כיון דלענין כפרה שירי מצוה היא - וכדאמר מר (יומא ה.) לתנופה לכפר וכי תנופה מכפרת והלא אין כפרה אלא בדם כדכתיב כי הדם הוא בנפש יכפר אלא לומר לך שאם עשה לתנופה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו כיפר וכיפר גבי נזיר נמי לא מעכב קא משמע לן:

נזיר 46 עמוד א

1רבי שמעון אומר: כיון שנזרק עליו אחד מן הדמים הותר הנזיר לשתות ביין ולהיטמא למתים.

גמ׳ · גמרא

2ת"ר (במדבר ו, כ) ״ואחר ישתה הנזיר יין״ אחר המעשים כולן, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: אחר מעשה יחידי.

3מאי טעמייהו דרבנן? כתיב הכא ״ואחר ישתה הנזיר יין״, וכתיב ״התם (במדבר ו״, יט) ״אחר התגלחו את נזרו״. מה התם ״אחר״ מעשה יחידי, אף כאן ״אחר״ מעשה יחידי.

4אימא עד דאיכא תרווייהו! אי הכי, גז"ש למה לי?

5אמר רב: תנופה בנזיר מעכבת. אליבא דמאן? אילימא אליבא דרבנן תגלחת אמרי רבנן לא מעכבא, תנופה מיבעיא?

6אלא אליבא דרבי אליעזר פשיטא, האמר ר"א אחר מעשים כולם! מהו דתימא: כיון דלענין כפרה שירי מצוה היא, הכא נמי לא תעכב, קמ"ל׃

תוספות

כיון [שנזרק עליו] אחד מן הדמים - כדדרשינן בגמ' אחר מעשה יחידי:

אחר מעשה יחידי - אף אחד מן הדמים כדמשמע במתניתין וכדתני בפ' מי שאמר ושמע חבירו (לעיל נזיר כח.):

מה התם אחר מעשה יחידי - שאותו אחר הכתוב סמוך לתגלחת שהוא מעשה יחידי:

אימא עד דאיכא תרווייהו - קרבנות ותגלחת והא אחר תגלחתו דאמר אחר כל עבודות הקרבנות א"כ ג"ש דאחר אחר למה לי:

תנופה בנזיר מעכבת - מלשתות יין:

השתא תגלחת - שהיא בגוף הנזיר לא מעכבת תנופה שאין מעכבת בכל מקום מבעיא:

שירי מצוה היא - כדאמר בפ"ק דזבחים (דף ו:) שאם עשה לתנופה שירי מצוה כלומר שלא עשאה הרי כאילו לא כיפר שלא קיים מצוה מן המובחר וכיפר דאין מעכב':

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

שיטה מקובצת

ר' שמעון אומר כיון שנזרק עליו אחד מן הדמים - פירוש דהיינו חטאת או עולה או שלמים הותר הנזיר לשתות יין ולהטמא למתים. שיטה:

גמרא ואימא עד דאיכא תרוייהו קרבן ותגלחת - אם כן גזרה שוה למה לי. תימה אי לאו גזרה שוה הוה אמינא אחר תנופה דקרא דואחר ישתה הנזיר יין בתר דמים ותגלחת ותנופה כתיב. קא משמע לן גזרה שוה ומה להלן אחר קרבן ותגלחת אף קודם תנופה אף כאן גבי אחר ישתה הנזיר יין. וי"ל דרב דאמר תנופה מעכבת היינו לר' אלעזר אבל לרבנן לא מעכבא דשיירי מצוה היא ובלאו גזרה שוה ידעינן דשיירי מצוה. דמהו דתימא דקאמר בסמוך היינו לר' אליעזר. הר' עזריאל ז"ל.

ואקשינן ומי מעכבא והתניא זאת תורת הנזיר בין יש לו כפים בין אין לו כפים. פירוש ומשמע ליה הכי כי היכי דכי אין לו כפים לא מעכבא ביה התנופה הכא נמי ביש לו לא מעכבה. ומתניתין על כרחין כר' אליעזר אתיא ואשמועינן דלא מעכב. דאי כרבנן פשיטא דלא מעכב דהא אמרינן אחר מעשה יחידי ולמה לי היקשא דהכא. אלא לאו אתא למימר דאפילו לר' אליעזר לא מעכבא דליכא למימר דהכי קאמר כי היכי דיש לו כפים מעכבי הכי נמי כי אין לו וכר' אליעזר דאם כן למה לי הקישא לישתוק מיניה וממילא ידענא דמעכבא. אלא על כרחך כי היכי דאין לו אינו מעכב כך יש לו אינו מעכב וכר' אליעזר. וקשיא לרב דאמר דלר' אליעזר מעכבא. שיטה:

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת נזיר דף מ״ו עמוד א׳

מסכת נזיר דף מ״ו עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 6 קטעים ממוספרים, כ־112 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–66)עמוד

היעד שנמצא: נזיר דף מ״ו ע״א

פתיחה בקורא