Talmud Builders

    Avodah Zarah 47b

    Chapter 3 - Kol HaTzelamim

    גם: עבודה זרה דף מ״ז ע״ב, פרק ג׳ כל הצלמים

    English translation - Avodah Zarah 47b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1the area is treated as half and half with regard to withdrawing into his property before rebuilding the wall; he may build the wall four cubits from the middle of that space.

    2The stones of the fallen wall, its wood, and its dust, transmit impurity like a creeping animal, i.e., one who touches them becomes impure like one who touches a creeping animal, as it is stated: “And you shall not bring an abomination into your house, and be accursed like it; you shall detest it [ shakketz teshakketzennu ], and you shall abhor it; for it is a proscribed item” (Deuteronomy 7:26). The term shakketz is used in a different form, shekketz , with regard to creeping animals.

    3Rabbi Akiva says: Those items transmit impurity like a menstruating woman, as it is stated: “You will put them far away as a menstruating woman; you shall say to it: Go away” (Isaiah 30:22). Just as a menstruating woman transmits impurity by carrying, as one who moves a menstruating woman, even without touching her, becomes impure, so too, objects of idol worship transmit impurity by carrying.

    4GEMARA: The mishna teaches that one must rebuild his wall at a distance from the house of idol worship. The Gemara asks: But how may one do so? Isn’t he creating more space for the house of idol worship? Rav Ḥanina of Sura said: This is not a problem, as he converts the empty space into a bathroom.

    5Since the mishna teaches that no wall may be built in that space, the bathroom is apparently not enclosed. The Gemara asks: But doesn’t a bathroom need to be in a place of modesty? The Gemara answers: This is not a problem, as he converts it into a bathroom for nighttime, when no one can see him.

    6The Gemara asks: But didn’t the master say in a baraita : Who is a modest person? One who defecates at night in the same place that he defecates during the day, i.e., in a place where no one can see him? And although we interpreted the baraita as referring not to location but to conduct, teaching that one must conduct himself at night in the same manner, i.e., with the same degree of modesty, as he does during the day with regard to removing his clothing when defecating (see Berakhot 62a), nevertheless, it can be inferred from here that even at night one is required to observe the dictates of modesty.

    7The Gemara answers: This is not a problem, as he converts it into a bathroom for children, who are not required to observe the same level of modesty.

    8The Gemara suggests a different answer to the problem of enlarging the space used for idolatry: Alternatively, one can answer that he fences in the four-cubit space with thorns and shrubs, thereby preventing its use.

    9MISHNA: With regard to idol worship there are three types of houses, each with its own halakhot . A house that one built initially for the purpose of idol worship is forbidden, i.e., it is prohibited to derive benefit from such a house. If one plastered a house or cemented it for the purpose of idol worship, and he thereby added a layer to the walls of the house, one removes that which he added, and the rest of the house is permitted. If one brought an object of idol worship into a house temporarily and then removed it, the house is then permitted.

    10GEMARA: Rav says: One who bows to a house has rendered it forbidden. The Gemara infers: Evidently, Rav holds that an item that was detached and that one subsequently attached is considered as if it were still detached. Consequently, a house, which is attached to the ground but was built with materials that were detached from the ground, can become forbidden through worship. The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna that if a house was initially built for the purpose of idol worship, it is forbidden? This indicates that the house becomes forbidden only when it is initially constructed for idolatrous purposes.

    11The Gemara answers that there are two cases where the house is rendered forbidden: If one built it for purposes of idol worship, even if he did not bow to it, or if he bowed to it, even if he did not build it for purposes of idol worship; it is forbidden in either case. The Gemara asks: If so, why does the mishna list only these three types of houses, when there are really four?

    12The Gemara answers: Since with regard to the revocation of their idolatrous status there is no difference between a house that one built for idolatrous purposes and a house that one bowed down to, the mishna considers them as one.

    13MISHNA: With regard to idol worship there are three types of stones, each with its own halakhot . A stone that one initially hewed for use in a platform [ bimos ] for an idol is forbidden. If one plastered a stone or cemented it for the sake of idol worship, one removes that which he plastered or cemented and the stone is permitted. If one erected an object of idol worship upon a stone and subsequently removed it, the stone is then permitted.

    14GEMARA: The mishna teaches that one may not derive benefit from a stone plastered or cemented for the sake of idol worship. Rabbi Ami says: And that is the halakha provided that one plastered or cemented within the stone itself, by carving or engraving into it. If the plaster or cement was merely appended to the outside of the stone as an external ornament, the stone is not forbidden.

    15The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna the halakha with regard to stones immediately following the halakha with regard to a house utilized for idol worship? This indicates that the halakha of a stone is similar to the halakha of a house. And in the case of a house that was rendered forbidden when it was plastered or cemented for idol worship, that plastering was not done within the house itself, but on the exterior of its walls, and even so it is rendered forbidden. Accordingly, even external plastering should render the stone forbidden. The Gemara answers: In the case of a house it can also be explained that the plaster or cement was added to the house itself, as there is space in between the bricks that can be filled in.

    16The Gemara asks: As the mishna does not specify, are we not dealing even with a house that one plastered with no idolatrous purpose and then plastered again on top of that layer for the sake of idol worship, rendering the house forbidden even without affecting the house itself?

    17The Gemara answers: Rabbi Ami was not explaining at what point a stone plastered for idolatry becomes forbidden; rather, when Rabbi Ami’s statement was stated, it was stated with regard to revocation of the stone’s idolatrous status, and he taught that even if one plastered or cemented within the stone itself, when one removes that which was added, it is permitted.

    18The Gemara explains Rabbi Ami’s ruling: Lest you say that since one plastered or cemented within the stone itself, it is equivalent to a stone that one initially hewed for idol worship, and therefore the entire stone is forbidden, Rabbi Ami teaches us that the stone can become permitted by the removal of the additional layer of plaster.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    נידון מחצה על מחצה - אותו חלק של עבודת כוכבים אינו עולה לו בכניסת ד' אמות אבל חלקו עולה לו שאם היה עביו שתי אמות מונה האמה שלו וכונס עוד ג' אמות לתוך שלו:

    אבניו ועציו ועפרו - של אותו כותל מטמאין כשרץ אפילו חלקו לפי שאין ברירה. שרץ אין מטמא במשא:

    שקץ - לשון שרץ:

    נדה מטמאה במשא - דכתיב וכל הנוגע בכל כלי אשר תשב עליו אלמא טמיתיה לכלי אשר נשא אותה ואע"פ שלא נגעה שאפילו היו עשרה כלים זה על זה כולן בכלל אשר תשב עליו הן:

    תזרם כמו דוה - בעבודת כוכבים מישתעי:

    גמ' דעביד ליה בהכ"ס - שנפנה שם:

    והא בעי צניעותא - ואנן תנן דאסור לבנות כותל להפסיק בינו ובין עבודת כוכבים לפי שבונהו לעבודת כוכבים:

    במקום שנפנה ביום - שצריך צניעות ואע"ג דשנינו בפ' הרואה (ברכות סב.) לא תימא במקום שיהא צריך להתרחק בלילה כביום אלא אימא כדרך שנפנה ביום שיהא נפרע מיושב וכשיעור שנתנו חכמים טפח וטפחיים מ"מ ש"מ דבעינן נמי בלילה צניעות והכא ליכא צניעות דחזו ליה בני עבודת כוכבים:

    היזמי והינגי - קוצים וברקנים:

    מתני' שלשה בתים הן - לענין ביטול עבודת כוכבים:

    בית - שתחלת בניינו לעבודת כוכבים והיו עובדין את הבית עצמו:

    הרי זה אסור - דכל הבית הוי עבודת כוכבים ואם העובד כוכבים בנאו אסור עד שיבטלנו שיתוץ ממנו קצת ואם של ישראל הוא אסור עולמית אבניו עציו ועפרו:

    סיידו וכיידו לעבודת כוכבים - שהיה בית בנוי לדירת אדם והקצהו לעבודת כוכבים וטחו בסיד ועשה בו ציורין לעבודת כוכבים:

    נוטל מה שחידש - אם בא ישראל לבטלו נוטל מה שחידש ומותר הבית ואע"פ שלא ביטלו עובד כוכבים או אפילו היתה של ישראל מומר שאין עבודת כוכבים שלו בטילה הכא בטיל שאין נאסר אלא חידוש וההוא חידוש שבטל אסור בהנאה לעולם ובגמרא מוקי לה כגון שלא נעבד הבית מעולם אבל אם השתחוה לה עובד כוכבים אחרי כן נאסר כל הבית ובעי עובד כוכבים לבטלו ואם השתחוה לה ישראל אסורה עולמית:

    הכניס לתוכו עבודת כוכבים - ואת הבית עצמו לא נתכוין לעבוד ולא הקצהו לתשמיש עבודת כוכבים אלא לפי שעה הכניס לתוכו עבודת כוכבים:

    גמ' תלוש ולבסוף חברו - אבני בית תלושין ובנאן וחברן בקרקע:

    אע"פ שלא השתחוה - וקסבר תנא דידן עבודת כוכבים אסורה מיד ואע"פ שלא נעבדה:

    לענין ביטול בנה והשתחוה חד חשיב ליה - דבין בנה בין השתחוה כולו אסור אם של עובד כוכבים היא צריך עובד כוכבים לבטלו ואם של ישראל היא אין לה בטילה עולמית:

    מתני' שלש אבנים הן - לענין ביטול עבודת כוכבים:

    אבן שחצבה - מן ההר:

    מתחלה לבימוס - מקום מושב עבודת כוכבים שמושיב הצלם עליה ועובדין את הבימוס כעבודת כוכבים עצמו:

    הרי זו אסורה - ואפי' לא העמיד עליה ואם עובד כוכבים חצבה צריך עובד כוכבים לבטלה ולחסר ממנה מעט עד שתפגום ואם ישראל חצבה לעבוד עליה עבודת כוכבים אסורה עולמית:

    סיידה וכיידה לעבודת כוכבים - והיא היתה חצובה ועומדת:

    נוטל - ישראל מה שחידש העובד כוכבים וזורה לרוח והאבן מותרת שלא נעשה עבודת כוכבים אלא החידוש:

    העמיד עליה עבודת כוכבים - לפי שעה ולא הקצה את האבן לבימוס וסילקה הרי זו מותרת ואין צריכה ביטול:

    גמ' והוא שסייד וכייד בגופה של אבן - שחקק בה צורה בברזל אבל סייד וכייד עליה ע"י טיח מותרת בלא ביטול הואיל ולא עבדה עובד כוכבים:

    והא בית - סיוד וכיוד שלה אינה נעשה ע"י חקיקה אלא טח על הכותל:

    ביני אורבי - בין לבינה ללבינה מכניסו והוה ליה בגופה:

    מי לא עסקינן - כלומר מתניתין סייד וכייד סתמא קתני ומי לא משתמע נמי דאי הוה בית שיע מתחלה קודם איסור והדר האי ושייעיה לשם עבודת כוכבים וקתני נוטל דלא סגי בלא נטילת חידוש:

    לענין ביטול אתמר - ולא לענין תחלת איסור למימרא דלא ניתסר אלא אם כן סייד בגופיה אלא ודאי בלא גופיה נמי אסירא ור' אמי אביטול קאי וה"ק אפי' סייד בגופיה סגי לה בהא ביטולא דמתני' ולא בעי ביטול דעובד כוכבים:

    ותיתסר כולה - ותיבעי עובד כוכבים לבטלה או אם היתה של ישראל תאסר עולמית קמ"ל דלא חייל שם עבודת כוכבים אלא אחידוש:

    עבודה זרה 47 עמוד ב

    1נידון מחצה על מחצה.

    2אבניו, עציו ועפרו מטמאין כשרץ, שנאמר: ״(דברים ז״, כו) ״שקץ תשקצנו״.

    3ר"ע אומר: כנדה, שנאמר: ״(ישעיהו ל״, כב) ״תזרם כמו דוה צא תאמר לו״, מה נדה מטמאה במשא, אף עבודת כוכבים מטמאה במשא.

    Gemara

    4והא קא מרווח לעבודת כוכבים א"ר חנינא מסורא: דעבד ליה בית הכסא.

    5והא בעי צניעותא! דעבד ליה בית הכסא דלילה.

    6והא אמר מר: איזהו צנוע? הנפנה בלילה במקום שנפנה ביום, ואע"ג דאוקימנא בכדרך, מיהו צניעותא בעי למעבד!

    7דעבד ליה לתינוקות.

    8א"נ דגדיר ליה בהיזמי והינגי:

    Mishna

    9שלשה בתים הן בית שבנאו מתחלה לעבודת כוכבים הרי זה אסור. סיידו וכיידו לעבודת כוכבים וחידש נוטל מה שחידש. הכניס לתוכה עבודת כוכבים והוציאה הרי זה מותר.

    Gemara

    10אמר רב: המשתחוה לבית אסרו. אלמא קסבר תלוש ולבסוף חברו כתלוש דמי, והאנן ״בנאו״ תנן!

    11בנאו אע"פ שלא השתחוה לו, השתחוה אע"פ שלא בנאו. א"ה הני שלשה ארבעה הוו!

    12כיון דלענין ביטול, בנה והשתחוה חד קא חשיב ליה.

    Mishna

    13שלש אבנים הן אבן שחצבה מתחלה לבימוס הרי זו אסורה. סיידה וכיידה לשם עבודת כוכבים נוטל מה שסייד וכייד, ומותרת. העמיד עליה עבודת כוכבים וסילקה הרי זו מותרת.

    Gemara

    14א"ר אמי: והוא שסייד וכייד בגופה של אבן.

    15והא דומיא דבית תנן, ובית לאו בגופיה הוא, ומיתסר! בית נמי איכא ביני אורבי.

    16מי לא עסקינן דשייע, והדר שייעיה?

    17אלא כי אתמר דרבי אמי לענין ביטול אתמר, ואע"ג דסייד וכייד בגופה של אבן, כי נטל מה שחידש שפיר דמי.

    18דמהו דתימא: כיון שסייד וכייד בגופה של אבן, כאבן שחצבה מתחלה לעבודת כוכבים דמיא, ותיתסר כולה, קמ"ל:

    Tosafot

    אבניו ועציו ועפרו מטמאין כשרץ - ואפי' למ"ד (לעיל עבודה זרה מא:) אין עובדין לשברים הב"ע כגון שהיתה עבודת כוכבים של ישראל או של עובד כוכבים והשתחוה לה ישראל ובירושלמי מוקי כגון שהשתחוה לכל אבן ואבן וכן פ"ה:

    בית שבנאו מתחלה לעבודת כוכבים - פרש"י שתחילת בניינו לעבודת כוכבים והיו עובדין את הבית עצמו וכן בסמוך גבי אבן שחצבה מתחלה לבימוס מקום מושב של עבודת כוכבים ועובדים את הבימוס כעבודת כוכבים עצמה ויפה כוון בזה דודאי צ"ל שהבית והאבן נעשו ליעבד דאי להיות משמשי עבודת כוכבים הא אמרינן (לעיל עבודה זרה יט:) משמשי עבודת כוכבים אינן אסורים עד שיעבדו ואילו בגמרא קאמר גבי בית בנה אע"פ שלא השתחוה וגבי אבן נמי מדקתני חצבה מתחלה משמע דלא עבד בה כבר דאי עבד בה ל"ל חציבה מתחלה לכך הא גבי תפילין (ברכות דף כג:) אמרינן צר ביה ולא אזמניה וכן זו נמי לא ליבעי חציבה מתחלה אי עבד בה מיהו מתוך לשונו משמע שהבית והאבן נעשו להניח עבודת כוכבים ואגב עבודת כוכבים עובדים הבית והאבן וק"ק דגבי אשירה בסמוך אין לפרש כן שיהא נטוע לשום תחתיו עבודת כוכבים ואגב עבודת כוכבים עובדין [את] האילן דהא אמרינן בגמרא רישא ד"ה ואילו ר"ש אומר הואיל ולצורה הם עובדין נתיר להם את האילן ולא קאמר דאגב עבודת כוכבים עובדין את האילן לכן נראה לפרש בכל שלשתן שבנה וחצב ונטע להיות עבודת כוכבים עצמה והא דנקט גבי אבן לבימוס אע"ג דסתם בימוס רגילות הוא להיות משמש עבודת כוכבים כמו בימוס של מלכים מ"מ נקט בימוס שלא היתה חשובה בעיניהם לעבדה אלא אותם שדומה לבימוס לפי שבימה נותנין עליה עבודת כוכבים:

    והאנן בנה תנן - הוה מצי למימר וליטעמיך בימוס דתלוש הוא נמי תנא חצבה אלא חצבה וה"ה השתחוה וה"נ בנה וה"ה השתחוה:

    אי הכי ג' ארבעה הוו - גבי בימוס נמי איכא למיפרך הכי דהא השתחוה לבימוס אסור ובחד שינויא מתרצי:

    אבן שחצבה מתחלה - ה"ה דהוה מצי למנקט זקפה להשתחוות לה כדא"ר יהודה (לעיל עבודה זרה דף מו.) גבי לבנה ונ"ל דלא דמי דהא דא"ר יהודה דזקיפתה אוסרתה היינו בהשתחוה לה עובד כוכבים דאמר שליחותיה דישראל עביד כיון דגלי דעתיה דלעבודת כוכבים נתכוין אבל הכא בחציבה לבד נאסרה משום דהוי מעשה חשוב וה"נ אמר בגמרא בנה אע"פ שלא השתחוה וה"נ נימא חצבה אע"פ שלא השתחוה ומיהו לפי מה שפ"ה בגמרא דמתני' אתיא כמ"ד אסורה מיד ודאי הוי רבותא טפי בזקפה אע"ג דלא חצבה דמתסר אליביה כדמשמע לעיל אלא נקט חצבה כמו בבית בנאו ובאילן נטעו כו':

    והוא שסייד וכייד בגופה של אבן - אור"י כי לאו דוקא נוטל מה שחידש ותו לא דא"כ אפילו לא סייד בגופה של אבן נמי נוטל מה שחידש אלא נוקב כל האבן מעבר לעבר כנגד החידוש ונוטל:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ומקשינן והא קא שביק רווחא לעבודת כוכבים ופרקינן דעביד ליה לאותו מקום שהניחו מופנה בית הכסא שלא להרויח לעבודת כוכבים:

    והא בעי צניעותא - ופרקינן דעביד ליה בית הכסא דתינוקות דלית להו צניעותא. אבל גדול אע"ג דהא דתניא איזהו צנוע זה הנפנה בלילה במקום שנפנה ביום ואוקימנא כדרך שנפנה ביום בצניעות מכוסה כך נפנה בלילה בצניעות אם היה הכותל שלו ושל עבודת כוכבים ידין מחצה למחצה אבניו עציו ועפרו מטמאין כשרץ ר' עקיבא אומר מטמא אפילו במשא כנדה כו':

    מתני' שלשה בתים הן בית שבנאו מתחלה לעבודת כוכבים הרי זה אסור כולו לעולם. אבל אם בנאו לשום בית דירה ואח"כ סיידו וכיירו לשם עבודת כוכבים נוטל הסיוד והכיור שחידש לשם עבודת כוכבים והבית מותר. לא סייד ולא כייר ולא חידש אלא הכניס עבודת כוכבים לתוכו והוציאה הבית מותר. ובא רב והוסיף אפילו לא בנה זה הבית לשום עבודת כוכבים אלא השתחוה לבית אסרו. והא דתנן במתני' שלשה בתים ולא תני ד' משום דלענין ביטול בנה והשתחוה חד הוא ולא מבטיל אלא בנתיצה לפיכך חשיב להו בחד:

    שלש אבנים הן אבן שחצבה מתחלה לבימוס פי' בימוס במה - והיא מצבה של אבן אחת הרי זו אסורה לעולם סיידה וכיירה בגופה של אבן וחידש נוטל מה שחידש והאבן מותרת. העמיד עליה עבודת כוכבים וסלקה הרי זה מותרת:

    Babylonian Talmud · folio map

    Avodah Zarah 47b

    Avodah Zarah 47b. The full printed text of this folio side - 18 numbered segments, about 245 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Avodah Zarah 47b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026