מסכת עבודה זרה דף ה׳ עמוד א׳

1לומר לך, שאם חטא יחיד אומרים לו: כלך אצל יחיד, ואם חטאו צבור אומרים לו: כלך אצל צבור.

2וצריכא, דאי אשמועינן יחיד משום דלא מפרסם חטאיה, אבל צבור דמפרסם חטאיהו אימא לא. ואי אשמועינן צבור משום דנפישי רחמייהו, אבל יחיד דלא אלימא זכותיה אימא לא, צריכא.

3והיינו דרבי שמואל בר נחמני א"ר יונתן, מאי דכתיב ״(שמואל ב כג״, א) נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על נאם דוד בן ישי שהקים עולה של תשובה׃

4וא"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל העושה מצוה אחת בעולם הזה מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא שנאמר ״(ישעיהו נח״, ח) והלך לפניך צדקך וכבוד ה' יאספך וכל העובר עבירה אחת מלפפתו ומוליכתו ליום הדין שנאמר ״(איוב ו״, יח) ילפתו ארחות דרכם וגו'׃

5ר"א אומר קשורה בו ככלב שנאמר ״(בראשית לט״, י) ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה לשכב אצלה בעוה"ז להיות עמה בעוה"ב׃

6אמר ר"ל בואו ונחזיק טובה לאבותינו שאלמלא הן לא חטאו אנו לא באנו לעולם שנאמר ״(תהלים פב״, ו) אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם חבלתם מעשיכם אכן כאדם תמותון וגו'׃

7למימרא דאי לא חטאו לא הוו מולדו והכתיב ״(בראשית ט״, ז) ואתם פרו ורבו עד סיני בסיני נמי כתיב ״(דברים ה״, כז) לך אמור להם, שובו לכם לאהליכם לשמחת עונה׃

8והכתיב ״(דברים ה״, כו) למען ייטב להם ולבניהם וגו' לאותן העומדים על הר סיני׃

9והאמר ר"ל מאי דכתיב: ״(בראשית ה״, א) זה ספר תולדות אדם וגו' וכי ספר היה לו לאדם הראשון מלמד שהראה לו הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו דור דור ופרנסיו כיון שהגיע לדורו של ר"ע שמח בתורתו ונתעצב במיתתו אמר (תהלים קלט, יז) ולי מה יקרו רעיך אל [וגו']׃

10וא"ר יוסי אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף שנאמר ״(ישעיהו נז״, טז) [כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף] כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי׃

11לא תימא אנו לא באנו לעולם אלא כמי שלא באנו לעולם למימרא דאי לא חטאו לא הוו מייתי והכתיב ״פרשת יבמות ופרשת נחלות״׃

12על תנאי ומי כתיב״י קראי על תנאי אין דהכי אמר רבי שמעון בן לקיש מאי דכתיב (בראשית א״, לא) ויהי ערב ויהי בקר יום הששי מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר אם מקבלין ישראל את התורה מוטב ואם לאו אחזיר אתכם לתוהו ובוהו׃

13מיתיבי (דברים ה, כו) מי יתן והיה לבבם זה להם לבטל מהם מלאך המות א"א שכבר נגזרה גזרה׃

14הא לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא תהא אומה ולשון שולטת בהן שנאמר ״(דברים ה״, כו) למען ייטב להם ולבניהם עד עולם׃

15הוא דאמר כי האי תנא דתניא רבי יוסי אומר לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן שנאמר ״(תהלים פב״, ו) אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם חבלתם מעשיכם אכן כאדם תמותון׃

16ורבי יוסי נמי הכתיב ״למען ייטב להם ולבניהם עד עולם טובה הוא דהויא הא מיתה איכא (רבי יוסי) אמר לך כיון דליכא מיתה אין לך טובה גדולה מזו״׃

17ות"ק נמי הכתיב ״אכן כאדם תמותון מאי מיתה עניות דאמר מר ארבעה חשובים כמתים אלו הן עני סומא ומצורע ומי שאין לו בנים״׃

18עני דכתיב ״(שמות ד״, יט) כי מתו כל האנשים ומאן נינהו דתן ואבירם ומי מתו מיהוי הוו אלא שירדו מנכסיהם׃

19סומא דכתיב ״(איכה ג״, ו) במחשכים הושיבני כמתי עולם מצורע דכתיב ״(במדבר יב״, יב) אל נא תהי כמת ומי שאין לו בנים דכתיב ״(בראשית ל״, א) הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי׃

ברייתא

20תנו רבנן (ויקרא כו, ג) אם בחקתי תלכו אין אם אלא לשון תחנונים וכן הוא אומר (תהלים פא, יד) לו עמי שומע לי [וגו'] כמעט אויביהם אכניע ואומר (ישעיהו מח, יח) לו הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וגו' ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך וגו'׃

ברייתא

21תנו רבנן (דברים ה, כז) מי יתן והיה לבבם זה להם אמר להן משה לישראל כפויי טובה בני כפויי טובה בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל מי יתן והיה לבבם זה להם היה להם לומר תן אתה׃

22כפויי טובה דכתיב ״(במדבר כא״, ה) ונפשנו קצה׃