בוני התלמוד

    מסכת נזיר דף ז׳ עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ואימא שנהשצריכה למלאות דפעמים יהיה שנ"ג ופעמים שנ"ד ופעמים שנ"ה:

    מי מנינןשנה לימים הכא כתיב עד מלאת ימי חדש הוא דמנינן לימים ומשום הכי אמרינן דבשלשים של חדש איירי קרא אבל לא לשנה שאין מונין לה לימים אלא לחדשים:

    מתני אמר הריני נזיר אחת קטנהלא תהא פחותה משלשי' יום ואפילו אמר הריני נזיר יום אחד הרי זה נזיר ל' יום לפי שאין נזירות פחותה משלשים או שאמר הריני נזיר אחת גדולה אפילו אמר שתהא גדולה מכאן ועד סוף העולם הרי זה אינו נזיר אלא שלשים יום כדאמר בגמ' דאי אמר הכי משמע דאמר אריכא עליה הדא נזירות דשלשים כמכאן עד סוף העולם:

    גמ' אם יש מהלך עד אותו מקום פחות משלשים יום הרי זה נזיר שלשים יום - דלעולם אין נזירות פחות משלשים ואם יש משם עד מקום פלוני יותר ממהלך ל' יום כגון ארבעים יום או נ' יום הרי זה נזיר כמנין הימים דהוי כמאן דאמר הריני נזיר עד מ' יום או עד נ':

    ואמאי אימא הכא נמיכי אמר מיכן ועד מקום פלוני דמשמע כמאן דאמר אריכא לי הדא מילתא דנזירות דשלשים יום כמהלך נ' דמכאן ועד מקום פלוני:

    אמר רבאהתם ליכא למימר הכי דכשהחזיק בדרך כבר עסקינן דהואיל והחזיק בדרך וקאמר מכאן ועד מקום פלוני מוכח מילתא דאדעתא דליהוי נזיר כל זמן שיהא בדרך קאמר ועוד כיון דהחזיק בדרך ליכא למימר דאריכא ליה מילתא כמכאן ועד מקום פלוני דהא חזינן דלא אריכא ליה דרך דהחזיק בדרך כבר: וקפריך אמתני' גופא דמכאן ועד מקום פלוני ולהוי כל פרסה ופרסה חד נזירות דדלמא האי דקאמר מכאן ועד מקום פלוני כל מנין פרסאות מכאן ועד מקום פלוני קבל עליו נזירות של שלשים ויהא מגלח בסוף כל שלשים ויביא שלשה בהמות ואי הוה עד התם מאה פרסאות ליהוי נזיר מאה נזירות:

    וליהוי כל אוונא ואוונאדאיכא ממקום פלוני עד כאן כאילו קבל עליה חדא נזירות לכל אוונא דאי הוו עשרים אוונות ליחייב בכל עשרים של שלשים שלשים דמילתא דעבידא היא דמנו אינשי אווני כמה אוונות יש מכאן ועד מקום פלוני דבכל מקום מנו אווני מחוז של כרך שכולן תלויין לכרך ולשם השר תדיר ולשם פורעין המס ואוונא לועזין בני אדם קונטרד"א (קונטריד"א: חבל ארץ) וכמו תאנת שילה (יהושע ט״ז:ו׳) וכמו תאנתה מי ישיבנה (ירמיהו ב׳:כ״ד):

    מי לא תנןבכי האי גוונא:

    הריני נזיר כעפר הארץ וכשיער ראשי הרי נזיר לעולםומגלח אחת לשלשים יום דמשמע דאמר הרי עלי נזירות כמנין שיער ראשי:

    כל מילתא דאית ביה קיצותאכגון מכאן עד מקום פלוני לא קתני דליהוי כמאן דמקבל עליה נזירות שיהא מגלח בסוף כל שלשים ושלשים אלא כמאן דמקבל עליה חדא נזירות אריכתא עד מקום פלוני:

    והתניאדמסייע הריני נזיר כל ימי חיי וכו' [ואם] אמר הריני נזיר עד מאה שנה או עד אלף שנים אין זה נזיר עולם שיהא מגלח בסוף השלשים:

    אלא נזיר לעולםדכחדא נזירות אריכתא דמי ואינו מותר בתגלחת כל ימיו אבל היכא דלית ביה קיצותא כגון כשיער ראשי וכחול הים דאין לדבר קיצבה איכא למימר דלהכי אמר הכי דנזירות הרבה קבל עליו כמנין שיער ראשו והוא מגלח אחת לשלשים יום:

    רבה אמר שאני שערות הואיל ומובדלות זו מזואיכא למימר דלמנין שערות קיבל עליו נזירות הרבה ולכך מגלח אחת לשלשים אבל אוונא ופרסי ליכא למימר הכי דהא ליתנהו מובדלות זו מזו דסדנא דארעא חד הוא איכא למימר חד נזירות אריכתא קיבל עליו כשיעור הימים שמיכן עד מקום פלוני:

    גבי יומי נמיכי אמר כמכאן עד מקום פלוני אימא נמי כמנין הימים קיבל עליו נזירות של שלשים דהא יומי מיפסקי מהדדי כדכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד:

    התםדכתיב קרא יום אחד לאו משום דאיפסקו מהדדי אלא האי דקאמר שהוא יום אחד דקיימא לן דליליא ויממא חד הוא שהלילה הולכת אחר היום ולעולם לא מיפסקי מהדדי ומשום הכי ליכא למימר כדאמרינן אלא חדא נזירות אריכתא כמיכן ועד מקום פלוני קיבל עליו:

    רבא אמר למה לך לאקשויי כולי האי שאני התםטעמא מאי אמר כמ"ד אריכא לי מילתא מיכן ועד סוף העולם ואינו נזיר אלא שלשים דהא קאמר אחת דמשמע חדא נזירות היא בלבד הוא דקאמר והואיל דקאמר חדא לא אפשר דלא אמרינן דהכי משמע האי דקאמר מיכן ועד סוף העולם אבל היכא דקאמר מיכן ועד מקום פלוני ולא אמר אחת לא אפשר דאמינא לך דקביל עילויה בציר דמהלך הימים דאיכא מאותו מקום עד אותו מקום פלוני:

    מתני' אמר הריני נזיר ויום אחדנזיר שתי נזירות דכיון דאמר הריני נזיר חיילא עליה נזירות ראשונה וכי הדר ואמר יום אחד או שעה אחת או אחת ומחצה שבנזירות חיילא עליה נזירות שניה וחייב שתים דקאמר ועוד מחצה דכי אמר הריני נזיר אחת חל עליו נזירות אחת וכי חזר ואמר ומחצה חל עליו נזירות שניה אבל אם אמר הריני נזיר שלשים ואחד או שלשים ושתים כיון שפירש אינו נזיר שתים אלא כמנין הימים שקבל עליו:

    גמ' למה לי למיתנא כל הנידמחייב בה בנזירות שתים ליתני חדא ומינה ידענא לאחריני:

    צריכידאי הוה תני הריני נזיר ויום אחד הוה אמינא הכא הוא דאמרינן דמחייב בשתי נזירות דכי אמר הריני נזיר חיילא עליה נזירות והאי דהדר ואמר ויום אחד אדעתא דנזירות אחריתי קאמר ליה לפי שאין נזירות ליום אחד דהוי כמאן דאמר הריני נזיר יום אחד דחיילא עליה נמי נזירות שלשים:

    אבל כי אמר הריני נזיר ושעה אחתאימא דתיהוי כמ"ד שלשים ואחד קמ"ל:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    נזיר ז עמוד א

    1ואימא שנה? מי מנינן ליומי?! והא רבנן דקיסרי אמרי: מנין שאין מונין ימים לשנים שנאמר: ״(שמות יב״, ב) ״לחדשי השנה״, חדשים מחשבין לשנים, ולא ימים לשנים.

    מתני׳ · משנה

    2אמר: ״הריני נזיר אחת גדולה״, ״הריני נזיר אחת קטנה״, אפילו: ״מכאן ועד סוף העולם״ נזיר שלשים יום.

    גמ׳ · גמרא

    3אמאי? והא ״מכאן ועד סוף העולם״ קאמר! הכי קאמר: אריכא לי הדא מילתא כמכאן ועד סוף העולם.

    4תנן: ״הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני״ אומדים כמה ימים מכאן ועד מקום פלוני, פחות משלשים יום נזיר שלשים יום. ואם לאו נזיר כמנין הימים. ואימא הכא נמי: אריכא לי הא מילתא כמכאן ועד מקום פלוני!

    5אמר רבא: שהחזיק בדרך. וליהוי כל פרסה ופרסה! אמר רב פפא: באתרא דלא מני פרסי.

    6וליהוי כל אוונא ואוונא! מי לא תנן: ״הריני נזיר כעפר הארץ״, וכשער ראשי״, וכחול הים״ הרי זה נזיר עולם, ומגלח אחד לשלשים יום?!

    7כל מילתא דאית ביה קיצותא לא קתני.

    8והתניא: ״הריני נזיר כל ימי חיי״, ״הריני נזיר עולם״ הרי זה נזיר עולם. אפילו מאה שנה, אפילו אלף שנים אין זה נזיר עולם, אלא נזיר לעולם.

    9רבה אמר: שאני שערות, הואיל ומובדלות זו מזו.

    10גבי יומי נמי, הא כתיב ״(בראשית א״, ה) ״ויהי ערב ויהי בקר יום אחד״!

    11התם לאו דמפסקי מהדדי הוא. מאי קאמר יממא וליליא חד יומא הוא, ולעולם לא מפסקי מהדדי.

    12רבא אמר: למה לך אקשויי כולי האי, שאני התם, דהא קתני ״הריני נזיר אחת״.

    מתני׳ · משנה

    13״הריני נזיר ויום אחד״, ״הריני נזיר ושעה אחת״, ״הריני נזיר אחת ומחצה״ ה"ז נזיר שתים.

    גמ׳ · גמרא

    14למה לי למיתנא כל הני? צריכי, דאי תנא ״הריני נזיר ויום אחד״, הכא הוא דאמרינן: אין נזירות ליום א' אמטו להכי קמני תרתין. אבל ״הריני נזיר ושעה אחת״ לימני ל' ואחד יום, קמ"ל׃

    תוספות

    ואימא שנהדיש שנים מלאים ומרובים בימים כשהחדשים מלאים ויש פחותין כשהם חסרים:

    שנים מי מונין לימיםבתמיה (ושיטה הוא וכו') חדשים אתה מחשב לשנים וכשהן מעברין מוסיפין חדש ולא ימים כ' או ט"ו והכא כתיב עד מלאת הימים הלכך ודאי בחדש מיירי:

    הריני נזיר אחת גדולה הריני נזיר אחת קטנהכלומר לא שנא כי אמר גדולה ולא שנא כי אמר קטנה ואפילו אמר מכאן ועד סוף העולם לא הוי נזיר אלא שלשים יום וגדולה דקאמר כלומר גדול עלי הנזירות דטריחא עלי או קטנה כלומר דלא טריחא עלי כלל ואפי' מכאן ועד סוף עולם בגמרא מפרש דטריחא ואריכא לי מלתא כמכאן ועד סוף העולם:

    ואמאי והא מכאן ועד סוף העולם קאמרפירוש וליהוי נזיר לעולם ומשני הכי קאמר הריני כלומר אריכא לי האי מילתא כו' לעולם חד נזירות קביל עליה לקולא דהכי משתמע טפי דאם הוא ר"ל מכאן ועד סוף העולם היה לו להזכיר מנין סוף העולם דיודע הוא שפיר דהעולם יש בו חמש מאות מהלך והיה לו לומר חמש מאות שנים ולפיכך אזלינן לקולא כ"נ:

    מכאן ועד מקום פלוני אומדים כמה ימים עד מקום פלוני פחות משלשים יום נזיר שלשים יום - פי' דלא גרע מקיבל נזירות יום אחד דהוי נזיר שלשים יום ואם לאו הוי נזיר כמנין הימים או מ' או נ' יום ואמאי ה"נ נימא אריכא לי מילתא כמכאן ועד מקום פלוני ולא יהיה אלא ל' יום ואפילו יהיה נ' יום עד מקום פלוני [ומשני] כשהחזיק בדרך וקבל עליו דמסתמא מפני אונסי הדרך קבל עליו נזירות להנצל מסכנת הדרך לסך מהלך הימים עד מקום פלוני:

    וליהוי כל פרסה ופרסהאמתני' פריך כי אמר מכאן ועד סוף העולם נחשוב כמה פרסה עד סוף העולם למנין שהעולם מהלך חמש מאות שנה ושמא דמנין נזירות קביל עליה כמנין פרסאות לחומרא ולא מצינן לפרושי להקל ואין להקשות אם כן היה לו [לומר] מנין סוף העולם דניחא ליה טפי שיהא כל פרסה ופרסה בפני עצמו שיוכל לגלח עצמו בסוף כל שלשים יום אבל אין לפרש ולומר דקאי ופריך למאי דמסיק מיניה דכיון דטעמא הוי משום דהחזיק בדרך אין בדעתו להיות נזיר כי אם בהיותו בדרך לכך צריך לפרש דקאי אמתני' ומשני באתרא דלא מני פרסה דליכא למימר דכמנין פרסה קביל עליה ופריך ולהוי כל אוונא ואוונא כמנין מהלך ימים שעד סוף העולם קביל עליה נזירות מי לא תנן הריני נזיר כשער ראשי כו' הרי זה נזיר לעולם כו' אלמא נזירות הרבה קביל עליה ולא מפרשינן למילתיה לקולא למימר הריני נזיר שלשים יום וכשיער ראשי דקאמר כלומר אריכא לי האי מילתא (דקאמר) כאילו אמרתי הריני נזיר כמנין שיער ראשי ומשני כל מילתא דאית ליה קצבתא לא קתני פירוש האומר הריני עד סוף העולם אית להו קצבתא דמהלך העולם חמש מאות שנה [ואם] נזירות במנין קביל עליה ה"ל לפרש להדיא אחרי שיש להם מנין ולכך י"ל דחד נזירות קביל עליה אבל שיער ראשי ועפר הארץ וחול הים אין להם קצבה ומנין [רוצה] לומר דבמנין שיער ראשו קביל עליה נזירות ומה שלא פירש לפי שלא ידע מנין השיער:

    והתניאבניחותא שיש חילוק בין קיצבתא ובין לא קיצבתא כל ימי חייו או נזיר לעולם אין לו קיצבה שאינו יודע ימי חייו וה"ז נזיר לעולם כאבשלום ומיקל ומביא ג' בהמות למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה לעיל (נזיר דף ד:) אפי' ק' שנה ואפילו אלף שנה ומסתמא לא יחיה כל כך וה"ל כל ימי חייו [ואפ"ה] חלוק בדינו דאין זה נזיר לעולם כאבשלום להקל אלא נזיר עולם נזיר ארוך עד יום מותו וא"ת כיון [דמחלק] מתניתא [בין דלית ליה] קיצבתא לאלף שנים דאית להו קצבתא א"כ גם במתניתין יהיה נזיר ארוך עד יום מותו כמו באלף שנים וי"ל דשאני הכא דאמר הריני נזיר אלף שנים ולא אמר מכאן משמע נזירות ארוך קביל עליה אבל במתניתין אמר מכאן ועד סוף העולם דמשמע טפי אריכא ליה מילתא כמכאן ועד סוף העולם [מלומר] דנזירות ארוך קביל עליה מדלא אמר הריני נזיר עד סוף העולם ולא מייתי מהך ברייתא אלא דאיכא חילוק בין מילתא דאית ליה קיצבתא [למילתא דלית ליה קיצבתא] דשלשה עניני נזיר [יש] אמר כשיער כעפר כחול נזיר לעולם נזירות אחר נזירות ומגלח כל שערו בין נזירות ומביא קרבנותיו אמר כל ימי חייו נזיר לעולם [הרי זה] נזיר לעולם כאבשלום ולא לגלח לגמרי אלא להקל למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ומביא ג' בהמות אמר מאה שנה או אלף שנה הרי זה נזירות ארוך עד יום מותו ואינו לא מגלח ולא מיקל ולא מביא קרבן כל ימיו:

    הואיל כו'ואינו יומי מובדל זו מזו וי"ל דנזירות קביל עליה שאין אוונות מובדלות זו מזו ופריך גבי כו' יום אחד מדקרי ליה יום אחד משמע להבדילו מיום קאתי א"כ מהלכין הימים ומובדלים גם הם ומשני הכי קאמר יממא וליליא חד יומא פי' הערב שלפני היום לענין שבת ויו"ט ולא לאפוקי מיומא דבתריה קאתי אלא כל הימים נוגעים זה בזה:

    שאני התם דקתני הריני נזיר אחתדמשמע ליה דקאי ארישא דקתני הריני נזיר אחת גדולה או אם אמר הריני נזיר אחת מכאן ועד סוף העולם כיון דאמר הריני נזיר ואחת אריכא ליה ואמרינן דאריכא ליה מילתא כמכאן ועד סוף העולם ואמוראי קמאי לא משמע להו דקאי מכאן ועד סוף העולם אאחת:

    הריני נזיר ויום אחדוסמך נזיר בדיבורו אצל היום ואצל השעה הוי כאילו אמר הריני נזיר ונזיר יום אחד או נזיר שעה או נזיר מחצה שלא היה יכול לקרב תיבת נזיר יותר אצל מחצה שלא היה יכול לומר הריני נזיר ומחצה דלא משמע מידי על מה מחצה על כן אמר נזיר אחת ומחצה וחשוב כאילו פירש ונזיר ומחצה פירוש חצי נזירות ואם אמר בפירוש הריני נזיר יום אחד ואפילו שעה אחת הוי נזיר שלשים יום שאין נזירות ליום אחד וכל שכן לשעה הלכך הוי נזיר שתים:

    הריני נזיר ויום א' הכא הוא דאין נזירות ליום א'פי' דחשבינן ליה כאילו אמר הריני נזיר ונזיר יום א' ואילו אמר הריני נזיר ונזיר יום אחד ואין נזירות ליום אלא ל' יום להכי מני תרתי נזירות אבל אמר הריני נזיר ושעה אחת כאילו אמר נזיר שעה אחת למנין ל' (ואחד) דס"ד דדי לנו מאותה שעה לעשות יום ומצרפינן בהדי ל' יום ויהיה ל"א יום קמ"ל כיון דיש להוסיף על דבורו נוסיף נזירות שלם:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    במשנתנו ביארנו שהאומר הריני נזיר מכאן ועד סוף העולם שאינו נזיר אלא שלשים שאין הכונה אלא כאומר אריכא לי מילתא כמכאן ועד סוף העולם ואע"פ שבמכאן ועד מקום פלוני פירשנו שאם יש שם יותר ממהלך שלשים נזיר כמנין הימים בזו דוקא כשהחזיק בדרך הא לא החזיק אף זה אינו נזיר אלא שלשים הכל כמו שביארנו במשנה ומכל מקום לענין ביאור מה ששאלו בסוגיא זו וליהוי כל פרסה ופרסה ותירץ לא באתרא דלא מנינן פרסי וכן שהקשה וליהוי מאוונא לאוונא ר"ל כל מלון ומלון שבסוף כל יום ויום יש גורסין אף בזו כתירוצה באתרא דלית בה אוונא וגורסין אחר כן תנן הריני נזיר כשער ראשי וכו' ותירץ כל מידי דאית ביה קיצותא וכו' וגירסא משובשת היא שאין מקום שלא ימנו בו מאוונא לאוונא אלא עיקר הגירסא וליהוי מאוונא לאוונא מי לא תנן הריני נזיר כשער ראשי וכו' ותירץ כל מידי דאית ביה קיצותא וכו' ולענין פירושה פירשו בתוספות דלא אמתני' דמכאן ועד מקום פלוני קאי אלא אמתניתין דמכאן ועד סוף העולם כלומר שנדונהו בנזיר לעולם נזירות חלוקות משלושים לשלשים כמנין הפרסאות ותירצה באתרא דלא מנו פרסי אלא שיעור מהלכות הימים וחזר והקשה להיות נזיר נזירות חלוקים מל' לל' כמנין מהלכות הימים דהיינו מאוונא לאוונא דהא ודאי אף בדוכתא דלא מנו פרסי אווני מיהא מנו ומי לא תנן הריני נזיר כשער ראשי שהוא נזיר עולם לנזירות חלוקות משלשים לשלשים הכא נמי ליהוי נזיר באתרא דמנו פרסי כמנין הפרסאות שעד סוף העולם ובאתרא דלא מנו פרסי מיהא כמנין ימי המהלך ותירץ כל מילתא דאית בה קיצותא כגון עד סוף העולם שהפרסאות והמלונות שעד סוף העולם ידועות הן להרבה בני אדם וכל שכן בישובי הקצוות וכל כי האי לא קתני כלומר להיותן בדין נזיר עולם לנזירות חלוקות אלא חד נזירות ומדחד נזירות היא לא נזיריות עולם אלא לנזירות סתם ואריכא לי מילתא כמכאן ועד סוף העולם קתני אבל בשער ראשי לית ליה קיצותא שאין המנין נודע לשום אדם וכל שהוא כן לנזירות חלוקות הוא מכוין והא תניא בניחותא הריני נזיר כל ימי חיי הרי זה נזיר עולם ר"ל נזירות אחת לכל עולמו שמאחר שאינו דבר קצוב אינו נזיריות חלוקות אלא נזיר כל ימי חייו נזירות אחת ומיקל בתער משנים עשר חדש לשנים עשר חדש דהא הכא איכא למימר אריכא לי מילתא בכל ימי חיי דהא לישנא נוסח ברור הוא למי שנודר בנזירות כל ימי חייו אבל אם אמר הריני נזיר לאלף שנה הואיל וקצוב הוא אע"פ שכל ימי חייו בכלל אין זה נזיר עולם אלא נזיר לעולם ר"ל נזיר לזמן קצוב אלא שכל עולמו נכלל בו בנזירות אחת דהא הכא נמי ליכא למיתלי באריכא לי מילתא ואחר כך אמרו רבא אמר שאני שערות הואיל ומובדלים זה מזה אבל ימים ולילות ופרסי ואווני אין הפסק בנתים רבה אמר שאני התם דקתני הריני נזיר אחת כלומר וקסבר רבה דהאי לישנא נמי מהדר אמכאן ועד סוף העולם כלומר הריני נזיר אחת מכאן ועד סוף העולם ומדקאמר אחת ודאי הא דקא סמיך ליה מכאן ועד סוף העולם פירושו אריכא לי מילתא וכו' וודאי הלכה כתירוצו של רבא ואפילו אמר מכאן ועד סוף העולם בלא לשון אחת אינו נזיר אלא שלשים יום ויש מפרשים דקושיא דלהוי כל פרסה ופרסה וכו' וכולה סוגיא אמכאן ועד מקום פלוני קאי והכל מתישב כהוגן:

    מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נזיר דף ז׳ עמוד א׳

    מסכת נזיר דף ז׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 14 קטעים ממוספרים, כ־271 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ואימא שנה שצריכה למלאות דפעמים יהיה שנ"ג ופעמים שנ"ד ופעמים שנ"ה:

    מי מנינן שנה לימים הכא כתיב עד מלאת ימי חדש הוא דמנינן לימים ומשום הכי אמרינן דבשלשים של חדש איירי קרא אבל לא לשנה שאין מונין לה לימים אלא לחדשים:

    מתני אמר הריני נזיר אחת קטנה לא תהא פחותה משלשי' יום ואפילו אמר הריני נזיר יום אחד הרי זה נזיר ל' יום לפי שאין נזירות פחותה משלשים או שאמר הריני נזיר אחת גדולה אפילו אמר שתהא גדולה מכאן ועד סוף העולם הרי זה אינו נזיר אלא שלשים יום כדאמר בגמ' דאי אמר הכי משמע דאמר אריכא עליה הדא נזירות דשלשים כמכאן עד סוף העולם:

    גמ' אם יש מהלך עד אותו מקום פחות משלשים יום הרי זה נזיר שלשים יום - דלעולם אין נזירות פחות משלשים ואם יש משם עד מקום פלוני יותר ממהלך ל' יום כגון ארבעים יום או נ' יום הרי זה נזיר כמנין הימים דהוי כמאן דאמר הריני נזיר עד מ' יום או עד נ':

    ואמאי אימא הכא נמי כי אמר מיכן ועד מקום פלוני דמשמע כמאן דאמר אריכא לי הדא מילתא דנזירות דשלשים יום כמהלך נ' דמכאן ועד מקום פלוני:

    אמר רבא התם ליכא למימר הכי דכשהחזיק בדרך כבר עסקינן דהואיל והחזיק בדרך וקאמר מכאן ועד מקום פלוני מוכח מילתא דאדעתא דליהוי נזיר כל זמן שיהא בדרך קאמר ועוד כיון דהחזיק בדרך ליכא למימר דאריכא ליה מילתא כמכאן ועד מקום פלוני דהא חזינן דלא אריכא ליה דרך דהחזיק בדרך כבר: וקפריך אמתני' גופא דמכאן ועד מקום פלוני ולהוי כל פרסה ופרסה חד נזירות דדלמא האי דקאמר מכאן ועד מקום פלוני כל מנין פרסאות מכאן ועד מקום פלוני קבל עליו נזירות של שלשים ויהא מגלח בסוף כל שלשים ויביא שלשה בהמות ואי הוה עד התם מאה פרסאות ליהוי נזיר מאה נזירות:

    וליהוי כל אוונא ואוונא דאיכא ממקום פלוני עד כאן כאילו קבל עליה חדא נזירות לכל אוונא דאי הוו עשרים אוונות ליחייב בכל עשרים של שלשים שלשים דמילתא דעבידא היא דמנו אינשי אווני כמה אוונות יש מכאן ועד מקום פלוני דבכל מקום מנו אווני מחוז של כרך שכולן תלויין לכרך ולשם השר תדיר ולשם פורעין המס ואוונא לועזין בני אדם קונטרד"א (קונטריד"א: חבל ארץ) וכמו תאנת שילה (יהושע ט״ז:ו׳) וכמו תאנתה מי ישיבנה (ירמיהו ב׳:כ״ד):

    מי לא תנן בכי האי גוונא:

    ועוד 12 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Nazir 7a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    ואימא שנה דיש שנים מלאים ומרובים בימים כשהחדשים מלאים ויש פחותין כשהם חסרים:

    שנים מי מונין לימים בתמיה (ושיטה הוא וכו') חדשים אתה מחשב לשנים וכשהן מעברין מוסיפין חדש ולא ימים כ' או ט"ו והכא כתיב עד מלאת הימים הלכך ודאי בחדש מיירי:

    הריני נזיר אחת גדולה הריני נזיר אחת קטנה כלומר לא שנא כי אמר גדולה ולא שנא כי אמר קטנה ואפילו אמר מכאן ועד סוף העולם לא הוי נזיר אלא שלשים יום וגדולה דקאמר כלומר גדול עלי הנזירות דטריחא עלי או קטנה כלומר דלא טריחא עלי כלל ואפי' מכאן ועד סוף עולם בגמרא מפרש דטריחא ואריכא לי מלתא כמכאן ועד סוף העולם:

    ואמאי והא מכאן ועד סוף העולם קאמר פירוש וליהוי נזיר לעולם ומשני הכי קאמר הריני כלומר אריכא לי האי מילתא כו' לעולם חד נזירות קביל עליה לקולא דהכי משתמע טפי דאם הוא ר"ל מכאן ועד סוף העולם היה לו להזכיר מנין סוף העולם דיודע הוא שפיר דהעולם יש בו חמש מאות מהלך והיה לו לומר חמש מאות שנים ולפיכך אזלינן לקולא כ"נ:

    מכאן ועד מקום פלוני אומדים כמה ימים עד מקום פלוני פחות משלשים יום נזיר שלשים יום - פי' דלא גרע מקיבל נזירות יום אחד דהוי נזיר שלשים יום ואם לאו הוי נזיר כמנין הימים או מ' או נ' יום ואמאי ה"נ נימא אריכא לי מילתא כמכאן ועד מקום פלוני ולא יהיה אלא ל' יום ואפילו יהיה נ' יום עד מקום פלוני [ומשני] כשהחזיק בדרך וקבל עליו דמסתמא מפני אונסי הדרך קבל עליו נזירות להנצל מסכנת הדרך לסך מהלך הימים עד מקום פלוני:

    וליהוי כל פרסה ופרסה אמתני' פריך כי אמר מכאן ועד סוף העולם נחשוב כמה פרסה עד סוף העולם למנין שהעולם מהלך חמש מאות שנה ושמא דמנין נזירות קביל עליה כמנין פרסאות לחומרא ולא מצינן לפרושי להקל ואין להקשות אם כן היה לו [לומר] מנין סוף העולם דניחא ליה טפי שיהא כל פרסה ופרסה בפני עצמו שיוכל לגלח עצמו בסוף כל שלשים יום אבל אין לפרש ולומר דקאי ופריך למאי דמסיק מיניה דכיון דטעמא הוי משום דהחזיק בדרך אין בדעתו להיות נזיר כי אם בהיותו בדרך לכך צריך לפרש דקאי אמתני' ומשני באתרא דלא מני פרסה דליכא למימר דכמנין פרסה קביל עליה ופריך ולהוי כל אוונא ואוונא כמנין מהלך ימים שעד סוף העולם קביל עליה נזירות מי לא תנן הריני נזיר כשער ראשי כו' הרי זה נזיר לעולם כו' אלמא נזירות הרבה קביל עליה ולא מפרשינן למילתיה לקולא למימר הריני נזיר שלשים יום וכשיער ראשי דקאמר כלומר אריכא לי האי מילתא (דקאמר) כאילו אמרתי הריני נזיר כמנין שיער ראשי ומשני כל מילתא דאית ליה קצבתא לא קתני פירוש האומר הריני עד סוף העולם אית להו קצבתא דמהלך העולם חמש מאות שנה [ואם] נזירות במנין קביל עליה ה"ל לפרש להדיא אחרי שיש להם מנין ולכך י"ל דחד נזירות קביל עליה אבל שיער ראשי ועפר הארץ וחול הים אין להם קצבה ומנין [רוצה] לומר דבמנין שיער ראשו קביל עליה נזירות ומה שלא פירש לפי שלא ידע מנין השיער:

    והתניא בניחותא שיש חילוק בין קיצבתא ובין לא קיצבתא כל ימי חייו או נזיר לעולם אין לו קיצבה שאינו יודע ימי חייו וה"ז נזיר לעולם כאבשלום ומיקל ומביא ג' בהמות למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה לעיל (נזיר דף ד:) אפי' ק' שנה ואפילו אלף שנה ומסתמא לא יחיה כל כך וה"ל כל ימי חייו [ואפ"ה] חלוק בדינו דאין זה נזיר לעולם כאבשלום להקל אלא נזיר עולם נזיר ארוך עד יום מותו וא"ת כיון [דמחלק] מתניתא [בין דלית ליה] קיצבתא לאלף שנים דאית להו קצבתא א"כ גם במתניתין יהיה נזיר ארוך עד יום מותו כמו באלף שנים וי"ל דשאני הכא דאמר הריני נזיר אלף שנים ולא אמר מכאן משמע נזירות ארוך קביל עליה אבל במתניתין אמר מכאן ועד סוף העולם דמשמע טפי אריכא ליה מילתא כמכאן ועד סוף העולם [מלומר] דנזירות ארוך קביל עליה מדלא אמר הריני נזיר עד סוף העולם ולא מייתי מהך ברייתא אלא דאיכא חילוק בין מילתא דאית ליה קיצבתא [למילתא דלית ליה קיצבתא] דשלשה עניני נזיר [יש] אמר כשיער כעפר כחול נזיר לעולם נזירות אחר נזירות ומגלח כל שערו בין נזירות ומביא קרבנותיו אמר כל ימי חייו נזיר לעולם [הרי זה] נזיר לעולם כאבשלום ולא לגלח לגמרי אלא להקל למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ומביא ג' בהמות אמר מאה שנה או אלף שנה הרי זה נזירות ארוך עד יום מותו ואינו לא מגלח ולא מיקל ולא מביא קרבן כל ימיו:

    הואיל כו' ואינו יומי מובדל זו מזו וי"ל דנזירות קביל עליה שאין אוונות מובדלות זו מזו ופריך גבי כו' יום אחד מדקרי ליה יום אחד משמע להבדילו מיום קאתי א"כ מהלכין הימים ומובדלים גם הם ומשני הכי קאמר יממא וליליא חד יומא פי' הערב שלפני היום לענין שבת ויו"ט ולא לאפוקי מיומא דבתריה קאתי אלא כל הימים נוגעים זה בזה:

    ועוד 3 קטעי פירוש על דף זה.

    Tosafot on Nazir 7a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מאירי

    במשנתנו ביארנו שהאומר הריני נזיר מכאן ועד סוף העולם שאינו נזיר אלא שלשים שאין הכונה אלא כאומר אריכא לי מילתא כמכאן ועד סוף העולם ואע"פ שבמכאן ועד מקום פלוני פירשנו שאם יש שם יותר ממהלך שלשים נזיר כמנין הימים בזו דוקא כשהחזיק בדרך הא לא החזיק אף זה אינו נזיר אלא שלשים הכל כמו שביארנו במשנה ומכל מקום לענין ביאור מה ששאלו בסוגיא זו וליהוי כל פרסה ופרסה ותירץ לא באתרא דלא מנינן פרסי וכן שהקשה וליהוי מאוונא לאוונא ר"ל כל מלון ומלון שבסוף כל יום ויום יש גורסין אף בזו כתירוצה באתרא דלית בה אוונא וגורסין אחר כן תנן הריני נזיר כשער ראשי וכו' ותירץ כל מידי דאית ביה קיצותא וכו' וגירסא משובשת היא שאין מקום שלא ימנו בו מאוונא לאוונא אלא עיקר הגירסא וליהוי מאוונא לאוונא מי לא תנן הריני נזיר כשער ראשי וכו' ותירץ כל מידי דאית ביה קיצותא וכו' ולענין פירושה פירשו בתוספות דלא אמתני' דמכאן ועד מקום פלוני קאי אלא אמתניתין דמכאן ועד סוף העולם כלומר שנדונהו בנזיר לעולם נזירות חלוקות משלושים לשלשים כמנין הפרסאות ותירצה באתרא דלא מנו פרסי אלא שיעור מהלכות הימים וחזר והקשה להיות נזיר נזירות חלוקים מל' לל' כמנין מהלכות הימים דהיינו מאוונא לאוונא דהא ודאי אף בדוכתא דלא מנו פרסי אווני מיהא מנו ומי לא תנן הריני נזיר כשער ראשי שהוא נזיר עולם לנזירות חלוקות משלשים לשלשים הכא נמי ליהוי נזיר באתרא דמנו פרסי כמנין הפרסאות שעד סוף העולם ובאתרא דלא מנו פרסי מיהא כמנין ימי המהלך ותירץ כל מילתא דאית בה קיצותא כגון עד סוף העולם שהפרסאות והמלונות שעד סוף העולם ידועות הן להרבה בני אדם וכל שכן בישובי הקצוות וכל כי האי לא קתני כלומר להיותן בדין נזיר עולם לנזירות חלוקות אלא חד נזירות ומדחד נזירות היא לא נזיריות עולם אלא לנזירות סתם ואריכא לי מילתא כמכאן ועד סוף העולם קתני אבל בשער ראשי לית ליה קיצותא שאין המנין נודע לשום אדם וכל שהוא כן לנזירות חלוקות הוא מכוין והא תניא בניחותא הריני נזיר כל ימי חיי הרי זה נזיר עולם ר"ל נזירות אחת לכל עולמו שמאחר שאינו דבר קצוב אינו נזיריות חלוקות אלא נזיר כל ימי חייו נזירות אחת ומיקל בתער משנים עשר חדש לשנים עשר חדש דהא הכא איכא למימר אריכא לי מילתא בכל ימי חיי דהא לישנא נוסח ברור הוא למי שנודר בנזירות כל ימי חייו אבל אם אמר הריני נזיר לאלף שנה הואיל וקצוב הוא אע"פ שכל ימי חייו בכלל אין זה נזיר עולם אלא נזיר לעולם ר"ל נזיר לזמן קצוב אלא שכל עולמו נכלל בו בנזירות אחת דהא הכא נמי ליכא למיתלי באריכא לי מילתא ואחר כך אמרו רבא אמר שאני שערות הואיל ומובדלים זה מזה אבל ימים ולילות ופרסי ואווני אין הפסק בנתים רבה אמר שאני התם דקתני הריני נזיר אחת כלומר וקסבר רבה דהאי לישנא נמי מהדר אמכאן ועד סוף העולם כלומר הריני נזיר אחת מכאן ועד סוף העולם ומדקאמר אחת ודאי הא דקא סמיך ליה מכאן ועד סוף העולם פירושו אריכא לי מילתא וכו' וודאי הלכה כתירוצו של רבא ואפילו אמר מכאן ועד סוף העולם בלא לשון אחת אינו נזיר אלא שלשים יום ויש מפרשים דקושיא דלהוי כל פרסה ופרסה וכו' וכולה סוגיא אמכאן ועד מקום פלוני קאי והכל מתישב כהוגן:

    Meiri on Nazir 7a · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    שיטה מקובצת

    ואימא שנה שפעמים צריכין למלאת חסרון השנה בימים שפעמים השנה היא שנ"ג ימים ופעמים שנ"ד ופעמים שנ"ה. והוה מצי לשנויי תפשת מרובה לא תפשת.

    שנה מי מנינן לימים אין משלימין השנה בימים כי החדש ממלאין אותו ופעמים מחסרין אותו ומתוך זה יגיעו ימי השנה לשנ"ג או לשנ"ד או לשנ"ה. אבל השנה משלימין אותה בחדש שפעמים מעברין אותה ומוסיפין עליה חדש כדאמרי רבנן דקיסרי דחדשים אתה מונה להשוות שנת הלבנה לשנת החמה וממתינין עד שיגיע מותר החמה על ימי הלבנה לחדש אחד. ואי אתה מונה בכל שנה ימים להוסיפן על שנת הלבנה להשותה לשנת החמה. אי נמי חדשים אתה מונה לשנים. שפעמים יש בשנה י"ב חדשים ופעמים י"ג חדשים. ואם אמר קונם פירות האלו עלי שנה מונה מחדש שעומד בו עד חדש זה לשנה אחרת בין שהיא פשוטה בין שהיא מעוברת. ואינו מונה ימים לשנה להוסיף על י"ב חדשים עד שס"ה ימים. תוספי הרא"ש ז"ל בפירושיו:

    אריכא לי הדא מלתא כו' נזירות אחת שקבלתי כבר עלי ודומה לי כאלו הוא עד סוף העולם. וכיון דמצינן לתרוצי דבוריה הרי סתם נזירות להקל.

    וליהוי כל פרסה ופרסה חד נזירות אמכאן ועד מקום פלוני פריך דנימא דקבל עליו מנין נזירויות כמנין פרסאות עד מקום פלוני. ואמתניתין דכשער ראשי קא סמיך ונטר לאיתוייה עד קושיא דבסמוך. ויש מפרשים דאמתניתין כו' ככתוב בתוספות. ולשון ראשון הגון. הרא"ש ז"ל בפירושיו. ובשיטה כתוב וז"ל: ואקשינן וליהוי כל פרסה ופרסה חד נזירות. יש מפרשים דאמתניתין פריך דקתני מכאן ועד סוף העולם אינו נזיר אלא שלשים ואמאי נימא דקבל עליו נזירויות כמנין כל פרסאות שמשם ועד סוף העולם ומגלח כל שלשים יום. ויש מפרשים דארבא פריך דאמר כשהחזיק בדרך. וליהוי כל פרסה ופרסא חדא נזירות דנימא הכי קאמר הרי עלי נזירות כמנין הפרסאות שמכאן ועד מקום פלוני שאני הולך שם ויהיה חייב מאה נזיריות של שלשים.

    אמר רב פפא באתרא דלא מנו פרסה פירוש ולא הוי דבר המסויים ואין לחלק נזירות כנגדן. והואיל ואי אתה יכול לחלק לנזירויות טוב לנו לומר דנזירות שלשים קבל עליו מלומר דחד נזירות אריכתא קבל עליו עד כאן. ולקמן כתב וז"ל: מה לך לאקשויי כולי האי שאני התם במתניתין דקתני הריני נזיר אחת. דמכאן ועד סוף העולם אהריני נזיר אחת קאי ולהכי אמרינן דנזיר שלשים יום ותו לא כיון דאמר הריני נזיר אחת דנזירות אחת היינו שלשים יום. ועד סוף העולם דקאמר הכי קאמר אריכא לי הדא מילתא כמכאן ועד סוף העולם. ומכאן ראיה לפירוש ראשון שכתבנו למעלה דכלהו פירכי אמתניתין דמכאן ועד סוף העולם פריך ליה דקתני בה אחת. דלמאי דתני רבא הא לא קתני אחת. עד כאן. וז"ל הרא"ש ז"ל לקמן: שאני התם דקתני הריני נזיר אחת. אפירכא דלעיל קאי דפריך והא עד סוף העולם קאמר. עד כאן:

    מי לא תנן האומר הריני כשער ראשי והא דלא אייתי לעיל הריני כשער ראשי גבי כל פרסה ופרסה משום דהכא איצטריך לאיפלוגי בין שער לשאר דברים כדמשני כל מילתא דאית בה קיצותא לא קתני כל דבר שיש לו קצבה לא קתני שקבל עליו נזירות. דודאי כשער ראשי דלא הוי קיצותא אית לן למימר שהוא מקבל עליו נזירות אבל לעיל אינו צריך לזה התירוץ:

    למה לך לאקשויי כולי האי דפרכת מפרסה ומאוונא שאני התם דהא קתני אחת גדולה מכאן ועד סוף העולם לכך נזיר שלשים יום ותו לא. דמשמע אחת דדמיא עלי כמכאן ועד סוף העולם. תוספי הרא"ש ז"ל:

    רבה אמר למה לך לאקשויי כולי האי דקשיא לך מפרסה ואוונא שאני הכא דקתני נזירות אחת הריני נזיר אחת גדולה כמכאן ועד סוף העולם. דמשמע אחת דדמיא ליה גדולה כמכאן דכיון דאחת קאמר ולא פירש יותר ליכא למימר נזירויות קאמר אלא חד נזירות סתם של שלושים יום. ולא שנא סתם במועט ולא שנא סתם במרובה. ואף על פי שרבה היה רבו של רבא נסדרו דבריו לבסוף לפי שהן עיקר. הר' עזריאל ז"ל: מתני' הריני נזיר ויום אחד או שאמר הריני נזיר ושעה אחת או שאמר הריני נזיר ומחצה הרי זה נזיר שתים. פירוש דכי אמר הריני נזיר קבל עליו חד נזירות. וכי הדר אמר יום אחד או שעה אחת לאוסופי נזירות אחרינא אתיא. והרי הוא נזיר שתי נזיריות כל אחד ואחד משלשים יום דאין נזירות פחות משלשים יום. ומגלח לסוף שלשים. מיהו אם אמר הריני נזיר שלשים ואחד יום או שלשים ושתים כיון דפירש הימים אינו נזיר סתם אלא כמנין הימים שפירש. דהא אמר בפירוש אחד ושלשים יום דצירף הל' עם האחד משמע דאינו רוצה להיות נזיר כי אם ל"א יום. אבל לעיל דאמר הריני נזיר סתמא דהוי נזיר שלושים יום והדר אמר יום אחד דלא צירף סיום אחד עם הל' הוי נזיר שתים דאין לו ליום אחד עם מי לצרף והוי נזירות בפני עצמו:

    ועוד 1 קטעי פירוש על דף זה.

    Shita Mekubbetzet on Nazir 7a · Sefaria · מהדורה: Vilna Ed · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת נזיר, דף ז׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־271 מילים ב־14 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 14 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 126 מילים

      נפתחת ב״ואימא שנה? מי מנינן ליומי?! והא רבנן…״

    2. קטע 218 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ אמר: ״הריני נזיר אחת גדולה״, ״הריני…״

    3. קטע 318 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ אמאי? והא ״מכאן ועד סוף העולם״…״

    4. קטע 436 מילים

      נפתחת ב״תנן: ״הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני״…״

    5. קטע 515 מילים

      נפתחת ב״אמר רבא: שהחזיק בדרך. וליהוי כל פרסה…״

      חכמים: רב פפא, רבא.

    6. קטע 623 מילים

      נפתחת ב״וליהוי כל אוונא ואוונא! מי לא תנן:…״

    7. קטע 77 מילים

      נפתחת ב״כל מילתא דאית ביה קיצותא לא קתני.…״

    8. קטע 826 מילים

      נפתחת ב״והתניא: ״הריני נזיר כל ימי חיי״, ״הריני…״

    9. קטע 98 מילים

      נפתחת ב״רבה אמר: שאני שערות, הואיל ומובדלות זו…״

      חכמים: רבה.

    10. קטע 1014 מילים

      נפתחת ב״גבי יומי נמי, הא כתיב (בראשית א,…״

      חכמים: רב ויהי.

    11. קטע 1116 מילים

      נפתחת ב״התם לאו דמפסקי מהדדי הוא. מאי קאמר…״

    12. קטע 1214 מילים

      נפתחת ב״רבא אמר: למה לך אקשויי כולי האי,…״

      חכמים: רבא.

    13. קטע 1316 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ ״הריני נזיר ויום אחד״, ״הריני נזיר…״

    14. קטע 1434 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ למה לי למיתנא כל הני? צריכי,…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: נזיר דף ז׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026