אלא בפרה אדומה דדמיה יקרים — דחייש עובד כוכבים להפסד מרובה וכייף ליצריה:
אבל בשאר קרבנות מודו — והא דתניא לעיל לוקחין מהן בהמה אמאן תרמייה לא רבי אליעזר ולא רבנן:
כל צאן קדר — קדר ישמעאל. וכתיב יעלו (לרצון על) מזבחי אלמא בשאר קרבנות נמי שרי ושפיר איתרצן רומיין דלעיל:
עד כאן לא פליגי כו' — מלתא באפי נפשיה קאמר ואזיל:
אלא בחששא — היכא דלא חזינן דרבעה פליגי דמר חייש ומר לא חייש:
קדשי מזבח היא — דין קדושת מזבח יש לה ליפסל ברביעה ולענין פדייה דלא נפקא לחול בלא מום ואף ע"ג דלאו למזבח קרבה:
דאי ס"ד — לא אלימא קדושתיה מקדושת בדק הבית ועל כל דבר חל קדושת בדק הבית אפי' על אבנים:
אמאי — פסלה בה רביעה:
שאני פרה דחטאת קרייה רחמנא — לעולם גבי פדייה והעמדה והערכה דין קדשי בדק הבית עליה ומיהו לענין פסולין סגיא מילתא לאתויי בפסול דחטאת קרייה רחמנא למי נדה חטאת היא:
תפסל ביוצא דופן — דפסול הוא לשאר קרבנות דתניא (בכורות דף נז.) שור או כשב פרט לכלאים או עז פרט לנדמה כי יולד פרט ליוצא דופן והאי קרא בקרבנות כתיב:
הקדיש ביוצא דופן — הקדיש לפרה אדומה יוצא דופן פסולה כו':
ולד מעליא הוא — במסכת נדה (דף מ.) יוצא דופן אין יושבין עליו ימי טומאה וימי טהרה ואין חייבין עליו קרבן לידה ר"ש אומר הרי הוא כילוד ויש לו טומאת שבעה לזכר ושבועיים לנקבה וכן ימי טוהר וקרבן:
מודה ר"ש — לענין קדשים דבהמה שיצאה דרך דופן פסולה לקרבן דגבי טומאה וטהרה דאמו הוא דקאמר ליה ר"ש מריבוי הכתוב אם נקבה תלד הוסיף לידה אחרת לרבות יוצא דופן אבל בקדשים מודי והא דר' יוחנן במסכת נדה:
ה"ג אלא שאני פרה הואיל ומום פוסל בה דבר ערוה ועבודת כוכבים פוסל בה דכתיב כי משחתם בהם מום ותנא דבי ר' ישמעאל כל מקום כו' עד פן תשחיתון כל שהמום פוסל בו כו' - לא תימא דטעמא דמיפסלא ברביעה משום דחטאת קרייה רחמנא אלא היינו טעמא דאע"ג דקדשי בדק הבית הואיל ומום פוסל בה כדכתיב אשר אין בו מום:
דבר ערוה — נרבע:
ועבודת כוכבים — כגון מוקצה ונעבד פסולין בה דאיתקש השחתה למום:
כי השחית כל בשר את דרכו — תשמיש. דור המבול בעבירה קלקלו דכתיב ויראו בני האלהים וגו':
וכי תימא ה"נ — דאסור לקנות זהב ואבנים טובות למלאכת המשכן מן העובדי כוכבים:
עד היכן כיבוד אב ואם — כמה אדם מצווה להזהר בכיבוד אב ואם:
מה עשה עובד כוכבים — וכ"ש ישראל שמצווה על כך:
