בוני התלמוד

    מסכת עבודה זרה דף נ״ב עמוד ב׳

    פרק ד׳ - רבי ישמעאל

    Also cited as: Avodah Zarah 52b, Chapter 4 Rabbi Yishmael

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מאי כיון דאיסורא לא בטיל מדרב גידל - בריש פירקין (עבודה זרה דף נ.) בשאר טומאה דלית ליה טהרה במקוה דנימא כי היכי דשאר טומאות סלקי הא נמי קלה למיסק מנייהו:

    טומאה נמי לא בטלה - כיון דליכא למימר הכי:

    בית חוניו - מפרש בשמעתין בתרייתא דמנחות חוניו בנו של שמעון הצדיק שברח למצרים מפני אחיו ובנה שם מזבח ופליגי התם איכא למ"ד לשם עבודת כוכבים ואיכא למ"ד לש"ש וקמיבעיא ליה לר' יוסי בן שאול אליבא דמ"ד לאו בית עבודת כוכבים היא דאליבא דמ"ד דעבודת כוכבים היא לא קמיבעיא ליה דהשתא להדיוט אסורין כדאמר לעיל בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר לגבוה מיבעיא:

    ואין צ"ל לדבר אחר - כהנים ששימשו לעבודת כוכבים אין צ"ל שלא ישמשו עוד למקדש כדכתיב ביחזקאל (מד) יען אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם וגו' וכתיב בתריה לא יגשו אלי לכהן לי ומדקאמר אין צ"ל לדבר אחר מכלל דבית חוניו לאו דבר אחר הוא ואפ"ה קתני דכהנים אסירי וקמיבעיא ליה לר' יוסי כלים מאי:

    כהנים דבני דעה נינהו - וידעי שנאסרו הבמות אף לשם גבוה והלכו ועבדו בבמה הוא דקנוס רבנן:

    אבל כלים לא - קנסי או דלמא לא שנא:

    מקרא היה בידינו - בהנך דעבודת כוכבים דהיכא דמדאורייתא הוה בהו טעמא להתירא קנסוהו רבנן אע"ג דלאו בני דעה נינהו ה"נ אע"ג דלאו בית עבודת כוכבים ולא מיתסרי מדאורייתא קנסוהו רבנן בכלים ככהנים:

    כל הכלים - כהנים שבימי חזקיהו היו מגידין לו כל הכלים של בית המקדש אשר הזניח אחז במלכותו במעלו לעבודת כוכבים:

    הכנו והקדשנו מאי לאו הכנו דאטבלינ' - מטומאת עבודת כוכבים:

    והקדשנום דאקדישננהו - שחזרו ומשחום בשמן המשחה. אלמא כיון דמדאורייתא לא מתסרי דהא הקדש נינהו ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו אינהו נמי לא גזרו עלייהו הואיל ולאו בני דעה נינהו:

    שהחזרת לי אבדתי - זהו המקרא ששכחתי:

    שהקדשנו אחרים תחתיהן - אבל הנך קנסוהו רבנן וגנזום:

    מזרחית צפונית - שימוש ארבע לשכות שהיו במקצעות העזרה קא חשיב במס' מדות (פ"א מ"ו):

    ואמר רב ששת ששיקצו' לעבודת כוכבים - אלמא אע"ג דלהדיוט לא מיתסרי דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו גזור בהו רבנן לגבי גבוה ואע"ג דלאו בני דעה נינהו. ובבית חוניו נמי אע"ג דלאו בית עבודת כוכבים ולא מיתסרי כלים דידיה מדאורייתא גזור בהו רבנן:

    התם קרא אשכח ודרוש - דמדאורייתא אסירי אפי' להדיוט:

    דכתיב ובאו בה פריצים וחללוה - מכיון שנכנסו עובדי כוכבים להיכל יצאו כליו לחולין וכיון דנפקי לחולין קנינהו בהפקירא והוו להו דידהו וכשנשתמשו בהן לעבודת כוכבים נאסרו:

    אמרי - הנך דבית חשמונאי כשנצחום היכי נעביד:

    ניתברינהו - על יד עובד כוכבים כדי לבטלן:

    אבנים שלימות - שאין בהם פגימות ואפילו בפגימות סכין שתחגור בה צפורן פוסלת בהן כדאמרינן בהכל שוחטין (חולין יח.):

    ננסרינהו - לאחר שבירתן להשוות פגימתן לא תניף עליהם ברזל כתיב ועמדו וגנזום:

    ונתברינהו - כדי לבטלן מעבודת כוכבים:

    ונשקלינהו לנפשייהו - שהרי חולין הן וכדקאמרת ובאו בה פריצים וחללוה:

    משום כספה וזהבה של ירושלים - שרובה הקדש:

    טריינא הדריינא שיפא - מטבעות של ירושלים. טיריינא הדריינא על שם מלכי רומי נעשו הצורות ושמם טוריינוס אדריינוס:

    שיפא - ישן ביותר שנישוף מחמת יושנו ואין הצורה ניכרת:

    מתני' ישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים - דעובד כוכבים פוסל אלוהו ילפינן ולא ישראל וכל שכן דישראל אינו מבטל עבודת כוכבים דישראל דאין לה בטילה עולמית דהא ושם בסתר כתיב:

    גמ' שנית לנו בילדותך שלו ושל ישראל - ועכשיו אתה שונה לנו ושל חבירו אבל של ישראל לא:

    ומקשי תלמודא דישראל מי בטלה והא ושם בסתר כתיב:

    שיש לו - לעובד כוכבים בה שותפות. ובזקנותו חזר בו דאף על גב שיש לו שותפות אינו יכול לבטל חלקו של ישראל:

    ואיכא דמתני לה - לר' הילל בריה דר' וולס:

    אסיפא - דמתניתין:

    עבודה זרה 52 עמוד ב

    1כיון דאיסורה בטיל, טומאה נמי בטלה. כי קא מיבעיא ליה תקרובת לעבודת כוכבים של אוכלין, מאי? כיון דאיסוריה לא בטיל, כדרב גידל, טומאה נמי לא בטלה, או דלמא איסור דאורייתא לא בטיל, טומאה דרבנן בטיל? תיקו.

    2בעא מיניה ר' יוסי בן שאול מרבי: כלים ששימשו בהן בבית חוניו, מהו שישתמשו בהן בבית המקדש?

    3וקא מיבעיא ליה, אליבא דמ"ד בית חוניו לאו בית עבודת כוכבים היא, דתנן: כהנים ששימשו בבית חוניו לא ישמשו במקדש שבירושלים, ואינו צריך לומר לדבר אחר.

    4כהנים הוא דקנסינהו רבנן, משום דבני דעה נינהו, אבל כלים לא, או דלמא לא שנא?

    5א"ל אסורים הן, ומקרא היה בידינו ושכחנוהו.

    6איתיביה: (דברי הימים ב כט, יט) ״כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו״, מאי לאו ״הכנו״ דאטבלינהו ״הקדשנו״ דאקדישננהו?

    7א"ל ברוך אתה לשמים שהחזרת לי אבדתי. ״הכנו״ שגנזנום, והקדשנו שהקדשנו אחרים תחתיהם.

    8לימא מסייע ליה: מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששקצו אנשי יון, ואמר רב ששת: ששקצו לעבודת כוכבים׃

    9אמר רב פפא: התם קרא אשכח ודרש, דכתיב: ״(יחזקאל ז״, כב) ״ובאו בה פריצים וחללוה״.

    10אמרי: היכי נעביד? ניתברינהו? (דברים כז, ו) ״אבנים שלמות״ אמר רחמנא! ננסרינהו? (דברים כז, ה) ״לא תניף עליהם ברזל״ אמר רחמנא.

    11ואמאי? ליתברינהו ולישקלינהו לנפשייהו! מי לא אמר רב אושעיא: ״בקשו לגנוז כל כסף וזהב שבעולם משום כספא ודהבא של ירושלים״, והוינן בה: ירושלים הויא רובא דעלמא?

    12אלא אמר אביי: בקשו לגנוז דינרא הדרייאנא טוריינא שיפא, מפני טבעה של ירושלים, עד שמצאו לה מקרא מן התורה שהוא מותר, ״ובאו בה פריצים וחללוה״!

    13התם, לא אשתמשו בהו לגבוה; הכא, כיון דאשתמש בהו לגבוה לאו אורח ארעא לאשתמושי בהו הדיוטא.

    מתני׳ · משנה

    14עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו, ושל חבירו, וישראל אין מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים המבטל עבודת כוכבים מבטל משמשיה, ביטל משמשיה משמשין מותרין, והיא אסורה.

    גמ׳ · גמרא

    15מתני ליה ר' לר"ש ברבי: עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו. א"ל רבי, שנית לנו בילדותך עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל ישראל. דישראל מי קא מבטלה? והא (דברים כז, טו) ״ושם בסתר״ כתיב״! א"ר הילל בריה דרבי וולס: לא נצרכה שיש לו בה שותפות.״

    16בילדותו מאי קסבר, ובזקנותו מאי קסבר? בילדותו סבר: ישראל אדעתא דעובד כוכבים פלח, כיון דעובד כוכבים מבטל דנפשיה, דישראל נמי מבטלה. ובזקנותו סבר: ישראל אדעתא דנפשיה פלח, כי מבטל עובד כוכבים דנפשיה, דישראל לא בטיל.

    17איכא דמתני לה אסיפא: ישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים פשיטא! א"ר הילל בריה׃

    תוספות

    כיון דאיסורה בטיל - וגבי כלים לעיל (עמוד א) דלא קאמר הכי דמיירי בכלים של תקרובת עבודת כוכבים שאין להם בטול ודלא כפ"ה שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים:

    ברוך אתה לשמים שהחזרת לי אבדתי - שהקדשנו אחרים תחתיהם. ואע"ג דמדאורייתא לא מיתסרי דהא דהקדש נינהו ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו ואם כן להדיוט שרי מ"מ קנסו לאסור לגבוה והא דמייתי מההיא קרא לקמן (עבודה זרה דף נד:) למלתיה דעולא דכיון ששחט בה סימן אחד אסרה דמייתי אף להדיוט כדמוכח בחולין פ"ב (דף מ.) הכי מייתי מדאסר לגבוה במעשה זוטא שלא נשתנה הכלי א"כ במעשה רבה יש לאסור אף להדיוט:

    משום כספה וזהבה של ירושלים - שהיה המטבע של כסף ושל זהב:

    דינרי הדריינא טיריינא שיפא - פירש בקונטרס על שם מלכי רומי נעשו הצורות ושמם אדריינוס טוריינוס שייפא שנישוף ואין צורתה ניכרת מחמת יושנה וקשה לר"ת דהא אמרינן בהגוזל קמא (ב"ק צז:) איזה מטבע של ירושלים דוד ושלמה מצד אחד וירושלים עיר הקדש מצד אחר ובערוך פי' כפ"ה ונראה לי לתרץ קושיא דר"ת דודאי אדריינוס וטוריינו' כשמשלו על ישראל פסלו צורת מטבע הראשונה וחתמו בה שמם ולאחר החורבן הרבה בקשו לגנוז ונראה לר"ת לפרש הדריינא עגול לשון הדורא דכנתא (חולין דף קיג.) טוריינא גדול כתריטא כדאמרינן המלוה את חבירו על המטבע אפי' כנפה כתריטא שייפא שנישוף ואין האותיות ניכרות בו שהיו דוד ושלמה שמם כתוב במטבע ולא צורתם כדאמרי' לעיל (עבודה זרה דף מג.) דצורת אדם אסורה ומתוך שנישוף לא היו יכולין להכיר:

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רבנו חננאל

    בעא מניה רב יוסף בן שאול מרבי כלים שנשתמשו בהן בבית חוניו מהו שישתמשו בהם במקדש בירושלים.

    ומיבעי ליה אליבא דר' יהודה דאמר בית חוניו לאו בית עבודת כוכבים היא ור' מאיר חולק עליו ואומר בית חוניו עבודת כוכבים היא. ומפורשת חלוקתם בסוף מסכת מנחות. דתנן התם הכהנים ששימשו בבית חוניו לא ישתמשו במקדש בירושלים. ואין צריך לומר לדבר אחר. פי' ואין צ"ל לדבר אחר הכהנים ששימשו בעבודת כוכבים שודאי נפסלו נמצאת סתם משנתנו זו כר' יהודה דאמר בית חוניו לאו בית עבודת כוכבים היא.

    מאי כהנים הוא דקנסינהו רבנן משום דבני דעה נינהו אבל כלים לא קנסו. או דלמא לא שנא. ופשט ליה אסורים הן שנאמר ואת כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו פי' שגנזום. והקדשנו אחרים תחתיהן והנם לפני מזבח ה'.

    לימא מסייעא ליה מזרחית צפונית ששם גנזו בית חשמונאי אבני מזבח ששקצום מלכי יון. ואמר רב ששת ששקצום לעבודת כוכבים. ודחי' הכי שאני אתם.

    דאמר רב פפא קרא אשכחו ודרשו ובאו בה פריצים וחללוה - ולא מסייעא ליה. ואמרינן ואמאי גנזום לבטלינהו לאיסורייהו וליהדרו וליקדשינהו. ודחינן משום דלא אפשר היכי ליעביד ליתברינהו אבנים שלמות אמר רחמנא נינסרינהו במשור. ולא תניף עליהם ברזל אמר רחמנא.

    ליתברינהו ולישקלינהו לנפשיהו כמו המטבע דאמר אביי בקשו לגנוז דינרא הדרינא שיפא מפני טיבעא של ירושלים.

    עד שמצאו מקרא שמותר שנאמר ובאו בה פריצים וחללוה - ופרקינן התם במטבע לא אישתמש גבוה ביה. אבל הכא באבני מזבח כיון דמעיקרא אישתמש בהו מזבח דהוא גבוה לאו אורח ארעא לאישתמושי בהו הדיוט:

    פיסקא עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חברו - עובד כוכבים כו':

    גמ' אמר ליה ר' שמעון ברבי לרבי שנית לנו בילדותך - עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חברו ושל ישראל. אם יש לו בה שותפות.

    בילדותיה מאי סבר ובזקנותיה מאי סבר - בילדותיה סבר ישראל אדעתא דעובד כוכבים פלח כו'.

    איכא דמתני לה אסיפא - ישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים. פשיטא.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת עבודה זרה דף נ״ב עמוד ב׳

    מסכת עבודה זרה דף נ״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 17 קטעים ממוספרים, כ־388 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: עבודה זרה דף נ״ב ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026