Talmud Builders

    Avodah Zarah 11b

    Back to index

    English translation — Avodah Zarah 11b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1One who cuts the hooves of the animal, severing the legs from the knee and below, does not render the animal a tereifa . It is evident from the baraita , which discusses the cases in which an animal is rendered a tereifa and is therefore unfit to eat, that it is discussing kosher animals. The Gemara answers: Rav Pappa interpreted the baraita as referring to the calf that pulls the king’s coach, a kosher animal of which the king made use.

    2§ The mishna teaches: The day of shaving his, i.e., the gentile’s, beard and his locks. A dilemma was raised before the Sages: What is the mishna teaching here? Is it referring to the day of shaving his beard and head, when he cuts the hair of his head and as a result his long locks at the back of his head are left as a form of idol worship? Or perhaps the mishna is speaking of the day of shaving his beard and removing his locks, which are removed some time after they were left on the head? The Gemara responds: Come and hear an answer, as both opinions are taught in baraitot : One baraita mentions the day of shaving his beard and head when his long locks at the back of his head are left, whereas a different baraita specifies the day of shaving his beard and removing his locks.

    3The Gemara continues to discuss Roman festivals. Rav Yehuda says that Shmuel says: They have another festival in Rome: Once every seventy years they bring a man who is whole and free from any defect and have him ride on a lame man, to symbolize the healthy Esau ruling over Jacob, who walked with a limp after his fight with the angel. And they dress him in the garments of Adam the first man and place on his head the scalp [ karkifelo ] of Rabbi Yishmael, which the Romans flayed when they executed him.

    4And they hang gold on his neck weighing two hundred dinars, and cover the markets with onyx, and announce before him: The calculation [ sakh ] of the master [ kiri ] Jacob with regard to the time of the redemption is fraudulent [ plaster ]; the brother of our master, i.e., Esau, a forger. They further announce: One who witnesses this festival witnesses it, and whoever does not witness it will not witness it ever, as it was celebrated only once every seventy years. What purpose does deceit serve for the deceiver, and forgery for the forger? And they conclude in this fashion: Woe unto this one, Esau, when that one, Jacob, will arise, as this will cause Esau’s downfall.

    5Rav Ashi says: The mouths of these wicked people have caused their downfall. Had they said: A forger is the brother of our master, their claim would be interpreted as they say and wish to be understood. Now that they say: The brother of our master, a forger; they can be understood as saying: It is our master himself who is the forger.

    6The Gemara asks: And what is the reason that the tanna of our mishna does not count this festival in his list of gentile festivals? The Gemara answers: The tanna of the mishna counts those festivals that occur each and every year, and he does not count those festivals that do not occur each and every year.

    7The Gemara comments: Those festivals enumerated in the mishna are the festivals of the Romans. The Gemara asks: And what are the idolatrous festivals of the Persians? The Gemara answers: Mutredei and Turyaskei , Moharnekei and Moharin . The Gemara asks: Those are the festivals of the Persians and the Romans, and what are the festivals of the Babylonians? The Gemara answers: Moharnekei and Akenitei , Beḥanunei and the tenth of Adar.

    8§ Rav Ḥanan bar Rav Ḥisda says that Rav says, and some say that it was Rav Ḥanan bar Rava who says that Rav says: There are five established temples of idol worship, and they are: The temple of Bel in Babylonia; the temple of Nebo in the city of Khursei; the temple of Tirata , which is located in the city of Mapag; Tzerifa , which is located in Ashkelon; and Nashra , which is located in Arabia. When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: The Sages added to these places the marketplace that is located in Ein Bekhi and Nadbekha , which is located in Akko. There are those who say that Rav Dimi was referring to Natbera that is located in Akko. Rav Dimi from Neharde’a teaches the opposite, that it is the marketplace that is located in Akko, and Nadbekha that is located in Ein Bekhi.

    9Rav Ḥanan bar Rav Ḥisda said to Rav Ḥisda: What does it mean that these temples of idol worship are established? Rav Ḥisda said to him: This is what your mother’s father, Rav Ḥanan bar Rava, said: In contrast to festivals, which last for one or several days, they are always fixed as the site of idol worship, as constantly, all year round, worship takes place there.

    10§ Shmuel says: The halakha is that in the Diaspora, engaging in business with gentiles is prohibited only on the day of their festival itself, not during the days preceding and following the festival. Since Jews live among the gentiles, they are unable to refrain from engaging in business with them for such an extended period. The Gemara asks: And is it prohibited even on their festival day itself? But didn’t Rav Yehuda permit Rav Beruna to sell wine to gentiles, and permitted Rav Giddel to sell wheat, on the festival of the Arab merchants? The Gemara answers: The festival of the Arab merchants is different, as it does not have a fixed time, and therefore the Sages did not include it in the prohibition.

    11MISHNA: In the case of a city in which there is active idol worship, it is permitted to engage in business transactions with gentiles who live outside of the city. If the idol worship is outside the city, it is permitted to engage in business within the city. What is the halakha with regard to traveling there, a place where a pagan festival is being celebrated? When the road is designated only for that place, it is prohibited to use the road, as onlookers will assume that the traveler intends to join the festival. But if one were able to travel on it to arrive at another place, it is permitted to use the road to reach the place that is observing the festival.

    12GEMARA: The Gemara asks: What are the circumstances that determine whether a place is sufficiently far from a city to be considered outside of it? Rabbi Shimon ben Lakish says in the name of Rabbi Ḥanina: A place that is far enough away is, for example, the bazaar [ atluza ] of Gaza, which is located outside the city walls. And some say that Rabbi Shimon ben Lakish asked Rabbi Ḥanina about this issue: What is the halakha with regard to the bazaar of Gaza? May one conduct business there on the day of a festival celebrated in Gaza? Rabbi Ḥanina said to him: Did you never in your lifetime travel to Tyre and see a Jew and a gentile

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מנשרמשיר וחותך פרסות שני רגליה:

    מן הארכובה ולמטהאבל מן הארכובה ולמעלה טריפה אלמא מדאסור לטרפה בבהמה טהורה עסקינן וטהורה מאי כלי תשמיש איכא:

    בעגלה המושכת בקרוןשיושב בו המלך דהיינו כלי תשמישו:

    יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתויום שמגלח זקנו וכן בו ביום הנחת בלוריתו. יום שמגלח זקנו שער ומניח בלורית אפודלי"ץ מאחורי העורף לשם עבודת כוכבים:

    והעברת בלוריתולסוף שנה שמגלח אותה בלורית לבדה:

    דתניא תרוייהו יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו יום תגלחת זקנו והעברת בלוריתוותרתי מתני' נינהו ולאו גבי הדדי תניא להו:

    עוד אחרתעוד איד אחרת יש להם לרומיים שאינה שנויה במשנה:

    אדם שלםכנגד עשו:

    אדם חיגרכנגד יעקב צולע על יריכו. כלומר עדיין עשו שולט על יעקב:

    של אדם הראשוןוהן בגדי חמודות שהיו לעשו:

    קרקיפלו של ר' ישמעאלכהן גדול ומהרוגי מלכות היה ומתוך יפיו נכנס בלב בת קיסר והפשיט עור פניו וחנטה באפרסמון שתהא מקויימת ולא ישתנה ועדיין מונח בגינזי רומי:

    דפיזאפז והוא אבן יקרה עד מאד ואינו מצוי בעולם:

    סך קירי פלסתרחשבון הקצין כזב [הוא]. נבואת יעקב שקרא לבניו לאחרית [הימים] שסופן ליגאל כזב הוא:

    סךחשבון:

    קיריקצין:

    אחוה דמרנא זייפנאאחיו של אדונינו עשו זייפן הוא יעקב שרימה לעשו וחשב ליטול ברכה להיות גביר לאחיו:

    דחמי חמיהרואה בשמחה זו עכשיו רואהו ומי שאינו רואה עכשיו לא יראה עוד דעד ע' שנה אינה נעשית:

    מאי אהני לרמאהליעקב שרימה את עשו ולקח את ברכתו:

    ווי לדיןלעשו:

    כד יקום דיןכשיקום יעקב:

    ה"ג ותנא דידן מ"ט לא קחשיב הא הני דאיתנהו בכל שתא קחשיב הא דליתא כל שתא לא קחשיב:

    הני דרומאיהני ימי אידיהן דמתני' אין אסורין אלא לבני רומי:

    מוטרדי וטורייסקי מוהרנקי ומוהריןשמות ימי אידיהן קבועות שיש להן בכל שנה:

    ועשר באדרבעשרה באדר:

    קבועיןולקמן מפרש קבועין כל השנה שכל ימות השנה עושין עובדיהם יום איד ומקריבין זבחים ואסורים במשא ובמתן לעולם:

    תורעתאשם עבודת כוכבים:

    ומפגשם העיר:

    יריד שבעין בכי נדבכה שבעכו ואית דאמרי נתברה שבעכו ה"גואית דאמרי איפכא הני תרי לישני:

    ה"ג ותדיר כולה שתא:

    בגולהאין אנו יכולים להעמיד עצמנו מלישא וליתן עמהם שביניהם אנו יושבין ופרנסתנו מהן ועוד משום יראה:

    בחגתא דטייעייום לשנה מתקבצין כל סוחרי העיר לאכול ולשתות ולחוג לשם עבודת כוכבים פלונית וכאן קורין קופנדרי"א:

    דלא קביעאאין חוששין לה כל כך אם אין עושין לה בכל שנה:

    מתני' עיר שיש בה עבודת כוכביםשיום איד יש לבני העיר היום לעבודת כוכבים שבעיר:

    חוצה לה מותרלשאת ולתת עם היושבין חוץ לעיר שאין נמשכין אחר אותה עבודת כוכבים שכן מנהג זה עובד את שלו וזה עובד את שלו ויום איד של אלו אינו ביום איד של אלו:

    היה חוצה לה עבודת כוכביםכלו' עבודת כוכבים שהיום עובדין ליראה שלהם:

    תוכה מותרשאין בני העיר עובדין לאותה יראה:

    מהו לילך לשםלאותה העיר ביום עבודת כוכבים שלהם לספר עם אחד מבני העיר:

    בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקוםשאין דרך יוצאה מאותה העיר לילך לעיר אחרת ודרך הכבושה מכאן לאותה העיר מיוחדת לאותה העיר לבדה אסור לילך שם מפני חשד שנראה כמהלך לעובדה:

    ואםדרך מסלול זה הולך גם לעיר אחרת:

    מותרדהרואה אומר למקום אחר הולך:

    גמ' והיכי דמי חוצה להכמה יהא רחוק אותו שוק שחוצה לה מן העיר ויהא מותר לשאת ולתת עם יושביו:

    עטלוזא של עזהעטלוזא שוק של בהמה כמו איטליז דתנן (בכורות דף לא.) שוחטין באיטליז ונמכרין באיטליז:

    עזהעיר של פלשתים והיה בה עבודת כוכבים והיה חוצה לה ישוב סמוך לעיר מאד:

    עטלוזא של עזהדסמוכה לעיר מאד מהו מי שרי מתני' כה"ג או לא:

    צורעיר שישראל ועובדי כוכבים דרין בה:

    עבודה זרה 11 עמוד ב

    1המנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה. תרגמא רב פפא: בעגלה המושכת בקרון.

    2יום תגלחת זקנו. איבעיא להו, היכי קתני? יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו, או דלמא יום תגלחת זקנו והעברת בלוריתו? ת"ש דתני' תרוייהו: יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו, יום תגלחת זקנו והעברת בלוריתו.

    3אמר רב יהודה אמר שמואל: עוד אחרת יש [להם] ברומי, אחת לשבעים שנה מביאין אדם שלם, ומרכיבין אותו על אדם חיגר, ומלבישין אותו בגדי אדם הראשון, ומניחין לו בראשו קרקיפלו של רבי ישמעאל,׃

    4ותלו ליה [בצואריה] מתקל [ר'] זוזא דפיזא, ומחפין את השווקים באינך, ומכריזין לפניו: סך קירי פלסתר, אחוה דמרנא זייפנא. דחמי חמי, ודלא חמי לא חמי, מאי אהני לרמאה ברמאותיה ולזייפנא בזייפנותיה? ומסיימין בה הכי: ווי לדין כד יקום דין.

    5אמר רב אשי: הכשילן פיהם לרשעים, אי אמרו ״זייפנא אחוה דמרנא״ כדקאמרי, השתא דאמרי ״דמרנא זייפנא״ מרנא גופיה זייפנא הוא.

    6ותנא דידן מ"ט לא קחשיב לה להאי? דאיתא בכל שתא ושתא קחשיב, דליתא בכל שתא ושתא לא קחשיב.

    7הני דרומאי, ודפרסאי מאי? מוטרדי וטוריסקי, מוהרנקי ומוהרין. הני דפרסאי ודרומאי דבבלאי מאי? מוהרנקי ואקניתי' בחנוני ועשר באדר.

    8אמר רב חנן בר רב חסדא אמר רב, ואמרי לה א"ר חנן בר רבא אמר רב: חמשה בתי עבודת כוכבים קבועין הן, אלו הן: בית בל בבבל, בית נבו בכורסי תרעתא שבמפג, צריפא שבאשקלון, נשרא שבערביא. כי אתא רב דימי הוסיפו עליהן יריד שבעין בכי, נדבכה שבעכו. איכא דאמרי נתברא שבעכו. רב דימי מנהרדעא מתני איפכא: יריד שבעכו, נדבכה שבעין בכי.

    9א"ל רב חנן בר רב חסדא לרב חסדא: מאי ״קבועין הן״? א"ל הכי אמר אבוה דאימך: קבועין הן לעולם. תדירא, כולה שתא פלחי להו.

    10אמר שמואל: בגולה אינו אסור אלא יום אידם בלבד, ויום אידם נמי מי אסיר? והא רב יהודה שרא ליה לרב ברונא לזבוני חמרא, ולרב גידל לזבוני חיטין בחגתא דטייעי! שאני חגתא דטייעי, דלא קביעא.

    Mishna

    11עיר שיש בה עבודת כוכבים חוצה לה מותר, היה חוצה לה עבודת כוכבים תוכה לה מותר. מהו לילך לשם? בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור, ואם היה יכול להלך בה למקום אחר מותר.

    Gemara

    12ה"ד חוצה לה? אמר רשב"ל משום ר' חנינא: כגון עטלוזא של עזה. וא"ד בעא מיניה רשב"ל מר"ח עטלוזא של עזה מהו? א"ל לא הלכת לצור מימיך וראית ישראל ועובד כוכבים׃

    Tosafot

    תגלחת זקנו והעברת בלוריתונראה דלהכי קתני תגלחת זקנו גבי העברת בלוריתו והנחתו לפי שבשתיהן היו רגילין לגלח:

    מתקל זוזא פיזאוא"ת והא אמרינן בפ' הנזקין (גיטין דף נח.) תרין איסתרי פיזא נחית לעלמא חד ברומי וחד בכל העולם כולו ואסתירא אמרו בפרק בית כור (ב"ב דף קה. ע"ש) מאי אסתירא פלגא דזוזא וא"כ איך יש מתקל זוזא ברומי ונראה לי דתרין אסתרי לאו דוקא אלא ר"ל מועטת כדאמרינן בהאיש מקדש (קדושין דף מט:) עשרה קבין:

    סך קירי פלסתרפ"ה שקורין יעקב קירי ולא נהירא שיקראו ליעקב אדון לכך פירש ר"ת זה יצחק שקורין קירי ולפי שהיה (זקינו) היו נוהגין בו כבוד כלומר הברכות שנתן ליעקב פלסתר הם ואף על גב שגם הוא אמר והיה כאשר תריד (בראשית כ״ז:מ׳) מכל מקום אינו נוטל עכשיו הברכות:

    עטלוזא של עזהפ"ה שוק של עזה והוא חוץ לעיר ומוכרין בו בשר לשון נשחטין באיטליז ומיבעי ליה מי שרי לשאת ולתת עם בני עטלוזא ביום איד של בני עובדי כוכבים שבעיר או לא מי שריא מתני' בקרוב כ"כ או לא ורשב"ם פירש עטלוזא הוא שם עבודת כוכבים שמחוץ לעזה ועובדין אותה בני המגרש שמחוץ לעזה יום א' בשנה ומיבעיא אם מותר לשאת ולתת עם בני עזה ביום איד שחוצה לה וקשיא להר"ר אלחנן על הפירושים דאם העובד כוכבים אינו חשוב כמו הכומר לא ניחוש לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים בין שיהיה העובד כוכבים משוק העבודת כוכבים ובין שאינו משוק העבודת כוכבים לכך פר"י דמיירי הכא בשוק שעושין לשם עבודת כוכבים ולא יום איד הוא לזה יש לחוש לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים בתוכה ולפי זה א"צ לחלק מה שחלק רש"י בין העובד כוכבים שחוצה לה בין מבני העיר כי אפילו הוא מבני העיר לא חיישינן לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים חוצה לה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ואיזהו עיקור שאין בה טרפה המנשר פרסותיה מן הארכובה (ולמעלה) [ולמטה] תרגמה רב פפא בעגלה המושכת בקרון והוא יושב עליו שהיא כמו הסוס שהוא רוכב עליו:

    יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו כולהו אסור אמר רב יהודה אמר שמואל עוד אחרת יש להם והיא יום אחד לע' שנה כלו' תשלום ימי חיי האדם כדכתיב ימי שנותינו בהם שבעים שנה והן ע' שנה גלות הראשונה מביאין אדם שלם ומרכיבין אותו על אדם חיגר פי' מפני שהיה יעקב צולע על יריכו עושין אותו כמו חיגר כלומר עשו שהוא שלם כבש יעקב שהוא חיגר ורוכב על צוארו ומלבישין האדם השלם בגדי של אדם הראשון ומניחין בראשו קרקפלו של ר' ישמעאל שפשטו אותו עם עור פניו הנעימים מעל ראשו ותלו ליה מתקל ארבע זוזי פיזי ומחפין השווקים באינך פי' אבנים טובות ומכריזין ואומרים סך קירי פלסתר פלסתר בלשון יון זיוף ופי' קירי אדון ופי' סך אחי הנה אחוה דמרא זייפי כלו' זה החיגר הוא יעקב אחי אדונינו עשו הזייף שאמר אנכי עשו בכורך ולא היה הוא עשו וכו':

    פיהם הכשילם באומרם דמריה זייפנא שמשמע הדברים דמרי הוא הזייפנא כו' ודברים פשוטין הן ואומרים מה הועיל יעקב שלקח הברכות במרמה הנה הברכות נתקיימו בנו ומסיימין ווי לדין כד יקום דין פי' אוי לעשו כשיקום יעקב וכו' פשוטה היא:

    הני מילי כלומר אלו ששנינו במשנתינו כגון קלנדס וסטרנלא וכיוצא בהן הני ימי אידיהן של רומאי. ימי אידיהן של פרסיים איזו הן ופשיט מוסרדי ומהרקני תיריסקי (מהרוז) [מוהרין] אלו ימי אידיהן של פרסיים ימי אידיהן דארמאי:

    באלא איזו הןפי' עובדי כוכבים שבשדות ופשיט מהרקי ואקניתא כנוני ועיסרי באדר אמר [רב חנן בר רב חסדא] משום דרב ה' בתי עבודת כוכבים הן קבועין הן לעולם תמיד כל השנה פלחי להן ואלו הן בית בל בבבל בית נבו בבורסיף תרעתא שבמפוג צריפא שבאשקלון נשרא שבערביא.

    כי אתא רב דימי הוסיפו עליהן נדבכה שבעכו נתברא שבעין בכי ואיכא דתני להו איפכא:

    אמר שמואל בגולה אינו אסור אלא יום אידם בלבד וקיימא לן כוותיה ומקשי' וכי יום אידם אסור והא רב יהודה שרא לרב ברונא לזבוני חמרא ולרב גידל שרא ליה לזבוני חיטי בחגתא דטייעי הנה ביום אידם עצמו התיר להם לישא וליתן עמהן למכור ולקנות ופרקי' שאני חגתא דטייעי דלא קביעא:

    מתני' עיר שיש בה עבודת כוכבים חוצה לה מותר היתה עבודת כוכבים חוצה לה תוכה מותר:

    [גמ'] ופשיט ריש לקיש היכי דמי חוצה לה כגון עטלוזה [של עזה] (ע"ז) והיא חוצה מן העיר הנקראת עזה והיא מערי פלשתים.

    Babylonian Talmud · folio map

    Avodah Zarah 11b

    Avodah Zarah 11b. The full printed text of this folio side — 12 numbered segments, about 355 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מנשר משיר וחותך פרסות שני רגליה:

    מן הארכובה ולמטה אבל מן הארכובה ולמעלה טריפה אלמא מדאסור לטרפה בבהמה טהורה עסקינן וטהורה מאי כלי תשמיש איכא:

    בעגלה המושכת בקרון שיושב בו המלך דהיינו כלי תשמישו:

    יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו יום שמגלח זקנו וכן בו ביום הנחת בלוריתו. יום שמגלח זקנו שער ומניח בלורית אפודלי"ץ מאחורי העורף לשם עבודת כוכבים:

    והעברת בלוריתו לסוף שנה שמגלח אותה בלורית לבדה:

    דתניא תרוייהו יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו יום תגלחת זקנו והעברת בלוריתו ותרתי מתני' נינהו ולאו גבי הדדי תניא להו:

    עוד אחרת עוד איד אחרת יש להם לרומיים שאינה שנויה במשנה:

    אדם שלם כנגד עשו:

    37 more comments on this page.

    Rashi on Avodah Zarah 11b · Sefaria

    Tosafot

    תגלחת זקנו והעברת בלוריתו נראה דלהכי קתני תגלחת זקנו גבי העברת בלוריתו והנחתו לפי שבשתיהן היו רגילין לגלח:

    מתקל זוזא פיזא וא"ת והא אמרינן בפ' הנזקין (גיטין דף נח.) תרין איסתרי פיזא נחית לעלמא חד ברומי וחד בכל העולם כולו ואסתירא אמרו בפרק בית כור (ב"ב דף קה. ע"ש) מאי אסתירא פלגא דזוזא וא"כ איך יש מתקל זוזא ברומי ונראה לי דתרין אסתרי לאו דוקא אלא ר"ל מועטת כדאמרינן בהאיש מקדש (קדושין דף מט:) עשרה קבין:

    סך קירי פלסתר פ"ה שקורין יעקב קירי ולא נהירא שיקראו ליעקב אדון לכך פירש ר"ת זה יצחק שקורין קירי ולפי שהיה (זקינו) היו נוהגין בו כבוד כלומר הברכות שנתן ליעקב פלסתר הם ואף על גב שגם הוא אמר והיה כאשר תריד (בראשית כ״ז:מ׳) מכל מקום אינו נוטל עכשיו הברכות:

    עטלוזא של עזה פ"ה שוק של עזה והוא חוץ לעיר ומוכרין בו בשר לשון נשחטין באיטליז ומיבעי ליה מי שרי לשאת ולתת עם בני עטלוזא ביום איד של בני עובדי כוכבים שבעיר או לא מי שריא מתני' בקרוב כ"כ או לא ורשב"ם פירש עטלוזא הוא שם עבודת כוכבים שמחוץ לעזה ועובדין אותה בני המגרש שמחוץ לעזה יום א' בשנה ומיבעיא אם מותר לשאת ולתת עם בני עזה ביום איד שחוצה לה וקשיא להר"ר אלחנן על הפירושים דאם העובד כוכבים אינו חשוב כמו הכומר לא ניחוש לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים בין שיהיה העובד כוכבים משוק העבודת כוכבים ובין שאינו משוק העבודת כוכבים לכך פר"י דמיירי הכא בשוק שעושין לשם עבודת כוכבים ולא יום איד הוא לזה יש לחוש לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים בתוכה ולפי זה א"צ לחלק מה שחלק רש"י בין העובד כוכבים שחוצה לה בין מבני העיר כי אפילו הוא מבני העיר לא חיישינן לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים חוצה לה:

    Tosafot on Avodah Zarah 11b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ואיזהו עיקור שאין בה טרפה המנשר פרסותיה מן הארכובה (ולמעלה) [ולמטה] תרגמה רב פפא בעגלה המושכת בקרון והוא יושב עליו שהיא כמו הסוס שהוא רוכב עליו:

    יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו כולהו אסור אמר רב יהודה אמר שמואל עוד אחרת יש להם והיא יום אחד לע' שנה כלו' תשלום ימי חיי האדם כדכתיב ימי שנותינו בהם שבעים שנה והן ע' שנה גלות הראשונה מביאין אדם שלם ומרכיבין אותו על אדם חיגר פי' מפני שהיה יעקב צולע על יריכו עושין אותו כמו חיגר כלומר עשו שהוא שלם כבש יעקב שהוא חיגר ורוכב על צוארו ומלבישין האדם השלם בגדי של אדם הראשון ומניחין בראשו קרקפלו של ר' ישמעאל שפשטו אותו עם עור פניו הנעימים מעל ראשו ותלו ליה מתקל ארבע זוזי פיזי ומחפין השווקים באינך פי' אבנים טובות ומכריזין ואומרים סך קירי פלסתר פלסתר בלשון יון זיוף ופי' קירי אדון ופי' סך אחי הנה אחוה דמרא זייפי כלו' זה החיגר הוא יעקב אחי אדונינו עשו הזייף שאמר אנכי עשו בכורך ולא היה הוא עשו וכו':

    פיהם הכשילם באומרם דמריה זייפנא שמשמע הדברים דמרי הוא הזייפנא כו' ודברים פשוטין הן ואומרים מה הועיל יעקב שלקח הברכות במרמה הנה הברכות נתקיימו בנו ומסיימין ווי לדין כד יקום דין פי' אוי לעשו כשיקום יעקב וכו' פשוטה היא:

    הני מילי כלומר אלו ששנינו במשנתינו כגון קלנדס וסטרנלא וכיוצא בהן הני ימי אידיהן של רומאי. ימי אידיהן של פרסיים איזו הן ופשיט מוסרדי ומהרקני תיריסקי (מהרוז) [מוהרין] אלו ימי אידיהן של פרסיים ימי אידיהן דארמאי:

    באלא איזו הן פי' עובדי כוכבים שבשדות ופשיט מהרקי ואקניתא כנוני ועיסרי באדר אמר [רב חנן בר רב חסדא] משום דרב ה' בתי עבודת כוכבים הן קבועין הן לעולם תמיד כל השנה פלחי להן ואלו הן בית בל בבבל בית נבו בבורסיף תרעתא שבמפוג צריפא שבאשקלון נשרא שבערביא.

    כי אתא רב דימי הוסיפו עליהן נדבכה שבעכו נתברא שבעין בכי ואיכא דתני להו איפכא:

    אמר שמואל בגולה אינו אסור אלא יום אידם בלבד וקיימא לן כוותיה ומקשי' וכי יום אידם אסור והא רב יהודה שרא לרב ברונא לזבוני חמרא ולרב גידל שרא ליה לזבוני חיטי בחגתא דטייעי הנה ביום אידם עצמו התיר להם לישא וליתן עמהן למכור ולקנות ופרקי' שאני חגתא דטייעי דלא קביעא:

    מתני' עיר שיש בה עבודת כוכבים חוצה לה מותר היתה עבודת כוכבים חוצה לה תוכה מותר:

    1 more comments on this page.

    Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 11b · Sefaria

    Rashba

    אמר ליה רב חנן בר רב חסדא מאי קבועים הם, אמר ליה הכי אמר אבוה דאמך שקבועין הם לעולם, כלה שתא פלחי לה. פירש רש"י ז"ל: כל ימות השנה עושין עובדיהן יום איד ומקריבין זבחים ואסורין במשא ומתן לעולם. ותמיהא לן דאם כן מילתיה דשמואל דאמר ובגולה אינו אסור אלא יום אידם בלבד, לא קאי אהני חמשה דקביעי, דאפילו שמואל הא קא מודה דבים אידם מיהא אסור, ואם כן למה באו דברי שמואל אחר דברי רב חנן בר רב חסדא, והלא לא היו צריכין לבוא דברי שמואל אלא קודם דברי רב חנן אחר שנתפרשו הני דמתניתין ולהתיר שלשה לפני אידיהם, אלא נראה (שהוא) לפרש דהאי דקאמא כולה שתא פלחי, בעבודת הקרבת זבחין וניסוכין, כדרך שעושין היום לפני ראש הטעות שמזבלין כומריה לפניו בכל יום, ומקצת העם הולכים ומודים לפניה בכל עת, וכך היו נוהגין באותן חמשה בלבד, מה שלא היו כן לכל השאר אלא יום אחד ואפילו כומריה, ולהני ה' (הני) היתה להן גם כן יום אחד בשנה או שנים לעבוד אותה הימוניא כל העם יחד, והיו עושין אותו יום איד. והשתא אתי שפיר, דכיון דכולה שתא פלחי לה, ובכל יום הם הולכים ומודים לה, מן הדין היה לאסור להתעסק עמהם כלה שתא, ואתא שמואל למימר דפילו הני דקביעי, אע"ג דכולה שתא אזלי ופלחי לה, בגולה שאנו מתייראין מהם ושאנו צריכין להם יותר, אינו אסור אלא יום האיד בלבד, שבאותו יום הם אדוקין בה יותר, ובודאי אזלי ומודו ואזלין ומקריבין אם מזבינינן להו מידי, אבל כלה שתא דאינן אדוקין כל כך וצריכינן להו מותר, כן נראה לי.

    Rashba on Avodah Zarah 11b · Sefaria

    Meiri

    יש בנימוסין הקדומים של אדומיים יום איד אחד מלבד אותם שהזכרנו במשנה והוא שאחת לשבעים שנה היו מביאין אדם שלם לדמיון עשו שהיו מתיחסין לו ומרכיבין אותו על אדם חגר לדמיון יעקב שנאמר עליו צולע על ירכו ולהוראה שהם שולטין עליו ומלבישין את הרוכב בגדו של אדם הראשון שהיה גנוז אצלם והם בגדי עשו החמודות ומניחין קרקפלו של ר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול בראשו שהיה מהרוגי מלכות ומתוך יפיו הפשיטה בת קיסר את עור פניו וחנטתו וגנזתו ותולין לזה הרוכב מרגליות בצוארו דרך שררה ומחפין את השווקים באינך ומכריזין ואומרים סך קירי פלסתר ר"ל חשבון האדון שקר כלומר טעה האדון ר"ל יעקב בחשבונו שחישב ליטול את הברכות מעשו ולא הועיל שהרי מדור לדור הם בידינו שהרי נעשה דבר זה משבעים שנה לשבעים שנה וי"מ אותו על יצחק שבירך את יעקב ואמר הוה גביר לאחיך היו אומרים אחוא דמרנא דיפלא הוא אחיו של אדננו עשו כזבן היה ולא הועיל בשקרותו ומעתה כל הרוצה לראות יבא ויראה שמי שלא יראה דבר זה עכשו לא יראנו לעולם שהרי לא יעשה פעם אחרת עד שיכלו שבעים ומ"מ אף הם מסיימים בה אוי לזה כשיקום האחר:

    ימי איד שהוזכרו כולם של אדומיים בנימוסיהם הקדומים ובזמן שהיו עובדים לאלילים וכן היו ימי איד אחרים לפרסיים וכן לבבליים ודיניהם כדין אלו שהזכרנו וחמשה בתי ע"ז היו קבועים לעולם שהיו עובדים לה בכל יום ונמצא שאסור לשאת ולתת עמהם לעולם של בל בבבל של נבו בבורסי של תרעא במכוג של צריפא באשקלון של נשרא בערביא ודברים אלו כבר נשקעו וכבר בטלה אמונת האלילים ברוב העולם אלא בקצוות הרחוקות ומ"מ בכל יום איד שאינו כללי לכל בני העיר אלא לבני אומנות אחת אינו נקרא יום איד ואין אסור משא ומתן אלא לבני אותה אומנות:

    בתלמוד המערב אמרו בסוגיא זו עיר שיש בה גוים וישראל הגבאים גובים משל גוים ומשל ישראל ומפרנסין עניי גויים עם עניי ישראל ומבקרין חולי גויים עם חולי ישראל וקוברים מתי גוים ומתי ישראל ומנחמים אבלי גויים עם אבלי ישראל מפני דרכי שלום אבל משתה של גוים אסור שכל שיש בו חשש ע"ז אין בו התר משום דרכי שלום והוא שאמרו בתלמוד המערב שאלו לר' אמי יום משתה של גוים מהו סבר משרי לון מן הדא מפני דרכי שלום אמר ליה ר' בא והא תניא ר' חייא יום משתה של גוים אסור אמר ר' אמי אלולא ר' בא היה מתיר לנו ע"ז שלהם וברוך שהרחיקנו מהם:

    המשנה השלישית והיא חוזרת לענין ראשון עיר שיש בה ע"ז חוצה לה מותר היה חוצה לה ע"ז תוכה מותר מהו לילך לשם בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור ואם יכול להלך בה במקום אחר מותר אמר הר"ם פי' אמרו מהו לילך שישים אותה דרך לילך משם לזולתה לפי שאסור ליכנס לעיר שיש בה ע"ז כל שכן לדור בה וכל שכן לסחור בה:

    אמר המאירי עיר שיש בה ע"ז והגיע יום איד שלה והיו חוצה לה כפרים שכל תשמישם עמה ומתבטלים ממלאכתם לצרכה ולכבודה ונכנסים בתוכה לספק להם כל צרכיהם כל שחוצה לה מותר לשאת ולתת עמהם בכפר שלהם ואפילו סמוך הרבה הואיל ואינו מכלל העיר וכן אם היה חוצה לה ע"ז אע"פ שהיא נערכת אצלם הרבה עד שמתקבצים בה ממקומות הרחוקים ובני אותה העיר הקרובה מתבטלים לכבודה תוכה מותר וזה ששאלו היכי דמי חוצה לה הוא מפני שהיה קשה לו היאך אפשר שבני העיר טפלים לחוצה להם והעמידוה בעטלוזה של עזה שהיא ע"ז נערכת אצלם הרבה על הדרך שפרשנו או שמא הכונה לסמיכותה שאע"פ שהיא סמוכה לעזה הרבה ונבלעה בתחומה עד שנקראת על שמה מותר והוא שאמר שתוכה מותר לשאת ולתת עמהם ואפילו ביום האיד וי"מ משנתנו בירוד ממה שאמרו בתוספתא ירוד שבתוך הכרך תוך הכרך אסור חוצה לה מותר ושחוץ לכרך תוך הכרך מותר והכל אחד שהירוד יום איד היה ומפני זה אמרו שם ירוד שנתנה מלכות או מדינה מותר אין אסור אלא של ע"ז או שמא מצד המכס וכן נראה מתלמוד המערב כמו שנבאר במעשה שאחר זו מהו לישראל לילך לשם ר"ל ליכנס בתוכה ביום האיד על דעת שלא לישא וליתן בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום ר"ל שאין ממנה דרך לעיר אחרת שיהא ההולך בעיר אחרת צריך לעבור בתוך עיר זו לילך לאותה האחרת אסור שבודאי לאיזה צורך שיש לו בעיר הזאת הוא נכנס וחושדין אותו שמא לשאת ולתת הוא נכנס אבל אם אינה מיוחדת לאותו מקום אלא שיש מקומות אחדים שההולך לשם צריך לעבור דרך עיר זו מותר שאף הרואה אומר שלא לצרכו שבאותה העיר נכנס אלא לילך ממנה למקום אחר וי"מ בדרך אחרת אלא שלפי בריתא שהוזכרה בגמרא צריך לפרשה כן וכתבו קצת גאונים שאם היו ישראל דרים באותה העיר או שהיו לו בית דירה לשם או שאר עסקים ידועים מותר שאין כאן חשד והוא שאמרו בתלמוד המערב אכסנאי אסור בן עיר מותר וודאי אכסנאי שאמרו פירושו בשאין ישראל אחר גם כן לשם ובתוספתא אמרו עובר אדם בשיירה ממקום למקום ונכנס לכרך שהירוד לתוכו ונראה טעם הדברים שהשיירה מוכחת שברחוק מהם הוא רוצה לילך וכל שיש לתלות תולין:

    זהו ביאור המשנה והלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

    Meiri on Avodah Zarah 11b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה דתניא תרוייהו כו' ותרתי מתניתא נינהו ולאו גבי הדדי כו' עכ"ל לפי שיטתו שפירש דליכא תגלחת זקנו ביום העברת בלוריתו אלא ביום הנחת בלוריתו ע"כ דלא הוי חדא מתניתא דאם כן תרתי זימני תגלחת זקנו ל"ל כיון דגבי העברת בלוריתו לא היה תגלחת זקן כלל אבל לפי' התוס' שכתבו שבשתיהן היו רגילין לגלח שפיר מצינן למימר דחדא מתניתא היא וק"ל:

    Chidushei Halachot on Avodah Zarah 11b · Sefaria

    Maharam

    רש"י ד"ה דתניא תרוייהו וכו' ותרתי מתניתין נינהו וכו' נ"ל דכתב כן משום דקשיא הא דקתני יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו יום תגלחת זקנו והעברת בלוריתו יום תגלחת זקנו תרתי זימני בחד ברייתא למה לי לכך פי' תרתי מתניתין נינהו:

    תוס' ד"ה תגלחת זקנו וכו' נראה דלהכי קתני תגלחת זקנו וכו' ר"ל ולעולם חדא ברייתא היא ודלא כפירוש רש"י:

    ד"ה סך קירי פלסתר וכו' ואע"ג שגם הוא אמר והיה כאשר תריד וגו' מ"מ אינו נוטל עכשיו הברכות. פשוטו מבואר שר"ל מ"מ עכשיו שבני יעקב מקיימין התורה ואפ"ה אינם נוטלין הברכות אם כן הברכות שנתן לו יצחק פלסתר הן ויש לפרש ג"כ שר"ל שאע"ג שאמר יצחק והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צוארך היינו שלא יצטרך עשו להיות עבד ליעקב אבל מ"מ יעקב ג"כ יהיו לו ברכות ועכשיו בני יעקב אינן נוטלין הברכות כלל וכלל:

    ד"ה עטלוזא של עזא וכו' לכך פי' ר"י דמיירי הכא וכו' נראה שזה הוא פירושו שכתבו התוס' בדף שאחר זה ד"ה דכוותה הכא וכו':

    Maharam on Avodah Zarah 11b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    אַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנָה נראה לי בס"ד כל דברים אלו שעושין הם סימנים לרעתם כי הם מתגאים באות עיין של חֲזִיר מִיָּעַר (תהלים פ, יד) דכוחם בזה האות כידוע והתורה שנדרשת בשבעים פנים מספר עין היא תבריתהון. ו' מְבִיאִין אָדָם שָׁלֵם ' כנגד עשו ומרכיבין אותו על חגר כנגד יעקב אבינו ע"ה זה הסימן הוא לרעתם דהתחתון יוכל להשליך העליון הרוכב עליו בכל מקום שירצה להאבידו אבל העליון אינו יכול להרע לתחתון. גם ' מַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ לְבוּשׁ אָדָם הָרִאשׁוֹן ' זה הוא סימן שממשלתם תכלה בגמר תיקון חטא אדם הראשון ' וּמַנִּיחִין לוֹ בְּרֹאשׁוֹ קַרְקִיפְלוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל ' שהוא היה גלגול יוסף הצדיק ע"ה רמז שהם נופלים ביד משיח בן יוסף שיבא בראשנה כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה עה, ה) אֵין עֵשָׂו נוֹפֵל אֶלָּא בְּיַד בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל, ' וְתָלוּ בְּצַוָּארֵיהּ מִשְׁקָל אַרְבַּע זוּזֵי פִיזָּא ' רמז על התורה שיש בה ארבע חלקים של פרד"ס [פשט רמז דרש סוד] שהיא מכלה אותם מן העולם כמו שאמרו רבותינו ז"ל כש'הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב' אין 'הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו' (בראשית כז, כב) והתורה נמשלה לפז כידוע. ' וּמְחַפִּין אֶת הַשְּׁוָוקִים בְּאִינָּךְ ' רמז לפרענות שלהם שתהיה על ידי יתברך דכתיב הִנֵּה אֲדֹנָ‏־י נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ וּבְיָדוֹ אֲנָךְ (עמוס ז, ז). וקורין ' סָךְ קִירִי פְּלַסְתֵּר ' קִירִי הוא עֵשָׂו [376] אדון שלהם שמתגאה במספר שמו שעולה שָׁלוֹם [376] דעל ידי כך יהיה לו שליטה בעולם ובאמת זה החשבון פְּלַסְתֵּר יען כי לעתיד יסתלק אות וא"ו מ'עֵשָׂו' וישאר 'עָשׁ' ויתקיים בו עָשׁ יֹאכְלֵם (ישעיה נ, ט) ואם כן גם עתה כאלו אין לו וא"ו דכל דעתיד ליגזז כגזוז דמי ואין בו מספר שָׁלוֹם. או יובן הכונה מה שחשב אדונם עשו לרמות את אביו להראות עצמו לפניו אדם כשר ששואל על מעשר התבן והמלח כמו שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו (בראשית כה, כח) הנה זה מחשבתו פְּלַסְתֵּר דכל כונתו בזה היתה כדי שיברכהו ולבסוף פרח זימון מיניה שלא ברכו והברכות אשר חשב ליטול אותם בערמתו לקחם יעקב בחכמתו כמו שפירש התרגום 'בא אחיך בחכמתו ונטל ברכתך' כי זַיְיפָנָא קאי על יעקב שהוא אח לאדונם המזוייף ואם כן מַאי אַהֲנֵי לְרַמָּאָה עשו בְּרַמָּאוּתֵיהּ שהיה מרמא את אביו.

    וּמְסַיְּימֵי בָּה הָכִי וַי לְדֵין כַּד יָקוּם דֵּין יש להקשות למה לא עירב תלמודא דבור זה עם שאר דברים שאומר המכריז? ונראה לי דהמכריז לא היה אומר 'וַי לְדֵין' אלא אחר שאומר 'מַאי אַהֲנֵי לְרַמָּאָה בְּרַמָּאוּתֵיהּ' אז כל האנשים ההולכים עמו מסיימי 'וַי לְדֵין כַּד יָקוּם דֵּין' כי מסתמא המכריז אומר דבריו בכל רחוב שנכנסים בו וההולכים עונים אחריו 'וַי לְדֵין' כדרך בעלי השיר שעושין שיר שאומרו אדם אחד לבדו ושאר בני אדם שעמו יש להם דבר אחד שעונים אחריו כן אלו דרכם שבראש הרחוב שנכנסים בו יכריז המכריז דברים הנזכר לעיל וההולכים עונים אחריו וַי לְדֵין וכו' ככה יעשו בכל רחוב ורחוב בפני עצמו. והנה פסוק וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו (בראשית כה, כו) בו נרמז מפלת עשו ותגבורת יעקב אבינו ע"ה עליו ופסוק זה יש בו י"ו אותיות ועל זה הפסוק אומרים וַי. ובזה יובן מאמר רבותינו ז"ל (בראשית רבה סג, ט) ששאל אותו הגמון לרבן גמליאל מי תופס המלכות אחרינו? הביא נייר וקלמוס וכתב לו 'וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו' והקושיא ידועה אמאי כתב, יאמר לו הפסוק בעל פה? ובזה ניחא שרצה לרמוז לו תיבת וַי אשר אומרים אחת לשבעים שנה היא על פסוק זה של 'וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו' ולכך כתבו כדי שיכתוב אוֹחֶזֶת מלא בוא"ו שיעלו אז ט"ז אותיות וגם כדי לנקד נקודות על ט"ז אותיות אלו לרמוז עליהם. או יובן בס"ד אומרם 'וַי לְדֵין' כי היד יש בה טו"ב [17] פרקים עם פרק המחובר בכתף אבל עד הזרוע לא יש אלא וי [16] פרקים ואנחנו על ידי מצות תפלין שלובשים על אותו הפרק האחרון אנחנו מחברים זה הפרק עם הזרוע ונשלם בהם מספר טוב [17] מה שאין כן עשו לא אית ליה כהאי סימנא אלא ישאר פרק זה מחובר עם הכתב ונחשב עמו נמצא בידו יש אותיות וי [16] בלבד לכן אומרים 'וַי לְדֵין' זה עשו 'כַּד יָקוּם דֵּין' יעקב במצות תפלין כי אצלו נשלם מספר טוב [17].

    Ben Yehoyada on Avodah Zarah 11b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Avodah Zarah, daf 11, Amud Bet, about 355 words in 12 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 12 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 111 words

      Opens “המנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה. תרגמא רב…”

      Named: רב פפא.

    2. Segment 232 words

      Opens “יום תגלחת זקנו. איבעיא להו, היכי קתני?…”

    3. Segment 333 words

      Opens “אמר רב יהודה אמר שמואל: עוד אחרת…”

      Named: רב יהודה, רבי ישמעאל, שמואל.

    4. Segment 439 words

      Opens “ותלו ליה [בצואריה] מתקל [ר'] זוזא דפיזא,…”

    5. Segment 520 words

      Opens “אמר רב אשי: הכשילן פיהם לרשעים, אי…”

      Named: רב אשי.

    6. Segment 618 words

      Opens “ותנא דידן מ"ט לא קחשיב לה להאי?…”

    7. Segment 718 words

      Opens “הני דרומאי, ודפרסאי מאי? מוטרדי וטוריסקי, מוהרנקי…”

    8. Segment 861 words

      Opens “אמר רב חנן בר רב חסדא אמר…”

      Named: רב חנן בר רב, רב דימי, רבא.

    9. Segment 924 words

      Opens “א"ל רב חנן בר רב חסדא לרב…”

      Named: רב חנן בר רב, רב חסדא.

    10. Segment 1034 words

      Opens “אמר שמואל: בגולה אינו אסור אלא יום…”

      Named: רב יהודה, רב ברונא, רב גידל, שמואל.

    11. Segment 1134 words

      Opens “מתני׳ עיר שיש בה עבודת כוכבים חוצה…”

    12. Segment 1231 words

      Opens “גמ׳ ה"ד חוצה לה? אמר רשב"ל משום…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Avodah Zarah 11b · Segment 3 — “…בראשו קרקיפלו של רבי ישמעאל,

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Avodah Zarah 11b · Segment 3 — “…רב יהודה אמר שמואל: עוד אחרת יש [להם] ברומי,…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Avodah Zarah 11b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026