יצרא דיין נסך לא תקיף להו — לנסוכי:
בתרייהו גרירא — דשבקה להו לנסוכי:
דלהדי ביזעא שרי — אף בשתיה דמירתת ולא נגע:
דהאי גיסא והאי גיסא אסור — אף בהנאה. וכשאין נתפס על כניסתו כגנב עסקינן שהיה לו חלק ביין דאי נתפס עליו כגנב כוליה שרי. ואית דגרסי הוו ביזייני בדשא חורין וסדקין ובקיעין. ובקעהו תרגומו ובזעהו:
ישראל בעליונה ועובד כוכבים בתחתונה — ויין בתחתונה וישראל רואהו מלמעלה:
שרי — כל שרי דהכא שרי אף בשתיה דהא לא נגע קאמרינן וכל אסיר דהכא אף בהנאה ובכולהו הלכתא כרבא:
אי אית ליה לאישתמוטי — ולומר לכך נכנסתי סמכא דעתיה ולא מירתת דכי על להך ביתא מעיקרא אדעתא דלנסוכי על וסבר אי משכחו לי אשתמיטנא. ואע"ג דבמגע היין לית ליה לאשתמוטי אסור דאי לאו לנסוכי על למה ליה דעייל ולא דמי למניח עובד כוכבים בחנותו דהתם דכיון דברשות עייל וידעינן למאי עייל כל זמן שלא הודיעו שמפליג מותר דסבר אי נגענא השתא אתי וחזי לי:
ואי — לית ליה לאישתמוטי שרי וכיון דבהול הוא על כניסתו מירתת ולא נגע:
ננעל הפונדק — ונתייחד עובד כוכבים עם היין או שאמר ישראל לעובד כוכבים שמור עמוד מבחוץ ושמור:
אסור — דחיישינן דלמא על כיון דא"ל שמור סמכא דעתיה דמפליג מיניה:
שיפורא דבי שימשי — של ערב שבת שהיו תוקעין להבדיל בין קדש לחול:
ואי משום שבתא — וא"ת דסמכא דעתיה דעובד כוכבים משום דלא אתי ישראל בשבתא האמר לי איסור גיורא כו':
פחות פחות מד' אמות — ועומד לפוש וליכא עקירה מתחילת ד' לסוף ארבע:
טשא — נתחבא:
ספק ביאה — דלא ידעינן עובד כוכבים אי על אי לא על טהור ומשום הכי שרי דשני לן ספק ביאה מביאה ודאי וספק מגע:
בקעה — שדות הרבה זו אצל זו בימות הגשמים שזרועה היא ואין רבים דורסין אותה והוי רשות היחיד לטומאה וספיקא שאירעה בה הוי ספיקא טמא:
וטומאה בשדה פלונית — באחת מן השדות ואין אנו יודעין איזו היא:
הלכתי במקום הלז — בבקעה זו:
ספק מגע טמא — דאמר נכנסתי לשדה שהטומאה בה ואיני יודע אם נגעתי בטומאה אם לאו:
כיון דאיכא דפתחי חביות לשום ממונא — וכיון דחזו דחמרא הוא פרשי דבגניבותייהו טרידי ולא מנסכי:
הוי ספק ספיקא — ספק ישראל ספק עובד כוכבים ואת"ל עובד כוכבים ספק נגע ספק לא נגע ובהא אפילו רבנן מודו וכי פליגי רבנן עליה דר"א היכי דמליא שדה טומאה דאי על לה לא אפשר דלא האהיל דליכא אלא חד ספק:
