2ת"ר יין מבושל ואלונתית של עובדי כוכבים אסורין, אלונתית כברייתא מותרת. ואיזו היא אלונתית? כדתנן גבי שבת: עושין אנומלין ואין עושין אלונתית. ואיזו היא אנומלין ואיזו היא אלונתית? אנומלין יין ודבש ופלפלין, אלונתית יין ישן ומים צלולין ואפרסמון, דעבדי לבי מסותא.

3רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: יין מזוג אין בו משום גילוי, יין מבושל אין בו משום ניסוך. איבעיא להו: יין מבושל יש בו משום גילוי או אין בו משום גילוי? ת"ש העיד רבי יעקב בר אידי על יין מבושל שאין בו משום גילוי.

4רבי ינאי בר ישמעאל חלש, על לגביה ר' ישמעאל בן זירוד ורבנן לשיולי ביה. יתבי וקא מבעיא להו: יין מבושל, יש בו משום גילוי או אין בו משום גילוי? אמר להו ר' ישמעאל בן זירוד: הכי אמר רשב"ל משום גברא רבה, ומנו? ר' חייא: יין מבושל אין בו משום גילוי. אמרו ליה: נסמוך? מחוי להו ר' ינאי בר ישמעאל: עלי ועל צוארי.

5שמואל ואבלט הוו יתבי, אייתו לקמייהו חמרא מבשלא, משכיה לידיה, א"ל שמואל: הרי אמרו יין מבושל אין בו משום יין נסך.

6אמתיה דרבי חייא איגלויי לה ההוא חמרא מבשלא, אתיא לקמיה דר' חייא, אמר לה: הרי אמרו יין מבושל אין בו משום גילוי. שמעיה דרב אדא בר אהבה איגלי ליה חמרא מזיגא, א"ל הרי אמרו יין מזוג אין בו משום גילוי.

7אמר רב פפא: לא אמרן אלא דמזיג טובא, אבל מזיג ולא מזיג שתי. ומזיג ולא מזיג מי שתי? והא רבה בר רב הונא הוה קאזיל בארבא, והוה נקיט חמרא בהדיה, וחזייה לההוא חיויא דצרי ואתי. א"ל לשמעיה: סמי עיניה דדין. שקיל קלי מיא שדא ביה, וסר לאחוריה!

8אחייא מסר נפשיה, אמזיגא לא מסר נפשיה.

9ואמזיגא לא מסר נפשיה? והא רבי ינאי הוה בי עכבורי, ואמרי ליה: בר הדיא הוה בי עכבורי, הוו יתבי והוו קא שתו חמרא מזיגא. פש להו חמרא בכובא, וצרונהי בפרונקא, וחזיא לההוא חיויא דשקיל מיא ורמא בכובא עד דמלא בכובא, וסליק חמרא עילויה פרונקא ושתי!

10אמרי: דמזיג איהו שתי, דמזיגי אחריני לא שתי.

11אמר רב אשי, ואיתימא רב משרשיא: פירוקא לסכנתא? אמר רבא: הלכתא יין מזוג יש בו משום גילוי, ויש בו משום יין נסך; יין מבושל אין בו משום גילוי, ואין בו משום יין נסך.

12שמעיה דרב חלקיה בר טובי איגליא ההוא קיסתא דמיא, והוה ניים גבה. אתא לגביה דרב חלקיה בר טובי, א"ל הרי אמרו ״אימת ישן עליהן״, והני מילי ביממא, אבל בליליא לא. ולא היא, לא שנא ביממא ול"ש בליליא, ״אימת ישן עליהן״ לא אמרינן.

13רב לא שתי מבי ארמאה, אמר: לא זהירי בגילוי, מבי ארמלתא שתי, אמר: סירכא דגברא נקיטא.

14שמואל לא שתי מיא מבי ארמלתא, אמר: לית לה אימתא דגברא ולא מיכסיא מיא, אבל מבי ארמאה שתי. נהי דאגילויא לא קפדי, אמנקרותא מיהא קפדי. א"ד רב לא שתי מיא מבי ארמאה, אבל מבי ארמלתא שתי. שמואל לא שתי מיא, לא מבי ארמאה ולא מבי ארמלתא.

15אריב"ל שלש יינות הן, ואין בהן משום גילוי, ואלו הן: חד, מר, מתוק. חד טילא חריפא דמצרי זיקי, מר ירנקא, מתוק חוליא. רב חמא מתני לעילויא: חד חמר ופלפלין, מר אפסינתין, מתוק מי בארג.

16אר"ש בן לקיש: קרינא אין בו משום גילוי. מאי קרינא? א"ר אבהו: חמרא חליא דאתי מעסיא. אמר רבא: ובמקומו יש בו משום גילוי, מ"ט חמר מדינה הוא. אמר רבא: האי חמרא דאקרים, עד תלתא יומי יש בו משום גילוי ומשום יין נסך,׃

