Talmud Builders

    Avodah Zarah 17a

    Back to index

    English translation — Avodah Zarah 17a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1and you derived pleasure from it, and because of this you were held responsible by Heaven. Rabbi Eliezer said to him: Akiva, you are right, as you have reminded me that once I was walking in the upper marketplace of Tzippori, and I found a man who was one of the students of Jesus the Nazarene, and his name was Ya’akov of Kefar Sekhanya. He said to me: It is written in your Torah: “You shall not bring the payment to a prostitute, or the price of a dog, into the house of the Lord your God” (Deuteronomy 23:19). What is the halakha : Is it permitted to make from the payment to a prostitute for services rendered a bathroom for a High Priest in the Temple? And I said nothing to him in response.

    2He said to me: Jesus the Nazarene taught me the following: It is permitted, as derived from the verse: “For of the payment to a prostitute she has gathered them, and to the payment to a prostitute they shall return” (Micah 1:7). Since the coins came from a place of filth, let them go to a place of filth and be used to build a bathroom.

    3And I derived pleasure from the statement, and due to this, I was arrested for heresy by the authorities, because I transgressed that which is written in the Torah: “Remove your way far from her, and do not come near the entrance of her house” (Proverbs 5:8). “Remove your way far from her,” this is a reference to heresy; “and do not come near the entrance of her house,” this is a reference to the ruling authority. The Gemara notes: And there are those who say a different interpretation: “Remove your way far from her,” this is a reference to heresy and the ruling authority; “and do not come near the entrance of her house,” this is a reference to a prostitute. And how much distance must one maintain from a prostitute? Rav Ḥisda said: Four cubits.

    4With regard to the derivation of the verse by Jesus the Nazarene, the Gemara asks: And what do the Sages derive from this phrase: “Payment to a prostitute”? The Gemara answers: They explain it in accordance with the opinion of Rav Ḥisda, as Rav Ḥisda says: Any prostitute who hires herself out to others for money will become so attached to this practice that ultimately, when others no longer wish to hire her, she will hire others to engage in intercourse with her. As it is stated: “And in that you gave payment, and no payment is given to you, therefore you are contrary” (Ezekiel 16:34).

    5The Gemara comments: And Rav Ḥisda, who stated above that the Torah requires one to maintain a distance of four cubits from a prostitute, disagrees with the opinion of Rabbi Pedat. As Rabbi Pedat says: The Torah prohibited only intimacy that involves engaging in prohibited sexual relations, as it is stated: “None of you shall approach to any that is near of kin to him, to uncover their nakedness” (Leviticus 18:6). The prohibition against intimacy in the Torah applies exclusively to sexual intercourse, and all other kinds of intimacy that do not include actual intercourse are not included in the prohibition.

    6The Gemara relates: When Ulla would come from the study hall, he would kiss his sisters on their hands. And some say: On their chests. And the Gemara points out that this action of his disagrees with another ruling that Ulla himself issued, as Ulla says: Mere intimacy with a woman with whom one is prohibited from engaging in sexual intercourse is prohibited, due to the maxim: Go, go, we say to a nazirite, go around, go around but do not come near to the vineyard. Just as a nazirite is warned not even to come into close proximity of a vineyard lest he consume a product of the vine, so too one is obligated to distance himself from anyone with whom intercourse is forbidden.

    7§ In connection to the earlier mention of heresy and the ruling authorities, the Gemara cites a verse: “The horseleech has two daughters: Give, give” (Proverbs 30:15). What is meant by “give, give”? Mar Ukva says: This is the voice of the two daughters who cry out from Gehenna due to their suffering; and they are the ones who say in this world: Give, give, demanding dues and complete allegiance. And who are they? They are heresy and the ruling authority. There are those who say that Rav Ḥisda says that Mar Ukva says: The voice of Gehenna cries out and says: Bring me two daughters who cry and say in this world: Give, give.

    8The following verse in Proverbs makes reference to a foreign woman, which according to the Sages is a euphemism for heresy: “None that go to her return, neither do they attain the paths of life” (Proverbs 2:19). The Gemara asks: Since those that are drawn to heresy do not return, from where would they attain the path of life? Why is it necessary for the verse to add that they do not attain the paths of life? The Gemara explains that this is what the verse is saying: In general, those who go to her do not return, and even if they return, they do not attain the paths of life, i.e., the pain of their regret will shorten their lives.

    9The Gemara asks: Is this to say that anyone who separates himself from heresy and returns from his mistaken ways must die? But what about that woman who came before Rav Ḥisda to confess to him, and she said to him: The lightest of the light, i.e., the least of the sins that she committed, is that she conceived her younger son from engaging in intercourse with her older son. And Rav Ḥisda said to her: Prepare funeral shrouds for her, i.e., yourself, as you will certainly die soon, but she did not die.

    10The above incident refutes the claim that anyone who repents for the sin of heresy must die, as from the fact that she said that the lightest of the light of her sins was that she conceived one son from engaging in intercourse with another son, by inference one can learn that she was also involved in heresy, and yet she did not die. The Gemara answers: That is a case where the woman did not repent properly, and due to that reason she did not die.

    11There are those who say there is a different version of the objection to the Gemara’s statement that those who repent for the sin of heresy must die: Is that to say that if one repents for the sin of heresy, yes, the result is death, whereas if one repents for the sin of forbidden sexual intercourse he does not die? But what about that woman who came before Rav Ḥisda to confess to him and Rav Ḥisda said to those present: Prepare funeral shrouds for her, and she died? The Gemara answers: From the fact that she said: The lightest of the light, by inference one can learn that she was also involved in heresy.

    12The Gemara asks: And is it correct that one who repents of the sin of forbidden sexual intercourse does not die? But isn’t it taught in a baraita : They said about Rabbi Elazar ben Durdayya that he was so promiscuous that he did not leave one prostitute in the world with whom he did not engage in sexual intercourse. Once, he heard that there was one prostitute in one of the cities overseas who would take a purse full of dinars as her payment. He took a purse full of dinars and went and crossed seven rivers to reach her. When they were engaged in the matters to which they were accustomed, a euphemism for intercourse, she passed wind and said: Just as this passed wind will not return to its place, so too Elazar ben Durdayya will not be accepted in repentance, even if he were to try to repent.

    13This statement deeply shocked Elazar ben Durdayya, and he went and sat between two mountains and hills and said: Mountains and hills, pray for mercy on my behalf, so that my repentance will be accepted. They said to him: Before we pray for mercy on your behalf, we must pray for mercy on our own behalf, as it is stated: “For the mountains may depart, and the hills be removed” (Isaiah 54:10). He said: Heaven and earth, pray for mercy on my behalf. They said to him: Before we pray for mercy on your behalf, we must pray for mercy on our own behalf, as it is stated: “For the heavens shall vanish away like smoke, and the earth shall wax old like a garment” (Isaiah 51:6).

    14He said: Sun and moon, pray for mercy on my behalf. They said to him: Before we pray for mercy on your behalf, we must pray for mercy on our own behalf, as it is stated: “Then the moon shall be confounded, and the sun ashamed” (Isaiah 24:23). He said: Stars and constellations, pray for mercy on my behalf. They said to him: Before we pray for mercy on your behalf, we must pray for mercy on our own behalf, as it is stated: “And all the hosts of heaven shall molder away” (Isaiah 34:4).

    15Elazar ben Durdayya said: Clearly the matter depends on nothing other than myself. He placed his head between his knees and cried loudly until his soul left his body. A Divine Voice emerged and said: Rabbi Elazar ben Durdayya is destined for life in the World-to-Come. The Gemara explains the difficulty presented by this story: And here Elazar ben Durdayya was guilty of the sin of forbidden sexual intercourse, and yet he died once he repented. The Gemara answers: There too, since he was attached so strongly to the sin, to an extent that transcended the physical temptation he felt, it is similar to heresy, as it had become like a form of idol worship for him.

    16When Rabbi Yehuda HaNasi heard this story of Elazar ben Durdayya, he wept and said: There is one who acquires his share in the World-to-Come only after many years of toil, and there is one who acquires his share in the World-to-Come in one moment. And Rabbi Yehuda HaNasi further says: Not only are penitents accepted, but they are even called: Rabbi, as the Divine Voice referred to Elazar ben Durdayya as Rabbi Elazar ben Durdayya.

    17§ In relation to the issue of distancing oneself from idol worship and prostitution, the Gemara relates: Rabbi Ḥanina and Rabbi Yonatan were once walking along the road when they came to a certain two paths, one of which branched off toward the entrance of a place of idol worship, and the other one branched off toward the entrance of a brothel. One said to the other: Let us go by the path that leads to the entrance of the place of idol worship,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    Accustomed ( Hergel ) matterIntercourse. Hergel is a beginning, as in (Avot 3:13), "accustom ( margilin ) [a person] to promiscuity" - they lead to [and that is a beginning].

    She passed wind (gas).

    License: CC0

    עבודה זרה 17 עמוד א

    1והנאך, ועליו נתפסת? אמר לו: עקיבא, הזכרתני, פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון של ציפורי, ומצאתי אחד ומתלמידי ישו הנוצרי, ויעקב איש כפר סכניא שמו. אמר לי: כתוב בתורתכם: (דברים כג, יט) ״לא תביא אתנן זונה [וגו']״, מהו לעשות הימנו בהכ"ס לכ"ג ולא אמרתי לו כלום.

    2אמר לי: כך לימדני ישו הנוצרי, (מיכה א, ז) כי ״מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו״, ממקום הטנופת באו, למקום הטנופת ילכו.

    3והנאני הדבר, על ידי זה נתפסתי למינות, ועברתי על מה שכתוב בתורה: (משלי ה, ח) ״הרחק מעליה דרכך״ זו מינות, ״ואל תקרב אל פתח ביתה״ זו הרשות. ואיכא דאמרי: ״הרחק מעליה דרכך״ זו מינות והרשות, ״ואל תקרב אל פתח ביתה״ זו זונה. וכמה? אמר רב חסדא: ארבע אמות.

    4ורבנן [האי] ״מאתנן זונה״ מאי דרשי ביה? כדרב חסדא, דאמר רב חסדא: כל זונה שנשכרת, לבסוף היא שוכרת, שנאמר: ״(יחזקאל טז״, לד) ״ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך [ותהי להפך]״.

    5ופליגא דרבי פדת, דא"ר פדת: לא אסרה תורה אלא קריבה של גלוי עריות בלבד, שנא' (ויקרא יח, ו) ״איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה״.

    6עולא כי הוה אתי מבי רב, הוה מנשק להו לאחתיה אבי ידייהו, ואמרי לה: אבי חדייהו. ופליגא דידיה אדידיה, דאמר עולא: קריבה בעלמא אסור, משום ״לך לך, אמרין נזירא; סחור סחור, לכרמא לא תקרב״.

    7(משלי ל, טו) ״לעלוקה שתי בנות הב הב״. מאי ״הב הב״? אמר מר עוקבא: [קול] שתי בנות שצועקות מגיהנם, ואומרות בעוה"ז ״הבא הבא״. ומאן נינהו? מינות והרשות. איכא דאמרי: אמר רב חסדא אמר מר עוקבא, קול גיהנם צועקת ואומרת: הביאו לי שתי בנות שצועקות ואומרות בעולם הזה ״הבא הבא״.

    8(משלי ב, יט) כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים. וכי מאחר שלא שבו היכן ישיגו ה"ק ואם ישובו לא ישיגו אורחות חיים׃

    9למימרא דכל הפורש ממינות מיית והא ההיא דאתאי לקמיה דרב חסדא ואמרה ליה קלה שבקלות עשתה בנה הקטן מבנה הגדול ואמר לה רב חסדא טרחו לה בזוודתא ולא מתה׃

    10מדקאמרה קלה שבקלות עשתה מכלל דמינות [נמי] הויא בה ההוא דלא הדרא בה שפיר ומש"ה לא מתה׃

    11איכא דאמרי ממינות אין מעבירה לא והא ההיא דאתאי קמיה דרב חסדא וא"ל [ר"ח זוידו לה זוודתא] ומתה מדקאמרה קלה שבקלות מכלל דמינות נמי הויא בה׃

    12ומעבירה לא והתניא אמרו עליו על ר"א בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות בשעת הרגל דבר הפיחה אמרה כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה׃

    13הלך וישב בין שני הרים וגבעות אמר הרים וגבעות בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר ״(ישעיהו נד״, י) כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה אמר שמים וארץ בקשו עלי רחמים אמרו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר ״(ישעיהו נא״, ו) כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה׃

    14אמר חמה ולבנה בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר ״(ישעיהו כד״, כג) וחפרה הלבנה ובושה החמה אמר כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר ״(ישעיהו לד״, ד) ונמקו כל צבא השמים׃

    15אמר אין הדבר תלוי אלא בי הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו יצתה בת קול ואמרה ר"א בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא [והא הכא בעבירה הוה ומית] התם נמי כיון דאביק בה טובא כמינות דמיא׃

    16בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת ואמר רבי לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן אלא שקורין אותן רבי׃

    17ר' חנינא ור' יונתן הוו קאזלי באורחא מטו להנהו תרי שבילי חד פצי אפיתחא דעבודת כוכבים וחד פצי אפיתחא דבי זונות אמר ליה חד לחבריה ניזיל אפיתחא דעבודת כוכבים׃

    Tosafot

    Before we pray for mercy for youThey did not answer this to him, but he rather said to himself that they could have answered this. And also (another answer): The Ministering Angel of the Hills answered this.

    License: CC0

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    ממקום טנופת באו ולמקום טנופת חזרו כדכתיב מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו והודה לו על דבר זה בשביל שנתיישר בעיניו ונהנה ממנו ונתפש על זה ואמר עברתי על מה שכתוב הרחק מעליה דרכך זו המינות והרשות ואל תקרב אל פתח ביתה זו זונה וכמה צריך להתרחק מפתח זונה ד' אמות:

    ר' פדת הוה אמר לא אסרה תורה אלא גילוי עריות בלבד שנא' איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה:

    עולא הוה מנשק לאחוותיה אבי ידיהוופליגא דידיה אדידיה דהא הוא דאמר אפי' שום קריבה בעולם אסור משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב:

    לעלוקה שתי בנות זו המינות והרשות כל באיה לא ישובון כל באי במינות לא ישובון ואם ישובו לא ישיגו אורחות חיים:

    למימרא דכל דהדר ממינות מיית ואסיק' הני מילי ממינות אבל עוברי עבירה כגון ההיא דאתאי קמיה דרב חסדא ואמרה ליה בנה קטן מבנה גדול כלומר בא עליה בנה הגדול ונתעברה ממנו וילדה בנה קטן וכיוצא בה עוברי עבירה אם ישובו שיחיו:

    למימרא דהחוזר מן העבירות יחיה והרי אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה בעולם כו' בשעת הרגל דבר שמע הוו אומרין אלעזר אינו מתקבל בתשובה כו' והיה נושא ונותן בדעתו אם אתחנן לשמים שיבקשו עלי רחמים הם צריכין שיבקשו אחרים רחמים עליהם שכתוב כך וכך וכן כולם עד אין הדבר תלוי אלא בתשובה מיד חזר בתשובה והניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו יצתה בת קול ואמרה ר' אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת כגון זה ולא דיו שנמחלו עונותיו אלא שקראוהו רבי מן השמים. והא אלעזר זה בעבירה הוה דביק וכיון דהדר ביה מית.

    ופרקי' התם כיון דהוה אדיק בעבירה טובא כי מינות דמי:

    Babylonian Talmud · folio map

    Avodah Zarah 17a

    Avodah Zarah 17a. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 605 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    Accustomed ( Hergel ) matter Intercourse. Hergel is a beginning, as in (Avot 3:13), "accustom ( margilin ) [a person] to promiscuity" - they lead to [and that is a beginning].

    She passed wind (gas).

    Rashi on Avodah Zarah 17a · Sefaria · CC0

    Tosafot

    Before we pray for mercy for you They did not answer this to him, but he rather said to himself that they could have answered this. And also (another answer): The Ministering Angel of the Hills answered this.

    Tosafot on Avodah Zarah 17a · Sefaria · CC0

    Rabbeinu Chananel

    ממקום טנופת באו ולמקום טנופת חזרו כדכתיב מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו והודה לו על דבר זה בשביל שנתיישר בעיניו ונהנה ממנו ונתפש על זה ואמר עברתי על מה שכתוב הרחק מעליה דרכך זו המינות והרשות ואל תקרב אל פתח ביתה זו זונה וכמה צריך להתרחק מפתח זונה ד' אמות:

    ר' פדת הוה אמר לא אסרה תורה אלא גילוי עריות בלבד שנא' איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה:

    עולא הוה מנשק לאחוותיה אבי ידיהו ופליגא דידיה אדידיה דהא הוא דאמר אפי' שום קריבה בעולם אסור משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב:

    לעלוקה שתי בנות זו המינות והרשות כל באיה לא ישובון כל באי במינות לא ישובון ואם ישובו לא ישיגו אורחות חיים:

    למימרא דכל דהדר ממינות מיית ואסיק' הני מילי ממינות אבל עוברי עבירה כגון ההיא דאתאי קמיה דרב חסדא ואמרה ליה בנה קטן מבנה גדול כלומר בא עליה בנה הגדול ונתעברה ממנו וילדה בנה קטן וכיוצא בה עוברי עבירה אם ישובו שיחיו:

    למימרא דהחוזר מן העבירות יחיה והרי אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה בעולם כו' בשעת הרגל דבר שמע הוו אומרין אלעזר אינו מתקבל בתשובה כו' והיה נושא ונותן בדעתו אם אתחנן לשמים שיבקשו עלי רחמים הם צריכין שיבקשו אחרים רחמים עליהם שכתוב כך וכך וכן כולם עד אין הדבר תלוי אלא בתשובה מיד חזר בתשובה והניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו יצתה בת קול ואמרה ר' אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת כגון זה ולא דיו שנמחלו עונותיו אלא שקראוהו רבי מן השמים. והא אלעזר זה בעבירה הוה דביק וכיון דהדר ביה מית.

    ופרקי' התם כיון דהוה אדיק בעבירה טובא כי מינות דמי:

    Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 17a · Sefaria

    Meiri

    אתנן זונה אסור לעשות ממנו דבר אף לבדק הבית אם נתן לה זהב באתננה אסור לעשות ממנו רקועי פחים בכל העזרה ולא סוף דבר מה שהוא בא לנויי הבית אלא אף דברים הצנועים כגון בית הכסא לכהן גדול בלשכת פלהדרין באותם שבעת ימים שהיה פורש לשם מביתו קודם יום הכפורים אסור ודוקא בגוף האתנן הא אם נמכר האתנן דמיו מותרים לכל דבר כמו שיתבאר במקומו:

    אע"פ שבאיסור קריבה פרשה תורה לא תקרבו לגלות ערוה שהדבר מוכיח על קריבה שלא בכונת גלוי ערוה שמותרת מ"מ צריך אדם להזהר על כל קריבה שבעולם לך לך אמרינן לנזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב:

    לעולם אל יתיאש אדם מן התשובה אפילו נתישן בעברה ונזדקן בעונות כל שהוא מפליג בתשובה ומת מתוכה קונה עולמו ועל כיוצא בו אמרו תשב אנוש עד דכא עד דכדוכה של נפש והוא שאמרו בכאן יש קונה עולמו בשעה אחת:

    Meiri on Avodah Zarah 17a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה ופליגא דידיה אדידיה ומה שהיה מיקל לעצמו כו' עכ"ל והספר לא חש לפרש כו' לשון התוס' פ"ק דשבת ע"ש וק"ל:

    Chidushei Halachot on Avodah Zarah 17a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    לִמְקוֹם הַטִּנּוֹפֶת יָשׁוּבוּ וְהִנְאַנִי הַדָּבָר צריך להבין מעיקרא איך ערב לו הדבר דאין זה הביאור של בית הכסא מתיישב בפשט המקרא שאמר 'עַד אֶתְנַן זוֹנָה יָשׁוּבוּ' (מיכה א, ז) ובית הכסא מאן דכר שמה הכא? ונראה לי בס"ד דידוע שלמה המלך ע"ה מכנה את פלונית שהיא נוקבא דקליפה בשם זוֹנָה וכמו שאיתא בספר הלקוטים גם מפורש עוד בדברי רבינו ז"ל בספר הלקוטים דכוחות הרע של הזנות שדבקים באדם להחטיאו הם ילדיה של פלונית וממנה נמשכים ובאים לאדם ואין באים מצד הזכר דקליפה גם מפורש עוד בדברי רבינו ז"ל בעץ חיים ומקומות אחרים דכוחות הרעות הנמצאים בבית הכסא הנזונים מן הטינוף הם באים מצד הנוקבא דקליפה שהיא הזונה הידועה הנזכר ולכן עבודה זרה של פעור שהיתה נעבדת על ידי טינוף גם היא היתה מצד הנוקבא דסטרא אחרא ולכך קאמר הפסוק 'כִּי מֵאֶתְנַן זוֹנָה קִבָּצָה וְעַד אֶתְנַן זוֹנָה יָשׁוּבוּ' ומפרש לה ממקום הטנופת באו שהיא פלונית דמכוחות הרע של פלונית שנקראת זוֹנָה שמזונה טינוף באו כי משם באים כוחות הרע שמחטאים בזנות 'עַד אֶתְנַן זוֹנָה יָשׁוּבוּ' הוא מקום הטינוף ששם נמצא מזון הזונה דהיינו 'אֶתְנַן זוֹנָה' כלומר הטינוף שהוא מזון הזונה פלונית ולכך ערב דבר זה לרבי אליעזר בביאור המקרא.

    עוּלָּא כִּי הֲוָה אָתֵי מִבֵּי רַב, הֲוָה מְנַשֵּׁק לְהוּ לַאֲחָתֵיהּ אַבֵּי יְדַיְיהוּ וְאָמְרִי לָהּ אַבֵּי חֲדַיְיהוּ. פירוש על החזה. ונראה לי בס"ד טעם להנשיקה שם הוא כמו טעם של נשיקה על היד המפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות שהוא מפני ששורש חמשה גבורות הוא בפה שהוא סוד חמשה מוצאות הפה וביד ימין יש רמז לחמשה חסדים בחמשה אצבעות ולכן בנשקו בפיו על יד אדם הגדול עושה בזה מיתוק החמשה גבורות כשרשם בפה בחמשה חסדים הנרמזים בחמש אצבעות דיד ימין וכן הענין כאן כי מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות בסוד הודוי שמכה בחמש אצבעות ימין על החזה ששם הלב מפני כי החזה ששם הלב הוא מקום אורות החסדים בגילוי ונמצא גם בזה הוא ממתק החמשה גבורות הרמוזים בפיו בחסדים שהם במקום הלב שהוא סמוך לחדייהו. נמצא היה מנהג אצל הראשנים בזמן חכמי התלמוד לנשק על החזה ולכן יש מנהג פה עירינו בג'דאד יע"א שהכלה בליל החופה כשתלך מבית אביה לבית בעלה תנשק בעת הלוכה קודם יציאתה מפתח בית אביה לאביה ולאחיה הגדולים על הבגדים שהם כנגד הדדים שלהם, ומה שנהגו בזה הנשיקה רק בעת שהולכת מבית אביה לבית בעלה בליל החופה רומזת להם אף על פי שאני יוצאה מן הבית שלכם והולכת לשכון בבית בעלי הנני עוד שוכנת בקרב לב שלכם ועודני דבוקה בכם וכמו שאמר אותו אהוב לחבירו שהלך למרחקים 'רחוק אתה מעיני וקרוב אתה בלבי ורעיוני'.

    "לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב" (משלי ל, טו) הא דקרי לגיהנם בשם עֲלוּקָה נראה לי בס"ד דעלוקה היא תולעת המוצצת דם מגוף האדם שיש לו חולי והיא מוציאה ממנו דם הנפסד וכן גהינם מעשיה כיוצא בזה שמושכת הסיגים מן הנפשות הנידונים בתוכה לטהרם ולזכך אותם.

    אָמַר מָר עוּקְבָא קוֹל גֵּיהִנָּם שֶׁצּוֹעֲקוֹת (משלי ל, טו). נראה הכונה דחד מפרש הבנות שהם המינות והרשות שהיו אומרים בעולם הזה 'הַב הַב' הם צועקין בגיהנם מרוב צערם ביסורי גיהנם, וחד מפרש גיהנם צועקת ואומרת הביאו לי שתי בנות שהם מינות ורשות שהיו אומרים בעולם הזה 'הַב הַב'. ויש להבין מאי בנייהו? ונראה לי בס"ד דאיכא דאמרי הראשון סבירא ליה דאלו הבני אדם בעלי המינות והרשות אחר שמתים תכף ומיד מוליכים אותם לגיהנם ונידונין בה דין קשה מאד לכן צועקים מר על קושי הדין והיסורין שנעשים להם בגיהנם אבל גיהנם אינה צועקת שיביאו אותם לה דהא מביאים אותם לה מיד ואיכא דאמרי השני סבירא ליה דאין מוליכים אותם תכף לגיהנם אלא מיסרים אותם חוץ לגיהנם יסורין קשים ומרים עשר ידות מיסורי גיהנם דאז צער גיהנם נחשב קל לגבי יסורים אלו והם צועקים מחמת קושי היסורין ואחרי זה כשמוליכין אותם לגיהנם לא יצעקו על קושי היסורין דנח להם בזה הצער לגבי צער ראשון אך גיהנם בזמן דאלו נדונין חוצה לה היא צועקת שיביאום לה כדי שתקיים בהם מצותה שהיא מצווה ועומדת ליסר כל אדם רשע ולבער הרע באש שלה. ונראה דרשות דנקיט הכא היינו אותם שהיו שולטים על ישראל להעבירם על דת לטמא הנפשות בר מינן.

    וְהָא הַהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ רַב חִסְדָּא וְאָמְרָה לֵיהּ קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת עָשְׂתָה בְּנָהּ הַקָּטָן מִבְּנָהּ הַגָּדוֹל. קשא נהי דקריא לה קלה לגבי מינות דחמירה מינה אך איך קריא לה 'קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת' דחושבת אותה מכלל עבירות הקלות, וכי יש בשאר עבירות עבירה חמורה כזאת שהאם תשכב עם בנה ותוליד ממנו ממזר? ונראה לי בס"ד מה שאמר ' קַלּוֹת ' לאו על קלות האיסור אלא על קלות הטורח במציאות שלה כי יש עבירות שהאדם טורח מאד עד שיוכל לעשותם דרך משל אם רוצה לשכב עם אשת איש לא תמצא לו בנקל ובכל עת שיתאוה לעשותה מחמת מורא שיש לו ולה מבני אדם וצריך לעשות כמה מרמות ותחבולות עד שימצא ויעשה מה שלבו חפץ, מה שאין כן עבירה זאת שהאם תשכב עם בנה זאת מצויה לה תמיד בכל עת שהאם ובנה הם ישנים יחד בחדר אחד לבדם ונכנסים בחדר אחד לבדם ואין אדם חושדם בשום דבר איסור, וכן יש עבירות כיוצא בזה שמציאותם ועשייתם הם בנקל הן בערוה דאח עם אחותו הן באשתו נדה ששוכבים ומתייחדים במקום אחד במחשך וכיוצא בזה, ולהכי קריא לה 'קַלָּה' לגבי מינות דחמיר איסור שלה מינה. ואמרה ' שֶׁבְּקַלּוֹת ' הכונה בעבירות שקלות מציאותם ומעשיהם שבנקל יוכל האדם להשיג תאותו בהם כל מה שירצה ואינו חושש ממראית העין או חשדות אחרים. ומה שאמר ' טִרְחוּ לָהּ בִּזְוַודְתָא ' ולא אמר 'עבידו לה זוודתא' היינו כונתו לומר כי זו היא עומדת על פרק הנסיעה שתמות עתה במהרה וצריך למהר בעשיית הזוודתא וכל דבר הנעשה במהירות יש בו טורח לעושהו עד שיגמור עשייתו.

    אָמְרָה כְּשֵׁם שֶׁהֲפִיחָה זוֹ אֵינָהּ חוֹזֶרֶת לִמְקוֹמָהּ, כָּךְ אֶלְעָזָר בֶּן דּוּרְדַיָּא אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה. נראה לי כי אלו הזונות שלוקחין אתנן הרבה המה נזהרין לעשות הכנה ותיקון לעצמן על ידי סימנים שלא יבואו לידי הפחה כדי שלא ימאסו בעיני המנאפים שלוקחים מהם אתנן הרבה וזו ודאי נזהרת בכך אך היא לא באה לה הפחה טבעית אלא באה ההפחה בגזרת שמים כדי שעל ידה יצמח קרן תשובה להאיש הזה והיא כשראתה ההפחה וידעה שאין זו טבעית מאחר שהיא עשתה לעצמה הכנה טבעית למנוע ולדחות ההפחה שלא תבא אך חשבה שהפחה זו היא מעשה שטן שרמז לו בזה כשם שההפחה אינה חוזרת כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה והגידה דבר זה לפניו כדי לחזק לבו במעשה הרע יותר ויתייאש מן התשובה מכאן ולהבא ואז יתמיד ברשעתו. נמצא היא חשבה לעשות לו חבלים חזקים בדבריה אלו כדי למשכו לעומק הקליפה אבל מן השמים נעשו לו חבלים אלו למשכו לצד הקדושה ונהפך לבו לטובה מן הקצה אל הקצה.

    הָלַךְ וְיָשַׁב בֵּין הָרִים וּגְבָעוֹת פירוש כשבא להתפלל על תשובתו ותיקון עצמו נתכוון ונתיישב בדעתו לבטוח בזכות האבות שנקראו 'הָרִים' ובזכות האמהות שנקראו 'גְבָעוֹת' כמו שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת (שיר השירים ב, ח) ועוד נראה לי בס"ד על פי מה שכתב הרמ"ז [הרב משה זכות] ז"ל ששם הוי־ה בנקוד צר"י וסגו"ל כזה יֶהֶוֶ־הֶ [ולמעלה לכל סגו״ל יש גם צר״י] מסוגל לבעלי תשובה ועולה מספרו רכ"ו [226] כי הנקודות הם מספר ר' והאותיות מספר כ"ו וזהו שאומרים [מנוסח הסליחות] 'כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים' כי ימין במלוי כזה: יו"ד מ"ם יו"ד נו"ן [226] עולה רכ"ו כמנין שם הנזכר עד כאן דבריו. והנה ההפרש שיש בין מספר 'הָרִים' [255] למספר 'גְבָעוֹת' [481] הוא מספר רכ"ו [226] והוא מספר שם הוי־ה בנקוד צר"י וסגו"ל שעולה מספר רכ"ו שהוא מספר 'הֳ' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ' (בראשית לט, ג) שעולה רכ"ו כי על ידי הארת ה' הנזכר ה' מצליח ביד בעל תשובה ולזה אמר 'יָשַׁב בֵּין הָרִים וּגְבָעוֹת' כלומר ישב בהארת שם הוי־ה בנקוד הנזכר שהוא רמוז בהפרש שיש בין מספר 'הָרִים' למספר 'גְבָעוֹת'.

    אָמַר אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּי, הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו וְגָעָה בִּבְכִיָּה עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ. נראה לי בס"ד הטעם שעשה כן על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל דצלם שם הוי־ה מתפשט בפנימיות האדם והארת אותיות י־ה דשם הויה מאירים בראש האדם וידוע פגם הזנות מגיע לאותיות שם י־ה שהם בסוד הראש וידוע כי עון זה של הזנות יתייחס לברכים של האדם ולכן 'הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו' לרמוז שהוא צריך עתה לתקן עון שעשה בברית המעור שהוא עומד 'בֵּין בִּרְכָּיו' שהגיע הפגם שלו עד אותיות י־ה שהם רמוזים בראשו. או יובן לרמוז שהוא עושה התיקון בדברים שהם בפה שבראשו כדי לתקן מה שחטא בברית המעור שהוא 'בֵּין בִּרְכָּיו'. ומה שאמרו 'גָעָה בִּבְכִיָּה' רמז בזה שעל ידי כך הצנורות השפע שהם כ"ב כנגד כ"ב אותיות התורה מילא אותם אורות משם י־ה וזה נרמז בבכיה שהוא כ"ב י־ה. ועוד נראה לי בס"ד ד'הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו' רמז שרצה עתה לטהר עצמו לגמרי מכל חטאים שעשה קודם זה עד שיהיה על ידי תשובה זו נקי ובר מכל חטא ועון כאשר היה בזמן היותו עובר במעי אמו דהיה שם מונח ראשו בין ברכיו כמו שאמרו בגמרא דנדה (נידה ל:) על העובר בהיותו תוך בטן אמו שראשו מונח בין ברכיו.

    1 more comments on this page.

    Ben Yehoyada on Avodah Zarah 17a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Avodah Zarah, daf 17, Amud Aleph, about 605 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 146 words

      Opens “והנאך, ועליו נתפסת? אמר לו: עקיבא, הזכרתני,…”

    2. Segment 223 words

      Opens “אמר לי: כך לימדני ישו הנוצרי, (מיכה…”

    3. Segment 348 words

      Opens “והנאני הדבר, על ידי זה נתפסתי למינות,…”

      Named: רב אל, רב חסדא.

    4. Segment 430 words

      Opens “ורבנן [האי] ״מאתנן זונה״ מאי דרשי ביה?…”

      Named: רב חסדא.

    5. Segment 528 words

      Opens “ופליגא דרבי פדת, דא"ר פדת: לא אסרה…”

      Named: רבי פדת.

    6. Segment 634 words

      Opens “עולא כי הוה אתי מבי רב, הוה…”

      Named: עולא.

    7. Segment 749 words

      Opens “(משלי ל, טו) ״לעלוקה שתי בנות הב…”

      Named: רב חסדא.

    8. Segment 824 words

      Opens “(משלי ב, יט) ״כל באיה לא ישובון…”

    9. Segment 929 words

      Opens “למימרא דכל הפורש ממינות מיית והא ההיא…”

      Named: רב חסדא.

    10. Segment 1017 words

      Opens “מדקאמרה קלה שבקלות עשתה מכלל דמינות [נמי]…”

    11. Segment 1126 words

      Opens “איכא דאמרי ממינות אין מעבירה לא והא…”

      Named: רב חסדא.

    12. Segment 1257 words

      Opens “ומעבירה לא והתניא אמרו עליו על ר"א…”

    13. Segment 1355 words

      Opens “הלך וישב בין שני הרים וגבעות אמר…”

    14. Segment 1446 words

      Opens “אמר חמה ולבנה בקשו עלי רחמים אמרו…”

    15. Segment 1539 words

      Opens “אמר אין הדבר תלוי אלא בי הניח…”

    16. Segment 1625 words

      Opens “בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה…”

      Named: רבי ואמר, רבי לא.

    17. Segment 1729 words

      Opens “ר' חנינא ור' יונתן הוו קאזלי באורחא…”

    Sages named on this page

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Avodah Zarah 17a · Segment 6 — “עולא כי הוה אתי מבי רב, הוה מנשק להו…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Avodah Zarah 17a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026