לאו סתמא צריכא למימר דמזבנינן — דלא תנינן אלא תרנגול לבן אבל חיטי חוורתי מותר:
אפי' סתמן נמי לא — וקשיא לרבי זירא דאמר תרנגול למי מותר למכור לו תרנגול לבן:
סד"א האי גברא לאו לעבודת כוכבים קבעי — דהא אין דרך חיטין להקריב לעבודת כוכבים:
אלא מיבק אביק ביה — קשור. ואילו קונין מידו שום חפץ לצורך עבודת כוכבים היה נותנה בזול מתוך שהוא אדוק לעבודת כוכבים וסבור כי היכי דאביקנא בה ויהיבנא כל מידי דאית לי בזול לצורך עבודת כוכבים כ"ע נמי אדוקין בה סבר אימא לעבודת כוכבים קבעינא ויהבו לי בזול ומיהו אין לבו לעבודת כוכבים ולישתרי קמ"ל:
קטוע — רגל:
איערומי אערים — דידע הוא שאין קטוע מצוי וימכרו לו שלם אלא להוציא מלבם שלא יבינו שלצורך עבודת כוכבים הוא תובע קטוע:
ויהבו ליה שחור ושקיל — כלומר כשמוכרין לו שחור לבדו שקיל ליה. ואליבא דר' יהודה מיבעיא ליה הכי ולא לרבנן דרבנן אפי' בין התרנגולים אסרי:
דקל טב ודקל ביש שני מיני דקלים הם:
אין מוכרין להן במחובר לקרקע — כדמפ' לקמן (עבודה זרה דף כ.) משום דכתיב לא תחנם לא תתן להם חניי' בקרקע:
קשבא — מין תמרים כמו (מגילה ז:) מלא טסקא דקשבי. ואית דאמר היינו חצובה שבו תיחם יהושע את הארץ (ב"ב דף נו.) ועשב נאה הוא:
קורייטי — מין פירות. וי"א עפרורית קרטי לבונה ואינו נראה דא"כ אמאי לא ידעי:
דכי אזלת להתם — לא"י:
מתני' מקום שנהגו למכור בהמה דקה — כגון מקום שלא נחשדו על הרביעה והכי מפרש לה בגמרא. ואל ישנה אדם מפני המחלוק' לא גרס לה הכא אלא בפסחים (דף נ:) גרס לה:
ובכל מקום אין מוכרין להן בהמה גסה — מפני שמיוחדת למלאכה ועושה בהמתו מלאכה בשבת:
עגלים וסייחים שלמים ושבורים — ואפילו שבורים שאינן ראוין למלאכה גזרו בהו רבנן דלמא אתי לאחלופי ואתי למזבן להו גדולים ושלמים הראוין למלאכה ואיכא למיחש להו לשאלה ולשכירות ולנסיוני כדמפרש טעמא בגמ':
מתיר בשבורה — מפרש טעמא בגמ':
מתיר בסוס — שאין מלאכתו אלא לרכיבה ורכיבה שבות היא ולאו מלאכה משום דחי נושא את עצמו לא איכפת לן אי אתי להשאילו ולהשכירו:
גמ' מפני שחשודין על הרביעה — ואיכא משום לפני עור לא תתן מכשול דבני נח נצטוו על הרביעה דכתיב (בראשית ב׳:כ״ד) והיו לבשר אחד יצאו בהמה וחיה שאין נעשין בשר אחד (סנהדרין דף נח.):
אמר רב במקום שהתירו למכור כו' — כלומר יחוד נמי במנהגא תליא מילתא ומקום שנהגו למכור דקתני מתני' כגון במקום שאין חשודין על הרביעה לפיכך התירו לייחד:
ומקום שאסרו לייחד — כדקתני אין מעמידין מיירי במקום שחשודין על הרביעה שמנהגם בכך ולפיכך אסורין למכור והכל הולך אחר המנהג. ולא קשיא הא דלא קאמר נמי כי האי לישנא מקום שאסרו למכור אסור לייחד כי היכי דקאמר מקום שהתירו למכור התירו לייחד משום דהתירו למכור דקתני קא מהדר אמתני' דקתני מקום שנהגו למכור מוכרין דתנא דידן לא איירי אלא במכירה ומקום שאסרו לייחד דקמהדר אההיא דאין מעמידין דמיירי באיסור יחוד:
