נועל דלת — ואין לה מה תאכל ותמות:
התם משום בזיון קדשים — דאי אמרת תיעקר אינה מתה מהרה נראה בזיונה לזמן מרובה:
ונשחטיה מישחט — דאי משום שחוטי חוץ אבדק הבית לא מיחייב וכדתניא [בשני שעירים] (יומא דף סג:) שומע אני אפילו קדשי בדק הבית שנקראו קרבן וכו':
לידי תקלה — לאכלה:
גיסטרא — יחתכנה לשנים הא ליכא בזיון קדשים דמתה מהר ותקלה ליכא דלא אכלי מינה:
ה"מ — הוא דהוי מטיל מום גמור ואסור משום כל מום לא יהיה בו:
בזמן שבית המקדש קיים — דקרינא ביה תמים יהיה לרצון (ויקרא כ״ב:כ״א) להקריב אבל השתא נראה בעל מום הוא ולא אסור מדאורייתא:
וניהוי כמטיל מום בבעל מום — לרבא פריך דאמר נראה כמטיל מום כלומר מדרבנן הוא דאסור אמאי לא עבר מדאוריית' משום דלא חזי להקרבה הרי מטיל מום בבעל מום דמעיקרא לא חזי להקרבה ופליגי ביה תנאי בבכורות (דף לג:) גבי בכור שאחזו דם ואיכא למ"ד אסור להקיז אפילו הוא מת משום לא יהיה בו מום וה"ל למיתני מפני שמטיל מום בבעל מום ואמאי תנא נראה:
לדמי חזי — לחללו באחר ומקריב חלופיו וקרינא בו תמים יהיה לרצון משום חלופיו:
לאפוקי — השתא כשאין בית המקדש קיים דשום בהמה לא חזיא לא לגופה ולא לדמי הלכך נראה בעלמא הוא ולא מיתסר מדאורייתא אלא מדרבנן:
עבד מאי — לקח שם עבד מאי לרבי נתן מה יעשה לו יעקרנו או לא:
ה"ג העובדי כוכבים והרועים בהמה דקה — הן ישראל והן גזלנים הרי הן כעובדי כוכבים:
ואין מעלין — אותן מן הבור אם נפלו לתוכה אלא יניחם וימותו:
ואין מורידין — אותן לבור להמית אותן בידים. אלמא עבד עובד כוכבים אסור להמיתו בידים:
קתני — לרבנן דפליגי עליה דר' נתן לוקחין מהן עבדים ושפחות:
למאי מיבעי ליה — כלומר מאי מצוה יש כאן דנשרי ליה:
משום מעוטינהו — שממעט העובדי כוכבים ומדלדלן שלוקח בהמתם שמשתמשין בהן:
זבן סנדלא — ביריד של עבודת כוכבים לקח סנדל מן העובד כוכבים:
יתמא — בלא דעת:
עבד רבך הכי — לעשות סחורה בשוק של עבודת כוכבים דשקלי מיניה מכסא ומהנה:
אילמלא היה רבי יוחנן באתרא — דשקלי מכסא מבעלי בתים הוה אסר ליקח אפילו מבעל הבית והשתא דר' ירמיה קים לן דשקלי מבעלי בתים:
שאינו קבוע — ולא מסיק מוכסי אדעתייהו למיגבי מינייהו דלא תגר ולאו בעה"ב קבוע:
מתני' איצטרובלין ובנות שוח — מפרש בגמרא:
אסור למכור לעובד כוכבים — דלצורך עבודת כוכבים קבעי לה:
מוכר לו תרנגול לבן בין התרנגולים — לקח עובד כוכבים מישראל תרנגולים הרבה מותר למכור ביניהם תרנגול לבן דכיון דשקיל מיניה אחריני לאו לעבודת כוכבים קא בעי להו:
סתמן ופירושן מפרש בגמרא:
דקל טב חצב ונקלב — מפרש בגמ':
