שוטטות — לשון שטין על המים:
חביות פתוחות לא סגי בחדא דאיכא למימר מעלמא נפל ביה:
ובדגים כל שיש בהן סנפיר וקשקשת — משנה היא באלו טרפות (חולין דף נט.) אלמא אין סימן לדגים בדבר אחר וקשיא לתרוייהו:
אבל בגופן — לאכול גופן של דגים של טרית:
מריש הוה מטבילנא בציר — בחד סימן או בראש או בשדרה דהוה ס"ד דכי פליגי רב הונא ורב נחמן בגופן פליגי אבל בצירן אפילו רב הונא מודה:
בצירן נמי לא טבילנא — דסבירא לי כרב הונא:
כשחתיכות שוות — כשמחברין אותן יחד מתחברות וניכרות ונראות שהיו כולן מדג אחד:
ומי איכא דשרי כה"ג באתרא דשכיחי קלפי — די"ל שמא דגים טהורין וטמאין יש וקשקשים מן הטהורין באו:
ואנא לא מיסר אסרינא — לאכול גופן משום קליפי דמישתכחי בארבא ורב אשי קאמר לה:
דקאמר לי רב פפא — דשרנהו רב הונא:
עריבה — ספינה קטנה:
כולן מותרות — דכי היכי דהואי בהך הואי נמי בכולהו ואזלו לעלמא:
מתלתא קראי — מג' חכמים גדולים שהם כדיי לסמוך עליהם כעל המקרא:
דמן בירי — מקום:
עוברן — ביצים שלהן:
משריץ — דג עצמו במעי אמו:
זה משריץ מבחוץ — דג טהור לאחר שהוטלה ביצתו משרצת ועומדת מאליה בחול אבל דג טמא משריץ מבפנים במעי האם לאחר שנגמרין ביציו במעיו:
סימני ביצים — של עוף טהור:
שכודרת — משוכה שרחבה בראשה אחד והולכת ומקצרת ונמשכת:
ועגולגלת — עגולה מצידיה ומגלגלת דאין צידיה רחבים:
ראשה אחד כד — רחב פלטר"א בלע"ז כלומר עשוי ככד שרחב מתחתיו בית מושבו:
חלבון — אלבוס"ל:
חלמון — מויו"ל:
ביצת השרץ — צב והלטאה מטילי ביצים הן. צב הוא כוכורי"ל בלע"ז הדומה לצפרדע. ונפקא מיניה דאם ריקמה וניקבה מטמא במגע בשחיטת חולין (דף קכו:):
