בוני התלמוד

    מסכת נזיר דף נ״ב עמוד ב׳

    פרק ז׳ - כהן גדול

    Also cited as: Nazir 52b, Chapter 7 Kohen Gadol

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    לעולם או שדרה או גולגולת תנן - כי קתני דששה דברים הן בהנהו דפליגי עליה רבים אבל בעצם כשעורה דלא פליגי עליה רבים אלא יחיד לא חשיב ליה ממניינא ולעולם או שדרה או גולגולת תנן וחשיב להו תרי וליכא בהו אלא ששה דסמי מכן שעורה ואיכא דאמרי כשעורה הוא ממנינא משום דאתיי' לה מן המת אבל אבר מן החי סמי מכאן:

    ואיבעית אימא כי קתני כל היכא דנזיר מגלח על אהילו לאפוקי עצם כשעורה - דלדברי הכל לא מיטמא נזיר על אהילו וא"ת רביעית דם דלא מיטמא באהילו וקתני לר"ע מיטמא נזיר באהילו דאיהו משמע ליה מעל כל נפשות מת לא יבא כדאמרינן לעיל (נזיר דף לח.) מנין לרביעית דם שמטמא באהל כו':

    לא תשנה רביעית דם בחזרה - שחזר בו ר"ע דודאי לא חזר בו שלעולם היה סבור שרביעית דם הבאה מב' מתים מטמא באהל:

    שהרי למודו בידו - למודו ערוך כך שהוא מטמא והנזיר מגלח וחכ"א כשהוא בא ממת א' ה"ז מטמא באהל אבל אין הנזיר מגלח עליו עד שיהא בו רביעית לוג:

    עד ימיו - כלומר כל ימיו היה מטמא ר"ע שמא משמת חזר בו:

    הושחרו שיניו - של ר"ש:

    מפני תעניותיו - לפי שדרך גנאי היה משתעי עליה דר"ע ואמר אם משמת חזר בו:

    ת"ש ב"ש אומרים רובע עצמות מן העצמות - שאמרו שמטמאין באהל ומזה עליהן בשלישי כגון שבא משני עצמות או משלשה עצמות אבל לא מעצם אחד:

    וב"ה אומרים - רובע עצמות שאמרו מן הגויה בזמן שהוא בא מרוב הבנין או מרוב המנין אבל משאר איברים שאין רוב בנין או רוב מנין אינו מטמא באהל:

    משני שוקים וירך אחד - ג' איברים כב"ש ויהא בהן רוב בניינו וב"ה אומרים מרוב המנין אבל לא משאר אברים הרי הוא יכול להתקיים דברי ב"ה כמו במפרקי ידים ורגלים שיהא בהן רוב מנין וג' אברים כב"ש:

    שמאי אומר - רובע עצמות שאמרו אפילו הבא מעצם אחד מטמא באהל ומאי מעצם אחד כגון דאתי מן השדרה או מגולגולת:

    מאי - מי הוי נזיר מגלח עליו או לא:

    דחמירי - דאית בהו חומרא טפי משאר אברים:

    ליתני - בה בהדיא ועל רובע עצמות הבא מן השדרה של שני מתים ומן הגולגולת של ב' מתים שר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרין:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    נזיר 52 עמוד ב

    1ואי ס"ד או שדרה או גולגולת, הני שבעה הויין! כי קתני (סימן: יחיד, שהוא, גילח, ואחד)׃

    2כל היכא דפליגי עליה רבים. לאפוקי עצם כשעורה, דיחיד הוא דפליג עליה. דתני' עצם כשעורה שנחלק לשנים, ר"ע מטמא ורבי יוחנן בן נורי מטהר.

    3ואי בעית אימא: כי קתני, אבר מן המת, אבר מן החי לא קתני.

    4ואיבעית אימא: כי קתני, כל היכא דנזיר מגלח על אהילו, לאפוקי עצם כשעורה דלא.

