נפל של תרומה תחלה ד"ה אסור - הואיל ומשביחה בתחלה אע"פ שחזר והועיל לפוגמה כשנפל שאור של חולין אחריו ושניהם פגמוה הוי משביח ולבסוף פגם ואסור. ולקמן פריך אם כן רישא נמי ר"ש הרי השביח של תרומה עם של חולין תחלה:

נפל של חולין - וחימצה:

ואחרי כן נפל של תרומה - דהיינו פוגם מעיקרו אסור ור"ש מתיר:

עבודה זרה 68 עמוד א

1שאין ראויה לגר אינה קרויה נבלה.

2ור"מ ההוא למעוטי סרוחה מעיקרא, ור"ש סרוחה מעיקרא לא צריכא מיעוטא, עפרא בעלמא הוא.

3אמר עולא: מחלוקת שהשביח ולבסוף פגם, אבל פגם מעיקרא דברי הכל מותר.

4איתיביה רב חגא לעולא: יין שנפל לתוך עדשים, וחומץ שנפל לתוך גריסין אסור, ור"ש מתיר. והא הכא דפגם מעיקרא הוא, ופליגי!

5אמר עולא: חגא לא מידע ידע מאי קאמרי רבנן, תיובתא קא מותיב? הכא במאי עסקינן? כגון שנפל לתוך גריסין צוננין והרתיחם, נעשה כמי שהשביח ולבסוף פגם, ואסור.

6ור' יוחנן אמר: בפוגם מעיקרא מחלוקת.

7איבעיא להו: בפוגם מעיקרא מחלוקת, אבל השביח ולבסוף פגם דברי הכל אסור, או דלמא בין בזו ובין בזו מחלוקת? תיקו.

8אמר רב עמרם: אפשר איתא להא דר' יוחנן, ולא תניא לה במתניתין?

9נפק דק ואשכח, דתניא: שאור של חולין שנפל לתוך העיסה, ויש בו כדי להחמיץ והחמיצה, ואח"כ נפל שאור של תרומה או שאור של כלאי הכרם ויש בו כדי להחמיץ אסור, ור"ש מתיר.

10והא הכא, דפגם מעיקרא הוא, ופליגי!

11א"ר זירא: שאני עיסה, הואיל וראויה לחמע בה כמה עיסות אחרות.

12ת"ש שאור של תרומה ושל חולין שנפלו לתוך העיסה, בזה כדי להחמיץ ובזה כדי להחמיץ וחימצו אסור, רבי שמעון מתיר. נפל של תרומה תחלה ד"ה אסור. נפל של חולין ואח"כ נפל של תרומה או של כלאי הכרם אסור, ור"ש מתיר.

13והא הכא, דפגם מעיקרא, ופליגי! וכי תימא: ה"נ׃

תוספות

אמר עולא מחלוקת בהשביח ולבסוף פגם - והשתא צ"ל לעולא דלא פליגי ר"מ ור"ש בקראי דלעיל דנבלה דא"כ לא הוי מיסתבר לחלק בין השביח ולבסוף פגם לפגם מעיקרו אלא בסברא פליגי ר"מ סבר כיון שהשביח מעיקרא בשעת נפילה וחל איסור עליה שוב אין לו היתר גם כי פגם אחרי כן ור"ש סבר כיון דהשתא פגמא הוא שרי:

אבל השביח ולבסוף פגם ד"ה אסור - וא"ת והא לעיל משמע דפליגי בהשביח ולבסוף פגם גבי נבלה דר"מ מוקי לה בסרוחה מעיקרא דוקא אבל לא הסריחה מעיקרא והסריחה לבסוף אסורה ור"ש מוקי לה אפילו לא הסריחה מעיקרא והסריחה לבסוף שרי אלמא פליגי בהשביח ולבסוף פגם וי"ל דלא דמי השביח ולבסוף פגם דהכא לההיא נבלה דלעיל דהכא י"ל השביח בשעת התערובת שבשעה שנפל האיסור לתוך ההיתר היה נותן טעם לשבח ולבסוף פגם אותו טעם המעורב שם כגון נתן לתוך גריסין צוננין והרתיחן וע"ז קאמר ד"ה אסור כיון דמעיקרא היה נותן טעם לשבח וחל עליה איסור אבל ההוא דנבלה דלעיל דפליג ר"ש ושרי כשהיא סרוחה עכשיו אע"ג דמעיקרא לא היתה סרוחה מ"מ בעודה נבלה נפגם ושריא:

או דלמא בין בזו ובין בזו מחלוקת - וא"ת היכי מספקא ליה בהא א"כ ר' יוחנן דאמר לעיל פגם מעיקרא מותר השביח ולבסוף פגם אסור דאמר כמאן לא כר"מ ולא כר"ש דר"מ אסר כל פגם ור"ש מתיר כל פגם וי"ל דסבר לה כר"ש בחדא בפגם מעיקרו וכר"מ בחדא בהשביח ולבסוף פגם:

תיקו - ואע"ג דלקמן פשטינן לה מברייתא דבפגם מעיקרא פליגי השביח ולבסוף פגם דברי הכל אסור מ"מ עלתה להם בבית המדרש בתיקו ושוב פשטוה וכי האי גוונא אשכחנא בנדה בפרק המפלת (נדה דף כה.) גבי מחלוקת בעכור אבל בצלול כו' [וע"ע תוס' לעיל (עבודה זרה נג.) סוף ד"ה או דלמא]:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

אמר ר' זירא שאני עיסה הואיל וראויה לחמץ כמה עיסות אחרות - ואף על פי כן התיר ר' שמעון, דמכל מקום פוגם הוא עכשיו לגבי עסה זו, והעסה חשובה יותר מן המחמצת, ונותן טעם לפגם קרינן ביה. ואם תאמר לדברי ר"ש, אי נמי למאי דסבירא ליה לרב עמרם מעיקרא דכל מאן דסבירא ליה נותן טעם לפגם מותר אית ליה דר"ש דמתיר בזו, אם כן חומץ של גוים שנפל לתוך יין כשר אף על פי שיש בו כדי נתינת טעם יהא מותר, דהא נותן טעם לפגם הוא החומץ בתוך היין והיין חשוב מן החומץ, והוה ליה חומץ לגבי יין כשאור לגבי עיסה. יש לומר דחומץ ויין שני מינים נינהו וכל אחד ראוי בפני עצמו, ואיכא דניחא ליה בחלא ולא ניחא ליה בחמרא שצריך לו למקפא, ואיכא דניחא ליה בחמרא ולא ניחא ליה בחלא, והילכך כשנותן טעם ביין לא קרינן ליה פוגם, דמה שפוגם ביין משביח בחומץ, אבל בשאור ועיסה אינו כן, דכל עצמו של שאור אינו צריך אלא לחמץ בו את העיסה והעיסה עיקר, אם כן כשמפסיד טעמא של עיסה פגם הוא ופוגם קרינן ליה, זו היתה סברת רב עמרם וזאת היא סברתו של רבי שמעון, אבל תנא קמא סבירא ליה דאפילו שאור נמי לגבי עיסה הוה ליה כחומץ לגבי יין, והואיל וראויה לחמץ בה כמה עיסות אחרות משביח לו בכך ואיכא דניחא ליה בהכי, הילכך אסור, כן נראה לי.

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת עבודה זרה דף ס״ח עמוד א׳

מסכת עבודה זרה דף ס״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 13 קטעים ממוספרים, כ־215 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–76)עמוד

היעד שנמצא: עבודה זרה דף ס״ח ע״א

פתיחה בקורא