Talmud Builders

    Kiddushin 70b

    Back to index

    English translation — Kiddushin 70b

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1One may not send greetings to a woman even with a messenger, as this may cause the messenger and the woman to relate to each other inappropriately. Rav Naḥman countered by suggesting that he send his greetings with her husband, which would remove all concerns. Rav Yehuda said to him: This is what Shmuel says: One may not send greetings to a woman at all. Yalta, his wife, who overheard that Rav Yehuda was getting the better of the exchange, sent a message to him: Release him and conclude your business with him, so that he not equate you with another ignoramus.

    2Desiring to release Rav Yehuda, Rav Naḥman said to him: What is the reason that the Master is here? Rav Yehuda said to him: The Master sent me a summons. Rav Naḥman said to him: Now that I have not even learned the Master’s form of speech, as you have demonstrated your superiority to me by reproving me even over such matters, could I have sent a summons to the Master? Rav Yehuda removed the summons from his bosom and showed it to him. While doing so, Rav Yehuda said to him: Here is the man and here is the document. Rav Naḥman said to him: Since the Master has come here, let him present his statement, in order that people should not say: The Sages flatter one another and do not judge each other according to the letter of the law.

    3Rav Naḥman commenced the deliberation, and said to him: What is the reason that the Master excommunicated that man? Rav Yehuda replied: He caused discomfort to an agent of one of the Sages, and therefore he deserved the punishment of one who causes discomfort to a Torah scholar. Rav Naḥman challenged this answer: If so, let the Master flog him, as Rav would flog one who causes discomfort to an agent of the Sages. Rav Yehuda responded: I punished him more severely than that. Rabbi Yehuda held that excommunication is a more severe punishment than flogging.

    4Rav Naḥman further inquired: What is the reason that the Master proclaimed about him that he is a slave? Rav Yehuda said to him: Because he is in the habit of calling people slaves, and it is taught: Anyone who disqualifies others by stating that their lineage is flawed, that is a sign that he himself is of flawed lineage. Another indication of his lineage being flawed is that he never speaks in praise of others. And Shmuel said: He disqualifies with his own flaw. Rav Naḥman retorted: You can say that Shmuel said this halakha only to the degree that one should suspect him of being of flawed lineage. But did he actually say this to the extent that one could proclaim about him that he is of flawed lineage?

    5The Gemara continues the story: Meanwhile, that litigant arrived from Neharde’a. That litigant said to Rav Yehuda: You call me a slave? I, who come from the house of the Hasmonean kings? Rav Yehuda said to him: This is what Shmuel says: Anyone who says: I come from the house of the Hasmonean kings, is a slave. As will be explained, only slaves remained of their descendants.

    6Rav Naḥman, who heard this exchange, said to Rav Yehuda: Does the Master not hold in accordance with this halakha that Rabbi Abba says that Rav Huna says that Rav says: With regard to any Torah scholar who proceeds to teach a ruling of halakha with regard to a particular issue, if he said it before an action that concerns himself occurred, they should listen to him, and his ruling is accepted. But if not, if he quoted the halakha only after he was involved in an incident related to the halakha he is quoting, they do not listen to him, due to his personal involvement? Your testimony with regard to what Shmuel ruled should be ignored, as you stated it only after the incident. Rav Yehuda said to Rav Naḥman: There is Rav Mattana, who stands by my report, since he has also heard this ruling of Shmuel.

    7The Gemara continues: Rav Mattana had not seen the city of Neharde’a for thirteen years. That very day he arrived. Rav Yehuda said to him: Does the Master remember what Shmuel said when he was standing with one foot on the bank and one foot on the ferry? Rav Mattana said to him: This is what Shmuel said at that time: Anyone who says: I come from the house of the Hasmonean kings, is a slave, as none remained of them except for that young girl who ascended to the roof and raised her voice and said: From now on, anyone who says: I come from the house of the Hasmonean kings, is a slave. Other than this girl, the only members of the family who remained were descendants of Herod, and he was an Edomite slave.

    8The girl then fell from the roof and died, leaving only slaves from the Hasmoneans. With the confirmation of the report of the statement of Shmuel, they also publicized in Neharde’a about him, i.e., that man who claimed to come from the Hasmonean kings, that he was a slave.

    9The Gemara relates: On that day, several marriage contracts were torn up in Neharde’a, as many had their marriages annulled after having discovered that they had married slaves. When Rav Yehuda was leaving Neharde’a, they pursued him, seeking to stone him, as because of him it was publicized that their lineage was flawed. Rav Yehuda said to them: If you are silent, remain silent. And if you will not remain silent, I will reveal about you this statement that Shmuel said: There are two lines of offspring in Neharde’a. One is called the dove’s house, and one is called the raven’s house. And your mnemonic with regard to lineage is: The impure bird, the raven, is impure, meaning flawed, and the pure one, the dove, is pure, meaning unflawed. Upon hearing this, they threw all those stones that they were intending to stone him with from their hands, as they did not want him to reveal who had a flawed lineage. And as a result of all of the stones thrown into the river, a dam arose in the Malka River.

    10§ The Gemara continues the discussion of those with a flawed lineage: Rav Yehuda proclaimed in Pumbedita: Adda and Yonatan, known residents of that town, are slaves; Yehuda bar Pappa is a mamzer ; Bati bar Tuviyya, in his arrogance, did not accept a bill of manumission and is still a slave. Rava proclaimed in his city of Meḥoza: Balla’ai, Danna’ai, Talla’ai, Malla’ai, Zagga’ai: All these families are of flawed lineage. Rav Yehuda likewise says: Gova’ai, the inhabitants of a place called Gova, are in fact Gibeonites, and their name has been corrupted. Similarly, those people known as Dorenunita are from the village of Gibeonites, and they may not marry Jews with unflawed lineage. Rav Yosef says: With regard to this place called Bei Kuvei of Pumbedita, its residents are all descendants of slaves.

    11Rav Yehuda says that Shmuel says: Four hundred slaves, and some say four thousand slaves, were owned by Pashḥur ben Immer, a priest in the time of Jeremiah, and due to their greatness they were assimilated into the priesthood and became known as priests. And any priest who has the trait of insolence is only from them. Abaye said: They all sit in the rows of honor that are in the city of Neharde’a. The Gemara comments: And this statement disagrees with the statement of Rabbi Elazar, as Rabbi Elazar says: If you see an insolent priest, do not speculate about him that he may be of flawed lineage, since it is stated: “For your people are as those who strive with a priest” (Hosea 4:4), which indicates that priests had a reputation for being cantankerous.

    12§ The Gemara discusses an idea raised earlier. Rabbi Avin bar Rav Adda says that Rav says: Concerning anyone who marries a woman who is not suited for him to marry, when the Holy One, Blessed be He, rests His Divine Presence upon the Jewish people, He testifies with regard to all the tribes that they are His people, but He does not testify with regard to he who married improperly, as it is stated: “The tribes of the Lord, as a testimony to Israel” (Psalms 122:4). When is it a testimony to Israel? When the tribes are the tribes of the Lord, but not when their lineage is flawed.

    13Rabbi Ḥama, son of Rabbi Ḥanina, says: When the Holy One, Blessed be He, rests His Divine Presence, He rests it only upon families of unflawed lineage among Israel, as it is stated: “At that time, says the Lord, will I be the God of all the families of Israel” (Jeremiah 30:25). Of all Israel, is not stated, but “of all the families,” which includes only those of unflawed lineage, the renowned families of Israel.

    14The verse from Jeremiah ends with the words “And they shall be my people.” Rabba bar Rav Huna says: This is a higher standard that differentiates between those born as Jews and converts, as with regard to those born as Jews it is written about them: “And I will be their God, and they shall be My people” (Ezekiel 37:27), whereas with regard to converts it is written: “For who is he that has pledged his heart to approach unto Me? says the Lord. And you shall be My people, and I will be your God” (Jeremiah 30:21–22). This teaches that converts are not drawn close to God, as indicated by the words “And I will be your God,” until they first draw themselves near to God, as indicated by the subsequent phrase “And you shall be my people.”

    15Rabbi Ḥelbo says: Converts are as difficult for the Jewish people as a scab. The proof is that it is stated: “And the convert shall join himself with them, and they shall cleave [ venispeḥu ] to the house of Jacob” (Isaiah 14:1). It is written here “ venispeḥu ,” and it is written there, among the types of leprosy: “And for a sore and for a scab [ sappaḥat ]” (Leviticus 14:56). The use of a term with a similar root indicates that converts are like a scab for the Jewish people.

    16Rabbi Ḥama bar Ḥanina says: When the Holy One, Blessed be He,

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    אין שואלין בשלום אשהשמא מתוך שאילת שלום יהיו רגילים זה עם זה ע"י שלוחם ויבואו לידי חיבה:

    אמר ליה רב נחמן ע"י בעלהאהיה אני שליח לדבר:

    אין שואלין בשלום אשה כללשמרגיל לבה ודעתה אצלו:

    שלחה ליהילתא לרב נחמן:

    שרי ליה תיגריהפטור אותו מלפניך זה לשון הגמרא לומר מישרי ליה תיגריה כשממהר לעשות בקשת האיש או דינו כדי להפטר ממנו:

    מאי שיאטיה דמר הכאמה דרכו של אדוני לשוט הלום כלומר למה בא אדוני הנה:

    שותא דמר לא ידענאשיחתו של אדוני איני מבין לדבר בצחות לשונו:

    לדינא מזמינא ליהבתמיה:

    אפיק דיסקא דאזמנותאהוציא שטר הזמנה מחיקו ששלח לו רב נחמן שיבא לפניו:

    מבי חדיהמתוך חיקו:

    לימא מר מיליהידבר דבר זכותו על ריבו של אותו האיש:

    ציער שליחא דרבנןביזה את שלוחו לפניו וחייב מלקות:

    דרב מנגיד אמאן דמצער שליח דרבנןכדאמר בפ' קמא (לעיל קידושין דף יב:):

    דעדיפא מיניהחמורה ממנה עשיתי לו לקנסו:

    אדהכי אמר ההוא בר דיניה לרב יהודה לדידידאתינא מבית חשמונאי קרית לי עבד:

    כל דאמר מבית חשמונאי אנא עבד הואשכל זרעו הרגם הורדוס ועבד היה ומלך תחתיהן וקרא בניו על שם בית חשמונאי ומסתמא לאו בנות ישראל נסיב דנזהרים הם להשיא בנותם לעבדים והוו להו כולם עבדים:

    אם קודם שבא מעשה לידו אמרהלהאי שמועה לתלמידיו בשם רבו נאמן לאומרה בשעת מעשה ואם לאו אינו נאמן להעיד בשם רבו שמא מחמת מעשה הבא לידו הוא אמר כן:

    אגודאשפת הנהר:

    אמבראעל הגשר אי נמי בתוך הספינה לעבור הנהר:

    כל דאמר מבית חשמונאי אנא עבד הואשכל זרעו הרגם הורדוס ועבד היה ומלך תחתיהן וקרא בניו על שם בית חשמונאי ומסתמא לאו בנות ישראל נסיב דנזהרים הם להשיא בנותם לעבדים והוו להו כולם עבדים:

    איקרע' כמה כתובתאמנשי אותה המשפחה:

    כי קא נפיקרב יהודה:

    למירגמיהלפי שגילה את פסולם:

    זרעייתאמשפחות:

    וקם אטמא בנהר מלכאבאותן האבנים שהשליכום בנהר עמד מכשול סתימה במי הנהר ומנע את מהלך המים:

    אטמאסתימה כדמתרגם סתמום טמונון (בראשית כו):

    מכריז רב יהודה בפומבדיתאשם היה יושב:

    בלאי דנאי טלאי מלאי זגאישמות מקומות או משפחות:

    גובאיגבעוני כלומר על שם שהיו גבעונים נקראו בבבל גובאי קרוב לגבעונים בשמן:

    דורנונית דרא דנתינאיכפר נתינים היה דורא כפר כדאמר (עירובין דף ז:) דורא דרעותא א"ל מרי דוראי (פסחים דף כה:) ועל שם שהוא כפר נתיני נקרא דורנינות:

    בי כובי דפומבדיתאכפר הסמוך אל פומבדיתא דמקרי בי כובי:

    פשחור בן אימרבימי ירמיה היה:

    וכולן נטמעו בכהונהול"ג גדולה:

    נטמעונדמעו נשאו בנות כהנים שהיו מחזיקין עצמן בכהנים מתוך שהיו אוכלים תרומה מחמת [שהיו] עבדי כהנים:

    אל תהרהר אחריואחר משפחתם שהם בני מריבה כדכתיב כמריבי כהן:

    עדות לישראלאותן שהן ישראל הוא מעיד עליהן שהן משלו:

    משפחות ישראלמשפחות שהם ישראל גמורים:

    בישראל כתיבוהייתי להם לאלהים אע"פ שאינם לי לעם ומתוך שאני מקרבן הם יהיו לי לעם אבל גרים אין מקרבין אותן מן השמים אלא אם כן הן מקרבין עצמם תחילה להיות טובים:

    קשין גריםשאינם זהירים במצות והרגילים אצלם נמשכים אצלם ולומדים מן מעשיהם:

    קידושין 70 עמוד ב

    1אין שואלין בשלום אשה. על ידי בעלה! אמר ליה: הכי אמר שמואל: אין שואלין בשלום אשה כלל. שלחה ליה דביתהו: שרי ליה תגריה דלא נישוויך כשאר עם הארץ.

    2א"ל מאי שיאטיה דמר הכא אמר ליה טסקא דהזמנותא שדר מר אבתראי אמר ליה השתא שותא דמר לא גמירנא טסקא דהזמנותא משדרנא למר אפיק דיסקא דהזמנותא מבי חדיה ואחזי ליה אמר ליה הא גברא והא דסקא אמר ליה הואיל ואתא מר להכא לישתעי מיליה כי היכי דלא לימרו מחנפי רבנן אהדדי׃

    3אמר ליה מאי טעמא שמתיה מר לההוא גברא ציער שליחא דרבנן ונגדיה מר דרב מנגיד על מאן דמצער שלוחא דרבנן דעדיף מיניה עבדי ליה׃

    4מאי טעמא אכריז מר עליה דעבדא הוא אמר ליה דרגיל דקרי אינשי עבדי ותני כל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחא לעולם ואמר שמואל במומו פוסל אימר דאמר שמואל למיחש ליה לאכרוזי עליה מי אמר׃

    5אדהכי והכי (אתא ההוא בר דיניה מנהרדעי) א"ל ההוא בר דיניה לרב יהודה לדידי קרית לי עבדא דאתינא מבית חשמונאי מלכא אמר ליה הכי אמר שמואל כל דאמר מדבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא׃

    6א"ל לא סבר לה מר להא דא"ר אבא אמר רב הונא אמר רב כל ת"ח שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו אמר ליה הא איכא רב מתנה דקאי כוותי׃

    7רב מתנה לא חזייה לנהרדעא תליסר שני ההוא יומא אתא אמר ליה דכיר מר מאי אמר שמואל כי קאי חדא כרעא אגודא וחדא כרעא במברא א"ל הכי אמר שמואל כל דאמר מדבית חשמונאי מלכא קאתינא עבדא הוא דלא אישתיור מינייהו אלא ההיא רביתא דסלקא לאיגרא ורמיא קלא ואמרה כל דאמר מבית חשמונאי אנא עבדא הוא׃

    8נפלה מאיגרא ומיתה אכרוז עליה דעבדא הוא׃

    9ההוא יומא אקרען כמה כתובתא בנהרדעא כי קא נפיק נפקי אבתריה למירגמיה אמר להו אי שתיקו שתיקו ואי לא מגלינא עלייכו הא דאמר שמואל תרתי זרעייתא איכא בנהרדעא חדא מיקריא דבי יונה וחדא מיקריא דבי עורבתי וסימניך טמא טמא טהור טהור שדיוה לההוא ריגמא מידייהו וקם אטמא בנהר מלכא׃

    10מכריז רב יהודה בפומבדיתא אדא ויונתן עבדי יהודה בר פפא ממזירא בטי בר טוביה ברמות רוחא לא שקיל גיטא דחירותא מכריז רבא במחוזא בלאי דנאי טלאי מלאי זגאי כולם לפסול אמר רב יהודה גובאי גבעונאי דורנוניתא דראי נתינאי אמר רב יוסף האי בי כובי דפומבדיתא כולם דעבדי׃

    11אמר רב יהודה אמר שמואל ארבע מאות עבדים ואמרי לה ארבעת אלפים עבדים היו לו לפשחור בן אימר וכולם נטמעו בכהונה וכל כהן שיש בו עזות פנים אינו אלא מהם אמר אביי כולהו יתבן בשורא דבנהרדעא ופליגא דרבי אלעזר דאמר ר' אלעזר אם ראית כהן בעזות מצח אל תהרהר אחריו שנא' (הושע ד, ד) ועמך כמריבי כהן׃

    12אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רב כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו כשהקב"ה משרה שכינתו מעיד על כל השבטים ואין מעיד עליו שנאמר ״(תהלים קכב״, ד) שבטי יה עדות לישראל אימתי הוי עדות לישראל בזמן שהשבטים שבטי יה׃

    13אמר ר' חמא ברבי חנינא כשהקב"ה משרה שכינתו אין משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל שנא' (ירמיהו לא, א) בעת ההיא נאם ה' אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל לכל ישראל לא נאמר אלא לכל משפחות׃

    14[והמה] יהיו לי לעם אמר רבה בר רב הונא זו מעלה יתירה יש בין ישראל לגרים דאילו בישראל כתיב ״בהו (יחזקאל לז״, כז) והייתי להם לאלהים [והמה] יהיו לי לעם ואילו בגרים כתיב ״(ירמיהו ל״, כא) מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי נאם ה' והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃

    15אמר רבי חלבו קשים גרים לישראל כספחת שנאמר ״(ישעיהו יד״, א) ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב כתיב ״הכא ונספחו וכתיב התם (ויקרא יד״, נו) לשאת ולספחת׃

    16אמר רבי חמא בר חנינא כשהקדוש ברוך הוא׃

    Tosafot

    אין שואלין בשלום אשה כללוהא דאמר בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף פז.) איה שרה אשתך ששואלין בשלום האשה על ידי בעלה היינו דוקא בשאילת שלום אבל לשלוח לה בשלום אפילו ע"י בעלה אסור:

    קשים גריםפי' בקונטרס לפי שאינם בקיאים במצות ומביאים פורענות ועוד שמלמדים את ישראל ממעשיהם וכו' וי"מ לפי שכל ישראל ערבין זה בזה ולאו מילתא היא דהא לא נתערבו בשביל הגרים כשקבלו התורה כדאמרינן בסוטה (דף לז:) נמצא לכל אחד מישראל שש מאות אלף וג' אלפים [ותק"ן בריתות] שכולן נתערבו זה בזה אלמא לא נתערבו מן הגרים שהרי הרבה ערב רב עלה אתם ויש מפרשים דקשין גרים לישראל כספחת לפי שהזהיר הקב"ה עליהם בכ"ד מקומות שלא להונות אותם ואי אפשר שלא יצערום ויש מפרשים לפי שע"י הגרים ישראל בגלות כדאמר (פסחים דף פז:) מפני מה ישראל מפוזרים בכל ארצות יותר משאר עובדי כוכבים כדי שיתוספו עליהם גרים ולא נהירא דהא אמר ביבמות (דף מז.) עובד כוכבים הבא להתגייר אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר תדע שישראל דווים דחופים ואמרי' התם משום דיפרוש הוא דאמר מר קשין גרים לישראל כספחת אלמא דבתר שיתגיירו קשים הם וה"ר אברהם גר פירש לפי שהגרין בקיאין במצות ומדקדקין בהם קשים הם לישראל כספחת דמתוך כן הקב"ה מזכיר עונותיהם של ישראל כשאין עושין רצונו וכה"ג מצינו גבי הצרפית (מלכים א יז) שאמרה מה לי ולך איש האלהים (כי) באת אלי להזכיר [את] עוני שמתוך שהוא צדיק גמור היה נראה לה שמזכיר השם עונה ור"י פירש דלפיכך קשים שנטמעו בישראל ואין השכינה שורה אלא על משפחה מיוחסת וכן נראה דמשום הכי מייתי הא דרבי חלבו על הא מילתא דר' חמא בר חנינא:

    License: CC0

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    הא דאמר שמואל כל מ"ד מבית חשמונאי אתינא עבדא הוא לא עבדא ממש שהרי נתייאשו מהם אדוניהם והפקירום וסבר שמואל המפקיר עבדו יצא לחירות ואין צריך גט שחרור והוי בן חורין גמור אלא ה"ק דלאו כהן הוא אלא עבד כהן דעבדי בני חשמונאי היו כדאיתא בפרק השותפין מיהו אליבא דהילכתא דקי"ל דמפקיר עבדו צריך גט שחרור כל האומר מבית חשמונאי אתינא עבד ממש הוא והיינו דאכריז רב יהודה על ההוא גברא שהוא עבד ואיקרעין כמה כתובת' בנהרדעא וכמה פירושי' נאמרו בזה וזה הנכון. וכ"ת דנהי דעבדי חשמונאי הראשונים היו עבדים מתחלה מ"מ בניהם כשרים דהא קיי"ל עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר אלא שמזוהם לכהונה וא"ל דאיכא מנייהו שנשאו מינן והוו להו עיסה שהי' פסולה בשיש בה עבדות כדאית' בכתוב':

    Babylonian Talmud · folio map

    Kiddushin 70b

    Kiddushin 70b. The full printed text of this folio side — 16 numbered segments, about 586 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    אין שואלין בשלום אשה שמא מתוך שאילת שלום יהיו רגילים זה עם זה ע"י שלוחם ויבואו לידי חיבה:

    אמר ליה רב נחמן ע"י בעלה אהיה אני שליח לדבר:

    אין שואלין בשלום אשה כלל שמרגיל לבה ודעתה אצלו:

    שלחה ליה ילתא לרב נחמן:

    שרי ליה תיגריה פטור אותו מלפניך זה לשון הגמרא לומר מישרי ליה תיגריה כשממהר לעשות בקשת האיש או דינו כדי להפטר ממנו:

    מאי שיאטיה דמר הכא מה דרכו של אדוני לשוט הלום כלומר למה בא אדוני הנה:

    שותא דמר לא ידענא שיחתו של אדוני איני מבין לדבר בצחות לשונו:

    לדינא מזמינא ליה בתמיה:

    31 more comments on this page.

    Rashi on Kiddushin 70b · Sefaria

    Tosafot

    אין שואלין בשלום אשה כלל והא דאמר בהשוכר את הפועלים (ב"מ דף פז.) איה שרה אשתך ששואלין בשלום האשה על ידי בעלה היינו דוקא בשאילת שלום אבל לשלוח לה בשלום אפילו ע"י בעלה אסור:

    קשים גרים פי' בקונטרס לפי שאינם בקיאים במצות ומביאים פורענות ועוד שמלמדים את ישראל ממעשיהם וכו' וי"מ לפי שכל ישראל ערבין זה בזה ולאו מילתא היא דהא לא נתערבו בשביל הגרים כשקבלו התורה כדאמרינן בסוטה (דף לז:) נמצא לכל אחד מישראל שש מאות אלף וג' אלפים [ותק"ן בריתות] שכולן נתערבו זה בזה אלמא לא נתערבו מן הגרים שהרי הרבה ערב רב עלה אתם ויש מפרשים דקשין גרים לישראל כספחת לפי שהזהיר הקב"ה עליהם בכ"ד מקומות שלא להונות אותם ואי אפשר שלא יצערום ויש מפרשים לפי שע"י הגרים ישראל בגלות כדאמר (פסחים דף פז:) מפני מה ישראל מפוזרים בכל ארצות יותר משאר עובדי כוכבים כדי שיתוספו עליהם גרים ולא נהירא דהא אמר ביבמות (דף מז.) עובד כוכבים הבא להתגייר אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר תדע שישראל דווים דחופים ואמרי' התם משום דיפרוש הוא דאמר מר קשין גרים לישראל כספחת אלמא דבתר שיתגיירו קשים הם וה"ר אברהם גר פירש לפי שהגרין בקיאין במצות ומדקדקין בהם קשים הם לישראל כספחת דמתוך כן הקב"ה מזכיר עונותיהם של ישראל כשאין עושין רצונו וכה"ג מצינו גבי הצרפית (מלכים א יז) שאמרה מה לי ולך איש האלהים (כי) באת אלי להזכיר [את] עוני שמתוך שהוא צדיק גמור היה נראה לה שמזכיר השם עונה ור"י פירש דלפיכך קשים שנטמעו בישראל ואין השכינה שורה אלא על משפחה מיוחסת וכן נראה דמשום הכי מייתי הא דרבי חלבו על הא מילתא דר' חמא בר חנינא:

    Tosafot on Kiddushin 70b · Sefaria · CC0

    Ritva

    הא דאמר שמואל כל מ"ד מבית חשמונאי אתינא עבדא הוא לא עבדא ממש שהרי נתייאשו מהם אדוניהם והפקירום וסבר שמואל המפקיר עבדו יצא לחירות ואין צריך גט שחרור והוי בן חורין גמור אלא ה"ק דלאו כהן הוא אלא עבד כהן דעבדי בני חשמונאי היו כדאיתא בפרק השותפין מיהו אליבא דהילכתא דקי"ל דמפקיר עבדו צריך גט שחרור כל האומר מבית חשמונאי אתינא עבד ממש הוא והיינו דאכריז רב יהודה על ההוא גברא שהוא עבד ואיקרעין כמה כתובת' בנהרדעא וכמה פירושי' נאמרו בזה וזה הנכון. וכ"ת דנהי דעבדי חשמונאי הראשונים היו עבדים מתחלה מ"מ בניהם כשרים דהא קיי"ל עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר אלא שמזוהם לכהונה וא"ל דאיכא מנייהו שנשאו מינן והוו להו עיסה שהי' פסולה בשיש בה עבדות כדאית' בכתוב':

    Ritva on Kiddushin 70b · Sefaria

    Meiri

    ואשת איש אפילו שאילת שלום ואפילו על ידי שליח ואפילו על ידי בעלה אסור אלא למי שיודע בעצמו שאין תרבות יצרו חשוד בסרך הרהור על דברים אלו כלל על זה ועל כיוצא בו נאמר ויראת מאלהיך אני יי:

    תלמיד חכם שבא אי זה ענין של עצמו לידו אין ראוי לו שיאמר דבר בשם רבו או בשם אחרים כדי ללמוד ממנו אותו דבר שהוא אומרו לראיה או עדות על מה שהוא רוצה ודורש לעצמו שמא יחשדוהו שאינו כן אלא שהוא אומרו מעצמו בשם אחרים להנאתו והוא שאמרו כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ר"ל קודם מעשה שנזדמן לו ואם לאחר מעשה אמרה אין שומעין לו ואם היה עמו אחר שמקובל בכך שומעין לו:

    כבר ביארנו שגוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר מעתה צריך לשאול היאך אמרו כל דאמר מבית חשמונאי קא אתינא עבדא הוא והלא שמא אע"פ שבאותו זמן היו עבדים ועשו עצמם מבית חשמונאי מכל מקום אחר כך נשאו נשים מבנות ישראל ונעשו כשירים פירשו גדולי הרבנים שבאותו זמן הכירו בהם שאר העם ונזהרו שלא לדבק עמהן וסתם הדברים שלא נתערבו אלא הם בהם:

    Meiri on Kiddushin 70b · Sefaria

    Maharsha (Chidushei Halachot)

    בד"ה מצער שליחא כו' את שלוחו לפניו כו' דעדיפא מיניה חומרא כו' עכ"ל כן הוא בפי' ישן ור"ל שביזה אותו במה שהוא שלוחי והייתי נבזה בעיניו והיה ראוי למלקות דמנגיד רב אפילו מאן דמצער כו' ואני שמתיהו דחומרא מיניה כדאמרינן בעלמא דשמתא חמירא מנגידא ועשיתי כן לקונסו על שפגע גם בכבודי במה שביזה אותי בפני שלוחי וק"ל:

    Chidushei Halachot on Kiddushin 70b · Sefaria

    Penei Yehoshua

    הכי אמר שמואל כל דאמר מבית חשמונאי מלכא קאתינא עבדא הוא עיין בחידושי הריטב"א ז"ל שכתב דלשמואל גופא לאו עבדא ממש דמסתמא נתייאשו הבעלים מהם ושמואל ס"ל המפקיר עבדו אינו צריך גט שיחרור אלא דר' יהודה ס"ל כוותיה בחדא ופליג בחדא:

    שם א"ר אבין בר רב אדא אמר רב כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו כו' אימתי הוי עדות בישראל בזמן שהשבטים שבטי יה. ופירש"י ז"ל אותן שהן ישראל הוא מעיד עליהן שהן שלו עכ"ל. ואף על גב דבכל דוכתי אמרינן דאע"פ שחטא ישראל הוא אפ"ה אין הקב"ה רוצה להעיד עליו בפירוש שהוא ישראל כן נראה מפרש"י ז"ל ולא ידעתי למה הוצרך לפרש כן דבפשיטות מצינן לפרש שאין הקב"ה מעיד עליו שהוא ממשפחה כשירה כדאשכחן בכל השבטים שנמנו במדבר שהטיל הקב"ה שם יה עליהם החנוכי הפלואי וזה היה עדות שכשירים הם וה"נ אף ע"ג דזרעו פסול והוא אינו פסול אפ"ה אין הקב"ה מעיד עליו כיון שבמזיד פוסל את זרעו אלא דלכאורה לשון הגמ' דחקו לרש"י ז"ל לפרש כן מדקאמר אימתי הוי עדות לישראל בזמן שהשבטים שבטי יה משמע דתרי מילי נינהו ולמאי דפרישית עיקר העדות היא ע"י שם יה ועוד איפכא מיבעי ליה אימתי הן שבטי יה בזמן שמעיד על ישראל אבל לפירש"י ז"ל אתי שפיר וכוונתו להא דאמרינן בעלמא איש ואשה זכו שכינה ביניהם והיינו שם יה וכל זה היינו בנושא אשה הגונה אבל בנושא אשה פסולה ודאי אין לך לא זכו יותר מזה וא"כ אין נקרא שבטי יה ומש"ה אין הקב"ה מעיד עליו כלל שהוא מזרע ישראל וכדפרישי':

    Penei Yehoshua on Kiddushin 70b · Sefaria

    Gilyon HaShas

    רש"י ד"ה שותא דמר כו' שיחתו ע' רש"י סוכה נו ע"ב ד"ה שותא דינוקא:

    ד"ה כי כובי כו' כפר הסמוך עי' בתשובת נודע ביהודה מהדורא תנינא חלק או"ח סי' כ:

    Gilyon HaShas on Kiddushin 70b · Sefaria

    Ben Yehoyada

    הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל אֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם אִשָּׁה כְּלָל. מקשים ואם כן איך אמר אלישע לגחזי (מלכים ב' ד, כו) עַתָּה רוּץ נָא לִקְרָאתָהּ וֶאֱמָר לָהּ הֲשָׁלוֹם לָךְ הֲשָׁלוֹם לְאִישֵׁךְ הֲשָׁלוֹם לַיָּלֶד וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם? ונראה לי בס"ד דהאי כללא דשמואל ליתיה אלא באיש נכרי שאינה מכירה ואין לו התקרבות עמה בלאו הכי ולכן אסור לשאול בשלומה דנראה מזה השלום שבא לעשות קירוב דעת עמה ולהיות אהבה וחיבה בינו לבינה בשלום זה ודמי לעגבות אבל אדם שהוא קרוב שלה או אפילו זר ממנה אך נתארח בביתה כמה פעמים ונהנה ממנה אם ידרוש בשלומה אינו נראה דכונתו לעשות קירוב דעת עמה ולעורר בינו לבינה אהבה וחיבה דבאמת הוא חייב לשאול בשלומה משורת דרך ארץ ונימוס העולם כיון דנתארח בביתה וקבל הנאה וטובה ממנה ואיך יהיה כפוי טובה לבלתי ידרוש בשלומה בפגעו בה! והכי הוה אצל אלישע הנביא ע"ה שקיבל הנאה וכבוד מן השונמית שנתארח בביתם בכל כבוד שבעולם ועשו לו עליה ושלחן ומנורה לעצמו (מלכים ב' ד, י) לכן שלום זה הוא עליו בתורת חיוב ואין עושה בו קירוב דעת ויתרון אהבה וחיבה אבל כאן רב יהודה היה זר מהם ומימיו לא נתארח אצלם ולא נכנס לביתם ולא נהנה מהם ומה לו לשאול בשלום האשה וכהאי גונא אסר שמואל. ועוד הך דאלישע הנביא ע"ה שאני דלא שאל בשלום האשה לבדה אלא שאל בשלום אִישָׁהּ ושלום הילד גם כן ואין בזה חשש משום קירוב דעת והתעוררות אהבה וחיבה ושמואל איירי בשואל בשלום האשה לבדה דנעשה בזה קירוב דעת טפי.