    5ואיבעית אימא: כי קתני, כל היכא דהדר ביה, לאפוקי רביעית דם דלא הדר ביה. דאמר ליה רבי לבר קפרא: לא תשנה רביעית דם בחזרה, שהרי למודו של ר' עקיבא בידו.

    6ועוד, המקרא מסייעו: ״ועל כל נפשות מת לא יבא״. ר"ש אומר: עד ימיו היה מטמא, אם משמת חזר בו איני יודע. תנא: הושחרו שיניו מפני תעניותיו.

    7ת"ש דתניא, בש"א רובע עצמות מן העצמים או משנים או משלשה. ובה"א רובע מן הגויה, מרוב הבנין או מרוב המנין. אמר רבי יהושע: יכולני לעשות דברי ב"ש ודברי ב"ה כאחד.

    8שב"ש אומרים: משנים או משלשה או משני שוקיים וירך אחד, או משני ירכיים ושוק אחד, הואיל ורוב גובהו של אדם מגובה. וב"ה אומרים: מן הגויה או מרוב בנין, או מרוב מנין הואיל וישנן במפרקי ידים ורגלים. שמאי אומר: אפילו עצם מן השדרה או מן הגולגולת.

    9שאני שמאי דמחמיר. ליפשוט מינה: טעמא דבית שמאי דמחמיר, הא רבנן עד דאיכא שדרה וגולגולת! לא, עד כאן לא פליגי רבנן עליה דשמאי אלא בעצם אחד דאתי מן השדרה ומן הגולגולת, אבל היכא דאיתיה בעיניה, אפילו חדא מינהון.

    10בעי רמי בר חמא: רובע עצמות מן שדרה וגולגולת, מאי? כי קתני חצי קב עצמות היכא דאיכא משאר אבריו, אבל מן שדרה וגולגולת דחמירי אפי' רובע עצמות. או דלמא לא שנא?

    11אמר רבא, ת"ש השדרה והגולגולת. ואי סלקא דעתך רובע עצמות דאתי מן שדרה וגולגולת חמיר ליתני: על רובע עצמות הבא מן השדרה כו'!

    תוספות

    ואי ס"ד או שדרה או גולגולת הני שבעה הויין - פי' דנחלקו בו ר"ע ורבנן וברישא תנא ששה דברים אלא ודאי שדרה וגולגולת חד דלא מטמא הא בלא הא ומשני לעולם שדרה וגולגולת כתרי חשיב להו וסמי עצם כשעורה מחושבנא דששה דברים דכי קתני ששה דברים דפליגי על ר"ע לאפוקי עצם כשעורה דיחיד הוא דפליג עליה דתניא עצם כשעורה כו':

    ואיבעית אימא כי קתני מידי דמת מידי דחי לא קתני - ולא תחשוב בהנך ששה דברים אבר מן החי ואיבעית אימא כי קתני מילי דנזיר מגלח על אהילו לאפוקי עצם כשעורה דאינו מגלח אלא על מגעו ועל משאו ואיבעית אימא מידי דהדר ביה שחזר ר"ע כדקתני לעיל שחזר בו ר"ע לאפוקי רביעית דם הבאה מב' מתים דלא הדר וששה דברים דקא חשיב מהנך דהדר ביה ולעולם שדרה וגולגולת בתרי חשיב להו:

    דא"ל רבי לבר קפרא תלמידיה לא תשנה דם רביעית בחזרה שהרי למוד ערוך הוא בפיו של ר"ע - דעל רביעית הבאה מב' מתים דנזיר מגלח ועוד המקרא מסייעו ובא להכחיש דברי האומר שר"ע חזר ובא ר"ש לומר כרבי דר"ע לא חזר בו אלא שאמר דרך קנתור כלפי ר"ע שאמר אם משמת חזר בו איני יודע:

    [אמר ר"ש עד יום מותו של ר"ע היה מטמא - כלומר לא חזר בו]:

    תנא הושחרו שיניו - של ר"ש מפני תעניותיו מפני שאין דרך ארץ לדבר על רבו בלשון זה וישב והתענה ימים רבים:

    ת"ש דתני' ב"ש אומרים רובע עצמות מן העצמים מן השנים מן הג' - פירוש או משנים או משלשה אברים יטמא רובע עצמות באהל ובית הלל אומרים מן הגויה פירוש מעיקר הגויה מרוב הבנין או מרוב המנין שרמ"ח אברים יש באדם כדתניא בריש מסכת אהלות וקכ"ה הם רוב מנין ואם תפש קכ"ה עצמות וקיצה מעט מן כל אחד ואחד עד שהעמיד על רובע יטמאו באהל:

    אמר ר' יהושע יכולני לעשות דברי ב"ש ודברי ב"ה אחד שב"ש אומרים משנים או מג' או מב' שוקים וירך אחד או משני ירכים ושוק אחד - נמצא רוב בנינו של אדם תנינא במס' אהלו' (פ"א מ"ח) דקחשבינן רמ"ח אברים וחשיב מלמטה למעלה פרסות הרגל וחשיב שנים בשוק חמשה בארכובה ואחד בירך לכאורה משמע ממתני' דהתם דשוק למטה מן הארכובה וירך למעלה: משני שוקים וירך אחד או משני ירכים ושוק אחד הואיל והוא רוב בנינו של אדם מגובה ומב' או משלשה דקאמרי ב"ש לאו דווקא אלא כלומר רובע עצמות הבא מרוב הבנין ורוב המנין הוי לגובה האדם ירך ע"ג שני שוקים ויש מפרשים דשני שוקים וירך אחד קרי שנים לפי שהשוקים דקים ביותר והוו כחד ועם ירך אחד נחשבים כשני עצמות ושני ירכים ושוק אחד הרי שלשה לפי שהירכים עבים וגדולים נחשבין כשנים והשוק עמהם הרי שלשה:

    וב"ה אומרים מן הגויה מרוב המנין - הואיל וישנו ברוב המנין דהיינו מפרקי ידים ורגלים וב"ש איירו ברובע הבא מרוב הבנין וב"ה איירו ברובע הבא מרוב המנין ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ומפרקי ידים ורגלים תנינא רוב המנין בלא רוב הבנין כדמפרש במסכת אהלות (פ"א מ"ח) דפרסת הרגלים יש ל' ששה בכל אצבע ובפיסת היד שלשים ששה בכל אצבע הרי ק"כ אברים בידים וברגלים:

    שמאי אומר אפי' עצם אחד מן השדרה או מן הגולגולת - וקס"ד מדקאמר שמאי עצם אחד מן השדרה או מן הגולגולת מטמא באהל מכלל דלרבנן דקאמרי לא עצם אחד מן השדרה או מן הגולגולת מטמא הא שדרה גופה או גולגולת גופה מטמא אפי' האי לחודיה והאי לחודיה דמשמע ליה דלא פליגי [אלא] על האי ב"ש עצם אחד משדרה ולב"ה בעינן שדרה וגולגולת ודחי שמאי דמחמיר אבל לרבנן בעינן תרוייהו:

    וליפשוט מינה - לאידך גיסא דטעמא (דמחמיר) שמאי דמחמיר דטמאות דעצם משדרה לבד או בעצם מגולגולת לבד כדקתני או או הא לרבנן דלא תנן או או אלא השדרה והגולגולת ש"מ תרוייהו בעו ודחי עד כאן לא פליגי רבנן עליה דשמאי אלא בעצם אחד משדרה או מגולגולת אבל היכא דאיתא בעיניה שהשדרה שלימה אפי' חד מנהון ומשום דלא קתני במילתייהו דרבנן או או לא ניחוש לדקדק דב"ה לא חשו לפרש מילתייהו או דקיימי אמילתא דב"ש דקאמרי או ומדב"ש נשמע לב"ה דבעו למימר או. מהרפ"ש:

    בעי רמי בר חמא רובע עצמות משדרה או מגולגולת מאי - מי אמרי' כי קתני במתני' דחצי קב עצמות דנזיר מגלח כגון דאתי משאר אברים כגון מרוב הבנין או המנין אבל משדרה וגולגולת דחמירי טפי אפי' רובע עצמות הבא מהן מגלח עליהן נזיר או דלמא לא שנא:

    אמר רבא ת"ש השדרה והגולגולת - דקתני במתני' דנזיר מגלח עליהן וקס"ד דליכא שדרה וגולגולת דלית בהן רובע עצמות ואי לא הויא בהן רובע עצמות לא מגלח ולהכי פריך ואי ס"ד רובע עצמות דאתי משדרה וגולגולת חמיר ליתני במתני' רובע עצמות הבא מן השדרה וגולגולת ולמה לי דתני במתניתין השדרה והגולגולת דמשמע דווקא כשהן שלמין הא אפי' שבורין ומפורקין בעיא למימר אם יש בהן רובע עצמות דנזיר מגלח עליהן ותיפשוט דמדקתני במתני' השדרה והגולגולת שלמים מסתמא אית בהון רובע עצמות מכלל דעל עצמות שבורין ומפורקין שיש בה רובע ובאו (השדרה) משדרה וגולגולת לא מגלח ופריך והא הוא דאמר פירוש רבא לא נצרכה אלא לשדרה וגולגולת שאין בהן רובע עצמות אלמא דרבא גופיה סבירא ליה דאיכא שדרה וגולגולת דלית בהון רובע עצמות ולעולם אימא לך דאפי' על רובע עצמות הבא מן השדרה והגולגולת נזיר מגלח ומתני' דקתני שדרה וגולגולת דמשמע שלמים איצטריך לאשמועינן דאפילו אין בהן רובע נזיר מגלח ולא איתפרש היכא איתמר דרבא ויש ספרים דגרסי לעיל (נזיר דף נ.) אמר רבא לא נצרכה אלא לשדרה וגולגולת שאין בהן רובע עצמות מכח סוגיא דהכא [ולעיל פירשתי] דאי אפשר לקיים אותה גירסא:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    רובע קב עצמות שביארנו שמטמא לכל ר"ל באהל במגע ובמשא אע"פ שאין בה רוב מנין ולא רוב בנין נחלקו בה בית שמאי ובית הלל שלדעת בית שמאי דוקא כשבא משנים או משלשה עצמות הא מעצם אחד אף על פי שיש בו רובע קב כגון שהיה מגודל ובעל אברים גסים לא ולדעת בית הלל דוקא כשבא מן הגויה ר"ל מעיקר הגוף והוא שיבאו מרוב הבנין כגון משתי ירכות ושוק אחד או מרוב המנין והוא מידים ורגלים וקרסולין והם מקום חבור הרגל והשוק שהם באים מרוב המנין עם פרקי הידים והרגלים ולענין פסק אין הלכה כאחד מהם אלא כל שיש בהם רובע קב מאיזה עצמות של מת הן מאחד הן מכמה מטמא על הדרך שביארנו שלא הוצרכנו לגולגולת או שדרה שלמים או לרוב מנין ובנין אלא כשאין שם רובע קב כגון קטנים ויש פוסקים כבית הלל לומר דוקא כשרובע זה בא מרוב הבנין או מרוב המנין וכל שכן אם בא מן השדרה או מן הגלגלת:

