Talmud Builders

    Kiddushin 74b

    Back to index

    English translation — Kiddushin 74b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1This is what the mishna is saying: All those for whom it is prohibited to enter into the congregation of the priesthood. Rav Yehuda adds parenthetically: And who are they? Even a female who became a convert at less than three years and one day old, and this is not in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Yoḥai, who holds that such a girl is permitted to marry a priest. Rav Yehuda resumes his presentation of the statement of Rabbi Yehuda: They are permitted to marry into those families that are prohibited from entering into the congregation but are permitted to marry one another.

    2The Gemara asks: And let us establish the mishna as referring to a girl who became a convert at three years and one day old or older, and then it will accord even with Rabbi Shimon ben Yoḥai’s opinion, as he agrees that this convert may not marry a priest. The Gemara answers: If so, the mishna is broken, i.e., contradicted, from within itself, as if the mishna states that even a female who converted when she was older than three years and a day may marry one with flawed lineage, one would make an incorrect inference, as follows.

    3Rather, the reason that she may marry one with flawed lineage is that she converted when she was already three years and one day old. But if she converted when she was less than three years and one day old, as she is permitted to enter into the congregation of the priesthood, is she prohibited from marrying into those families that are prohibited from entering into the congregation but are permitted to marry one another? This cannot be, since according to the opinion of Rabbi Shimon ben Yoḥai, there is also the case of a female who converted when she was less than three years and one day old, who is permitted to enter the congregation of the priesthood and is also permitted to marry into those families that are prohibited from entering into the congregation but are permitted to marry one another. Consequently, the mishna cannot be explained to accord with the opinion of Rabbi Shimon ben Yoḥai.

    4The Gemara continues to ask: But is it an established principle that all those for whom it is prohibited to enter into the congregation of the priesthood are permitted to marry into those families that are prohibited from entering into the congregation but are permitted to marry one another? But a widow, who may not marry a High Priest, and a divorcée, and a woman disqualified from marrying a priest [ ḥalala ], and a woman who has engaged in sexual intercourse with a man forbidden to her by the Torah [ zona ], are prohibited to enter into the congregation of the priesthood and are also prohibited to marry into those families that are prohibited from entering into the congregation but are permitted to marry one another. And furthermore, can it be inferred: But one who is permitted to enter into the congregation of the priesthood is prohibited from marrying a man of flawed lineage? But there is the convert, who is permitted to marry a daughter of a priest, and is also permitted to marry a mamzeret .

    5Rather, Rav Natan bar Hoshaya said: This is what the tanna of the mishna is saying: Any person about whom the halakha is that a priest may not marry his daughter. Rav Natan bar Hoshaya adds parenthetically: And who is that? A convert who married a female convert, and this is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, who prohibits the daughter of two converts to marry a priest. Rav Natan bar Hoshaya resumes his presentation of the statement of Rabbi Yehuda: People of that status are permitted to marry into those families that are prohibited from entering into the congregation but are permitted to marry one another, since converts are not in the category of “congregation.”

    6The Gemara asks: But is it an established principle that anyone whose daughter a priest may not marry is permitted to marry into those families that are prohibited from entering into the congregation but are permitted to marry one another? But there is the case of a priest disqualified due to flawed lineage [ ḥalal ] who married a Jewish woman, as a priest may not marry his daughter, since she is a ḥalala . And despite this, she is included among those who are prohibited to marry into those families that are prohibited from entering into the congregation but are permitted to marry one another. The Gemara answers: This is not difficult, since this mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Dostai ben Yehuda, who holds that the daughter of a ḥalal and a Jewish woman may marry a priest.

    7The Gemara asks: But there is the case of a ḥalal who married a ḥalala , as a priest may not marry his daughter, since she is a ḥalala . And despite this, she is included among those who are prohibited to marry into those families that are prohibited from entering into the congregation but are permitted to marry one another. And furthermore, can it be inferred: One with regard to whom it is permitted for a priest to marry his daughter, is he prohibited from marrying Jews of flawed lineage? But there is the case of a convert who married a Jewish woman, and a priest is permitted to marry his daughter. And despite this, people of that status are permitted to marry into those families that are prohibited from entering into the congregation but are permitted to marry one another.

    8Rather, Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said a different explanation of the dispute between the first tanna and Rabbi Yehuda: Here, the difference between them concerns a mamzer resulting from intercourse between a man and his sister, and a mamzer resulting from intercourse between a married woman and a man other than her husband.

    9The first tanna holds: Even a mamzer resulting from intercourse between a man and his sister is also considered a mamzer . And Rabbi Yehuda holds: The offspring resulting from intercourse with a married woman is a mamzer , but offspring resulting from intercourse between a man and his sister is not a mamzer . According to this explanation, the dispute is that according to the first tanna , offspring resulting from intercourse between siblings may marry offspring resulting from intercourse with a married woman, while according to Rabbi Yehuda, the offspring resulting from intercourse between siblings is of unflawed lineage and may not marry a mamzer .

    10The Gemara asks: What is the tanna teaching us with this? We already learned this in a mishna ( Yevamot 49a): Who is a mamzer ? Any offspring who is born of a union prohibited by the verse: “He shall not enter” (Deuteronomy 23:2). In other words, if the union was a violation of any kind of prohibition, even that of a prohibition that is not subject to the punishment of karet , the child is a mamzer ; this is the statement of Rabbi Akiva.

    11The mishna continues: Shimon HaTimni says: Any offspring who is born of a union enjoined by a prohibition for which one is liable to receive karet at the hand of Heaven, and the halakha is in accordance with his statement. Rabbi Yehoshua says: Any offspring who is born of a union enjoined by a prohibition for which one is liable to receive court -imposed capital punishment. This demonstrates that the question of whether mamzer status results from sexual intercourse between siblings, for which one is liable to receive karet rather than capital punishment, has already been addressed in a mishna. Therefore, Rav Naḥman’s explanation of this mishna must be rejected.

    12Rather, Rava said: The difference between them involves the halakha of a male Ammonite and a male Moabite convert, and this is what the tanna is saying: All those for whom it is prohibited to enter into the congregation. Rava adds parenthetically: And who are they? A male Ammonite and a male Moabite convert. Rava resumes his presentation of the statement of Rabbi Yehuda: They are permitted to marry one another.

    13The Gemara asks: If so, what is the reason of Rabbi Yehuda for prohibiting these marriages? Rabbi Yehuda should also permit an Ammonite convert to marry a mamzeret , as an Ammonite is not fit to enter the congregation. The Gemara answers: This is what the tanna is saying: Although Rabbi Yehuda generally prohibits a convert from marrying a mamzeret , this matter applies only to a regular convert, who is fit to enter into the congregation. But a male Ammonite convert and a male Moabite convert, who are not fit to enter into the congregation, are not prohibited from marrying a mamzeret , and there is no dispute between Rabbi Yehuda and the first tanna .

    14The Sages taught ( Tosefta , Yevamot 8:1): A boy nine years and one day old, whose sexual intercourse is considered an act of intercourse with regard to sexual transgressions, who was an Ammonite or Moabite convert, or an Egyptian or Edomite convert, or a Samaritan, or a Gibeonite, a ḥalal , or a mamzer , and who engaged in sexual intercourse with the daughter of a priest, or the daughter of a Levite, or an Israelite woman, has thereby disqualified her from the priesthood. Rabbi Yosei says: Anyone whose offspring is unfit to marry a priest disqualifies a woman with whom he engages in intercourse from marrying a priest; and anyone whose offspring is not unfit does not disqualify her. Rabban Shimon ben Gamliel says:

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ודלא כר"שדאמר לקמן בפירקין (קידושין דף עח.) גיורת פחותה מבת ג' כשירה לכהונה וה"ק כל האסורין לבא בקהל כהונה ומאי ניהו דמרבי האי כללא יתר על הראשונים שאסורין בקהל ישראל גיורת שפחותה מבת שלש שנים וכ"ש יתירה על בת שלש שנים מותרין הנך אסורין גיורות וממזרים ונתיני ושתוקי לבא זה בזה:

    ונוקמה בבת שלשולא בפחות ונימא דפחותה מותרת לכהן ובה לא איירי:

    א"כדכר"ש מיתוקמא דפחותה מותרת לכהונה והוא לא התיר לבא בממזרת אלא האסורין לבא בכהונה הוי משמע האי דפחותה אית ליה דאסורה לממזר:

    מצידה תברהתשובתו מוכנת לצידו:

    אסורין לבא זה בזהבתמיה היא בממזר וממזר בה והרי גיורת וכו' דכיון דקהל גרים לאו קהל הוא לא שנא פחותה ל"ש יתירה ועל כרחיך תנא דידן מדשרי יתירה על בת שלש לממזר ש"מ אית ליה קהל גרים לא איקרי קהל:

    והרי גר כו'כיון דאית ליה קהל גרים לא איקרי קהל:

    אלא אמר רב נתןלא תימא כל האסורין דתקשי לך אלמנה לכ"ג ותיקשי לך גר מדוקיא אלא ה"ק ת"ק כל שבתו אסורה לכהונה ומאי ניהו דמוסיף האי כללא על האסורין לישראל גר שנשא גיורת וכר' אליעזר בן יעקב דאמר במתני' (לקמן קידושין דף עז.) גר שנשא גיורת בתו פסולה לכהונה מותרים לבא זה בזה והיינו גר מותר בממזרת וממזר בו דאילו בגר שנשא ישראלית לא מצית לאוקמה דמאן שמעת ליה דאמר כהן אסור לישא בתו ר' יהודה דאמר במתני' (שם) בת גר זכר כבת חלל זכר ומדסיפא ר' יהודה דקתני ר' יהודה אוסר רישא לאו ר' יהודה להכי מוקמי לה כר"א בן יעקב ושמעיה ר' יהודה לת"ק דאית ליה קהל גרים לא איקרי קהל ופליג עליה:

    וכללא הואבתמיה דכל האסורין לכהן מותרין לממזר:

    כר' דוסתאי בר' יהודהס"ל לתנא דידן דאמר (שם) בנות ישראל מקוה טהרה לחללים:

    ותו הא המותרלישא כהן בתו אסור לבא באסורין:

    והרי גר שנשא בת ישראל כו'ומותר לבא בממזרים דהא אמר קהל גרים לאו קהל הוא:

    ממזר מאשת אישמיתות:

    ממזר מאחותוכריתות:

    איכא בינייהולאו בגר איפליגו אלא דקסבר יש ממזר מחייבי כריתות וה"ק כל הנולדים מאיסורי ערוה ממזרים הם ומותרים לבא זה בזה הני חייבי כריתות בבני חייבי מיתות כגון א"א דכולן ממזרים הם ור' יהודה אוסר לבא חייבי כריתות בבני חייבי מיתות דקסבר אין ממזר אלא מחייבי מיתות וטעמא מפורש ביבמות (דף מט.):

    תנינאפלוגתא אחריתי במתני' בתנאי אחריני ולמה ליה לרבי למיתני לתרתי בבי ניתני התם לגבי ר' יהושע וכן היה ר' יהודה אומר כדבריו:

    שהוא בלא יבאאע"פ שאינו אלא בלאו הולד ממזר:

    כל שחייביןעל אותה ביאה כרת בידי שמים:

    כל שחייבין עליו מיתת ב"דאבל חייבי כריתות לא וטעמא דכולהו מפרש ביבמות (שם):

    זה בזההם בממזרים וממזרים בהם:

    אי הכי אמאי ר' יהודה אוסרהני ודאי לא איקרי קהל דהא לא חזו לבא בקהל:

    ה"קכלומר וכולה חד תנא הוא:

    בן ט' שנים ויום אחדשהוא גר עמוני וכו' דבכי האי זימנא חזי לביאה:

    פסלוהלכהנת מן התרומה ומן הכהונה ולויה וישראלית מלינשא עוד לכהן:

    כל שזרעו פסולמן הכהונה פוסל את אשתו מן הכהונה ולקמן מפרש מאי בינייהו:

    קידושין 74 עמוד ב

    1הכי קאמר: כל האסורים לבא בקהל כהונה, מאי נינהו גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד, ודלא כר' שמעון בן יוחי מותרין לבוא זה בזה.

    2ונוקמה בבת שלש שנים ויום אחד, ואפי' לר' שמעון בן יוחי! א"כ מצידה תברה.

    3אלא טעמא דבת שלש שנים ויום אחד, הא פחותה מבת שלש שנים ויום אחד, דמותרת לבא בקהל כהונה, אסורה לבוא זה בזה? הרי פחותה מבת שלש שנים ויום אחד לר"ש בן יוחי, דמותרת לבא בקהל כהונה ומותרות לבא זה בזה!

    4וכללא הוא דכל האסורים לבא בקהל כהונה מותרין לבא זה בזה? והרי אלמנה וגרושה וחללה וזונה דאסורים לבא בקהל כהונה, ואסורים לבא זה בזה! ותו: הא מותר אסור? והרי גר שמותר בכהנת ומותר בממזרת!

    5אלא אמר רב נתן בר הושעיא: ה"ק כל שכהן אסור לישא את בתו, ומאי ניהו גר שנשא גיורת. וכר' אליעזר בן יעקב מותרין לבא זה בזה.

    6וכללא הוא דכל שכהן אסור לישא את בתו מותרים לבא זה בזה? הרי חלל שנשא בת ישראל, דכהן אסור לישא בתו, ואסורין נמי לבא זה בזה! לא קשיא, כר' דוסתאי בן יהודה.

    7והרי חלל שנשא חללה וכהן אסור לישא בתו, ואסור נמי לבא זה בזה! ותו: הא מותר אסור? והרי גר שנשא בת ישראל, וכהן מותר לישא בתו, ומותרין לבא זה בזה!

    8אלא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: הכא ממזר מאחותו וממזר מאשת איש איכא בינייהו.

    9ת"ק סבר: אפי' ממזר מאחותו נמי הוי ממזר. ור' יהודה סבר: מאשת איש הוי ממזר, מאחותו לא הוי ממזר.

    10מאי קמ"ל תנינא: איזהו ממזר כל שהוא (דברים כג, ג) בלא יבא, דברי ר' עקיבא.

    11שמעון התימני אומר: כל שחייבין עליו כרת בידי שמים, והלכה כדבריו. ר' יהושע אומר: כל שחייבין עליו מיתת ב"ד׃

    12אלא אמר רבא: גר עמוני ומואבי איכא בינייהו, והכי קאמר: כל האסורים לבא בקהל, ומאי ניהו: גר עמוני ומואבי מותרין לבא זה בזה.

    13אי הכי מאי ר' יהודה אוסר? ה"ק אע"פ שרבי יהודה אוסר גר בממזרת, הני מילי גר דראוי לבא בקהל, אבל גר עמוני ומואבי דאין ראויין לבא בקהל לא.

    Baraita

    14תנו רבנן: בן תשע שנים ויום אחד גר עמוני ומואבי, מצרי ואדומי, כותי ונתין, חלל וממזר שבאו על הכהנת ועל הלויה ועל בת ישראל [פסלוה]. ר' יוסי אומר: כל שזרעו פסול פוסל, וכל שאין זרעו פסול אינו פוסל. רבן שמעון בן גמליאל אומר:

    Tosafot

    הכי קאמר כל האסורים לבא בקהל כהונה ומאי נינהו גיורת פחותה כו'וא"ת אמאי לא פריך הא תנא ליה רישא דגר מותר בממזרת כדפריך לעיל וי"ל דלאו עיקר קושיא היא דפריך הא תנא ליה רישא אלא עיקריה אאידך קושיא סמיך ר' יהודה אוסר אהייא:

    והרי גר דמותר בכהנת ומותר בממזרתוא"ת מאי פריך והרי הטעם שהוא מותר לפי שלא הוזהרו כשרות להינשא לפסולים ולא משום הכשר גר הוא דלעולם אמרינן דכהן אסור בגיורת ומותר אסור ר"ל כל שמותר לבא בקהל מטעם יחוס אסור ליקח ממזרת ונראה לפרש הרי גר שנשא בת ישראל שהבת מותרת לכהן ומותרת בממזר כר"א בן יעקב וכה"ג פריך בסמוך:

    דת"ק סבר ממזר מאחותו הוי ממזרואם תאמר היכי משתמע פלוגתייהו ממתני' ופירש הקונטרס דה"ק כל הנולדים מאיסור ערוה ממזרים הם ומותרים לבא זה בזה בני חייבי כריתות בבני חייבי מיתות עכ"ל ולא נהירא דדוחק הוא לכך פר"י דה"ק. כל האסורין לבא בקהל שאפילו קידושין אין תופסין בהם כגון חייבי כריתות מותרין לבא זה בזה כלומר כל שבא מאיסור תפיסת הקידושין דהיינו בני חייבי כריתות וחייבי מיתות דאין קידושין תופסין בהם כולן מותרין לבא זה בזה דקסבר יש ממזר מכל דבר דלא תפסי קידושין: מאי קא משמע לן תנינא כו' ר' יהושע אומר כל שחייבין עליו מיתת בית דין. ופירושו כמו תנינא חדא זימנא דלעיל דאבא שאול דהוה ליה למיתנייא התם גבי מילתא דר' יהושע וכן היה ר' יהודה אומר כדבריו וא"ת אמאי איצטריך למיפרך תנינא ליפרך דר' יהודה אדר' יהודה דהכא קאמר ר' יהודה דאין ממזר אלא מחייבי מיתות ב"ד ובמסכת יבמות (דף מט.) קאמר לא יגלה כנף אביו איירי באנוסת אביו שהיא בלאו וסמיך ליה לא יבא ממזר משמע שממזר הוה אפי' מחייבי לאוין דהא ר' יהודה נמי דריש סמוכים במשנה תורה וי"ל דר' יהודה סבר התם דאשת אב דכתיב בין לא יקח ובין לא יגלה הוי מיותר דהשתא אנוסת אביו לא יקח כדכתיב לא יגלה כנף אביו אשתו מיבעיא וא"כ למידרשיה ולומר דלא יבא ממזר דוקא מאשת אביו ולימא הכי מלא יקח עד לא יגלה דהיינו אשת אביו הוי ממזר טפי לא הוי ממזר:

    דת"ק סבר ממזר מאחותו הוי ממזרואם תאמר היכי משתמע פלוגתייהו ממתני' ופירש הקונטרס דה"ק כל הנולדים מאיסור ערוה ממזרים הם ומותרים לבא זה בזה בני חייבי כריתות בבני חייבי מיתות עכ"ל ולא נהירא דדוחק הוא לכך פר"י דה"ק כל האסורין לבא בקהל שאפילו קידושין אין תופסין בהם כגון חייבי כריתות מותרין לבא זה בזה כלומר כל שבא מאיסור תפיסת הקידושין דהיינו בני חייבי כריתות וחייבי מיתות דאין קידושין תופסין בהם כולן מותרין לבא זה בזה דקסבר יש ממזר מכל דבר דלא תפסי קידושין:

    מאי קא משמע לן תנינא כו' ר' יהושע אומר כל שחייבין עליו מיתת בית דין. ופירושו כמו תנינא חדא זימנא דלעיל דאבא שאול דהוה ליה למיתנייא התם גבי מילתא דר' יהושע וכן היה ר' יהודה אומר כדבריו וא"ת אמאי איצטריך למיפרך תנינא ליפרך דר' יהודה אדר' יהודה דהכא קאמר ר' יהודה דאין ממזר אלא מחייבי מיתות ב"ד ובמסכת יבמות (דף מט.) קאמר לא יגלה כנף אביו איירי באנוסת אביו שהיא בלאו וסמיך ליה לא יבא ממזר משמע שממזר הוה אפי' מחייבי לאוין דהא ר' יהודה נמי דריש סמוכים במשנה תורה וי"ל דר' יהודה סבר התם דאשת אב דכתיב בין לא יקח ובין לא יגלה הוי מיותר דהשתא אנוסת אביו לא יקח כדכתיב לא יגלה כנף אביו אשתו מיבעיא וא"כ למידרשיה ולומר דלא יבא ממזר דוקא מאשת אביו ולימא הכי מלא יקח עד לא יגלה דהיינו אשת אביו הוי ממזר טפי לא הוי ממזר:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    ממזר מאחותו איכא בינייהו דלתנא קמא הוה ממזר ולרבי יהודה לא הוה ממזר ומשום הכי אוסר אותו בפסולין. ופירש"י ז"ל דרבי יהודה ס"ל כרבי יהושע דאמר דאין ממזר אלא מחייבי מיתות בית דין. ולא נהירא דהא רבי יהודה כר"ע סבירא ליה דממזר מחייבי לאוין הוי ממזר דהא דריש כוותיה קרא דלא יקח איש אשת אביו ולא יגלה את כנף אביו באנוסת אביו כדאיתא ביבמות והכי מוכח בסנהדרין פ"ד מיתות. אלא י"ל דס"ד דרבי יהודה אית ליה דמחייבי לאוין הוי ממזר כשיש בהם שאר כגון אנוסת אביו אבל היכא דליכא שאר לא הוי ממזר אלא מחייבי מיתות בית דין ולא מחייבי כריתות ואתיא דר' יהודה כרבי עקיבא דקתני אי זהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא אבל מאחותו דלאו שאר בשר הוא לא הוי ממזר כנ"ל:

    מאי קמ"ל תנינא איזהו ממזר כו'פי' ואם איתא דרבנן ור"י בהא פליגי הכא התם ה"ל למתנייה באידך פלוגתא וכההוא דפרישית לעיל בדאבא שאול ור"ג וכן פירש"י ז"ל:

    Babylonian Talmud · folio map

    Kiddushin 74b

    Kiddushin 74b. The full printed text of this folio side — 14 numbered segments, about 364 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    ודלא כר"ש דאמר לקמן בפירקין (קידושין דף עח.) גיורת פחותה מבת ג' כשירה לכהונה וה"ק כל האסורין לבא בקהל כהונה ומאי ניהו דמרבי האי כללא יתר על הראשונים שאסורין בקהל ישראל גיורת שפחותה מבת שלש שנים וכ"ש יתירה על בת שלש שנים מותרין הנך אסורין גיורות וממזרים ונתיני ושתוקי לבא זה בזה:

    ונוקמה בבת שלש ולא בפחות ונימא דפחותה מותרת לכהן ובה לא איירי:

    א"כ דכר"ש מיתוקמא דפחותה מותרת לכהונה והוא לא התיר לבא בממזרת אלא האסורין לבא בכהונה הוי משמע האי דפחותה אית ליה דאסורה לממזר:

    מצידה תברה תשובתו מוכנת לצידו:

    אסורין לבא זה בזה בתמיה היא בממזר וממזר בה והרי גיורת וכו' דכיון דקהל גרים לאו קהל הוא לא שנא פחותה ל"ש יתירה ועל כרחיך תנא דידן מדשרי יתירה על בת שלש לממזר ש"מ אית ליה קהל גרים לא איקרי קהל:

    והרי גר כו' כיון דאית ליה קהל גרים לא איקרי קהל:

    אלא אמר רב נתן לא תימא כל האסורין דתקשי לך אלמנה לכ"ג ותיקשי לך גר מדוקיא אלא ה"ק ת"ק כל שבתו אסורה לכהונה ומאי ניהו דמוסיף האי כללא על האסורין לישראל גר שנשא גיורת וכר' אליעזר בן יעקב דאמר במתני' (לקמן קידושין דף עז.) גר שנשא גיורת בתו פסולה לכהונה מותרים לבא זה בזה והיינו גר מותר בממזרת וממזר בו דאילו בגר שנשא ישראלית לא מצית לאוקמה דמאן שמעת ליה דאמר כהן אסור לישא בתו ר' יהודה דאמר במתני' (שם) בת גר זכר כבת חלל זכר ומדסיפא ר' יהודה דקתני ר' יהודה אוסר רישא לאו ר' יהודה להכי מוקמי לה כר"א בן יעקב ושמעיה ר' יהודה לת"ק דאית ליה קהל גרים לא איקרי קהל ופליג עליה:

    וכללא הוא בתמיה דכל האסורין לכהן מותרין לממזר:

    16 more comments on this page.

    Rashi on Kiddushin 74b · Sefaria

    Tosafot

    הכי קאמר כל האסורים לבא בקהל כהונה ומאי נינהו גיורת פחותה כו' וא"ת אמאי לא פריך הא תנא ליה רישא דגר מותר בממזרת כדפריך לעיל וי"ל דלאו עיקר קושיא היא דפריך הא תנא ליה רישא אלא עיקריה אאידך קושיא סמיך ר' יהודה אוסר אהייא:

    והרי גר דמותר בכהנת ומותר בממזרת וא"ת מאי פריך והרי הטעם שהוא מותר לפי שלא הוזהרו כשרות להינשא לפסולים ולא משום הכשר גר הוא דלעולם אמרינן דכהן אסור בגיורת ומותר אסור ר"ל כל שמותר לבא בקהל מטעם יחוס אסור ליקח ממזרת ונראה לפרש הרי גר שנשא בת ישראל שהבת מותרת לכהן ומותרת בממזר כר"א בן יעקב וכה"ג פריך בסמוך:

    דת"ק סבר ממזר מאחותו הוי ממזר ואם תאמר היכי משתמע פלוגתייהו ממתני' ופירש הקונטרס דה"ק כל הנולדים מאיסור ערוה ממזרים הם ומותרים לבא זה בזה בני חייבי כריתות בבני חייבי מיתות עכ"ל ולא נהירא דדוחק הוא לכך פר"י דה"ק. כל האסורין לבא בקהל שאפילו קידושין אין תופסין בהם כגון חייבי כריתות מותרין לבא זה בזה כלומר כל שבא מאיסור תפיסת הקידושין דהיינו בני חייבי כריתות וחייבי מיתות דאין קידושין תופסין בהם כולן מותרין לבא זה בזה דקסבר יש ממזר מכל דבר דלא תפסי קידושין: מאי קא משמע לן תנינא כו' ר' יהושע אומר כל שחייבין עליו מיתת בית דין. ופירושו כמו תנינא חדא זימנא דלעיל דאבא שאול דהוה ליה למיתנייא התם גבי מילתא דר' יהושע וכן היה ר' יהודה אומר כדבריו וא"ת אמאי איצטריך למיפרך תנינא ליפרך דר' יהודה אדר' יהודה דהכא קאמר ר' יהודה דאין ממזר אלא מחייבי מיתות ב"ד ובמסכת יבמות (דף מט.) קאמר לא יגלה כנף אביו איירי באנוסת אביו שהיא בלאו וסמיך ליה לא יבא ממזר משמע שממזר הוה אפי' מחייבי לאוין דהא ר' יהודה נמי דריש סמוכים במשנה תורה וי"ל דר' יהודה סבר התם דאשת אב דכתיב בין לא יקח ובין לא יגלה הוי מיותר דהשתא אנוסת אביו לא יקח כדכתיב לא יגלה כנף אביו אשתו מיבעיא וא"כ למידרשיה ולומר דלא יבא ממזר דוקא מאשת אביו ולימא הכי מלא יקח עד לא יגלה דהיינו אשת אביו הוי ממזר טפי לא הוי ממזר:

    דת"ק סבר ממזר מאחותו הוי ממזר ואם תאמר היכי משתמע פלוגתייהו ממתני' ופירש הקונטרס דה"ק כל הנולדים מאיסור ערוה ממזרים הם ומותרים לבא זה בזה בני חייבי כריתות בבני חייבי מיתות עכ"ל ולא נהירא דדוחק הוא לכך פר"י דה"ק כל האסורין לבא בקהל שאפילו קידושין אין תופסין בהם כגון חייבי כריתות מותרין לבא זה בזה כלומר כל שבא מאיסור תפיסת הקידושין דהיינו בני חייבי כריתות וחייבי מיתות דאין קידושין תופסין בהם כולן מותרין לבא זה בזה דקסבר יש ממזר מכל דבר דלא תפסי קידושין:

    מאי קא משמע לן תנינא כו' ר' יהושע אומר כל שחייבין עליו מיתת בית דין. ופירושו כמו תנינא חדא זימנא דלעיל דאבא שאול דהוה ליה למיתנייא התם גבי מילתא דר' יהושע וכן היה ר' יהודה אומר כדבריו וא"ת אמאי איצטריך למיפרך תנינא ליפרך דר' יהודה אדר' יהודה דהכא קאמר ר' יהודה דאין ממזר אלא מחייבי מיתות ב"ד ובמסכת יבמות (דף מט.) קאמר לא יגלה כנף אביו איירי באנוסת אביו שהיא בלאו וסמיך ליה לא יבא ממזר משמע שממזר הוה אפי' מחייבי לאוין דהא ר' יהודה נמי דריש סמוכים במשנה תורה וי"ל דר' יהודה סבר התם דאשת אב דכתיב בין לא יקח ובין לא יגלה הוי מיותר דהשתא אנוסת אביו לא יקח כדכתיב לא יגלה כנף אביו אשתו מיבעיא וא"כ למידרשיה ולומר דלא יבא ממזר דוקא מאשת אביו ולימא הכי מלא יקח עד לא יגלה דהיינו אשת אביו הוי ממזר טפי לא הוי ממזר:

    Tosafot on Kiddushin 74b · Sefaria

    Ritva

    ממזר מאחותו איכא בינייהו דלתנא קמא הוה ממזר ולרבי יהודה לא הוה ממזר ומשום הכי אוסר אותו בפסולין. ופירש"י ז"ל דרבי יהודה ס"ל כרבי יהושע דאמר דאין ממזר אלא מחייבי מיתות בית דין. ולא נהירא דהא רבי יהודה כר"ע סבירא ליה דממזר מחייבי לאוין הוי ממזר דהא דריש כוותיה קרא דלא יקח איש אשת אביו ולא יגלה את כנף אביו באנוסת אביו כדאיתא ביבמות והכי מוכח בסנהדרין פ"ד מיתות. אלא י"ל דס"ד דרבי יהודה אית ליה דמחייבי לאוין הוי ממזר כשיש בהם שאר כגון אנוסת אביו אבל היכא דליכא שאר לא הוי ממזר אלא מחייבי מיתות בית דין ולא מחייבי כריתות ואתיא דר' יהודה כרבי עקיבא דקתני אי זהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא אבל מאחותו דלאו שאר בשר הוא לא הוי ממזר כנ"ל:

    מאי קמ"ל תנינא איזהו ממזר כו' פי' ואם איתא דרבנן ור"י בהא פליגי הכא התם ה"ל למתנייה באידך פלוגתא וכההוא דפרישית לעיל בדאבא שאול ור"ג וכן פירש"י ז"ל:

    Ritva on Kiddushin 74b · Sefaria

    Meiri

    אע"פ שהגיורת לא נאסרה לכהנה אלא מסתם זונה מכל מקום הואיל ונאסרה אף בפחותה מבת שלש נאסרה כמו שביארנו וגר בגיורת בתו לפסולה לכהנה ושאר דברים שבסוגיא זו כבר ביארנום למעלה:

    כל שנבעלה לפסול לה בין בלאו בין בעשה אפילו פנויה פסולה מן הכהנה הן ישראלית הן כהנת ואם היא כהנת אף היא פסולה מן התרומה מדין זונה מעתה גר עמוני ומואבי מצרי ואדומי כותי ונתין וממזר שבאו על כהנת ועל לויה ועל ישראלית כל שהם בני תשע שנים ויום אחד שביאתם ביאה פסלוה מן הכהנה ומן התרומה הואיל ואינה ראויה לינשא לכל אלו והוא הדין לגוי ועבד הואיל ואין לה אלמנות וגירושין בו וכן בפצוע דכא וכרות שפכה שאף הם פסולים לה וכן שומרת יבם שנבעלה לזר וכן ביאת חלל אף בבת ישראל פוסלת מן הכהנה ומן התרומה אע"פ שאינו פסול לה ומצרי שאמרנו אפילו בשני שזרעו כשר ונמצא שאתה נושא בתו הואיל והוא מכל מקום פסול הנבעלת לו פסולה כדין עמוני ומואבי שמכל מקום אתה נושא בתו שהרי נקבותיהם מותרות ואעפ"כ הואיל ומכל מקום הוא פסול פוסל את הנבעלת לו:

    Meiri on Kiddushin 74b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה ה"ק כל האסורים כו' דלאו עיקר קושיא היא דפריך הא תנא לה רישא כו' עכ"ל נראה משום דאיכא למימר דלאו היינו רישא משום דברישא שרי גם גר בממזרת והכא לא שרי אלא כל הפסולים לבא בקהל אלא דבהא סמיך נמי אסיפא דקתני ר' יהודה אוסר היינו תנא קמא ואין להקשות דאם כן אמאי לא מוקי מתניתין דכולה ר' יהודה היא וה"ק כל הפסולים לבא בקהל מותרים בממזרת הא מותר לבא בקהל דהיינו גר אסור בממזרת שר' יהודה אוסר גר בממזרת ופליג אמתני' דר"פ דמתיר גר בממזרת די"ל דלא משמע ליה לתלמודא לאוקמא הכי דאין זה חוזר לגופיה דלא ה"ל למתני כל הפסולים לבא בקהל דשרי בממזרת אלא דגר אסור בממזרת ה"ל למתני אך יש לדקדק בשמעתין אמאי תקשי ליה מעיקרא הא תני ליה רישא דאדרבה ה"ל למידק מעיקרא הא מותר אסור דהיינו גר ות"ק לא ס"ל הכי לעיל בר"פ דהכי מדייק תלמודא לקמן הא מותר אסור וי"ל דלא משמע ליה לדיוקא מעיקרא הא מותר אסור אלא דאיכא למימר דכל האסורין מותרין זה בזה הא מותר אית בהו אסורין בממזרת ואית בהו דמותר בממזרת כגון גר אבל לקמן מדייק ותו הא מותר אסור משום דלא תימא האי כללא דכל האסורין ליתא אלא דאית בהו מותרין לבא זה בזה ואית בהו אסורין לבא זה בזה דא"כ תקשי ותו הא מותר אסור והרי כו' ואמאי קתני כל האסורין כו' הא במותר נמי דינא הכי דאיכא בהו הכי והכי וחדא קושיא היא ועוד נראה דלקמן פריך ותו הא מותר אסור כו' לדברי המתרץ דלא מוקי לה כר"ש מה"ט דתקשי ליה הא מותר דהיינו פחות מבת ג' אסור בממזרת ותו לא מידי ודו"ק:

    בד"ה והרי גר כו' שנשא בת ישראל שהבת מותרת לכהן ומותרת בממזר כראב"י כו' עכ"ל אין זה מדוקדק דהא תלמודא לא קאמר הכי אלא בגר גופיה קאמר שמותר בממזרת ומותר בכהנת ולשון ת"י מכוון בזה וז"ל דסמיך אהא דה"מ למפרך כדבסמוך הרי גר שנשא בת ישראל שהבת מותרת לכהונה ומותרת בממזר עכ"ל וגם לא הזכיר בזה כראב"י דלאו מלתא דראב"י היא לקמן במתני' ורבי יוסי נמי מתירה לכהן חוץ מרבי יהודה וק"ל:

    בד"ה דתנא קמא כו' דהכי קאמר כל האסורין לבא בקהל שאין קדושין תופסין בהן כגון אפי' חייבי כריתות כו' כצ"ל וק"ל:

    Chidushei Halachot on Kiddushin 74b · Sefaria

    Penei Yehoshua

    רב יהודא ה"ק כל האסורין לבא בקהל כהונה כו' נ"ל דהכי פירושא כיון דאשכחן דאיכא תרי מילי איסורי קהל חד איסורי קהל ישראל ואידך איסורי קהל כהונה וקאמר ת"ק דהנך שני מיני פסולין מותרין לבא זה בזה והשתא א"ש הא דקאמר ר' יהודא אוסר והיינו בהך מילתא לחוד דהנך שני מינים אסורים לבא זה בזה אבל ודאי דכל חד ממין א' מותרין ובזה נתיישב היטב קושיית התוס' דלא מקשה הא תנא ליה רישא דהשתא מצינן למימר שפיר דת"ק בא להוסיף עמוני ומואבי ומצרי דמותרת הגיורת לינשא להן והגר מותר במצרית ואפ"ה א"ש הא דקתני ר"י אוסר דלא קאי אלא לענין הנך שני מינין פסולי קהל ופסולי כהונה דמותרין זה בזה כן נ"ל נכון ליישב לשון המשנה לפי אוקימתא זו אלא דאכתי בעא טעמא מאי ס"ד דתליא בהכי דמי שפסול לבא בקהל כהונה יהא מותר באיסור ממזרת ונלע"ד לפרש לפי מאי דפרישית לעיל דף ע"ב גבי ה' קהלי כתיבי דהא דבעינן כל הנך קראי לקהל לוים וישראלים היינו משום דפשטא דקרא דקהל ה' משמע דאהכהנים לחוד קאי דנקראים קהל ה'. ולפ"ז איכא למימר שפיר דאף לבתר דכתיבי קהלי יתירי לרבויי אפ"ה אין מקרא יוצא מידי פשוטו ולוים וישראלים גופייהו לא הוי בקהל ה' אלא לפי שראויין לבא בקהל ה' דהיינו קהל כהנים דמותרין לישא ולהינשא מהם משא"כ מי שאינו ראוי לבא בקהל כהנים לא הוי בכלל קהל ה' ומש"ה ממעט גיורת דמותרת לממזר כיון דלאו מקהל ה' היא שאינה ראויה לכהנים לעולם. ולפ"ז מקשה הש"ס שפיר והרי גר דמותר בכהנת דהא לא הוזהרו כשירות לינשא לפסולין א"כ סוף סוף הא קמן דגרים מיהו ראויין לבא בקהל ה' ואפ"ה מותרין בממזרת א"כ תו אין לחלק בין זכרים לנקבות תדע דאל"כ תיקשי נמי מחללה דאינה ראוייה לכהן ואפ"ה אסורה בממזר אלא דע"כ עיקר הטעם דחללים מיהו מיקרו קהל ה' כיון דחלל מותר בכהנת א"כ לענין גר וגיורת נמי איכא למימר איפכא ואע"ג דהמקשה כבר הקשה מחללה והדר מקשה מגר אפ"ה יש לנו לפרש דבדרך את"ל מקשה דאת"ל דלא קשיא מאלמנה וגרושה וחללה כיון דלא שייך בזכרים כמו בנקיבות מיקרו שפיר קהל ה' אף הנקיבות דבמין א' אין לחלק בין זכרים לנקיבות לענין דשייך בהו קהל ה' א"כ לענין גר גופא תיקשי כן נ"ל נכון ליישב קושיית התוספות ד"ה והרי גר ונתיישב ג"כ הא דמקשה הכא בפשיטות הא מותר אסור משום דלאוקימתא זו ממילא משמע הכא דהא בהא תליא במי שראוי לבא בקהל כהנים הוא דמיקרי קהל ה' ואינך לא ונתיישב' ג"כ קושיית מהרש"א ז"ל דלעיל ליכא למידק כה"ג הא מותר אסור ודוק היטב ועיין עוד בסמוך:

    שם אלא אמר רב נתן בר הושעיא ה"ק כל שכהן אסור לישא בתו וכו' מותרין לבא זה בזה כו'. ויתכן לפרש ג"כ על הדרך שכתבתי בסמוך דעיקר קהל ה' היינו קהל כהנים ולעולם לא מיקרי קהל ה' אלא מי שמותר להשיא בתו לכהן ורוצה לתרץ בזה קושיית והרי גר ואם כן מדייק שפיר הא מותר אסור ומקשה מחלל שנשא חללה ומהנך תרתי קשה נמי ממה נפשך כדפרישית בסמוך:

    תוספות בד"ה דת"ק סבר ממזר מאחותו כו' וא"ת היכי משתמע פלוגתייהו ממתניתין כו' עד סוף הדיבור. ולולי פרש"י ז"ל ותוספות היה באפשר לפרש דנהי דלר' יהודא חייבי כריתות לא הוי ממזר מדאורייתא אפ"ה מודה ר"י דאסור לבא בקהל מדרבנן כיון דבא מאיסור ערוה דלא תפסי קידושין גזיר בהו משום ממזר מחייבי מיתות וא"כ שפיר משתמע פלוגתייהו ממתניתין דלת"ק כל האסורין לבא בקהל מותרין לבא זה בזה משום דלא אשכחן מי שמותר מן התורה לגמרי בודאי יאסר מדרבנן אלא הספק בלבד ואפ"ה שרינהו לבא בממזרין ודאין ור"י ס"ל דאיכא נמי חייבי כריתות דאסורין לבא בקהל מדרבנן וא"כ אסורין לבא בממזרין או שאר פסולי קהל ואפ"ה מקשה הש"ס שפיר תנינא דהתם הו"ל למיתני דלא הוי ממזר וממילא הוי ידעינן דאסור בממזרת כן נ"ל לולי דרש"י ז"ל ותוספות לא פירשו כן ולפירושם קשה מלבד שהוא דוחק תיקשי מתניתין גופא דאמאי קתני ר' יהודה אוסר טפי הו"ל לר"י לאיפלוגי ברישא דקתני מילתא דפסיקא דממזר אסור לבא בישראל וקתני נמי במתניתין דס"פ האומר כל מי שאין לה עליו קידושין אבל יש לאחרים קידושין הולד ממזר איזהו זה שבא על אחד מכל האיסורין שבתורה והתם הו"ל לאיפלוגי ומדפליג ר"י בסיפא משמע דבהנך מודה ועוד דלחד לישנא אוקימנא מתניתין דס"פ האומר כרבי יהודא ע"ש. ולמאי דפרישית אתי שפיר דמודה רבי יהודא מיהו דהוי ממזר מדרבנן ודו"ק:

    בד"ה מאי קמל"ן תנינא כו' וא"ת אמאי איצטריך למיפרך כו' דהא ר' יהודא נמי דריש סמוכין כו' עכ"ל. כבר כתבתי בפרק האומר דבלאו הכי בפרק ארבע מיתות דף נ"ג מייתי הש"ס תרי לישני אי סובר ר"י קידושין תופסין בחייבי לאוין או לא וכתבתי שם ג"כ ליישב קושיית התוספות דהכא דר' יהודה לא דריש סמוכין אלא משום דמוכח או מופנה וא"כ כיון דדריש ליה ר"י להא מילתא גופא דאסור באנוסת אביו תו לא הוי מוכח ולא מופנה לענין סמיכות דהוי ממזר ועוד דאדרבא איכא למימר דר"י סובר כטעמא דר' יהושע דלא יקח איש את אשת אביו מיותר להך דרשה דלענין סמוכין דממזר דלא הוי אלא מלא יקח לחוד כן נ"ל ועדיין צ"ע:

    Penei Yehoshua on Kiddushin 74b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Kiddushin, daf 74, Amud Bet, about 364 words in 14 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 14 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 125 words

      Opens “הכי קאמר: כל האסורים לבא בקהל כהונה,…”

    2. Segment 214 words

      Opens “ונוקמה בבת שלש שנים ויום אחד, ואפי'…”

    3. Segment 340 words

      Opens “אלא טעמא דבת שלש שנים ויום אחד,…”

    4. Segment 434 words

      Opens “וכללא הוא דכל האסורים לבא בקהל כהונה…”

    5. Segment 526 words

      Opens “אלא אמר רב נתן בר הושעיא: ה"ק…”

      Named: רב נתן בר הושעיא.

    6. Segment 632 words

      Opens “וכללא הוא דכל שכהן אסור לישא את…”

    7. Segment 730 words

      Opens “והרי חלל שנשא חללה וכהן אסור לישא…”

    8. Segment 816 words

      Opens “אלא אמר רב נחמן אמר רבה בר…”

      Named: רב נחמן, רבה.

    9. Segment 919 words

      Opens “ת"ק סבר: אפי' ממזר מאחותו נמי הוי…”

    10. Segment 1015 words

      Opens “מאי קמ"ל תנינא: איזהו ממזר כל שהוא…”

    11. Segment 1119 words

      Opens “שמעון התימני אומר: כל שחייבין עליו כרת…”

    12. Segment 1223 words

      Opens “אלא אמר רבא: גר עמוני ומואבי איכא…”

      Named: רבא.

    13. Segment 1328 words

      Opens “אי הכי מאי ר' יהודה אוסר? ה"ק…”

      Named: רבי יהודה.

    14. Segment 1443 words

      Opens “תנו רבנן: בן תשע שנים ויום אחד…”

      Named: רבן שמעון.

    Sages named on this page

    • Rabban Shimon ben Gamliel [III] · Third Generation of Tannaim

      Rabban Shimon ben Gamliel III was a prominent Tanna, son of Rabban Gamliel of Yavneh and father of Rabbi Yehudah HaNasi.

      Source: Kiddushin 74b · Segment 14 — “…פסול אינו פוסל. רבן שמעון בן גמליאל אומר:

    • Rabbi Akiva [R"A] · Second Generation of Tannaim

      Rabbi Akiva, a central figure among the Tannaim, rose from humble beginnings to become one of the greatest sages in Jewish history.

      Source: Kiddushin 74b · Segment 10 — “…בלא יבא״, דברי ר' עקיבא.

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Kiddushin 74b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026