Talmud Builders

    Avodah Zarah 11b

    Chapter 1 - Lifnei Eideihen

    גם: עבודה זרה דף י״א ע״ב, פרק א׳ לפני אידיהן

    English translation - Avodah Zarah 11b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1One who cuts the hooves of the animal, severing the legs from the knee and below, does not render the animal a tereifa . It is evident from the baraita , which discusses the cases in which an animal is rendered a tereifa and is therefore unfit to eat, that it is discussing kosher animals. The Gemara answers: Rav Pappa interpreted the baraita as referring to the calf that pulls the king’s coach, a kosher animal of which the king made use.

    2§ The mishna teaches: The day of shaving his, i.e., the gentile’s, beard and his locks. A dilemma was raised before the Sages: What is the mishna teaching here? Is it referring to the day of shaving his beard and head, when he cuts the hair of his head and as a result his long locks at the back of his head are left as a form of idol worship? Or perhaps the mishna is speaking of the day of shaving his beard and removing his locks, which are removed some time after they were left on the head? The Gemara responds: Come and hear an answer, as both opinions are taught in baraitot : One baraita mentions the day of shaving his beard and head when his long locks at the back of his head are left, whereas a different baraita specifies the day of shaving his beard and removing his locks.

    3The Gemara continues to discuss Roman festivals. Rav Yehuda says that Shmuel says: They have another festival in Rome: Once every seventy years they bring a man who is whole and free from any defect and have him ride on a lame man, to symbolize the healthy Esau ruling over Jacob, who walked with a limp after his fight with the angel. And they dress him in the garments of Adam the first man and place on his head the scalp [ karkifelo ] of Rabbi Yishmael, which the Romans flayed when they executed him.

    4And they hang gold on his neck weighing two hundred dinars, and cover the markets with onyx, and announce before him: The calculation [ sakh ] of the master [ kiri ] Jacob with regard to the time of the redemption is fraudulent [ plaster ]; the brother of our master, i.e., Esau, a forger. They further announce: One who witnesses this festival witnesses it, and whoever does not witness it will not witness it ever, as it was celebrated only once every seventy years. What purpose does deceit serve for the deceiver, and forgery for the forger? And they conclude in this fashion: Woe unto this one, Esau, when that one, Jacob, will arise, as this will cause Esau’s downfall.

    5Rav Ashi says: The mouths of these wicked people have caused their downfall. Had they said: A forger is the brother of our master, their claim would be interpreted as they say and wish to be understood. Now that they say: The brother of our master, a forger; they can be understood as saying: It is our master himself who is the forger.

    6The Gemara asks: And what is the reason that the tanna of our mishna does not count this festival in his list of gentile festivals? The Gemara answers: The tanna of the mishna counts those festivals that occur each and every year, and he does not count those festivals that do not occur each and every year.

    7The Gemara comments: Those festivals enumerated in the mishna are the festivals of the Romans. The Gemara asks: And what are the idolatrous festivals of the Persians? The Gemara answers: Mutredei and Turyaskei , Moharnekei and Moharin . The Gemara asks: Those are the festivals of the Persians and the Romans, and what are the festivals of the Babylonians? The Gemara answers: Moharnekei and Akenitei , Beḥanunei and the tenth of Adar.

    8§ Rav Ḥanan bar Rav Ḥisda says that Rav says, and some say that it was Rav Ḥanan bar Rava who says that Rav says: There are five established temples of idol worship, and they are: The temple of Bel in Babylonia; the temple of Nebo in the city of Khursei; the temple of Tirata , which is located in the city of Mapag; Tzerifa , which is located in Ashkelon; and Nashra , which is located in Arabia. When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: The Sages added to these places the marketplace that is located in Ein Bekhi and Nadbekha , which is located in Akko. There are those who say that Rav Dimi was referring to Natbera that is located in Akko. Rav Dimi from Neharde’a teaches the opposite, that it is the marketplace that is located in Akko, and Nadbekha that is located in Ein Bekhi.

    9Rav Ḥanan bar Rav Ḥisda said to Rav Ḥisda: What does it mean that these temples of idol worship are established? Rav Ḥisda said to him: This is what your mother’s father, Rav Ḥanan bar Rava, said: In contrast to festivals, which last for one or several days, they are always fixed as the site of idol worship, as constantly, all year round, worship takes place there.

    10§ Shmuel says: The halakha is that in the Diaspora, engaging in business with gentiles is prohibited only on the day of their festival itself, not during the days preceding and following the festival. Since Jews live among the gentiles, they are unable to refrain from engaging in business with them for such an extended period. The Gemara asks: And is it prohibited even on their festival day itself? But didn’t Rav Yehuda permit Rav Beruna to sell wine to gentiles, and permitted Rav Giddel to sell wheat, on the festival of the Arab merchants? The Gemara answers: The festival of the Arab merchants is different, as it does not have a fixed time, and therefore the Sages did not include it in the prohibition.

    11MISHNA: In the case of a city in which there is active idol worship, it is permitted to engage in business transactions with gentiles who live outside of the city. If the idol worship is outside the city, it is permitted to engage in business within the city. What is the halakha with regard to traveling there, a place where a pagan festival is being celebrated? When the road is designated only for that place, it is prohibited to use the road, as onlookers will assume that the traveler intends to join the festival. But if one were able to travel on it to arrive at another place, it is permitted to use the road to reach the place that is observing the festival.

    12GEMARA: The Gemara asks: What are the circumstances that determine whether a place is sufficiently far from a city to be considered outside of it? Rabbi Shimon ben Lakish says in the name of Rabbi Ḥanina: A place that is far enough away is, for example, the bazaar [ atluza ] of Gaza, which is located outside the city walls. And some say that Rabbi Shimon ben Lakish asked Rabbi Ḥanina about this issue: What is the halakha with regard to the bazaar of Gaza? May one conduct business there on the day of a festival celebrated in Gaza? Rabbi Ḥanina said to him: Did you never in your lifetime travel to Tyre and see a Jew and a gentile

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מנשר - משיר וחותך פרסות שני רגליה:

    מן הארכובה ולמטה - אבל מן הארכובה ולמעלה טריפה אלמא מדאסור לטרפה בבהמה טהורה עסקינן וטהורה מאי כלי תשמיש איכא:

    בעגלה המושכת בקרון - שיושב בו המלך דהיינו כלי תשמישו:

    יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו - יום שמגלח זקנו וכן בו ביום הנחת בלוריתו. יום שמגלח זקנו שער ומניח בלורית אפודלי"ץ מאחורי העורף לשם עבודת כוכבים:

    והעברת בלוריתו - לסוף שנה שמגלח אותה בלורית לבדה:

    דתניא תרוייהו יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו יום תגלחת זקנו והעברת בלוריתו - ותרתי מתני' נינהו ולאו גבי הדדי תניא להו:

    עוד אחרת - עוד איד אחרת יש להם לרומיים שאינה שנויה במשנה:

    אדם שלם - כנגד עשו:

    אדם חיגר - כנגד יעקב צולע על יריכו. כלומר עדיין עשו שולט על יעקב:

    של אדם הראשון - והן בגדי חמודות שהיו לעשו:

    קרקיפלו של ר' ישמעאל - כהן גדול ומהרוגי מלכות היה ומתוך יפיו נכנס בלב בת קיסר והפשיט עור פניו וחנטה באפרסמון שתהא מקויימת ולא ישתנה ועדיין מונח בגינזי רומי:

    דפיזא - פז והוא אבן יקרה עד מאד ואינו מצוי בעולם:

    סך קירי פלסתר - חשבון הקצין כזב [הוא]. נבואת יעקב שקרא לבניו לאחרית [הימים] שסופן ליגאל כזב הוא:

    סך - חשבון:

    קירי - קצין:

    אחוה דמרנא זייפנא - אחיו של אדונינו עשו זייפן הוא יעקב שרימה לעשו וחשב ליטול ברכה להיות גביר לאחיו:

    דחמי חמי - הרואה בשמחה זו עכשיו רואהו ומי שאינו רואה עכשיו לא יראה עוד דעד ע' שנה אינה נעשית:

    מאי אהני לרמאה - ליעקב שרימה את עשו ולקח את ברכתו:

    ווי לדין - לעשו:

    כד יקום דין - כשיקום יעקב:

    ה"ג ותנא דידן מ"ט לא קחשיב הא הני דאיתנהו בכל שתא קחשיב הא דליתא כל שתא לא קחשיב:

    הני דרומאי - הני ימי אידיהן דמתני' אין אסורין אלא לבני רומי:

    מוטרדי וטורייסקי מוהרנקי ומוהרין - שמות ימי אידיהן קבועות שיש להן בכל שנה:

    ועשר באדר - בעשרה באדר:

    קבועין - ולקמן מפרש קבועין כל השנה שכל ימות השנה עושין עובדיהם יום איד ומקריבין זבחים ואסורים במשא ובמתן לעולם:

    תורעתא - שם עבודת כוכבים:

    ומפג - שם העיר:

    יריד שבעין בכי נדבכה שבעכו ואית דאמרי נתברה שבעכו ה"ג - ואית דאמרי איפכא הני תרי לישני:

    ה"ג ותדיר כולה שתא:

    בגולה - אין אנו יכולים להעמיד עצמנו מלישא וליתן עמהם שביניהם אנו יושבין ופרנסתנו מהן ועוד משום יראה:

    בחגתא דטייעי - יום לשנה מתקבצין כל סוחרי העיר לאכול ולשתות ולחוג לשם עבודת כוכבים פלונית וכאן קורין קופנדרי"א:

    דלא קביעא - אין חוששין לה כל כך אם אין עושין לה בכל שנה:

    מתני' עיר שיש בה עבודת כוכבים - שיום איד יש לבני העיר היום לעבודת כוכבים שבעיר:

    חוצה לה מותר - לשאת ולתת עם היושבין חוץ לעיר שאין נמשכין אחר אותה עבודת כוכבים שכן מנהג זה עובד את שלו וזה עובד את שלו ויום איד של אלו אינו ביום איד של אלו:

    היה חוצה לה עבודת כוכבים - כלו' עבודת כוכבים שהיום עובדין ליראה שלהם:

    תוכה מותר - שאין בני העיר עובדין לאותה יראה:

    מהו לילך לשם - לאותה העיר ביום עבודת כוכבים שלהם לספר עם אחד מבני העיר:

    בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום - שאין דרך יוצאה מאותה העיר לילך לעיר אחרת ודרך הכבושה מכאן לאותה העיר מיוחדת לאותה העיר לבדה אסור לילך שם מפני חשד שנראה כמהלך לעובדה:

    ואם - דרך מסלול זה הולך גם לעיר אחרת:

    מותר - דהרואה אומר למקום אחר הולך:

    גמ' והיכי דמי חוצה לה - כמה יהא רחוק אותו שוק שחוצה לה מן העיר ויהא מותר לשאת ולתת עם יושביו:

    עטלוזא של עזה - עטלוזא שוק של בהמה כמו איטליז דתנן (בכורות דף לא.) שוחטין באיטליז ונמכרין באיטליז:

    עזה - עיר של פלשתים והיה בה עבודת כוכבים והיה חוצה לה ישוב סמוך לעיר מאד:

    עטלוזא של עזה - דסמוכה לעיר מאד מהו מי שרי מתני' כה"ג או לא:

    צור - עיר שישראל ועובדי כוכבים דרין בה:

    עבודה זרה 11 עמוד ב

    1המנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה. תרגמא רב פפא: בעגלה המושכת בקרון.

    2יום תגלחת זקנו. איבעיא להו, היכי קתני? יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו, או דלמא יום תגלחת זקנו והעברת בלוריתו? ת"ש דתני' תרוייהו: יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו, יום תגלחת זקנו והעברת בלוריתו.

    3אמר רב יהודה אמר שמואל: עוד אחרת יש [להם] ברומי, אחת לשבעים שנה מביאין אדם שלם, ומרכיבין אותו על אדם חיגר, ומלבישין אותו בגדי אדם הראשון, ומניחין לו בראשו קרקיפלו של רבי ישמעאל,׃

    4ותלו ליה [בצואריה] מתקל [ר'] זוזא דפיזא, ומחפין את השווקים באינך, ומכריזין לפניו: סך קירי פלסתר, אחוה דמרנא זייפנא. דחמי חמי, ודלא חמי לא חמי, מאי אהני לרמאה ברמאותיה ולזייפנא בזייפנותיה? ומסיימין בה הכי: ווי לדין כד יקום דין.

    5אמר רב אשי: הכשילן פיהם לרשעים, אי אמרו ״זייפנא אחוה דמרנא״ כדקאמרי, השתא דאמרי ״דמרנא זייפנא״ מרנא גופיה זייפנא הוא.

    6ותנא דידן מ"ט לא קחשיב לה להאי? דאיתא בכל שתא ושתא קחשיב, דליתא בכל שתא ושתא לא קחשיב.

    7הני דרומאי, ודפרסאי מאי? מוטרדי וטוריסקי, מוהרנקי ומוהרין. הני דפרסאי ודרומאי דבבלאי מאי? מוהרנקי ואקניתי' בחנוני ועשר באדר.

    8אמר רב חנן בר רב חסדא אמר רב, ואמרי לה א"ר חנן בר רבא אמר רב: חמשה בתי עבודת כוכבים קבועין הן, אלו הן: בית בל בבבל, בית נבו בכורסי תרעתא שבמפג, צריפא שבאשקלון, נשרא שבערביא. כי אתא רב דימי הוסיפו עליהן יריד שבעין בכי, נדבכה שבעכו. איכא דאמרי נתברא שבעכו. רב דימי מנהרדעא מתני איפכא: יריד שבעכו, נדבכה שבעין בכי.

    9א"ל רב חנן בר רב חסדא לרב חסדא: מאי ״קבועין הן״? א"ל הכי אמר אבוה דאימך: קבועין הן לעולם. תדירא, כולה שתא פלחי להו.

    10אמר שמואל: בגולה אינו אסור אלא יום אידם בלבד, ויום אידם נמי מי אסיר? והא רב יהודה שרא ליה לרב ברונא לזבוני חמרא, ולרב גידל לזבוני חיטין בחגתא דטייעי! שאני חגתא דטייעי, דלא קביעא.

    Mishna

    11עיר שיש בה עבודת כוכבים חוצה לה מותר, היה חוצה לה עבודת כוכבים תוכה לה מותר. מהו לילך לשם? בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור, ואם היה יכול להלך בה למקום אחר מותר.

    Gemara

    12ה"ד חוצה לה? אמר רשב"ל משום ר' חנינא: כגון עטלוזא של עזה. וא"ד בעא מיניה רשב"ל מר"ח עטלוזא של עזה מהו? א"ל לא הלכת לצור מימיך וראית ישראל ועובד כוכבים׃

    Tosafot

    תגלחת זקנו והעברת בלוריתו - נראה דלהכי קתני תגלחת זקנו גבי העברת בלוריתו והנחתו לפי שבשתיהן היו רגילין לגלח:

    מתקל זוזא פיזא - וא"ת והא אמרינן בפ' הנזקין (גיטין דף נח.) תרין איסתרי פיזא נחית לעלמא חד ברומי וחד בכל העולם כולו ואסתירא אמרו בפרק בית כור (ב"ב דף קה. ע"ש) מאי אסתירא פלגא דזוזא וא"כ איך יש מתקל זוזא ברומי ונראה לי דתרין אסתרי לאו דוקא אלא ר"ל מועטת כדאמרינן בהאיש מקדש (קדושין דף מט:) עשרה קבין:

    סך קירי פלסתר - פ"ה שקורין יעקב קירי ולא נהירא שיקראו ליעקב אדון לכך פירש ר"ת זה יצחק שקורין קירי ולפי שהיה (זקינו) היו נוהגין בו כבוד כלומר הברכות שנתן ליעקב פלסתר הם ואף על גב שגם הוא אמר והיה כאשר תריד (בראשית כ״ז:מ׳) מכל מקום אינו נוטל עכשיו הברכות:

    עטלוזא של עזה - פ"ה שוק של עזה והוא חוץ לעיר ומוכרין בו בשר לשון נשחטין באיטליז ומיבעי ליה מי שרי לשאת ולתת עם בני עטלוזא ביום איד של בני עובדי כוכבים שבעיר או לא מי שריא מתני' בקרוב כ"כ או לא ורשב"ם פירש עטלוזא הוא שם עבודת כוכבים שמחוץ לעזה ועובדין אותה בני המגרש שמחוץ לעזה יום א' בשנה ומיבעיא אם מותר לשאת ולתת עם בני עזה ביום איד שחוצה לה וקשיא להר"ר אלחנן על הפירושים דאם העובד כוכבים אינו חשוב כמו הכומר לא ניחוש לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים בין שיהיה העובד כוכבים משוק העבודת כוכבים ובין שאינו משוק העבודת כוכבים לכך פר"י דמיירי הכא בשוק שעושין לשם עבודת כוכבים ולא יום איד הוא לזה יש לחוש לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים בתוכה ולפי זה א"צ לחלק מה שחלק רש"י בין העובד כוכבים שחוצה לה בין מבני העיר כי אפילו הוא מבני העיר לא חיישינן לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים חוצה לה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ואיזהו עיקור שאין בה טרפה המנשר פרסותיה מן הארכובה (ולמעלה) [ולמטה] תרגמה רב פפא בעגלה המושכת בקרון והוא יושב עליו שהיא כמו הסוס שהוא רוכב עליו:

    יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו כולהו אסור אמר רב יהודה אמר שמואל עוד אחרת יש להם והיא יום אחד לע' שנה כלו' תשלום ימי חיי האדם כדכתיב ימי שנותינו בהם שבעים שנה והן ע' שנה גלות הראשונה מביאין אדם שלם ומרכיבין אותו על אדם חיגר פי' מפני שהיה יעקב צולע על יריכו עושין אותו כמו חיגר כלומר עשו שהוא שלם כבש יעקב שהוא חיגר ורוכב על צוארו ומלבישין האדם השלם בגדי של אדם הראשון ומניחין בראשו קרקפלו של ר' ישמעאל שפשטו אותו עם עור פניו הנעימים מעל ראשו ותלו ליה מתקל ארבע זוזי פיזי ומחפין השווקים באינך פי' אבנים טובות ומכריזין ואומרים סך קירי פלסתר פלסתר בלשון יון זיוף ופי' קירי אדון ופי' סך אחי הנה אחוה דמרא זייפי כלו' זה החיגר הוא יעקב אחי אדונינו עשו הזייף שאמר אנכי עשו בכורך ולא היה הוא עשו וכו':

    פיהם הכשילם באומרם דמריה זייפנא שמשמע הדברים דמרי הוא הזייפנא כו' ודברים פשוטין הן ואומרים מה הועיל יעקב שלקח הברכות במרמה הנה הברכות נתקיימו בנו ומסיימין ווי לדין כד יקום דין פי' אוי לעשו כשיקום יעקב וכו' פשוטה היא:

    הני מילי כלומר אלו ששנינו במשנתינו כגון קלנדס וסטרנלא וכיוצא בהן הני ימי אידיהן של רומאי. ימי אידיהן של פרסיים איזו הן ופשיט מוסרדי ומהרקני תיריסקי (מהרוז) [מוהרין] אלו ימי אידיהן של פרסיים ימי אידיהן דארמאי:

    באלא איזו הן - פי' עובדי כוכבים שבשדות ופשיט מהרקי ואקניתא כנוני ועיסרי באדר אמר [רב חנן בר רב חסדא] משום דרב ה' בתי עבודת כוכבים הן קבועין הן לעולם תמיד כל השנה פלחי להן ואלו הן בית בל בבבל בית נבו בבורסיף תרעתא שבמפוג צריפא שבאשקלון נשרא שבערביא.

    כי אתא רב דימי הוסיפו עליהן נדבכה שבעכו נתברא שבעין בכי ואיכא דתני להו איפכא:

    אמר שמואל בגולה אינו אסור אלא יום אידם בלבד וקיימא לן כוותיה ומקשי' וכי יום אידם אסור והא רב יהודה שרא לרב ברונא לזבוני חמרא ולרב גידל שרא ליה לזבוני חיטי בחגתא דטייעי הנה ביום אידם עצמו התיר להם לישא וליתן עמהן למכור ולקנות ופרקי' שאני חגתא דטייעי דלא קביעא:

    מתני' עיר שיש בה עבודת כוכבים חוצה לה מותר היתה עבודת כוכבים חוצה לה תוכה מותר:

    [גמ'] ופשיט ריש לקיש היכי דמי חוצה לה כגון עטלוזה [של עזה] (ע"ז) והיא חוצה מן העיר הנקראת עזה והיא מערי פלשתים.

    Babylonian Talmud · folio map

    Avodah Zarah 11b

    Avodah Zarah 11b. The full printed text of this folio side - 12 numbered segments, about 355 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Avodah Zarah 11b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026