    אף חצי קב האמור בענין גלוח הנזיר פירושו אף כשבא מן השדרה או מן הגלגלת ואין מחמירין לומר שכל שבא מן השדרה דיו ברובע אף לגלוח אלא דוקא בחצי קב וכן לשיטתנו אין מחמירין לומר דוקא בבאים מיהא מרוב בנין או רוב מנין אלא מאי זה עצמות שבגוף ולענין ביאור סוגיא זו שאלה נשאלה כאן ר"ל אם מחמירין ברובע קב הבא מן השדרה או מן הגלגלת אם לאו ובא רבא לבררה מדתנן בגלוח נזיר השדרה והגלגלת ומן הסתם יש בהן רובע ואם כן היה לו לומר רובע הבא מן השדרה וכו' ואשמעינן רבותא טפי דאף על פי שחסרה הואיל ואית בה רובע נזיר מגלח מה שאין כן בשאר עצמות אלא בחצי קב ופירשה רב עוקבא בשאין בהם רובע ואשמעינן נמי דאף על גב דליכא רובע מגלח הואיל ושלמות הן והגירסא הנכונה והא רבא הוא דאמר דהא דקתני המת לא נצרכא לרוב בנינו ורוב מנינו שאין בהם רובע פירוש ואע"פ שאין עליו בשר דהכי אמרה לעיל בסוגיא לאחר פטירתו של ר' מאיר והכא נמי נימא לשדרה וגולגלת שאין בהם רובע כלומר דמדהוה אמר הכי ברוב בנין ורוב מנין אף בשדרה וגולגלת היה לו לומר כן והיאך היה עולה על דעתו דבשדרה שיש בה רובע עסקינן ותירץ שאף זו שאמר ברוב בנין ורוב מנין לא הוה קאמר לה הכי מעיקרא אלא לבתר דשמע מרב עוקבא דאוקמה להא דשדרה וגלגלת בהכי אוקמה איהו נמי להא דרוב בנינו בהכי דרוב בנין ומנין בהדי שדרה וגלגלת לגבי הא חדא מחתא נינהו ויש גורסים ומפרשין בדרך אחרת ומה שפירשתי נראה לי ברור וכבר ביארנו במשנה שרובע עצמות ורביעית דם מטמא באהל ובמגע ובמשא לתרומה ולקדשים אבל לנזיר ועושה פסח דוקא חצי קב עצמות וחצי לוג דם ומה שאמרו כאן אין הכרעת שלישי מכרעת כבר ביארנו הענין במסכת חולין פרק ראשית הגז אלא שמכאן אתה למד שכל שאינו אומרה מצד הכרעה אלא מן הקבלה כל שקבלתו מפי מומחין שומעין לו ומה שהוזכר כאן בלשון אבן הסכוכית פירושו אבן הפרועה היוצאת מן הגדר וקורא לה סכוכית על שהכל סוכין בה או שמא מתוך שיש תחתיה צל ויש גורסין בהדיא למעוטי סככות ופרעות ואף על גב דבהדיא תני להו ארחא דתנא לגלואי ברישא ברמזא מאי דמפרש בסיפא וכן מה שאמרו כאן רובע עצמות לא כלומר דלא מטמא באהל לענין גלוח נזיר אלא במגע ואם כן מאי אשמעינן בסיפא דרובע קב אינו מגלח באהילן אי לאשמועינן דלא מטמא באהל לענין נזיר מרישא שמעינן לה דדוקא חצי ואי לאשמועינן דבמגע מיהא מגלח אי דאית בהו עצם כשעורה הא אשמעינן הכי בעצם כשעורה ופירשה באקמח אקמוחי ר"ל שנדקדקו העצמות עד שאין שם עצם כשעורה ואף על פי כן מטמא במגע הואיל ויש שם רובע שלא הוצרכנו לכשעורה אלא בשאין שם רובע כך פירשוה בתוס' אלא שראיתי לגדולי הרבנים בקצת פירושין שפירשו רובע עצמות לא כלומר אף במגע ואי דאית בהו עצם כשעורה תיפוק לי' משום עצם כשעורה דמטמא במגע אף לענין נזיר ותירצה דאקמח אקמוחי ומשום הכי לא מטמא במגע שאין לדקדוק עצמות דין רקב וראשון עיקר שהרי במשנה אמרו על אהל רובע קב אלמא במגעו מטמא ולענין תרומה וקדשים אף באהל:

    מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נזיר דף נ״ב עמוד ב׳

    מסכת נזיר דף נ״ב עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 11 קטעים ממוספרים, כ־290 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: נזיר דף נ״ב ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026