"ב מ"ד) עלה עליה זכר פסולה ויש לומר דרביעת אדם שהיא בקומה זקופה לא שייך בה עול כמו בבהמה ועוד מדקתני עלה וכן היה ר' אליעזר פוסל בכל הקרבנות אלמא לאו טעמא משום עול:

    אלא מעתה תפסול ביוצא דופןלפום ריהטא משמע דקאי אהא דשני שאני פרה דחטאת קרייה רחמנא וה"פ אא"ב טעם פסול רביעה משום דקדשי מזבח היא איכא למימר דפליג ר"ש ואמר קדשי בדק הבית היא הילכך לא מיפסלא לא ברביעה ולא ביוצא דופן אלא כיון דאמרת טעמא דרביעה משום דחטאת קרייה רחמנא תפסל ביוצא דופן דמסתמא לא פליג אהך דרשא אלמה תניא כו' עד דקאמר אלא שאני פרה הואיל ומום פוסל בה ולפי גירסא זו משמע דהשתא הדר ביה מטעמא דחטאת קרייה רחמנא אלא לעולם קדשי בדק הבית לר"ש ורביעה הוא דפסלה כיון דמום פוסל בה אבל ביוצא דופן לא מיפסלא ורבנן דפסלי ביוצא דופן משום דסברי דקדשי מזבח היא וקשה דספ"ק דשבועות (דף יא:) על הך ברייתא דפרה משני [שאני] פרה דקדשי בדק הבית היא ודוחק הוא דנוקי לה כר"ש ועוד דסוגיא דתלמודא פ"ק דזבחים (דף יד:) ופ' (המזבח מקדש) (דף סח:) ובפ"ק דמנחות (דף ו: ושם) ובפ"ג דבכורות (דף כה.) וביומא פרק טרף בקלפי (יומא דף מב.) ובתמורה פרק (המזבח) משמע דפרה קדשי בדק הבית ואין סברא להעמיד כל הני כר"ש ולא כרבנן וע"ק דבפ"ק דחולין (דף יא.) מוכח תלמודא דטרפות פוסל בפרה משום דחטאת קרי רחמנא לכך נראה לפרש אלא מעתה תיפסל ביוצא דופן ולאו אשנוייא דחטאת קרייה רחמנא קאי אלא למאי דאסיקנא דמיפסלא ברביעה או משום דקדשי מזבח או משום דחטאת קרייה רחמנא ואם כן תפסל ביוצא דופן דאין לומר דפליג ר' שמעון על רבותיו ר"א ורבנן ולומר שיכשיר ברביעה אלמה תניא כו' ול"ג אלא ובספרים לא היה כתוב אלא ובקונט' הגיה וכתב ה"ג אלא שאני פרה וכו' לעולם קדשי בדק הבית היא לכ"ע וטעמא דמיפסלא ברביעה לר"ש הואיל ומום פוסל בה ורבנן טעמייהו משום דחטאת קרייה רחמנא וניחא דכל שיטת התלמוד אתיא נמי לרבנן ומסקנא דפ"ק דחולין נמי כרבנן אתיא וי"ס שכתוב בהן אחר ומודה ר"ש לענין קדשים ואלא מאי קדשי מזבח סוף סוף תפסל ביוצא דופן האי מאי אי אמרת בשלמא קדשי מזבח היא היינו דפליגי ר"ש ורבנן אלא אי אמרת קדשי בדק הבית היא מי מפסלא ברביעה לעולם אימא לך קדשי בדק הבית היא ולענין רביעה אפי' ר"ש מודי דפסלה דכתיב כי משחתם בהם וגו' והאי גירסא משמע כפי' ראשון שפירשתי:

    בקשו ממנו אבנים לאפודהאי דמא בן נתינה על כרחנו בבית שני היה מדקאמר לשנה אחרת נולדה לו פרה אדומה בעדרו דהא קיימא לן דבימי בית ראשון לא נשרפה שום פרה כי נסתפקו באותה שעשה משה כל ימי בית ראשון ועד עזרא שעשה השניה וכיון דהיה אפוד בבית שני אם כן שמיר נמי היה בו דהכי משמע בפרק מי שאחזו (גיטין סח. ושם ד"ה איכא) דאפוד צריך שמיר דקאמר התם איכא שמיר דאייתי משה לאבני אפוד ואפי' לר' נחמיה דאמר לא בעי שמיר לאבני המקדש בפרק עגלה ערופה (סוטה מח: ושם) אלא היה מתקן מבחוץ ומכניס מבפנים מכל מקום באבני אפוד מודי דבעי שמיר משום דכתיב במלאתם כותב עליהם בדיו ומראה להם שמיר והן נבקעות מאיליהן כתאנה זו שנבקעת בחמה ואינה חסרה כלום ואין להקשות מההיא דפרק בתרא דסוטה דתנן משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים משחרב בהמ"ק בטל השמיר דמשמע משחרב בהמ"ק היינו בית ראשון מדקתני בתריה פולמוס אספסיינוס של טיטוס שהיו קודם חורבן בית שני אלמא לא הוה השמיר בבית שני הא ליתא דודאי ההוא משחרב ב"ה בטל השמיר בבית שני מיירי דאי בבית ראשון ליערבינהו וליתנינהו משחרב בהמ"ק בטלו אורים ותומים ושמיר דהא בגמ' בברייתא אורים ותומים משחרב בית ראשון תני ליה ואורים ותומים לא היו בבית שני שהם מחמשה דברים שחסר בית שני ויש תימה כיון דהוה שמיר בבית שני א"כ לקמן פרק רבי ישמעאל (עבודה זרה דף נב:) גבי אבני מזבח ששקצום מלכי יון דפריך היכי ניעביד ניתברינהו אבנים שלמות אמר רחמנא ניחתכינהו פירוש בברזל שלא להיות שם פגימה לא תניף עליהם ברזל אמר רחמנא ומאי קושיא ליעבדינהו על ידי שמיר וי"ל דעל ידי שמיר אינו נעשה חלק כי אם מבקע כתאנה שלא תהא חסרה כלום אבל אין עושה אותן שלימות שלא תחגור בהן צפורן ופגימה בחגירת צפורן פסלה במזבח כדאיתא בפרק קמא דחולין (דף יח. ושם):

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    אבל בשאר קרבנות מודו ליה שאין לוקחין מן העובדי כוכביםאי הכי הא דתניא לוקחין מן העובדי כוכבים בהמה לקרבן מני לא רבנן ולא ר' אליעזר.

    ועוד הא תניא בהדיא דרבנן מכשירי דתניא מאי אותבי חבריא לר' אליעזר כתיב כל צאן קדר יקבצו לך אילי נביות ישרתונך וגו'. ש"מ דבהמת עובד כוכבים כשירה לקרבן.

    עד כאן לא פליגי ר"א ורבנן בפרה אלא בחששאאבל אם נרבעה ודאי פסולה. ש"מ דפרה קדשי מזבח היא. דאי קדשי בדק הבית היא [מי] מפסלא בה רביעה.

    ופרקינן שאני פרה דחטאת קרייה רחמנא אלא מעתה תפסל ביוצא דופן.

    אלמא תניא הקדישה ליוצא דופן פסולהור' שמעון מכשיר.

    וכי תימא ר' שמעון לטעמיה דאמר יוצא דופן ולד מעליא הואוהאמר ר' יוחנן מודה ר' שמעון כו' ואסיקנא אלא לרבנן פרה קדשי מזבח היא. ולר' שמעון פרה קדשי בדק הבית היא. ולענין רביעה אפי' ר' שמעון מודה דפסלה בה דכתיב כי משחתם בהם מום בם כל שהמום פוסל בה דבר ערוה וע"ז פוסלין בה כו'.

    גופא תני שילא מ"ט דר' אליעזר דכתיב ויקחו אליך פרה מישראל יקחו ולא מעובדי כוכבים. אלא משום ויקחו לי תרומה וכתיב וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחושת. הכי נמי דמישראל ולא מעובדי כוכבים.

    והא שאלו את ר"א עד היכן כיבוד אב ואם ואמר צאו וראו מה עשה עובד כוכבים באשקלון ודמא בן נתינה שמו כו' ובקשו לקנות ממנו אבנים לאפוד והנה בענין האפוד כתיב בהו ויקחו לי תרומה והיאך בקשו לקנותם מעובד כוכבים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת עבודה זרה דף כ״ג עמוד ב׳

    מסכת עבודה זרה דף כ״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 11 קטעים ממוספרים, כ־257 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    אלא בפרה אדומה דדמיה יקרים דחייש עובד כוכבים להפסד מרובה וכייף ליצריה:

    אבל בשאר קרבנות מודו והא דתניא לעיל לוקחין מהן בהמה אמאן תרמייה לא רבי אליעזר ולא רבנן:

    כל צאן קדר קדר ישמעאל. וכתיב יעלו (לרצון על) מזבחי אלמא בשאר קרבנות נמי שרי ושפיר איתרצן רומיין דלעיל:

    עד כאן לא פליגי כו' מלתא באפי נפשיה קאמר ואזיל:

    אלא בחששא היכא דלא חזינן דרבעה פליגי דמר חייש ומר לא חייש:

    קדשי מזבח היא דין קדושת מזבח יש לה ליפסל ברביעה ולענין פדייה דלא נפקא לחול בלא מום ואף ע"ג דלאו למזבח קרבה:

    דאי ס"ד לא אלימא קדושתיה מקדושת בדק הבית ועל כל דבר חל קדושת בדק הבית אפי' על אבנים:

    אמאי פסלה בה רביעה:

    ועוד 12 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Avodah Zarah 23b · Sefaria

    תוספות

    ש"מ דפרה קדשי מזבח היא תימה להריב"ם מנליה דקדשי מזבח היא וטעמא משום רביעה דלמא לעולם הויא קדשי בדק הבית וטעמא משום עול דתנן (פרה פ"ב מ"ד) עלה עליה זכר פסולה ויש לומר דרביעת אדם שהיא בקומה זקופה לא שייך בה עול כמו בבהמה ועוד מדקתני עלה וכן היה ר' אליעזר פוסל בכל הקרבנות אלמא לאו טעמא משום עול:

    אלא מעתה תפסול ביוצא דופן לפום ריהטא משמע דקאי אהא דשני שאני פרה דחטאת קרייה רחמנא וה"פ אא"ב טעם פסול רביעה משום דקדשי מזבח היא איכא למימר דפליג ר"ש ואמר קדשי בדק הבית היא הילכך לא מיפסלא לא ברביעה ולא ביוצא דופן אלא כיון דאמרת טעמא דרביעה משום דחטאת קרייה רחמנא תפסל ביוצא דופן דמסתמא לא פליג אהך דרשא אלמה תניא כו' עד דקאמר אלא שאני פרה הואיל ומום פוסל בה ולפי גירסא זו משמע דהשתא הדר ביה מטעמא דחטאת קרייה רחמנא אלא לעולם קדשי בדק הבית לר"ש ורביעה הוא דפסלה כיון דמום פוסל בה אבל ביוצא דופן לא מיפסלא ורבנן דפסלי ביוצא דופן משום דסברי דקדשי מזבח היא וקשה דספ"ק דשבועות (דף יא:) על הך ברייתא דפרה משני [שאני] פרה דקדשי בדק הבית היא ודוחק הוא דנוקי לה כר"ש ועוד דסוגיא דתלמודא פ"ק דזבחים (דף יד:) ופ' (המזבח מקדש) (דף סח:) ובפ"ק דמנחות (דף ו: ושם) ובפ"ג דבכורות (דף כה.) וביומא פרק טרף בקלפי (יומא דף מב.) ובתמורה פרק (המזבח) משמע דפרה קדשי בדק הבית ואין סברא להעמיד כל הני כר"ש ולא כרבנן וע"ק דבפ"ק דחולין (דף יא.) מוכח תלמודא דטרפות פוסל בפרה משום דחטאת קרי רחמנא לכך נראה לפרש אלא מעתה תיפסל ביוצא דופן ולאו אשנוייא דחטאת קרייה רחמנא קאי אלא למאי דאסיקנא דמיפסלא ברביעה או משום דקדשי מזבח או משום דחטאת קרייה רחמנא ואם כן תפסל ביוצא דופן דאין לומר דפליג ר' שמעון על רבותיו ר"א ורבנן ולומר שיכשיר ברביעה אלמה תניא כו' ול"ג אלא ובספרים לא היה כתוב אלא ובקונט' הגיה וכתב ה"ג אלא שאני פרה וכו' לעולם קדשי בדק הבית היא לכ"ע וטעמא דמיפסלא ברביעה לר"ש הואיל ומום פוסל בה ורבנן טעמייהו משום דחטאת קרייה רחמנא וניחא דכל שיטת התלמוד אתיא נמי לרבנן ומסקנא דפ"ק דחולין נמי כרבנן אתיא וי"ס שכתוב בהן אחר ומודה ר"ש לענין קדשים ואלא מאי קדשי מזבח סוף סוף תפסל ביוצא דופן האי מאי אי אמרת בשלמא קדשי מזבח היא היינו דפליגי ר"ש ורבנן אלא אי אמרת קדשי בדק הבית היא מי מפסלא ברביעה לעולם אימא לך קדשי בדק הבית היא ולענין רביעה אפי' ר"ש מודי דפסלה דכתיב כי משחתם בהם וגו' והאי גירסא משמע כפי' ראשון שפירשתי:

    בקשו ממנו אבנים לאפוד האי דמא בן נתינה על כרחנו בבית שני היה מדקאמר לשנה אחרת נולדה לו פרה אדומה בעדרו דהא קיימא לן דבימי בית ראשון לא נשרפה שום פרה כי נסתפקו באותה שעשה משה כל ימי בית ראשון ועד עזרא שעשה השניה וכיון דהיה אפוד בבית שני אם כן שמיר נמי היה בו דהכי משמע בפרק מי שאחזו (גיטין סח. ושם ד"ה איכא) דאפוד צריך שמיר דקאמר התם איכא שמיר דאייתי משה לאבני אפוד ואפי' לר' נחמיה דאמר לא בעי שמיר לאבני המקדש בפרק עגלה ערופה (סוטה מח: ושם) אלא היה מתקן מבחוץ ומכניס מבפנים מכל מקום באבני אפוד מודי דבעי שמיר משום דכתיב במלאתם כותב עליהם בדיו ומראה להם שמיר והן נבקעות מאיליהן כתאנה זו שנבקעת בחמה ואינה חסרה כלום ואין להקשות מההיא דפרק בתרא דסוטה דתנן משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים משחרב בהמ"ק בטל השמיר דמשמע משחרב בהמ"ק היינו בית ראשון מדקתני בתריה פולמוס אספסיינוס של טיטוס שהיו קודם חורבן בית שני אלמא לא הוה השמיר בבית שני הא ליתא דודאי ההוא משחרב ב"ה בטל השמיר בבית שני מיירי דאי בבית ראשון ליערבינהו וליתנינהו משחרב בהמ"ק בטלו אורים ותומים ושמיר דהא בגמ' בברייתא אורים ותומים משחרב בית ראשון תני ליה ואורים ותומים לא היו בבית שני שהם מחמשה דברים שחסר בית שני ויש תימה כיון דהוה שמיר בבית שני א"כ לקמן פרק רבי ישמעאל (עבודה זרה דף נב:) גבי אבני מזבח ששקצום מלכי יון דפריך היכי ניעביד ניתברינהו אבנים שלמות אמר רחמנא ניחתכינהו פירוש בברזל שלא להיות שם פגימה לא תניף עליהם ברזל אמר רחמנא ומאי קושיא ליעבדינהו על ידי שמיר וי"ל דעל ידי שמיר אינו נעשה חלק כי אם מבקע כתאנה שלא תהא חסרה כלום אבל אין עושה אותן שלימות שלא תחגור בהן צפורן ופגימה בחגירת צפורן פסלה במזבח כדאיתא בפרק קמא דחולין (דף יח. ושם):

    Tosafot on Avodah Zarah 23b · Sefaria

    רבנו חננאל

    אבל בשאר קרבנות מודו ליה שאין לוקחין מן העובדי כוכבים אי הכי הא דתניא לוקחין מן העובדי כוכבים בהמה לקרבן מני לא רבנן ולא ר' אליעזר.

    ועוד הא תניא בהדיא דרבנן מכשירי דתניא מאי אותבי חבריא לר' אליעזר כתיב כל צאן קדר יקבצו לך אילי נביות ישרתונך וגו'. ש"מ דבהמת עובד כוכבים כשירה לקרבן.

    עד כאן לא פליגי ר"א ורבנן בפרה אלא בחששא אבל אם נרבעה ודאי פסולה. ש"מ דפרה קדשי מזבח היא. דאי קדשי בדק הבית היא [מי] מפסלא בה רביעה.

    ופרקינן שאני פרה דחטאת קרייה רחמנא אלא מעתה תפסל ביוצא דופן.

    אלמא תניא הקדישה ליוצא דופן פסולה ור' שמעון מכשיר.

    וכי תימא ר' שמעון לטעמיה דאמר יוצא דופן ולד מעליא הוא והאמר ר' יוחנן מודה ר' שמעון כו' ואסיקנא אלא לרבנן פרה קדשי מזבח היא. ולר' שמעון פרה קדשי בדק הבית היא. ולענין רביעה אפי' ר' שמעון מודה דפסלה בה דכתיב כי משחתם בהם מום בם כל שהמום פוסל בה דבר ערוה וע"ז פוסלין בה כו'.

    גופא תני שילא מ"ט דר' אליעזר דכתיב ויקחו אליך פרה מישראל יקחו ולא מעובדי כוכבים. אלא משום ויקחו לי תרומה וכתיב וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחושת. הכי נמי דמישראל ולא מעובדי כוכבים.

    והא שאלו את ר"א עד היכן כיבוד אב ואם ואמר צאו וראו מה עשה עובד כוכבים באשקלון ודמא בן נתינה שמו כו' ובקשו לקנות ממנו אבנים לאפוד והנה בענין האפוד כתיב בהו ויקחו לי תרומה והיאך בקשו לקנותם מעובד כוכבים.

    Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 23b · Sefaria

    ריטב"א

    ש״מ פרה קדשי מזבח היא פר״שי שלא לפדותה אלא במום קבוע ושתהא צריכה העמדה והערב׳ שאני פרה דחטאת קרייה רחמנא ואם תאמר לגבי פדיון במום והעמדה והערכה נימא הכי ויש לומר דלא קרייה רחמנא חטאת אלא בשאתה עושה ממנה פרה ולא כשאתה בא לפדותה דהכי כתיב קרא למי נידה חטאת היא לומר דכשיהיה למי נידה היא כחטאת לכל פסולין שבה וכן נראה מפי׳ ר״שי ז״ל וכן פירשו בתוספות.

    הכי גרסי׳ האי מאי אי פרה קדשי מזבח היא היינו דפליג רבי שמעון דסבר קדשי בדק הבית היא ולעולם לאו חטאת קרויה רחמנא אלא אי אמרת חטאת קרייה רחמנא במאי פליגי. פי׳ דלא משמע לן דנימא דפליגי במשמעות לשון חטאת אם הוא לשון קרבן אם לשון הויה ואיכא נוסחי דלא גרסי כלל לה אלא הכי גרסי ואלא מאי קדשי מזבח היא תפסל ביוצא דופן אלא שאני פרה הואיל ומום כו׳ וזהו גרסת ר״שי ז״ל. עד היכן כבוד אב ואם פי׳ דאפי׳ למאן דאמר משל אב שאני הכא שאינו אלא העברת ריח וכדפרישית בדוכתא בפ״ק דקדושין.

    גרסת ר״שי ז״ל והא ואבני מלואים כתיב וא״ו הדר ערביה ורבינו הולך לשיטתו שכתב בפירוש התורה כי שוהם ואבני מלואים דבר אחד הן ואף על פי כן אינו נכון ורבינו תם גורס והא ואבני כתיב דהדר ערביה ופי׳ ז״ל כי בפרשת ויקהל כתיב ואבני והדר ערביה קרא שהוא כדין חבריו.

    Ritva on Avodah Zarah 23b · Sefaria

    מאירי

    מכיון שפרה אינה קדשי מזבח יכולה היא לפדות אף בלא מום ואינה צריכה בפדייתה העמדה והערכה וכל שנפדית על הצדדין שאפשר לפדותה כגון על ידי מום או שמצאו נאה הימנה קודם שנשחטה כמו שיתבאר במקומו יש מי שאומר שמותרת בגזה ועבודה וחלבה מותר ויש מי חולקים בקצת דברים וכבר נרמז מענין זה בפרק ראשית הגז ושמא תאמר תהא נדונת כחטאת אף לדברים אלו ר"ל שלא תפדה אלא במום קבוע ושתצטרך להעמדה והערכה אינו כן שכל שהיא באה למי נדה הצריכה הכתוב שתהא ראויה כחטאת אבל כל שאינה באה לכך נשארה היא בענינה להיותה כקדשי בדק הבית:

    אבנים לאפוד ושאר ענינים שבתרומת המשכן נקחים מן הגוים ואין לחוש לכלום:

    Meiri on Avodah Zarah 23b · Sefaria

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בד"ה אלא מעתה כו' בקלפי ובתמורה פרק המזבח כו' כפי' ראשון שפירשתי עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Avodah Zarah 23b · Sefaria

    מהר"ם

    תוס' ד"ה אלא וכו' ול"ג אלא ובספרים לא היה כתוב אלא וכו' משום דלפי פי' התוס' לא שייך אלא משום דפרכת המקשה לא קאי אשינויי דחטאת קרייה רחמנא אלא אפלוגתא דר"א ורבנן קא פריך כדלעיל ולא שייך לומר בדברי התרצן אלא אפי' נימא דלר' שמעון הדר משינויא דחטאת קרייה רחמנא ולא לרבנן וק"ל:

    ד"ה בקשו וכו' וי"ל דע"י שמיר אינו נעשה חלק וכו' דאם תקשה א"כ היאך בנו המזבח מתחלה הא אבנים שלמות אמר רחמנא ר"ל שלא יהיו בהם פגימות כבר תירצו התוס' בפ"ק דחולין דף י"ח ד"ה כפגימות המזבח שבנו אותו מאבנים חלקים קטנים אבני נחל ע"ש:

    Maharam on Avodah Zarah 23b · Sefaria

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת עבודה זרה, דף כ״ג, עמוד ב׳, בהיקף של כ־257 מילים ב־11 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 11 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 19 מילים

      נפתחת ב״אלא בפרה, דדמיה יקרין, אבל בשאר קרבנות…״

    2. קטע 213 מילים

      נפתחת ב״ואלא הא דתניא: לוקחין מהן בהמה לקרבן,…״

    3. קטע 321 מילים

      נפתחת ב״ועוד, תניא בהדיא: מאי אותיבו ליה חברוהי…״

    4. קטע 423 מילים

      נפתחת ב״ע"כ לא פליגי אלא בחששא, אבל היכא…״

    5. קטע 55 מילים

      נפתחת ב״שאני פרה, דחטאת קרייה רחמנא.…״

    6. קטע 616 מילים

      נפתחת ב״אלא מעתה, תיפסל ביוצא דופן! וכי תימא…״

    7. קטע 719 מילים

      נפתחת ב״וכי תימא, ר"ש לטעמיה, דאמר: יוצא דופן…״

    8. קטע 835 מילים

      נפתחת ב״אלא שאני פרה, הואיל ומום פוסל בה…״

    9. קטע 937 מילים

      נפתחת ב״דבר ערוה, דכתיב: (בראשית ו, יב) ״כי…״

    10. קטע 1042 מילים

      נפתחת ב״גופא, תני שילא: מ"ט דרבי אליעזר? דכתיב:…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    11. קטע 1137 מילים

      נפתחת ב״וכי תימא: ה"נ והאמר רב יהודה אמר…״

      חכמים: רב יהודה, שמואל.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: עבודה זרה דף כ״ג ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026