מסכת נזיר דף ל״ג עמוד א׳

הא אתא לקמן (נזיר כו'.) תימא אמאי מייתי ברייתא ממתניתין כו' ככתוב בתוס'. ועוד דמתניתין מצינא לפרושי ר' טרפון אומר אין אחד מהם נזיר כיצד אם הרתיע לאחוריו. וליכא לפרושי מתניתין הרתיע לאחוריו אין אחד מהם נזיר ודאי אלא כולם ספק דאם כן היינו ר' שמעון. הילכך משמע ליה לפרושי דאינן נזירים כלל הילכך מוקי לה כר' יהודה דקסבר דלא מחית איניש נפשיה לספיקא ובדעתו שאם לא יתברר שלא יהא עליו שום נזירות. הרא"ש ז"ל בפירושיו (וז"ל). וכן בשיטה וז"ל: הא אתי לקמן הוי נזיר. פירוש שנודע שהוא כדבריו. מני אי לבית שמאי אף בהרתיע לאחוריו הוי נזיר דנזירות בטעות הוי נזירות. ולבית הלל ספק מיהא הוי ודאי אינו נזיר דקאמר היינו אינו נזיר כל עיקר דאי נזיר ספק קאמר אמאי פליג ר' שמעון. ומשום הכי בעי הא מני אילימא ר' טרפון מי הוי נזיר אפילו נמצא כדבריו כיון דבשעתא שנזר לא ידע אי פלוני הוא. ואי לא מי חייל עליה נזירות והתניא ר' יהודה אומר משום ר' טרפון אין אחד מהם נזיר לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה. פירוש אדר' טרפון דמתניתין קאי ר' יהודה. וא"ת ולייתי ממתניתין דתנן ר' טרפון אומר אין אחד מהם נזיר. וי"ל ניחא ליה לאיתויי ברייתא דמפרש מילתיה מקרא. אי נמי יש לומר דמתניתין הכי קאמר ר' טרפון אומר אינו נזיר כיצד הרתיע לא הוי נזיר. וקיימא מילתיה אבבא דהרתיע דבתר מלתיה: