מסכת נזיר דף נ״ח עמוד א׳

יש בסוגיא זו קצת בלבולין מצד קצת נסחאות ומתוך כך אני מעירך בביאורה דרך קצרה עם הנסחאות המיושרות שבה וכן שתלמוד ממנה קצת דברים שידיעתם צריכה לענין פסק והוא שכבר ידעת שכתוב במצורע וגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ומדכתיב כל שערו ראשו מה תלמוד לומר אלא כדי להתיר לאו של הקפת הראש במצורע שאלו לא הזכירו הייתי אומר כל שערו שאינו בדין הקפה הא של ראש לא ולימד על עשה של תגלחת שדוחה לאו דהקפה ותניא אידך ראשו מה תלמוד לומר לפי שנאמר בנזיר תער לא יעבר על ראשו יכול אף בנזיר שנצטרע כן תלמוד לומר ראשו ולהתיר תגלחת שהוא עשה במקום עשה ולא תעשה של נזיר עשה של גדול פרע ולא תעשה של תער לא יעבור על ראשו מאי לאו תנאי היא דמאן דמייתי לה מנזיר משום דבמצורע לא איצטריך דאיסור פיאה אין כאן דהקפת כל הראש אינה הקפה ומאן דמייתי לה ממצורע לבד ומדין פאה משום דסבירא ליה דהקפת כל הראש שמה הקפה והוא משיבו דרך דחיה דכלי עלמא לא שמה הקפה וקרא דאיצטריך לשרוייה במצורע כגון שהקיף תחלה ולבסוף השלים כל הראש בתגלחת ובא להתיר התגלחת אף בדרך זה דהואיל ואלו גלחיה בחדא זימנא שרי והכא נמי שרי ועיקר הגירסא ומי מצית אמרת הכי כלומר שתהא התגלחת אפשר ליעשות בהיתר כגון בגלוח הראש בבת אחת ותתירה באיסור שיקיף תחלה והלא כל שאמרו בעשה דוחה את לא תעשה דוקא כשאי אפשר לקיים את שתיהן כדריש לקיש וכו' ועיקר הגירסא אלא דכולי עלמא הקפת הראש שמה הקפה והדר בעי ואם כן לכולי עלמא נמי דיינו שיבא הכתוב להתיר לאו של הקפה ומאין לנו להעמידה בנזיר שיבא להתיר לאו ועשה בלא לאו של הקפה שהם ב' לאוין ועשה ומאי דקאמר לאו גרידא מנא ליה כך פירושו אין לך דרך להעמיד מקרא זה בנזיר אלא אם כן למדת מצד אחר שעשה דוחה את לא תעשה עד שתאמר שלא הוצרך כאן לכך ועל כל פנים הוא בא ללאו ועשה אפילו במקום שני לאוין כגון נזיר ומנא ליה לאו גרידא בעלמא דנוקמיה להאי בנזיר ותירץ דלאו גרידא נפקא ליה מגדילים שהותר כלאים בציצית ואם כן הא דהכא ודאי בנזיר מיתוקמא ועיקר הגרסא ומאן דמוקים ראשו למישרא לאו דהקפה תיפוק ליה מגדילים ולוקים קאי בנזיר ויש כאן קצת חלוף בין סוגיא זו לסוגיא שבראש יבמות אלא שדרך התלמוד כך הוא ומ"מ הוא משיבו דקרא דגדילים מיבעי ליה למאי דרמי רבא כתיב הכנף מין כנף ר"ל שלא יפטר בכלאים אלא שיהא הציצית ממין הכנף וכתיב צמר ופשתים גדילים תעשה לך ותירצה דצמר ופשתים בין במינן בין שלא במינן אבל שאר מיני בגדים במינן פוטרין כגון של משי בבגדי משי וכן בכלם שלא במינן אין פוטרין וסבירא ליה דשאר מינין חייבין בציצית מן התורה ואפילו הכי אין עשה שבהם דוחה את הלאו ומשום הכי איצטריך למישרי לאו דהקפה ומ"מ זו של רבא אינה הלכה אלא שאר בגדים פטורין בציצית מן התורה ומתוך כך אין נפטרין אלא במינן ואלו היה חיובם מן התורה היה אפשר בכלאים במקום שאין לו מאותו המין ואין לנו דרשת הכנף מין כנף אלא לענין הצבע על הדרך שביארנו בתחלת יבמות:

והדר בעי ואם כן מהיכא נפיק ליה דנזיר שנצטרע יגלח שהרי לא מצאה אלא בדחיית עשה את הלאו אבל שיהא עשה דוחה את לא תעשה ועשה מנא ליה ותירץ דנפקא ליה מזקנו דמצורע שבא להתיר גלוח דכהן שיש בהם בפרט לאו דפאת זקנם לא יגלחו ועשה דקדושים יהיו וכו' ודרשו בו זקנו מה תלמוד לומר משום דכתיב ופאת זקנם וכו' יכול אף אם נצטרע הכהן כן תלמוד לומר זקנו וכו' וודאי הוא הדין לנזיר ודחי ליה דמדכהן לא ילפינן דלאו שאינו שוה בכל הוא שאין קדשתם נוהגת בנקבותיהם והאי דמפיק לנזיר מראשו מוקי זקנו לאשמועינן דהשחתת זקן דוקא בתער ומינה ילפינן דגלוח מצורע בתער מדאיצטריך למישרייה ומנזיר לא הוה גמרינן דאיכא למיפרך שכן קרבנו טעון לחם והקשה ולמאן דמפיק ראשו ללאו גרידא ולאו ועשה מזקנו זקנו למה לי כלומר בשלמא למאן דמפיק ליה לעשה ולא תעשה מוקים לזקנו לתגלחת מצורע שהיא בתער אלא למאן דמפיק ללאו גרידא וזקנו לעשה ולא תעשה ומכהן נזיר לא יליף מיניה כדכתיבנא ואם כן על כל פנים חד נפיק ליה מראשו ומדכתיב סתמא לא שנא כהן ולא שנא ישראל וחד לנזיר ולוקמי לראשו לנזיר דהא כהן ונזיר שניהם שקולים לעשה ולא תעשה וליליף כהן מיניה וזקנו לא איצטריך ותירץ דכהן מנזיר נמי לא יליף דמה לנזיר שישנו בשאלה ומה שצריך בסוגיא זו עוד לענין פסק הן במין כנף הן בעשה על אי זה צד דוחה לא תעשה או את לא תעשה ועשה כבר ביארנו הכל בתחלת יבמות: