מסכת עבודה זרה דף ב׳ עמוד ב׳

1וסופריה, שנאמר: ״(ישעיהו מג״, ט) ״ויאספו לאומים ואין ״לאום״ אלא מלכות, שנאמר: ״(בראשית כה״, כג) ולאום מלאום יאמץ״. ומי איכא ערבוביא קמי הקב"ה אלא כי היכי דלא ליערבבו אינהו [בהדי הדדי], דלישמעו מאי דאמר להו.

2[מיד] נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה. מ"ט משום דחשיבא. ומנלן דחשיבא? דכתי' (דניאל ז, כג) ותאכל כל ארעא ותדושינה ותדוקינה אמר רבי יוחנן: זו רומי חייבת שטבעה יצא בכל העולם.

3ומנא לן דמאן דחשיב עייל ברישא? כדרב חסדא, דאמר רב חסדא: מלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין, שנאמר: ״(מלכים א ח״, נט) ״לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל [וגו']״. וטעמא מאי? איבעית אימא: לאו אורח ארעא למיתב מלכא מאבראי, ואיבעית אימא: מקמי דליפוש חרון אף.

4אמר להם הקב"ה במאי עסקתם? אומרים לפניו: רבש"ע הרבה שווקים תקנינו, הרבה מרחצאות עשינו, הרבה כסף וזהב הרבינו, וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה.

5אמר להם הקב"ה שוטים שבעולם, כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם, תקנתם שווקים להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמכם, כסף וזהב שלי הוא, שנאמר: ״(חגי ב״, ח) ״לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות״.

6כלום יש בכם מגיד זאת? שנאמר: ״מי בכם יגיד זאת״, ואין ״זאת״ אלא תורה, שנאמר: ״(דברים ד״, מד) ״וזאת התורה אשר שם משה״. מיד יצאו בפחי נפש.

7יצאת מלכות רומי, ונכנסה מלכות פרס אחריה. מ"ט דהא חשיבא בתרה. ומנלן? דכתיב: ״(דניאל ז״, ה) וארו חיוא אחרי תנינא דמיא לדוב ותני רב יוסף: אלו פרסיים שאוכלין ושותין כדוב ומסורבלין [בשר] כדוב ומגדלין שער כדוב ואין להם מנוחה כדוב׃

8אמר להם הקב"ה במאי עסקתם אומרים לפניו רבש"ע הרבה גשרים גשרנו הרבה כרכים כבשנו הרבה מלחמות עשינו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה׃

9אמר להם הקב"ה כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם תקנתם גשרים ליטול מהם מכס כרכים לעשות בהם אנגריא מלחמות אני עשיתי שנאמר ״(שמות טו״, ג) ה' איש מלחמה כלום יש בכם מגיד זאת שנאמר ״(ישעיהו מג״, ט) מי בכם יגיד זאת ואין זאת אלא תורה שנאמר ״וזאת התורה אשר שם משה מיד יצאו מלפניו בפחי נפש״׃

10וכי מאחר דחזית מלכות פרס למלכות רומי דלא מהניא ולא מידי מאי טעמא עיילא אמרי אינהו סתרי בית המקדש ואנן בנינן וכן לכל אומה ואומה׃

11וכי מאחר דחזו לקמאי דלא מהני ולא מידי מ"ט עיילי סברי הנך אישתעבדו בהו בישראל ואנן לא שעבדנו בישראל מאי שנא הני דחשיבי ומאי שנא הני דלא חשיבי להו משום דהנך משכי במלכותייהו עד דאתי משיחא׃

12אומרים לפניו רבש"ע כלום נתת לנו ולא קיבלנוה ומי מצי למימר הכי והכתי' (דברים לג, ב) ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו וכתיב ״(חבקוק ג״, ג) אלוה מתימן יבוא וגו' מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן׃

13א"ר יוחנן מלמד שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה׃

14אלא הכי אמרי כלום קיבלנוה ולא קיימנוה ועל דא תברתהון אמאי לא קבלתוה אלא כך אומרים לפניו רבש"ע כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה כמו שעשית לישראל׃

15דכתיב ״(שמות יט״, יז) ויתיצבו בתחתית ההר ואמר רב דימי בר חמא מלמד שכפה הקב"ה הר כגיגית על ישראל ואמר להם אם אתם מקבלין את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם׃

16מיד אומר להם הקב"ה הראשונות ישמיעונו שנא' (ישעיהו מג, ט) וראשונות ישמיענו שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם׃

17ומנלן דלא קיימום דתני רב יוסף (חבקוק ג, ו) עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים מאי ראה ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום כיון שלא קיימום עמד והתירן להן איתגורי איתגור א"כ מצינו חוטא נשכר׃

18אמר מר בריה דרבינא: