Talmud Builders

    Kiddushin 49a

    Back to index

    English translation — Kiddushin 49a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1In an ordinary document, its witnesses are to sign inside it, i.e., on the written side of the paper. In a folded and tied document, its witnesses are to sign on the back of it. With regard to an ordinary document whose witnesses wrote their signatures on the back of it, or a tied document whose witnesses wrote their signatures inside of it, both of these are not valid. Rabbi Ḥanina ben Gamliel says: A tied document whose witnesses wrote their signatures inside of it is valid, because one can transform it into an ordinary document by untying it. Rabban Shimon ben Gamliel says: Everything is in accordance with regional custom. If an ordinary document is generally used and one wrote a bound one, or vice versa, the document is invalid.

    2And we discussed it: And does the first tanna not accept that one should follow the regional custom? It is not reasonable that he should take issue with such a basic concept. And Rav Ashi says that they have a dispute in a case where one instructed a scribe to write a document for him: If they are in a place where the custom is to write an ordinary document, and he made a tied one for him; alternatively, if they are in a place where the custom is to write a tied document, and he made an ordinary one for him; in both of these cases, everyone agrees that he was certainly particular in his instructions to the agent that he should follow the regional custom, and if the latter deviated from the custom the document is invalid.

    3The situation in which they disagree is where they are in a place where the custom is to use either an ordinary document or a tied one, and the one requesting the document said to the scribe: Make an ordinary document for me, and the scribe went and made a tied document for him. In such a case, one Sage, the first tanna , holds that the one requesting the document was particular about wanting an ordinary document, and since the scribe wrote a tied document, it is considered to have been written without his consent. And one Sage, Rabban Shimon ben Gamliel, holds that the one requesting the document was merely indicating his position to the scribe, stating that if the scribe wanted to save himself the trouble of writing a tied document there would no objection.

    4Rabbi Elazar also holds that when one instructs an agent in such a manner he is merely indicating his position to him, as we learned in a mishna ( Gittin 65a): If there was a woman who said to her agent: Receive my bill of divorce for me from my husband in such and such a place, and he received her bill of divorce for her elsewhere, it is invalid. And Rabbi Elazar deems it valid. Apparently, he holds that she is merely indicating a place to him where he can receive the bill of divorce, but she does not insist that he accept it in that particular spot.

    5§ Ulla says: The dispute in the mishna between the first tanna and Rabbi Shimon is only where he misled her with enhanced monetary value, i.e., he gave her something worth more than the item he had stipulated. But where he misled her with enhanced lineage, so that she was under the impression that his genealogy was less impressive than it in fact is, everyone agrees that she is not betrothed. What is the reason for this? A woman says: I do not desire a shoe that is larger than my foot. She does not wish to marry a man whose social standing is far greater than her own. This is also taught in a baraita ( Tosefta 2:6): Rabbi Shimon concedes that if he misled her with enhanced lineage, she is not betrothed.

    6Rav Ashi says: The wording of the mishna is also precise, as the following mishna (49b) teaches: If one betroths a woman and states that the betrothal is: On the condition that I am a priest, and he was found to be a Levite; or: On the condition that I am a Levite, and he was found to be a priest; or: On the condition that I am a Gibeonite, a people prohibited by rabbinic law from marrying into the congregation, i.e., from marrying a Jew of fit lineage, and he was found to be a mamzer , who is prohibited by Torah law from marrying into the congregation; or: On the condition that I am a mamzer , and he was found to be a Gibeonite, in all of these cases she is not betrothed. And Rabbi Shimon does not disagree with these rulings. This indicates that if one misled a woman with regard to his lineage, Rabbi Shimon concedes that she is not betrothed.

    7Mar bar Rav Ashi objects to this inference: But what about that which is taught in the same mishna: If one betroths a woman and states that the betrothal is: On the condition that I have a grown daughter or maidservant, and he does not have one; or if one betroths a woman on the condition that he does not have a grown daughter or maidservant and he does have one, the latter of which is an issue of enhanced monetary value, as the difference between one who has a maidservant and one who does not impacts how hard the woman will have to work in the home; in these cases will you also say that Rabbi Shimon does not disagree simply because the mishna does not mention his opinion in that case?

    8Rather, it must be that he disagrees in the first clause of the mishna with regard to enhanced monetary value, and the same is true with regard to the latter clause, i.e., he also disagrees in that clause, and it was not necessary to state his dispute another time. Here too, with regard to lineage, he disagrees in the first clause, and the same is true with regard to the latter clause.

    9The Gemara rejects this: How can these cases be compared? There, where both this case and that case involve an inaccuracy of enhanced monetary value, it is possible that he disagreed in the first clause and the same is true in the last clause, and the mishna did not need to restate his opinion. But here, where it is a case of enhanced lineage, which is a different issue, if it is so that Rabbi Shimon disagrees, let him teach that explicitly. The fact that no dispute is recorded in the case of enhanced lineage is proof that he concedes in that case.

    10If you wish, say instead: Here too, the issue of a daughter or maidservant involves enhanced lineage, not enhanced monetary value. His statement should be understood differently. Do you maintain that what is the meaning of his statement that he has a grown daughter or maidservant; that she is actually grown up, so that she can be of help to his wife? That is not the meaning of his statement. Rather, what is the meaning of: Grown? That she grows and plaits hair, i.e., he has a daughter or maidservant who is a hairdresser. Why might the potential bride view this as a drawback? Because she can say: It is not satisfactory for me to live in the house with a hairdresser, as she will take words she hears from me and will go pass them before my neighbors, meaning she will gossip about me to others. This concern is more akin to a matter of lineage than a matter of monetary value.

    11§ The Sages taught: If one said to a woman: Be betrothed to me on the condition that I am literate with regard to the Torah, once he has read three verses in the synagogue she is betrothed. Rabbi Yehuda says that she is not betrothed until he reads and translates the verses. The Gemara asks: Does Rabbi Yehuda mean that one translates according to his own understanding? But isn’t it taught in a baraita ( Tosefta , Megilla 3:21) that Rabbi Yehuda says: One who translates a verse literally is a liar, since he distorts the meaning of the text, and conversely, one who adds his own translation is tantamount to one who curses and blasphemes God? Rather, to which translation is Rabbi Yehuda referring? He is referring to our accepted translation.

    12And this statement applies only if he said to her: I am literate, but if he said to her: I am a reader, this indicates that he is an expert in the reading of the Torah, and she is not betrothed unless he knows how to read the Torah, the Prophets, and the Writings with precision.

    13The Gemara discusses a similar case: If one said to a woman: Be betrothed to me on the condition that I study [ shoneh ], Ḥizkiyya says it means that he studies halakhot , and Rabbi Yoḥanan says it means that he studies Torah, i.e., the written Torah.

    14The Gemara raises an objection to Rabbi Yoḥanan from a baraita : What is the meaning of: Mishna? Rabbi Meir says halakhot , Rabbi Yehuda says homiletics. Neither of them, however, says that it refers to the written Torah.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    גט פשוטהעשוי כעין שלנו:

    עדיו מתוכותחת הכתב:

    מקושרהתם מפרש לה בבבא בתרא שתקנוהו לכהנים שאין יכולין להחזיר גרושותיהן וכשהיו כועסין הולכין אל הסופר דממהר לכתוב גט ונותנו לה ומתחרט לאחר זמן תקנו להו מקושר שיש בו טורח לעשותו ואדהכי והכי מייתבא דעתיה מניח בראשו שיטה חלק וכותב שיטה ושיטה חלק וכותב שיטה וכן עד שלשה או ארבעה או יותר שיטין חלק וכופל חלק הראשון על הכתב ותופר וחוזר וכופל חלק השני על שיטת הכתב שתחתיו ותופר וכן שלישי והעדים חותמין מבחוץ בין קשר לקשר וילפינן התם דגט פשוט עדיו שנים מקושר עדיו שלשה וכל כפל וכפל קרוי קשר ושלשה קשרין יש בו ואם בא להרבות קשרים מרבה בעדים ושאר טופס השטר כתוב כדרכו:

    שניהם פסוליןשלא נעשו כתקון חכמים:

    שיכול לעשותו פשוטשלא לתפור הקשרים ואם מפסיק אויר בין שיטות העליונות מה בכך וטעמא דת"ק מפרש התם (דף קסד:) דקסבר אין יכול לעשותו פשוט מפני שהמקושר והפשוט אין זמנו שוה שאין כותבין זמן למקושר מאותה שנה אלא משנה של אחריה:

    הכל כמנהג המדינהמקום שנהגו בפשוט ועשאו מקושר מקושר ועשאו פשוט פסול דכי עבדיה בעל שליח לכתוב על מנהג המדינה הוא דשויה ובהאי לא איירי תנאי קמאי אלא כשאינה במקום עדים והיינו דהוינן בה ות"ק לית ליה מנהג המדינה ומאן פליג עליה בהאי:

    ומשניודאי פלוגתא אחריתא היא ומיהו באתרא דנהיגי כו':

    עביד לי פשוטשליחות קלה:

    ועבד מקושרשליחות כבידה רשב"ג סבר מראה מקום הוא לו דאמר די לך בפשוט וכי עביד מקושר הואיל ומנהג מדינה אף במקושר כשר ותנאי קמאי פליגי עליה ואמרי קפידא הוא ודווקא אמר ליה לעשותו פשוט:

    מראה מקום היא לושם תמצאנו ולתנא קמא הוי קפידא אי איפשי שתקבלנו אלא שם ואין זה שלוחה במקום אחר:

    מראה מקום היא לושם תמצאנו ולתנא קמא הוי קפידא אי איפשי שתקבלנו אלא שם ואין זה שלוחה במקום אחר:

    בשבח ממוןהוא דאמר ר"ש דאע"פ שהטעה מקודשת דמסתמא ניחא לה:

    אבל בשבח יוחסיןעל מנת שאני ממזר ונמצא שהוא נתין לא ניחא לה בשבחו מפני שהוא מתגאה עליה:

    מסאנא דרב מכרעאימנעל גדול ממדת רגלי איני חפיצה בו שאיני יכולה להלך בו ומשל הוא:

    נתיןזה גבעוני על שם ויתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים ואמרי' ביבמות (דף עח:) דוד גזר עליהם:

    מגודלתגדולה וראויה לשמשני:

    אלא פליג ברישאבבבא קמייתא גבי עני ונמצא עשיר:

    וה"הדפליג בבבא בתרייתא גבי שפחה וכיון דפליג ברישא דאם הטעה לשבח לאו טעותא היא לא איצטריך למהדר אפלוגי בסיפא הכי נמי גבי שבח יוחסין לא איצטריך אפלוגי דפליג ברישא בשבח ממון וה"ה דפליג בסיפא לשבח יוחסין:

    התםגבי בת או שפחה מגודלת:

    אידי ואידירישא דעני ונמצא עשיר וסיפא דאין לו שפחה ויש לו תרוייהו לשבח ממון הוא כיון דגלי ר"ש פלוגתא ברישא לא איצטריך למהדר אפלוגי בסיפא:

    הכאגבי לוי ונמצא כהן:

    דשבח יוחסין הואואיכא למימר דמודה ר' שמעון בהא משום דמסאנא דרב מכרעאי הוא אם איתא דפליג ר' שמעון עליה נתנייה:

    גדלתחשובה:

    לא ניחא לישתהא שפחה חשובה לי דשקלה מילי מינאי ואזלא נדיא גבי שבבתאי משום שהיא חשובה מצויה לספר עם שכינותיה ותשמע ממני דברים ותסדר אותם לפני שכינותי ותתן אותי בפיהם ללעג וקלס:

    יתרגם אפי' מדעתיהבתמיה שלא כתרגום שלנו:

    המתרגם פסוק כצורתושבא לחסר תוספת התרגום שלנו לומר לא אתרגם פסוק זה אלא כצורתו כגון לא תענה על ריב (שמות כג) לא תסהיד על דינא הרי זה בדאי:

    והמוסיף עליושבא לומר הואיל וניתן רשות להוסיף אוסיף גם אני בכל מקום שארצה:

    הרי זה מחרףמבזה את המקום משנה את דבריו ואונקלוס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף שהרי בסיני ניתן אלא שנשתכח וחזר ויסדו כדאמרי' במגילה (דף ג.) ושום שכל זה תרגום:

    והני מילידסגי בשלשה פסוקים דאמר לה קריינא:

    הלכותהלכה למשה מסיני:

    תורהקס"ד תורה שבכתב:

    מדרשספרא וספרי שהן הלכות של [מדרשי] מקראות (ספר ויקרא):

    קידושין 49 עמוד א

    1גט פשוט, עדיו מתוכו. מקושר, עדיו מאחוריו. פשוט שכתבו עדיו מאחוריו, ומקושר שכתבו עדיו מתוכו שניהם פסולים. ר' חנינא בן גמליאל אומר: מקושר שכתבו עדיו מתוכו כשר, שיכול לעשותו פשוט. רבן שמעון בן גמליאל אומר: הכל כמנהג המדינה.

    2והוינן בה: ותנא קמא לית ליה מנהג המדינה? ואמר רב אשי: באתרא דנהיגי בפשוט ועבד ליה מקושר, א"נ באתרא דנהיגי במקושר ועבד ליה פשוט כולי עלמא לא פליגי דודאי קפידא.

    3כי פליגי, באתרא דנהיגי בין בפשוט בין במקושר, ואמר ליה: ״עביד לי פשוט״, ואזל ועבד ליה מקושר. מר סבר: קפידא, ומר סבר: מראה מקום הוא לו.

    4ר' אלעזר דתנן: האשה שאמרה: ״התקבל לי גיטי ממקום פלוני״, וקבל לה גיטה ממקום אחר פסול, ורבי אלעזר מכשיר. אלמא קסבר: מראה מקום היא לו.

    5אמר עולא: מחלוקת בשבח ממון, אבל בשבח יוחסין, דברי הכל אינה מקודשת. מאי טעמא ״מסאנא דרב מכרעאי לא בעינא״. תניא נמי הכי: מודה ר' שמעון, אם הטעה לשבח יוחסים אינה מקודשת.

    6אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא. דקתני: ע"מ שאני כהן״ ונמצא לוי, ״לוי״ ונמצא כהן, נתין ונמצא ממזר, ״ממזר ונמצא נתין. ולא פליג ר"ש׃

    7מתקיף לה מר בר רב אשי: אלא דקתני: ע"מ שיש לי בת או שפחה מגודלת ואין לו, על מנת שאין לו ויש לו, דשבח ממון הוא, הכי נמי דלא פליג?!

    8אלא פליג ברישא וה"ה לסיפא. הכא נמי פליג ברישא וה"ה לסיפא.

    9הכי השתא? התם, אידי ואידי דשבח ממון, פליג ברישא והוא הדין בסיפא. הכא, דשבח יוחסים הוא, אם איתא דפליג, נתני!

    10איבעית אימא: הכא נמי שבח יוחסים, מי סברת מאי מגודלת גדולה ממש? מאי מגודלת גדלת, דאמרה היא: לא ניחא לי דשקלה מילי מינאי ואזלא נדיא קמי שיבבותיי.

    Baraita

    11תנו רבנן: ״על מנת שאני קריינא״, כיון שקרא שלשה פסוקים בבית הכנסת הרי זו מקודשת. ר' יהודה אומר עד שיקרא ויתרגם. יתרגם מדעתיה?! והתניא ר' יהודה אומר: המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי. והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף. אלא מאי תרגום תרגום דידן.

    12והני מילי דא"ל קריינ' אבל אמר לה: ״קרא אנא״ עד דקרי אורייתא נביאי וכתובי בדיוקא.

    13״על מנת שאני שונה״, חזקיה אמר: הלכות, ור' יוחנן אמר: תורה.

    14מיתיבי: איזו היא משנה? ר' מאיר אומר: הלכות, ר' יהודה אומר: מדרש!

    Tosafot

    שיכול לעשותו פשוטפי' בקונטרס אי משום שיש אויר בין שיטה לשיטה כשפושטו אין לחוש שיש סופרים הרבה שאינם אומנים לסדר כתיבתן ומניחין אויר בין השיטות ונראה דאפי' יש חלק הרבה אין לחוש ואע"ג דגט קרח פסול לא מיקרי קרח אלא כשיש שיטות של חלק טפי מן העדים החתומים בו אבל אם יש עדים החתומים בו כשיטות של חלק לא מיקרי קרח:

    מאי מגודלת גדלתפי' הקונטרס חשובה ומתוך שהיא חשובה בעיני האנשים דבריה מקובלים ורבינו חננאל פי' מגדלת שער כמו מגדלא שער נשייא (חגיגה דף ד:) ומתוך שהולכת מבית לבית לקלוע מספרת כל הדברים ממנה:

    המתרגם פסוק כצורתופירוש כמשמעותו כגון לא תענה על ריב מתרגם לא תסהיד על דינא הרי זה בדאי דאדרבה מצוה הוא להוציא הדין לאורה אלא הכי מתרגם לא תתמנע מלאלפא למאן דמתבעי מינך בדינא והמוסיף עליו פי' בקונטרס שבא לומר הואיל וניתן רשות להוסיף אוסיף אני בכל מקום שארצה הרי זה מחרף פירוש מבזה את השם משנה את דבריו ואונקלוס שהוסיף לא מדעתו הוסיף שהרי בסיני ניתן התרגום שנשתכח וחזר ויסדו כדאמר במגילה (דף ג.) ורבינו חננאל פירש. המתרגם פסוק כצורתו כגון ויראו את אלהי ישראל (שמות כ״ד:י׳) דמתרגם וחזו ית אלהא דישראל הרי זה בדאי דשכינה ממש לא ראו דכתיב (שם לג) כי לא יראני האדם וחי והמוסיף עליו דאמר וחזו ית מלאכא דאלהא הרי זה מחרף שתולה שבח המקום במלאך אלא הכי מתרגמי' וחזו ית יקרא דאלהא דישראל:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    אבל בשבח יוחסין יכלה למימר מסאנא דרב מכרעאי לא בעינא ובלוי ונמצא כהן אמרו בירושלמי דיכלה למימר לא בעינא טרחא דכהנות ובנתין ונמצא ממזר זרעא דישראל בעינא:

    המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדףפר"ת ז"ל כגון ויראו את אלהי ישראל שהמתרגם אותו כצורתו וחזו ית אלהא דישראל הרי זה בדאי דהא כתיב כי לא יראני האדם וחי והמוסיף עליו שמתרגם וחזו ית מלאכיא דאלהא דישראל מחרף ומגדף שנותן כבוד המקום למלאכים אלא כמו שתרגם אונקלס וחזו יתיקר אלהא דישראל. ורש"י ז"ל פי' בע"א וזה יותר נכון:

    על מנת שאני שונה ורבי יוחנן אומר תורהתימא מה ענין תורה אצל שונה והנכון כמו שפי' הראב"ד ז"ל ה"ק מדרש תורה ואקשינן ליה מדתניא רבי יהודה מדרש כלומר כולהו מדרשות ואפי' דנביאי וכתובי במשמע ופריך דמאי מדרש דקתני נמי רבי יהודה מדרש דעל תורה:

    Babylonian Talmud · folio map

    Kiddushin 49a

    Kiddushin 49a. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 344 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    גט פשוט העשוי כעין שלנו:

    עדיו מתוכו תחת הכתב:

    מקושר התם מפרש לה בבבא בתרא שתקנוהו לכהנים שאין יכולין להחזיר גרושותיהן וכשהיו כועסין הולכין אל הסופר דממהר לכתוב גט ונותנו לה ומתחרט לאחר זמן תקנו להו מקושר שיש בו טורח לעשותו ואדהכי והכי מייתבא דעתיה מניח בראשו שיטה חלק וכותב שיטה ושיטה חלק וכותב שיטה וכן עד שלשה או ארבעה או יותר שיטין חלק וכופל חלק הראשון על הכתב ותופר וחוזר וכופל חלק השני על שיטת הכתב שתחתיו ותופר וכן שלישי והעדים חותמין מבחוץ בין קשר לקשר וילפינן התם דגט פשוט עדיו שנים מקושר עדיו שלשה וכל כפל וכפל קרוי קשר ושלשה קשרין יש בו ואם בא להרבות קשרים מרבה בעדים ושאר טופס השטר כתוב כדרכו:

    שניהם פסולין שלא נעשו כתקון חכמים:

    שיכול לעשותו פשוט שלא לתפור הקשרים ואם מפסיק אויר בין שיטות העליונות מה בכך וטעמא דת"ק מפרש התם (דף קסד:) דקסבר אין יכול לעשותו פשוט מפני שהמקושר והפשוט אין זמנו שוה שאין כותבין זמן למקושר מאותה שנה אלא משנה של אחריה:

    הכל כמנהג המדינה מקום שנהגו בפשוט ועשאו מקושר מקושר ועשאו פשוט פסול דכי עבדיה בעל שליח לכתוב על מנהג המדינה הוא דשויה ובהאי לא איירי תנאי קמאי אלא כשאינה במקום עדים והיינו דהוינן בה ות"ק לית ליה מנהג המדינה ומאן פליג עליה בהאי:

    ומשני ודאי פלוגתא אחריתא היא ומיהו באתרא דנהיגי כו':

    עביד לי פשוט שליחות קלה:

    24 more comments on this page.

    Rashi on Kiddushin 49a · Sefaria

    Tosafot

    שיכול לעשותו פשוט פי' בקונטרס אי משום שיש אויר בין שיטה לשיטה כשפושטו אין לחוש שיש סופרים הרבה שאינם אומנים לסדר כתיבתן ומניחין אויר בין השיטות ונראה דאפי' יש חלק הרבה אין לחוש ואע"ג דגט קרח פסול לא מיקרי קרח אלא כשיש שיטות של חלק טפי מן העדים החתומים בו אבל אם יש עדים החתומים בו כשיטות של חלק לא מיקרי קרח:

    מאי מגודלת גדלת פי' הקונטרס חשובה ומתוך שהיא חשובה בעיני האנשים דבריה מקובלים ורבינו חננאל פי' מגדלת שער כמו מגדלא שער נשייא (חגיגה דף ד:) ומתוך שהולכת מבית לבית לקלוע מספרת כל הדברים ממנה:

    המתרגם פסוק כצורתו פירוש כמשמעותו כגון לא תענה על ריב מתרגם לא תסהיד על דינא הרי זה בדאי דאדרבה מצוה הוא להוציא הדין לאורה אלא הכי מתרגם לא תתמנע מלאלפא למאן דמתבעי מינך בדינא והמוסיף עליו פי' בקונטרס שבא לומר הואיל וניתן רשות להוסיף אוסיף אני בכל מקום שארצה הרי זה מחרף פירוש מבזה את השם משנה את דבריו ואונקלוס שהוסיף לא מדעתו הוסיף שהרי בסיני ניתן התרגום שנשתכח וחזר ויסדו כדאמר במגילה (דף ג.) ורבינו חננאל פירש. המתרגם פסוק כצורתו כגון ויראו את אלהי ישראל (שמות כ״ד:י׳) דמתרגם וחזו ית אלהא דישראל הרי זה בדאי דשכינה ממש לא ראו דכתיב (שם לג) כי לא יראני האדם וחי והמוסיף עליו דאמר וחזו ית מלאכא דאלהא הרי זה מחרף שתולה שבח המקום במלאך אלא הכי מתרגמי' וחזו ית יקרא דאלהא דישראל:

    Tosafot on Kiddushin 49a · Sefaria

    Ritva

    אבל בשבח יוחסין יכלה למימר מסאנא דרב מכרעאי לא בעינא ובלוי ונמצא כהן אמרו בירושלמי דיכלה למימר לא בעינא טרחא דכהנות ובנתין ונמצא ממזר זרעא דישראל בעינא:

    המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי והמוסיף עליו הרי זה מחרף ומגדף פר"ת ז"ל כגון ויראו את אלהי ישראל שהמתרגם אותו כצורתו וחזו ית אלהא דישראל הרי זה בדאי דהא כתיב כי לא יראני האדם וחי והמוסיף עליו שמתרגם וחזו ית מלאכיא דאלהא דישראל מחרף ומגדף שנותן כבוד המקום למלאכים אלא כמו שתרגם אונקלס וחזו יתיקר אלהא דישראל. ורש"י ז"ל פי' בע"א וזה יותר נכון:

    על מנת שאני שונה ורבי יוחנן אומר תורה תימא מה ענין תורה אצל שונה והנכון כמו שפי' הראב"ד ז"ל ה"ק מדרש תורה ואקשינן ליה מדתניא רבי יהודה מדרש כלומר כולהו מדרשות ואפי' דנביאי וכתובי במשמע ופריך דמאי מדרש דקתני נמי רבי יהודה מדרש דעל תורה:

    Ritva on Kiddushin 49a · Sefaria

    Meiri

    גט פשוט עדיו מתוכו והמקשר עדיו מאחוריו פשוט שכתבו עדיו מאחוריו ומקשר שכתבו עדיו מתוכו שניהם פסולין פשוט שכתבו עדיו מאחוריו מתורת מוקדם שהרי רגילים היו לכתוב במקושר על ראשונה שניה ומקשר שכתבו עדיו מתוכו שמא לא הרגיש המלוה באיחורו ולא מחל ואין הלכה כדברי האומר במקשר שכתבו עדיו מתוכו שכשר הואיל ויכול לעשותו פשוט ר"ל שיכול להודיעו שבתורת פשוט כתבו ובכונת איחור אלא שניהם פסולים:

    נצטוה הסופר לכתוב ולא הזכירו לו לא פשוט ולא מקשר אלא שמנהג המקום באחד מהם אפילו עשה הסופר מעצמו פשוט במקום שנוהגין במקשר או מקשר במקום שנוהגין בפשוט כשר הואיל ומכל מקום עשה פשוט כתקנו ומקשר כתקנו אבל כל שנצטוה לכתוב פשוט או מקשר אין לו לשנות ממה שנצטוה ואפילו היה מנהג המקום בשניהם או אפילו היה המנהג הפך הצווי שכל צווי קפידא היא ולא מראה מקום וכבר ביארנו ענין זה באלו בכדי היכולת באחרון של בתרא:

    האשה שאמרה לשלוחה התקבל לי גיטי במקום פלוני וקבלו במקום אחר פסול וכן הדין בקדושין כמו שיתבאר למטה ובהבא לי גיטי אינו כן אלא אף אם אמרה לו הבא לי גיטי במקום פלוני ונתנהו לה במקום אחר כשר כמו שיתבאר במקומו:

    האומר לאשה הרי את מקדשת לי על מנת שאני קורא או על מנת שאני יודע לקרות אין אומרים כל שיודע לקרות שלשה פסוקים בבית הכנסת ר"ל בלא הבנה אלא עד שידע לקרות ולתרגם ולא שיתרגם מדעתו שמא יכשל בדבריו:

    והקורא פסוק כצורתו ר"ל שאינו קורא כדרך נקודו אלא כעין מי שקורא להגיה והמתרגם פסוק כצורתו בלא שום תוספת במקום הראוי לכך כגון וזבחת פסח לי"י אלהיך צאן ובקר שמשמעו שאף קרבן הפסח בא מן הבקר ואינו כן אלא שעל שלמי שמחה הוא חוזר וכמו שתרגם אנקלוס וניכסת קודשיה מן תוריה ואם כן הרי זה בדאי והמוסיף עליו במקום שאינו ראוי כגון ויאמר אלהים ואמרו מלאכיא די"י הרי זה מחרף ומגדף ואף במתרגם כצורתו לפעמים מחרף ומגדף כגון ויראו את אלהי ישראל שיתרגם בלא שום תוספת אלא שידע לתרגם בתרגום הידוע בה ר"ל של אנקלוס הגר:

    ומכל מקום אם אמר על מנת שאני קורא אין שם זה מונח עליו אלא אם כן יודע לקרות בכל עשרים וארבעה ספרים בדקדוק:

    על מנת שאני שונה שיודע לקרות הלכות של משנה ואם אמר לה על מנת שאני תנא אין שם זה מונח עליו עד שידע לקרות משנה וסיפרא וסיפרי ותוספתא:

    Meiri on Kiddushin 49a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בפרש"י בד"ה מדרש ספרא וספרי שהן הלכות של מדרשי מקראות עכ"ל כצ"ל מפי' ישן וספר ויקרא שכתב בפרש"י שלפנינו הוא טעות דספרא ודאי הוא ספר ויקרא אבל ספרי הוא ספר במדבר וספר דברים וק"ל:

    תוס' בד"ה שיכול לעשותו וכו' ואע"ג דגט קרח פסול לא וכו' עכ"ל הך מילתא דגט קרח הוא ס"פ הזורק והיינו כשיש קשר ואין עד חתום עליו מאחוריו ופסול משום גזירת כולכם ור"ל דהכא כיון שעדיו מתוכו אין לחוש על שיטת חלק כיון שיש סופרים הרבה וכו' אבל מהרש"ל הגיה בדבריהם ואפילו יש חלק הרבה וכו' ופי' דה"נ כשכתב עדיו מתוכו כמנין הקשרים אין לחוש וכו' עכ"ל ולא ידענא מי הכריחו לזה דבעדיו מתוכו לא מכשיר אלא משום שיכול לעשותו פשוט ובפשוט לא בעי עדים כמנין שיטות החלק וכשר משום שיש סופרים הרבה וכו' ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Kiddushin 49a · Sefaria

    Penei Yehoshua

    גמרא רבי אלעזר דתנן האשה שאמרה התקבל לי גיטי במקום פלוני כו' אלמא קסבר מראה מקום הוא לו. וקשיא לי טובא דשם בפ' התקבל מסיק הש"ס להדיא דהא דלא פליג ר"א שם ברישא באומר תן גט לאשתי במקום פלוני היינו משום דאיהו דמדעתיה מגרש קפיד משא"כ בסיפא דאיהי בע"כ מתגרשת מש"ה סובר דמראה מקום הוא לו דא"כ לפ"ז לא שייכא הא דר"א כלל בהנך דמייתי הכא מדר' שמעון ורשב"ג דהא בהנך תליין בדעת האומר וא"כ מודה ר"ש דלא אמרי' מראה מקום הוא ויש ליישב בדוחק לפמ"ש התוספות והקדמונים בכמה דוכתי דכל היכא דאמרינן כולהו ס"ל לאו ס"ל כי הדדי ממש אלא דקצת בשיטה א' עומדין וה"נ דכוותיה דכיון דרבנן דר"א ס"ל דאף באשה דבע"כ מתגרשת אפ"ה לא אמרינן מראה מקום אלא קפידא וכ"ש בהנך א"כ שפיר שייך לשון כולהו ס"ל בכה"ג ועדיין צ"ע ובחידושי לגיטין הארכתי יותר ע"ש:

    Penei Yehoshua on Kiddushin 49a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    הַמְתַרְגֵּם פָּסוּק כְּצוּרָתוֹ, הֲרֵי זֶה בַּדַּאי לולי דמסתפינא הייתי גורס כך 'הַמְתַרְגֵּם פָּסוּק כְּצוּרָתוֹ הֲרֵי זֶה מְחָרֵף וּמְגַדֵּף וְהַמּוֹסִיף עָלָיו הֲרֵי זֶה בַּדַּאי' וספר המעתיק נסחאות תלמודים כתב יד ודפוסים ישנים לא נמצא אתנו על מסכת קידושין.

    Ben Yehoyada on Kiddushin 49a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Kiddushin, daf 49, Amud Aleph, about 344 words in 14 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 14 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 138 words

      Opens “גט פשוט, עדיו מתוכו. מקושר, עדיו מאחוריו.…”

      Named: רבן שמעון.

    2. Segment 230 words

      Opens “והוינן בה: ותנא קמא לית ליה מנהג…”

      Named: רב אשי.

    3. Segment 326 words

      Opens “כי פליגי, באתרא דנהיגי בין בפשוט בין…”

    4. Segment 425 words

      Opens “ר' אלעזר דתנן: האשה שאמרה: ״התקבל לי…”

      Named: רבי אלעזר.

    5. Segment 531 words

      Opens “אמר עולא: מחלוקת בשבח ממון, אבל בשבח…”

      Named: רב מכרעאי, עולא.

    6. Segment 624 words

      Opens “אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא. דקתני:…”

      Named: רב אשי.

    7. Segment 730 words

      Opens “מתקיף לה מר בר רב אשי: אלא…”

      Named: רב אשי.

    8. Segment 811 words

      Opens “אלא פליג ברישא וה"ה לסיפא. הכא נמי…”

    9. Segment 920 words

      Opens “הכי השתא? התם, אידי ואידי דשבח ממון,…”

    10. Segment 1027 words

      Opens “איבעית אימא: הכא נמי שבח יוחסים, מי…”

    11. Segment 1144 words

      Opens “תנו רבנן: ״על מנת שאני קריינא״, כיון…”

    12. Segment 1215 words

      Opens “והני מילי דא"ל קריינ' אבל אמר לה:…”

    13. Segment 1311 words

      Opens “״על מנת שאני שונה״, חזקיה אמר: הלכות,…”

    14. Segment 1412 words

      Opens “מיתיבי: איזו היא משנה? ר' מאיר אומר:…”

    Sages named on this page

    • Rabban Shimon ben Gamliel [III] · Third Generation of Tannaim

      Rabban Shimon ben Gamliel III was a prominent Tanna, son of Rabban Gamliel of Yavneh and father of Rabbi Yehudah HaNasi.

      Source: Kiddushin 49a · Segment 1 — “…שיכול לעשותו פשוט. רבן שמעון בן גמליאל אומר: הכל…

    • Ulla · Amoraim · Second Generation Amora'im

      Ulla, also known as Ulla Rabbah, was a prominent second-generation Amora in Babylonia and Eretz Yisrael, a student of Rabbi Yochanan and…

      Source: Kiddushin 49a · Segment 5 — “אמר עולא: מחלוקת בשבח ממון, אבל בשבח יוחסין, דברי…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Kiddushin 49a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026