בשעת היתר - קודם שהוקם המשכן והזהיר הכתוב שאע"פ שהיו מוקדשין לשם הקרבת במה לא יקריבום עוד בבמה לגבוה שנאמר את זבחיהם זבחים העומדים קודם לכן שהתרתי בבמה לגבוה בשעת איסור הבמות כזובח על פני השדה לעבודת כוכבים:

זו מצות עשה - כאלו שהוקדשו קודם הקמת המשכן והקריבן אחרי כן בבמה שעובר בעשה:

יכול יהא ענוש כרת - כאילו הקדישן בשעת איסור והקריבן דענוש בהן כרת לעיל:

זאת להם - עשה ולא תעשה:

ואין אחרת להם - כרת. אלמא לאזהרת שוחטי חוץ קדשים שהוקדשו בשעת היתר הבמות אתא ואזהרת מרקוליס מנלן:

קרי ביה ולא יזבחו וקרי ביה ולא עוד - והאי עוד לא איצטריך שדי אזהרה אתרוייהו ותחשביה תרי לאוי:

מתני' מצא בראשו - של מרקוליס מעות כסות וכלים מותרין שאינן של נוי כדמפרש בגמרא:

גמ' עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם - משמע שהיו מקריבין עץ ואבן וכסף וזהב וקרי ליה קרא שקוצים אלמא כל מה דמקריבין קמיה מיתסר:

וכתוב אחד אומר לא תחמוד כסף וזהב עליהם - אבל עץ ואבן לא כתיב:

הא כיצד עמהן דומיא דעליהן מה עליהן דבר של נוי אסור - דהא כסף וזהב הוא אף עמהן דכתיב עץ ואבן אם של נוי הוא אסור ואם לאו מותר. ולקמן פריך הא מעות דבר של נוי הוא:

כל שעמהם - דהא כתיב נמי עץ ואבן וסתם עץ ואבן לאו דנוי נינהו:

א"כ לא יאמר עליהם - כוליה קרא לא איצטריך דהשתא מה שעמהן דאינו עליו ממש אשמועינן קרא דשקוצים נינהו ואסירי שעליהן מיבעיא לך. לשון אחר כל שעמהן דאשר ריבויא הוא:

מעות דבר של נוי הוא - ואמאי קתני מתני' דמותר:

מקופלת - מכופלת פלייד"א בלע"ז:

דסחיפא לה משכילתא ארישיה - כפויה לו גביע ארישיה ואינה עשויה כמין כובע אלא כלי ארוך ובלשון כנען אקדו"ן ונותנין בו מים כדאמרינן (שבת דף עז:) משיכלא משי כולה שמכבסין בו בגדים ורוחצין בו ידיהן:

קלקלין - מחיצה היא פרוסה לפני עבודת כוכבים וקלקלין הוא כינוי של קלעים:

אפי' מים ומלח - דלא לנוי הוא כיון דכעין פנים נינהו הוה תקרובת:

חוץ לקלקלין - לאו משום תקרובת איתיה:

הלכך של נוי אסור - דנפקא מאשר עמהן:

שאינו של נוי מותר - ואפי' הוא כעין פנים דהא חוץ לקלקלין לא מנחי תקרובת:

אין קלקלין - אין תורת קלקלין לא לפעור ולא למרקוליס:

למאי - הלכתא אין לו קלקלין:

אי נימא - דלא מיתסר דבר שאין של נוי לפנים מקלקלין דידיה כשאר עבודת כוכבים:

השתא פעורי מפערין קמיה - מתריזין לפניו:

אפי' חוץ כפנים דמי ומיתסר - שהרי כל עבודתו דרך בזיון וקלקלין הוי צניעות ולכבוד הלכך לא שייכי ביה ולא מפסקי:

מתני' נהנין ממנה שלא בטובה - שלא יעלו שכר לכומרים דאין הקדש לעבודת כוכבים כדאמרן בפ' כל הצלמים (לעיל עבודה זרה דף מד:):

גמ' עובדיה - עובדי כוכבים העובדין אותה לא איכפת לן אי יהבינן להו שאר טובת הנאה פורתא:

כ"ש ארישא - דכיון דכולה דעבודת כוכבים אסור לתת שכר:

בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר - ולקמן פריך הא מקומות כתיב:

מכאן אמרו עבודת כוכבים של עובד כוכבים - ולקמן פריך הא בכלים אוקימתה עבודת כוכבים מנלן דעד שתיעבד:

חילוף הדברים - ולקמן מפרש טעמא:

את אלהיהם - את אלהיהם בההיא קרא כתיב:

עבודה זרה 51 עמוד ב

1עד כאן הוא מדבר בקדשים שהקדישן בשעת איסור הבמות, והקריבן בשעת איסור הבמות,׃

2שהרי עונשן אמור, שנאמר: ״(ויקרא יז״, ד) ״ואל פתח אהל מועד לא הביאו וגו'״. עונש שמענו, אזהרה מנין? ת"ל (דברים יב, יג) פן תעלה עולותיך׃

3וכדר' אבין א"ר אילא, דאמר ר' אבין א"ר אילא: כל מקום שנאמר ״השמר״ ופן״ ואל״ אינו אלא בלא תעשה.

4מכאן ואילך הוא מדבר בקדשים שהקדישן בשעת היתר הבמות, והקריבן בשעת איסור הבמות.

5שנאמר: ״(ויקרא יז״, ה) ״למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים שהתרתי לך כבר, ״על פני השדה, מלמד שכל הזובח בבמה בשעת איסור הבמות, מעלה עליו הכתוב כאילו הוא זובח על פני השדה.

6והביאום לה'״ זו מצות עשה, ומצות לא תעשה מנין? ת"ל (ויקרא יז, ז) ״ולא יזבחו עוד את זבחיהם.

7יכול יהא ענוש כרת? ת"ל (ויקרא יז, ז) ״חקת עולם תהיה זאת להם״, זאת להם, ולא אחרת להם.

8אמר רבא: קרי ביה ״ולא יזבחו״, וקרי ביה ״ולא עוד״.

מתני׳ · משנה

9מצא בראשו מעות, כסות או כלים הרי אלו מותרין. פרכילי ענבים, ועטרות של שבלים, ויינות ושמנים וסלתות, וכל דבר שכיוצא בו קרב ע"ג המזבח אסור.

גמ׳ · גמרא

10מנהני מילי? א"ר חייא בר יוסף א"ר אושעיא: כתוב אחד אומר (דברים כט, טז) ״ותראו את שקוציהם ואת גלוליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם״, וכתוב אחד אומר (דברים ז, כה) ״לא תחמוד כסף וזהב עליהם״, הא כיצד?

11״עמהם״ דומיא דעליהם״, מה ״עליהם״ דבר של נוי אסור, שאינו של נוי מותר, אף ״עמהם דבר של נוי אסור, ושאינו של נוי מותר.

12ואימא: ״עליהם״ דומיא דעמהם״, מה ״עמהם״ כל מה שעמהם, אף ״עליהם״ כל שעליהם! א"כ לא יאמר ״עליהם.

13מעות, דבר של נוי הוא! אמרי דבי ר' ינאי: בכיס קשור ותלוי לו בצוארו.

14כסות, דבר של נוי הוא! אמרי דבי ר' ינאי: בכסות מקופלת ומונחת לו על ראשו. כלי, דבר של נוי הוא! אמר רב פפא: דסחיפא ליה משכילתא ארישיה.

15אמר רב אסי בר חייא: כל שהוא לפנים מן הקלקלין, אפי' מים ומלח אסור. חוץ לקלקלין דבר של נוי אסור, שאינו של נוי מותר. א"ר יוסי בר חנינא: נקטינן, אין קלקלין לא לפעור ולא למרקוליס.

16למאי? אילימא דאפי' פנים כחוץ דמי ושרי השתא פעורי מפערין קמיה, מים ומלח לא מקרבין ליה?! אלא, אפי' חוץ כבפנים דמי ואסור.

מתני׳ · משנה

17עבודת כוכבים שהיה לה גינה או מרחץ נהנין מהן שלא בטובה, ואין נהנין מהן בטובה. היה שלה ושל אחרים נהנין מהן בין בטובה ובין שלא בטובה. עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד, ושל ישראל אין אסורה עד שתיעבד.

גמ׳ · גמרא

18אמר אביי: בטובה בטובת כומרין, שלא בטובה שלא בטובת כומרין, לאפוקי טובת עובדיה דשרי.

19איכא דמתני לה אסיפא היה שלה ושל אחרים, נהנין מהן בטובה ושלא בטובה. אמר אביי: בטובה בטובת אחרים, שלא בטובה שלא בטובת כומרין.

20מאן דמתני אסיפא כ"ש ארישא, ומאן דמתני ארישא אבל אסיפא, כיון דאיכא אחרים בהדה, אפי' בטובת כומרין נמי שפיר דמי.

21עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד. מתני' מני? ר"ע היא, דתניא: (דברים יב, ב) ״אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים״, בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר.

22יכול עשאום ולא גמרום, גמרום ולא הביאום, הביאום ולא נשתמשו בהן, יכול יהו אסורים? ת"ל ״אשר עבדו שם הגוים״, שאין אסורין עד שיעבדו; מכאן אמרו: עבודת כוכבים של עובד כוכבים אינה אסורה עד שתיעבד, ושל ישראל אסורה מיד, דברי ר' ישמעאל.

23ר"ע אומר: חילוף הדברים, עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד, ושל ישראל עד שתיעבד.

24אמר מר: בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר. הא ״מקומות״ כתיב״, אם אינו ענין למקומות דלא מיתסרי, דכתיב: (דברים יב, ב) ״אלהיהם על ההרים״,״ ולא ההרים אלהיהם,׃

תוספות

אפילו מים ומלח אסור - פירוש ואפילו שאין עבודתה בכך דאי עבודתה בכך אפי' בכלי צואה נמי והטעם שלפנים מן הקלקלין מקריבין כל דבר אע"פ שאינו נוי וטעם האיסור מטעם תקרובת חוץ לקלקלין דבר של נוי אסור מטעם תקרובת שאינו של נוי מותר כי אין מקריבין שם אלא דבר של נוי ודלא כפ"ה שפירש דחוץ לקלקלין אין שם תקרובת ודבר של נוי אסור משום ולא תחמוד כסף וזהב א"כ גבי פעור קאמר חוץ כפנים דמיתסר ואמאי כיון שאין מביאין חוץ לקלקלין דבר של תקרובת ומים ומלח אינו לנוי:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רבנו חננאל

ומקשינן האי להכי הוא דאתא כו' ופשוטה היא כו' א"ר אלעזר מנין השוחט בהמה למרקוליס שחייב ת"ל ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים וגו' עד כאן הוא מדבר בקדשים שהקדישן בשעת איסור הבמות והקריבן בשעת איסור הבמות בחוץ (שנאמר) שהרי כתיב ואל פתח אהל מועד לא הביאו וכתיב ונכרת.

עונש שמענו - אזהרה מנין שנאמר השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה כי אם במקום. וקיי"ל דכ"מ שנא' בו [השמר פן ואל] אינו אלא בלא תעשה. מיכן והילך הכתוב מדבר בקדשים שהקדישן בשעת היתר הבמות והקריבן בחוץ בשעת איסור הבמות שנאמר למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם שהיו מותרין להן.

על פני השדה - מלמד שכל הזובח בבמה כאילו זובח לשדה. והביאום לה' זו מצות עשה. מצות לא תעשה מנין ת"ל ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים ואין שעירים אלא שדים כדכתיב ושעירים ירקדו שם. אשר הם זונים אחריהם לרבות שאר עבודת כוכבים.

חקת עולם - לבית עולמים. תהיה בזמן הזה. זאת להם ואין חייבין עליהן כרת. לדורותם שנוהג הדבר לדורות:

ופריק רבא קרי ביה ולא יזבחו אזהרה כמו שאמרנו - וקרי ביה ולא עוד לרבות אפילו שלא כדרכן:

מתני' מצא בראשו מעות כסות או כלים הרי אלו מותרין - מנא לן דכתיב בהאי קרא ותראו את שקוציהם [וגו'] כסף וזהב אשר עמהם וכתיב לא תחמוד כסף וזהב עליהם. (וכתיב ולקחת לך).

הא כיצד עליהם דומיא דעמהם - מה עמהם של נוי הוא דאסור. אף עליהם דבר של נוי הוא דאסור. ודחינן אדרבה עמהם דומיא דעליהם מה עליהם כל מה שעליהם אף עמהם כל מה שעמהם. ופרקינן אם כן לא יאמר עמהם למה נאמר עמהם. לומר דבר שהוא עמה לנוי הוא שאסור. ואוקימנא למתני' דקתני מעות.

בכיס קשור ותלוי לה בצוארה של עבודת כוכבים - כסות בטלית מקופלת ומונחת לה על ראשה. כלים כגון ספל ומשיכלה וכיוצא בהן שבראשה. שאלו כולן אינם עושים לנוי. ואסיקנא כל דבר שהוא עם עבודת כוכבים לפנים מן הקלקלין. פירוש החדר שהיא נתונה בו אפילו מים ומלח אסורין הן.

חוץ מן הקלקלין דבר שהוא לנוי עבודת כוכבים אסור בהנאה - ושאינו לנוי עבודת כוכבים מותר:

אמר ר' יוסי בר' חנינא נקטינן אין קלקלין לא לפעור ולא למרקוליס אלא אפילו חוצה לו כלפנים דמי והכל אסור.

פרכילי ענבים ועטרות של שבולים - פי' קריבין לביכורים יינות שמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב על גבי המזבח אסור:

עבודת כוכבים שיש לה מרחץ או גינה נהנין מהן שלא בטובה - ואוקמה אביי שלא בטובת כומרים.

היה לעבודת כוכבים גינה ושל אחרים נהנין מהן בטובת הכומרים ושלא בטובת הכומרים. פירוש בטובת הכומרים שהיתה לכומרים טובה בהנאה:

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת עבודה זרה דף נ״א עמוד ב׳

מסכת עבודה זרה דף נ״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 24 קטעים ממוספרים, כ־568 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–76)עמוד

היעד שנמצא: עבודה זרה דף נ״א ע״ב

פתיחה בקורא