Talmud Builders

    Avodah Zarah 32b

    Back to index

    English translation — Avodah Zarah 32b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1If it does not have a trace of blood upon it, then it is permitted. Rav Huna says: They taught that a bloodless hide is permitted only in a case where the gentile did not salt it, but if he salted it, it is prohibited, as I say: Its salting removed the trace of blood.

    2§ The mishna teaches that Rabban Shimon ben Gamliel says: A hide is prohibited only when the tear around its heart is circular, but if it is elongated, it is permitted. The Gemara notes: Rav Yosef says that Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.

    3Abaye said to Rav Yosef: If one rules that the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, does that mean by inference that the Rabbis disagree, or perhaps there is no dispute and everyone accepts the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel? Rav Yosef said to him: What difference is there to you whether or not the Rabbis disagree? In either case the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel. Abaye said to him, invoking a folk expression with regard to one who learns without achieving understanding: Is it simply learn the lesson; let it be like a song? In other words, is it sufficient to simply parrot the halakhic ruling? No; it is necessary to examine an issue to understand it even if it does not yield a practical halakhic difference.

    4§ The mishna further teaches: Meat that enters the house of idol worship, before it is sacrificed, is permitted. The Gemara asks: Who is the tanna who taught this? Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: It is not in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, as if one were to posit that it is in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, this would be difficult: Doesn’t he say: When slaughtering an animal, a gentile’s unspecified intention is to use it for idol worship? Accordingly, Rabbi Elazar would disagree with the ruling of the mishna that meat entering a house of idol worship is permitted.

    5The mishna teaches: And meat that exits the house of idol worship is prohibited because it is considered as offerings to the dead, i.e., idols. The Gemara asks: What is the reason that it is classified as such? It is because it is impossible that it is not an idolatrous offering. The Gemara asks: Whose opinion does this reflect? It is the opinion of Rabbi Yehuda ben Beteira.

    6As it is taught in a baraita : Rabbi Yehuda ben Beteira says: From where is it derived that an idolatrous offering imparts ritual impurity by means of a tent to an individual or item situated together with it under the same structure, even if they do not come into direct contact? As it is stated: “They joined themselves also unto Baal of Peor, and ate the offerings to the dead” (Psalms 106:28). Just as a corpse imparts ritual impurity by means of a tent, so too idolatrous offerings impart ritual impurity by means of a tent. Similarly, Rabbi Yehuda ben Beteira would hold that just as it is prohibited to derive benefit from a corpse, so too it is prohibited to derive benefit from idolatrous offerings.

    7§ The mishna teaches: With regard to those going to a festival of idolatry, it is prohibited to engage with them in business. The Gemara notes that Shmuel says: In the case of a gentile who goes to a festival of idolatry, if he is on his way to the festival it is prohibited to engage in business with him, as he subsequently goes and offers thanks before the object of idol worship. Upon his return it is permitted, as what was, was, i.e., he has already finished his worship, and refraining from engaging in business with the gentile at this stage will accomplish nothing.

    8Conversely, with regard to a Jew who goes to a festival of idolatry, if he is on his way to the festival it is permitted to engage in business with him, as perhaps he will retract from his plan and will not go. Upon his return, it is prohibited, since

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אין עליו קורט דםאחר הפשטו אירע בו כך ולא לעבודת כוכבים:

    מכלל דפליגימיבעיא קבעי לה מיניה מי פליגי רבנן עליה אי לא:

    ומאי נפקא לך מינהבין חלוקין בין לא חלוקין הלכה כמותו:

    א"ל גמרא גמור זמורתא תהאבתמיה. אביי תלמידו של רב יוסף וקא"ל אתה מלמדנו לומר הלכה כמותו ותהא כזמר בעלמא דאי אין חולקין הלכה למה לי:

    בשר הנכנס לעבודת כוכביםשהעובד כוכבים רוצה להכניסו מותר בהנאה אם נזהר ישראל ליטלו עם כניסתו קודם שיקריבו אותו:

    מאן תנאדבשר העובד כוכבים מותר בהנאה:

    ר"א בשחיטת חולין בהשוחט (חולין דף לח:):

    סתם מחשבת וכו'וכי שחטה עבדה לעבודת כוכבים בשחיטתו ונאסרה דשחיטתה היא תקרובתה:

    מה מת מטמא באהל כו'ומינה מה מת אסור בהנאה כדגמרינן בסנהדרין (דף מז:) ותמת שם מרים שם שם מעגלה ערופה אף תקרובת עבודת כוכבים אסורה בהנאה:

    לתרפותלבקש טעותן למקום אחר:

    ה"ג אמר שמואל עובד כוכבים ההולך לתרפות בהליכה אסור דאזיל ומודי בחזרה מותר מאי דהוה הוה ישראל ההולך לתרפות בהליכה מותר דלמא הדר ביה ולא אזיל בחזרה אסור כיון דאביק בה הדר אזיל והתניא כו':

    עבודה זרה 32 עמוד ב

    1אין עליו קורט דם מותר. אמר רב הונא: לא שנו אלא שלא מלחו, אבל מלחו אסור. אימא: מלחו העברתו.

    2רשב"ג אומר: בזמן שהקרע שלו עגול אסור, משוך מותר. אמר רב יוסף, אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרשב"ג׃

    3א"ל אביי: הלכה מכלל דפליגי? א"ל מאי נפקא לך מינה? א"ל גמרא גמור, זמורתא תהא?

    4בשר הנכנס לעבודת כוכבים מותר. מאן תנא? אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן: דלא כרבי אלעזר, דאי כרבי אלעזר, האמר: סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים:

    5והיוצא אסור, מפני שהוא כזבחי מתים. מ"ט אי אפשר דליכא תקרובת עבודת כוכבים מני? רבי יהודה בן בתירא היא.

    6דתניא: רבי יהודה בן בתירא אומר: מנין לתקרובת עבודת כוכבים שמטמא באהל? שנאמר: ״(תהלים קו״, כח) ״ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים״, מה מת מטמא באהל, אף תקרובת עבודת כוכבים מטמאה באהל.

    7ההולכין לתרפות אסורין לשאת ולתת עמהם. אמר שמואל: עובד כוכבים ההולך לתרפות, בהליכה אסור, דאזיל ומודי קמי עבודת כוכבים בחזרה מותר, מאי דהוה הוה.

    8ישראל ההולך לתרפות בהליכה מותר, דלמא הדר ביה ולא אזיל; בחזרה אסור, כיון׃

    Tosafot

    הלכה כרשב"גלהני אמוראי לית להו כללא דכל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו מדאיצטריך למיפסק כוותיה:

    דלא כר' אלעזרתימה לעיל (עבודה זרה דף כט:) גבי עורות לבובין דמשמע הא שאין לבובין אין נשחטין לעבודת כוכבים וכן לקמן גבי גבינות אפי' אינם מבית אונייקי הם אסורים לר"א דכולהו בסתמא נשחטין לעבודת כוכבים וא"כ תנא בית אונייקי דלא כר"א וי"ל דר"א נמי שרי שאר עורות ושאר גבינות דלא אמרינן סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים אלא דרך שחיטה אבל דרך חניקה ונחירה לא והכא גבי בשר הנכנס דייק שפיר שאין דרכן להכניס בשר לעבודת כוכבים אלא מבהמה שחוטה:

    והיוצא אסור א"א דליכא תקרוב' עבודת כוכבים ור' יהודה בן בתירא היאהכא משמע דרבנן לא מקשו תקרובת עבודת כוכבים למת וכן משמע בפ"ק דחולין (דף יג: ושם ד"ה תקרובת) דקאמר ויש לך אחרת שמטמאה במשא ואינה מטמאה באהל ודלא כרבי יהודה בן בתירא והקשה ר"ת דלעיל (עבודה זרה כט:) כי מבעיא ליה יי"נ מנלן קאמר וזבח גופיה מנלן ומקיש למתים ולא קאמר נמי ר"י בן בתירא אלמא ליכא מאן דפליג ועוד קשה דכי דייק הכא בשר הנכנס מותר דלא כר"א ומאי קאמר דלמא לעולם אימא לך דאתיא כר"א וכרבנן דרבי יהודה ס"ל דלית להו הך היקשא ואין סברא לדחות דסמיך אסיפא דאתיא כרבי יהודה בן בתירא דכל זה היה לו לפרש ומפר"ת דתקרובת שהוא כעין פנים כגון זביחה קטור ונסוך מודו רבנן דילפינן ממת וניחא לעיל גבי יין נסך אבל תקרובת שאינה כעין פנים פליגי ולפיכך אוקי הך דהכא בשר היוצא כרבי יהודה דבחתיכה של בשר שאינו זבוח לפני עבודת כוכבים איירי אלא שמביאה דורון וניחא דקתני מפני שהוא כזבחי מתים ולא קתני זבחי דמשמע זבח ממש ור"י פי' דלענין איסור אכילה והנאה דמשתעי קרא לא פליגי דכל תקרובת עבודת כוכבים אסור בהנאה מדאתקיש למת כי פליגי לענין טומאה דר' יהודה מקיש למת אף לענין טומאה וכן משמע (דבכל דוכתא שביק) ר' יהודה בן בתירא איסור וקנקיט טומאה והכא דייק שפיר כיון דתנא בשר היוצא אסור למה לי למהדר ומתני מפני שהוא כזבחי מתים אלא לומר לך אסור ומטמא וטעמא כדפרי' דלא אפשר דליכא תקרובת ומני ר' יהודה בן בתירא ותשובות על פר"ת יש להאריך הרבה בפ"ק דחולין (דף יג: ושם):

    עובד כוכבים ההולך לתרפותתנינא במתניתין והפסיק באמצע הדברים בהנאה משום דדמי לבשר הנכנס:

    ההולך לתרפותפי' הר"ר שמעיה מקום טנופות כמו בית התורפה ובירושלמי פי' לשון תרפים:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    בשר הנכנס לעבודת כוכבים מותראוקימנא דלא כרבי אליעזר דאמר בשחיטת חולין סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים:

    והבשר היוצא מעבודת כוכבים אסור שהוא כזבחי מתים אי אפשר דליכא תקרובת ומתני' רבי יהודה בן בתירא דתני מנין לתקרובת עבודת כוכבים שמטמא באהל שנאמר ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים מה מת מטמא באהל אף תקרובת עבודת כוכבים מטמא באהל:

    ירושלמי והיוצא אסור כשהכניסו לפנים מן הקנקלין אבל לא הכניסו לפנים מן הקנקלין אף היוצא מותר בד"א בעבודת כוכבים שיש לה קנקלין אבל אם אין לה קנקלין כל בית עבודת כוכבים נידון משום קנקלין פי' קנקלין חדרים וחדרי חדרים:

    ההולכין לתרפות אסור לשאת ולתת עמהן והבאין מותריןירושלמי ההולכין בתרפות בהליכה מותר ר' יוחנן אמר מוליכין עבודת כוכבים גדולה אצל עבודת כוכבים קטנה אית תנא תני תרפות מלשון תרפים ואית תנא תני תרפות מלשון תרבות אנשים חטאים ומלשון תריבם כלומר המטילין מריבה:

    אמר שמואל עובד כוכבים ההולך לתרפות בהליכה אסור בחזירה מותר.

    Babylonian Talmud · folio map

    Avodah Zarah 32b

    Avodah Zarah 32b. The full printed text of this folio side — 8 numbered segments, about 168 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אין עליו קורט דם אחר הפשטו אירע בו כך ולא לעבודת כוכבים:

    מכלל דפליגי מיבעיא קבעי לה מיניה מי פליגי רבנן עליה אי לא:

    ומאי נפקא לך מינה בין חלוקין בין לא חלוקין הלכה כמותו:

    א"ל גמרא גמור זמורתא תהא בתמיה. אביי תלמידו של רב יוסף וקא"ל אתה מלמדנו לומר הלכה כמותו ותהא כזמר בעלמא דאי אין חולקין הלכה למה לי:

    בשר הנכנס לעבודת כוכבים שהעובד כוכבים רוצה להכניסו מותר בהנאה אם נזהר ישראל ליטלו עם כניסתו קודם שיקריבו אותו:

    מאן תנא דבשר העובד כוכבים מותר בהנאה:

    ר"א בשחיטת חולין בהשוחט (חולין דף לח:):

    סתם מחשבת וכו' וכי שחטה עבדה לעבודת כוכבים בשחיטתו ונאסרה דשחיטתה היא תקרובתה:

    3 more comments on this page.

    Rashi on Avodah Zarah 32b · Sefaria

    Tosafot

    הלכה כרשב"ג להני אמוראי לית להו כללא דכל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו מדאיצטריך למיפסק כוותיה:

    דלא כר' אלעזר תימה לעיל (עבודה זרה דף כט:) גבי עורות לבובין דמשמע הא שאין לבובין אין נשחטין לעבודת כוכבים וכן לקמן גבי גבינות אפי' אינם מבית אונייקי הם אסורים לר"א דכולהו בסתמא נשחטין לעבודת כוכבים וא"כ תנא בית אונייקי דלא כר"א וי"ל דר"א נמי שרי שאר עורות ושאר גבינות דלא אמרינן סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים אלא דרך שחיטה אבל דרך חניקה ונחירה לא והכא גבי בשר הנכנס דייק שפיר שאין דרכן להכניס בשר לעבודת כוכבים אלא מבהמה שחוטה:

    והיוצא אסור א"א דליכא תקרוב' עבודת כוכבים ור' יהודה בן בתירא היא הכא משמע דרבנן לא מקשו תקרובת עבודת כוכבים למת וכן משמע בפ"ק דחולין (דף יג: ושם ד"ה תקרובת) דקאמר ויש לך אחרת שמטמאה במשא ואינה מטמאה באהל ודלא כרבי יהודה בן בתירא והקשה ר"ת דלעיל (עבודה זרה כט:) כי מבעיא ליה יי"נ מנלן קאמר וזבח גופיה מנלן ומקיש למתים ולא קאמר נמי ר"י בן בתירא אלמא ליכא מאן דפליג ועוד קשה דכי דייק הכא בשר הנכנס מותר דלא כר"א ומאי קאמר דלמא לעולם אימא לך דאתיא כר"א וכרבנן דרבי יהודה ס"ל דלית להו הך היקשא ואין סברא לדחות דסמיך אסיפא דאתיא כרבי יהודה בן בתירא דכל זה היה לו לפרש ומפר"ת דתקרובת שהוא כעין פנים כגון זביחה קטור ונסוך מודו רבנן דילפינן ממת וניחא לעיל גבי יין נסך אבל תקרובת שאינה כעין פנים פליגי ולפיכך אוקי הך דהכא בשר היוצא כרבי יהודה דבחתיכה של בשר שאינו זבוח לפני עבודת כוכבים איירי אלא שמביאה דורון וניחא דקתני מפני שהוא כזבחי מתים ולא קתני זבחי דמשמע זבח ממש ור"י פי' דלענין איסור אכילה והנאה דמשתעי קרא לא פליגי דכל תקרובת עבודת כוכבים אסור בהנאה מדאתקיש למת כי פליגי לענין טומאה דר' יהודה מקיש למת אף לענין טומאה וכן משמע (דבכל דוכתא שביק) ר' יהודה בן בתירא איסור וקנקיט טומאה והכא דייק שפיר כיון דתנא בשר היוצא אסור למה לי למהדר ומתני מפני שהוא כזבחי מתים אלא לומר לך אסור ומטמא וטעמא כדפרי' דלא אפשר דליכא תקרובת ומני ר' יהודה בן בתירא ותשובות על פר"ת יש להאריך הרבה בפ"ק דחולין (דף יג: ושם):

    עובד כוכבים ההולך לתרפות תנינא במתניתין והפסיק באמצע הדברים בהנאה משום דדמי לבשר הנכנס:

    ההולך לתרפות פי' הר"ר שמעיה מקום טנופות כמו בית התורפה ובירושלמי פי' לשון תרפים:

    Tosafot on Avodah Zarah 32b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    בשר הנכנס לעבודת כוכבים מותר אוקימנא דלא כרבי אליעזר דאמר בשחיטת חולין סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים:

    והבשר היוצא מעבודת כוכבים אסור שהוא כזבחי מתים אי אפשר דליכא תקרובת ומתני' רבי יהודה בן בתירא דתני מנין לתקרובת עבודת כוכבים שמטמא באהל שנאמר ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים מה מת מטמא באהל אף תקרובת עבודת כוכבים מטמא באהל:

    ירושלמי והיוצא אסור כשהכניסו לפנים מן הקנקלין אבל לא הכניסו לפנים מן הקנקלין אף היוצא מותר בד"א בעבודת כוכבים שיש לה קנקלין אבל אם אין לה קנקלין כל בית עבודת כוכבים נידון משום קנקלין פי' קנקלין חדרים וחדרי חדרים:

    ההולכין לתרפות אסור לשאת ולתת עמהן והבאין מותרין ירושלמי ההולכין בתרפות בהליכה מותר ר' יוחנן אמר מוליכין עבודת כוכבים גדולה אצל עבודת כוכבים קטנה אית תנא תני תרפות מלשון תרפים ואית תנא תני תרפות מלשון תרבות אנשים חטאים ומלשון תריבם כלומר המטילין מריבה:

    אמר שמואל עובד כוכבים ההולך לתרפות בהליכה אסור בחזירה מותר.

    Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 32b · Sefaria

    Ritva

    והיוצא אסור גרסינן בירושלמי והיוצא אסור כשהכניסו לקלקלין כו'.

    אי אפשר דליכא תקרובת פי׳ וליכא למימר בהא דלא הוו מזבניה ליה כדאמרן בריש פרקין אבל לבתר דאקרבוה שפיר מזבניה ליה.

    ומני רבי יאודה היא כו׳ עד אף תקרובת ע״ז מטמא באהל פר״שי ז״ל ומינה מה מת אסור בהנאה אף תקרובת ע״ז אסור בהנאה ע״כ נראה מדבריו דלענין איסורי הנאה נמי אוקימנא כרבי יאודה בן בתירא והכי משמע מפשטא דסוגיין דהא על מתני׳ דהיוצא אסור קיימינן ומיהו קשיא טובא דהא לעיל אסרו יינן של גוים ובהנאה במשנתינו ולא אמרו דתהוי רבי יאודה ן׳ בתירא וכן בעורות לבובין וכן בכל מקום שאמרו דתקרובת ע״ז אסור בהנאה ועוד דלעיל ובפ״ק דחולין לא נחלקו על רבי אליעזר אלא במאי דקאמרינן דסתם מחשבת נכרי לע״ז הא בשהקריבוה ודאי לע״ז דכ״ע הוי איסורי הנאה לכך פירש רבינו הגדול הר״מבן ז״ל דלכולי עלמא תקרובת ע״ז אסור בהנאה כדכתיב זבחי מתים ולענין טומאת אהל נחלקו בלבד והכא לא קיימינן אלא על מאי דקתני לישנ׳ יתירה מפני שהוא כזבחי מתים דאתא תנא למימר שהוא כמת לגמרי ואפי׳ לטמא באהל ובהא הוא דאמרינן דהוא רבי יהודה בן בתירא ואם תאמר ומ״ש דדרשי רבנן זבחי מתים לאיסור הנאה בלחוד ולא לטומאה דהא אין היקש למחצה ויש לומר דסבירא להו דכיון דבקרא כתיב אשר חלב זבחימו יאכלו ודוד גם כן אמר ויאכלו זבחי מתים מכלל דלענין אכילה ה וא דאיתקש ובא דוד ופירש שיש בלשון הזה איסור הנאה במתים אבל לטומאה לא איתקוש ורבי יאודה בן בתירא סבר דלגמרי איתקוש והכי קאמר ויאכלו זבחי מתים שהם מתים לכל דבר ואף לטומאה והלכתא כרבי יאודה בן בתירה מכיון דסתם לן תנא כותיה ומסתברא דמודו רבנן דאית בהו טומאה דרבנן והכי משמע בפרק כל הצלמים כדבעינן למימר התם בס״ד.

    גוי ההולך לתרפות פי׳ לטעיות שלהן והוא לשון תרפא של אשה ובירושלמי אמרו שהוא לשון תרפים והכל ענין אחד ובמדרש אמרו שאסור ללכת עמהם בחבורה אחת כלל וסמכו זה למה שכתוב לא תלכו אחרי אלהים אחרים.

    אסור לשאת ולתת עמהם פי׳ כל דבר שאסור ביום אידם והוא שיהיה דבר המתקיים עד מקום תרפותם.

    Ritva on Avodah Zarah 32b · Sefaria

    Meiri

    שחיטת נכרי כבר בארנו במסכת חולין שהיא נבלה ומטמא במשא ומ"מ מותר היא בהנאה ואין אומרים בשחיטה סתם מחשבת נכרי לע"ז כדי לאסרה בהנאה:

    תקרובת ע"ז אסור בהנאה שהכתוב קראה זבחי מתים מה מת אסור בהנאה אף תקרובת כן ומ"מ אינה מטמאה באהל:

    גוי ההולך לירוד של ע"ז אסור לשאת ולתת עמו בהליכה ובחזרה מותר שאין חוששין שע"ז מכר שם שאפילו כן דמי ע"ז ביד גוי מותרין וישראל בהליכה מותר בחזרה אסור שמא ע"ז מכר שם ודמי ע"ז ביד ישראל אסורין:

    Meiri on Avodah Zarah 32b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא בהליכה אסור דאזיל ומודה כו' בחזרה אסור כיון דאביק בה כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה דלא כר"א כו' שאין לבובין אין נשחטין כו' ונחיר' לא והכא גבי כו' עכ"ל כצ"ל:

    בד"ה כך היא גירסת כו' דאילו במכניסן אפילו בפעם אחד גזרו כו' ומה בין זה לזה אלו קנקנים מכניסן כו' עכ"ל אע"ג דר"ש מפליג בין נודות לקנקנים הביאו התוספות ראיה מקנקנים אנודות דלענין מכניסן לקיום דגזרו בה רבנן לפי שעה אטו זמן מרובה אין סברא לפלוגי בין נודות לקנקנים וק"ל:

    Chidushei Halachot on Avodah Zarah 32b · Sefaria

    Maharam

    ד"ה עובד כוכבים ההולך לתרפות תנינא במתניתין והפסיק באמצע הדברים האסורים בהנאה וכו' כצ"ל ור"ל דיש דלא גרסי במתניתין עובד כוכבים ההולך לתרפות משום דאינו מענין דמתניתין דאיירי בדברים האסורים בהנאה לכך קאמרי התוס' דשפיר גרסינן ליה במתניתין והא דהפסיק ותנא ליה בין הדברים האסורים בהנאה משום דדמי לבשר הנכנס דהוי נמי בדוגמא זה:

    ד"ה דלא כרבי אליעזר וכו' דמשמע הא שאין לבובין אין נשחטין לעבודת כוכבים וכו' כצ"ל:

    Maharam on Avodah Zarah 32b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    תוספות ד"ה הלכה להני אמוראי. עי' תשובת הרשב"א סימן מ:

    ד"ה ישראל פי' בפ"ק בדף יב ע"ב ד"ה אבל בדף יג ע"א ד"ה מעות:

    Gilyon HaShas on Avodah Zarah 32b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Avodah Zarah, daf 32, Amud Bet, about 168 words in 8 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 8 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 119 words

      Opens “אין עליו קורט דם מותר. אמר רב…”

      Named: רב הונא.

    2. Segment 219 words

      Opens “רשב"ג אומר: בזמן שהקרע שלו עגול אסור,…”

      Named: רב יוסף, רב יהודה, שמואל.

    3. Segment 315 words

      Opens “א"ל אביי: הלכה מכלל דפליגי? א"ל מאי…”

      Named: אביי.

    4. Segment 427 words

      Opens “בשר הנכנס לעבודת כוכבים מותר. מאן תנא?…”

      Named: רבי אלעזר, אבא.

    5. Segment 519 words

      Opens “והיוצא אסור, מפני שהוא כזבחי מתים. מ"ט…”

      Named: רבי יהודה.

    6. Segment 632 words

      Opens “דתניא: רבי יהודה בן בתירא אומר: מנין…”

      Named: רבי יהודה.

    7. Segment 724 words

      Opens “ההולכין לתרפות אסורין לשאת ולתת עמהם. אמר…”

      Named: שמואל.

    8. Segment 813 words

      Opens “ישראל ההולך לתרפות בהליכה מותר, דלמא הדר…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Avodah Zarah 32b · Segment 4 — “בשר הנכנס לעבודת כוכבים מותר.

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Avodah Zarah 32b · Segment 2 — “…משוך מותר. אמר רב יוסף, אמר רב יהודה אמר…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Avodah Zarah 32b · Segment 2 — “…רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרשב"ג

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Avodah Zarah 32b · Segment 3 — “א"ל אביי: הלכה מכלל דפליגי? א"ל מאי נפקא לך…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Avodah Zarah 32b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026