Talmud Builders

    Kiddushin 76b

    Back to index

    English translation — Kiddushin 76b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1he interprets his statement as referring to a Levite woman or an Israelite woman, about whom the mishna states that one must investigate one additional generation. Therefore, Rav Adda bar Ahava’s ruling accords with that of the mishna. But shall we say the baraita disputes the mishna? The Gemara rejects this: No, what is the meaning of the mishna’s phrase: One additional? It means one pair, i.e., two more mothers on each side.

    2Rav Yehuda says that Rav says: This mishna presents the statement of Rabbi Meir, but the Rabbis say: All families retain a presumptive status of fitness, and do not require investigation. The Gemara asks: Is that so, did Rav really say this? But doesn’t Rav Ḥama bar Gurya say that Rav says: Our mishna is referring only to a case when an objection was registered about the family concerning its lineage, but if no objection was registered, everyone agrees that the family retains its presumptive status of fitness. The Gemara answers: The one who taught this statement in the name of Rav did not teach that other statement.

    3There are those who say that this discussion occurred as follows: Rav Yehuda says that Rav says: This mishna presents the statement of Rabbi Meir, but the Rabbis say: All families retain presumptive status of fitness. Rav Ḥama bar Gurya says that Rav says: When an objection is registered about a family concerning its lineage, everyone agrees that he must investigate it. According to this version, there is no contradiction between these two complementary statements.

    4§ The mishna teaches that one need not investigate from the altar and above. The Gemara asks: What is the reason for this? The Gemara answers: If the Sanhedrin had not examined his lineage they would not have allowed him to ascend to the altar and perform the sacrificial rites. The mishna further teaches: Nor must one investigate from the platform and above. The Gemara asks: What is the reason? The Gemara answers: It is as the Master said in his description of the Temple chambers ( Tosefta , Ḥagiga 2:4): For there in the Hewn Chamber those of the priesthood with unflawed lineage and the Levites of unflawed lineage sat and examined the lineage of everyone who came to serve in the Temple.

    5The mishna also taught: Nor must one investigate from the Sanhedrin and above. What is the reason there is no need to investigate further? The Gemara answers: It is as Rav Yosef taught that just as the court is clean in justice, so too, it is clean of any blemish, i.e., it does not include anyone of flawed lineage. Mareimar said: What is the verse from which it is derived? It states: “You are all fair, my love; and there is no blemish in you” (Song of Songs 4:7).

    6The Gemara asks: But perhaps you should say that this is referring to an actual blemish, that one who has a physical blemish may not be appointed to the Sanhedrin. Rav Aḥa bar Ya’akov said: It is not necessary to derive the halakha that one who has a physical blemish may not be appointed to the Sanhedrin from this verse, as the verse states with regard to the transfer of the Divine Spirit from Moses to the Elders: “That they may stand there with you” (Numbers 11:16), and the phrase “with you” is explained to mean: With similarity to you, teaching that the members of the Sanhedrin must be whole in body like Moses.

    7The Gemara rejects this proof: But perhaps those who were with Moses had to be free of any blemish due to the Divine Presence, which rested upon them, but this is not a requirement for judges on the Sanhedrin. Rav Naḥman said that the verse states: “So shall they make it easier for you and bear the burden with you” (Exodus 18:22). The phrase “with you” is explained to mean: With similarity to you, i.e., without blemish. This verse is referring to the appointment of regular judges, upon whom the Divine Presence does not rest, and teaches that all members of the Sanhedrin must be whole in body. The verse from Song of Songs teaches that they must be of unflawed lineage as well.

    8§ The mishna teaches: Anyone whose ancestors held public posts may marry into the priesthood without investigation. The Gemara asks: Is this to say that we do not establish officers and other public appointees from people with flawed lineage? And the Gemara raises a contradiction from the following statement: All are fit to judge cases of monetary law, but not all are fit to judge cases of capital law. And we discussed it: What does the word: All, serve to include? And Rav Yehuda says: It serves to include a mamzer , that he may judge cases of monetary law. This indicates that even a mamzer may occupy a public position. Abaye said: The mishna is referring to public officials in Jerusalem, where they were particular that all their judges should be of unflawed lineage. And Rav Shimon bar Zeira similarly taught in the baraita of Kiddushin from the school of Levi: It is referring to public officials in Jerusalem.

    9The mishna teaches: And anyone whose ancestors were charity collectors may marry into the priesthood without investigation. The Gemara asks: What is the reason for this? The Gemara answers: It is due to the fact that they quarrel with people, as the Master said: Those appointed to collect charity may forcibly take collateral for charity from those who have not fulfilled their obligations even on the eve of Shabbat, when people are preoccupied and rushed, leading to quarrels. And if it is so that there is a flaw in the lineage of the collector’s family, it would generate publicity through the quarrels that are an unavoidable aspect of his job.

    10The Gemara relates: Rav Adda bar Ahava’s host was the son of a convert, and he and Rav Beivai were quarreling. One said: I will perform the service of the city, i.e., I will be appointed to a position of authority, and one said: I will perform the service of the city. They came before Rav Yosef to decide between them. Rav Yosef said to them: We learned: “You shall set him king over you, whom the Lord your God shall choose; one from among your brothers” (Deuteronomy 17:15). The repetition of the verb “set” in the verse [ som tasim ] indicates: All appointments that you appoint may be only from among your brothers. Therefore, a convert may not serve in any official position.

    11Rav Adda bar Ahava said to Rav Yosef: And does this halakha apply even if the mother of the person in question is born Jewish? In other words, does this apply to one whose father is a convert? Rav Yosef said to him: If his mother is born Jewish, the words: “From among your brothers” are said about him. Therefore, now that it has been determined that this person’s mother was born Jewish and that he is fit to serve a public role, Rav Beivai, who is a great man in Torah learning, should oversee the matters of Heaven, i.e., the public issues that involve the performance of mitzvot; and the Master, Rav Adda bar Ahava’s host, should oversee the other matters of the city. Abaye said, as a moral of the story: Therefore, if one has a Torah scholar as a guest, let him host a person such as Rav Adda bar Ahava, who knows how to plead in his favor, as it was the argument of Rav Adda bar Ahava that led to his host’s appointment.

    12The Gemara relates: Rabbi Zeira would deal with converts and assign them to positions of authority. Similarly, Rabba bar Avuh would deal with them. In the West, Eretz Yisrael, they would not establish even an appointee over measurements from them, as they extended the prohibition against appointing a convert as a king to include all positions of power. In Neharde’a, they would not establish even an appointee over irrigation of the city fields from them.

    13The mishna teaches that Rabbi Yosei says: Even the descendants of one who had signed as a witness in the Old Court of Tzippori does not need to have their lineage investigated. The Gemara explains: What is the reason for this? The Gemara answers: In that city, they would first examine witnesses and only afterward have them sign. Consequently, anyone who signed as a witness in Tzippori must certainly have been of unflawed lineage.

    14The mishna teaches that Rabbi Ḥanina ben Antigonus says: Even the descendants of one who was written in the army list of the Jewish king does not have their lineage investigated. Rav Yehuda says that Shmuel says: The reference is to one who was written in the list of the military troops of the House of David, who were all of pure lineage. Rav Yosef said: What is the verse from which it is derived? The phrase is: “Reckoned by lineage for service in war” (I Chronicles 7:40). The Gemara asks: And what is the reason for this requirement that they be of unflawed lineage? Rav Yehuda says that Rav says: It is in order that their merit and the merit of their ancestors will help them in battle.

    15The Gemara asks: But isn’t there Zelek the Ammonite, one of David’s warriors (II Samuel 23:37); what, is it not indicated that he was a convert who came from Ammon? The Gemara rejects this: No, his name indicates only that he dwelled in Ammon, but he was born a Jew. The Gemara asks: But isn’t there Uriah the Hittite (II Samuel 23:39); what, is it not indicated that he came from Heth? The Gemara rejects this: No, his name indicates only that he dwelled in Heth.

    16The Gemara further asks: But isn’t there Ittai the Gittite (II Samuel 15:19)? And if you would say that so too his name indicates that he dwelled in Gath but was born a Jew, but doesn’t Rav Naḥman say, to explain how David could make use of the crown of the idol of Ammon in apparent violation of the prohibition against deriving benefit from idolatry: Ittai the Gittite came and nullified its status of an idol. The halakha is that only a gentile can nullify an idol, by doing something degrading to it. This indicates that Ittai the Gittite must have been a gentile.

    17The Gemara again questions the statement that all of the soldiers in David’s army were of unflawed lineage. And further, Rav Yehuda says that Rav says: David had four hundred youths in his camp, all sons of beautiful women, i.e., born to women captured in war, who were therefore gentiles, all of whom had their hair cut in the komei style or who grew their hair in a gentile hairstyle [ belorit ] on the back of their heads, and all of them sat in gold carts [ bikroniyyot ] and would march at the head of troops in David’s army; and these very ones were the strong men of the House of David, i.e., David would rely on their strength. This states that David’s army included men of flawed lineage. The Gemara answers: These four hundred youths did not fight in the battles, but rather they would go forth in front of the troops in order to frighten everyone.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מוקי לה בלוייה וישראליתכדקתני מתניתין מוסיפין עליהן עוד אחת:

    מי לימא פליגאאמתניתין:

    מאי מוסיפין עוד אחתדקתני מתני':

    זוג אחתשתי אמהות:

    זו דברי ר"מסתם מתניתין דמצריך בדיקה:

    כשקרא עליו ערערא"צ בדיקה אלא אם קראו עליה שני עדים שמץ של פסול ולא שמעידים עדות גמורה אלא יציאת קול וכיון דקרא עליה ערער אמאי פליגי רבנן:

    מאן דמתני האמשמיה דרב:

    לא מתני האואמוראי נינהו רב יהודה ורב חמא אליבא דרב:

    צריך לבדוק אחריהאפי' לרבנן:

    ששם היו יושביםבלשכת הגזית היו יושבים סנהדרין מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערבים ומייחסים את הכהנים והלויים להבדיל פסולים מן העבודה ומן הדוכן:

    מכל מוםפסול יוחסין ובסנהדרין קאמר או גדולה או קטנה אבל דיינין בעלמא לא כדלקמן:

    עמךמיוחסין כמותך:

    ודלמא משום שכינהסנהדרין שבאותה שעה הוצרכו להיות מיוחסין משום שכינה על שם נבואה נאספו שם כדכתיב (במדבר י״א:י״ז) ואצלתי מן הרוח וגו' אבל סנהדרין שהן לדון כגון סנהדרי דיתרו חותן משה לא:

    ונשאו אתךגרסינן ולא גרס במשא העם אלא אסנהדרין דיתרו קאי והקל מעליך ונשאו אתך:

    שוטרי הרביםדיינין בעלמא שאינן ממנין עשרים ושלש של סנהדרי קטנה:

    בירושליםהיו מקפידין על כל דייניהם לייחסן:

    ממשכניןנוטלי' משכונות על צדקה שיפסקו עליו ואינו נותנן:

    ואפי' בערב שבתשהאדם טרוד ומתוך כך מריבין עמהן ומבזין אותן:

    כל משימותמריבוייא דמשמעות דקרא קא יליף משום תשים מקרב אחיך תשים כל משימות ואפי' סנהדרי קטנה:

    במילי דשמיאבגבאי צדקה ובקיצותה וחלוקתה וסדר מתורגמנין ומפטירין:

    במילי דמתאשאר צרכי צבור לדברי הרשות לטורזינא לכריא פתיא לאגלי גפא:

    לאשריכמו לתור להם מנוחה (במדבר י׳:ל״ג) אתר בית משרי:

    מיטפל בהומתעסק בהם לכבדם ולהושיבם בשררה:

    ריש כוריממונה על המדות לשון לתך וכור:

    גרגותאלהשקות בית השלחין פעמים שהם של רבים וממנים שוטר עליו שלא ישקה איש ביומו של חבירו:

    בחיילות של בית דודשהיו באים בחלוקה חדש בחדש וחוזרין חלילה והוא לשון איסטרטיא וכותבין בשמות משפחת פלוני ופלוני בחדש פלוני והיו זהירין לייחסן מכל מום כדמפרש שתסייעם זכות אבותם במלחמה:

    ותו ליכאל"ג:

    צלק העמוניבראשי גבורים אשר לדוד נמנה:

    דאתי מעמוןונתגייר אלמא לא הקפיד על הגרים:

    והא אמר רב נחמןבמס' עבודה זרה (דף מד.) בא אתי הגיתי שהיה עובד כוכבים ובטלה לעבודת כוכבים של עטרת מלכם והוא שם שיקוץ עמונים:

    ילדיםבחורים היו לדוד בחיילותיו ולא היו בניו:

    בני יפת תוארנשים שלקחו אנשי ישראל במלחמה כדכתיב (דברים כ״א:י״ב) והבאתה אל תוך ביתך ומתוך כך היו נוהגים כמשפטי העובדי כוכבים:

    מספרים קומי ומגדלי בלוריתמאחורי ערפם:

    לבעותי עלמאאבל לא היו יורדין בתוך המלחמה עם ישראל:

    קידושין 76 עמוד ב

    1מוקים לה בלויה ובת ישראל. אלא מתניתא נימא פליגא? לא, מאי ״עוד אחת״ זוג אחת.

    2אמר רב יהודה א"ר זו דברי ר' מאיר, אבל חכמים אומרים: כל משפחות בחזקת כשרות הן עומדות. איני? והאמר רב חמא בר גוריא אמר רב: משנתינו כשקורא עליו ערער! מאן דמתני הא לא מתני הא.

    3איכא דאמרי אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי ר' מאיר, אבל חכמים אומרים: כל משפחות בחזקת כשרות הן עומדות. אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: אם קורא עליו ערער, צריך לבדוק אחריה.

    4אין בודקין מן המזבח ולמעלה. מאי טעמא? אי לאו דבדקוה לא הוו מסקי ליה. ולא מן הדוכן ולמעלה. מאי טעמא? דאמר מר: ששם היו יושבים מייחסי כהונה ומייחסי לויה.

    5ולא מסנהדרין ולמעלה. מאי טעמא? דתני רב יוסף: כשם שבית דין מנוקין בצדק כך מנוקין מכל מום. אמר מרימר: מאי קראה (שיר השירים ד, ז) כולך יפה רעיתי ומום אין בך.

    6אימא מומא ממש! אמר רב אחא בר יעקב: אמר קרא: ״(במדבר יא״, טז) ״והתיצבו שם עמך״, ״עמך״ בדומים לך.

    7ודלמא משום שכינה? אמר רב נחמן, אמר קרא: ״(שמות יח״, כב) ״והקל מעליך ונשאו אתך״ בדומים לך.

    8כל מי שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים. למימרא דלא מוקמינן מפסולים? ורמינהו: הכל כשרים לדון דיני ממונות, ואין הכל כשרים לדון דיני נפשות. והוינן בה: ״הכל״ לאיתויי מאי? ואמר רב יהודה: לאיתויי ממזר! אמר אביי: בירושלים. וכן תני רב שמעון בר זירא בקידושי דבי לוי: בירושלים.

    9וגבאי צדקה משיאים. מאי טעמא? כיון דמנצו בהדי אינשי, דאמר מר: ממשכנים על הצדקה ואפילו בערב שבת, ואם איתא דאיכא אית ליה קלא.

    10אושפזיכניה דרב אדא בר אהבה גיורא הוה, והוה קא מנצי איהו ורב ביבי, מר אמר: אנא עבידנא סררותא דמתא, ומר אמר: אנא עבידנא סררותא דמתא. אתו לקמיה דרב יוסף אמר להו: תנינא: (דברים יז, טו) ״שום תשים עליך מלך... מקרב אחיך״, כל משימות שאתה משים לא יהיה אלא מקרב אחיך.

    11אמר ליה רב אדא בר אהבה: ואפילו אמו מישראל? אמר ליה: אמו מישראל מקרב אחיך קרינא ביה. הלכך רב ביבי דגברא רבא הוא ליעיין במילי דשמיא, ומר ליעיין במילי דמתא. אמר אביי הלכך מאן דמשרי צורבא מדרבנן באושפיזיכניה לאשרי כרב אדא בר אהבה, דידע למהפיך ליה בזכותיה.

    12רבי זירא מטפל בהו, רבה בר אבוה מטפל בהו. במערבא אפילו ריש כורי לא מוקמי מינייהו. בנהרדעא אפי' ריש גרגותא לא מוקמי מינייהו.

    13רבי יוסי אומר: אף מי שהיה וכו'. מאי טעמא? דייקי ומחתמי.

    14רבי חנינא בן אנטיגנוס וכו'. אמר רב יהודה אמר שמואל: בחיילות של בית דוד. אמר רב יוסף: מאי קרא? (דברי הימים א ז, מ) ״והתיחשם בצבא במלחמה״. וטעמא מאי? אמר רב יהודה אמר רב: כדי שתהא זכותן וזכות אבותם מסייעתן.

    15והאיכא (שמואל ב כג, לז) צלק העמוני, מאי לאו דאתי מעמון? לא, דיתיב בעמון. והאיכא (שמואל ב כג, לט) אוריה החתי, מאי לאו דאתי מחת? לא, דיתיב בחת.

    16והאיכא (שמואל ב טו, יט) אתי הגיתי וכי תימא הכי נמי דיתיב בגת והא אמר רב נחמן אתי הגיתי בא ובטלה׃

    17ועוד אמר רב: יהודה אמר רב ארבע מאות ילדים היו לו לדוד, וכולם בני יפת תואר היו, וכולם מסתפרים קומי, ומגדלים בלורית היו, וכולם יושבים בקרוניות של זהב והיו מהלכים בראשי גייסות, והן הן בעלי אגרופים של בית דוד! דאזלי לבעותי עלמא.

    Tosafot

    אין בודקין מן המזבח ולמעלה כו'ואם תאמר אמאי לא קתני אין בודקין משטרות ולמעלה דהא אמרינן בפ"ב דכתובות (דף כד:) מעלים משטרות ליוחסין וי"ל דאין זה רבותא דהא עדות מעליא הוא וא"ת ניתני נמי אין בודקין מנשיאות כפים ולמעלה ומתרומה ולמעלה כדאמר בפרק ב' דכתובות (שם) מעלין מתרומה ליוחסין ויש לומר דגם זה אינו רבותא כיון דלא שייך אלא בכהנים אבל הא [דתנן] אין בודקין מן המזבח ולמעלה רבותא הוא דמיירי אפילו בעבודות הכשרות בזרים כגון שחיטה או הפשט אע"ג דשחיטה כשרה בנשים ובעבדים היינו דיעבד אבל לכתחילה לא עבדי כי אם כשרים מיוחסין:

    והקל מעליך ונשאו אתךה"ג רש"י ול"ג במשא העם שהרי גבי שכינה כתיב כן והאי קרא דהכא כתיב ביתרו ולא כתיב ביה במשא העם:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    ששם היו מיוחסי כהונה ולוויהפי' דכי תנן התם לשכת הגזית שם היתה סנהדרי גדולה יושבת ודנה את וכהונה כהן שנמצא בו פסול לבוש שחורים ומתכסה שחורים ויוצא הולך לו כהן שלא נמצא בו פסול לובש לבנים ומתעטף לבנים ונכנס משמע עם אחיו הכהנים ויום טוב היו עושים שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן ומפרש במתני' כשם שהיו בודקים את הכהנים. כך היו בודקים את הלוים. אף מי שהיה חתום בארכי הישנה של צפורי שלא היו חותמין בה אלא מיוחסין:

    ונשאו אתך בדומין לךפי' היינו דכתיב בפ' יתרו והקל מעליך ונשאו אתך דאלו אידך דכתיב בע' זקנים ונשאו אתך במשא העם דלמא משום שכינה:

    הא דאמרי' ממשכנין על הצדקה אפילו בע"ש משום דכתיב ועשית אזהרה לב"ד שיעשוך כדאיתא בר"ה ואמרינן בירשלמי מכאן למשכון ואע"ג דקי"ל כל מצות עשה שמתן שכרה כתיב בצדה אין ב"ד מוזהרין עליה ובצדקה כתוב מתן שכרה בצדה בכמה דוכתי שאני הכא דגלי ביה קרא ועשית אזהרה לב"ד שיעשוך וטעמא דמילתא משום דהכא באמירתו נתחייב לגבוה או לעניים וכשם שכופין אותו לפרוע חובו כופין אתו לפרוע מה שנתחייב להקדש שלא יהא כח הדיוט חמור משל הקדש ובירושלמי פי' בזה טעם אחר ולא אתי בגמרא דילן כדכתיבנא בפ' השותפין. כיון דאמו מישראל מקרב אחיך קרינא ביה כדפרי' בב"ק:

    Babylonian Talmud · folio map

    Kiddushin 76b

    Kiddushin 76b. The full printed text of this folio side — 17 numbered segments, about 510 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מוקי לה בלוייה וישראלית כדקתני מתניתין מוסיפין עליהן עוד אחת:

    מי לימא פליגא אמתניתין:

    מאי מוסיפין עוד אחת דקתני מתני':

    זוג אחת שתי אמהות:

    זו דברי ר"מ סתם מתניתין דמצריך בדיקה:

    כשקרא עליו ערער א"צ בדיקה אלא אם קראו עליה שני עדים שמץ של פסול ולא שמעידים עדות גמורה אלא יציאת קול וכיון דקרא עליה ערער אמאי פליגי רבנן:

    מאן דמתני הא משמיה דרב:

    לא מתני הא ואמוראי נינהו רב יהודה ורב חמא אליבא דרב:

    26 more comments on this page.

    Rashi on Kiddushin 76b · Sefaria

    Tosafot

    אין בודקין מן המזבח ולמעלה כו' ואם תאמר אמאי לא קתני אין בודקין משטרות ולמעלה דהא אמרינן בפ"ב דכתובות (דף כד:) מעלים משטרות ליוחסין וי"ל דאין זה רבותא דהא עדות מעליא הוא וא"ת ניתני נמי אין בודקין מנשיאות כפים ולמעלה ומתרומה ולמעלה כדאמר בפרק ב' דכתובות (שם) מעלין מתרומה ליוחסין ויש לומר דגם זה אינו רבותא כיון דלא שייך אלא בכהנים אבל הא [דתנן] אין בודקין מן המזבח ולמעלה רבותא הוא דמיירי אפילו בעבודות הכשרות בזרים כגון שחיטה או הפשט אע"ג דשחיטה כשרה בנשים ובעבדים היינו דיעבד אבל לכתחילה לא עבדי כי אם כשרים מיוחסין:

    והקל מעליך ונשאו אתך ה"ג רש"י ול"ג במשא העם שהרי גבי שכינה כתיב כן והאי קרא דהכא כתיב ביתרו ולא כתיב ביה במשא העם:

    Tosafot on Kiddushin 76b · Sefaria

    Ritva

    ששם היו מיוחסי כהונה ולוויה פי' דכי תנן התם לשכת הגזית שם היתה סנהדרי גדולה יושבת ודנה את וכהונה כהן שנמצא בו פסול לבוש שחורים ומתכסה שחורים ויוצא הולך לו כהן שלא נמצא בו פסול לובש לבנים ומתעטף לבנים ונכנס משמע עם אחיו הכהנים ויום טוב היו עושים שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן ומפרש במתני' כשם שהיו בודקים את הכהנים. כך היו בודקים את הלוים. אף מי שהיה חתום בארכי הישנה של צפורי שלא היו חותמין בה אלא מיוחסין:

    ונשאו אתך בדומין לך פי' היינו דכתיב בפ' יתרו והקל מעליך ונשאו אתך דאלו אידך דכתיב בע' זקנים ונשאו אתך במשא העם דלמא משום שכינה:

    הא דאמרי' ממשכנין על הצדקה אפילו בע"ש משום דכתיב ועשית אזהרה לב"ד שיעשוך כדאיתא בר"ה ואמרינן בירשלמי מכאן למשכון ואע"ג דקי"ל כל מצות עשה שמתן שכרה כתיב בצדה אין ב"ד מוזהרין עליה ובצדקה כתוב מתן שכרה בצדה בכמה דוכתי שאני הכא דגלי ביה קרא ועשית אזהרה לב"ד שיעשוך וטעמא דמילתא משום דהכא באמירתו נתחייב לגבוה או לעניים וכשם שכופין אותו לפרוע חובו כופין אתו לפרוע מה שנתחייב להקדש שלא יהא כח הדיוט חמור משל הקדש ובירושלמי פי' בזה טעם אחר ולא אתי בגמרא דילן כדכתיבנא בפ' השותפין. כיון דאמו מישראל מקרב אחיך קרינא ביה כדפרי' בב"ק:

    Ritva on Kiddushin 76b · Sefaria

    Meiri

    כל הפסול לעדות פסול לדון ויש כשרים להעיד שהם פסולים לדון קצתם דוקא בדיני נפשות וקצתם אף בדיני ממונות כיצד אוהב ושונא וגר שאין אמו מישראל והמשוחרר פסולין אף לדיני ממונות זקן וסריס וממזר וסומא באחת מעיניו כשר לדיני ממונות ופסול לדיני נפשות וכבר ביארנוה במסכת סנהדרין הא כל שאמו מישראל הרי הוא כישראל גמור וממנין אותו לכל דבר שבשררה ומנוי כשאר כל ישראל וכשאין אמו מישראל אין ממנים אותו אף לשום שררה אלא שמקצת שררות מצרפין אותן עם האחרים ומבליעין אותם ביניהם כך נראה לי וזהו לדעתי פירוש מיטפל להו ואע"פ שגדולי הרבנים פירשוהו בענין אחר:

    ע"ז של ישראל אין לה בטילה אבל ע"ז של גוי בטילה ובטולה הוא על ידי גוי שיהא פיחוס בצורתה או שאר מינין שבבטול על הדרך שכבר הזכרנום במקומן במסכת ע"ז:

    Meiri on Kiddushin 76b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה אין בודקין כו' מעלין מתרומה ליוחסין וי"ל כו' עכ"ל איכא מ"ד דס"ל הכי התם ומה שהביאו התוספות לעיל דנאמן להאכילו בתרומה ואינו נאמן להשיאו אשה היינו כמ"ד דאין מעלין מתרומה ליוחסין וע"ש וק"ל:

    בא"ד בנשים ועבדים כו' אבל לכתחילה לא עבדי כ"א כו' עכ"ל אפי' זרים לכתחילה לא עבדי כ"א מיוחסין לכהונה וכ"ה בת"י וק"ל:

    Chidushei Halachot on Kiddushin 76b · Sefaria

    Penei Yehoshua

    א"ר יהודא אמר רב זו דברי ר"מ אבל חכמים אומרים כל המשפחות בחזקת כשרות עומדות. עיין מה שכתבתי לעיל דף ע"א ע"ב בהא דרב יהודא גופא לא מנסיב איתתא לבריה ואמר מי ידענא מהיכא אנסיב אף על גב דס"ל הכא דלחכמים כל המשפחות בחזקת כשרות עומדות והתם נמי קאמר משמיה דשמואל זו דברי ר"מ אבל חכמים אומרים כל הארצות בחזקת כשרות עומדות אלא דאפ"ה מחמיר על עצמו היה כדפרישית שם ועי"ל דהא דקאמר רב יהודא אמר רב זו דברי ר"מ היינו זו וסבירא ליה כיון דסתם משנה כרבי מאיר וכה"ג אשכחן להדיא בפר' אלמנה לכ"ג דף ס"ן דאיכא דוכתא דקאמר זו וס"ל ע"ש. ובזה יש ליישב לשון הטור א"ע סימן ב' שנתן טעם לדברי הפוסקים כסתם משנה דידן עיין שם. וכיוצא בזה כתב לתרץ בעל דרישה ופרישה והביא ראייה מפ' מצות חליצה דאיכא זו וס"ל אלא דהב"ח בקונטרס אחרון שם כתב דמפ' מצות חליצה אין ראייה אבל זו הראייה שכתבתי מפרק אלמנה לכ"ג לענ"ד ראייה אלימתא היא ואין להאריך כאן:

    תוספות בד"ה אין בודקין כו' וא"ת אמאי לא קתני אין בודקין משטרות כו' וא"ת ניתני נמי אין בודקין מנשיאות כפים ותרומה וכו'. עיין בלשון התוספות פרק האשה שנתארמלה מה שכתבו בזה מיהו לולי דבריהם היה באפשר לומר דהא דאמרינן התם בכל הנך דמעלין ליוחסין היינו היכא דלא קרא עליו ערעור דוקא וכמ"ד דאפ"ה בעי בדיקה או אף למ"ד כל המשפחות בחזקת כשרות הן נמי איכא לאוקמא כגון שאין אנו יודעין בו כלל מאיזה משפחה הוא וכשיטת כמה פוסקים דס"ל הכי עיין בטא"ע ובש"ע סימן ב' משא"כ הכא במשנתינו דאיירי בקרא עליו ערעור איכא למימר דלא מהני להעלותו מנשיאת כפים ומתרומה אלא דבר ברור בעינן ולכאורה סברא נכונה היא ואף למאן דלא מתני הא דקרא עליו ערעור אפ"ה מודה דמתניתין מילתא דפסיקא נקיט דהך בדיקה דד' אמהות ודאי מהני אף בקרא עליו ערעור ועיין בזה בב"ח ובבית שמואל. אלא דהתוספות לשיטתיהו שכתבו בפ' האשה שנתארמלה לחד פירושא דסוגייא דהתם נמי איירי בקרא עליו ערעור וא"כ משמע דבכל ענין מעלין מנשיאת כפים ליוחסין ע"ש ולדעתי עדיין צריך עיון:

    בא"ד אף ע"ג דשחיטה כשרה בנשים ובעבדים היינו דיעבד אבל לכתחילה לא עבדי כ"א כשרים ומיוחסין עכ"ל. ולכאורה יש להקשות מהא דקתני בזבחים ר"פ כל הפסולין ששחטו שחיטתן כשירה שהשחיטה כשירה בזרים בנשים ובעבדים ומקשה הש"ס דיעבד אין לכתחלה לא ורמינהו כו' ומסיק התם ה"ה דאפילו לכתחלה כו' עיין שם אלא דלא קשה מידי דהא דאמרינן התם דכשירין אף לכתחלה היינו מדין תורה ודאי כשירין אף לכתחלה ולאפוקי ממאי דס"ד מעיקרא דאין כשירין לכתחלה כלל אלא בדיעבד הקרבן כשר משא"כ מה שכתבו התוספות כאן דלכתחלה לא עבדי כ"א כשירין ומיוחסין היינו ממנהג וסלסול שנהגו הכהנים למעלה בעלמא כן נ"ל בכוונת התוספות:

    רש"י בד"ה ונשאו אתך גרסינן כו' וכ"כ התוספות בשם רש"י ז"ל דלא גרסינן במשא העם שהרי גבי שכינה כתיב כו' עכ"ל. והוא מלשון רש"י בפרק אחד דיני ממונות דף ל"ו אלא דמהרש"ל בחכמת שלמה כתב שם שהקשו בישיבה דהוי דלא כרבי יהודא ודלא כרבנן דפ"ק דסנהדרין דף ט"ו דרבי יהודא דריש מונשאו אתן דפ' בהעלותך אתן בדומין לך ורבנן דרשו אתך ואת בהדייהו וע"ש במהרש"ל ומהרש"א ז"ל באריכות ולענ"ד לא ידענא מאי קשיא להו דרבי יהודה גופא לא דריש התם אתך בדומין לך לדרשה דלדורות פסולין אלא לאפוקי מדרשא דת"ק דקאמר אתך ואת בהדייהו קאמר ר"י דאיצטריך לאתך בדומין לך אף אם יהיה הטעם משום כבוד השכינה באותו שעה דבעי בדומין לך והא דאמרינן התם מעיקרא עמך משום שכינה לא איירי כלל לענין מיוחסין אלא כמו שפרש"י שם בענין אחר משא"כ הכא ובפ' א' דיני ממונות דמייתי מעיקרא מקרא דוהתיצבו עמך לענין דלדורות בעינן מיוחסין דוקא וקרוב הדבר לומר דהכא נמי אסיפא דקרא סמיך דכתיב ונשאו אתך במשא העם דהיינו אתך בדומין לן ואפ"ה מקשה הש"ס ודלמא משום שכינה א"כ ע"כ דהא דמסיק רבי נחמן היינו מקרא דוהקל מעליך ונשאו אתך דכתיב ביתרו. מיהו הא דלא מייתי רבי אחא מעיקרא מקרא דיתרו נראה משום דמקרא דיתרו לא שמעינן אלא דמהדרינן לכתחלה אמיוחסין דומיא דכל הנך דאמר יתרו ואתה תחזה אנשי חיל ומנו שבע מידות ואפ"ה אין מעכבין בדיעבד מש"ה מייתי נמי קרא דוהתיצבו עמך דפ' בהעלותך דמשמע ששנה הכתוב לעכב ולפ"ז מצינן למימר דרבי נחמן לא פליג אדרב אחא מדלא קאמר אלא ובזה נתיישב לשון הרמב"ם ז"ל שהביא בהל' סנהדרין קרא דוהתיצבו עמך כן נ"ל:

    שם והאיכא אורי' החתי מאי לאו דאתי מחת קשיא לי מאי ס"ד דאתי מחת ממש שהוא מז' אומות וא"כ בת שבע היאך הותרה לו הא קי"ל דבגירותן אסירי מלא תתחתן בם ואפשר דהשתא ס"ל דלא תתחתן מהם בגיותן קאי ובגירותן לא הוי אלא מדרבנן והיינו כדס"ל לדרב' מעיקרא בפ' הערל ומכ"ש דא"ש טפי לפי שיטת הסוברים דאף למסקנא דלא תתחתן איירי בגירותן היינו דוקא לאותן שנתגיירו בעצמן אבל אותן הנולדין מהן לא אסירי אלא מדרבנן ומגזרה דדוד גזר על הנתינים וא"כ האי שעתא דאורי' ודאי קדים לאותה גזירה. מיהו במדרש מצאתי דאורי' בעצמו היה מחת ממש נושא כליו של גלית היה ובאמת נענש דוד על שהשיאו לבת שבע וא"ל הקב"ה חיין אשתן נתת לו והוא דלא כמסקנת תלמודא דידן דהכא ובדרוש הארכתי:

    Penei Yehoshua on Kiddushin 76b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    אָמַר מְרֵימַר מַאי קְרָאָה "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז). יש להקשות מאי סלקא דעתיה דתלמודא מעיקרא לפרש האי 'מוּם' דיוחסין ולא פירש מוּם ממש כדדחי ליה אחר כך? ונראה לי בס"ד דאי מום ממש למאי אצטריך למימר אחר שכבר אמר כֻּלָּךְ יָפָה? ולכן פירש כֻּלָּךְ יָפָה על הגוף וּמוּם דיוחסין נמי אֵין בָּךְ. מיהו יש להבין על יוחסין איך קרי ליה מוּם? ונראה לי דקאי על ממזרות והממזר נוטריקון 'מום זר' ולזה אמר וּמוּם דממזרות אֵין בָּךְ. והנה מהכא משמע מרימר הוא דיליף מהאי ולאו ברייתא דתני רב יוסף וביבמות (יבמות קא.) קתני האי קרא בברייתא דתני רב יוסף? ויש לומר דלעולם הוא כמו שאמרו כאן, וביבמות קיצר תלמודא ונקיט הוכחא דהאי קרא כמה דתני רב יוסף וכן בסנהדרין (סנהדרין לו:) נקיט כדהכא וזה עיקר.

    וְהָאִיכָּא "אוּרִיָּה הַחִתִּי"? מַאי לָאו, דְּאַתִּי מֵחֵת? לָא, דְּיָתִיב בְּחֵת (שמואל ב כג, לט). קשא כבר תירץ לו ב'צֶלֶק הָעַמּוֹנִי' דיתיב בעמון ומאי מקשי מהכא דהוא הדין כאן? ונראה לי בס"ד דסבר המקשן באוריה משמע טפי דאתי מחת משום דנתן הנביא קראו ב' פעמים בדבר ה' בשם אוריה החתי דכתיב בשמואל (שמואל ב' יב, ט) מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר הֳ' לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינָיו אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן וכו' עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי וַתִּקַּח אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה, וקשא למה האריך לקראו ב' פעמים בשם אוריה החתי ולא אמר אוריה בסתם? אך הדברים מוכיחין שהוא היה גר ולכן הזכירו בשם אוריה החתי לומר שהיה גר כדי להפליג בזה התוכחה על אותו עון ולומר דאיכא חלול ה' טפי בזה משום דהיה גר וכך עשית לו. וכמו שאמרו בגמרא דיבמות (יבמות עט.) על בְּנֵי רִצְפָּה בַת אַיָּה דתלו אותם בעבור הגבעונים והא כתיב (דברים כא, כג) לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא שהיו עוברים ושבים אומרים מה טיבן של אלו הללו? בני מלכים הם! ומה עשו? פשטו ידיהם בגרים גרורים. אמרו אין לך אומה שראוים להדבק בה כזו ומה בני מלכים כך בני הדיוטות על אחת כמה וכמה ומה גרים גרורים כך ישראל על אחת כמה וכמה! מיד נתוספו על ישראל מאה וחמשים אלף וכו עיין שם. וכן הקשו עוד שם בגמרא הא כתיב (דברים כד, טז) לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וכו' שהיו האומות אומרים אין אומה זו ראויה להדבק בה שהרי פשטו ידיהם בגרים ליטול מזונותיהם ולא נעשה בהם נקמה עיין שם. נמצא הנוגע בגרים להרע להם יהיה מזה חלול השם יותר ולכן פירש לו בתוכחתו שהרג את אוריה החתי שהיה גר ואת אשתו לקח ולכן המקשן סלקא דעתיה מעיקרא דאוריה אתי מחת ואף על פי כן התרצן אמר לו גם כאן לא הוה גר אלא דיתיב בחת.

    אָמַר קְרָא "וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ", בְּדוֹמִים לָךְ (במדבר יא, טז). קשא כיון דלפי האמת הסנהדרין צריכין להיות מנוקין מן מום ממש מנא ליה לדרוש דוֹמִין לָךְ איחוס לימא דומין לך בלא מום? ונראה לי משום דכתיב 'וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ' ודריש ונשאו לשון נשיאות ומצינו דנקיט נשיאות איחוס דכתיב שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם (במדבר א, ב) וכן נקיט בבני קהת (במדבר ד, ב) נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם לבית אבותם למשפחותם, נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם (במדבר ד, כב), כי מן היחוס יהיה נשיאות ראש דתפארת בנים אבותם.

    Ben Yehoyada on Kiddushin 76b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Kiddushin, daf 76, Amud Bet, about 510 words in 17 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 17 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 115 words

      Opens “מוקים לה בלויה ובת ישראל. אלא מתניתא…”

    2. Segment 235 words

      Opens “אמר רב יהודה א"ר זו דברי ר'…”

      Named: רב יהודה, רב חמא בר גוריא.

    3. Segment 334 words

      Opens “איכא דאמרי אמר רב יהודה אמר רב:…”

      Named: רב יהודה, רב חמא בר גוריא.

    4. Segment 429 words

      Opens “אין בודקין מן המזבח ולמעלה. מאי טעמא?…”

    5. Segment 531 words

      Opens “ולא מסנהדרין ולמעלה. מאי טעמא? דתני רב…”

      Named: רב יוסף.

    6. Segment 619 words

      Opens “אימא מומא ממש! אמר רב אחא בר…”

      Named: רב אחא בר יעקב.

    7. Segment 717 words

      Opens “ודלמא משום שכינה? אמר רב נחמן, אמר…”

      Named: רב נחמן.

    8. Segment 845 words

      Opens “כל מי שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים. למימרא…”

      Named: רב יהודה, רב שמעון בר זירא, אביי.

    9. Segment 923 words

      Opens “וגבאי צדקה משיאים. מאי טעמא? כיון דמנצו…”

      Named: רב שבת.

    10. Segment 1050 words

      Opens “אושפזיכניה דרב אדא בר אהבה גיורא הוה,…”

      Named: רב אדא בר אהבה, רב ביבי, רב יוסף, רב אחיך.

    11. Segment 1147 words

      Opens “אמר ליה רב אדא בר אהבה: ואפילו…”

      Named: רב אדא בר אהבה, רב אחיך, רב ביבי, רבא, אביי.

    12. Segment 1223 words

      Opens “רבי זירא מטפל בהו, רבה בר אבוה…”

      Named: רבי זירא, רבה, רבא.

    13. Segment 1311 words

      Opens “רבי יוסי אומר: אף מי שהיה וכו'.…”

      Named: רבי יוסי.

    14. Segment 1440 words

      Opens “רבי חנינא בן אנטיגנוס וכו'. אמר רב…”

      Named: רבי חנינא, רב יהודה, רב יוסף, שמואל.

    15. Segment 1528 words

      Opens “והאיכא (שמואל ב כג, לז) צלק העמוני,…”

      Named: שמואל.

    16. Segment 1621 words

      Opens “והאיכא (שמואל ב טו, יט) אתי הגיתי…”

      Named: רב נחמן, שמואל.

    17. Segment 1742 words

      Opens “ועוד אמר רב: יהודה אמר רב ארבע…”

      Named: רב ארבע.

    Sages named on this page

    • Rav Adda bar Ahava [the First] · Amoraim · First generation of Amoraim

      Rav Adda bar Ahava, a first-generation Amora and a leading disciple of Rav, was renowned for his piety, miraculous experiences, and exceptional…

      Source: Kiddushin 76b · Segment 11 — “אמר ליה רב אדא בר אהבה: ואפילו אמו מישראל?…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Kiddushin 76b · Segment 5 — “…מאי טעמא? דתני רב יוסף: כשם שבית דין מנוקין…

    • Rav Aha · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Rav Aha, a prominent sage of the fourth generation of Amoraim, served as a Dayan in Lod and was highly influential, contributing…

      Source: Kiddushin 76b · Segment 6 — “…מומא ממש! אמר רב אחא בר יעקב: אמר קרא:…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Kiddushin 76b · Segment 14 — “…רב יהודה אמר שמואל: בחיילות של בית דוד. אמר…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Kiddushin 76b · Segment 8 — “…לאיתויי ממזר! אמר אביי: בירושלים. וכן תני רב שמעון…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Kiddushin 76b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026