Talmud Builders

    Kiddushin 72a

    Back to index

    English translation — Kiddushin 72a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1And it is only now that the Persians moved the bridge further up northward. Abaye said to Rav Yosef: Until where does the border extend on this western side of the Euphrates? Rav Yosef said to him: What are you thinking? Why do you ask? Is it due to the town of Biram? Even those of pure lineage who live in Pumbedita marry women from Biram, which demonstrates that the residents of Biram are presumed to have unflawed lineage.

    2Rav Pappa says: Just as there is a dispute between Rav and Shmuel as to the northern border of Babylonia with regard to lineage, so is there a dispute with regard to bills of divorce. An agent bringing a bill of divorce from a country overseas to Eretz Yisrael must state that it was written and signed in his presence. If he brought it from Babylonia, there is no requirement for him to state this. Rav Pappa is teaching that the borders that define Babylonia with regard to this issue are the same as the borders with regard to lineage. And Rav Yosef says: This dispute is with regard to lineage, but with regard to bills of divorce, everyone agrees that it is considered Babylonia up to the second lake of the bridge that Shmuel mentioned.

    3Rami bar Abba said: The province of Ḥaveil Yamma is the glory of Babylonia with regard to lineage; Shunya and Guvya are the glory of Ḥaveil Yamma. Ravina said: The town of Tzitzora is also like Shunya and Guvya. This is also taught in a baraita : Ḥanan ben Pineḥas says: Ḥaveil Yamma is the glory of Babylonia; Shunya and Guvya and Tzitzora are the glory of Ḥaveil Yamma. Rav Pappa says: And nowadays, Samaritans have assimilated with them, and their lineage is problematic. The Gemara comments: And that is not so. Rather, one Samaritan requested to marry a woman from them and they would not give her to him, which led to the rumor that Samaritans had assimilated with them. The Gemara asks: What is this region called Ḥaveil Yamma? Rav Pappa said: This is the area near the Euphrates adjacent to Bursi.

    4The Gemara relates: There was a certain man who said to the Sages: I am from a place called Shot Mishot. Rabbi Yitzḥak Nappaḥa stood on his feet and said: Shot Mishot is located between the Tigris and Euphrates Rivers. The Gemara asks: And if it is located between the rivers, what of it? What halakha is this relevant for? Abaye said that Rabbi Ḥama bar Ukva says that Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says: The area between the rivers is like the exile, meaning Pumbedita, with regard to lineage. The Gemara inquires: And where is the area between the rivers located for the purpose of this halakha ? Rabbi Yoḥanan said: From Ihi Dekira and upward, i.e., northward. The Gemara asks: But doesn’t Rabbi Yoḥanan say: Until the crossing at Gizma but no further? Abaye said: A strip extends from that region past Ihi Dekira.

    5Rav Ika bar Avin says that Rav Ḥananel says that Rav says: Ḥillazon Nihavnad is like the exile with regard to lineage. Abaye said to them: Do not listen to Rav Ika bar Avin about this, as it was a yevama who fell before him from there to perform levirate marriage, and he said that its lineage was unflawed because he wished to marry her. Rav Ika bar Avin said to him: Is that to say that this halakha is mine? It is Rav Ḥananel’s, and it is not reasonable to say that I was influenced by my own interests in stating it. They went and asked Rav Ḥananel. He said to them: Rav said as follows: Ḥillazon Nihavnad is like the exile with regard to lineage.

    6The Gemara comments: And this disagrees with the statement of Rabbi Abba bar Kahana, as Rabbi Abba bar Kahana says: What is the meaning of that which is written with regard to the exile of the ten tribes of the kingdom of Israel: “And he put them in Halah, and in Habor, on the river of Gozan, and in the cities of the Medes” (II Kings 18:11)? Halah is Ḥillazon; Habor is Hadyav; the river of Gozan is Ginzak; the cities of the Medes are Ḥamadan and its neighboring towns, and some say: This is Nihavnad and its neighboring towns. Since the ten tribes assimilated with the gentiles, the lineage of Jews from those places is flawed, unlike that which was taught before.

    7The Gemara asks: What are the neighboring towns of Nihavnad? Shmuel said: The city of Mushekhei, Ḥosekei, and Rumekei. Rabbi Yoḥanan says: And all of these are the same with regard to flawed lineage. It was assumed that Mushekhei is the same as Mushekanei. The Gemara therefore asks: But doesn’t Rabbi Ḥiyya bar Avin say that Shmuel says: Mushekanei is like the exile with regard to lineage? Rather, it must be that Mushekhei is discrete, and Mushekanei is discrete.

    8In connection to the aforementioned places, the Gemara analyzes the following verse, describing a vision of a bear-like animal: “And it had three ribs in its mouth between its teeth” (Daniel 7:5). Rabbi Yoḥanan says: This is Ḥillazon, Hadyav, and Netzivin, which the Persian government sometimes swallows and sometimes discharges. In other words, control over these places passed from the Persians to the Romans and back again several times.

    9The first part of that verse stated: “And behold a second beast, similar to a bear” (Daniel 7:5). Rav Yosef taught: These are Persians, who eat and drink copious amounts like a bear, and are corpulent like a bear, and grow hair like a bear, and have no rest like a bear, which is constantly on the move from one place to another. When Rabbi Ami saw a Persian riding, he would say: This is a bear on the move.

    10Rabbi Yehuda HaNasi said to Levi: Show me Persians, i.e., describe a typical Persian to me. Levi said to him: They are similar to the legions of the house of David. Rabbi Yehuda HaNasi said: Show me Ḥabbarin, Persian priests. Levi said to him: They are similar to angels of destruction. Rabbi Yehuda HaNasi said: Show me Ishmaelites. Levi said to him: They are similar to demons of an outhouse. Rabbi Yehuda HaNasi said: Show me Torah scholars of Babylonia. Levi said to him: They are similar to ministering angels.

    11When Rabbi Yehuda HaNasi was dying, he said prophetically: There is a place called Homanya in Babylonia, and all its people are the sons of Ammon. There is a place called Masgariya in Babylonia, and all its people are mamzerim . There is a place called Bireka in Babylonia, and there are two brothers there who exchange wives with each other, and their children are therefore mamzerim . There is a place called Bireta DeSatya in Babylonia. Today they turned away from the Omnipresent. What did they do? A ditch with fish overflowed, and they went and trapped the fish on Shabbat. Rabbi Aḥai, son of Rabbi Yoshiya, excommunicated them, and they all became apostates. There is a place called Akra DeAgma in Babylonia. There is a man named Adda bar Ahava there.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    והאידנא הוא דליוה פרסאישלקחוהו ממקומו ובנאוהו למעלה מאקרא ולהכי לא בעי לתחת פרת עד היכן לפי שפרת נופל בחדקל ועוד בבל מושכת למטה ממנו עד אפמיא תתאה כדאמר לעיל:

    להך גיסא דפרת עד היכאבשפתה כלפי מערב עד היכן מתפשט רחבה של בבל:

    מאי דעתךשבאת לישאל:

    משום בירםשמא בירם שיושבת בהך גיסא מיבעיא לך:

    מייחסי דפומבדיתאשהיא בין שתי הנהרות מבירם נסבי ש"מ מוחזקים הם בה בחזקת יחוס:

    כמחלוקת ליוחסיןבארכה ורחבה של בבל:

    כך מחלוקת לגיטיןדקיימא לן (גיטין דף ב.) המביא גט משאר ארצות צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם לפי שאין בקיאין לשמה והמביא גט מארץ ישראל לבבל אינו צריך לומר ובבל הרי היא כארץ ישראל לגיטין שאף הם היו חכמים ובקיאין לשמה:

    עד ארבא תניינאאגם של קנים וערבה שקורין אושר"א:

    תניינא דגישראשני אגמים היו למטה מהגשר זה למטה מזה:

    חביל ימאשם מקום:

    תכילתא דבבלמכלילא ותפארתה של בבל ליוחסין:

    שוניא וגוביא וציצוראמקומות הם:

    תכילתא דחביל ימאתפארת של חביל ימא:

    איתתא בעא מינייהוכותיים לא נתערבו בהם אבל הקול יצא על ידי ששאל כותי אחד אשה מהם אבל הם לא נתנו לו ויש אומרים רב פפא בעא מנייהו איתתא ולא יהבי ליה לכך היה מוציא עליהם שמץ פסול וקשה בעיני לומר כן:

    כגולהפומבדיתא קרי גולה בראש השנה (דף כג:):

    והאמר ר' יוחנןלעיל מיחסותא דבבל בפרת עד מעברתא דגדמא ותו לא:

    מאיהי דקיראמקום על נהר פרת למעלה מכל המקומות הנזכרים למעלה:

    והאמר ר' יוחנןלעיל מיחסותא דבבל בפרת עד מעברתא דגדמא ותו לא:

    אמר אביי רצועה נפקאבאלכסון ממעברתא דגדמא ומקפת את הפסולין עד מעלה מאיהי דקירא שהי' מן הפסולין ושוט משוט בפי הרצועה על פרת:

    אמר אביי רצועה נפקאבאלכסון ממעברתא דגדמא ומקפת את הפסולין עד מעלה מאיהי דקירא שהי' מן הפסולין ושוט משוט בפי הרצועה על פרת:

    חלזוןנהר:

    וינחם בחלח ובחבורבעשרת השבטים שהגלה סנחריב משתעי:

    וכולן לפסולכל מקום שגלו השבטים נטמעו עובדי כוכבים בבנותיהם ועובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל אפילו למ"ד (יבמות דף מה.) הולד ממזר לא הוי פגום מיהא הוי:

    ותלת עלעין בפומהבחיה השניה שבמראה דניאל כתיב והיא בבל:

    בפומה בין שיניהבפומה משמע מבפנים בין שיניה משמע שבולטות מבחוץ:

    בולעתןמושלת עליהם:

    ומסורבלים כדובבעלי בשר לשון עובי ושומן הוא ובעלמא (שבת דף קלז:) נמי אמרי' קטן מסורבל בבשר המלובש בבשר כסרבל:

    דוב אין לו מנוחהכשהוא קשור הולך ובא תמיד סביבותיו:

    דובא ניידאדוב נודד:

    הראני פרסייםבעל משלות ודומיות היה לוי וקאמר לו רבי משול לי פרסיים למה הם דומים:

    כחיילות של בית דודגבורים:

    חבריןאומה הסמוכה לפרסיים ומשחיתים הם וטרפנים הם יותר מפרסיים:

    לשעיריםמלובשים שחורים ודומים לשדים:

    דומים למלאכי השרתלבושים לבנים ועטופים כמלאכי השרת וכתיב (יחזקאל ט) והאיש לבוש הבדים והכי נמי אמרינן בבמה מדליקין (שבת דף כה:) על רבי יהודה שהיה מתעטף ויושב בסדינים המצוייצין ודומה למלאך כו' ובנדרים (דף כ:) נמי אמרינן מאן מלאכי השרת רבנן ואמאי קרי להו מלאכי השרת משום דמצויינין כמלאכי השרת במלבושים נאים:

    כי קא ניחא נפשיהנזרקה נבואה בפומיה:

    הומניאעיר ששמה כך:

    מסגריאעיר היא וכל הנך כולהו מקומות נינהו:

    בירתא דסטיאעל שם שסרו מאחרי המקום ופירש רבי היאך סרו:

    דאקפי פירא דכוורי ואזיל וציידי בשבתא ושמתינהו וכו'הציף הביבר (ויביי"ר: ברכת דגים) דגים הרבה והלכו וצדו:

    דאקפיהציף כדמתרגמינן ויצף הברזל (מלכים ב ו׳:ו׳) וקפא פרזלא:

    פיראבריכה עשויה לגדל דגים ובלע"ז ביבר (ויביי"ר: ברכת דגים):

    ואישתמודנשתמדו:

    קידושין 72 עמוד א

    1והאידנא הוא דליוה פרסאי. אמר ליה אביי לרב יוסף: להא גיסא דפרת עד היכא? אמר ליה: מאי דעתיך? משום בירם? מייחסי דפומבדיתא מבירם נסבי.

    2אמר רב פפא: כמחלוקת ליוחסין, כך מחלוקת לענין גיטין. ורב יוסף אמר: מחלוקת ליוחסין, אבל לגיטין דברי הכל עד ארבא תניינא דגישרא.

    3אמר רמי בר אבא: חביל ימא תכילתא דבבל. שוניא וגוביא תכילתא דחביל ימא. רבינא אמר: אף ציצורא. תניא נמי הכי, חנן בן פנחס אומר: חביל ימא תכילתא דבבל, שוניא וגוביא וציצורא תכילתא דחביל ימא. אמר רב פפא: והאידנא איערבי בהו כותאי. ולא היא, איתתא הוא דבעא מינייהו, ולא יהבו ליה. מאי חביל ימא? אמר רב פפא: זו פרת דבורסי.

    4ההוא גברא דאמר להו: אנא מן שוט מישוט, עמד רבי יצחק נפחא על רגליו ואמר: שוט מישוט בין הנהרות עומדת. וכי בין הנהרות עומדת, מאי הוי? אמר אביי, אמר ר' חמא בר עוקבא, אמר רבי יוסי בר' חנינא בין הנהרות הרי היא. כגולה ליוחסין והיכא קיימא אמר ר' יוחנן מאיהי דקירא ולעיל והא אמר רבי יוחנן עד מעברתא דגיזמא אמר אביי רצועה נפקא׃

    5אמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב חלזון ניהוונד הרי היא כגולה ליוחסין א"ל אביי לא תציתו ליה יבמה היא דנפלה ליה התם א"ל אטו דידי היא דרב חננאל היא אזיל שיילוה לרב חננאל אמר להו הכי אמר רב חלזון ניהוונד הרי היא כגולה ליוחסין׃

    6ופליגא דר' אבא בר כהנא דאמר ר' אבא בר כהנא מאי דכתיב ״(מלכים ב יח״, יא) וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי חלח זו חלזון חבור זו הדייב נהר גוזן זו גינזק ערי מדי זו חמדן וחברותיה ואמרי לה זו נהוונד וחברותיה׃

    7מאי חברותיה אמר שמואל כרך מושכי חוסקי ורומקי אמר רבי יוחנן וכולם לפסול קסלקא דעתא מושכי היינו מושכני והאמר ר' חייא בר אבין אמר שמואל מושכני הרי היא כגולה ליוחסין אלא מושכי לחוד ומושכני לחוד׃

    8(דניאל ז, ה) ותלת עלעין בפומה בין שיניה אמר רבי יוחנן זו חלזון הדייב ונציבין שפעמים בולעתן ופעמים פולטתן׃

    9(דניאל ז, ה) וארו חיוא אחרי תנינא דמיה לדוב תני רב יוסף אלו פרסיים שאוכלין ושותין כדוב ומסורבלין כדוב ומגדלין שער כדוב ואין להם מנוחה כדוב ר' אמי כי הוה חזי פרסא דרכיב אמר היינו דובא ניידא׃

    10א"ל רבי ללוי הראני פרסיים אמר ליה דומים לחיילות של בית דוד הראני חברין דומין למלאכי חבלה הראני ישמעאלים דומין לשעירים של בית הכסא הראני תלמידי חכמים שבבבל דומים למלאכי השרת׃

    11כי הוה ניחא נפשיה דרבי אמר הומניא איכא בבבל כולה עמונאי היא מסגריא איכא בבבל כולה דממזירא היא בירקא איכא בבבל שני אחים יש שמחליפים נשותיהם זה לזה בירתא דסטיא איכא בבבל היום סרו מאחרי המקום דאקפי פירא בכוורי בשבתא ואזיל וצדו בהו בשבתא ושמתינהו ר' אחי ברבי יאשיה ואישתמוד אקרא דאגמא איכא בבבל אדא בר אהבה יש בה,׃

    Tosafot

    להך גיסא דפרת עד היכןפי' בקונטרס להכי לא בעי לתחת פרת עד היכא לפי שפרת נופל בחדקל ועוד בבל מושכת למטה ממנו עד אפמיא תתאה כדאמר לעיל:

    איתתא בעא מינייהו ולא יהבו ליהולכך הוציא עליהם לעז וי"מ דקאי אדרב פפא ולא נהירא דח"ו שיעלה בדעתו של אותו צדיק להוציא לעז עליהם שלא כדין:

    בין הנהרות הרי היא כגולה ליוחסיןוצריך לומר דשני מקומות הן דאי משום חדקל ופרת לא הוה בעי גמרא וכי בין הנהרות מאי הוי דפשיטא לכולי עלמא דמייחסי דלעיל נמי לא בעי אלא מן הצדדין אבל בין הנהרות פשיטא ליה דמיוחסין הן:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Meiri

    במסכת גיטין יתבאר שהמביא גט ממקום למקום בארץ ישראל אע"פ שלא ראה השליח כתיבת הגט וחתימתו נותן לה בפני עדים ודיו ויכולה להנשא בו אלא שאם בא הבעל וערער יתקיים בחותמיו ואם אינה יכולה לקיימו תצא אבל המביא גט מחוצה לארץ או מארץ לחוצה לארץ או ממקום למקום בחוצה לארץ אם ראה השליח כתיבתו וחתימתו אומר בפני שנים בפני נכתב ובפני נחתם ונותנו בפניהם ואין צריך קיום אחר ואפילו בא הבעל וערער אין משגיחין בו ואם לא ראה השליח כתיבתו וחתימתו לא יתנהו עד שיתקיים בחותמיו ואם נתן קודם קיום הרי זה גט פסול ולא תנשא בו לכתחלה ובבל הרי הוא כארץ ישראל לענין זה ושעור תחומה נתבלבל ביד המפרשים בביאור הלכה זו וכבר אבד זכרם של מקומות ונשתכח ענינם ואין לנו בהם דין ודברים:

    Babylonian Talmud · folio map

    Kiddushin 72a

    Kiddushin 72a. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 440 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    והאידנא הוא דליוה פרסאי שלקחוהו ממקומו ובנאוהו למעלה מאקרא ולהכי לא בעי לתחת פרת עד היכן לפי שפרת נופל בחדקל ועוד בבל מושכת למטה ממנו עד אפמיא תתאה כדאמר לעיל:

    להך גיסא דפרת עד היכא בשפתה כלפי מערב עד היכן מתפשט רחבה של בבל:

    מאי דעתך שבאת לישאל:

    משום בירם שמא בירם שיושבת בהך גיסא מיבעיא לך:

    מייחסי דפומבדיתא שהיא בין שתי הנהרות מבירם נסבי ש"מ מוחזקים הם בה בחזקת יחוס:

    כמחלוקת ליוחסין בארכה ורחבה של בבל:

    כך מחלוקת לגיטין דקיימא לן (גיטין דף ב.) המביא גט משאר ארצות צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם לפי שאין בקיאין לשמה והמביא גט מארץ ישראל לבבל אינו צריך לומר ובבל הרי היא כארץ ישראל לגיטין שאף הם היו חכמים ובקיאין לשמה:

    עד ארבא תניינא אגם של קנים וערבה שקורין אושר"א:

    34 more comments on this page.

    Rashi on Kiddushin 72a · Sefaria

    Tosafot

    להך גיסא דפרת עד היכן פי' בקונטרס להכי לא בעי לתחת פרת עד היכא לפי שפרת נופל בחדקל ועוד בבל מושכת למטה ממנו עד אפמיא תתאה כדאמר לעיל:

    איתתא בעא מינייהו ולא יהבו ליה ולכך הוציא עליהם לעז וי"מ דקאי אדרב פפא ולא נהירא דח"ו שיעלה בדעתו של אותו צדיק להוציא לעז עליהם שלא כדין:

    בין הנהרות הרי היא כגולה ליוחסין וצריך לומר דשני מקומות הן דאי משום חדקל ופרת לא הוה בעי גמרא וכי בין הנהרות מאי הוי דפשיטא לכולי עלמא דמייחסי דלעיל נמי לא בעי אלא מן הצדדין אבל בין הנהרות פשיטא ליה דמיוחסין הן:

    Tosafot on Kiddushin 72a · Sefaria

    Meiri

    במסכת גיטין יתבאר שהמביא גט ממקום למקום בארץ ישראל אע"פ שלא ראה השליח כתיבת הגט וחתימתו נותן לה בפני עדים ודיו ויכולה להנשא בו אלא שאם בא הבעל וערער יתקיים בחותמיו ואם אינה יכולה לקיימו תצא אבל המביא גט מחוצה לארץ או מארץ לחוצה לארץ או ממקום למקום בחוצה לארץ אם ראה השליח כתיבתו וחתימתו אומר בפני שנים בפני נכתב ובפני נחתם ונותנו בפניהם ואין צריך קיום אחר ואפילו בא הבעל וערער אין משגיחין בו ואם לא ראה השליח כתיבתו וחתימתו לא יתנהו עד שיתקיים בחותמיו ואם נתן קודם קיום הרי זה גט פסול ולא תנשא בו לכתחלה ובבל הרי הוא כארץ ישראל לענין זה ושעור תחומה נתבלבל ביד המפרשים בביאור הלכה זו וכבר אבד זכרם של מקומות ונשתכח ענינם ואין לנו בהם דין ודברים:

    Meiri on Kiddushin 72a · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    תוספות בד"ה בין הנהרות כו' דאי משום חדקל ופרת כו' דפשיטא לכולי עלמא דמייחסי כו' עכ"ל כתב מהרש"ל ונראה בעיני דאינו קשה כ"כ דנהי דעומד בין הנהרות ס"ס מאחר שגבוה כ"כ ומשוך לצד דרום לא מהני כו' עכ"ל ואין זה מספיק דאי משום דהוה לעיל מהגבולין לצד דרום וכדמסיק א"כ מאי קאמר בין הנהרות בין חדקל לפרת הרי היא כגולה דהאי כללא ודאי ליתא דהא בלעיל מהגבולין לצד דרום אף בין הנהרות אלו בכלל הפסולין הוא והכא ודאי לא נחית הכא להכי דהוה לעיל מהגבולין עד דמפרש והיכא קיימא אר"י מאיהי דקירא ולעיל כו' אלא ע"כ האי בין הנהרות כגולה לא מסיימי סימנא אלא בב' מקומות אחרים וכדמסיק נמי ניחא דקיימא לעיל מהגבולין לצד דרום אלא דרצועה יוצאה ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Kiddushin 72a · Sefaria

    Penei Yehoshua

    ע"ב ת"ר גר נושא ממזרת דברי רבי יוסי ופרש"י שהולד ממזר ולכאורה נראה בכוונת רש"י ז"ל משום דבסמוך איפסקא הלכתא הלכתא כרבי יוסי וקי"ל נמי לעיל ס"פ האומר דהלכה כרבי טרפון דיכולין ממזרים לטהר ע"י שפחה דוקא משמע דע"י גירות לא לכך הוצרך רש"י ז"ל לפרש דלרבי יוסי נמי הולד ממזר כך נראה לכאורה אלא דיותר נראה דגירסת רש"י ז"ל בגופא דברייתא הכי הוא וכדמשמע לעיל בפרק האומר דף ס"ו וכגירסת מהרש"א ז"ל ודלא כמהרש"ל וכן נראה להדיא מלשון הרי"ף והרא"ש ז"ל בשמעתין ובעיקר לשון רש"י ז"ל דטעמא דרבי יוסי דהוי ממזר משום דכתיב לו הלך אחר פסולו וכבר הארכתי בפרק האומר:

    רש"י בד"ה חמשה קהלי כתיבי וקהל דגבי פצוע דכא לא חשיב דלאו בפסולי יוחסין משתעי. והתוספות כתבו בשם ר"י משום דלא שייך ביה קהל וכוונתם דנהי דאיצטריך למיכתב ביה קהל ה' למישרא פצוע דכא בגיורת ובנתינה כדאיתא להדיא בפרק הערל אפ"ה כיון דלא דמיא להנך לא מייתר בה קרא דאיצטריך למיכתב באפי נפשה משא"כ הנך דכולהו כי הדדי נינהו לענין דרשת בקהל ה' כמו שאבאר ולפרש"י לא שייך למיכתב פצוע דכא בחד קרא בהדי הנך כיון דלא דמיא להו כלל כן נ"ל בפרש"י ותוספות. מיהו בחידושי הריטב"א ז"ל מצאתי שכתב בשם הראב"ד ז"ל דודאי חשיב קהל ה' דפצוע דכא אלא דקהל ה' דמצרי ואדומי לא קחשיב כיון דלהתירא כתביה רחמנא ולענ"ד נראה להוסיף טעם לשבח כיון דאיצטריך למיכתב התירא בדור שלישי איצטריך למיכתב ביה בקהל ה' באפי נפשה דאל"כ ה"א דלא שריא רחמנא בדור שלישי אלא בקהל ישראל ולא בקהל כהונה משא"כ השתא דכתיב ביה יבא להם בקהל ה' באפי נפשה משמע להדיא דאף בקהל כהונה שרי כדפרישית בסמוך דכל היכא דכתיב קהל ה' סתמא חד זימנא משמע דאיירי בקהל כהונה ואף על גב דלפ"ז איכא למידק איפכא א"כ במצרי ראשון ושני מנא לן דאסורי בישראל דלמא לא אסרה רחמנא אלא בקהל כהונה הא ליתא דלענין איסורא ודאי דבר הלמד מענינו הוא וילפינן חדא מאינך כדמוכח בשמעתין ודו"ק:

    Penei Yehoshua on Kiddushin 72a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    תוס' ד"ה בין וכו' וצ"ל דשני מקומות הן עיין עירובין דף יט ע"א תד"ה אם בין הנהרות:

    Gilyon HaShas on Kiddushin 72a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    הַרְאֵנִי פַּרְסִיִּים, אָמַר לֵיהּ דּוֹמִין לַחֲיָלוֹת שֶׁל בֵּית דָּוִד. עיין רש"י. ועוד נראה לי בס"ד על פי מה שאמרו בראש השנה (ראש השנה יח.) מאי כבני מרון? אמר רבי יהודה אמר שמואל כחיילות של בית דוד, פירש כך היו מונים יוצאים בזה את זה בצאתם למלחמה עיין שם. וכן הפרסיים כשיוצאין למלחמה אינם הולכים החיילות בשטח רחב ובערבוביא אלא הולכים בזה את זה בסדר נכון כמו חיילות בית דוד ולאו על יציאתם למלחמה דוקא קאמר אלא שואל על הילוכם תמיד ואמר לו שדרכם לילך בזה את זה כדרך חיילות בית דוד כשיוצאין למלחמה. אי נמי דוד המלך ע"ה עשה סדרים לחיילותיו בהילוכם למלחמה כמו סדרים שתמצא עתה אצל המלכים בחיילותם כי ממנו למדו המלכים לעשות והפרסיים היו ראשנים בלימוד זה שהם למדו לעשות סדרים של חיילותם כמו סדרים של חיילות בית דוד קודם שעשו שאר מלכים שבזמנו עדיין לא היה זה אלא רק אצל הפרסיים.

    הַרְאֵנִי חַבָּרִים, אָמַר לֵיהּ דּוֹמִין לְמַלְאֲכֵי חַבָּלָה. נראה הכונה כמו מלאכי חבלה כיון ששולטים אינם מבחינים בין טוב לרע אלא תם ורשע מכלים, כן אלו בעת שיהיה להם תגבורת ושליטה אין מבחינים אלא מזיקין והורגין כל אשר ימצאון! ומה שאמר הַרְאֵנִי יִשְׁמָעֵאלִים ואמר לו 'דּוֹמִים לִשְׂעִירִים שֶׁל בֵּית הַכִּסֵּא' נראה לי הכונה כי הישמעלים הזכרים דרכם לגדל שערות בראשם שלא יגלחום ועושין אותם קליעות כמו הנשים וידוע מה שאמרו רז"ל בגמרא דעירובין (עירובין ק:) בעשר קללות שנתקללה חוה שהאשה מגדלת שער כשדים ולכן אלו שהם מגדלי שער כנשים דימה אותם לשדים. ואמר ' שֶׁל בֵּית הַכִּסֵּא ' משום דשם היו מצויים יותר בזמן הקודם כמו שאמרו בברכות (ברכות סב.) אביי מרביא ליה אימיה אימרא למיעל בהדיה לבית הכסא, ומקשי בגמרא לרביא ליה גדיא? ומשני שעיר בשעיר מחלף, ופירש רש"י שד של בית הכסא דומה לשעיר ועליהם נאמר וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם בישעיה (ישעיהו יג, כא) עיין שם.

    הַרְאֵנִי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל, אָמַר לֵיהּ דּוֹמִין לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. נראה לי בס"ד דאיתא בגמרא דפסחים (פסחים קיג:) תנו רבנן שלשה שונאין זה את זה אלו הן הכלבים והתרנגולין והחברין ויש אומרים אף הזונות ויש אומרים אף תלמידי חכמים שבבבל, נמצא תנא קמא ויש אומרים הראשון חולקין על יש אומרים השני דאמר תלמידי חכמים שבבבל שונאין זה את זה. ולכן כיון דאיכא מאן דאמר שהם שונאין ואיכא דפליגי לכן אמר לו ברמז הַרְאֵנִי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל איך הם דדבר מי עיקר? והשיב לו ברמז דּוֹמִין לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שאין ביניהם שנאה וקנאה ורמז לו בזה העיקר כסברת תנא קמא ויש אומרים קמא דפליגי על יש אומרים בתרא. וראיתי להר"ן ז"ל בנדרים (נדרים כ:) שפירש על מה שאמר שם דמצייני כמלאכי השרת, יש לפרש שהם מצויינין ונבדלין משאר בני אדם כמלאכי השרת כדאמרינן בהגדה מלמד שהיו ישראל מצויינין שם כלומר שהיו עם בפני עצמו ולא נתערבו במצרים עד כאן עיין שם, ופירוש זה יבא נכון כאן יותר. ועוד נראה לפרש בס"ד מה שאמר דּוֹמִין לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת על פי מה שאמרו בגמרא דשבת (שבת קמה:) הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל (ישעיה כז, ו) תני רב יוסף אלו תלמידי חכמים שבבבל שעושין ציצין ופרחים לתורה, ופירש רש"י ציצין צמח עיין שם. וידוע מה שאמרו בגמרא (דברים רבה י, ו) אין לך כל עשב וציץ ופרח שאין ממונה עליו מלאך אשר מכה בו ואומר לו גדל, ונמצא חדושי תורה מדמה אותם הכתוב לצמחים ופרחים לכן תלמידי חכמים שבבבל שעושין צמחים ופרחים בתורה דימה אותם למלאכי השרת הם אותם המלאכים הממונים על הפרחים והצמחים. ובאופן אחר נראה לי בס"ד דרך הלצה והוא קרוב ומתיישב לפי הפשט דהמלאכים יש להם כנפיים במקום ידים ותלמידי חכמים שבבבל היה דרכם ללבוש מלבוש עליון הנקרא בלשון ערבי בד"ן אשר בית הידים שבו ארוכים ופתוחים וסרוחים ומשולשלים למטה מן הידים ודומין לכנפיים וכל דורות שלפנינו היה מלבושם פה עיר בגדאד כך וגם אנא עבדא לבשתי בחתונתי בגד זה הנקרא בד"ן העשויים בתי ידים שלו כך והם משולשלים וסרוחים ככנפיים מה שאין כן בארץ ישראל אין לובשים בד"ן זה שידיו ארוכות ורחבות ומשתלשלים ככנפיים אלא ידיו קצרות ולא ארוכות ולא רחבות וגם לא פתוחות וכאשר לובשים עתה וקורין זה גיב"א ולזה אמר 'דּוֹמִין לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת' שיש להם כנפיים.

    Ben Yehoyada on Kiddushin 72a · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Kiddushin, daf 72, Amud Aleph, about 440 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 124 words

      Opens “והאידנא הוא דליוה פרסאי. אמר ליה אביי…”

      Named: רב יוסף, אביי.

    2. Segment 222 words

      Opens “אמר רב פפא: כמחלוקת ליוחסין, כך מחלוקת…”

      Named: רב פפא, רב יוסף, רבא.

    3. Segment 359 words

      Opens “אמר רמי בר אבא: חביל ימא תכילתא…”

      Named: רב פפא, רבי בהו, אבא.

    4. Segment 463 words

      Opens “ההוא גברא דאמר להו: אנא מן שוט…”

      Named: רבי יצחק, רבי יוסי, רבי יוחנן, אביי.

    5. Segment 548 words

      Opens “אמר רב איקא בר אבין אמר רב…”

      Named: רב איקא בר אבין, רב חננאל, רב חלזון, אביי.

    6. Segment 643 words

      Opens “ופליגא דר' אבא בר כהנא דאמר ר'…”

      Named: אבא.

    7. Segment 735 words

      Opens “מאי חברותיה אמר שמואל כרך מושכי חוסקי…”

      Named: רבי יוחנן, שמואל.

    8. Segment 819 words

      Opens “(דניאל ז, ה) ותלת עלעין בפומה בין…”

      Named: רבי יוחנן.

    9. Segment 937 words

      Opens “(דניאל ז, ה) וארו חיוא אחרי תנינא…”

      Named: רב יוסף.

    10. Segment 1031 words

      Opens “א"ל רבי ללוי הראני פרסיים אמר ליה…”

      Named: רבי ללוי.

    11. Segment 1159 words

      Opens “כי הוה ניחא נפשיה דרבי אמר הומניא…”

      Named: רבי אמר, רבי יאשיה.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yose bar Hanina · Amoraim · First Generation of Amoraim

      Rabbi Yose bar Hanina was a preeminent first-generation Amoraic sage and a leading disciple of Rabbi Yochanan, whose halachic and aggadic teachings…

      Source: Kiddushin 72a · Segment 4 — “…בר עוקבא, אמר רבי יוסי בר' חנינא בין הנהרות…

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Kiddushin 72a · Segment 4 — “…והיכא קיימא אמר ר' יוחנן מאיהי דקירא ולעיל והא…

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Kiddushin 72a · Segment 9 — “…דמיה לדוב תני רב יוסף אלו פרסיים שאוכלין ושותין…

    • Rabbi Abba · Amoraim · Second Generation of Amoraim

      Rabbi Abba, a second-generation Amoraic sage and a student of Rav Huna and Rabbi Judah bar Ezekiel, was known for his humility…

      Source: Kiddushin 72a · Segment 6 — “…בר כהנא דאמר ר' אבא בר כהנא מאי דכתיב…

    • Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim

      Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…

      Source: Kiddushin 72a · Segment 3 — “…תכילתא דחביל ימא. רבינא אמר: אף ציצורא. תניא נמי…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Kiddushin 72a · Segment 7 — “מאי חברותיה אמר שמואל כרך מושכי חוסקי ורומקי אמר…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Kiddushin 72a · Segment 1 — “…פרסאי. אמר ליה אביי לרב יוסף: להא גיסא דפרת…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Kiddushin 72a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026