בוני התלמוד

    מסכת נזיר דף נ״א עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    איזהו מת שיש לו תורת רקב נקבר ערום כו'אבל אם נקבר בכסותו אפי' בארון של שיש אין לו תורת רקב לפי שכסותו שנרקבת עמו נעשית לו תערובות ואנו אין לנו הלכה למשה מסיני שיהא רקב מטמא אלא רקב הבא מן המת עצמו בלא תערובות וכן אם נקבר בארון של עץ ואפי' ערום או על גבי רצפה של לבנים הואיל והארון של עץ והתבן של לבנים עשוין לירקב נעשין לו תערובות ואין לו תורת רקב:

    נעשו גלגלים זה לזהנעשה כמי שנתערבו זה בזה ואין זה רקב גמור גלגלין כלומר המגלגל זה לזה ונתערב זה עם זה וכשנתערב עמו כסות או רקבון אחר דמי ואפילו נקברו ערומים בארון של שיש הואיל דלא הוי רקב דמת אחד:

    אמר רבאכי קתני התם דרקב הבא מב' מתים טמא כגון שקברו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו והרקיבו כל אחד בפני עצמו ועמד על מלא תרווד רקב ממת זה חצי תרווד וממת זה חצי תרווד מצטרפין למלא תרווד הואיל ולא נעשו גלגלין זה לזה מתחילה בשעה שהרקיבו אבל היכא דנקברו זה עם זה לעולם אימא לך דנעשו גלגלין זה לזה ואין לו תורת רקב:

    גזז שערו וקברו עמו נעשה לו גלגליןאבל כי לא גזז והניחו מחובר כמו שהוא לא נעשה לו גלגלין:

    שערו העומד ליגזזקודם מיתה כגון שהכביד עליו שערו כגזוז דמי ונעשה לו גלגלין ואין לו רקב:

    הא לא גזז לאואע"ג דעומד ליגזז:

    לא ה"ק גזז הוי גלגליןכלומר מדרבה בר בר חנה ליכא למשמע מידי דהא דרבה בר בר חנה אמר דכי גזז הוי גלגלין אבל לא גזז לא אמר ביה ולא מידי ואכתי תיבעי לך:

    מן העקבמן מרגלותיו כלומר ממתנים ולמטה כי קאמר דמלא תרווד רקב טמא היכא דאתי מכוליה מת מכלפי גוייה שלמעלה דעיקר הגוף בו:

    ואי ס"דרקב הבא מן העקב לא הוי טמא כי בא משני מתים אמאי טמא להאי רקב [זיל] להכא איכא למימר דדילמא דרך עקב קאתי וכן נמי להכא גבי אידך מת דילמא דרך עקב קאתי ואין לו תורת רקב אלא מדלא אמר הכי ש"מ דרקב הבא מן העקב יש לו תורת רקב:

    ה"ד אי דאירקיב כוליה מתכלומר לעולם אימא לך דרקב שבא מן העקב טהור והכי קבעינא מינך (תרווד) אי דאירקיב כולה מת וההוא מלא [תרווד] רקב דשקלית מיניה אתא ליה דרך עקב עד כלפי הראש על פני כולו של מת הכי נמי דאיכא למיפשט מההיא דרב נתן בר אושעיא דהוי טמא אלא כי קא מיבעיא ליה הכא כגון דארקיב חד אבר וההוא אבר עצמו דארקיב אתא ליה דרך עקב בלבד והכי קמיבעיא לן מי אמרינן כי גמירי רקב כגון דאתי מכל גוף דמת אבל היכא דאתי מן עקב לחודיה לא או דלמא לא שנא:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    נזיר 51 עמוד א

    ברייתא

    1ת"ר איזהו מת שיש לו רקב? מת שנקבר ערום בארון של שיש או על גבי רצפה של אבנים זהו מת שיש לו רקב. נקבר בכסותו, בארון של עץ, או על גבי רצפה של לבנים זהו מת שאין לו רקב.

    2אמר עולא: אין רקב, אלא הבא מן הבשר ומן הגידים ומן העצמות. איתיביה רבא לעולא: רקב הבא מן הבשר טהור. הא מן העצם טמא, ואע"ג דליכא בשר! אימא הכי: רקב הבא מן הבשר טהור, עד שיש עצם בבשר.

    3הא ליכא גידים! אי אפשר לבשר ולעצמות בלא גידים.

    4אמר רב שמואל בר אבא א"ר יוחנן: שני מתים שקברן זה עם זה נעשו גלגלין זה לזה. מתיב רב נתן: רקב הבא מב' מתים טמא!

    5אמר רבא: שקברו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו, והרקיבו, ועמדו על מלא תרווד רקב.

    6אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: גזז שערו וקברו עמו נעשה לו גלגלין. תנן התם: כל שבמת טמא, חוץ מן השינים והשער והצפורן. ובשעת חיבורן כולן טמאין.

    7בעי חזקיה: שערו העומד לגלח, צפורן העומד ליגזז, מאי? מי אמרינן: כל העומד ליגזז כגזוז דמי, או דלמא השתא מיהא הא מחוברין?

    8וניפשוט ליה מדרבה בר בר חנה: טעמא משום דגזז, הא לא גזז לא! הכי קאמר: גזז הרי זה גלגלים. לא גזז מיבעי ליה.

    9בעי ר' ירמיה: רקב הבא מן העקב מהו? כי גמרינן רקב הבא מכוליה מת, אבל דאתי מן עקב לא, או דלמא לא שנא?

    10ת"ש דתני ר' נתן ברבי אושעיא: רקב הבא משני מתים טמא. ואי ס"ד הבא מן העקב לא, זיל הכא דלמא דרך עקב קאתי, והכא דלמא דרך עקב קאתי?

    11אי דאירקיב כוליה מת וקאתי דרך עקב הכי נמי. אלא הכא כגון דאירקיב חד אבר, וקאתי דרך עקב. מאי? תיקו.

    12בעי רבי ירמיה: עובר במעי אשה, הוי גלגלים, או לא? כיון דאמר מר עובר ירך אמו הלכך גופה הוא, ולא הוי גלגלין, או דלמא כיון דסופו לצאת מיפרש פריש מינה. ואת"ל עובר דסופו לצאת מיפרש פריש מינה,׃

    תוספות

    איזהו מת שיש לו רקבמלא תרווד רקב מטמא באהל ונזיר מגלח עליו:

    שנקבר ערום בארון של שיש או על גבי רצפה של אבניםשאינה נשחקת ואין להסתפק בעפר אחר כי אם ברקב גוף של מת:

    נקבר בכסותו ואפילו בארון של שיש או ערום בארון של עץ או על גבי רצפה של לבנים - שנוחות לישחק וליכתש מאליהן זהו מת שאין לו רקב ואפילו לקח ארבע או חמש תרוודין מן רקב שלו שבודאי יש כאן מלא תרווד מגוף המת טהור כדאמרינן בפ' המפלת (נדה כז:) מה תחילתו דבר אחר נעשה לו גלגלין משמע דבהא ליכא מאן דפליג שאם נתערב דבר אחר עמו בתחילתו אינו מטמא:

    אמר עולא אין רקב אלא הבא מן הבשר ומן הגידין ומן העצמותמכולם צריך שיהא הרקב:

    הא מן העצםלחוד טמא:

    והא ליכא גידיןולא הוה מצי לשנויי דהכי קאמר ומן הבשר לחודיה טהור עד שיהא רקב עצם וגידין בהדי בשר דא"כ ליתני מן הבשר ועצם טהור ודייקינן עד דאיכא גידין בהדייהו:

    א"א לבשר ועצמות בלא גידיםועולא שהזכיר גידים אצטריך לאפוקי נפל שלא נתקשרו אבריו בגידים וברייתא לא מיירי בהכי אלא בולד נגמר:

    שני מתים שנקברו זה עם זה נעשו גלגלין זה לזהובפרק המפלת (נדה כז:) גרסינן בכל הספרים גנגילאן וגם בערוך פי' גלגלים עפר הוא שמעורב ממקום אחר לשון דבר המתגלגל ועוד פירש בערוך גלגלין קוטריימ"א בלע"ז דלא גמירי רקב אלא של מת אחד ולא שיש מת אחר מעורב בו:

    מתיב רב נתן רקב הבא משני מתים טמאוקא ס"ד דמיירי שנקברו יחד:

    ונרקבו ועמדו על מלא תרוודאחר שאכלן עש ולא נשאר בכל אחד אלא חצי תרווד וכיון שהיה כל אחד יחידי כשנקברו יש להן דין רקב ויש תימה למה נקט ועמדו על מלא תרווד רקב אחד שלא נשתייר וי"ל דלרבותא נקטיה [דאפילו] כי אין בשניהם אלא תרווד אחד דאיכא השתא רקב מן העקב אפ"ה הוי שיעור כתרווד דלקמן פשטינן מינה בעיא דרקב הבא מן העקב מהו דגם לפי הדיחוי שמעי' דמת דארקיב כוליה מיהא מצטרף רקב העקב לשאר רקבובית לתרווד:

    תנן התםבמס' אהלות (פ"ג מ"ג) כל שבמת טמא וגם העור ופליגי בה בפ' דם נדה (נדה נה.) איכא למ"ד דרבנן ואיכא למ"ד דאורייתא:

    חוץ מן השינים והשער והצפורןשטהורין אף מדרבנן:

    ובשעת חיבורן למת כולן טמאין שהנוגע או מאהיל עליהם הוא נוגע או מאהיל על המת דהוו יד לטומאת המת:

    בעי חזקיה שערו העומד ליגזז מהומי הוי [כשאר] חיבורין למת וטמא או כגזוז דמי ולא מטמא במת אף במחובר למת או דלמא מטמא בעודו מחובר בו ויש מפרשים דלענין גלגלין קא מיבעיא ליה כגזוז דמי ונעשה גלגלין או לא ומיהו [כפי'] קמא מסתברא דקאי אמתניתין דכל שבמת טמא:

    טעמא דגזזאז הוי גלגלין הא לא גזז לא ומיירי בכל ענין אף משער העומד ליגזז וקאמר דלא גזז דלא הוי גלגלין הכי נמי נימא דבשעת חיבורו טמא דהוי כגופו:

    לא גזז תיבעי לךכלומר לרבה בר בר חנה גופיה קא מיבעיא ליה היכא דלא גזז ולהכי נקט גזז דבגזוז דוקא הוא דפשיטא ליה:

    רקב הבא מן העקב מהולפי שבעקבו של אדם יש בו עובי בשר שאין בו חיות ומיבעיא ליה אי גמירי ביה רקב או לא:

    הבא מכוליה מתכלומר מכל הבשר שיש בו חיות:

    רקב הבא משני מתים טמאולעיל אוקמיה רבא כגון שעומד על מלא תרווד שלא נשאר משניהם כי אם מלא תרווד ואי סלקא דעתך הבא מן העקב לא כלומר (לא) שאינו מטמא זיל הכא דלמא דרך עקב קאתי כלומר שמא יש בו מן העקב ולהכי נקט דלמא שאין בזה [ודאי] דשמא מן העקב אכלן עש וזה הרקב נשאר מן שאר הגוף:

    היכי דמיכלומר היכי הוי [בעיין] ודאי אי דארקיב כוליה מת ואתי דרך עקב ה"נ דיש לו רקב דבהכי מיירי הא דתני רב נתן כשנרקב כל המת ונרקב גם העקב שיש בו דין רקב אלא [בעיין] היכא דארקיב חד אבר הרגל ואתי דרך העקב דאיכא למימר לפי שאין חיות בבשר העקב [מיהר] להרקיב בכי האי גוונא לא גמירי רקב:

    עובר במעי אשה מי הוי גלגליןכשני מתים שקברן זה עם זה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    מלא תרוד רקב שביארנו במשנתנו שמטמא במשא ואהל כמלא חפניו כבר ביארנו במסכת נדה פרק המפלת שבתחלתו דבר אחר נעשה לו גנגלין ר"ל שאם קודם שירד לטומאה והוא קודם שנעשה רקב נתערב בו דבר אחר כגון רקב עץ או עפר אותו דבר נעשה לו מתנגד ועומד כנגדו לקלקלו ומפקיעו מדינו שלא לירד לטומאה אף לאחר שיתמלא שיעורו אבל סופו והוא משירד לטומאה אין תערובת שבו מפקיעו ומאחר שבתחלתו מיהא תערובת מפקיעו מטומאת רקב אי אתה מוצא טומאת רקב אלא במת שנקבר ערום בארון של שיש או על רצפה של אבנים אבל נקבר בכסותו או בארון של עץ או על רצפה של לבנים אין לו רקב וכן אם גזז שערו וצפרניו שאין מטמאין וקברם עמו אין לו עוד טומאת רקב וכן אם קבר שני מתים זה בצד זה או שקבר אשה ועוברה עמה אפילו עוברה במעיה אין לו רקב אבל אם קבר מת זה בעצמו וזה בעצמו שיעור מלא תרוד משניהם מצטרף לטמא הואיל וטומאתן ושיעורן שוה וכן הדין בכזית בשר משני מתים אבל רביעית דם הבאה משני מתים ושדרה או גולגולת הבאים משני מתים ורובע קב עצמות משני מתים ואבר הבא משני מתים ואבר מן החי הבא משני בני אדם כל אלו אין מטמאין באהל אלא במגע ובמשא כשאר העצמות:

    כל שבמת טמא חוץ מן השינים והשער והצפורן ובשעת חבורן הכל טמא ר"ל שאם המת בחוץ ושערו בתוך הבית הכל טמא וכן אם נגע בשער או בשן וצפורן טמא אפילו היה שערו עומד ליגזז וצפרניו עומדות לינטל אע"פ שנשאלה כאן ולא הובררה יראה שהכל טמא הואיל ומ"מ עדיין מחובר הוא אלא שגדולי המחברים דנוה בספק כשיטת הסוגיא:

    מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נזיר דף נ״א עמוד א׳

    מסכת נזיר דף נ״א עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 12 קטעים ממוספרים, כ־307 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    איזהו מת שיש לו תורת רקב נקבר ערום כו' אבל אם נקבר בכסותו אפי' בארון של שיש אין לו תורת רקב לפי שכסותו שנרקבת עמו נעשית לו תערובות ואנו אין לנו הלכה למשה מסיני שיהא רקב מטמא אלא רקב הבא מן המת עצמו בלא תערובות וכן אם נקבר בארון של עץ ואפי' ערום או על גבי רצפה של לבנים הואיל והארון של עץ והתבן של לבנים עשוין לירקב נעשין לו תערובות ואין לו תורת רקב:

    נעשו גלגלים זה לזה נעשה כמי שנתערבו זה בזה ואין זה רקב גמור גלגלין כלומר המגלגל זה לזה ונתערב זה עם זה וכשנתערב עמו כסות או רקבון אחר דמי ואפילו נקברו ערומים בארון של שיש הואיל דלא הוי רקב דמת אחד:

    אמר רבא כי קתני התם דרקב הבא מב' מתים טמא כגון שקברו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו והרקיבו כל אחד בפני עצמו ועמד על מלא תרווד רקב ממת זה חצי תרווד וממת זה חצי תרווד מצטרפין למלא תרווד הואיל ולא נעשו גלגלין זה לזה מתחילה בשעה שהרקיבו אבל היכא דנקברו זה עם זה לעולם אימא לך דנעשו גלגלין זה לזה ואין לו תורת רקב:

    גזז שערו וקברו עמו נעשה לו גלגלין אבל כי לא גזז והניחו מחובר כמו שהוא לא נעשה לו גלגלין:

    שערו העומד ליגזז קודם מיתה כגון שהכביד עליו שערו כגזוז דמי ונעשה לו גלגלין ואין לו רקב:

    הא לא גזז לא ואע"ג דעומד ליגזז:

    לא ה"ק גזז הוי גלגלין כלומר מדרבה בר בר חנה ליכא למשמע מידי דהא דרבה בר בר חנה אמר דכי גזז הוי גלגלין אבל לא גזז לא אמר ביה ולא מידי ואכתי תיבעי לך:

    מן העקב מן מרגלותיו כלומר ממתנים ולמטה כי קאמר דמלא תרווד רקב טמא היכא דאתי מכוליה מת מכלפי גוייה שלמעלה דעיקר הגוף בו:

    ועוד 2 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Nazir 51a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    איזהו מת שיש לו רקב מלא תרווד רקב מטמא באהל ונזיר מגלח עליו:

    שנקבר ערום בארון של שיש או על גבי רצפה של אבנים שאינה נשחקת ואין להסתפק בעפר אחר כי אם ברקב גוף של מת:

    נקבר בכסותו ואפילו בארון של שיש או ערום בארון של עץ או על גבי רצפה של לבנים - שנוחות לישחק וליכתש מאליהן זהו מת שאין לו רקב ואפילו לקח ארבע או חמש תרוודין מן רקב שלו שבודאי יש כאן מלא תרווד מגוף המת טהור כדאמרינן בפ' המפלת (נדה כז:) מה תחילתו דבר אחר נעשה לו גלגלין משמע דבהא ליכא מאן דפליג שאם נתערב דבר אחר עמו בתחילתו אינו מטמא:

    אמר עולא אין רקב אלא הבא מן הבשר ומן הגידין ומן העצמות מכולם צריך שיהא הרקב:

    הא מן העצם לחוד טמא:

    והא ליכא גידין ולא הוה מצי לשנויי דהכי קאמר ומן הבשר לחודיה טהור עד שיהא רקב עצם וגידין בהדי בשר דא"כ ליתני מן הבשר ועצם טהור ודייקינן עד דאיכא גידין בהדייהו:

    א"א לבשר ועצמות בלא גידים ועולא שהזכיר גידים אצטריך לאפוקי נפל שלא נתקשרו אבריו בגידים וברייתא לא מיירי בהכי אלא בולד נגמר:

    שני מתים שנקברו זה עם זה נעשו גלגלין זה לזה ובפרק המפלת (נדה כז:) גרסינן בכל הספרים גנגילאן וגם בערוך פי' גלגלים עפר הוא שמעורב ממקום אחר לשון דבר המתגלגל ועוד פירש בערוך גלגלין קוטריימ"א בלע"ז דלא גמירי רקב אלא של מת אחד ולא שיש מת אחר מעורב בו:

    ועוד 13 קטעי פירוש על דף זה.

    Tosafot on Nazir 51a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מאירי

    מלא תרוד רקב שביארנו במשנתנו שמטמא במשא ואהל כמלא חפניו כבר ביארנו במסכת נדה פרק המפלת שבתחלתו דבר אחר נעשה לו גנגלין ר"ל שאם קודם שירד לטומאה והוא קודם שנעשה רקב נתערב בו דבר אחר כגון רקב עץ או עפר אותו דבר נעשה לו מתנגד ועומד כנגדו לקלקלו ומפקיעו מדינו שלא לירד לטומאה אף לאחר שיתמלא שיעורו אבל סופו והוא משירד לטומאה אין תערובת שבו מפקיעו ומאחר שבתחלתו מיהא תערובת מפקיעו מטומאת רקב אי אתה מוצא טומאת רקב אלא במת שנקבר ערום בארון של שיש או על רצפה של אבנים אבל נקבר בכסותו או בארון של עץ או על רצפה של לבנים אין לו רקב וכן אם גזז שערו וצפרניו שאין מטמאין וקברם עמו אין לו עוד טומאת רקב וכן אם קבר שני מתים זה בצד זה או שקבר אשה ועוברה עמה אפילו עוברה במעיה אין לו רקב אבל אם קבר מת זה בעצמו וזה בעצמו שיעור מלא תרוד משניהם מצטרף לטמא הואיל וטומאתן ושיעורן שוה וכן הדין בכזית בשר משני מתים אבל רביעית דם הבאה משני מתים ושדרה או גולגולת הבאים משני מתים ורובע קב עצמות משני מתים ואבר הבא משני מתים ואבר מן החי הבא משני בני אדם כל אלו אין מטמאין באהל אלא במגע ובמשא כשאר העצמות:

    כל שבמת טמא חוץ מן השינים והשער והצפורן ובשעת חבורן הכל טמא ר"ל שאם המת בחוץ ושערו בתוך הבית הכל טמא וכן אם נגע בשער או בשן וצפורן טמא אפילו היה שערו עומד ליגזז וצפרניו עומדות לינטל אע"פ שנשאלה כאן ולא הובררה יראה שהכל טמא הואיל ומ"מ עדיין מחובר הוא אלא שגדולי המחברים דנוה בספק כשיטת הסוגיא:

    Meiri on Nazir 51a · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    שיטה מקובצת

    כתוב בתוספות ואפילו ארבע או חמש תרודים מן רקב כו' וא"ת והא אמרינן בפרק המפלת אי איפשר למלא תרווד עפר ועוד מבית הקברות שלא יהא בו מלא תרווד רקב. וי"ל דמיירי התם בשנקבר בקרקע קשה שיש שהות למת לירקב קודם שיתערב בו מן העפר. דכיון דבתחלתן לא היה בו שום תערובות אף על גב שבסוף יהיה שם תערובות מטמא. שיטה:

    אמר רבא התם שקברו כו' ולהכי נקט ועמדו דמיירי בכוליה מת שנרקב ועמד על חצי תרווד. ונקט ליה לאורויי דכי נרקב כל המת הוי רקב הבא מן העקב נשאר ברקב שאר כל הגוף דאיבעיא לן בסמוך. ובעי למיפרך מהכא. ומהכא לא תיפשוט בעיין דהבעיא הוי כי אירקיב חד אבר ואתי דרך עקב. הר' עזריאל ז"ל: ויש מפרשים גלגולין קונטארד"י בלע"ז דבר העומד כנגדו לקלקלו. שיטה:

    חוץ מן השינים והשער והציפורן בנדה בפרק דם הנדה מפרש טעמא משום דבעינן דומיא דעצם מה עצם שנברא עמו ואין גזעו מחליף אף כל שנברא עמו ואין גזעו מחליף. יצאו השינים שלא נבראו עמו. יצאו שיער וצפורן שאף על פי שנבראו עמו גזען מחליף. ובשעת חבורן הכל טמא והנוגע בהם כנוגע בבשר המת.

    בעי חזקיה שערו העומד ליגזז וכו' גבול היה להם לגידול שער מתי היה עומד ליגזז ומבעיא ליה אי מטמא בשעת חיבורן למת. ויש מפרשים דמיבעיא ליה אם נעשה גלגולין כאלו היה גזוז וקברו עמו. ולא נהירא דאם כן אמאי מייתי הך מתניתין דאהלות הכא:

    כי גמירי רקב הבא מן כולו מת כלומר שבא מדבר שמת עם המת שבשעת מיתה מת הכל יחד. אבל דאתי דרך עקב לא לפי שמחיים הוי כבשר מת.

    ואי סלקא דעתך הבא מן העקב לא כלומר שאינו מטמא. זיל להכא דלמא דרך עקב קאתי. פירוש למה טמא כלך לדרך זו ותאמר שמא מן העקב בא. ולמה תטמאנו ודאי והמאהיל עליו ונכנס למקדש או אכל קדש בשגגה מביא קרבן ושמא חולין בעזרה הוא.

    אי דאירקיב כוליה מת ואתי דרך עקב הכי נמי אם נרקב כל הגוף ונרקב גם העקב לא מיבעיא לי דודאי טמא. אלא הכא כגון דאירקיב חד אבר וקאתי דרך עקב שעדיין לא נרקב שאר הגוף כי אם העקב ואותו אבר הסמוך לו דאיכא למימר לפי שאין חיות בעקב מיהר לרקוב והרקיב גם האבר שאצלו ובכי האי לא גמירי רקב. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

    ה"ג ברוב ספרים אי דארקיב כוליה מת אף על גב דאתי דרך עקב טמא. אלא הכא דאירקיב חד אבר. כלומר מהכא לא תפשוט דהיכי מיירי ברייתא אי דארקיב כוליה מת כדאוקמא רבא לעיל אז ודאי טמא אפילו רקב העקב כשאר רקב הגוף. אלא הכא הא דמיבעיא לן כגון דאירקיב חד אבר ואתי דרך עקב דרקיב רגל ושקיל דרך עקב ובכהאי גוונא תיבעי מאי. הרב עזריאל ז"ל:

    Shita Mekubbetzet on Nazir 51a · Sefaria · מהדורה: Vilna Ed · Public Domain

    גליון הש"ס

    גמ' בעי חזקיה שערו העומד לגלח עי' גיטין דף לט ע"א:

    Gilyon HaShas on Nazir 51a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת נזיר, דף נ״א, עמוד א׳, בהיקף של כ־307 מילים ב־12 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 12 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 139 מילים

      נפתחת ב״ת"ר איזהו מת שיש לו רקב? מת…״

    2. קטע 238 מילים

      נפתחת ב״אמר עולא: אין רקב, אלא הבא מן…״

      חכמים: עולא, רבא.

    3. קטע 39 מילים

      נפתחת ב״הא ליכא גידים! אי אפשר לבשר ולעצמות…״

    4. קטע 425 מילים

      נפתחת ב״אמר רב שמואל בר אבא א"ר יוחנן:…״

      חכמים: רב שמואל בר אבא, רב נתן, שמואל, אבא.

    5. קטע 515 מילים

      נפתחת ב״אמר רבא: שקברו זה בפני עצמו וזה…״

      חכמים: רבא.

    6. קטע 628 מילים

      נפתחת ב״אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן:…״

      חכמים: רבה.

    7. קטע 722 מילים

      נפתחת ב״בעי חזקיה: שערו העומד לגלח, צפורן העומד…״

    8. קטע 823 מילים

      נפתחת ב״וניפשוט ליה מדרבה בר בר חנה: טעמא…״

      חכמים: רבה.

    9. קטע 923 מילים

      נפתחת ב״בעי ר' ירמיה: רקב הבא מן העקב…״

    10. קטע 1028 מילים

      נפתחת ב״ת"ש דתני ר' נתן ברבי אושעיא: רקב…״

      חכמים: רבי אושעיא.

    11. קטע 1120 מילים

      נפתחת ב״אי דאירקיב כוליה מת וקאתי דרך עקב…״

    12. קטע 1237 מילים

      נפתחת ב״בעי רבי ירמיה: עובר במעי אשה, הוי…״

      חכמים: רבי ירמיה.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: נזיר דף נ״א ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026