ולימא ליה — בפרהסיא:
דלמא מצערי ליה — לרבי:
עבדה איסורא — זנתה:
שדר ליה — אנטונינוס לרבי עשב ששמו גרגירא רוק"א בלע"ז והבין רבי מה לי ולעשב הזה ודאי סימנא הוא דשלח לי גרגירא נגרר' ונמשך לב גירא עם הנואפים יודע היה ללמוד אנטונינוס:
שדר ליה — רבי כוסברתא בלע"ז אלוינאר"א. כלומר שחוט הבת כוס ברתא שתי מלות:
הדר שדר ליה — אנטונינוס כרתי בלע"ז פורי"ש. כלומר אם כן יכרת זרעי:
הדר שדר ליה חסא — לייטוג"א בלע"ז. כלומר חוס עלה:
מטראתא — דיאסקאות של עור כמין שקים גדולים:
[וחיטי אפומייהו — שאם יפתחו השקים רואים החטים ולא יבינו]:
ודאתו מינייהו ניפוק עלייהו — היוצאין מבניך יוציאו הוצאות למלכי רומי העומדין אחרי על סמך הממון הלז:
נקרתא — מערה. לשון נקרת הצור (שמות לג):
לביתיה דרבי — ללמוד תורה:
משמש ליה — משמש לפניו בסעודה:
שמה אדום — בגיהנם משתעי קרא:
מי שיש לו נימא ברגלו — בשר מת ומצערו:
ויחיה — ויבריא:
כל דזכי מלכא — נוצח את המלך בדברים בושת הוא למלך ומשפט האיש להשליכו:
לקמוניא חלילא — בית מלא עפר:
מטרוניתא — רומית:
אילפא — ספינה:
בלא מיכסא — כלומר אוי לך הואיל ועליהן אתה נהרג שלא מלתה את עצמך ותטול חלק עמהם:
והיתה לאהרן ולבניו — בלחם הפנים כתיב וכהן נוטל מחצה כדאמרינן בסדר יומא (דף יז:) ונוטל חלה אחת משתי חלות של עצרת וארבע או חמש ממעשה לחם הפנים והתם מפרש לה דפלגא היא. והכי נמי השוה אותי נגד כולן שהזכיר שמי לבד:
אדרכן — שר שבעובדי כוכבים היה:
