מסכת עבודה זרה דף ט״ז עמוד א׳

אי אפשר - בלא איבה:

דכי שלים זינייהו - כשכלים כלי זיינן במלחמה קטלי בתריסין:

עששיות - חתיכות עבות שקורין מש"ש:

דחלשי מינייהו - מחלישין אותן בקורנס עד שנעשו דקות ועושין מהן כלי זיין:

אפילו מרי - פושיו"ר:

וחציני - דולדורי"א. לא נזבין להו דחלישי מינייהו כלי זיין:

בפרזלא הינדואה - של ארץ הודו שאין עושין אותה אלא לכלי זיין:

דמגני עילוון - נלחמים לשמור העיר ואת יושביה:

שאינה יכולה להתרפאות - ומסתמא לשחיטה זבנה ולא משהי ליה ולא חזי ליה ישראל בי עובד כוכבים דתיפוק חורבה מיניה לזבוני שלימה:

והלא מרביעין עליה - ומשהו לה ומאן דחזי לה בי עובד כוכבים יליף מינה לזבוני שלימה:

לכשתלד - תאסרוהו דלא תלד לעולם:

דקטיל בסיחופיה - מלמדהו להרוג בידו את הנופלים במלחמה. סיחופיה מכת יד בהמה וחיה קרי סיחופא שמכה כלפי מטה כמו סחופי כסא (שבת דף סו:) אדנטי"ר בלע"ז:

תורת בהמה גסה מאי היא - כלומר איסור טעם מכירת בהמה גסה מאי היא הא לא עביד מלאכה דחייב חטאת דנגזור משום נסיוני:

מטחינו ברחיים - ואב מלאכה היא:

שור של פטם - שפיטמו ושמן מאד ואינו ראוי למלאכה:

מהו - למכרו לעובד כוכבים:

אבל האי דאתי לכלל מלאכה אסור - דמשהו ליה וחזו ליה לאחר זמן בידיה. ואע"ג דהשתא ליכא למיחש לנסיוני מיהו נפקא מינה חורבה למכור שאר שוורים לעובד כוכבים:

לאו לשחיטה קיימא - דכחושה ומשהו לה לגדל וולדות:

מקריבין - מס ודורן למלך:

שור של פטם - ועבודת בזיון היתה:

חיסר ד' ריבבן - הוציא ד' ריבואות ממון לבטל שלא יקריבוהו ביום אידם:

אלא למחר - ולמיעקר פורתא מיכוין:

וכי משהו ליה בריא ועביד מלאכה - אתקפתא היא כלומר ואי משהו ליה בריא תו למעבד מלאכה דקא בעית למיסריה:

בריא - מתחזק:

זבידא - פטם היה:

בר תורא - שור שפטמוהו משהי ליה עד דכחיש:

ועביד על חד תרין - בשוורים אחרים:

מתני' בסילקי - לשון טירה גבוהה היא כדאמר בסדר יומא (דף כה.) לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה היתה. ושם דנין בני אדם ומפילין אותו ומת:

גרדום - בנין אחד הוא לדון נפשות כמו שנים שעלו לגרדום בר"ה (דף יח.):

איצטדייא - מקום שעושין שם איצטדנית שור כמו שור האיצטדין (ב"ק לט.) מנגח והורג אנשים ושחוק הוא להם:

בימה - נמי כעין מגדל קצר הוא וגבוה כדאמר במס' סוטה (דף מא.) בימה של עץ עושים לו בעזרה ואנו קורין אותו אלמבר"א והיו עושין אותו לדחוף משם איש להמיתו. ובכל אלה יש נזק לרבים וכדי שלא יתפש ישראל שם אסור לבנות עמהם:

בימוסיאות - גרסינן. בנין שאינו לצורך עבודת כוכבים ומפרש לקמן בפרק רבי ישמעאל (עבודה זרה דף נג:) וקורין לו אלט"ר דקתני בימוסיאות של עובדי כוכבים מותרין ומאי בימוס בימה של אבן אחת ומקריב זבחים דהוי תשמיש דתשמיש לעבודת כוכבים:

ומרחצאות - בקרקע הן עשוין עמוקין מאד והמים נופלין מתחת ואנשים רוחצים מלמעלה ע"ג הנסרים:

כיפה - אריוולד"י. דרך עובדי כוכבים להעמיד דמות אפרודיטא בבית המרחץ שלהן:

גמ' כבהמה דקה לפירכוס - כדאמר גבי בהמה מסוכנת בשחיטת חולין (דף לז.) בהמה דקה שפשטה ידה אחר שחיטתה ולא החזירה אסורה דבהמה מסוכנת היא ואינה מותרת עד שתפרכס ואם לא פרכסה הויא כמתה קודם שחיטה ופישוט יד לדקה אינה אלא הוצאת נפש אבל גסה בין פשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה פירכוס היא וכשרה הכי מפרש התם וחיה גסה נמי דרכה לפשוט יד בהוצאת נפש הלכך שחט חיה גסה מסוכנת ולא פרכסה אלא פשטה ידה ולא החזירה אסורה:

אבל לא למכירה - למיתלי במנהגא אלא כבהמה גסה היא ובכל מקום אין מוכרין:

הא - ארי דלית ביה ניזקא כגון ארי תרבות שרי אלמא חיה גסה מוכרין להן וקשיא לרב וסייעתא לרב חנן:

בארי שבור - הא דקתני מתני' דארי תרבות שרי בארי שבור: