Talmud Builders

    Avodah Zarah 29a

    Back to index

    English translation — Avodah Zarah 29a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1for facial wounds, but the reverse presents a danger.

    2Vinegar is good for one to consume after bloodletting, and eating small fish is good for one who has completed a fast, but the reverse is a danger. Eating cress and then undergoing bloodletting poses a danger. With regard to one who suffers from a fever and undergoes bloodletting, this poses a danger to his life. Similarly, one who suffers from pain of the eye and undergoes bloodletting endangers to his life. On the second day after eating fish one may let blood, and on the second day after letting blood one may eat fish. With regard to eating fish on the third day after letting blood, or letting blood on the third day after eating fish, both of these actions pose a danger.

    3§ The Gemara presents a series of health-related statements. The Sages taught: One who lets blood may not eat the following foods, corresponding to the acronym ḥet , gimmel , beit , shin . That is, he may consume neither milk [ ḥalav ], nor cheese [ gevina ], nor onions [ betzalim ], nor cress [ sheḥalim ]. If he ate one of these, Abaye said: He should bring a quarter -log of vinegar and a quarter -log of wine and mix them together and drink the mixture. And when he defecates, he should defecate only toward the east of the city, because the odor of the excrement after that treatment is offensive. Since the wind does not usually blow from the east, it is less likely to spread the stench.

    4Rabbi Yehoshua ben Levi says: One may lift the unkali on Shabbat. The Gemara asks: What is the unkali ? Rabbi Abba said: It is the edge of the ribs [ istumkha ] near the heart which sometimes bend inward, in which case they must be lifted and straightened into their proper position. The Gemara asks: What is the cure for one whose unkali has been bent? He should take cumin, caraway, mint [ ninya ], wormwood, satureja, and hyssop.

    5This remedy is beneficial for several ailments, and the Gemara presents each of these in turn: For curing the heart, the above combination should be taken with wine, and your mnemonic for this is the verse: “And wine that makes glad the heart of man” (Psalms 104:15). For curing an ailment that arises due to the wind [ ruḥa ], one drinks the mixture in water, and your mnemonic for this is the verse: “And the spirit [ ruaḥ ] of God hovered over the face of the waters” (Genesis 1:2). For childbirth [ lekhuda ], a woman in labor drinks the mixture with beer [ shikhra ], and your mnemonic for this is the verse: “With her pitcher [ vekhadah ] upon her shoulder [ shikhmah ]” (Genesis 24:15).

    6Rav Aḥa, son of Rava, ground all of these together and took a handful of the mixture and drank it. Rav Ashi ground each and every one of the herbs separately and he took all that he could hold between his large finger and his small finger and drank it. Rav Pappa said: I tried all these remedies and I was not healed until a certain Arab said to me: Bring a new jug and fill it with water and place in it a ladle [ tarvada ] of honey that is suspended among the stars, i.e., add the ladle at night, and drink it on the next day. Rav Pappa concludes: I did this and I was healed.

    7The Sages taught: Six items heal a sick person from his illness and their cure is a permanent cure, and these are: Cabbage, beets, water in which dried chamomile was soaked, and the stomach contents of an animal, and the womb of an animal, and the lobe of the liver. And some say: Small fish are also included in this list. And moreover, eating small fish causes a person’s entire body to flourish and to grow.

    8Ten items return a sick person to his illness, and his illness becomes even more severe than it originally was, and they are: One who eats ox meat, fat, roasted meat, bird meat, and a roasted egg, and cress; and the act of shaving, and bathing, and the consumption of cheese, and liver. And some say: Nuts are also included in this list. And some say: Cucumbers are also included in this list. The school of Rabbi Yishmael taught: Why are they called cucumbers [ kishu’in ]? Because they are as harmful [ kashin ] to a person’s entire body as swords.

    9§ The mishna teaches: And one may not have his hair cut by gentiles anywhere. The Sages taught in a baraita : A Jew who has his hair cut by a gentile should observe the gentile’s actions in a mirror while he cuts his hair. And in the case of a gentile who has his hair cut by a Jew, when the Jew reaches the gentile’s forelock he removes his hand and does not cut it, because it is associated with idol worship.

    10The Master said: A Jew who has his hair cut by a gentile should observe the gentile’s actions in a mirror. The Gemara asks: What are the circumstances of this case? If it is referring to a haircut performed in a public domain, why do I need a mirror? After all, the gentile will not harm a Jew in public. And if it occurs in a private domain, even if the Jews observes the gentile’s actions, what of it? How does the fact that the Jew is watching prevent the gentile barber from harming him? The Gemara explains: Actually, this is referring to a haircut in a private domain, but since there is a mirror in place, the Jew appears as an important person whom the gentile will hesitate to attack.

    11The Gemara relates a relevant incident: Rav Ḥana bar Bizna was having his hair cut by a gentile in one of the side streets of Neharde’a. The barber said to him: Ḥana, Ḥana; Your throat is appealing to the razor. Rav Ḥana bar Bizna said: I have this coming to me, as I violated the ruling of Rabbi Meir, who stated that one may not have his hair cut by a gentile in any location.

    12The Gemara asks: And didn’t Rav Ḥana bar Bizna violate the ruling of the Rabbis as well? Say that when the Rabbis stated that it is permitted to have one’s hair cut by a gentile, they were referring to a haircut performed in a public domain; but with regard to a haircut performed in a private domain, did they say that it is permitted? Since the side streets of Neharde’a cannot be considered a public domain, evidently Rav Ḥana bar Bizna violated the ruling of the Rabbis. The Gemara explains: And Rav Ḥana bar Bizna maintains: With regard to the side streets of Neharde’a, since many people are present there, they are similar to a public domain, and it would therefore be permitted to have one’s hair cut there according to the opinion of the Rabbis.

    13The baraita stated: And in the case of a gentile who has his hair cut by a Jew, when the Jew reaches the gentile’s forelock, he removes his hand and does not cut it, because it is associated with idol worship. The Gemara asks: And how much space should the Jew leave around the forelock? Rav Malkiyya says that Rav Adda bar Ahava says: Three fingerbreadths in each and every direction.

    14In addition to Rav Malkiyya, whose ruling was just cited, there was another amora known as Rav Malkiyyu. In order to avoid confusing the two, the Gemara records their respective rulings. Rav Ḥanina, son of Rav Ika, says: The statements concerning a skewer, maidservants, and follicles were issued by Rav Malkiyyu; the rulings concerning a forelock, burnt ashes, and cheese were stated by Rav Malkiyya.

    15Rav Pappa said a different opinion: Statements from the Mishna and baraita were issued by Rav Malkiyya, whereas rulings of halakha that are not related to a mishna or baraita were taught by Rav Malkiyyu. And the mnemonic to remember this is: The Mishna is a queen [ malketa ], i.e., the statements that are referring to a mishna were made by Rav Malkiyya, whose name is similar to the Aramaic term for queen. The Gemara asks: What is the difference between the opinions of Rav Ḥanina and Rav Pappa? The Gemara answers: There is a difference between them with regard to the halakha concerning maidservants. According to Rav Ḥanina, this halakha was stated by Rav Malkiyyu, whereas Rav Pappa holds that it was taught by Rav Malkiyya, as it is referring to a dispute in a mishna.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    חוספניתאסדקין שבפני האדם:

    מונינידגים קטנים:

    סיבוריהקזת דם מכתפיים:

    שני לדם דגאם הקיז דם היום אוכל דגים למחר:

    שני לדג דםאכל ביום שלפני הקזה דגים:

    חגב"שחלב גבינה בצלים שחלים:

    וכי מפנהמאן דאכל הני בתר הקזה ובא ליפנות חוץ לעיר לא יפנה למזרחה של עיר:

    משום דקשי ריחדברים הללו והרוח מביאתן לעיר:

    הכי גרסינן לא יפנה אלא למזרחה של עירשרוח מזרחית אינה חזקה כדתנן בלא יחפור (ב"ב דף כה.) אין עושין בורסקי אלא למזרחה של עיר ובמסכת ברכות (דף מ.) הישן למזרח גורנו דמו בראשו שרוח מערבית מביאה עליו ומסוכן הוא:

    איסתומכא דליבאדופני בשר שתחת הלב והוא טרפשא. לישנא אחרינא תנוך שכנגד הלב שקורין ניבל"א ופעמים שנכפף לצד פנים ומעכב את הנשימה וזהו עיקר:

    כמונא כרוייאכעין כף אגרוף:

    וניניאמינט"א:

    אגדנאעשב מר הוא והוא מרובי"א לבן. לענה מתרגמינן גידין:

    ציתרישדריא"ה:

    אבדתאאיזוב:

    לליבא בחמראלאיסתומכא דליבא ישתה אלו ביין:

    לרוחאלשחפת שמחמת רוח ישתה אלו במים:

    לכודאחולי אשה יולדת ומצטננת על המשבר:

    שכמהדומה תיבה זו לשכרא בשתי אותיות:

    מלא חמש אצבעתיהמלא ידו:

    מלא אצבע רבה ומלא אצבע זוטרתישיכול לאחוז בזרת ואגודל יחד:

    כוזאכלי קטן:

    תרוודאמלא כף:

    בי כוכביתחת הכוכבים בחצר של בית:

    ומי סיסיןפוליו"ל יבש שורה במים ושותה:

    והרתרחמה של בהמה:

    ויותרת הכבדטרפשא דכבדא שקורין אייבר"ש:

    במראהמירדויי"ר לראות אם מסתפר יפה באומנות וסבר העובד כוכבים כיון דקפיד אהכי חשוב הוא ומתיירא להורגו:

    לבלוריתושהוא מגדל לעבודת כוכבים שומט את ידו מקודם לכן שלשה אצבעות לכל רוח כדלקמן כדי שלא יהא מתקנה:

    בשבילי דנהרדעאחוץ לעיר:

    לזוגאלחתוך:

    קועיךצוארך:

    שבילי דנהרדעאששם עוברים ושבים תדיר:

    שפודבאין צדין במסכת ביצה:

    שפחותבכתובות באע"פ:

    גומותבנדה בבא סימן הני תלת שמעתא דרב מלכיו אמרינהו משמיה דרב אדא בר אהבה:

    בלוריתדהכא:

    אפר מקלהדמכות פרק בתרא לא יתן אדם אפר מקלה על גבי מכתו מפני שנראית ככתובת קעקע. אפר מקלה אפר הכירה שקלוי ושרוף מאד ושחור ונראה ככתובת קעקע:

    וגבינההכא בפירקא (דף לה:) אמר רב מלכיה אמר רב אדא בר אהבה מפני שמחליקין פניה בשומן חזיר:

    מתניתין ומתניתאהנך דאיתמר אפירושא דמתני' ובריית' רב מלכיה והנך דאיתמר שמעתתא באפי נפשייהו ולא אפירושא דמתנית' רב מלכיו:

    מתני' מלכתאהיא דמותבינן מינה לאמורא ורב מלכיה שמו דומה לנקבה:

    מאי בינייהובין רב פפא לרב חנינא:

    איכא בינייהו שפחותדאוקי רב חנינא כרב מלכיו ורב פפא כרב מלכיה ומעייל אפר מקלה כרב מלכיו דהנך תלת שפוד ואפר מקלה וגומות שמעתא נינהו ולא אמתני' קיימא אבל שפחות א"ר מלכיה הלכה כר"א דאמר במשנתינו אפי' הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר בלורית דהכא אפירושא דמתניתא קאי דקתני לעיל שומט את ידו ואתי איהו לפרושי שיעורה וכן גבינה דקתני מתני' אלו דברים האסורים כו' אמרינן מפני מה אסרו גבינות העובדי כוכבי' ופי' רב מלכיה. והא דנקיט תלמודא איכא בינייהו שפחות ולא נקט שפחות ואפר מקלה אמילתיה דרב מלכיה דאתנח ביה רב פפא סימן נקט:

    עבודה זרה 29 עמוד א

    1לחספניתא, וחילופא סכנתא.

    2חלא לסיבורי, ומוניני לתעניתא, וחילופא סכנתא. תחלי וסיבורא סכנתא, אישתא וסיבורא סכנתא, כאיב עינא וסבורי סכנתא. שני לדג דם, שני לדם דג, שלישי לו סכנתא.

    Baraita

    3ת"ר המקיז דם לא יאכל חגב"ש לא חלב, ולא גבינה, ולא בצלים, ולא שחלים. אם אכל, אמר אביי: נייתי רביעתא דחלא ורביעתא דחמרא, ונערבבינהו בהדי הדדי ונישתי. וכי מפנה לא מפנה אלא למזרחה של עיר, משום דקשה ריחא.

    4א"ר יהושע בן לוי: מעלין אונקלי בשבת. מאי אונקלי? אמר רבי אבא: איסתומכא דליבא. מאי אסותא? מייתי כמונא כרוייא וניניא ואגדנא וציתרי ואבדתא.

    5לליבא בחמרא, וסימנך (תהלים קד, טו) ״ויין ישמח לבב אנוש״. לרוחא במיא, וסימנך (בראשית א, ב) ״ורוח אלהים מרחפת על פני המים״. לכודא בשיכרא, וסימנך (בראשית כד, טו) ״וכדה על שכמה״.

    6רב אחא בריה דרבא שחיק להו לכולהו בהדי הדדי, ושקיל ליה מלא חמש אצבעתיה, ושתי ליה. רב אשי שחיק כל חד וחד לחודיה, ושקיל מלא אצבעיה רבתי ומלא אצבעיה זוטרתי. אמר רב פפא: אנא עבדי לכל הני ולא איתסאי, עד דאמר לי ההוא טייעא: אייתי כוזא חדתא ומלייה מיא, ורמי ביה תרוודא דדובשא דתלי לה בי כוכבי, ולמחר אישתי. עבדי הכי ואיתסאי.

    Baraita

    7תנו רבנן: ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתן רפואה, ואלו הן: כרוב, ותרדין, ומי סיסין יבישה וקיבת והרת, ויותרת הכבד. ויש אומרים: אף דגים קטנים, ולא עוד, אלא שדגים קטנים מפרין ומרבין כל גופו של אדם.

    8עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו, וחליו קשה, אלו הן: האוכל בשר שור, שומן, בשר צלי, בשר ציפרים, וביצה צלויה, ושחלים, ותגלחת, ומרחץ, וגבינה, וכבד. וי"א אף אגוזים. וי"א אף קשואין. תנא דבי רבי ישמעאל: למה נקרא שמן קשואין? מפני שהן קשין לכל גופו של אדם כחרבות.

    9ואין מסתפרין מהן בכל מקום. ת"ר ישראל המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה, ועובד כוכבים המסתפר מישראל, כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו.

    10אמר מר: ישראל המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה. היכי דמי? אי ברשות הרבים, ל"ל מראה? ואי ברשות היחיד, כי רואה מאי הוי? לעולם ברה"י וכיון דאיכא מראה מתחזי כאדם חשוב.

    11רב חנא בר ביזנא הוה מסתפר מעובד כוכבים בשבילי דנהרדעא, א"ל חנא, חנא, יאי קועיך לזוגא! אמר: תיתי לי דעברי אדר"מ׃

    12ואדרבנן לא עבר? אימר דאמור רבנן ברה"ר ברה"י מי אמור? והוא סבר: שבילי דנהרדעא, כיון דשכיחי רבים, כרה"ר דמו.

    13ועובד כוכבים המסתפר מישראל, כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו. וכמה? אמר רב מלכיה אמר רב אדא בר אהבה: שלשה אצבעות לכל רוח ורוח.

    14אמר רב חנינא בריה דרב איקא: שפוד, שפחות, וגומות רב מלכיו; בלורית, אפר מקלה, וגבינה רב מלכיה.

    15אמר רב פפא: מתני' ומתניתא רב מלכיה, שמעתתא רב מלכיו, וסימנא מתניתא מלכתא. מאי בינייהו? איכא בינייהו שפחות.

    Tosafot

    שני לדג דםוהא דאמרינן בנדרים (דף נד:) אין מקיזין לא על העופות ולא על הדגים היינו לאלתר:

    אבל לא בינו לבינופי' במקום שאין רגילין בני אדם כ"כ כי ההיא דרב חנא בשבילי דנהרדעא אבל ביחוד ממש לא איצטריך דתיפוק ליה אף בלא מסתפר אסור להתיחד עמהם משום שפיכות דמים וכן יש לפרש לעיל (עבודה זרה דף כו.) גבי מניקה:

    המסתפר מעובד כוכבים רואה במראהתניא בתוספתא פ"ג ובירושלמי דפירקין ישראל המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה מן הכותי אין רואה במראה פי' לפי שאינם חשודים על שפיכות דמים התירו של בית ר"ג שיהו רואין במראה פי' אף מן הכותי מפני שהיו זקוקין למלכות משמע שאסור לאיש לראות במראה ונראה כי הטעם משום לא ילבש גבר שמלת אשה דמתרגם לא יתקן גבר בתיקוני אתתא והא (דתנן) בפ' שואל (שבת דף קמט.) אין רואין במראה בשבת ומפרש בגמרא במראה של מתכת מפני שאדם עשוי להשיר בה נימין המדולדלות ומשמע דוקא בשבת הא בחול שרי התם באשה איירי ואדם לאו דוקא דאיש אסור בכל ענין וכן משמע בירושלמי דמפרש טעמא דאין רואין במראה דפעמים שהאשה רואה נימא אחת לבנה ותולשה ובאה לידי חיוב חטאת ומסיים בה והאיש אף בחול אסור שאינו דרך כבוד ג' דברים התירו לבית רבי שיהו רואין במראה ושיהו מספרים קומי ושילמדו לבניהם חכמת יון שהם זקוקין למלכות ואין לדחות דהא דקאמרי אף בחול אסור קאי אהשרת נימין ללקט לבנות מתוך שחורות דה"נ אמרינן פרק המצניע (שבת דף צד:) המלקט לבנות מתוך שחורות אפי' אחת בשבת חייב ודבר זה אף בחול אסור משום לא ילבש דהא מדקא מייתי עלה התירו לבית רבי לראות במראה משמע דהא דאסור בחול לראות במראה הוא ומיהו אינו אסור כ"א להתנאות דעבר משום לא ילבש גבר אבל להסתפר ולגלח ולראות במראה שלא יחבל בעצמו או משום מיחוש עינים ודאי מותר ובוחן לבות הוא יודע והלכה למעשה דאסור להסתפר מעובד כוכבים אלא אם כן רואה ואפילו ברשות הרבים מדקא אמר רב חנא תיתי לי דעברי אדרבי מאיר ודוקא בתער דשכיח ביה הזיקא בקל אבל במספרים לא שכיח בהו הזיקא שרי אם יש עמו אחר:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    מי שעקצו עקרב ראוי להאכילו דברים חמים ומי שהכתו זיבורא ראוי להאכילו דברים קרים וחילופא סכנה מי שהקיז דם חסא בחומץ מועיל לו ומי דגים קטנים ליושב בתענית דמחזקין הגוף וחילופא סכנה מי שהקיז דם ויאכל שחליים סכנה. וכן מי שיש בו אישתא צמירתא פי' אש של עצמות והקיז דם סכנה וכן מי שיש בו כאב עין והקיז דם סכנה כשהקיז דם יאכל ביום השני דג וכן מי שאכל היום דג יקיז דם למחר ריבדא דכוסילתא ריבדא הן השרוטות ששורט הגרע בצוארו של אדם ומוצץ הדם בכוסילתא שם אותו הכלי שמוצץ שמו כוסילתא:

    ת"ר המקיז דם לא יאכל חלב ולא גבינה ולא ביצים ולא שחלים ואם אכל אמר אביי נייתי רביעתא דחמרא כו'.

    א"ר יהושע בן לוי מעלין אונקלי בשבת מאי אונקלי א"ר אבהו אסטומכא דליבא פי' אסטומכא בלשון ערבי אלמעדה:

    ת"ר ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתן רפואהואלו הן כרוב ותרדין ומי סיסין יבש וקיבה והרת ויותרת הכבד וי"א אף דגים קטנים שמפרין ומרבין זרע ומברין כל גופו של אדם:

    ת"ר עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו וחליו קשה האוכל בשר שור בשר שמן בשר צלי צפורים ביצה צלויה שחלים תגלחת מרחץ וכבד וגבינה וי"א אף אגוזים וקשואין:

    מתני' ואין מסתפרין מן העובד כוכבים בכל מקום דברי ר"מ וחכ"א ברה"ר מותר ת"ר ישראל המסתפר מן העובד כוכבים ברה"י רואה במראה ואינו חושש מ"ט כיון דרואה במראה כמדומה העובד כוכבים שהוא אדם חשוב ומתיירא ליגע בו. פי' קועף ועובד כוכבים המסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו. פי' בלוריתו מקום בראש שמגלחין אותו הכומרים לעבודת כוכבים. וכמה מקום שומט את ידו.

    אמר רב מלכיה אמר רב אדא בר אהבה ג' אצבעות לכל רוח ורוח וקי"ל דהא שמעתתא דרב מלכיה היא דגרסי' שפוד שפחות וגומות רב מלכיו בלורית אפר מקלה וגבינה רב מלכיה רב פפא אמר מתני' ומתניתא רב מלכיה כו' וכבר פירשנוהו בכתובות ובכמה מקומות לפיכך לא הארכנו בכאן פי' שפוד ביום טוב שפחות בכתובות גומות בנדה בלורית וגבינה בזו המסכתא אפר מקלה במכות:

    Babylonian Talmud · folio map

    Avodah Zarah 29a

    Avodah Zarah 29a. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 417 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    חוספניתא סדקין שבפני האדם:

    מוניני דגים קטנים:

    סיבורי הקזת דם מכתפיים:

    שני לדם דג אם הקיז דם היום אוכל דגים למחר:

    שני לדג דם אכל ביום שלפני הקזה דגים:

    חגב"ש חלב גבינה בצלים שחלים:

    וכי מפנה מאן דאכל הני בתר הקזה ובא ליפנות חוץ לעיר לא יפנה למזרחה של עיר:

    משום דקשי ריח דברים הללו והרוח מביאתן לעיר:

    35 more comments on this page.

    Rashi on Avodah Zarah 29a · Sefaria

    Tosafot

    שני לדג דם והא דאמרינן בנדרים (דף נד:) אין מקיזין לא על העופות ולא על הדגים היינו לאלתר:

    אבל לא בינו לבינו פי' במקום שאין רגילין בני אדם כ"כ כי ההיא דרב חנא בשבילי דנהרדעא אבל ביחוד ממש לא איצטריך דתיפוק ליה אף בלא מסתפר אסור להתיחד עמהם משום שפיכות דמים וכן יש לפרש לעיל (עבודה זרה דף כו.) גבי מניקה:

    המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה תניא בתוספתא פ"ג ובירושלמי דפירקין ישראל המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה מן הכותי אין רואה במראה פי' לפי שאינם חשודים על שפיכות דמים התירו של בית ר"ג שיהו רואין במראה פי' אף מן הכותי מפני שהיו זקוקין למלכות משמע שאסור לאיש לראות במראה ונראה כי הטעם משום לא ילבש גבר שמלת אשה דמתרגם לא יתקן גבר בתיקוני אתתא והא (דתנן) בפ' שואל (שבת דף קמט.) אין רואין במראה בשבת ומפרש בגמרא במראה של מתכת מפני שאדם עשוי להשיר בה נימין המדולדלות ומשמע דוקא בשבת הא בחול שרי התם באשה איירי ואדם לאו דוקא דאיש אסור בכל ענין וכן משמע בירושלמי דמפרש טעמא דאין רואין במראה דפעמים שהאשה רואה נימא אחת לבנה ותולשה ובאה לידי חיוב חטאת ומסיים בה והאיש אף בחול אסור שאינו דרך כבוד ג' דברים התירו לבית רבי שיהו רואין במראה ושיהו מספרים קומי ושילמדו לבניהם חכמת יון שהם זקוקין למלכות ואין לדחות דהא דקאמרי אף בחול אסור קאי אהשרת נימין ללקט לבנות מתוך שחורות דה"נ אמרינן פרק המצניע (שבת דף צד:) המלקט לבנות מתוך שחורות אפי' אחת בשבת חייב ודבר זה אף בחול אסור משום לא ילבש דהא מדקא מייתי עלה התירו לבית רבי לראות במראה משמע דהא דאסור בחול לראות במראה הוא ומיהו אינו אסור כ"א להתנאות דעבר משום לא ילבש גבר אבל להסתפר ולגלח ולראות במראה שלא יחבל בעצמו או משום מיחוש עינים ודאי מותר ובוחן לבות הוא יודע והלכה למעשה דאסור להסתפר מעובד כוכבים אלא אם כן רואה ואפילו ברשות הרבים מדקא אמר רב חנא תיתי לי דעברי אדרבי מאיר ודוקא בתער דשכיח ביה הזיקא בקל אבל במספרים לא שכיח בהו הזיקא שרי אם יש עמו אחר:

    Tosafot on Avodah Zarah 29a · Sefaria

    Rabbeinu Chananel

    מי שעקצו עקרב ראוי להאכילו דברים חמים ומי שהכתו זיבורא ראוי להאכילו דברים קרים וחילופא סכנה מי שהקיז דם חסא בחומץ מועיל לו ומי דגים קטנים ליושב בתענית דמחזקין הגוף וחילופא סכנה מי שהקיז דם ויאכל שחליים סכנה. וכן מי שיש בו אישתא צמירתא פי' אש של עצמות והקיז דם סכנה וכן מי שיש בו כאב עין והקיז דם סכנה כשהקיז דם יאכל ביום השני דג וכן מי שאכל היום דג יקיז דם למחר ריבדא דכוסילתא ריבדא הן השרוטות ששורט הגרע בצוארו של אדם ומוצץ הדם בכוסילתא שם אותו הכלי שמוצץ שמו כוסילתא:

    ת"ר המקיז דם לא יאכל חלב ולא גבינה ולא ביצים ולא שחלים ואם אכל אמר אביי נייתי רביעתא דחמרא כו'.

    א"ר יהושע בן לוי מעלין אונקלי בשבת מאי אונקלי א"ר אבהו אסטומכא דליבא פי' אסטומכא בלשון ערבי אלמעדה:

    ת"ר ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתן רפואה ואלו הן כרוב ותרדין ומי סיסין יבש וקיבה והרת ויותרת הכבד וי"א אף דגים קטנים שמפרין ומרבין זרע ומברין כל גופו של אדם:

    ת"ר עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו וחליו קשה האוכל בשר שור בשר שמן בשר צלי צפורים ביצה צלויה שחלים תגלחת מרחץ וכבד וגבינה וי"א אף אגוזים וקשואין:

    מתני' ואין מסתפרין מן העובד כוכבים בכל מקום דברי ר"מ וחכ"א ברה"ר מותר ת"ר ישראל המסתפר מן העובד כוכבים ברה"י רואה במראה ואינו חושש מ"ט כיון דרואה במראה כמדומה העובד כוכבים שהוא אדם חשוב ומתיירא ליגע בו. פי' קועף ועובד כוכבים המסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו. פי' בלוריתו מקום בראש שמגלחין אותו הכומרים לעבודת כוכבים. וכמה מקום שומט את ידו.

    אמר רב מלכיה אמר רב אדא בר אהבה ג' אצבעות לכל רוח ורוח וקי"ל דהא שמעתתא דרב מלכיה היא דגרסי' שפוד שפחות וגומות רב מלכיו בלורית אפר מקלה וגבינה רב מלכיה רב פפא אמר מתני' ומתניתא רב מלכיה כו' וכבר פירשנוהו בכתובות ובכמה מקומות לפיכך לא הארכנו בכאן פי' שפוד ביום טוב שפחות בכתובות גומות בנדה בלורית וגבינה בזו המסכתא אפר מקלה במכות:

    Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah 29a · Sefaria

    Rashba

    ישראל המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה ובחנם לראות במראה אם הוא נאה אסור משום "לא ילבש גבר שמלת אשה" (דברים כב, ה), מדהתירו לבית רבי מפני שהם זקוקים למלכות (ירושלמי בפרקין ה"ב). והרמנ"ע מתיר לראות במראה כשהוא מסתפר לעצמו כדי שלא יחתוך את עצמו, ואין בזה משום לא ילבש גבר. ואומרים שהשר משנץ היה נוהג כשהיו עיניו כואבות היה מכסה פניו בבגד חוץ מן העינים ומסתכל במראה. והרשב"א ז"ל כתב הלכך כל מקום שנהגו האנשים כנשים אין כאן משום שמלת אשה, ושרי, עכ"ל (שם סי' ו').

    Rashba on Avodah Zarah 29a · Sefaria

    Ritva

    ראה במראה איכא דמקשי׳ ליה מהא דאמרינן בירוש׳ שלשה דברים התירו לבית ר״ג לפי שהיו קרובין למלכות שיהו מספרין קומי ושילמדו בניהם לשון יוני ושיהו רואין במראה כלומר ולשאר בני אדם אסור ויש לומר דאיסורא משום לא ילבש גבר שמלת אשה והכא כיון דלא עביד אלא להצלה ושיהא נראה כאדם חשוב מותר ויש מתרצין דהכא נמי בשל בית ר׳ וכיוצא בהן שקרובין למלכות ומסייעין זה הפירוש מדגרסינן בירוש׳ המסתפר מן הגוי רואה במראה מן הכותי אינו רואה במראה התירו לבית ר׳ שיהו רואין במראה כו׳ ואינו מחוור דאם כן היכי אמרינן דמתחזי כאדם חשוב הא בבית ר׳ וכיוצא בהן ידועין הן לכל שהם חשובים ומאי מתחזי כאדם חשוב דקאמר והירושלמי אינו ראיה דהכי קאמר המסתפר מן הגוי דוקא רואה במראה ולא מן הכותי לפי שאסור לראות במראה אלא בזה דאיכא חשש סכנה זולתי של בית ר׳ שהתירו להם לפי שהם קרובין למלכות כנ״ל ומיהו הא קשיא דאמרינן בפרק השואל שאין רואין במראה בשבת הא בחול שרי והתם נמי דוקא במראה של מתכת שמא יחתוך בה נימין המדולדלין ותירצו דהתם באשה אי נמי במקום שנהגו בה אנשים כנשים דהשתא ליכא משום לא ילבש גבר שמלת אשה ועל זה סמכו היום בקצת מקומות מ״ר.

    איכא בינייהו שפחות פי׳ דאתמרא המתני׳ והוא הדין דאיכא בינייהו אפר מקלה דהוי שמעתא והא דלא נקטה פרש״י ז״ל בלישנא חדא דלא דק אלא אדרב מלכיה דאיתנח ביה סימנא מתניתא מלכתא ובלישנא אחרינא פי׳ דרב פפא לא איירי אלא בדרב מלכיו וההיא בלחוד אתמרא קמיה והא דקאמר שמעתתא רב מלכיו לאו אכולהו שמעתתא קאי דהא רב פפא לא איירי באפר מקלה אלא הכי קאמר דמהנהו דאדכרו בדרב מלכיו מאי דהוי מתני׳ או מתניתא לא הויין דידיה אבל מאי דאית ביה שמעתתא הויין דידיה זה דרך הפי׳ ההוא ולאו דקאמר דלא פליג רב פפא כלל באפר מקלה ושהוא מורה שהוא לרב מלכיה שאין הפי׳ ההוא לשון הגמ׳ אלא כונת הפי׳ הזה כמו שכתבתי וכן שמעתי ור״ת ז״ל פירש דהכי קאמר איכא בינייהו שפחות דלא קיימא בדוכתא ובעינן להחליפה בשכנגדה דהיינו אפר מקלה וכאילו קאמר שפחות ושכנגדה.

    Ritva on Avodah Zarah 29a · Sefaria

    Meiri

    כבר בארנו במשנה שמסתפר ישראל מן הגוי ברשות הרבים או כל מקום שהרבים מצויים שם אבל לא ברשות היחיד ומ"מ אם היה רואה במראה אף ברשות היחיד מותר מפני שזה דרכו של אדם חשוב ומתירא הימנו:

    לא הותר לאדם לראות במראה אלא בדרך זה מפני שהוא מנהג נשים ועובר משום לא ילבש גבר שמלת אשה וכן היא שנויה בתלמוד המערב במסכת שבת פרק במה אשה וכן יצא לנו משם שקרובי מלכות מותרים להסתכל במראה והוא שאמרו שם אין רואין במראה בשבת ואם היתה קבועה ר' מתיר וחכמים אוסרין ר' אחא בשם ר' בא טעמא דאהן דאסר פעמים שהיא רואה נימא אחת לבנה ותולשתה ובאה לידי חיוב חטאת והאיש אף בחול אסור לפי שאינו דרך כבוד שלשה דברים התירו לבית ר' שיהו מגלחים ורואים במראה ושיהו מספרים קומי ושיהו מלמדין את בניהם יונית מפני שהיו זקוקים למלכות ולמדת שזה שאמרו במסכת שבת פרק שואל אין רואין במראה בשבת ומוקמינן לה במראה של מתכת מפני שהיא חדה ועשויה להשיר בה נימין דאלמא כל בחול מותר ואף בשבת בשאר מראות מותר על כל פנים בנשים נאמרה:

    גוי המסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו מיד שומט את ידו וכמה שלש אצבעות לכל רוח ובלורית היא ציצה אחת שהיו מניחין במצח וכנגדה אחורי העורף וכשהיא גדלה ביותר היו מגלחין ממנה והכל לשם ע"ז וי"מ אותה בענין אחר וסוף דברים שכל שהוא מניח או מעביר לשם ע"ז דינה כבלורית:

    שפוד שצלו בו בשר אע"פ שאינו צריך לו עכשיו מותר לטלטלו ולהסירו מאמצע הבית ולשמטו טלטול מן הצד לקרן זוית שלא יזוקו בו בני הבית ואע"פ שאין עליו שום בשר אבל אינו נוטלו להדיא ואם היה צריך לו לצורך גופו או לצורך מקומו נוטלו בהדיא אף בשבת וכבר ביארנוה בפרק אין צדין:

    מלאכות שהאשה חייבת לעשות לבעלה יתבאר במסכת כתבות שבהכנסות שפחות או נכסים הראויים לקנות מהם שפחות היא נפטרת מהם יש מלאכות שנפטרת מהם בהכנסת שפחה אחת ויש שאינה נפטרת אלא בשנים ויש בשלש ובארבע מיהא נפטרת מרובן של מלאכות ומ"מ אפילו הכניסה לו מאה שפחות כופה אותה לעשות בצמר שבטלה מביאה לידי זמה אלא שאין כופין אותה לעשות כל היום כמו שיתבאר שם:

    כבר ידעת ששתי שערות הם סימן נערות לכל שהיא מבת שתים עשרה שנה ויום אחד ולמעלה לא היה שם שער אלא שיש גומות במקום שהשער ראוי לצמוח הרי אלו סימן חזקה אין גומא בלא שער ושערות היו בהם ונשרו ודבר זה יתבאר במסכת נדה:

    כבר ידעת שהרושם בעצמו באיזה מקום שבבשרו כתובת קעקע לוקה וענינו הוא ששורט על בשרו וממלא מקום השריטה בכחול או בדיו או איזה צבע מצבעים הרושמים ומ"מ מי שיש לו מכה בבשרו מותר לו ליתן אפר מקלה על גבי מכתו ואע"פ שנראה ככתובת קעקע ויש כאן חשש מראית העין הואיל ויש שם מכה מכתו מוכחת עליו ודבר זה יתבאר במסכת מכות:

    גבנת הגוים אסורים וטעם איסורם עם שאר דינין האמורים בה יתבאר למטה בריוח בע"ה:

    Meiri on Avodah Zarah 29a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה המסתפר מעובד כוכבים כו' ש"ד התירו של בית ר"ג כו' עכ"ל כצ"ל וכ"ה ברא"ש:

    Chidushei Halachot on Avodah Zarah 29a · Sefaria

    Maharam

    ד"ה המסתפר מעובד כוכבים וכו' תימה של בית ר"ג שהיו רואין במראה וכו'. הלשון מגומגם ול"נ דכן צ"ל תניא בתוספתא [כו'] לפי שאינן חשודין על שפיכות דמים של בית ר"ג התירו שיהיו רואין במראה מפני שהיו קרובין למלכות פי' אף מן העובד כוכבים וכו' תימה דמשמע שאסור לאיש לראות במראה והתימה הוא דמשום מאי יהא אסור ואם אסור הוא א"כ מפני מה התירו להסתפר מן עובד כוכבים ולראות במראה ומתרץ ונראה שהטעם הוא וכו' עד ומיהו אינו אסור כ"א להתנאות וכו' ובזה מתורץ הכל:

    Maharam on Avodah Zarah 29a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Avodah Zarah, daf 29, Amud Aleph, about 417 words in 15 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 15 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 13 words

      Opens “לחספניתא, וחילופא סכנתא.…”

    2. Segment 225 words

      Opens “חלא לסיבורי, ומוניני לתעניתא, וחילופא סכנתא. תחלי…”

    3. Segment 338 words

      Opens “ת"ר המקיז דם לא יאכל חגב"ש לא…”

      Named: אביי.

    4. Segment 423 words

      Opens “א"ר יהושע בן לוי: מעלין אונקלי בשבת.…”

      Named: רבי אבא, אבא.

    5. Segment 531 words

      Opens “לליבא בחמרא, וסימנך (תהלים קד, טו) ״ויין…”

    6. Segment 662 words

      Opens “רב אחא בריה דרבא שחיק להו לכולהו…”

      Named: רב אחא, רב אשי, רב פפא, רבא.

    7. Segment 737 words

      Opens “תנו רבנן: ששה דברים מרפאין את החולה…”

    8. Segment 847 words

      Opens “עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו, וחליו…”

      Named: רבי ישמעאל.

    9. Segment 922 words

      Opens “ואין מסתפרין מהן בכל מקום. ת"ר ישראל…”

    10. Segment 1030 words

      Opens “אמר מר: ישראל המסתפר מעובד כוכבים רואה…”

    11. Segment 1121 words

      Opens “רב חנא בר ביזנא הוה מסתפר מעובד…”

      Named: רב חנא בר ביזנא.

    12. Segment 1219 words

      Opens “ואדרבנן לא עבר? אימר דאמור רבנן ברה"ר…”

    13. Segment 1324 words

      Opens “ועובד כוכבים המסתפר מישראל, כיון שהגיע לבלוריתו…”

      Named: רב מלכיה, רב אדא בר אהבה.

    14. Segment 1417 words

      Opens “אמר רב חנינא בריה דרב איקא: שפוד,…”

      Named: רב חנינא, רב איקא, רב מלכיו, רב מלכיה.

    15. Segment 1518 words

      Opens “אמר רב פפא: מתני' ומתניתא רב מלכיה,…”

      Named: רב פפא, רב מלכיה, רב מלכיו.

    Sages named on this page

    • Rav Adda bar Ahava [the First] · Amoraim · First generation of Amoraim

      Rav Adda bar Ahava, a first-generation Amora and a leading disciple of Rav, was renowned for his piety, miraculous experiences, and exceptional…

      Source: Avodah Zarah 29a · Segment 13 — “…רב מלכיה אמר רב אדא בר אהבה: שלשה אצבעות…

    • Rabbi Ishmael · Second Generation of Tanna'im

      Rabbi Ishmael was a leading sage of the second generation of Tanna'im, a colleague and disputant of Rabbi Akiva, and the teacher…

      Source: Avodah Zarah 29a · Segment 8 — “…קשואין. תנא דבי רבי ישמעאל: למה נקרא שמן קשואין?…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Avodah Zarah 29a · Segment 6 — “רב אחא בריה דרבא שחיק להו לכולהו בהדי הדדי,…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Avodah Zarah 29a · Segment 3 — “…אם אכל, אמר אביי: נייתי רביעתא דחלא ורביעתא דחמרא,…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Avodah Zarah 29a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026