תוספות

אלונתית כברייתא מותרת - פרש"י שלא היה תחלתו יין ביד עובד כוכבים אלא לקחה עשויה ביד ישראל ומותרת בהנאה דתו לא מנסך לה ומכאן ראיה להתיר תבשיל שנתערב בו יין קודם שבשלוהו אי נגע ביה עובד כוכבים דכיון שנתערב תו לא מנסך ליה עובד כוכבים והקשה ר"ת דלשון כברייתא לא משמע כן ועוד בפ"ק דחולין (דף ו.) משמע שהוא קרוי אלונתית קודם שנתנו לתוכו יין דתניא הלוקח יין לתת לתוך אלונתית ולא קאמר לעשות אלונתית לכך פירש ר"ת דאלונתית דרך הוא לעשות מתחלה בלא יין ומכניסין אותה לקיום וכשמסתפקין ממנה מעט מעט מערבין בה היין שאם יכניסו לקיום אותה עם היין מתקלקלת וה"פ אלונתית של עובדי כוכבים שמשכוה מן החבית כדי לשתות ולא ראה ישראל בשעה שמשכוה אסורה כי שמא נתן בה יין כברייתא פי' כמו שהיא נעשית מתחלה בלא יין וראהו מושך מן החבית מותרת דודאי לא עירב בו יין ומ"מ יש ראיה להתיר מדתנא בתוספתא אלונתית של עובדי כוכבים אסורה מפני שתחלתו יין כלומר שתחלתו יין של עובד כוכבים משמע הא אם תחלתו יין של ישראל מותרת במגע עובד כוכבים שנתערב בה משקין אחרים ואומר ריצב"א דדוקא תבשיל לפי שאין היין ניכר בעין כלל אבל כשמשימין אותו בשומין או בחרדל שמא יש לחוש למגע עובד כוכבים לפי שהוא בעין יותר וכן הלכה למעשה:

יין מבושל אין בו משום יין נסך - כן הלכה ומותר במגע עובד כוכבים מדשתו ליה שמואל ואבלט:

האי חמרא דאקרים עד תלתא יומי - ולא גרס תלתין יומין דהכי נמי מצינו בו חילוק בשלשה ימים ראשונים בפרק המוכר פירות (ב"ב דף צו.) דקאמר כל שלשה ימים ודאי מכאן ואילך ספק:

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רבנו חננאל

ת"ר יין אלונתית כברייתא מותרת כלומר מי שאין בה יין רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו יין מזוג אין בו משום גילוי ויין מבושל אין בו משום יין נסך:

איבעיא להו יין מבושל יש בו משום גילוי או לאו ופשטה ר"ש בן זירוד משום דריש לקיש דאמר משום דר' חנינא יין מבושל אין בו משום גילוי אמרו ליה נסמוך עליך ואמר להו ר' ינאי בר ישמעאל סמוכו עלי ועל צוארי כל מקרה שיגיע בדבר זה.

אמר רב פפא לא אמרן יין מזוג אין בו משום גילוי אלא בדמזיג טובא אבל מזיג ולא מזיג לא מסר נפשיה.

איני והא ר' ינאי בעכברא - מקום הוה שתי חמרא ופש ליה חמרא בכובא וצריה בפראנקא וחזייה לחיויא דשתא מיא בפומיה ורמא בכובא עד דמלאי כובא וסליק חמרא עילוי פראנקא ושתי. פי' שתה מן היין ונשאר מן היין בכובא. כובא כלי היא כגון אשישה וכיוצא בה והביא פראנקא שהוא סמרטוט וצררו בראש הכובא והיה הנחש שואב מים ומביאו בתוך פיו ומריקו בתוך הכובא עד שנתמלאת הכובא וצף היין מעל הסמרטוט ושתה.

ושנינן דמזיג איהו כלומר מה שמוזג הנחש בעצמו הוא ששותה אבל מה שמוזגין בני אדם אינו שותה ממנו. פי' פרונקא שליח ופי' פרנקא סמרטוט. ודחי רב אשי ואמר פירוקי לסכנתא:

אמר רבא הלכתא יין מזוג יש בו משום יין נסך ויש בו משום גלוי יין מבושל אין בו משום יין נסך פי' אם נגע בו עובד כוכבים אין אומרים כי ניסכו:

שמואל ואבלט הוו יתבי אייתו לקמייהו חמרא מבשלא משך אבלט לידיה אמר ליה שמואל לאבלט הרי אמרו יין מבושל אין בו משום יין נסך ש"מ דאבלט עובד כוכבים הוה:

קיסתא דמיא יש בו משום גלוי לא שנא ביום ולא שנא בלילה ולא אמרינן אימת ישן עליהם.

איכא דאמרי רב לא הוה שתי לא מבי ארמאה ולא מבי ארמלתא שמואל מבי ארמאה לא הוה שתי אמר לא זהירי אגילוי מבי ארמלתא (לא) הוה שתי אמר סירכא דגברא נקיטא:

א"ר יהושע בן לוי שלשה יינות אין בהן משום גלוי החד והמר והמתוק חד טולא חריפא דמבקע הנודות מר ירנקא מתוק חוליא רב חמא מתני לעילויא חד חמר פלפלין כו':

ירושלמי רבי סימון מפרש חד קונדיטון שיש בו דבש ופלפלין מר אפסינתינון - פי' לענה בלשון יון אפסינתין כלומר מר כלענה מתוק חמר מבושל ובלשון פרסי באדגי:

קרינא - יין מתוק הבא מעסיא אין בו משום גילוי אבל במקומו כלומר בעסיא יש בו משום גילוי דחמר מדינה הוא. אמר רבא יין שהחמיץ עד שלשה ימים יש בו משום גילוי ויש בו משום יין נסך מכאן ואילך חומץ סופתקא הוא אין בו לא משום גילוי ולא משום יין נסך ונהרדעי אמרי אפילו מיכן ואילך משום יין נסך אין בו משום גילוי יש בו דמקרי ושתי:

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת עבודה זרה דף ל׳ עמוד א׳

מסכת עבודה זרה דף ל׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 16 קטעים ממוספרים, כ־535 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–76)עמוד

היעד שנמצא: עבודה זרה דף ל׳ ע״א

פתיחה בקורא