Talmud Builders

    Avodah Zarah 29a

    Chapter 2 - Ein Ma'amidin

    גם: עבודה זרה דף כ״ט ע״א, פרק ב׳ אין מעמידין

    English translation - Avodah Zarah 29a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1for facial wounds, but the reverse presents a danger.

    2Vinegar is good for one to consume after bloodletting, and eating small fish is good for one who has completed a fast, but the reverse is a danger. Eating cress and then undergoing bloodletting poses a danger. With regard to one who suffers from a fever and undergoes bloodletting, this poses a danger to his life. Similarly, one who suffers from pain of the eye and undergoes bloodletting endangers to his life. On the second day after eating fish one may let blood, and on the second day after letting blood one may eat fish. With regard to eating fish on the third day after letting blood, or letting blood on the third day after eating fish, both of these actions pose a danger.

    3§ The Gemara presents a series of health-related statements. The Sages taught: One who lets blood may not eat the following foods, corresponding to the acronym ḥet , gimmel , beit , shin . That is, he may consume neither milk [ ḥalav ], nor cheese [ gevina ], nor onions [ betzalim ], nor cress [ sheḥalim ]. If he ate one of these, Abaye said: He should bring a quarter -log of vinegar and a quarter -log of wine and mix them together and drink the mixture. And when he defecates, he should defecate only toward the east of the city, because the odor of the excrement after that treatment is offensive. Since the wind does not usually blow from the east, it is less likely to spread the stench.

    4Rabbi Yehoshua ben Levi says: One may lift the unkali on Shabbat. The Gemara asks: What is the unkali ? Rabbi Abba said: It is the edge of the ribs [ istumkha ] near the heart which sometimes bend inward, in which case they must be lifted and straightened into their proper position. The Gemara asks: What is the cure for one whose unkali has been bent? He should take cumin, caraway, mint [ ninya ], wormwood, satureja, and hyssop.

    5This remedy is beneficial for several ailments, and the Gemara presents each of these in turn: For curing the heart, the above combination should be taken with wine, and your mnemonic for this is the verse: “And wine that makes glad the heart of man” (Psalms 104:15). For curing an ailment that arises due to the wind [ ruḥa ], one drinks the mixture in water, and your mnemonic for this is the verse: “And the spirit [ ruaḥ ] of God hovered over the face of the waters” (Genesis 1:2). For childbirth [ lekhuda ], a woman in labor drinks the mixture with beer [ shikhra ], and your mnemonic for this is the verse: “With her pitcher [ vekhadah ] upon her shoulder [ shikhmah ]” (Genesis 24:15).

    6Rav Aḥa, son of Rava, ground all of these together and took a handful of the mixture and drank it. Rav Ashi ground each and every one of the herbs separately and he took all that he could hold between his large finger and his small finger and drank it. Rav Pappa said: I tried all these remedies and I was not healed until a certain Arab said to me: Bring a new jug and fill it with water and place in it a ladle [ tarvada ] of honey that is suspended among the stars, i.e., add the ladle at night, and drink it on the next day. Rav Pappa concludes: I did this and I was healed.

    7The Sages taught: Six items heal a sick person from his illness and their cure is a permanent cure, and these are: Cabbage, beets, water in which dried chamomile was soaked, and the stomach contents of an animal, and the womb of an animal, and the lobe of the liver. And some say: Small fish are also included in this list. And moreover, eating small fish causes a person’s entire body to flourish and to grow.

    8Ten items return a sick person to his illness, and his illness becomes even more severe than it originally was, and they are: One who eats ox meat, fat, roasted meat, bird meat, and a roasted egg, and cress; and the act of shaving, and bathing, and the consumption of cheese, and liver. And some say: Nuts are also included in this list. And some say: Cucumbers are also included in this list. The school of Rabbi Yishmael taught: Why are they called cucumbers [ kishu’in ]? Because they are as harmful [ kashin ] to a person’s entire body as swords.

    9§ The mishna teaches: And one may not have his hair cut by gentiles anywhere. The Sages taught in a baraita : A Jew who has his hair cut by a gentile should observe the gentile’s actions in a mirror while he cuts his hair. And in the case of a gentile who has his hair cut by a Jew, when the Jew reaches the gentile’s forelock he removes his hand and does not cut it, because it is associated with idol worship.

    10The Master said: A Jew who has his hair cut by a gentile should observe the gentile’s actions in a mirror. The Gemara asks: What are the circumstances of this case? If it is referring to a haircut performed in a public domain, why do I need a mirror? After all, the gentile will not harm a Jew in public. And if it occurs in a private domain, even if the Jews observes the gentile’s actions, what of it? How does the fact that the Jew is watching prevent the gentile barber from harming him? The Gemara explains: Actually, this is referring to a haircut in a private domain, but since there is a mirror in place, the Jew appears as an important person whom the gentile will hesitate to attack.

    11The Gemara relates a relevant incident: Rav Ḥana bar Bizna was having his hair cut by a gentile in one of the side streets of Neharde’a. The barber said to him: Ḥana, Ḥana; Your throat is appealing to the razor. Rav Ḥana bar Bizna said: I have this coming to me, as I violated the ruling of Rabbi Meir, who stated that one may not have his hair cut by a gentile in any location.

    12The Gemara asks: And didn’t Rav Ḥana bar Bizna violate the ruling of the Rabbis as well? Say that when the Rabbis stated that it is permitted to have one’s hair cut by a gentile, they were referring to a haircut performed in a public domain; but with regard to a haircut performed in a private domain, did they say that it is permitted? Since the side streets of Neharde’a cannot be considered a public domain, evidently Rav Ḥana bar Bizna violated the ruling of the Rabbis. The Gemara explains: And Rav Ḥana bar Bizna maintains: With regard to the side streets of Neharde’a, since many people are present there, they are similar to a public domain, and it would therefore be permitted to have one’s hair cut there according to the opinion of the Rabbis.

    13The baraita stated: And in the case of a gentile who has his hair cut by a Jew, when the Jew reaches the gentile’s forelock, he removes his hand and does not cut it, because it is associated with idol worship. The Gemara asks: And how much space should the Jew leave around the forelock? Rav Malkiyya says that Rav Adda bar Ahava says: Three fingerbreadths in each and every direction.

    14In addition to Rav Malkiyya, whose ruling was just cited, there was another amora known as Rav Malkiyyu. In order to avoid confusing the two, the Gemara records their respective rulings. Rav Ḥanina, son of Rav Ika, says: The statements concerning a skewer, maidservants, and follicles were issued by Rav Malkiyyu; the rulings concerning a forelock, burnt ashes, and cheese were stated by Rav Malkiyya.

    15Rav Pappa said a different opinion: Statements from the Mishna and baraita were issued by Rav Malkiyya, whereas rulings of halakha that are not related to a mishna or baraita were taught by Rav Malkiyyu. And the mnemonic to remember this is: The Mishna is a queen [ malketa ], i.e., the statements that are referring to a mishna were made by Rav Malkiyya, whose name is similar to the Aramaic term for queen. The Gemara asks: What is the difference between the opinions of Rav Ḥanina and Rav Pappa? The Gemara answers: There is a difference between them with regard to the halakha concerning maidservants. According to Rav Ḥanina, this halakha was stated by Rav Malkiyyu, whereas Rav Pappa holds that it was taught by Rav Malkiyya, as it is referring to a dispute in a mishna.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    חוספניתא - סדקין שבפני האדם:

    מוניני - דגים קטנים:

    סיבורי - הקזת דם מכתפיים:

    שני לדם דג - אם הקיז דם היום אוכל דגים למחר:

    שני לדג דם - אכל ביום שלפני הקזה דגים:

    חגב"ש - חלב גבינה בצלים שחלים:

    וכי מפנה - מאן דאכל הני בתר הקזה ובא ליפנות חוץ לעיר לא יפנה למזרחה של עיר:

    משום דקשי ריח - דברים הללו והרוח מביאתן לעיר:

    הכי גרסינן לא יפנה אלא למזרחה של עיר - שרוח מזרחית אינה חזקה כדתנן בלא יחפור (ב"ב דף כה.) אין עושין בורסקי אלא למזרחה של עיר ובמסכת ברכות (דף מ.) הישן למזרח גורנו דמו בראשו שרוח מערבית מביאה עליו ומסוכן הוא:

    איסתומכא דליבא - דופני בשר שתחת הלב והוא טרפשא. לישנא אחרינא תנוך שכנגד הלב שקורין ניבל"א ופעמים שנכפף לצד פנים ומעכב את הנשימה וזהו עיקר:

    כמונא כרוייא - כעין כף אגרוף:

    וניניא - מינט"א:

    אגדנא - עשב מר הוא והוא מרובי"א לבן. לענה מתרגמינן גידין:

    ציתרי - שדריא"ה:

    אבדתא - איזוב:

    לליבא בחמרא - לאיסתומכא דליבא ישתה אלו ביין:

    לרוחא - לשחפת שמחמת רוח ישתה אלו במים:

    לכודא - חולי אשה יולדת ומצטננת על המשבר:

    שכמה - דומה תיבה זו לשכרא בשתי אותיות:

    מלא חמש אצבעתיה - מלא ידו:

    מלא אצבע רבה ומלא אצבע זוטרתי - שיכול לאחוז בזרת ואגודל יחד:

    כוזא - כלי קטן:

    תרוודא - מלא כף:

    בי כוכבי - תחת הכוכבים בחצר של בית:

    ומי סיסין - פוליו"ל יבש שורה במים ושותה:

    והרת - רחמה של בהמה:

    ויותרת הכבד - טרפשא דכבדא שקורין אייבר"ש:

    במראה - מירדויי"ר לראות אם מסתפר יפה באומנות וסבר העובד כוכבים כיון דקפיד אהכי חשוב הוא ומתיירא להורגו:

    לבלוריתו - שהוא מגדל לעבודת כוכבים שומט את ידו מקודם לכן שלשה אצבעות לכל רוח כדלקמן כדי שלא יהא מתקנה:

    בשבילי דנהרדעא - חוץ לעיר:

    לזוגא - לחתוך:

    קועיך - צוארך:

    שבילי דנהרדעא - ששם עוברים ושבים תדיר:

    שפוד - באין צדין במסכת ביצה:

    שפחות - בכתובות באע"פ:

    גומות - בנדה בבא סימן הני תלת שמעתא דרב מלכיו אמרינהו משמיה דרב אדא בר אהבה:

    בלורית - דהכא:

    אפר מקלה - דמכות פרק בתרא לא יתן אדם אפר מקלה על גבי מכתו מפני שנראית ככתובת קעקע. אפר מקלה אפר הכירה שקלוי ושרוף מאד ושחור ונראה ככתובת קעקע:

    וגבינה - הכא בפירקא (דף לה:) אמר רב מלכיה אמר רב אדא בר אהבה מפני שמחליקין פניה בשומן חזיר:

    מתניתין ומתניתא - הנך דאיתמר אפירושא דמתני' ובריית' רב מלכיה והנך דאיתמר שמעתתא באפי נפשייהו ולא אפירושא דמתנית' רב מלכיו:

    מתני' מלכתא - היא דמותבינן מינה לאמורא ורב מלכיה שמו דומה לנקבה:

    מאי בינייהו - בין רב פפא לרב חנינא:

    איכא בינייהו שפחות - דאוקי רב חנינא כרב מלכיו ורב פפא כרב מלכיה ומעייל אפר מקלה כרב מלכיו דהנך תלת שפוד ואפר מקלה וגומות שמעתא נינהו ולא אמתני' קיימא אבל שפחות א"ר מלכיה הלכה כר"א דאמר במשנתינו אפי' הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר בלורית דהכא אפירושא דמתניתא קאי דקתני לעיל שומט את ידו ואתי איהו לפרושי שיעורה וכן גבינה דקתני מתני' אלו דברים האסורים כו' אמרינן מפני מה אסרו גבינות העובדי כוכבי' ופי' רב מלכיה. והא דנקיט תלמודא איכא בינייהו שפחות ולא נקט שפחות ואפר מקלה אמילתיה דרב מלכיה דאתנח ביה רב פפא סימן נקט:

    עבודה זרה 29 עמוד א

    1לחספניתא, וחילופא סכנתא.

    2חלא לסיבורי, ומוניני לתעניתא, וחילופא סכנתא. תחלי וסיבורא סכנתא, אישתא וסיבורא סכנתא, כאיב עינא וסבורי סכנתא. שני לדג דם, שני לדם דג, שלישי לו סכנתא.

    Baraita

    3ת"ר המקיז דם לא יאכל חגב"ש לא חלב, ולא גבינה, ולא בצלים, ולא שחלים. אם אכל, אמר אביי: נייתי רביעתא דחלא ורביעתא דחמרא, ונערבבינהו בהדי הדדי ונישתי. וכי מפנה לא מפנה אלא למזרחה של עיר, משום דקשה ריחא.

    4א"ר יהושע בן לוי: מעלין אונקלי בשבת. מאי אונקלי? אמר רבי אבא: איסתומכא דליבא. מאי אסותא? מייתי כמונא כרוייא וניניא ואגדנא וציתרי ואבדתא.

    5לליבא בחמרא, וסימנך (תהלים קד, טו) ״ויין ישמח לבב אנוש״. לרוחא במיא, וסימנך (בראשית א, ב) ״ורוח אלהים מרחפת על פני המים״. לכודא בשיכרא, וסימנך (בראשית כד, טו) ״וכדה על שכמה״.

    6רב אחא בריה דרבא שחיק להו לכולהו בהדי הדדי, ושקיל ליה מלא חמש אצבעתיה, ושתי ליה. רב אשי שחיק כל חד וחד לחודיה, ושקיל מלא אצבעיה רבתי ומלא אצבעיה זוטרתי. אמר רב פפא: אנא עבדי לכל הני ולא איתסאי, עד דאמר לי ההוא טייעא: אייתי כוזא חדתא ומלייה מיא, ורמי ביה תרוודא דדובשא דתלי לה בי כוכבי, ולמחר אישתי. עבדי הכי ואיתסאי.

    Baraita

    7תנו רבנן: ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתן רפואה, ואלו הן: כרוב, ותרדין, ומי סיסין יבישה וקיבת והרת, ויותרת הכבד. ויש אומרים: אף דגים קטנים, ולא עוד, אלא שדגים קטנים מפרין ומרבין כל גופו של אדם.

    8עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו, וחליו קשה, אלו הן: האוכל בשר שור, שומן, בשר צלי, בשר ציפרים, וביצה צלויה, ושחלים, ותגלחת, ומרחץ, וגבינה, וכבד. וי"א אף אגוזים. וי"א אף קשואין. תנא דבי רבי ישמעאל: למה נקרא שמן קשואין? מפני שהן קשין לכל גופו של אדם כחרבות.

    9ואין מסתפרין מהן בכל מקום. ת"ר ישראל המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה, ועובד כוכבים המסתפר מישראל, כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו.

    10אמר מר: ישראל המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה. היכי דמי? אי ברשות הרבים, ל"ל מראה? ואי ברשות היחיד, כי רואה מאי הוי? לעולם ברה"י וכיון דאיכא מראה מתחזי כאדם חשוב.

    11רב חנא בר ביזנא הוה מסתפר מעובד כוכבים בשבילי דנהרדעא, א"ל חנא, חנא, יאי קועיך לזוגא! אמר: תיתי לי דעברי אדר"מ׃

    12ואדרבנן לא עבר? אימר דאמור רבנן ברה"ר ברה"י מי אמור? והוא סבר: שבילי דנהרדעא, כיון דשכיחי רבים, כרה"ר דמו.

    13ועובד כוכבים המסתפר מישראל, כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו. וכמה? אמר רב מלכיה אמר רב אדא בר אהבה: שלשה אצבעות לכל רוח ורוח.

    14אמר רב חנינא בריה דרב איקא: שפוד, שפחות, וגומות רב מלכיו; בלורית, אפר מקלה, וגבינה רב מלכיה.

    15אמר רב פפא: מתני' ומתניתא רב מלכיה, שמעתתא רב מלכיו, וסימנא מתניתא מלכתא. מאי בינייהו? איכא בינייהו שפחות.

    Tosafot

    שני לדג דם - והא דאמרינן בנדרים (דף נד:) אין מקיזין לא על העופות ולא על הדגים היינו לאלתר:

    אבל לא בינו לבינו - פי' במקום שאין רגילין בני אדם כ"כ כי ההיא דרב חנא בשבילי דנהרדעא אבל ביחוד ממש לא איצטריך דתיפוק ליה אף בלא מסתפר אסור להתיחד עמהם משום שפיכות דמים וכן יש לפרש לעיל (עבודה זרה דף כו.) גבי מניקה:

    המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה - תניא בתוספתא פ"ג ובירושלמי דפירקין ישראל המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה מן הכותי אין רואה במראה פי' לפי שאינם חשודים על שפיכות דמים התירו של בית ר"ג שיהו רואין במראה פי' אף מן הכותי מפני שהיו זקוקין למלכות משמע שאסור לאיש לראות במראה ונראה כי הטעם משום לא ילבש גבר שמלת אשה דמתרגם לא יתקן גבר בתיקוני אתתא והא (דתנן) בפ' שואל (שבת דף קמט.) אין רואין במראה בשבת ומפרש בגמרא במראה של מתכת מפני שאדם עשוי להשיר בה נימין המדולדלות ומשמע דוקא בשבת הא בחול שרי התם באשה איירי ואדם לאו דוקא דאיש אסור בכל ענין וכן משמע בירושלמי דמפרש טעמא דאין רואין במראה דפעמים שהאשה רואה נימא אחת לבנה ותולשה ובאה לידי חיוב חטאת ומסיים בה והאיש אף בחול אסור שאינו דרך כבוד ג' דברים התירו לבית רבי שיהו רואין במראה ושיהו מספרים קומי ושילמדו לבניהם חכמת יון שהם זקוקין למלכות ואין לדחות דהא דקאמרי אף בחול אסור קאי אהשרת נימין ללקט לבנות מתוך שחורות דה"נ אמרינן פרק המצניע (שבת דף צד:) המלקט לבנות מתוך שחורות אפי' אחת בשבת חייב ודבר זה אף בחול אסור משום לא ילבש דהא מדקא מייתי עלה התירו לבית רבי לראות במראה משמע דהא דאסור בחול לראות במראה הוא ומיהו אינו אסור כ"א להתנאות דעבר משום לא ילבש גבר אבל להסתפר ולגלח ולראות במראה שלא יחבל בעצמו או משום מיחוש עינים ודאי מותר ובוחן לבות הוא יודע והלכה למעשה דאסור להסתפר מעובד כוכבים אלא אם כן רואה ואפילו ברשות הרבים מדקא אמר רב חנא תיתי לי דעברי אדרבי מאיר ודוקא בתער דשכיח ביה הזיקא בקל אבל במספרים לא שכיח בהו הזיקא שרי אם יש עמו אחר:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Rabbeinu Chananel

    מי שעקצו עקרב ראוי להאכילו דברים חמים ומי שהכתו זיבורא ראוי להאכילו דברים קרים וחילופא סכנה מי שהקיז דם חסא בחומץ מועיל לו ומי דגים קטנים ליושב בתענית דמחזקין הגוף וחילופא סכנה מי שהקיז דם ויאכל שחליים סכנה. וכן מי שיש בו אישתא צמירתא פי' אש של עצמות והקיז דם סכנה וכן מי שיש בו כאב עין והקיז דם סכנה כשהקיז דם יאכל ביום השני דג וכן מי שאכל היום דג יקיז דם למחר ריבדא דכוסילתא ריבדא הן השרוטות ששורט הגרע בצוארו של אדם ומוצץ הדם בכוסילתא שם אותו הכלי שמוצץ שמו כוסילתא:

    ת"ר המקיז דם לא יאכל חלב ולא גבינה ולא ביצים ולא שחלים ואם אכל אמר אביי נייתי רביעתא דחמרא כו'.

    א"ר יהושע בן לוי מעלין אונקלי בשבת מאי אונקלי א"ר אבהו אסטומכא דליבא פי' אסטומכא בלשון ערבי אלמעדה:

    ת"ר ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתן רפואה - ואלו הן כרוב ותרדין ומי סיסין יבש וקיבה והרת ויותרת הכבד וי"א אף דגים קטנים שמפרין ומרבין זרע ומברין כל גופו של אדם:

    ת"ר עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו וחליו קשה האוכל בשר שור בשר שמן בשר צלי צפורים ביצה צלויה שחלים תגלחת מרחץ וכבד וגבינה וי"א אף אגוזים וקשואין:

    מתני' ואין מסתפרין מן העובד כוכבים בכל מקום דברי ר"מ וחכ"א ברה"ר מותר ת"ר ישראל המסתפר מן העובד כוכבים ברה"י רואה במראה ואינו חושש מ"ט כיון דרואה במראה כמדומה העובד כוכבים שהוא אדם חשוב ומתיירא ליגע בו. פי' קועף ועובד כוכבים המסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו. פי' בלוריתו מקום בראש שמגלחין אותו הכומרים לעבודת כוכבים. וכמה מקום שומט את ידו.

    אמר רב מלכיה אמר רב אדא בר אהבה ג' אצבעות לכל רוח ורוח וקי"ל דהא שמעתתא דרב מלכיה היא דגרסי' שפוד שפחות וגומות רב מלכיו בלורית אפר מקלה וגבינה רב מלכיה רב פפא אמר מתני' ומתניתא רב מלכיה כו' וכבר פירשנוהו בכתובות ובכמה מקומות לפיכך לא הארכנו בכאן פי' שפוד ביום טוב שפחות בכתובות גומות בנדה בלורית וגבינה בזו המסכתא אפר מקלה במכות:

    Babylonian Talmud · folio map

    Avodah Zarah 29a

    Avodah Zarah 29a. The full printed text of this folio side - 15 numbered segments, about 417 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Avodah Zarah 29a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026