Talmud Builders

    Kiddushin 77b

    Chapter 4 - Asarah Yochasin

    גם: קידושין דף ע״ז ע״ב, פרק ד׳ עשרה יוחסין

    English translation - Kiddushin 77b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1Aren’t they separate bodies, i.e., three different people? Aren’t they labels [ shemot ] of separate [ muḥlakim ] prohibitions, since each one is forbidden in her own right? It is therefore clear that he should receive lashes for each act.

    2Rather, perhaps it means that he engaged in three acts of intercourse with one widow. The Gemara analyzes this possibility: What are the circumstances? If they did not forewarn him between each act, it is obvious that he is liable to receive only one set of lashes, for one must be forewarned in order to be liable to receive lashes, and here he was forewarned only once for the three acts. There would be no need to state this halakha .

    3Rather, perhaps the case is that they forewarned him for each and every one of his acts of intercourse. But if that were the case, why is he liable to receive only one set of lashes? But didn’t we learn in a mishna ( Nazir 42a): A nazirite who was drinking wine in violation of his naziriteship the entire day is liable to receive only one set of lashes. If they said to him: Do not drink, do not drink, i.e., he was forewarned several times, and he nevertheless drinks, he is liable to receive lashes for each and every time he was forewarned and proceeded to drink.

    4The Gemara answers: No, it is necessary for a case where he engaged in sexual intercourse one time with Reuven’s widow, who was previously Shimon’s widow, who was previously Levi’s widow. Lest you say they are separate labels of prohibitions and he should be liable to receive three sets of lashes, since she was widowed from three different people, the baraita therefore teaches us that we require separate bodies for him to receive separate punishments, and as that is not the case here, he is liable to receive only one set of lashes.

    5The baraita teaches that if a High Priest engages in sexual intercourse with a woman who was a widow, and then was a divorcée, and then was a ḥalala , and then was a zona , if the changes to her status occurred in that order he is liable to receive lashes for each of them. The Gemara asks: What does this tanna hold? If he holds that a prohibition takes effect where another prohibition already exists, i.e., if an item or a person is rendered forbidden by a prohibition then another prohibition can take effect in addition to the first one, the reverse should also be the case, i.e., if she was initially a zona and subsequently became a ḥalala , the same two prohibitions should apply to her. And if he holds that a prohibition does not take effect where another prohibition already exists, he should likewise not be liable to receive more than one set of lashes even if they occurred in this order.

    6Rava said: In general, this tanna does not accept the principle that a prohibition takes effect where another prohibition already exists, but he holds that it does take effect in the case of an expanded prohibition. If the second prohibition adds people to the category of those to whom the item is forbidden, then it takes effect in addition to the previous prohibition, which had a more limited range.

    7In this case, a widow is forbidden to a High Priest but is permitted to a common priest. Once she becomes a divorcée, since a prohibition has been added to her with regard to a common priest, as a common priest is prohibited from marrying a divorcée, the prohibition is also added to her with regard to a High Priest. And at this stage, she is still permitted to partake of teruma if she is the daughter of a priest. When she becomes a ḥalala by engaging in sexual intercourse with a priest, since a prohibition for her to eat teruma has been added, the prohibition with regard to a ḥalala is also added with regard to a High Priest who engages in intercourse with her, in addition to the prohibitions of a widow and a divorcée. It is only if they occurred in this order that each prohibition adds to the previous one, but not if they happened in the reverse order.

    8Yet, one could ask: But in the case of a zona , what expanded prohibition is there with regard to her? There is no additional prohibition with a zona beyond what is prohibited with regard to a ḥalala . Rav Ḥana bar Rav Ketina said: Since the label of zenut disqualifies her in Israel, it is viewed as an expanded prohibition. Although a zona as precisely defined in this context, i.e., a woman who engages in sexual intercourse with one who is unfit for her, is prohibited only to priests and does not add any prohibition beyond that of a ḥalala , the label of a zona in its broader sense, such as a married woman who commits adultery, does disqualify her to an Israelite, namely her husband. Therefore, there is a prohibition with regard to a zona that has a greater scope than the prohibition with regard to a ḥalala .

    9A tanna taught a baraita before Rav Sheshet: The command addressed to the High Priest states: “A widow, or one divorced, or a ḥalala , or a zona , these shall he not take; but a virgin of his own people shall he take to wife” (Leviticus 21:14). Any woman who is included in the mitzva: “Shall he take” is included in the prohibition: “Shall he not take” if she becomes a widow or a divorcée. And any woman who is not included in the mitzva: “Shall he take” is not included in the prohibition: “Shall he not take.” This excludes the case of a High Priest who engaged in intercourse with his widowed sister. As his sister, she is forbidden to him even when she is a virgin, so the mitzva: “Shall he take” does not refer to her. Therefore, he does not transgress the prohibition: “Shall he not take” if he engages in intercourse with her after she had been widowed or divorced.

    10Rav Sheshet said to him: He who said this to you, in accordance with whose opinion did he teach it? It is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, who says as a principle: A prohibition does not take effect where another prohibition already exists. Therefore, his sister, who was already forbidden to him by virtue of being his sister, is not forbidden due to the additional prohibition: “Shall he not take.” As it is taught in a baraita : Rabbi Shimon says: One who eats an unslaughtered animal carcass on Yom Kippur is exempt from karet for eating on the fast day, since the prohibition against eating an animal carcass applied to it beforehand. As, if you say this baraita follows the opinion of the Rabbis, don’t they say: A prohibition takes effect where another prohibition already exists?

    11The Gemara rejects this: You can even say that the baraita is in accordance with the opinion of the Rabbis, as when the Rabbis say that a prohibition takes effect where another prohibition already exists, that statement applies only when the second prohibition is a more severe prohibition, e.g., eating on Yom Kippur, which takes effect in addition to a light prohibition, in this case, eating an unslaughtered animal carcass. But a light prohibition does not take effect in addition to a severe prohibition. In this case, the prohibition of engaging in intercourse with one’s sister, which is punishable by karet , is more severe than that of: “A widow or one divorced, or a ḥalala , or a zona , these shall he not take,” which is punishable by flogging.

    12There are those who say that Rav Sheshet said to the tanna as follows: In accordance with whose opinion is this? It is in accordance with the opinion of the Rabbis, who say: A prohibition takes effect where another prohibition already exists. And when the Rabbis say that a prohibition takes effect where another prohibition already exists, that statement applies when the second prohibition is a more severe prohibition, which takes effect in addition to a light prohibition, but a light prohibition does not take effect in addition to a severe prohibition. As, if it is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, now that he holds that even a severe prohibition does not take effect in addition to a light prohibition, is it necessary to say that a light prohibition does not take effect in addition to a severe prohibition? There would be no novelty in this ruling of the baraita .

    13The Gemara rejects this: It is necessary, lest you say that a prohibition involving the priesthood is different. You might say that since there are many stringencies that apply only to priests, then with regard to prohibitions of the priesthood, a second prohibition should take effect in addition to a first one. He therefore teaches us that Rabbi Shimon holds that the second prohibition does not take effect even when it is one addressed to members of the priesthood.

    14§ Rav Pappa said to Abaye: In the case of an Israelite who engages in intercourse with his sister, this makes her a zona and she is forbidden to a priest. But does he also make her a ḥalala so that a priest who engages in intercourse with her is also liable for violating the prohibition of engaging in intercourse with a ḥalala , or perhaps he does not make her a ḥalala ?

    15The two sides of the question are as follows: Do we say that this is an a fortiori inference: If she becomes a ḥalala by engaging in sexual intercourse for which she is liable for violating only an ordinary prohibition, should she not all the more so be considered a ḥalala by engaging in intercourse for which she is liable to be punished by karet ? Or perhaps the status of ḥalala results only from a prohibition addressed specifically to the priesthood? Abaye said to him: A prohibition with regard to a ḥalala results only from a prohibition addressed specifically to the priesthood and from that alone.

    16Rava says: From where is this matter that the Sages state, that a ḥalala results only from a prohibition addressed specifically to the priesthood, derived? As it is taught in a baraita : The verse need not explicitly state that a divorcée is forbidden to a High Priest, and one could derive it by means of an a fortiori inference from the halakha of a common priest. As I can state the following argument: Now that a divorcée is forbidden to a common priest, is it necessary to state that she is forbidden to a High Priest? But if it is not necessary to mention it, why is the prohibition with regard to a divorcée to a High Priest stated? It is in order to teach the following: Just as the prohibition with regard to a divorcée is distinct from that of a zona and a ḥalala in the case of a common priest, as a divorcée is forbidden by a separate prohibition for which he is liable to be flogged, so too, the prohibition with regard to a divorcée is distinct in the case of a High Priest, and he will be liable to receive lashes for a separate prohibition if she was a ḥalala as well.

    17The Gemara questions this statement: This is obvious; is the status of a High Priest any lower than that of a common priest? Since this halakha applied to him when he was a common priest, it certainly applies to him when he becomes a High Priest. His restrictions as a priest are not lessened when he becomes a High Priest. Rather, teach as follows: Just as the prohibition with regard to a divorcée is distinct from that of a zona and a ḥalala in the case of a common priest, since he is liable to receive lashes for each of the prohibitions, so too, a widow is distinct from a divorcée, and a ḥalala , and a zona in the case of a High Priest, and he is liable to receive lashes for each prohibition, despite the fact that they are stated in the same verse (see Leviticus 21:14).

    18The baraita further asks: Why is the prohibition with regard to a ḥalala stated with regard to a High Priest, as she is forbidden to him even when he is a common priest? This repetition serves to teach that a ḥalala results only from a prohibition addressed specifically to the priesthood. Why is the prohibition with regard to a zona stated with regard to a High Priest, as she is forbidden to him even when he is a common priest? It is stated here: “ Zona ” (Leviticus 21:14), with regard to a High Priest, and it is stated there: “ Zona ” (Leviticus 21:7), with regard to a common priest. Just as here, in the case of a High Priest who engages in sexual intercourse with a zona , his offspring are profaned, in accordance with the verse: “And he shall not profane his offspring” (Leviticus 21:15), so too there, in the case of a common priest who engages in intercourse with a zona , his offspring are profaned.

    19Rav Ashi says: Consequently, a priest who engages in intercourse with his sister

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    נזיר שהיה שותה וכו' - וכל הני חייב במלקות קא מיירי:

    לא צריכא - שבא ביאה אחת על אלמנת ראובן שהיתה וכו':

    איסור מוסיף אית ליה - שהוא חל על איסור כשהאיסור השני מוסיף עליה לאוסרה במה שהיתה מותרת לו מחמת איסור ראשון אית ליה שהוא חל אע"פ שהיתה אסורה לו מחמת איסור ראשון להתחייב שתים הילכך בזמן שהן כסדר יש בכולן איסור מוסיף כדמפרש ואזיל אלמנה לא היתה אסורה לכהן הדיוט:

    נתגרשה מגו דאיתוסף עלה - מחמת שם גרושה איסור אצל הדיוט שהיתה מותרת לו:

    איתוסף בה איסור גרושה אצל כ"ג - ואע"פ שאסורה לו כבר ומיחייב שתים:

    למיכל בתרומה - אם בת כהן היא:

    מגו דאיתוסף בה איסורא - משום חללה למיכל בתרומה כדילפינן מלא יחלל דנתחללה מקדושתה:

    איתוסף בה איסור לגבי כ"ג - ללקות אף משום חללה:

    מאי איסור מוסיף אית בה - במה נאסרה משום זה שלא נאסרה קודם לכן:

    הואיל ושם זנות פוסל אפי' בישראל - כגון אם זינתה תחתיו נאסרת על בעלה הכא נמי אע"ג דהאי זנות לאו תחת בעלה הוא מיהו שם זנות אשכחן ביה מוסיף בעלמא:

    כל שהוא ביקח - והוא אשה בבתוליה יקח וסמיך ליה אלמנה וגרושה וחללה זונה לא יקח כל שאתה קורא בה כשהיא בתולה יקח דראויה לכ"ג ישנו בבל יקח אם היתה אלמנה:

    פרט לכ"ג וכו' - שאינו לוקה עליה משום איסור כהונה אלא משום איסור אחותו:

    פטור - מכרת דלא אתי איסור יום כפורים ומיחל אאיסור נבילה דקדים אם נתנבלה מערב יום כפורים הרי קדם איסור נבלה ואם נתנבלה ביום כפורים אפי' הכי אסורה היתה עליו מבערב משום אבר מן החי:

    איסור חמור על איסור קל - יום כפורים שהוא בכרת על איסור נבילה שהוא בלאו:

    אבל איסור קל כו' - כגון אלמנה לכהן גדול על איסור אחותו שהיא בכרת:

    ואיכא דאמרי הא מני - דאיצטריך ליה למילף דלא ליחול איסור אלמנה לכ"ג על איסור אחותו:

    רבנן היא - דאמרי איסור חל על איסור הילכך איצטריך להו למילף דה"מ איסור חמור על איסור קל אבל קל על חמור לא חייל:

    איסור כהונה שאני - שריבה בהן הכתוב מצות יתירות הילכך אפילו קל על חמור דעלמא ליחול קא משמע לן:

    זונה משוי לה - פשיטא ליה דזונה משוי לה דהא נבעלה בעילת פסול ואסורה לכהן משום זונה אלא הא מיבעיא לי חללה מי משוי לה ללקות כהן עליה משום חללה או לא:

    לכ"ג מיבעיא - מהדיוטותו נאסרה עליו:

    כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה - האמורות אצל כהן הדיוט שייחד לה לאו לעצמה ואשה גרושה מאישה לא יקחו (ויקרא כ״א:ז׳) ללמדך שאם זונה וחללה וגרושה היא לוקה עליה אף משום גרושה כך חלוקה בכ"ג אע"פ שנאמרו (לו) בו בלאו אחד:

    פשיטא מיגרע גרע - בתמיה וכי מפני שנעשה כ"ג נתמעטה קדושתו הלא מהדיוטותו נחלקה עליו לשני לאוין:

    איתוסף בה איסור גרושה אצל כ"ג - ואע"פ שאסורה לו כבר ומיחייב שתים:

    הואיל ושם זנות פוסל אפי' בישראל - כגון אם זינתה תחתיו נאסרת על בעלה הכא נמי אע"ג דהאי זנות לאו תחת בעלה הוא מיהו שם זנות אשכחן ביה מוסיף בעלמא:

    כך חלוקה אלמנה מגרושה כו' - שאם היתה אלמנה וגרושה וחללה זונה חייב על כל אחת ואחת והאי דנקט תנא לפלוגי אלמנה לחודה ולא איצטריך לפלוגי חללה מזונה משום דחללה דמוחלקת מזונה מכהן הדיוט קים לן דגלי בגרושה וה"ה בחללה אבל אלמנה דאיתוספא בכ"ג ולא מצינו בה שנתחלקה איצטריך ליה למילף:

    חללה למה נאמרה - הרי אסורה לכהן הדיוט לומר לך אין חללה אלא מאיסור כהונה מקרא יתירה דרשי' דהאי דהדר כתבה להכי כתבה לומר שתלמד מסדר האמור חללה אחר אלמנה וגרושה שאין איסורן נוהג אלא בכהנים ולא כתבה אחר זונה שמצינו שם זנות פוסל בישראל לומר לך שאין נקראת חללה אלא מביאת פסול כהונה לבדה ולא מביאת איסור הנוהג אף בישראל:

    ונאמר להלן - בכהן הדיוט:

    מה כאן - בכ"ג זרעו חולין דכתיב לא יחלל:

    הילכך - הואיל ואין חללה אלא מאיסור כהונה:

    כהן - הדיוט או כ"ג שבא על אחותו פנויה:

    קידושין 77 עמוד ב

    1הרי גופין מוחלקים, הרי שמות מוחלקים!

    2אלא שבא על אלמנה אחת שלש ביאות. היכי דמי? אי דלא אתרו ביה פשיטא דאינו חייב אלא אחת.

    3אלא דאתרו ביה אכל חדא וחדא אמאי אינו חייב אלא אחת? והתנן: נזיר שהיה שותה יין כל היום כולו אינו חייב אלא אחת. אמרו לו: ״אל תשתה״ ״אל תשתה״ והוא שותה חייב על כל אחת ואחת!

    4לא צריכא, שבא על אלמנת ראובן שהיתה אלמנת שמעון שהיתה אלמנת לוי. מהו דתימא הרי שמות מוחלקים קמ"ל גופים מוחלקים בעינן, וליכא.

    5(ויקרא כא, יד) אלמנה וגרושה וחללה זונה האי תנא מאי קסבר אי קסבר איסור חל על איסור. איפכא נמי ואי קסבר אין איסור חל על איסור אפילו כסדר הזה נמי לא׃

    6אמר רבא האי תנא איסור חל על איסור לית ליה איסור מוסיף אית ליה׃

    7אלמנה אסורה לכהן גדול ושריא לכהן הדיוט הויא לה גרושה מיגו דאיתוסף לה איסורא לגבי כהן הדיוט איתוסף לה איסורא לגבי כהן גדול ועדיין שריא למיכל בתרומה הויא לה חללה מיגו דאיתוסף איסורא למיכל בתרומה איתוסף איסורא לגבי כהן גדול׃

    8אלא זונה מאי איסור מוסיף אית בה אמר רב חנא בר רב קטינא הואיל ושם זנות פוסל בישראל׃

    9תני תנא קמיה דרב ששת כל שהוא (ויקרא כא, יד) ביקח הרי הוא (ויקרא כא, יד) בלא יקח כל שאינו ביקח אינו בלא יקח פרט לכהן גדול שבא על אחותו אלמנה׃

    10אמר ליה דאמר לך מני ר' שמעון היא דאמר אין איסור חל על איסור דתניא רבי שמעון אומר האוכל נבילה ביום הכפורים פטור דאי רבנן הא אמרי איסור חל על איסור׃

    11אפי' תימא רבנן כי אמרי רבנן איסור חל על איסור ה"מ איסור חמור על איסור קל אבל איסור קל על איסור חמור לא חייל׃

    12איכא דאמרי הא מני רבנן היא דאמרי איסור חל על איסור וכי אמרי רבנן איסור חל על איסור הני מילי איסור חמור על איסור קל אבל איסור קל על איסור חמור לא חייל דאי ר"ש השתא איסור חמור על איסור קל לא חייל איסור קל על איסור חמור מיבעיא׃

    13מהו דתימא איסור כהונה שאני קמ"ל׃

    14אמר ליה רב פפא לאביי ישראל הבא על אחותו זונה משוי לה חללה משוי לה או לא משוי לה׃

    15מי אמרינן קל וחומר מחייבי לאוין הויא חללה מחייבי כריתות לא כל שכן או דילמא אין חללה אלא מאיסור כהונה אמר ליה אין (איסור) חללה אלא מאיסור כהונה בלבד׃

    16אמר רבא מנא הא מילתא דאמור רבנן אין חללה אלא מאיסור כהונה דתניא לא יאמר גרושה בכהן גדול ותיתי בקל וחומר מכהן הדיוט ואנא אמינא השתא לכהן הדיוט אסורה לכהן גדול מיבעיא למה נאמרה כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט כך חלוקה בכהן גדול׃

    17פשיטא מיגרע גרעה אלא כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט כך אלמנה חלוקה מגרושה וחללה זונה בכהן גדול׃

    18חללה למה נאמרה אין חללה אלא מאיסור כהונה זונה למה נאמרה נאמר כאן זונה ונאמר להלן זונה מה כאן זרעו חולין אף להלן זרעו חולין׃

    19אמר רב אשי הילכך כהן הבא על אחותו׃

    Tosafot

    הרי גופים מוחלקים ושמות מוחלקים - נראה דבכדי נקט שמות מוחלקין שהרי בא על שלשה נשים נדות בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת ואע"פ שהן שם אחד כלומר שכולן נשים לאיש אחד כדמפרש [בכריתות פ"ג] (דף טו.) אלא האי דנקט ג' אלמנות של ג' בני אדם לאו דוקא דה"ה ג' אלמנות של אדם אחד וכן משמע מדמשני אלא שבא על אלמנה אחת ג' ביאות ולא משני שבא על שלשה אלמנות של אדם אחד מכלל דכה"ג חייב שלשה:

    פרט לכ"ג שבא על אחותו אלמנה - תימה מאי קאמר בסמוך דרבי שמעון לית ליה איסור חל על איסור אימא דאיסור חל על איסור לית ליה איסור מוסיף אית ליה והאי איסורא מוסיף הוא גבי אחותו שהרי מעיקרא היה האיסור משום אחותו וכשנתאלמנה איתוסף בה איסור אלמנה [דהוי איסור מוסיף לגבי משוח מלחמה שאינו אחיו וכל הנשים האסורות לכ"ג אסורות אף למשוח מלחמה] וי"ל דאיתא בברייתא אחרת דרבי שמעון אפילו איסור מוסיף לית ליה א"נ יש לומר דהכי מייתי כיון דר"ש לית ליה איסור חל על איסור ואע"ג דהוי איסור חמור על איסור קל כי ההיא דאוכל נבילה ביום הכפורים דלא חל איסור יום הכפורים שהיא בכרת על איסור נבלה שהיא בלאו הכי אית לן למימר דלית ליה איסור מוסיף באיסור קל על איסור חמור כי ההיא דכ"ג שבא על אחותו אלמנה:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    האי תנא איסור חל על איסור בכל אנפא לית ליה אבל איסור מוסף אית ליה. פי' איסור מוסף כל שנוסף בחתיכה זו תוספות חומרא באיסור האחרון יותר על הראשון הן לנאסר ראשון כגון שנוסף בו איסור הנאה או חומרא אחרינא או שנוסף בו איסור לאחרים שלא היו נאסרין באיסור ראשון כהני דפריש תלמודא הכא. ויש איסור כולל והוא שלא נוסף באיסור אחרון שום חומרא בחתיכה זו לשום אדם יותר על האיסור הראשון אלא שחל איסור דרך כלל על חתיכה זו עם שאר חתיכות דהיתר ומיגו דחייל אהיתיר' חייל אאיסיר' כגון נבלה שנתנבלה מערב יום הכיפורים דכי אתי יוה"כ וחייל איסור אכילה בחתיכה של היתר חייל נמי בנבלה ויש איסור בת אחת והוא כל שחלין בחתיכה א' שני איסורין כאחת שלא קדם א' לחברו ובאיסור בת א' מודו כ"ע אבל באיסור מוסיף ואיסור כולל איכא פלוגתא ומאן דמידו באיסור כולל מודה נמי באיסור מוסיף ואיכא דמודה באיסור מוסף ולא מודה בכולל ואיכא דלא מודה בחד מינייהו כדאיתא במסכת שבועות בהדיא:

    הואיל ושם זנות פוסל בישראל דאשת ישראל שזינתה אסורה לבעלה אפילו ישראל חשיב בכל דוכתא איסור מוסיף:

    תני תנא קמי' דרב ששת כו' - עד פרט לאחותו של כ"ג אלמנה דלא אתי איסור אלמנה וחייל אאיסור אחות ואיני חייב עליה אלא משום אחותו אמר ליה דאמר לך מני ר"ש היא דסבר אין איסור חל על איסור דתניא ר"ש אומר האוכל נבלה ביום הכיפורים פטור פירש"י ז"ל פטור מיוה"כ לעולם ולא מבעיא בשנתנבלה מערב יום הכיפורים דלא אתי איסור יום הכיפורים וחייל אאיסור נבלה דקדים אלא אפילו נתנבלה ביום הכיפורים דאיסור יום הכיפורים קדים אפילו בהא פטור מכרת דאפילו בעודה בחיים לא חל עליה איסור יום הכיפורים משום דקדים ליה איסור אבר מן החי. ולא נהירא דאם כן שנתנבלה ביום הכיפורים ופקע מיניה איסור אבר מן החי אמאי לא חיילו עליה כי הדדי איסור נבלה ויום הכיפורים דהא איסור בת אחת דכוותה היא דמודה בה רבי שמעון דהא דכותה אמר ביבמות פרק ד' אחין גבי זר שאוכל מליקה שחייב שתים אפילו לר"ש משום דהוה איסור בת אחת ופירש"י ז"ל התם שכל זמן שלא נמלקה יש בה משום מעילה ואפילו לאחר מליקה נמי כל זמן שלא הזה דמה שלא נראית לכהנים וכדתנן במסכ' מעילה חטאת העוף מועלין בה משהקדישה נמלקה הוכשר' ליפסול בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה הזה דמה חייבין עליה משום פגול נותר וטמא ואין בה מעילה דאלמא אפילו לאחר מליקה יש בה מעילה עד שמזה דמה ונראית לכהנים וכל זמן שיש בה איסור מעילה לא חיילי עליה איסור נבילה ולא איסור זרות איסור נבלה דמליקה לא חייל דהא קדים ליה איסור מעילה מחיים ואין איסור חל על איסור ואיסור זרות נמי לא חייל דאף על גב דקדשא אין איסור זרות חל עלייהו לא מחיים ולא במליקת' עד שהזה דמה ונראית לכהנים וכדתניא בהדיא בפ' אלו הלוקין זר שאכל בשר חטאת ואשם קודם זריקת דמים פטור דכתיב ואכלו אותם אשר כפר בהם וזר לא יאכל. הלכך כל זמן שלא הזה דמה יש בה מעילה ולא חיילי בה איסור נבילה ואיסור זרות נבילה ומכיון שהזה דמה פקע איסור מעילה וחיילי עלה איסור נבילה ואיסור זרות כאחד וכ"פ ר"ח ז"ל:

    ויש שפירשו דמשום הכי פטור מיוה"פ ולא חייל אחתיכה זו שנתנבלה ביום הכיפורים באיסור בת א' משום דאיסור נבילה קודם בה לאיסור יוה"כ ולא הוי איסור בת א' דנביל' שיעורה בכזית ויוה"כ שיעורו בככותבות ול"נ דאנן לאו לחיוביה לאוכל אתינן אלא לדון באיסורין האיך חלין וחתיכה שיש בה כותבות הרי קדים וחייל ביה איסור יוה"כ כשם שחל איסור נבילה על כזית שבו ואין א' מהם קודם לחברו וזה פשוט מאוד. והראב"ד ז"ל פירש דלעולם קדים איסור נבלה לאיסור יוה"כ. שאון דנין בענין זה בחתיכה זו עצמה אלא בחתיכה כיוצא בה והאי גברא משעה שנעשה גדול קודם יוה"כ נתחייב באיסור נבלה דאף על גב דעדיין לא נתנבלה בהמה זו הא איכא כמה נבלות בעלמא דמתסר בהו ולא חל עליו איסור יוה"כ עד עכשיו שהרי לא היה שם יוה"כ בעולם משנעשה גדול עד עכשיו וכדאמרינן התם ביבמות בזר ששמש בשבת שחייב ב' באיסור בת אחת כגון דאייתי שתי שערות ונעשה גדול בשבת דהאי שעתא חייל עליה חיוב מצות. ואשתכח דחייל עליה איסור שבת ואיסור זרות כאחד הלכך אע"פ שחל שבת קודם שיבא איסור זרות לעולם אנן בתר זמן דחיילי עליה איסורו אזלינן וכ"פ הוא ז"ל בהא דאמרינן לעיל דזר שאכל מליקה חייב בב' באיסור א' משום דכבר נעשה גדול קודם לכן וחלו עליו כאחת איסור זרות ונבילה מאותה שעה ואע"ג שלא נמלק עוף זה עדיין הא כמה נבלות וכמה קדשים דמתסר בהו. ואין זה נכון כלל דלעולם בכל איסורין שעל ידי מעשה אין הולכין ואין דנין בענין חלות איסורין אחר איסורין דעלמא כיוצא בחתיכה זו לומר תתחייב בזו משעה שנעשה גדול אלא א' חתיכה זו שנתקל ביה דנין מאימתי חל עליה האיסור דאלת"ה מצינו דאיסור דוחה איסור ואנן לא אמרינן בשום דוכתא שיהא איסור דוחה איסור אלא שאין איסור חל על איסור וראיה לדבר מדאמרינן התם בההוא פירקא חמותו ונעשית אשת איש נדון בחמותו בשריפה ואינו נדון באשת איש בחנק משום דאיסור חמותה קדים באשה זו לאיסור אשת איש ואם איתא דאזלינן בתר נשים דעלמא הוה לן למימר שיהא נדון בא"א דהא גברא משעה שנעשה גדול חייל עליה איסור אשת איש גבי נשים נשואות דעלמא ואיסור חמות לא חייל עליה עד שנעשית חמותו אלא ודאי דלא אמרינן הכי שאם אתה אומר כן נמצא איסור דוחה איסור דהאי גברא כיון שנעשית אשה זו חמותו קם עליה באיסור חמות ואלו בא עליה היה חייב שריפה ואם אתה אומר דהשתא נעשית א"א יהא נדון בחנק נמצא איסור דוחה איסור והא לא אפשר דאיסור שבו להיכן הלך וכדאמרינן בפרק גיד הנשה פשיטא משום דאיקדשה פקע מיניה איסור גיד הנשה וראיה לדבר נמי מדאמר בפ' גיד הנשה דתנן דגיד הנשה נוהג במוקדשין דשקלינן וטרינן ופרישנא דמתני' בוולדות קדשים עסקינן וקסבר ולדות קדשים ממעי אמן קדושים וקסבר דגיד הנשה נוהג בשליל דאיסור גיד הנשה ואיסור מוקדשים בהדי הדדי קא אתו ולדברי מר"ן ז"ל למה ליה למימר דקסבר ממעי אמן קדושין ונוהג בשליל יבלאו הכי טמא דאף על גב דאיסור גיד הגשה קדם בזה לאיסור מוקדשין מכלמקום דכיון שנעשה גדול חיילי עליה איסור גיד הנשה ואיסור מוקדשין כאחת דהא איכא בעלמא כמה גידין וכמה מוקדשין וכמו שפירש הוא ז"ל בזר שאכל מליקה אלא דהא ודאי ליתא ולעולם בחתיכה זו דנין כמו שאמרנו והיינו ההוא דזר ששמש בשבת ונעשה גדול בו ביום שחייב שתים מפני שבמלאכה זו בעצמה חלו עליו איסור שבת ואיסור זרות כי הדדי ולא נתחייב בשום איסור עד עכשיו שנעשה גדול וחלו עליה איסור זרות ושבת כאחת אבל אידך דקדמי איסורי אהדדי אחר שנעשה גדול ליכא למימר הכי מטעמא דאמרן תדע דלמאן דאמר איסור חל ע"א כאחת שבת והוא יוה"כ חייב שתים ואמאי נימא דאיסור שבת קדים בשבתות דעלמא קודם י"ה זה ולחייב משום שבת לחוד אלא ודאי דהא ליתא לפי' יש לחוש האוכל נבלה ביום הכיפורים פטור שהוא פטור מן האחרון שאם נתנבלה מערב יום הכיפורים פטור מיוה"כ וחייב משום נבלה דקדים דאין איסור חל על איסור קודם ואם נתנבלה ביוה"כ מעיקרא חייל עליה איסור יום הכיפורים ולא חייל עליה השתא איסור נבלה ולפיכך מחייב משום יוה"כ ופטור משום נבלה ורבנן מודו בנתנבלה ביוה"כ ופליגי עלה בנתנבלה מעי"ה דקא סברי דאתי איסור יוה"כ וחייל אאיסור נבלה באיסור כולל במגו דאתכלל איסורא די"ה בחתיכות דהיתירא חייל נמי בנבילה דאיסור חמור חייל על איסור קל בכולל. ובמקצת נוסחאות אשכחן במסכת חולין ר"ש אומר האוכל נבלה ביוה"כ אינו חייב אלא א' פירוש ולא מסיימ' דפעמים חייב משום נבלה ופעמים חייב. משום יוה"כ ודאמרי' בנתנבלה ביוה"כ דחייל עלה איסור יוה"כ ולא מידחו משום אבר מן החי אפילו לר"ש משכחת לה בנולדה בהמה זו ביוה"כ עצמה דחייל עלה איסור יוה"כ ואיסור אבר מן החי כי הדדי וכשמתה פקע איסור אבר מן החי ואשתאר איסור יוה"כ ולא חייל עלה איסור נבלה מיהו לרבנן משכחת לה אפילו נולדה מעי"ה דאף על גב דאסיר' משום אבר מן החי חייל עלה איסור יוה"כ בכולל כנ"ל:

    אפילו תימא רבנן כי אמר רבנן איסור חל על איסור ה"מ איסור חמור על איסור קל כגון יום הכיפורים על נבלה אבל איסור קל על איסור חמור כי הכא דאיסור אלמנה קיל מאיסור אחות לא חייל עליה וה"נ אמרינן דאין איסור נבלה חל על איסור יוה"כ כדכתיבנא לעיל. ואיכא דק"ל אמאי לא קאמר דכי אמר רבנן איסור חל על איסור ה"מ באיסור כולל כההוא דנבלה שנתנבלה מעי"ה דחייל עלה איסור יוה"כ בכולל אבל הכא באלמנה ואחותו דליכא באלמנה איסור כולל לא ולאו קושיא היא דבהא נמי נהי דאיסור כולל ליכא איסור מוסיף איכא דמעיקרא קודם אלמנותה לא הוה אסורה אלא לכ"ג זה שהוא אחיה נתאלמנה איתסרא לכ"ג דעלמא דאע"ג דליכא שני כהנים גדולים בדור איכא כהן משיח וכהן שעבר שאסורין באלמנה כדאיתא בסוף מסכת הוריות אי נמי דלמחר תהא אסורה לכ"ג שיתמנה אחריו של לה וכיון דאיתוסף בה איסורא לעלמא איתוסף נמי להאי וקי"ל דמאן דלית ליה איסור כולל מודה באיסור מוסיף הלכך לרבנן דינא הוא דחייל איסור אלמנה על איסור חמותו באיסור מוסיף אלא דאין איסור קל חל על איסור חמור. ואיכא למידק מעיקרא היכי אוקימנ' לההיא כר"ש אי משום דאוכל נבלה ביוה"כ לא דמי דההיא איסור כולל והא דהכא איסור מוסיף ואע"ג דלית ליה איסור כולל אפשר דמודה באיסור מוסיף דהא אמר במסכת שבועות דאפילו מאן דלית ליה איסור כולל זימנין דמודה באיסור מוסיף וכ"ת דקים ליה לתלמודא דלא מודה ר"ש לא באיסור כולל ולא באיסור מוסיף אלא באיסור בת א' כדאיתא בפ"ד אחין מ"מ ה"ל לפרושי הכי הכא ולא למנקטיה סתמיה ממתנית' דהאוכל נבילה דההיא לאו הכריחא היא כדאמר. ואיכא למימר דאלו אתא תלמודא הכא לאכרוחי דהא ר"ש הוא הכי נמי דה"ל לאתויי ההיא דפ"ד אחין לאכרוחי דלית ליה לר"ש אלא איסור בת א' אבל לא אתא תלמודא הכא אלא דהא לאו רבנן היא דקא מודו באיסור כולל וכ"ש במוסיף ואם איתא אפשר דאתיא כר"ש דלא מודה בכולל וה"ה באיסור מוסיף מכל מקום ואפילו לא אתיא נמי כר"ש משום דמודה דאיסור מוסיף קים לן דלא אתיא כרבנן ודכותא דהא טובא בתלמודא. והא דאמרינן אין איסור קל חל על איסור חמור היינו בשאר אסורי אבל בקדשים חייל כדאיתא בכריתות פ' דם שחיטה:

    והא דאמרינן בפ"ד אחין דאפילו לרבי יוסי דאית ליה הבערה ללאו יצאת זר ששמש בשבת חייב שתים בהקטרה חדא משום זרות וחדא משום הבערה בשבת ואע"ג דהבערה איסור קל והוה לאו בעלמא חייל אאיסור זרות דחיוב מיתה והא לא קשיא למאן דמפרש התם דהא אוקימנא לרבי יוסי איסורו בלחוד חשוב לקוברו בין רשעים גמורים אבל התם איכא נוסחי דייקא דרבי יוסי לאוי נמי קתני כדכתיבנא התם ואיכא למימר דאע"ג דליכא בהבערה אלא לאו כיון דאיסורא משום שבת שם שבת א' הוא והוה איסור חמור דהוה בסקילה ולפיכך חייל אכל מידי וכי האי דאמרינן לעיל הואיל ושם זנות פוסל בישראל וכדאמרינן נמי בסמוך מ"ד איסור כהונה שאני דמשום איסור כהונה להוה חמורין כל לאוין דאיתב הקמ"ל דלא חשיב איסור כהונה לגביה איסור עריות איסור חמור אלא איסור קל אבל שבת פשיטא מילתא דאיסור חמור הוא וחייל אכל מילי:

    לא יאמר גרושה בכ"ג ותיתי מק"ו לא צריך ק"ו ממש שהרי כבר נאסר בה כשהיה הדיוט ומשום דנתמנה כ"ג לא ירד מקדושתיה אלא נקטיה לרבותא אפילו נתמנה מיד שהגדיל שלא היה הדיוט מעולם:

    כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט - פי' שחייב על גרושה לחודה אף על פי שאינה זונה וחללה דהא פלגא קרא ואשה גרושה מאישה לא יקחו ללמד שילקה עליה בפני עצמה וה"ה על חללה לחודה או על זונה לחודה כי בא זו ללמד על אלו הא לאו הכי ה"א שאינו חייב עד שיהו כולן בה. כך חלוקה אלמנה בכהן גדול סלקא דעתך אמינא כיון דכתיב אלמנה וגרושה וחללה זונה לא לחייב על אלמנה לחוד קא משמע לן דילמוד מגרושה דהדיוט דכהן גדול לא צריך קרא בפני עצמו דהא מגרושה (יליף) אלא ללמד על אלמנה אתא שיהא חייב עליה ולוקה עליה ובהא נמי חשיב לאו שבכללות שהרי לכך יצתה גרושה וכי הויא גרושה וחללה זונה לקי אכולהו למאן דאית ליה איסור חל על איסור כיון דהוה איסור מוסיף ולמאן דלית ליה איסור חע"א נ"מ לקוברו בין רשעים גמורים אבל ליכא לפרושי כדפי' רש"י ז"ל דקרא אתא לחלקן ולחייבו על כולן דא"כ תפשוט מהכא דאיסור חע"א באיסור מוסיף מיהא תקשי לכלהו תנאי דפליגי בהא ונימא להו קרא למאי אתא אלא ודאי דליתא אלא כדפירש"י כנ"ל:

    הא דאמרינן אין חללה אלא מאיסור כהונה - פי' דכולה יתירא הויא דלא לכתוב חללה וזונה דכ"ג דתיתי מכהן הדיוט אלא מיותר היא לדרשה שאין חללה באה אלא מאלמנה וגרושה שהם פסולי כהונה ובדין הוא דליכתבה בתר זונה שהיא גם כן מפסולי כהונה וכדאמר בסמוך אלא משום דאיכא זונה פוסלת בישראל כשזנתה תחת בעלה והייתי סבור אפילו מאיסורין דלאו כהונה הוה חללה להכי כתביה בתר אלמנה וגרושה ואמר כי זונה מיותר לג"ש נאמר כאן זונה וגו':

    אמר רב אשי הלכך - פי' כיון דאין חללה אלא מאיסור כהונה כהן הבא על אחותו זונה משויא לה דכל נבעלה לפסול לה הויא זונה לכהן חללה לא לה דכשבא עליה לא הוה בה פסול כהונה אלא פסול עריות השוה לכל. וכ"ת ואמאי והא בהעראה בעלמא נעשית זונה כדאית' ביבמות וכיון דכן כי גמר ביאתו הויא כפסולי כהונה ונעשית חללה. הא לא קשיא לפום מאי דכתיבנא בפ"ק דכי אמרי' דהעראה שמה ביאה ומחייב כשפירש ולא גמר ביאתו אבל כשגמר ביאתו דעתו על גמר ביאה הלכך בגמר ביאה הויא זונה:

    Babylonian Talmud · folio map

    Kiddushin 77b

    Kiddushin 77b. The full printed text of this folio side - 19 numbered segments, about 471 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Kiddushin 77b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026