רש"י
גמ' איבעיא להו האי דקאמרי במתני' ר' אליעזר ור' יהושע דאין דנין ק"ו היכי קאמרי מי אמרינן עצם כשעורה הלכה למשה מסיני דנזיר מגלח עליו ורביעית דם קל וחומר מעצם כשעורה דנזיר מגלח עליו ואין דנין קל וחומר מהלכה אי לאו במידי דתרוייהו גמירי לה מקרא או דילמא הכי קאמר רביעית דם הלכה למשה מסיני דמטמא את האדם באהל ועצם כשעורה קל וחומר כלומר ומעצם כשעורה קא גמרינן קל וחומר דברביעית דם יהא נזיר מגלח וקאמר ליה אין דנין ק"ו מהלכה שאין למידין קל וחומר ממידי דלא גמירי לה אלא מהלכה אי לאו דאתיא ליה מן המקרא:
ת"ש עצם כשעורה [הלכה] שהנזיר מגלח עליו ורביעית דם קל וחומר ואין דנין קל וחומר מהלכה:
מתני' שני נזירים שקיבלו עליהם נזירות ביחד:
שאמר להן אחד ראיתי את אחד מכם שנטמא ה"ז נאמן להחזיקו בחזקת טומאה כל זמן שאין מכחישין אותו דהא או הודע אליו חטאתו כתיב (ויקרא ד׳:כ״ג) (או הודע אליו) מכל מקום:
ואיני יודע איזה מכם משלימין לנזירותן ומגלחין ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה בשותפות:
ואומר אחד מהן:
אם אני הוא כו' ועדיין אינן מותרין לשתות ביין לפי שיכול לומר על כל אחד שמא טמא היה ותגלחתו שגילח עכשיו היא תגלחת טומאה אלא חוזרין וסופרין עוד שלשים יום ומביאין קרבן טהרה בלבד מן השותפות:
גמ' אבל הכא כיון דהוו תלתא שנים נזירים והאי דקאי גבייהו אע"ג דקיימי ברה"י הויא ליה ספק טומאה ברה"ר דספיקו טהור:
ועוד 2 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Nazir 57a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain