Talmud Builders

    Avodah Zarah 30b

    Back to index

    English translation — Avodah Zarah 30b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1From this point forward, it is not subject to the halakha of exposure and is not subject to the prohibition of wine used for a libation. And the Sages of Neharde’a say: Even after three days, we are concerned with regard to exposure. What is the reason? It is because at times it occurs that a snake drinks even sour wine.

    2§ The Gemara discusses the halakha of exposure with regard to various foods and beverages. The Sages taught: Wine that is still fermenting is not subject to the halakha of exposure. And how long is its fermentation process? It is three days. Cress -based dishes are not subject to the halakha of exposure, but the residents of the Diaspora are accustomed to treating them as prohibited if they were left exposed. And we said this only in a case where the dishes do not contain vinegar; but if they do contain vinegar, the vinegar repels the snakes, and in such a situation even the inhabitants of the Diaspora do not treat them as prohibited.

    3The Gemara continues: Babylonian kutaḥ , a popular dip, is not subject to the halakha of exposure, but the residents of the Diaspora are accustomed to treating it as prohibited. Rav Menashei said: If the kutaḥ has indentations in it, we are concerned that they are from a snake’s fangs, and it is therefore prohibited. Rav Ḥiyya bar Ashi says that Shmuel says: Dripping water is not subject to the halakha of exposure while it is being collected. Rav Ashi said: And that is the halakha only in a case where the dripping occurs one drop immediately after another drop, i.e., continuously, as the snake will not drink from it in that circumstance.

    4Rav Ḥiyya bar Ashi says that Shmuel says: The mouth of a fig is not subject to the halakha of exposure. In accordance with whose opinion is this stated? It is stated in accordance with the opinion of this tanna , as it is taught in a baraita that Rabbi Eliezer said: A person may eat grapes and figs at night, and he need not have cause for concern, as it is stated: “The Lord preserves the simple” (Psalms 116:6). This verse teaches that one need not fear that harm might befall him when he engages in commonplace activities.

    5Rav Safra says in the name of Rabbi Yehoshua Deroma: There are three kinds of snake venom: Venom of a young snake, which sinks to the bottom when it is deposited in liquid; venom of a snake of intermediate age, i.e., a snake that is no longer young, which is suspended in the liquid; and venom of an old snake, which floats at the top. The Gemara asks: Is this to say that as a snake ages, the strength of its venom becomes weaker? But isn’t it taught in a baraita that three creatures become stronger as they age, and they are: A fish, a snake, and a pig? The Gemara answers: It is physically that a snake strengthens, but the potency of its venom diminishes.

    6The Gemara asks: With regard to what halakha was it stated that the venom of a young snake sinks? The Gemara explains: As it is taught in a baraita : With regard to a barrel that was uncovered, even though nine people drank from it and did not die, the tenth should not drink from it, as the venom may have sunk to the bottom of the barrel. The Gemara relates that there was an incident in which nine people drank from an exposed barrel and did not die, and a tenth subsequently drank from it and died. Rabbi Yirmeya says: This is an example of venom that sinks.

    7And similarly, with regard to a melon that was exposed, even though nine people ate from it and did not die, the tenth should not eat from it. Again, there was an incident in which nine people ate from a melon and did not die, and the tenth ate from it and died. Rabbi Yehuda HaNasi says: This is an example of venom that sinks.

    8The Sages taught: With regard to water that was exposed, one may not pour it out in the public thoroughfare, nor settle dust with it by sprinkling it in the house, nor mix clay with it, nor give it to drink to his animal or the animal of another, nor wash his face, hands, or feet with it. Others say: If the part that one is washing is an area of the body that has a crevice in it, it is prohibited to wash it with exposed water, as the venom may seep through the crevice; if the body part does not have a crevice, it is permitted.

    9The Gemara raises a difficulty: The opinion introduced with the phrase: Others say, is identical to the opinion of the first tanna of the baraita . Both hold that one may not wash his face, hands, and feet with exposed water, as these body parts have crevices in them. The Gemara explains: There is a difference between them with regard to the back of the hand and the back of the foot, and the upper part of the face, i.e., the area of the cheekbones. According to the opinion introduced with the phrase: Others say, it is permitted to wash those parts of the body, as they are free of crevices. According to the first tanna it is prohibited, as they are part of the face, hands, and feet.

    10The Master said above concerning exposed water: Nor give it to drink to his animal or the animal of another. The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita : But one may give exposed water to his own animal to drink? The Gemara answers: When that baraita is taught, it is referring to a cat, as cats are less susceptible to snake venom. The Gemara challenges: If that is so, let him also give the water to the cat of another. The Gemara explains: The venom weakens the cat of another. The Gemara challenges: But doesn’t the venom also weaken his own cat? The Gemara explains: It will later recover. The Gemara challenges: The cat of another will also recover later. The Gemara explains: Although both will eventually recover, there are times that the owner wishes to sell the cat and loses potential profit from the cat’s current weakness.

    11Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says in the name of Rabbi Yehuda ben Beteira: There are three kinds of prohibited wines: It is prohibited to derive benefit from wine used for a libation, and the wine imparts severe ritual impurity when it has the volume of an olive-bulk.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מכאן ואילךנתקלקל הרבה ואין בו משום גילוי:

    יין תוססיין חדש מגיתו. עד שהוא מחמיץ להיות יין קרי ליה תוסס:

    השחליםקרשו"ן טרוף בכלי ושחוק ויין או מים נתונין בו:

    חלאחומץ:

    מיגרי בהוהחומץ מתגרה ונלחם בחכן של נחשים ואין שותין בו ממנו:

    כותח הבבליחזק הוא כחומץ כדמפרש באלו עוברין (פסחים דף מב.) דיהבו ביה עיפושי פת ונסיובי דחלבא מישג"א בלע"ז:

    ניקוריכמין מקום נשיכת הנחש:

    טיף טיףכלי שתחת חבית שמקבל יין הנוטף:

    טיף להדי טיף טיףשמטפטף תדיר והטיפים רודפות זו את זו ותכופות והנחש שומע ובורח:

    פי תאנהכשתולשין אותה נעשה לה פה קצר במקום עוקצה:

    שוקעלפי שחזק הוא וכבד ושוקע בתוך המשקה לקרקעיתו של כלי:

    מפעפעבינתיים:

    זיהריהארס שלו:

    לא ישתה עשירישהארס שוקע למטה וישתהו וימות:

    אבטיחמלפפון מלו"ן בלע"ז וגסה היא וכשפותחין אותה לאכול קצת ועומדת מגולה אוכל נחש ממנה והיא רכה והארס שוקע בה. הלכך שמעינן מרב ספרא טובא ראשון לא ישתה שמא נחש זקן שתה שם וצף הארס למעלה אמצעיים שמא נחש בינוני היה ומפעפע שתו תשעה לא ישתה עשירי שמא בחור היה:

    לא ישפכםשמא יעבור אדם יחף ויעמוד הארס בין קשרי אצבעותיו וכיון שנכנס מעט ונוקב בבשר שוב אין לו רפואה:

    ולא ירבץלהשכיב את האפר ואבק שלא יעלה:

    סירטאסדק שהארס מתעכב שם ואינו נופל מהר ונוקב הבשר:

    היינו ת"קדהא פנים יד ורגל יש שם פתחים וסדקים כמו בין אצבע לאצבע ובתוך הכף יש סדקים והאוזן והשפתים:

    רומני דאפיפומיל"א של פנים אשר אצל העין ואין שם סדק ולאחרים שרי:

    בשונראדלא מזיק ליה ארס דשונרא אכיל ליה לחיויא כדאמרינן בערבי פסחים (פסחים דף קיב:):

    יין נסךשנתנסך לעבודת כוכבים:

    טומאה חמורהמשא ואהל כמת. איתקש תקרובת עבודת כוכבים למת:

    עבודה זרה 30 עמוד ב

    1מכאן ואילך אין בו משום גילוי, ואין בו משום יין נסך. ונהרדעי אמרי: אפי' לבתר תלתא יומי חיישינן משום גילוי. מ"ט זימנין מיקרי שתי.

    Baraita

    2ת"ר יין תוסס אין בו משום גילוי, וכמה תסיסתו? ג' ימים. השחלים אין בהם משום גילוי, ובני גולה נהגו בהן איסור. ולא אמרן אלא דלית בהו חלא, אבל אית בהו חלא מיגרי בהו.

    3כותח הבבלי אין בו משום גילוי, ובני גולה נהגו בו איסור. אמר רב מנשי: אי אית ביה נקורי חיישינן. אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל: מי טיף טיף אין בו משום גילוי. אמר רב אשי: והוא דעביד טיף להדי טיף טיף.

    4אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל: פי תאנה אין בו משום גילוי. כמאן? כי האי תנא, דתניא: רבי אליעזר אומר: אוכל אדם ענבים ותאנים בלילה ואינו חושש, משום שנאמר: ״(תהלים קטז״, ו) שומר פתאים ה'.

    5אמר רב ספרא משום ר' יהושע דרומא: שלשה מיני ארס הן, של בחור שוקע, של בינוני מפעפע, ושל זקן צף. למימרא דכמה דקשיש כחוש חיליה? והתניא: שלשה כל זמן שמזקינין גבורה מתוספת בהן, אלו הן: דג, נחש, וחזיר! כח אוסופי הוא דקא מוסיף, זיהריה קליש.

    6של בחור שוקע, למאי הלכתא? דתניא: חבית שנתגלה אע"פ ששתו ממנה תשעה ולא מתו לא ישתה ממנה עשירי. מעשה היה ששתו ממנו תשעה ולא מתו, ושתה עשירי ומת. אמר ר' ירמיה: זהו שוקע.

    7וכן אבטיח שנתגלתה, אע"פ שאכלו ממנה ט' בני אדם ולא מתו, לא יאכל ממנה עשירי. מעשה היה ואכלו ממנה תשעה ולא מתו, ואכל עשירי ומת. א"ר זהו שוקע.

    Baraita

    8ת"ר מים שנתגלו הרי זה לא ישפכם ברשות הרבים, ולא ירביץ בהן את הבית, ולא יגבל בהן את הטיט, ולא ישקה מהן לא בהמתו ולא בהמת חבירו, ולא ירחץ בהן פניו ידיו ורגליו. אחרים אומרים: מקום שיש סירטא אסור, אין סירטא מותר.

    9אחרים היינו תנא קמא! איכא בינייהו גב היד וגב הרגל ורומני דאפי.

    10אמר מר: לא ישקה מהן לא בהמתו ולא בהמת חבירו. והתניא: אבל משקהו לבהמת עצמו! כי תניא ההיא לשונרא. אי הכי, דחבריה נמי? דחבריה כחיש. דידיה נמי כחיש? הדר בריא. דחבריה נמי הדר בריא! זימנין דבעי לזבונא ומפסיד ליה מיניה.

    11א"ר אסי א"ר יוחנן משום ר' יהודה בן בתירא: שלשה יינות הן יין נסך אסור בהנאה, ומטמא טומאה חמורה בכזית.

    Tosafot

    השחלים אין בהם משום גילויפ"ה קרשי"ן בלע"ז טרוף בכלי ושחוק ויין או מים נתונים בו וקשיא דבסוף נדרים (דף צא:) דמשמע דיש בהם משום גילוי גבי ההוא נואף הוו תחלי א"ל לא תיכול מינייהו דטעמינהו חיויא ואין לפרש שחלים דהכא היינו מאכל של גריסין כי ההיא דפ"ב (לקמן עבודה זרה סז.) דקאמר וכן היו בצפורי עושין נותנים חומץ לתוך הגריסין וקורין אותו שחלים דהתם אינו קרוי שחלים עד לאחר נתינת החומץ והכא מיירי קודם נתינת החומץ כדאמרינן ולא אמרן אלא דלית בהו חלא וי"ל דהכא ודנדרים חד הוא ודאי לפעמים במקרה טועמם נחש כי ההוא עובדא דהתם ולכך נהגו בהן בני גולה איסור:

    פי תאנה אין בו משום גילויוהא דאמרינן בפ"ק דחולין (דף ט.) ראה צפור מנקר בתאנה חוששין שמא במקום נקב נקר ואסור שאני התם דאיכא ריעותא דניקורא:

    לא בהמתו ולא בהמת חבירואין לדקדק השתא בהמתו אמרת בהמת חבירו מיבעיא דזו ואצ"ל זו קתני ודרך התנא לשנותם יחד:

    ומטמא טומאה חמורה בכזיתואפי' ב"ה דבעו רביעית פרק המוציא יין (שבת דף עז. ושם) גבי נבלות דקא אמר אף כשטמאו ב"ה לא טמאו אלא ברביעית הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית הכא מודו דסגי בכזית דהואיל ונאסר מטעם תקרובת מטמא בכזית כמו זבח:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ת"ר יין תוסס פי' חדש אין בו משום גילוי וכמה תסיסתו ג' ימים. שחלים דלית בהו חלא אין בהן משום גילוי ובני גולה נהגו בהן איסור ואי אית בהן חלא מיגרי בהו.

    וכן כותח הבבלי אין בו משום גילוי ובני גולה נהגו בו איסור ואי אית ביה ניקורי חיישינן. מטפטף דעביד טיף טיף להדי טיף טיף אין בו משום גילוי.

    פי תאנה לחה שיש בה לחלוחית אין בו משום גילוי דתניא ר' אליעזר אומר אוכל אדם ענבים ותאנים בלילה ואינו חושש שנאמר שומר פתאים ה':

    אמר רב ספרא ג' מיני ארס הן של נחש בחור שוקע ואם נתגלתה חבית אף על פי ששתו ממנה ט' ולא מתו לא ישתה עשירי מעשה היה ולא מת אלא האחרון וכן באבטיח שנתגלה אכלו ממנה עשרה ולא מת אלא האחרון א"ר ירמיה זהו ארס שוקע של נחש בינוני מפעפע של זקן צף ואע"ג דבכל זמן שמזקינין מוסיפין כח זיהריה מיקלש קליש:

    ת"ר מים שנתגלו הרי זה לא ישפכם לרה"ר ולא ירבץ מהן הבית ולא יגבל בהן טיט ולא ישקה מהן בהמה ולא ירחץ מהן פניו ידיו ורגליו אחרים אומרים מקום שיש בו סירטא ביניהן גב היד וגב הרגל ורומני דאפא:

    א"ר יוחנן משום רבי יהודה בן בתירא שלשה יינות הן יין שראהו כי ניסך ממנו אסור בהנאה ומטמא טומאה חמורה בכזית כמת וכעבודת כוכבים.

    Babylonian Talmud · folio map

    Avodah Zarah 30b

    Avodah Zarah 30b. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 355 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מכאן ואילך נתקלקל הרבה ואין בו משום גילוי:

    יין תוסס יין חדש מגיתו. עד שהוא מחמיץ להיות יין קרי ליה תוסס:

    השחלים קרשו"ן טרוף בכלי ושחוק ויין או מים נתונין בו:

    חלא חומץ:

    מיגרי בהו החומץ מתגרה ונלחם בחכן של נחשים ואין שותין בו ממנו:

    כותח הבבלי חזק הוא כחומץ כדמפרש באלו עוברין (פסחים דף מב.) דיהבו ביה עיפושי פת ונסיובי דחלבא מישג"א בלע"ז:

    ניקורי כמין מקום נשיכת הנחש:

    טיף טיף כלי שתחת חבית שמקבל יין הנוטף:

    15 more comments on this page.

    Rashi on Avodah Zarah 30b · Sefaria

    Tosafot

    השחלים אין בהם משום גילוי פ"ה קרשי"ן בלע"ז טרוף בכלי ושחוק ויין או מים נתונים בו וקשיא דבסוף נדרים (דף צא:) דמשמע דיש בהם משום גילוי גבי ההוא נואף הוו תחלי א"ל לא תיכול מינייהו דטעמינהו חיויא ואין לפרש שחלים דהכא היינו מאכל של גריסין כי ההיא דפ"ב (לקמן עבודה זרה סז.) דקאמר וכן היו בצפורי עושין נותנים חומץ לתוך הגריסין וקורין אותו שחלים דהתם אינו קרוי שחלים עד לאחר נתינת החומץ והכא מיירי קודם נתינת החומץ כדאמרינן ולא אמרן אלא דלית בהו חלא וי"ל דהכא ודנדרים חד הוא ודאי לפעמים במקרה טועמם נחש כי ההוא עובדא דהתם ולכך נהגו בהן בני גולה איסור:

    פי תאנה אין בו משום גילוי והא דאמרינן בפ"ק דחולין (דף ט.) ראה צפור מנקר בתאנה חוששין שמא במקום נקב נקר ואסור שאני התם דאיכא ריעותא דניקורא:

    לא בהמתו ולא בהמת חבירו אין לדקדק השתא בהמתו אמרת בהמת חבירו מיבעיא דזו ואצ"ל זו קתני ודרך התנא לשנותם יחד:

    ומטמא טומאה חמורה בכזית ואפי' ב"ה דבעו רביעית פרק המוציא יין (שבת דף עז. ושם) גבי נבלות דקא אמר אף כשטמאו ב"ה לא טמאו אלא ברביעית הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית הכא מודו דסגי בכזית דהואיל ונאסר מטעם תקרובת מטמא בכזית כמו זבח:

    Tosafot on Avodah Zarah 30b · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    ת"ר יין תוסס פי' חדש אין בו משום גילוי וכמה תסיסתו ג' ימים. שחלים דלית בהו חלא אין בהן משום גילוי ובני גולה נהגו בהן איסור ואי אית בהן חלא מיגרי בהו.

    וכן כותח הבבלי אין בו משום גילוי ובני גולה נהגו בו איסור ואי אית ביה ניקורי חיישינן. מטפטף דעביד טיף טיף להדי טיף טיף אין בו משום גילוי.

    פי תאנה לחה שיש בה לחלוחית אין בו משום גילוי דתניא ר' אליעזר אומר אוכל אדם ענבים ותאנים בלילה ואינו חושש שנאמר שומר פתאים ה':

    אמר רב ספרא ג' מיני ארס הן של נחש בחור שוקע ואם נתגלתה חבית אף על פי ששתו ממנה ט' ולא מתו לא ישתה עשירי מעשה היה ולא מת אלא האחרון וכן באבטיח שנתגלה אכלו ממנה עשרה ולא מת אלא האחרון א"ר ירמיה זהו ארס שוקע של נחש בינוני מפעפע של זקן צף ואע"ג דבכל זמן שמזקינין מוסיפין כח זיהריה מיקלש קליש:

    ת"ר מים שנתגלו הרי זה לא ישפכם לרה"ר ולא ירבץ מהן הבית ולא יגבל בהן טיט ולא ישקה מהן בהמה ולא ירחץ מהן פניו ידיו ורגליו אחרים אומרים מקום שיש בו סירטא ביניהן גב היד וגב הרגל ורומני דאפא:

    א"ר יוחנן משום רבי יהודה בן בתירא שלשה יינות הן יין שראהו כי ניסך ממנו אסור בהנאה ומטמא טומאה חמורה בכזית כמת וכעבודת כוכבים.

    Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 30b · Sefaria

    Ritva

    שלשה יינות הן יין נסך פי׳ שנתנסך ודאי לעבודה זרה אסור בהנאה ומטמא טומאה חמורה פירוש שמטמא אדם וכלים במשא ואהל בכזית פירוש כעין מת דסבירא ליה כרבי יאודה בן בתירא דתקרובת ע״ז מטמא כמת מן התורה כדלקמן אבל רבנן פליגי עליה שאינו מטמא אלא מדרבנן.

    Ritva on Avodah Zarah 30b · Sefaria

    Meiri

    יין שהחמיץ יש בו משום גלוי לפעמים שותה ממנו יין תוסס אין בו משום גלוי וכמה תסיסתו שלשה ימים:

    משקין העשויים מן העשבים וכן מיני הכותח אין בהם משום גלוי והרבה נהגו בהם אסור ואם נראו בהם ניקורין יש לחוש:

    אף אלו שיש בהם משום גלוי אם היה משקה מיטפטף מהם במהירות גדול עד שהוא עושה טיף טיף כנגד טיף טיף אין בהם משום גלוי שהנחש שומע קול הטפטוף ובורח:

    פירות שנמצאו מנוקרין חוששין שמא בעל ארס נקרן ואסור לאכלן כמו שביארנו במסכת חולין פרק ראשון ומ"מ דוקא מנוקרין אבל מה שהוא נקוב מצד טבעו ואין שם נקור מחדש וכן אין הלחה שלהם מגלה מותרין ומפני זה אמרו בכאן פי תאנה אין בו משום גלוי וכן אוכל אדם ענבים ותאנים בלילה ואינו חושש:

    משקין שנתגלו ושתו מהם הרבה בני אדם ולא נזוקו לא יהא אדם סומך על זה ששלשה מיני ארס הם של נחש בחור שוקע ושל זקן צף ושל בינוני מפעפע והולך ולפי מעוט שניו הוא שוקע יותר וא"כ פעמים שראשון לוקה פעמים שאחרון לוקה פעמים שאחד מן האמצעיים לוקין מעשה היה ושתו תשעה ולא נזוקו ושתה עשירי ומת:

    אבטיח שנתבקע אף הוא יש בו משום גלוי וכן בכל הפירות הלחים:

    משקין שנתגלו לא ישפכם לרשות הרבים שמא ידרוס עליהם אחד ורגלו יחפה וכן לא ירבץ בהם את הבית מטעם זה גם כן ולא יגבל בהם את הטיט ואף הבהמות ניזוקות בו ומתוך כך לא ישקה בהם את בהמתו ולא בהמת חברו ולא ירחץ בהם פניו ידיו ורגליו ואף במקומות שאין שם נקע כגון רמוני הפנים וגב היד וגב הרגל ואין צריך לומר מקומות הנקעים כגון נקבי החוטם והאזן והפה ובין אצבע לאצבע:

    זה שאמרו שלא ישקה לא לבהמתו ולא לבהמת חברו בחתול שלו מיהא מותר להשקותם שאין הארס מזיק לו אדרבא אוכל הוא את הנחש כמו שהתבאר בפרק ערבי פסחים ואע"פ שמכחיש בכך חוזר הוא לבריאותו הא לשל חברו לא ישקה שהרי מכחישו ושמא קודם שישוב לבריאותו הוא צריך למכרו ונמצא מפסידו:

    8 more comments on this page.

    Meiri on Avodah Zarah 30b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    גמרא אפילו לבתר תלתא יומי אין בו משום יין נסך משום גילוי חיישינן כו' כצ"ל וכ"ה ברי"ף וברא"ש:

    שם והוא דעביד טיף טיף להדי כו' אמר ר' ירמיה זהו שוקע כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Avodah Zarah 30b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Avodah Zarah, daf 30, Amud Bet, about 355 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 124 words

      Opens “מכאן ואילך אין בו משום גילוי, ואין…”

    2. Segment 233 words

      Opens “ת"ר יין תוסס אין בו משום גילוי,…”

    3. Segment 342 words

      Opens “כותח הבבלי אין בו משום גילוי, ובני…”

      Named: רב מנשי, רב חייא בר אשי, רב אשי, שמואל.

    4. Segment 436 words

      Opens “אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל:…”

      Named: רב חייא בר אשי, רבי אליעזר, שמואל.

    5. Segment 545 words

      Opens “אמר רב ספרא משום ר' יהושע דרומא:…”

      Named: רב ספרא.

    6. Segment 633 words

      Opens “של בחור שוקע, למאי הלכתא? דתניא: חבית…”

    7. Segment 728 words

      Opens “וכן אבטיח שנתגלתה, אע"פ שאכלו ממנה ט'…”

    8. Segment 842 words

      Opens “ת"ר מים שנתגלו הרי זה לא ישפכם…”

    9. Segment 912 words

      Opens “אחרים היינו תנא קמא! איכא בינייהו גב…”

    10. Segment 1040 words

      Opens “אמר מר: לא ישקה מהן לא בהמתו…”

    11. Segment 1120 words

      Opens “א"ר אסי א"ר יוחנן משום ר' יהודה…”

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Avodah Zarah 30b · Segment 11 — “א"ר אסי א"ר יוחנן משום ר' יהודה בן בתירא:…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Avodah Zarah 30b · Segment 3 — “…בר אשי אמר שמואל: מי טיף טיף אין בו…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Avodah Zarah 30b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026