בהמה תוכיח - שאינה מחובר ואינה נאסרת בהשתחויה דמדאסר רחמנא נעבד לגבוה דכתיב מן הבקר ולא כל הבקר להוציא הנעבד בפרק שור שנגח (ב"ק דף מ:) מכלל דלהדיוט שרי דאי להדיוט אסור למה לי קרא לגבוה הא ממשקה ישראל כתיב מן המותר לישראל:

מבהמה בעלת מום - דאינה נאסרת נמי אם השתחוה לה:

ומהר - דכי פרכת מה לבהמה שכן בעלת חיים הלכך חשיבא ולא מיתסרא הר יוכיח מה להר שכן מחובר בהמה תוכיח וחזר הדין כו' הצד השוה שבהן שאין תפיסת יד אדם וזהו טעם עצמו להתיר שאין יכולין לתלות טעם היתרן בטעם אחר דאי אמרת היתרן משום מחובר הרי בהמה ואי משום חיים הרי הר ע"כ טעם היתרן משום דאין בהן תפיסת יד אדם שבדבר זה הושוו שניהן אף אני אביא כל השווין להן בדבר זה שיהו מותרין והשתא ליכא למיפרך שכן לא נשתנו מברייתן דהא בהמה נשתנית במום:

ומאילן יבש - דנשתנה מברייתו ואפי' הכי לא מיתסר לרבנן דפליגי עליה דר' יוסי ברבי יהודה הצד השוה שבהן שאין בהם תפיסת יד אדם לשם עבודת כוכבים דתפיסה דנטיעה דמעיקרא לא הויא תפיסה לרבנן דלאו אילן הוא ההוא שעתא שנטעו גרעין ור' יוסי בר' יהודה דחשיב ליה תפיסה ואסר ליה משכחת לה באילן שעלה מאליו דאפילו לר' יוסי לא מיתסר כל זמן שלא עשה מעשה בגופו:

להכי כתיב שקץ תשקצנו - בעבודת כוכבים לאתויי הנך דאע"ג דאתא מדינא להצד השוה להיתרא כדאמרן לא תייתינהו להיתרא וממשמעותא דקרא נפקא דמשמע כל דרשות שאתה דורש בעבודת כוכבים לא תדרשם אלא לשקץ ולאסור ואין לך להתיר בו אלא מה שהתיר לך הכתוב בפירוש:

בני רבי חייא - יהודה וחזקיה שמן:

הוי מעשה - דאכתי איכא תפיסת יד אדם. אלמא בני ר' חייא תפיסת יד בעו:

לעולם אימא לך בני ר' חייא - הוא דאמרי דלא בעינן תפיסת יד בדבר תלוש ולא בבעלי חיים בין בעובד כוכבים בין בישראל ונאסרת מיד בהשתחואה:

והכא - כגון שזקפה ולא השתחוה לה:

ולמאן - אליבא דמאן קבעי חזקיה למילתיה כיון דאיהו לא תפיסת ידי אדם בעי וזה לשם עבודת כוכבים העמידה בין הוי מעשה בין לא הוי מעשה הרי קראה עבודת כוכבים ולמ"ד עבודת כוכבים של ישראל אסורה מיד הא נמי אסורה מיד ולמ"ד עד שיעבדוה הא לא פלחה ופשיטא דשריא:

עבודת כוכבים של ישראל - שהקים ישראל לעבדה פלוגתא דר' ישמעאל ור"ע בפ' ר' ישמעאל (לקמן עבודה זרה נא:):

לא צריכא כו' - לעולם אליבא דמ"ד עד שתיעבד קבעי ליה:

וכגון - דהשתחוה לה עובד כוכבים אחר זקיפתו של ישראל ולא אמרינן הא לאו דעובד כוכבים הוא ואין יכול לאסור בהשתחואה דבר שאינו שלו וכדרב יהודה אמר שמואל כו' והאי מעשה דבעינן משום גילוי דעתא דאי לאו דגלי ישראל דעתיה לא הוה מיתסרא בהשתחואה דעובד כוכבים:

אסורה - אפילו למ"ד עד שתיעבד ולא אמרינן הא לאו דעובד כוכבים הוא ואין יכול לאסור בהשתחואה דבר שאינו שלו דכיון דאוקמה ישראל גלי אדעתיה דניחא ליה בעבודת כוכבים וכי פלח לה עובד כוכבים שליחותיה קא עביד:

לבינה - בידי אדם נעשית ונאסרת לד"ה. והך זקיפה דנקט משום גלויי דעתא הוה דאי לא זקפתו ישראל לשם עבודת כוכבים לא מיתסרא דכיון דשל ישראל הוא אינה נאסרת בהשתחוואתו של עובד כוכבים שהרי אינה שלו והאי טעמא מפרשינן במלתיה דשמואל לקמן בפרק ר' ישמעאל (עבודה זרה דף נג:) וה"נ לענין גלויי דעתא קבעי לה חזקיה ולא משום מעשה דבדבר תלוש ולאו בעלי חיים לא בעינא מעשה בגופו ונאסר מיד בהשתחואה לבני ר' חייא וקמיבעיא ליה לחזקיה דוקא לבינה דמינכרא זקיפתה שרחבה יותר על עביה וכשהיא זקופה נראית גבוה ואיכא גלויי דעתא אבל ביצה לא כו':

עבודה זרה 46 עמוד א

1אמר לו ר"ע והלא כבר נאמר: (דברים יב, ב) ״אבד תאבדון״, אם כן מה ת"ל ״ואבדתם את שמם מן המקום ההוא״? לכנות לה שם.

2יכול לשבח? לשבח ס"ד אלא יכול לא לשבח ולא לגנאי? ת"ל (דברים ז, כו) ״שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא״.

3הא כיצד? היו קורין אותה בית גליא קורין אותה ״בית כריא״, עין כל ״עין קוץ״.

4תני תנא קמיה דרב ששת: העכו"ם העובדים את ההרים ואת הגבעות הן מותרין, ועובדיהן בסייף, ואת הזרעים ואת הירקות הן אסורין, ועובדיהן בסייף.

5א"ל דאמר לך, מני? רבי יוסי בר יהודה היא, דאמר: אילן שנטעו ולבסוף עבדו אסור.

6ולוקמה באילן שנטעו מתחלה לכך, ורבנן! לא ס"ד דקתני דומיא דהר, מה הר שלא נטעו מתחלה לכך, אף האי נמי שלא נטעו מתחלה לכך.

7איתמר: אבני הר שנדלדלו בני רבי חייא ורבי יוחנן, חד אמר: אסורות, וחד אמר: מותרות. מ"ט דמ"ד מותרות? כהר מה הר שאין בו תפיסת ידי אדם ומותר, אף הני שאין בהן תפיסת ידי אדם ומותרין.

8מה להר, שכן מחובר! בהמה תוכיח.

9מה לבהמה, שכן בעלת חיים! הר יוכיח.

10וחזר הדין, לא ראי זה כראי זה, ולא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבהן שאין בהן תפיסת ידי אדם ומותר, אף כל שאין בהן תפיסת ידי אדם ומותר.

11מה להצד השוה שבהן, שכן לא נשתנו מברייתן!

12אלא אתיא מבהמה בעלת מום, ומהר.

13ואי נמי, מבהמה תמה ומאילן יבש.

14ומאן דאסר, להכי כתיב ״שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו״, דאע"ג דאתיא מדינא להיתרא, לא תתיא.

15תסתיים, דבני ר' חייא דשרו, דבעי חזקיה: זקף ביצה להשתחוות לה, מהו?

16קא סלקא דעתך להשתחוות לה, והשתחוה לה, וקא מיבעיא ליה האי זקיפתה אי הוי מעשה אי לא הוי מעשה, אבל לא זקף לא מיתסרא, ש"מ בני ר' חייא דשרו.

17לא, לעולם אימא לך: בני רבי חייא דאסרי, דהשתחוה לה, אע"ג דלא זקפה אסורה, והכא במאי עסקינן? כגון שזקף ביצה להשתחוות לה, ולא השתחוה לה.

18ולמאן? אי למאן דאמר: עבודת כוכבים של ישראל אסורה מיד אסורה, אי למאן דאמר: עד שתיעבד הא לא פלחה!

19לא צריכא, כגון שזקף ביצה להשתחוות לה, ולא השתחוה לה, ובא עובד כוכבים והשתחוה לה.

20כי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל: ישראל שזקף לבינה להשתחוות לה, ובא עובד כוכבים והשתחוה לה אסורה. וקא מיבעיא ליה: לבינה הוא דמינכרא זקיפתה, אבל ביצה לא? או דלמא לא שנא? תיקו.

21בעי רמי בר חמא: המשתחוה להר, אבניו מהו למזבח?

תוספות

אמר לו ר"ע והלא כבר נאמר אבד תאבדון - תימה הא איצטריך לר"ע למדרש אבד ואחר כך תאבדון כר' יוסי בר' יהודה דקם בשיטת דר' יוסי הגלילי דלכאורה משמע דר"ע ס"ל במתני' כר' יוסי הגלילי דא"ל אני אדון לפניך ומתוך פ"ה דמתני' נמי משתמע הכי וי"ל דודאי ר"ע דמתני אליבא דר' יוסי הגלילי קאמר וליה לא ס"ל אכן ק"ל קצת דלעיל קאמר דלר' יוסי בר' יהודה מיבעי קרא גם כן לכדר"ע אלמא כוותיה דריש להו לקרא וי"ל דה"ק ליה לכדרבי עקיבא אליבא ר' יוסי הגלילי:

בהמה תוכיח - פירוש דאפילו בהמה עצמה אינה נאסרת להדיוט אם לא עשה בה מעשה והא דאמרינן לקמן בפ' ר' ישמעאל (עבודה זרה דף נד.) המשתחוה לבהמת חבירו לא אסרה ה"ה לשל עצמו והא דקאמר חבירו לגלויי דאף בשל חבירו אסרה בעשיית מעשה אי נמי קמ"ל דאף לגבוה לא אסרה כיון שאינה שלו:

מבהמה תמה ומאילן יבש - כאן פרש"י מה שכתבתי לעיל דהוי נטעו ולבסוף עבדו היכא דנטעו גרעין וזה לשונו ומאילן יבש דנשתנה מברייתו ואפ"ה לא מתסר לרבנן דפליגי עליה דר' יוסי ברבי יהודה הצד השוה שבהן שאין בהם תפיסת יד אדם לשם עבודת כוכבים דתפיסה דנטיעה דמעיקרא לא הויא תפיסה לרבנן דלאו אילן הוה ההיא שעתא דנטעו גרעין ור' יוסי ברבי יהודה דחשיב ליה תפיסה ואסר לא משכחת לה אלא באילן שעלה מאליו דאפילו לר' יוסי בר' יהודה לא מתסר כל זמן שלא עשה מעשה בגופו עכ"ל וא"ת בעלה מאליו נמי מ"מ אילן שלפני זה שיצא זה מגרעינו היה בו תפיסת ידי אדם וי"ל דהב"ע באילן שעלה מאליו מששת ימי בראשית כגון יער ומיהו פירושו אי אפשר כדפרישי' לעיל:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רבנו חננאל

הא כיצד אם היו קורין אותה בית גליא קורין אותה בית כריא - עין כל. עין קוץ:

תני תנא קמיה דרב ששת העכו"ם העובדין את ההרים ואת הגבעות הן מותרין ועובדיהן בסייף. עובדי הירקות והזרעין הן אסורין ועובדיהן בסייף:

מני ר' יוסי בר' יהודה היא - מדקתני זרעים והרי זרעים דומיא דהר מה הר שלא נעשה מתחלה לכך אף זרעים שלא נעשו מתחלה לכך והן אסורין:

אתמר אבני הר שנדלדלו ולא נתפרקו לגמרי אלא הן תלויות כמו אבר מדולדל ונעבדו אותן האבנים. ר' חייא ור' יוחנן חד אמר מותרין הן כהר. מה הר אין בו תפיסת ידי אדם. כלומר אין בו מעשה בן אדם ומותר. אף אבנים הללו כך.

ומקשינן מה להר שכן מחובר כולו תאמר באבני ההר שנדלדלו שאינן מחוברות בהמה תוכיח שאינה מחוברת בקרקע ומותרת לחולין:

ודחינן מה לבהמה אינה נאסרת אם נעבדה בהנאה שכן בעלת חיים - תאמר באבנים שנדלדלו שאינן בנות חיים. הר יוכיח מה להר כו'.

[מה להצד] השוה שבהן שכן לא נשתנו מברייתן - תיתי מבהמה בעלת מום ומהר אי נמי מאילן יבש ומבהמה תמימה שהרי נשתנו. הבהמה נעשית בעלת מום והאילן יבש. ואע"פ שנשתנו ועבדם לא נאסרו. כך אבני הר שנדלדלו לא נאסרו.

ומאן דאסר סבר אע"ג דמדינא שרו לא תשתרייה דכתיב ותעב תתעבנו כי חרם הוא. ודייקי חזקיה בר' חייא זקף ביצה להשתחוות לה והשתחוה לה וקא איבעיא ליה האי זקיפתא אי הוה תפיסת ידי אדם אי לא ש"מ בני ר' חייא הוא דאסרי ומיבעיא ליה כגון שזקף ביצה להשתחוות לה ולא השתחוה לה ובא עובד כוכבים והשתחוה לה וכדרב דאמר ישראל שזקף לבינה להשתחוות לה ובא עובד כוכבים והשתחוה לה אסרה.

וקא מיבעיא ליה לבינה הוא דמינכרא זקיפתה אבל ביצה לא או דלמא לא שנא תיקו:

בעי רמי בר חמא המשתחוה להר (מותר) אבנים הנחצבות בו מותרות לבנות מהן מזבח אי לא יש נעבד אסור במחובר אי לא.

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת עבודה זרה דף מ״ו עמוד א׳

מסכת עבודה זרה דף מ״ו עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 21 קטעים ממוספרים, כ־375 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–76)עמוד

היעד שנמצא: עבודה זרה דף מ״ו ע״א

פתיחה בקורא