אין דאפילו לרבי אלעזר הקפר דאמר נזיר חוטא — ולא מיקרי נאה דכתיב וכפר עליו מאשר חטא על הנפש (במדבר ו):
הני מילי גבי נזיר טמא — שנטמא דאיידי דבעי מיסתר ימים הראשונים ומיהדר ומימני זימנא אחריתי אריכא ליה מילתא:
דילמא אתי למיעבר על נזירותיה — כדאמר בפרק קמא דנדרים (דף ט:) כשהן מטמאין ורבין עליהם ימי טומאה מתחרטין בהן ונמצאו מביאין חולין לעזרה:
אבל נזיר טהור לאו חוטא קרינא ביה — ואמרי' זיל ותיהוי נזיר והנאה:
נהי נמי — דמוקמת ליה כגון שתפוס בשערו אמאי הוי נזיר והא לא אמר הריני כזה דאי כזה אמר הכי משמע להו הריני כזה שיער לגדלו:
אמר שמואל כגון שהיה נזיר עובר לפניו — דמשמע הריני בנזירות כזה:
הריני מסלסל הריני מכלכל או שאמר הרי עלי לשלח פרע הרי זה נזיר - הריני מסלסל משמע דליעביד מידי דליהוי מהפך בשערו בגידול דהיינו בנזירות:
ואימא תורה — דכי אמר הריני מסלסל שמקבל עליו ללמוד תורה וקאמר שיהא מהפך בה כדכתיב סלסלה ותרוממך:
כדתנן — המוציא סיד בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים שחייב משום לא תוציאו:
כדי לסוד כילכול ואמר רב בת צידעא — טינפל"א (צדע, רקה) בלע"ז שמקפל השער שברקתה כמין מגרר כדי להעמיד על גבן כיפה שבראשה שלא יפול השער שבאוזן למטה:
ואימא למיזן עניי — קביל עילויה:
הרי עלי לשלח פרע הרי זה נזיר — דמשמע הרי עלי לגדל פרע:
ממאי דהדין שילוח רבויא הוא — כדקאמרת דלגדל פרע משמע:
דכתיב שלחיך פרדס רמונים — גידוליך שגדילין יהיו כפרדס רמונים שצומח ומתגדל:
ואימא דשילוח מידי דעבורי — הוא דמשמע שיגוז שערו כמפנה מים ומעבירן ממקום למקום כדכתיב ושולח מים וגו' והאי נמי דאמר הרי עלי לשלח פרע משמע דאמר הרי עלי להעביר פרע:
תנא פרע פרע יליף כתיב הכא — בנזיר גדל פרע וכתיב גבי כהן הדיוט ופרע לא ישלחו מה פרע דכתיב גבי כהן הדיוט לישנא דריבוי הוא כדאמרינן בפרק כ"ג (סנהדרין כב:) פרע ליהוי עד שלשים ומירבא לא לירבי טפי משלשים דגמרינן ליה מנזיר דכתיב ביה (במדבר ו) יהיה ויהיה בגימטריא הכי הוי אף פרע האמור גבי נזיר גידול שיער הוי והכי משמע שיניחנו לגדל עד שיבא לכלל פרע שהן שלשים ואפילו בעי למימר דלעולם שילוח מידי דעבר הוא אכתי לא קשיא ולא מידי דהכי משמע הרי עלי לשלח שיער (ולהביאו שיגיע) לכלל ל' שיהא פרע דבין פרע דנזיר ובין פרע דכהן הדיוט אינה פחותה משלשים:
ואיבעית אימא האי ושולח מים ריבוי הוא — דכי משקין ליה מיא לארעא קא מרבי להו לפרי:
ציפרין הסמוכין לשיער — והיכן הן ציפרין הסמוכין לשיער כדכתיב בדניאל עד די שעריה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין דצפרין ושיער בחד קרא כתיבי:
דר"מ סבר מיתפיס איניש במידי דסמיך ליה — ולהכי אמר צפרין דבעי לקבולי עליה גידול שיער דסמיך ליה לצפורים וכגון שהיה נזיר עובר לפניו או תפוס בשערו כדאמרינן לעיל:
