בוני התלמוד

    מסכת נזיר דף י״ג עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    הפילה אשתו אינו נזירדדילמא האי דהפילה לא הוה בן קיימא שלא כלו לו חדשיו ולא ולד הוי וספק נזירות להקל:

    ר' שמעון אומראין דרך זו מוציאתו מידי נזירות:

    אלא אם היה בן קיימא הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה - דקסבר ספק נזירות להחמיר:

    חזרה וילדהלאחר שהפילה:

    הרי זה נזירדהשתא מיהא ולד הוא דאית ליה וחיילא עליה נזירות:

    ר"ש אומרשמא הראשון הוה בן קיימא וחל עליו נזירות והשתא כי ילדה לא חייל נזירות ואם כדבריך יעשה נמצא זה מביא חולין לעזרה אלא יחזיר וימנה נזירות שנייה ויאמר אם הראשון שהפילה היה בן קיימא נזירות הראשונה חובה וזו נדבה ואם לא היה בן קיימא נזירות הראשונה נדבה וזו חובה:

    גמ' האי מאי למימראדכי נולד לו בן הרי זה נזיר:

    מהו דתימאהאי דקאמר לאו משום בן דוקא והאי דאמר בן לכשאבנה ממנה הוא דמשמע כגון ואבנה גם אנכי ממנה (בראשית ל) וכי נולד בת או טומטום ואנדרוגינוס נמי ליהוי נזיר קמ"ל דלא:

    ולד דמיחשב ביני אינשי קאמינאדהיינו בן ותו לא קמ"ל דבת וטומטום ואנדרוגינוס נמי איקרו ולד:

    ר' יהודהדאמר לעיל דספק נזירות להקל כדאמרי' בפ"ק (לעיל נזיר ד' ח.) דתניא הריני נזיר ע"מ שיש בכרי זה ק' כור והלך כו' ר' יהודה מתיר דספק נזירות להקל:

    והפריש קרבן וחזרה וילדה מהומי הוי קדוש או לא:

    אליבא דמאןקמיבעיא לך אי אליבא דר"ש פשיטא דהוי קדוש דהאמר ספק נזירות להחמיר וקודם שילדה אשתו נמי הוי נזיר:

    אלא אליבא דר' יהודה דאמר ספק נזירות להקל מאימי אמרינן כיון שהפרישו בשעה שהפילה ולא חיילא עליה נזירות כלל לא הוי קדוש כלל ומיבעי ליה למיהדר ולקדושי:

    מאי נפקא לך מינהאי הוה קדוש או לא דהא ילדה וחיילא עליה נזירות:

    נפקא מינה לגיזתו ולעבוד בווהכי קא מיבעיא ליה אי אמרת משעה שהפריש תחילה כשהפילה הוה ליה קדוש הוה ליה אסור בגיזה ועבודה אלא אי אמרת דלא חיילא עליה נזירות אלא משעה שחזרה וילדה הוה ליה מותר בגיזה ובעבודה מאי תיקו:

    ושמע חבירו ואמר ועלי מהו אדיבוריהדההוא גברא קאי ומשמע ועלי להיות נזיר כשיהיה לך בן או דילמא אגופיה משמע אנפשיה דהכי משמע ועלי נמי להיות נזיר כשיהי' לי בן:

    או דילמאאדיבורא דחבריה קאי ומשמע כאילו אמר ואני רחימנא ליה לאותו בן כוותיך ואהא נזיר לכשיהא לך בן ואהא לעיל נמי כי קא מיבעיא ליה ועלי מאי טעמא לא מיבעיא ליה בהאי לישנא הא לא אפשר דלאו לישנא מתרצתא היא דלימא ועלי לאוהבו כמותך:

    ואם תימצי לומר כל באנפיהבין אמר ועלי בין אמר ואני כסיפא ליה מילתא להדורי ליה למימר לכשיהא לי בן אהא נזיר דאי אדעתא לקבל עליו נזירות כשיהא לו בן למה לו להזיר בפני זה יזיר בינו לבין עצמו אלא מדקאמר ליה באנפיה איכא למימר דהכי אמר ליה אף אני אהא נמי נזיר כשיהא לך בן:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    נזיר 13 עמוד א

    1הפילה אשתו אינו נזיר. ר"ש אומר: יאמר ״אם היה בן קיימא הרי אני נזיר חובה, ואם לאו הרי אני נזיר נדבה״.

    2חזרה וילדה ה"ז נזיר. ר"ש אומר: יאמר ״אם הראשון בן קיימא הראשון חובה וזו נדבה. ואם לאו הראשון נדבה וזו חובה״.

    גמ׳ · גמרא

    3האי מאי למימרא? משום סיפא: בת, טומטום ואנדרוגינוס אינו נזיר. פשיטא! מהו דתימא: ״לכשאבנה״ הוא דקאמר, קמ"ל דלא.

    4ואם אמר כשיהיה לי ולד כו'. פשיטא! מהו דתימא ולד דמיחשב ביני אינשי בעינן, קמ"ל:

    5הפילה אשתו אינו נזיר. מאן קתני לה? רבי יהודה דכרי הוא.

    6ר"ש אומר: יאמר ״אם היה בן קיימא הריני נזיר חובה, ואם לאו הריני נזיר נדבה״. בעא מיניה רבי אבא מרב הונא: ״הריני נזיר לכשיהיה לי בן״, והפילה אשתו, והפריש קרבן, וחזרה וילדה, מהו?

    7אליבא דמאן? אי אליבא דר"ש מאי תיבעי ליה? הא אמר ר"ש ספק נזירות להחמיר. ואלא אליבא דרבי יהודה, דאמר: ספק נזירות להקל. מאי: קדוש, או לא קדוש?

    8מאי נ"מ לגיזתו ולעבוד בו. תיקו.

    9בעא מיניה בן רחומי מאביי: ״הריני נזיר לכשיהא לי בן״, ושמע חבירו ואמר ״ועלי״, מהו? אדיבוריה משמע, או אגופיה משמע?

    10את"ל אגופיה משמע, אמר: ״הריני נזיר לכשיהא לי בן״, ושמע חבירו ואמר ״ואני״, מהו? אנפשיה קאמר, או דילמא ה"ק רחימנא לך כוותיך. את"ל כל באנפיה׃

    תוספות

    הפילה אשתוולא ידעינן אי נפל הוא או בן קיימא הוא וכלו לו חדשיו או שמת במעי אמו אינו נזיר ובגמ' מוקי לה כר' יהודה דסבר לא מחית איניש נפשיה לספיקא וספק נזיר הוי דלמא בן קיימא מה שהפילה הלכך טוב להתנות ולומר אם בן קיימא הריני נזיר חובה מדבורי הראשון ואם אינו בר קיימא כגון דלא כלו לו חדשיו ולא היה בדיבורי הראשון כלום הריני נזיר נדבה כלומר מעתה הריני מקבל עלי נזירות [ומונה] נזירות ומביא קרבנותיו ומותר ביין ומגלח שאם לא התנה כן כל ימיו היה מקולקל לר"ש דמספיקא לא מצי לגלח ויאסר כל ימיו ביין ובתגלחת ובטומאה ור"ש לא פליג אהא דנולד לו בן טומטום וכו' דליכא לספוקי דכשאמר כשיהיה לי בן ודאי לא היה דעתו אלא לבן ודאי ולא לטומטום ולא פליג ר"ש אלא היכא דהפילה בן זכר דמספקא ליה דשמא הוה בן קיימא והוי בן גמור והוא הדין דמילתיה דר"ש קאי ארישא היכא דאמר הריני נזיר כשיהיה לי בן והפילה כו':

    חזרה וילדהפי' מהריון אחר ולד קיימא הרי זה נזיר ודאי לרבי יהודה וילדה זו ולד קיימא דממה שהפילה תחילה אפי' ספק נזיר לא וכאילו לא הפילה כלל:

    רבי שמעון אומר יאמר וכו'דלר"ש מעת שהפילה הוי ספק נזיר הילכך יתנה עתה בלידה זו ויאמר אם היה הראשון בן קיימא נמצא שיצא נדרו מנזירות ראשון ונזירות של לידה אחרונה נדבה או שמא הראשון נפל היה והנזירות הראשון נדבה היתה ועכשיו בלידה זו מוטלת עליו נזירות של חובה שנדר בנזיר שיהיה לו ולד לכך צריך להתנות דלא סגי ליה בנזירות הראשון דשמא נדבה היתה:

    לכשאבנה הוא דקאמרולא בן ממש קאמר אלא ל' בנין כמו ואבנה גם אנכי ובכה"ג בנוי:

    ולד דחשיב ביני אינשידבת נמי לא מיחשבא וכל שכן טומטום ואנדרוגינוס קמשמע לן:

    לר' יהודהבברייתא דאיתניא לעיל פ"ק (נזיר דף ח.) דקאמר נגנב אינו נזיר הוא דקאמר לעיל דנזיר דכרי דלא הוי נזיר כלל לר' יהודה אבל לא רצה לומר ר' יהודה דהפלאה הוא דאם כן אפילו היה הולד בן קיימא אינו נזיר כיון דבשעת הנדר לא היה הולד בעולם כנ"ל:

    והפילה אשתו והפריש קרבןפי' לנזירותו וילדה פירוש מאותו הריון עצמו ולד קיימא דהשתא יש הוכחה גדולה מדהאי בר קיימא הנפל [הוה] נמי בר קיימא וכלו לו חדשיו דטיפה היא נחלקת לשתים הילכך חלה קדושה על קרבן שהפריש כשהפילה ששוב לא הקדיש אותם הבהמות דאפילו לר' יהודה דאמר לא מחית איניש נפשיה לספיקא הכא דאיכא הוכחה גדולה קדוש הקרבן ליאסר בגיזה ובעבודה או דילמא כי ה"ג דאיכא הוכחה לר' יהודה דלא מחית איניש לספיקא לא חלה הקדושה על הקרבן כלל מכח הפרשה ראשונה דשמא מקצת הטיפה נקלטה מיד ומקצת הטיפה השניה לא נקלטה עד אחר שני ימים או ביום ג' וההוא נפל (כך מסיק הש"ס ואזיל דלר"י קמבעיא ליה דאי אליבא דר' שמעון הא אמר ספק נזירות להחמיר דבלא ילדה נמי הוי קדוש מספק והשתא נמי כי ילדה אינו אלא ספק אלא אליבא דר' יהודה דאי לא ילדה חולין הוא והשתא כי ילדה ליה מי הוי קדוש מספק וכדפי':

    ונפקא מינה לגיזתו ועבודתו[ולא] דלילקי אהאי משום דליכא כי הך סברא דולד אחרון משוי ליה בספק דאי מספקא ליה להש"ס דשמא לילקו בודאי מדשני בר קיימא הראשון אינו נפל א"כ לר' שמעון נמי מצי למיבעי למלקות דאי לא ילדה ליכא קדושה ודאית אלא הוי ספק לר' שמעון והשתא דילדה יקדש בודאי אלא ש"מ דלא משמע ליה להש"ס דלקי דקדושה ודאית אין בו כי נמי ילדה אפי' לר"ש. ע"כ הגה"ה):

    ושמע חבירו ואמר ועליהיכא דאמר ואני ועלי מדבוריה משתמע כלומר גם אני נודר בנזיר כשיהיה לי בן:

    את"ל הך אגופיה משתמעואיל ואמר עלי היכא דאמר ואני מהו אנפשיה קאמר כלומר אפי' בשאמר ואני אגופיה מישתמע או דילמא רחימנא לך כוותך לכשיהיה בן קיימא:

    את"ל כל באנפיה כסיפא ליה מילתאדילמא מסתמא ה"ק דרחימנא לך כוותך:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מאירי

    מי שאמר הריני נזיר לכשיהא לי ולד והפילה שנמצא הולד ספק אם בן קיימא אם לאו והפריש קרבנותיו לנזירותו והקדישם בחזקת שהוא בן קיימא להיותם מוכנים לכשישלים נזירותו וניכר בו שאינו בן קיימא ואחר כך ילדה מאותו עבור בעצמו ולד שהוא בר קיימא כגון שהיתה מעוברת תאומים והפילה אחד ואחר כך חזרה וילדה את השני בר קיימא הרי זה ספק אם קרבן זה צריך הפרישו ולהקדישו מתחלה אם לאו שמא הואיל ובשעת הפרשה לא היתה נזירות חלה עליו לדעת ר' יהודה שהלכה כמותו אף עכשו אין אותה הפרשה מועלת כלום וצריך להפרישו פעם אחרת לשם זה וכל שלא הקדישו פעם אחרת מותר בגיזה ועבודה או שמא הואיל ולשם אותה לידה הפרישו וכבר אירע שחל הנזירות באותו עבור בעצמו חלה עליו קדושה עכשו משעת הפרשה והלכך אסור בגיזה ועבודה מספק ואין לוקין עליה ומ"מ כל שהפריש ללידה זו והפילה וילדה מחמת עבור אחר אינו כלום ולר' שמעון חלה עליו ספק קדושה אף מחמת הנפל אלא שאין הלכה כמותו כמו שביארנו:

    מי שאמר הריני נזיר לכשיהא לי בן ושמע חברו ואמר ועלי או ואני או שאמר הראשון הריני נזיר לכשיהא לפלוני בן ושמע חברו ואמר ועלי או ואני הרי חבר זה המתפיס עצמו לראשון ספק לנו בדבורו שמא כונתו לומר כשיהא בן לראשון או לפלוני כלומר שאם אמר הראשון הריני נזיר לכשיהא לי בן כשחזר זה ואמר ועלי או ואני פירושו ועלי לקבל נזירות גם כן או שאני נזיר גם כן לכשיהא לך בן שעל דבורו של ראשון הוא נסמך ולא שנאמר שעל עצמו הוא חוזר לומר ועלי נזירות או ואני נזיר לכשיהא לי בן גם כן דכל באפיה דנודר ראשון כסיפא ליה מילתא שיהא הוא טורח כמוהו בפניו ועושה עצמו מתאנח לבנים או שמא אף הוא צריך לכך ועל עצמו הוא אומר כן וכן כשאומר הראשון הריני נזיר כשיהא לפלוני בן וזה אומר ואני והוא הדין אם אמר ועלי אף זה ספק שמא כונתו לומר על עצמו כשיהא לי בן שהרי עכשו לא כסיפא ליה מילתא שהרי לא בפני אותו פלוני הוא או שמא אף זה על דבורו של ראשון הוא נסמך כלומר אף אני אוהבו כמותך ומקבל עלי כן לכשיהא לו בן ונשארו כלם בספק וכתבו בה גדולי המפרשים שמונה נזירות בין לנזירות בנו של חברו בין לנזירות בנו של עצמו וגדולי המחברים פסקו בה דרכים אחרים שלא נתבררו לנו אלא שכבר הרגישו בהם גדולי המגיהים:

    מהדורה: Meiri on Shas · רישוי: unknown

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת נזיר דף י״ג עמוד א׳

    מסכת נזיר דף י״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 10 קטעים ממוספרים, כ־198 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    הפילה אשתו אינו נזיר דדילמא האי דהפילה לא הוה בן קיימא שלא כלו לו חדשיו ולא ולד הוי וספק נזירות להקל:

    ר' שמעון אומר אין דרך זו מוציאתו מידי נזירות:

    אלא אם היה בן קיימא הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה - דקסבר ספק נזירות להחמיר:

    חזרה וילדה לאחר שהפילה:

    הרי זה נזיר דהשתא מיהא ולד הוא דאית ליה וחיילא עליה נזירות:

    ר"ש אומר שמא הראשון הוה בן קיימא וחל עליו נזירות והשתא כי ילדה לא חייל נזירות ואם כדבריך יעשה נמצא זה מביא חולין לעזרה אלא יחזיר וימנה נזירות שנייה ויאמר אם הראשון שהפילה היה בן קיימא נזירות הראשונה חובה וזו נדבה ואם לא היה בן קיימא נזירות הראשונה נדבה וזו חובה:

    גמ' האי מאי למימרא דכי נולד לו בן הרי זה נזיר:

    מהו דתימא האי דקאמר לאו משום בן דוקא והאי דאמר בן לכשאבנה ממנה הוא דמשמע כגון ואבנה גם אנכי ממנה (בראשית ל) וכי נולד בת או טומטום ואנדרוגינוס נמי ליהוי נזיר קמ"ל דלא:

    ועוד 10 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Nazir 13a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    הפילה אשתו ולא ידעינן אי נפל הוא או בן קיימא הוא וכלו לו חדשיו או שמת במעי אמו אינו נזיר ובגמ' מוקי לה כר' יהודה דסבר לא מחית איניש נפשיה לספיקא וספק נזיר הוי דלמא בן קיימא מה שהפילה הלכך טוב להתנות ולומר אם בן קיימא הריני נזיר חובה מדבורי הראשון ואם אינו בר קיימא כגון דלא כלו לו חדשיו ולא היה בדיבורי הראשון כלום הריני נזיר נדבה כלומר מעתה הריני מקבל עלי נזירות [ומונה] נזירות ומביא קרבנותיו ומותר ביין ומגלח שאם לא התנה כן כל ימיו היה מקולקל לר"ש דמספיקא לא מצי לגלח ויאסר כל ימיו ביין ובתגלחת ובטומאה ור"ש לא פליג אהא דנולד לו בן טומטום וכו' דליכא לספוקי דכשאמר כשיהיה לי בן ודאי לא היה דעתו אלא לבן ודאי ולא לטומטום ולא פליג ר"ש אלא היכא דהפילה בן זכר דמספקא ליה דשמא הוה בן קיימא והוי בן גמור והוא הדין דמילתיה דר"ש קאי ארישא היכא דאמר הריני נזיר כשיהיה לי בן והפילה כו':

    חזרה וילדה פי' מהריון אחר ולד קיימא הרי זה נזיר ודאי לרבי יהודה וילדה זו ולד קיימא דממה שהפילה תחילה אפי' ספק נזיר לא וכאילו לא הפילה כלל:

    רבי שמעון אומר יאמר וכו' דלר"ש מעת שהפילה הוי ספק נזיר הילכך יתנה עתה בלידה זו ויאמר אם היה הראשון בן קיימא נמצא שיצא נדרו מנזירות ראשון ונזירות של לידה אחרונה נדבה או שמא הראשון נפל היה והנזירות הראשון נדבה היתה ועכשיו בלידה זו מוטלת עליו נזירות של חובה שנדר בנזיר שיהיה לו ולד לכך צריך להתנות דלא סגי ליה בנזירות הראשון דשמא נדבה היתה:

    לכשאבנה הוא דקאמר ולא בן ממש קאמר אלא ל' בנין כמו ואבנה גם אנכי ובכה"ג בנוי:

    ולד דחשיב ביני אינשי דבת נמי לא מיחשבא וכל שכן טומטום ואנדרוגינוס קמשמע לן:

    לר' יהודה בברייתא דאיתניא לעיל פ"ק (נזיר דף ח.) דקאמר נגנב אינו נזיר הוא דקאמר לעיל דנזיר דכרי דלא הוי נזיר כלל לר' יהודה אבל לא רצה לומר ר' יהודה דהפלאה הוא דאם כן אפילו היה הולד בן קיימא אינו נזיר כיון דבשעת הנדר לא היה הולד בעולם כנ"ל:

    והפילה אשתו והפריש קרבן פי' לנזירותו וילדה פירוש מאותו הריון עצמו ולד קיימא דהשתא יש הוכחה גדולה מדהאי בר קיימא הנפל [הוה] נמי בר קיימא וכלו לו חדשיו דטיפה היא נחלקת לשתים הילכך חלה קדושה על קרבן שהפריש כשהפילה ששוב לא הקדיש אותם הבהמות דאפילו לר' יהודה דאמר לא מחית איניש נפשיה לספיקא הכא דאיכא הוכחה גדולה קדוש הקרבן ליאסר בגיזה ובעבודה או דילמא כי ה"ג דאיכא הוכחה לר' יהודה דלא מחית איניש לספיקא לא חלה הקדושה על הקרבן כלל מכח הפרשה ראשונה דשמא מקצת הטיפה נקלטה מיד ומקצת הטיפה השניה לא נקלטה עד אחר שני ימים או ביום ג' וההוא נפל (כך מסיק הש"ס ואזיל דלר"י קמבעיא ליה דאי אליבא דר' שמעון הא אמר ספק נזירות להחמיר דבלא ילדה נמי הוי קדוש מספק והשתא נמי כי ילדה אינו אלא ספק אלא אליבא דר' יהודה דאי לא ילדה חולין הוא והשתא כי ילדה ליה מי הוי קדוש מספק וכדפי':

    ונפקא מינה לגיזתו ועבודתו [ולא] דלילקי אהאי משום דליכא כי הך סברא דולד אחרון משוי ליה בספק דאי מספקא ליה להש"ס דשמא לילקו בודאי מדשני בר קיימא הראשון אינו נפל א"כ לר' שמעון נמי מצי למיבעי למלקות דאי לא ילדה ליכא קדושה ודאית אלא הוי ספק לר' שמעון והשתא דילדה יקדש בודאי אלא ש"מ דלא משמע ליה להש"ס דלקי דקדושה ודאית אין בו כי נמי ילדה אפי' לר"ש. ע"כ הגה"ה):

    ועוד 3 קטעי פירוש על דף זה.

    Tosafot on Nazir 13a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מאירי

    מי שאמר הריני נזיר לכשיהא לי ולד והפילה שנמצא הולד ספק אם בן קיימא אם לאו והפריש קרבנותיו לנזירותו והקדישם בחזקת שהוא בן קיימא להיותם מוכנים לכשישלים נזירותו וניכר בו שאינו בן קיימא ואחר כך ילדה מאותו עבור בעצמו ולד שהוא בר קיימא כגון שהיתה מעוברת תאומים והפילה אחד ואחר כך חזרה וילדה את השני בר קיימא הרי זה ספק אם קרבן זה צריך הפרישו ולהקדישו מתחלה אם לאו שמא הואיל ובשעת הפרשה לא היתה נזירות חלה עליו לדעת ר' יהודה שהלכה כמותו אף עכשו אין אותה הפרשה מועלת כלום וצריך להפרישו פעם אחרת לשם זה וכל שלא הקדישו פעם אחרת מותר בגיזה ועבודה או שמא הואיל ולשם אותה לידה הפרישו וכבר אירע שחל הנזירות באותו עבור בעצמו חלה עליו קדושה עכשו משעת הפרשה והלכך אסור בגיזה ועבודה מספק ואין לוקין עליה ומ"מ כל שהפריש ללידה זו והפילה וילדה מחמת עבור אחר אינו כלום ולר' שמעון חלה עליו ספק קדושה אף מחמת הנפל אלא שאין הלכה כמותו כמו שביארנו:

    מי שאמר הריני נזיר לכשיהא לי בן ושמע חברו ואמר ועלי או ואני או שאמר הראשון הריני נזיר לכשיהא לפלוני בן ושמע חברו ואמר ועלי או ואני הרי חבר זה המתפיס עצמו לראשון ספק לנו בדבורו שמא כונתו לומר כשיהא בן לראשון או לפלוני כלומר שאם אמר הראשון הריני נזיר לכשיהא לי בן כשחזר זה ואמר ועלי או ואני פירושו ועלי לקבל נזירות גם כן או שאני נזיר גם כן לכשיהא לך בן שעל דבורו של ראשון הוא נסמך ולא שנאמר שעל עצמו הוא חוזר לומר ועלי נזירות או ואני נזיר לכשיהא לי בן גם כן דכל באפיה דנודר ראשון כסיפא ליה מילתא שיהא הוא טורח כמוהו בפניו ועושה עצמו מתאנח לבנים או שמא אף הוא צריך לכך ועל עצמו הוא אומר כן וכן כשאומר הראשון הריני נזיר כשיהא לפלוני בן וזה אומר ואני והוא הדין אם אמר ועלי אף זה ספק שמא כונתו לומר על עצמו כשיהא לי בן שהרי עכשו לא כסיפא ליה מילתא שהרי לא בפני אותו פלוני הוא או שמא אף זה על דבורו של ראשון הוא נסמך כלומר אף אני אוהבו כמותך ומקבל עלי כן לכשיהא לו בן ונשארו כלם בספק וכתבו בה גדולי המפרשים שמונה נזירות בין לנזירות בנו של חברו בין לנזירות בנו של עצמו וגדולי המחברים פסקו בה דרכים אחרים שלא נתבררו לנו אלא שכבר הרגישו בהם גדולי המגיהים:

    Meiri on Nazir 13a · Sefaria · מהדורה: Meiri on Shas · unknown

    שיטה מקובצת

    חזרה וילדה אחר שקבל עליו נזירות והביא קרבן. הרי זה נזיר שמחמת הנפל לא חל עליו נזירות. ולר' שמעון צריך להתנות כבראשונה שמא הראשון היה בן קיימא:

    גמ' והפילה אשתו והפריש קרבן וחזרה וילדה. פירוש בו ביום. ומסיק דמבעיא ליה אליבא דר' יהודה דאמר דעל נפל לא הוי נזיר ואי לא חזרה וילדה פשיטא דלא הוי קדוש. אבל השתא דילדה בו ביום איכא הוכחא דהוי בן קיימא שאין אשה מתעברת וחוזרת ומתעברת וטיפה אחת נחלקה לשתים. או דילמא זה נגמרה צורתו לשבעה והראשון נגמרה צורתו לתשעה ולא כלו חדשיו ולא קדיש והגוזז ועובד בו פטור. אבל לר' שמעון כיון דממה נפשך חייב למנות נזירות ולהביא קרבן קדוש. ואף על גב דאי בעי לא מקבל עליה נזירות ויעמוד בספק זה לעולם ולא יביא קרבן נמצא שאין בהפרשה זו כלום. מכל מקום כיון שהפריש קרבן גילה בדעתו שרוצה לקבל עליו נזירות והוי כאומר הרי אלו בהמות קדושין לקרבן נזירות שאקבל עלי דמסתבר דקדשי. אי נמי כמו שחייב להיות נזיר מספק כמו כן חלה קדושה על הקרבן מספק ואסורין בגיזה ועבודה. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

    אי אליבא דר' שמעון הא אמר ספק נזירות להחמיר ואפילו לא ילדה בן קיימא אחרי כן מייתו על הנפל. ואי משום שצריך לה להקדישו להיות נדבה מספק הכי נמי שנולד בן קיימא יצטרך לחזור ולהקדישן. הר' עזריאל ז"ל. אי אליבא דר' שמעון הא אמר ספק נזירות להחמיר. ואפילו לא ילדה אחרי כן בן קיימא מייתי לה על הנפל. ולא מיבעיא ליה לענין אבלות דפשיטא מספק לא יתאבל עליו ולא יהא צריך לפדותו:

    מאי קדוש או לא קדוש מי אמרינן כיון דבשעת הפרשה הויא ספק לידה ולא קדיש הכא נמי לא קדיש בתר הכי אף על גב דאכתי איתיה בשעת לידה גמורה. או דילמא סוף סוף כיון דהשתא ילדה בן מעליא קדיש. למאי נפקא מינה אי קדיש אי לא קדיש הא לא מתכפר בהאי לטעמיה דר' יהודה אלא באידך דמייתי כשחזרה וילדה. אלא קא מיבעיא ליה אי קדיש אי לא קדיש משום גיזתו ועבודתו אי שריא או לא.

    ואם תמצי לומר כל באנפיה כסיפא ליה חרפה היא לו לקבל עליו נזירות בשביל בן אחר אם לא על בן של ראשון. תוספי הרא"ש ז"ל:

    Shita Mekubbetzet on Nazir 13a · Sefaria · מהדורה: Vilna Ed · Public Domain

    גליון הש"ס

    גמ' ר"י דכרי הוא עי' לקמן דף לד ע"א תד"ה אלא ר"י וצ"ע:

    Gilyon HaShas on Nazir 13a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת נזיר, דף י״ג, עמוד א׳, בהיקף של כ־198 מילים ב־10 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 10 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 121 מילים

      נפתחת ב״הפילה אשתו אינו נזיר. ר"ש אומר: יאמר…״

    2. קטע 221 מילים

      נפתחת ב״חזרה וילדה ה"ז נזיר. ר"ש אומר: יאמר…״

    3. קטע 319 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ האי מאי למימרא? משום סיפא: בת,…״

    4. קטע 415 מילים

      נפתחת ב״ואם אמר כשיהיה לי ולד כו'. פשיטא!…״

    5. קטע 511 מילים

      נפתחת ב״הפילה אשתו אינו נזיר. מאן קתני לה?…״

      חכמים: רבי יהודה.

    6. קטע 633 מילים

      נפתחת ב״ר"ש אומר: יאמר ״אם היה בן קיימא…״

      חכמים: רבי אבא, רב הונא, אבא.

    7. קטע 727 מילים

      נפתחת ב״אליבא דמאן? אי אליבא דר"ש מאי תיבעי…״

      חכמים: רבי יהודה.

    8. קטע 86 מילים

      נפתחת ב״מאי נ"מ לגיזתו ולעבוד בו. תיקו.…״

    9. קטע 920 מילים

      נפתחת ב״בעא מיניה בן רחומי מאביי: ״הריני נזיר…״

      חכמים: אביי.

    10. קטע 1025 מילים

      נפתחת ב״את"ל אגופיה משמע, אמר: ״הריני נזיר לכשיהא…״

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: נזיר דף י״ג ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026