מסכת עבודה זרה דף ד׳ עמוד א׳

1בה, דכתיב: ״(מלאכי ג״, יט) [כי] הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש ולהט אותם היום הבא, אמר ה' צבאות אשר לא יעזוב להם שורש וענף לא? שורש בעולם הזה ולא ענף לעולם הבא׃

2צדיקים מתרפאין בה דכתיב ״(מלאכי ג״, כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה וגו' ולא עוד אלא שמתעדנין בה שנאמר ״(מלאכי ג״, כ) ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק׃

3דבר אחר מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חבירו אף בני אדם אלמלא מוראה של מלכות כל הגדול מחבירו בולע את חבירו והיינו דתנן רבי חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו׃

4רב חיננא בר פפא רמי כתיב ״(איוב לז״, כג) שדי לא מצאנוהו שגיא כח וכתיב ״(תהלים קמז״, ה) גדול אדונינו ורב כח וכתיב ״(שמות טו״, ו) ימינך ה' נאדרי בכח לא קשיא כאן בשעת הדין כאן בשעת מלחמה׃

5רבי חמא בר' חנינא רמי כתיב ״(ישעיהו כז״, ד) חימה אין לי וכתיב ״(נחום א״, ב) נוקם ה' ובעל חימה לא קשיא כאן בישראל כאן בעובדי כוכבים רב חיננא בר פפא אמר חימה אין לי שכבר נשבעתי מי יתנני שלא נשבעתי אהיה שמיר ושית וגו'׃

6והיינו דאמר רבי אלכסנדרי מאי דכתיב ״(זכריה יב״, ט) והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים אבקש ממי אמר הקב"ה אבקש בניגני שלהם אם יש להם זכות אפדם ואם לאו אשמידם׃

7והיינו דאמר רבא מאי דכתיב ״(איוב ל״, כד) אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע אמר להן הקב"ה לישראל כשאני דן את ישראל אין אני דן אותם כעובדי כוכבים דכתיב ״(יחזקאל כא״, לב) עוה עוה עוה אשימנה וגו' אלא אני נפרע מהן כפיד של תרנגולת׃

8דבר אחר אפילו אין ישראל עושין מצוה לפני כי אם מעט כפיד של תרנגולין שמנקרין באשפה אני מצרפן לחשבון גדול [שנאמר ״אם בפידו] להן שוע [דבר אחר] בשכר שמשוועין לפני אני מושיע אותם״׃

9והיינו דאמר ר' אבא מאי דכתיב ״(הושע ז״, יג) ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים אני אמרתי אפדם בממונם בעוה"ז כדי שיזכו לעולם הבא והמה דברו עלי כזבים׃

10והיינו דאמר רב פפי משמיה דרבא מאי דכתיב ״(הושע ז״, טו) ואני יסרתי חזקתי זרועותם ואלי יחשבו רע אמר הקב"ה אני אמרתי איסרם ביסורין בעולם הזה כדי שיחזקו זרועותם לעוה"ב ואלי יחשבו רע׃

11משתבח להו ר' אבהו למיני ברב ספרא דאדם גדול הוא שבקו ליה מיכסא דתליסר שנין יומא חד אשכחוהו אמרו ליה כתיב ״(עמוס ג״, ב) רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם מאן דאית ליה סיסיא ברחמיה מסיק ליה אישתיק ולא אמר להו ולא מידי רמו ליה סודרא בצואריה וקא מצערו ליה׃

12אתא רבי אבהו אשכחינהו אמר להו אמאי מצעריתו ליה אמרו ליה ולאו אמרת לן דאדם גדול הוא [ולא ידע למימר לן פירושא דהאי פסוקא] אמר להו אימר דאמרי לכו בתנאי בקראי מי אמרי לכו׃

13אמרו ליה מ"ש אתון דידעיתון אמר להו אנן דשכיחינן גביכון רמינן אנפשין ומעיינן אינהו לא מעייני׃

14אמרו ליה לימא לן את אמר להו אמשול לכם משל למה"ד לאדם שנושה משני בנ"א אחד אוהבו ואחד שונאו אוהבו נפרע ממנו מעט מעט שונאו נפרע ממנו בבת אחת׃

15א"ר אבא בר כהנא מאי דכתיב ״(בראשית יח״, כה) חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע חולין הוא מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע׃

16ולא והכתיב ״(יחזקאל כא״, ח) והכרתי ממך צדיק ורשע בצדיק שאינו גמור׃

17אבל בצדיק גמור לא והכתיב ״(יחזקאל ט״, ו) וממקדשי תחלו ותני רב יוסף אל תקרי ממקדשי אלא ממקודשי אלו בני אדם שקיימו את התורה מאל"ף ועד תי"ו התם נמי כיון שהיה בידם למחות ולא מיחו הוו להו כצדיקים שאינן גמורים׃

18רב פפא רמי כתיב ״(תהלים ז״, יב) אל זועם בכל יום וכתיב ״(נחום א״, ו) לפני זעמו מי יעמוד לא קשיא כאן ביחיד כאן בצבור׃

ברייתא

19ת"ר אל זועם בכל יום וכמה זעמו רגע וכמה רגע אחת מחמש ריבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמנה בשעה זו היא רגע ואין כל בריה יכולה לכוין אותה רגע חוץ מבלעם הרשע דכתיב ביה: