וצריך שיהא בודק ממנו ולהלן עשרים אמה — שהיא כמנין שני מערות והחצר שביניהם והתם מתרגם לה רב ששת בריה דרב אידי אליבא דר"ש דאמר פותח בה שתי מערות של שש על שמונה דחדא מנייהו בנפלי ואידך מוקים לה כרבנן דאמרי שאין אורך המערה אלא ד' אמות על ו' אמות ותמני סרי הוא דהויין וקא מוקים לה דחדא מנייהו באלכסונה והויין להו עשרים והתם פרישית לכולה מילתא דמתניתין דהכא:
חזר ומצא אחד בתוך עשרים בודק ממנו ולהלן עשרים אמה — משום דאיכא למימר שכונת קברות היא זו:
שרגלים לדבר — שהיא שכונת קברות מדאשכח ג' בתוך כ' אמה שיש בין זה לזה מד' אמות ועד ח' ועכשיו מצא אחד בתוך כ' ולא אמרינן אתרמויי איתרמי דלא נקבר שם אלא אחד שאילו זה יחידי אם מצאו מתחילה היה רשאי לפנותו למקום אחר ונוטלו ואת תפוסתו אבל עכשיו שמצא ג' בתוך כ' ואחד בסוף עשרים יש לומר שהיא שכונת קברות:
גמ' אמר רב יהודה מצא פרט למצוי — דהא דתנן מצא ג' מתים מושכבין כדרכן דקנו מקומן ויש להן שכונת קברות פרט למצוי שאם היה יודע קודם לכן שאחד מהן נקבר לשם אין זו שכונת קברות ונוטלן ואת תפוסתן ומותר לו לפנותן למקום אחר שלא קנו מקומן:
מת פרט להרוג — שאם מצא א' מגוייד או שלשתן מגויידין אמרינן דהכי איתרמי שנהרגו לשם ונקברו שם שלא בבית הקברות ולא מחזקינן ליה כשכונת קברות אלא נוטלן ואת תפוסתן:
מושכב פרט ליושב — שאם מצאן יושבין הואיל ואין מושכבין כשאר מתים נוטלן ואת תפוסתן:
כדרכו פרט לראשו מונח לו בין ירכותיו — שאם מצא אחד מהם ראשו מונח לו בין ירכותיו אמרינן דהכי איתרמי שנזרק לשם:
מת שחסר אין לו תפוסה — שנוטלו בלא תפוסתו:
ולא שכונת קברות — שאם חסר א' מאותן ג' אין להם שכונת קברות דלא קנו מקומן:
וכל הני מאי טעמא לא — הוי שכונת קברות בשלמא א' מצוי דהכי הוא דגמירי דבעי' שלשה ידועין או שלשה שמצאן תחילה כדאמרינן לקמן אלא כי מצאן אחד הרוג או יושב או ראשו מונחת לו בין ירכותיו או חסר הואיל ושלשתן מצאם תחילה שיש להן שכונת קברות מ"ט:
דילמא עובד כוכבים הוא — ואיקבר להכא ועובד כוכבים אינו עולה מן המנין ולא פש להו להכא אלא תרי ותנן מצא שנים נוטלן ואת תפוסתן משום הכי לא קנו מקומן:
ראשו של זה בצד מרגלותיו של זה אין להם תפוסה — דעובדי כוכבים הם שנקברים בכך וכן אם הן ג' וב' מהן נקברים כענין הזה אין להם שכונת קברות:
א' — מהללו ג' מתים ידוע כבר וב' מהן שמצאו עכשיו תחילה או אחד מהן עכשיו תחילה הוא מצוי:
וביקש לעשותן שכונת קברות — דקנו מקומן:
אלא לג' ידועין או לג' שמצאן תחילה — שלא היו ידועין קודם לכן דהכי הוא דגמירי אבל באידך גיסא לא:
ממצרים — מעפר מצרים טול עמי:
נוטל עפר תיחוח — שנעשה מחמת הדם שיצא ממנו ומחמת מוהל שיצא מן המת:
וחופר — בבתולת קרקע ג' אצבעות דאמרינן כשיעור ג' אצבעות נבלע בקרקע:
נוטל את הקיסמין — של נסרים שנעשו מן הארון כשהרקיבו ואמרי לה קיסמין של עצי בשמים כדכתיב באסא בדברי הימים (ב' יז) וישכיבוהו במשכב אשר מלא בשמים:
ואת הקססות — קוזזות של אדמה שנדבקו מן הדם ומן המוהל שקורין בלישטי"ט (בלישטי"ש: גושי אדמה) בלע"ז:
וזורק את הוודאין — דבר שהוא ודאי לו שאינו מן המת שלא יחוש להן משום טומאה:
ומניח את הספיקות — שיהא מפנן למקום אחד דחוששין להן משום טומאה:
והשאר — דברים שהן מן המת וקיסמין מצטרפין לרוב בניינו של מת דאהל:
ולרובע עצמות למלא תרווד רקב — ודקא אמר לעיל בפרק כ"ג ונזיר (נזיר דף נא.) נקבר בארון של עץ אין לו רקב הני מילי בעיניה אבל (לא) לאיצטרופי לאחריני שנקברו ערומים בארון של שיש מצטרף:
