Talmud Builders

    Kiddushin 39a

    Chapter 1 - HaIshah Nikneit

    גם: קידושין דף ל״ט ע״א, פרק א׳ האשה נקנית

    English translation - Kiddushin 39a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1let the mishna teach in the same manner in both cases, either by stating in both this case and that case that one may go down and purchase the produce, or by stating in both this case and that case that one may go down and gather the produce. The Gemara answers: Didn’t Shmuel say to Rav Anan that one should teach it either as stating in both this case and that case that one may go down and purchase the produce, or in both this case and that case that one may go down and gather the produce? Mar, son of Rabbana, taught this mishna according to the following lenient version: In both this case and that case one may go down and gather the produce, provided that he does not gather it with his own hand.

    2§ With regard to the prohibition of orla outside of Eretz Yisrael, the Gemara relates that Levi said to Shmuel: Aryokh, Shmuel’s nickname, supply me with such food, as I will not pick it on my own, and if you do so I will eat it. There is no reason for concern with regard to orla outside of Eretz Yisrael. Rav Avya and Rabba bar Rav Ḥanan would supply produce whose orla status was uncertain for each other, as it is forbidden only if one takes the orla on his own. The sharp Sages of Pumbedita said: The prohibition of orla does not apply at all outside of Eretz Yisrael.

    3Rav Yehuda sent a question to Rabbi Yoḥanan concerning the halakha with regard to orla outside of Eretz Yisrael. Rabbi Yoḥanan sent him the following response: Conceal, i.e., do not publicize, the halakha that produce whose orla status is uncertain is permitted; and destroy, i.e., prohibit entirely, produce whose orla status is certain; and with regard to the produce of those who are lenient in this halakha , declare that it requires interment, as it is prohibited to derive benefit from such produce. And whoever says that there is no prohibition of orla outside of Eretz Yisrael will have neither a child nor a grandchild “who shall cast the line by lot in the congregation of the Lord” (Micah 2:5).

    4The Gemara asks: And in accordance with whose opinion do the sharp Sages of Pumbedita hold when they state this halakha ? The Gemara answers: They hold in accordance with that which is taught in a baraita : Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, says in the name of Rabbi Yosei ben Durmaska, who said in the name of Rabbi Yosei HaGelili, who said in the name of Rabbi Yoḥanan ben Nuri, who said in the name of Rabbi Eliezer the Great: The prohibition of orla does not apply outside of Eretz Yisrael.

    5The Gemara expresses surprise at this ruling: But does it not apply? Does Rabbi Eliezer maintain that the prohibition of orla does not apply outside of Eretz Yisrael? But didn’t we learn in the mishna that Rabbi Eliezer says: Even the new crop, which indicates that he agrees that orla and diverse kinds are forbidden outside of Eretz Yisrael? The Gemara answers that one should not teach that Rabbi Eliezer said: Even the new crop, but rather teach only the words: The new crop, i.e., Rabbi Eliezer maintains that only this prohibition applies outside of Eretz Yisrael.

    6Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: Orla is forbidden outside of Eretz Yisrael by a halakha transmitted to Moses from Sinai. Rabbi Zeira said to Rabbi Asi: But isn’t it taught in a baraita : With regard to produce whose status concerning orla is uncertain, in Eretz Yisrael it is forbidden, in Syria it is permitted, and outside of Eretz Yisrael one goes down and gathers it? And if orla is forbidden outside of Eretz Yisrael by a halakha transmitted to Moses from Sinai, why is produce whose status concerning orla is uncertain permitted in Syria? Rabbi Zeira “was dismayed for a while” (Daniel 4:16), and then Rabbi Asi said to him: Say that it is stated like this, i.e., explain that the halakha transmitted to Moses from Sinai was that outside of Eretz Yisrael produce whose status concerning orla is uncertain is permitted, and produce whose status concerning orla is certain is forbidden.

    7§ Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: Offenders are flogged for transgressing the prohibition of diverse kinds outside of Eretz Yisrael by Torah law. Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, said to him: But didn’t we learn in the mishna ( Orla 3:9) that the prohibition of diverse kinds applies by rabbinic law outside of Eretz Yisrael? The Gemara answers: This is not difficult. The mishna here is referring to diverse kinds in a vineyard, which is prohibited outside of Eretz Yisrael by rabbinic law, whereas there, Rabbi Yoḥanan’s statement is referring to the grafting of a tree onto a different species.

    8The Gemara adds that this halakha is in accordance with the opinion of Shmuel. As Shmuel says: The verse states: “You shall keep My statutes” (Leviticus 19:19), which means that one must keep even the statutes that I have already instituted for you when you were merely descendants of Noah, before the giving of the Torah. Shmuel elaborates: This is referring to the prohibitions stated in that same verse: “You shall not let your cattle gender with a diverse kind; you shall not sow your field with two kinds of seed” (Leviticus 19:19).

    9Additionally, the juxtaposition of these prohibitions teaches that just as the prohibition of diverse kinds stated with regard to your animal applies only to mating one species with another, so too, the prohibition of diverse kinds with regard to your field is referring only to grafting one type of tree to another type, and it does not apply to planting two species together. Furthermore, just as the prohibition of diverse kinds with regard to your animal applies both in Eretz Yisrael and outside of Eretz Yisrael, as this prohibition does not relate to the land, so too, the prohibition against grafting your field applies both in Eretz Yisrael and outside of Eretz Yisrael.

    10The Gemara asks: But isn’t it written: “Your field,” which indicates that the field belongs to you in your portion of Eretz Yisrael? The Gemara answers: That verse serves to exclude the prohibition of diverse kinds of seeds, which does not apply outside of Eretz Yisrael. Planting different types of seeds together is prohibited only in Eretz Yisrael.

    11§ The Gemara relates: Rav Ḥanan and Rav Anan were once going together on a road outside of Eretz Yisrael and they saw a certain man planting seeds of diverse kinds together. One of them said to the other: Let the Master come and ostracize him, as he is performing a prohibited act. The other said to him: These halakhot are not understood by you.

    12And furthermore, they also saw a certain man who was planting wheat and barley between grapevines. One of them said to the other: Let the Master come and ostracize him. He again said to him: These halakhot are not clear to you. He explained: Don’t we hold in accordance with the opinion of Rabbi Yoshiya, who says: One who sows diverse kinds is not liable by Torah law until he sows wheat, and barley, and a grape seed with a single hand motion, i.e., by sowing in the vineyard he violates the prohibition of diverse kinds that applies to seeds and to the vineyard simultaneously. Since this man was not planting in that manner, he should not be ostracized.

    13The Gemara relates: Rav Yosef was mixing diverse seeds and planting them. Abaye said to him: But didn’t we learn in the mishna that mixing diverse kinds is prohibited outside of Eretz Yisrael by rabbinic law? Rav Yosef said to him: This is not difficult, as here, the mishna is referring to diverse kinds in a vineyard, and there, I am planting legally because I am planting only diverse kinds of seeds. The reason for the difference between these two cases is as follows: With regard to planting diverse kinds in a vineyard, which in Eretz Yisrael is prohibited even with regard to deriving benefit, the Sages issued a decree prohibiting this mixture outside of Eretz Yisrael as well. Conversely, with regard to planting diverse kinds of seeds, which in Eretz Yisrael is not prohibited with regard to deriving benefit, the Sages did not issue a decree prohibiting them outside of Eretz Yisrael.

    14Rav Yosef then said: The matter that I said, i.e., that diverse kinds of seeds are entirely permitted outside of Eretz Yisrael, is not so. The proof is that Rav planted the garden around the study hall in rows [ mesharei ] of different species. What is the reason that he did that rather than plant different species together? Is it not because he was concerned about mixtures of diverse kinds? Abaye said to him: That is not proof. Granted, if he taught us this halakha through his actions,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    ניתני או אידי ואידי כו' - דערלה ודכלאים או זה וזה יורד ולוקט דלא אסרו בחוצה לארץ אלא את הזורע או את הלוקט בידים:

    ספק לי - לקוט שלא בפני שיהיה ספק אצלי ואנא איכול ובערלה קאי:

    חריפי דפומבדיתא - עיפא ואבימי בני רחבה דפומבדיתא:

    סתום ספיקא ואבד ודאה - כלומר ספיקו מותר ודאה אסור והיתר ספיקא סתמייהו להורות בהצנעה ולא לדרשו ברבים הואיל ומקילין בה וכה"ג אמרי' בנדרים (דף כג:) במילתא אחריתי רב הונא בר חיננא סבר למדרשיה בפירקא א"ל רבא תנא סתים לה סתומי ואת דריש לה בפירקא אלמא סתום סתום הדבר קאמר כך השיב רבינו גרשם בר' יהודה זצ"ל:

    ואבד ודאה - הואיל והן מקילין אל תתיר להם לספק זה אצל זה אלא אבד אותם הפירות בידים:

    והכרז על פירותיהן - של אלו המקילין בה שטעונין גניזה:

    אף החדש - אלמא בערלה כת"ק ס"ל דקא מוסיף חדש:

    ניתני או אידי ואידי כו' - דערלה ודכלאים או זה וזה יורד ולוקט דלא אסרו בחוצה לארץ אלא את הזורע או את הלוקט בידים:

    תני חדש - ולא תתני אף והכי קאמר ערלה וכלאים הרי הם כשאר התלויין בארץ ואין נוהגין בח"ל אבל חדש נוהג בח"ל דכתיב בו מושב כל מקום שאתם יושבים:

    בסוריא מותר - ואי ודאה בח"ל הלכה היכי מזלזלינן בספיקא:

    כך נאמרה - הלכה למשה:

    לוקין על הכלאים בח"ל דבר תורה - כדיליף לקמיה:

    בהרכבת האילן - מין בשאינו מינו:

    חקתי תשמרו - מדלא כתיב ושמרתם את חקתי משמע את חקתי אשר מעולם תשמרו מלמד שהזהיר את נח ובניו עליהן ואלו הן החקים בהמתך לא תרביע שדך לא תזרע ואיזו זריעת כלאים שאני אומר שחקקתים לך כבר דומיא דבהמה דבר המסויים והיינו הרכבה ומהכא נפקא לן בסנהדרין (דף ס.) דבני נח הוזהרו עליהן והכא אתה מוסיף ללמוד מהיקש זה דומיא דבהמה אפי' בח"ל דהא חובת הגוף היא אף שדך בח"ל:

    והכתיב שדך - המיוחד לך וח"ל לא הקנו לך מן השמים:

    ההוא למעוטי זרעים - דכלאי הכרם בח"ל דמשום דאפקיה בלשון זריעה כתב שדך:

    נשמתיה - דהא עבר על דברי סופרים:

    לא חווריתו - אין הלכות כלאים מחוורים לכם:

    לא צהריתו - אין הלכות כלאים צוהרות ומאירות לכם:

    לא קי"ל כר' יאשיה - בתמיה וטעמיה דר' יאשיה לא ידענא מהיכא נפקא ליה דבעינן ב' מיני זרעים וחרצן שלישי ומפולת יד נפקא ליה (דברים כ״ב:ט׳) מלא תזרע כרמך כלאים משמע שזריעת הכרם עצמה תהיה בכלאים:

    מערב בזרני וזרע - ולא בכרם:

    והא אנן תנן כו' - וקס"ד אפי' כלאי זרעים נמי אסרו ביה כי היכי דבא"י אסירי מדאורייתא:

    כלאי זרעים - לא כתיב בהם פן תקדש דמשדך לא תזרע כלאים נפקו:

    לאו מילתא היא דאמרי - דלא גזרו על כלאי זרעים בח"ל:

    לגינתא דבי רב - שהיתה לצורך התלמידים לאכול ירק שבה:

    משארי משארי - ערוגות ערוגות:

    קידושין 39 עמוד א

    1ניתני או: ״זה וזה יורד ולוקח״, או: ״זה וזה יורד ולוקט״! האמר ליה שמואל לרב ענן: תני או: ״זה וזה יורד ולוקח״ או: ״זה וזה יורד ולוקט״. מר בריה דרבנא מתני ליה לקולא: ״זה וזה יורד ולוקט, ובלבד שלא ילקוט ביד״.

    2אמר ליה לוי לשמואל: אריוך, ספק לי, ואנא איכול. רב אויא ורבה בר רב חנן מספקו ספוקי להדדי. אמרי חריפי דפומבדיתא: אין ערלה בחוצה לארץ.

    3שלחה רב יהודה לקמיה דרבי יוחנן. שלח ליה: סתום ספיקא ואבד ודאה, והכרז על פירותיהן שטעונים גניזה. וכל האומר אין ערלה בח"ל לא יהא לו נין ונכד, (מיכה ב, ה). משליך חבל בגורל בקהל ה'׃

    4ואינהו כמאן סברוה? כי הא דתניא: רבי אלעזר בר' יוסי אומר משום ר' יוסי בן דורמסקה שאמר משום רבי יוסי הגלילי, שאמר משום רבי יוחנן בן נורי, שאמר משום ר' אליעזר הגדול: אין ערלה בח"ל׃

    5ולא? והאנן תנן רבי אליעזר אומר: אף החדש! תני: ״חדש״.

    6אמר רבי אסי אמר ר' יוחנן: ערלה בח"ל הלכה למשה מסיני. א"ל ר' זירא לרבי אסי: והתניא: ספק ערלה בארץ אסור, בסוריא מותר, (בחוצה לארץ יורד ולוקט)! אישתומם כשעה חדא א"ל אימא כך נאמר ספיקא מותר, ודאה אסור.

    7אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: לוקין על הכלאים דבר תורה. אמר ליה רבי אלעזר בר' יוסי: והאנן תנן: הכלאים מדברי סופרים! לא קשיא, כאן בכלאי הכרם, כאן בהרכבת האילן.

    8כדשמואל, דאמר שמואל: (ויקרא יט, יט) ״את חקתי תשמורו חוקים שחקקתי לך כבר, (ויקרא יט, יט) ״בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע׃

    9מה בהמתך בהרבעה, אף שדך בהרכבה. ומה בהמתך נוהג בין בארץ בין בח"ל אף שדך נוהג בין בארץ בין בח"ל׃

    10ואלא הכתיב: ״שדך״! ההוא למעוטי זרעים שבח"ל׃

    11רב חנן ורב ענן הוו שקלי ואזלי באורחא. חזיוהו לההוא גברא דקא זרע זרעים בהדי הדדי. א"ל ניתי מר נשמתיה. א"ל לא חווריתו.

    12ותו, חזיוהו לההוא גברא דקא זרע חטי ושערי בי גופני. א"ל ניתי מר נשמתיה. א"ל לא צהריתו, לא קיימא לן כרבי יאשיה דאמר: עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד?!

    13רב יוסף מערב ביזרני וזרע. א"ל אביי: והאנן תנן: הכלאים מדברי סופרים! א"ל לא קשיא, כאן בכלאי הכרם, כאן בכלאי זרעים. כלאי הכרם דבארץ אסורים בהנאה בח"ל נמי גזרו בהו רבנן. כלאי זרעים דבארץ לא אסירי בהנאה בח"ל נמי לא גזרו בהו רבנן.

    14הדר אמר רב יוסף: לאו מלתא היא דאמרי, דרב זרע גינתא דבי רב משארי משארי, מאי טעמא לאו משום עירוב עירובי כלאים? אמר ליה אביי: בשלמא אי אשמעינן׃

    Tosafot

    תני חדש - וא"ת אמאי צריך למחוק אף לימא דקאי אכלאים וי"ל כיון דאמר רבי אליעזר אין ערלה בח"ל אין סברא לומר שיהא מחמיר בכלאים יותר מערלה ועוד אומר ר"י כיון דכלאים דרבנן וחדש דאורייתא אין שייך למיתני אף אכלאים ולא פריך אלא אליבא דמ"ד ערלה הלכה למשה מסיני:

    ההוא למעוטי זרעים - פירש בקונטרס זרעים שבכרם דאין לוקין עליו אבל אין לפרש כלאי זרעים דקרקע דבהם לא איצטריך קרא כיון דחובת קרקע הוא פשיטא דאין נוהגת אלא בארץ אבל כלאי זרעים שבכרם איצטריך קרא אע"ג דחובת קרקע הוא דס"ד למילפינהו בק"ו דחדש כיון דאיסורן איסור עולם ואסורין בהנאה אבל זרעים לא מצי למילף מק"ו דחדש דהא כלאי זרעים דקרקע אינם אסורים בהנאה כדאמר לקמן בשמעתין כלאי זרעים דבארץ לא אסירי בהנאה בחוצה לארץ לא גזרו בה רבנן:

    לא קי"ל כרבי יאשיה דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד - פי' בקונט' לא ידעינן מהיכא נפקא ב' מיני זרעים וחרצן שלישי ומפולת יד נפקא ליה מלא תזרע כרמך כלאים משמע שזריעת הכרם עצמה תהא כלאים עכ"ל ונראה דהאי דבעי רבי יאשיה חטה ושעורה וחרצן היינו דוקא להתחייב משום כלאי הכרם אבל מכלאי זרעים מתחייב משני מינין כמו חטה ושעורה אפי' לרבי יאשיה ותדע מדקאמר הא כתיב שדך למעוטי כלאי זרעים שבחוצה לארץ ואי לית ליה לר' יאשיה כלאי זרעים למה לי שדך דמשמע למעוטי ח"ל אפילו בא"י נמי אינו לוקה אלא משמע דבכלאי זרעים לא פליג וכן מוכח בירושלמי דקאמר התם על דעתיה דרבי יאשיה נאמר שדך לא תזרע כלאים לאיזה דבר נאמר כרמך לא תזרע כלאים כלומר בלא חרצן מיחייב משום כלאים בחטה ושעורה חברייא אמרין להתראה שאם התרו בו משום שדך ומשום כרמך לוקה שתים כלומר כי איכא כרם בהדי כלאים לוקה שתים ואי איתא דרבי יאשיה לית ליה כלאי זרעים מאי בעי ליה לרבי יאשיה לאיזה דבר נאמר כרמך והא אינו לוקה כלל על שדך כי אם על כלאי כרם אלא שמע מינה אית ליה שפיר כלאי זרעים בלא כלאי כרם וא"ת אמאי לא בעי רבי יאשיה בכלאי זרעי' אלא שני מינים ובכלאי הכרם בעי שלשה מינים וי"ל דמשמע ליה דקרא ה"ק כרמך לא תזרע כלאים כלומר בעינן שיהיו כלאים קודם שיבואו בכרם אבל גבי שדך וכלאי זרעים כגון חטה ושעורה קרוים כלאים להתחייב כשזורען בקרקע דגוף הקרקע קרוי שדה ונראה דהלכה כרבי יאשיה דאף ע"ג דאשכחן כמה משניות דלא כוותיה כגון המעביר עציץ נקוב בכרם (כלאים פ"ז משנה ח) והמסכך גפנו כו' (שם משנה ה) מ"מ קי"ל כוותיה כדאמר בפ' מי שמתו (ברכות דף כב.) נהוג עלמא כתלתא סבי כרבי יאשיה בכלאים וכרבי אלעאי כו' ומותר לזרוע תחת הכרם וגם מותר לזרוע כלאי זרעים בח"ל כדאמרינן הכא רב יוסף מערב ביזרני וזרע ואף על גב דאמר לאו מילתא היא הא כבר תרצה אביי ונראה לה"ר שמואל מאיוור"א דטוב ליזהר שלא לזרוע זרעים סמוך שלשה טפחים מעיקרו של אילן דנראה כמרכיב זרעים בתוך האילן:

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    והא דאמרינן סתום ספיקא ואבד וראה - פי' התר ספקא בצנעה שלא תדרוש כן ברבים כדאמרינן התם בנדרים תנא מסתים לה סתימי ואת דרשת ליה בפירקא:

    והא אנן תנן רבי אליעזר אומר אף החדש - פי' ואסיקנא לעיל דלחומרא קאמר דחדש נוהג אפי' בחוצה לארץ מן התורה ומדקתני אף משמע שכן הדין בערלה וכלאים שהם אסורים בחוצה לארץ ופרקינן תני חדש כלומר ופליג בערלה וכלאים דקסבר אין נוהגין בחוצה לארץ כלל אפילו מדרבנן. וכי תימא ואמאי לא שני ליה דכי קתני אף החדש לא קאי אערלה אלא אכלאים לחוד שנוהגין בחוצה לארץ דהא דכותה אמרינן בפרק מקום שנהגו גבי הא דתנן נותנים פאה ללפת ולקפלט ואמרו עליה אף מן הכרוב ואוקימנא דאלפת בלחוד קאי. ואיכא למימר דלא משנינן הכי הכא משום דמשמע לן דליכא לאחמורי בכלאים מדרבנן טפי מערלה וכיון דשרי בערלה הוא הדין בכלאים:

    אמר ר' יוחנן לוקין על הכלאים חוצה לארץ דבר תורה והתנן והכלאים מדברי סופרים לא קשיא כאן בכלאי הכרם כאן בהרכבה. פי' מתני' בכלאי הכרם דהוי מדרבנן ודר"י בהרכבה וכן הלכתא. והוי יודע שהמעשה הוא שאסור בהרכבה אבל הפרי מותר. חקים שחקקתי כבר פי' בני נח נצטוו על הכלאים כדמוכח בסנהדרין מהכא מיהו היינו לר"א דא"ל הכי בסנהדרין אבל לרבנן דקי"ל כותייהו פירושו שחקקתי כבר במעשה בראשית שנאמר בהם למינהו וכן פירשו בתוס' והא דמשמע הכי משום דכתיב חקתי ברישא והדר תשמרו דמשמע חקתי דמעיקרא תשמרו כדאיתא בסנהדרין:

    וכי תימא והא כתיב את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ולא דרשינן הכי ואיכא למימר דשאני התם דמני מצות מברישא וכי כתיב חקתי תשמרו אמצות וחוקים דלעיל מהדר אבל כי כתיבי מצות בתר הכי ומקמי דמני לה למצות אמר את חקתי תשמרו או ושמרתם את חקתי משמע חקתי שחקקתי כבר מורי נר"ו:

    מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה כלומר שהיא דבר מסויים ומערב זה בזה להדיא גוף בגוף מה שאין כן בכלאי זרעים וכלאי הכרם ומכאן אזהרה למרכיב אילן שהוא לוקה משום לאו דשדך לא תזרע ואסור לעשותו על ידי עכו"ם כדאיתא בירושלמי והיינו מדרבנן ולא מצינו איסור במקיים אלא בכלאי הכרם דכתיב בהו לא תזרע תרי זימני כדאיתא התם ומה בהמתך אפי' בחוצה לארץ דהא חובת הגוף היא אף הרכבה אפילו בחוצה לארץ. ואלא הכתיב שדך פירש ובחוצה לארץ אין קנין לישראל דקנין עראי הוא:

    ומכאן הביא ראיה ר"ת ז"ל דהא דתנן במסכת ע"ז אף במקום שהשכירן לבית דירה אמרו מפני שעכו"ם מכניס לתוכו ע"ז והתורה אמרה לא תביא תועבה אל ביתך דבארץ ישראל קאי אבל בחוצה לארץ מותר דלא קרינא ביה ביתך והדין אמת כמו שכתבנו שם. ואע"ג דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך ואפ"ה נוהגת בח"ל התם הא קיי"ל דמזוזה חובת הדר הוא וחובת הגוף חשיב ומאי ביתך דרך ביאתך: ההוא למעוטי זרעים שבחוצה לארץ. כלומר שאין כלאי זרעים נוהגין כלל בחוצה לארץ ולהכי אפקיה רחמנא בלשון זריעה אע"ג דמיירי בהרכבה:

    חזינא לההיא גברא דזרע לבי גופני - פי' מין אחד של זרעים ולא גרסי' דזרע חיטי ושערי ומאן דגריס טועה אמר ליה ליתא מר ולשמעתיה פי' שהרי מנדין על איסורין דרבנן וכלאי הכרם אסורים הם מדבריהם אפילו בחוצה לארץ אמר ליה לא צהריתו הא קיימא לן כרבי יאשיה דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד פי' הא דר"י לענין מלקות הוא ולהתראה ללקות שתים משום כלאי הכרם וכלאי זרעים כדאיתא בירושלמי אבל לענין איסור לא בעי מפולת יד מזרעים וחרצן אלא אפי' זרוע ובא כגון המעביר עציץ נקוב בכרם שיש בו שני מיני זרעים אם הוסיף במאתים אסור כדתנן המעביר עציץ נקוב בכרם אם הוסיף במאתים אסור. ואמרינן בפסחים זרוע מעיקרו בהשרשה זרוע ובא בתוספות ובכמה משניות מוכיחות שלענין איסור לא בעינן מפולת יד ואין סברא לומר דכולהו דלא כרבי יאשיה אלא ודאי פלוגתא דרבי יאשיה ורבנן דרבי יאשיה בעי לעולם שתי מיני זרעים מלבד הכרם ולענין מלקות בעי כלהו במפולת יד ולענין איסור אפילו בזרוע ובא על הכרם הנטועה כבר ונפקא ליה מדכתיב לא תזרע כרמך כלאים שיהא כלאים לבד כרמך אבל בשדה ליכא למימר הכי שאפילו ליכא שום זרע בעולם נקרא שדה ורבנן לא דרשי הכי וסגי להו במין זרעים אחד עם זרע כרם מיהו לענין מלקות בעי מפולת יד מחטה וחרצן ולענין איסור אפילו זרוע ובא וכלהו מתניתא דאסרי זרוע ובא בתוספות אתו לרבנן במין אחד ולרבי יאשיה בשני מינים (אחד). והלכתא כרבי יאשיה בין למלקות בין לאיסור הפירות והיינו דהכא דזרע מין אחד בכרם לא שמתיה ולא אסרינהו ניהליה דאם איתא דלרבי יאשיה נהי דלא לקי אלא בשני מינים עם הכרם הפירות אסורים בתוספות אחד ממאתים אפילו במין אחד בכרם נהי דלא שמתיה לאסרינהו נהיליה דנהי דאכתי לא מטי זמן איסורא לפי שלא הגיעו הענבים לפול הלבן מכל מקום כיון שסוף איסור לבא ולקעמו הוא זורע היה לו לאסור מעתה אלא ודאי כדאמרן הלכך מותר לזרוע מין אחד בכרם אפילו בארץ וכרם הנטוע בפחות מד' אמות זורעים בו שני מינים בחוצה לארץ דפלוגתא היא בארץ כדכתיבנא בדוכתיה וכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ וכבר הארכתי בזה כל הצורך במסכת חולין בס"ד. אשתכח השתא שלוקין על הרכבת דין הערלה וכלאי הכרם והרכבת אילן בחוצה לארץ ופירותיו מותרים וכלאי זרעים מותרים בחוצה לארץ אפילו בזריעה וכלאי הכרם בשני מיני זרעים אסורים מדברי סופרים וכרם הנטוע בד' אמות אבל מין אחד מותרים וכרם הנטוע על פחות מד' אמות מותר לזרוע בו שני מינים בחוצה לארץ. מפי מורי נר"ו הלכה למעשה:

    Babylonian Talmud · folio map

    Kiddushin 39a

    Kiddushin 39a. The full printed text of this folio side - 14 numbered segments, about 388 words - with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit - the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Kiddushin 39a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026