    הָא גַּבְרָא וְהָא טַסְקָא אין לפרש הא גברא על בעל דינו קאמר דודאי בעל דינו עדיין לא היה עומד באותה שעה שנכנס רב יהודה ודבר עם רב נחמן אלא הא גברא על שליח רב נחמן ששלח עמו את פתקא דהזמנתא והוא בא עם רב יהודה ביחד אבל בעל דינו עדיין לא נכנס דאחר כך אתא וכמו שאמרו לקמן ואמר רב נחמן לרב יהודה שידבר זכותו לפניו כדי שלא יאמרו השלוחין של בית דין ושאר בני אדם שהיו עומדים שם דמחניפי רבנן אהדדי בראותם שפטרו רב נחמן קודם שידע איך היה הענין ואם יש בדבריו ממש.

    כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ, מֵעִיד עַל כָּל הַשְּׁבָטִים וְאֵין מֵעִיד עָלָיו (תהלים קכב, ד). צריך להבין מה ענין עדות זו ומתי תהיה ולפני מי מעיד? ונראה לי בס"ד כשיבנה בית המקדש בב"א [במהרה בימינו אמן] ויהיו כל ישראל נכנסים בעזרה בבית המקדש שם תהיה עמידתם בנס וכמו שאמרו במשנה (משנה אבות ה, ה) עומדין צפופים ומשתחוים רווחים וזו עדות מן השמים שהם קדושים כיון שזוכין להיות עמידתן בנס כמו ארון וכרובים אשר בנס עומדין (בבא בתרא צט.) ואין קדושה אלא במיוחסין. ועל זה קאמר כשהקדוש ברוך הוא משרה שכינתו לעתיד בבית המקדש שיהיה בו זה הנס הנפלא דעומדין צפופים ומשתחוים רווחים שדבר זה הוא עדות על העומדים שם שהם קדושים אינו מעיד על זה כלומר אין הנס ההוא נעשה לזה שאבד היחוס שלו בנשאו אשה שאינה הוגנת ופסל זרעו אף על פי דלכולם נעשה נס זה לא יעשה לאדם זה וזרעו והוא כמו שהיה לישראל במדבר שהיה הענן פרוס על ישראל דוקא ולא על ערב רב דלא היה קולטן הענן כן יהיה כאן. ומה שאמר דְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ אֶלָּא עַל מִשְׁפָּחוֹת מְיֻחָסוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל היינו כי לעתיד לבוא נאמר כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם (ירמיה לא, לג) וכן נאמר ביואל (יואל ג, א) וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם וכו' הנה השראת שכינה בנבואה ורוח הקודש לא תהיה במשפחות המיוחסים. ומה שאמר 'זוֹ מַעֲלָה יְתֵרָה יֵשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל לְגֵרִים' בזה מובן הכתוב (הושע יא, ז) וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי שירצו שאני אקרבם תחלה וכמו שנאמר (איכה ה, כא) הֲשִׁיבֵנוּ הֳ' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה (שיר השירים א, ד).

    Ben Yehoyada on Kiddushin 70b · Sefaria

    What this page contains

    A full text unit for Kiddushin, daf 70, Amud Bet, about 586 words in 16 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 16 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 128 words

      Opens “אין שואלין בשלום אשה. על ידי בעלה!…”

      Named: שמואל.

    2. Segment 251 words

      Opens “א"ל מאי שיאטיה דמר הכא אמר ליה…”

    3. Segment 324 words

      Opens “אמר ליה מאי טעמא שמתיה מר לההוא…”

      Named: רב מנגיד.

    4. Segment 434 words

      Opens “מאי טעמא אכריז מר עליה דעבדא הוא…”

      Named: שמואל.

    5. Segment 533 words

      Opens “אדהכי והכי (אתא ההוא בר דיניה מנהרדעי)…”

      Named: רב יהודה, שמואל.

    6. Segment 637 words

      Opens “א"ל לא סבר לה מר להא דא"ר…”

      Named: רב הונא, רב כל, רב מתנה, אבא.

    7. Segment 755 words

      Opens “רב מתנה לא חזייה לנהרדעא תליסר שני…”

      Named: רב מתנה, שמואל.

    8. Segment 87 words

      Opens “נפלה מאיגרא ומיתה אכרוז עליה דעבדא הוא…”

    9. Segment 949 words

      Opens “ההוא יומא אקרען כמה כתובתא בנהרדעא כי…”

      Named: שמואל.

    10. Segment 1047 words

      Opens “מכריז רב יהודה בפומבדיתא אדא ויונתן עבדי…”

      Named: רב יהודה, רב יוסף, רבא.

    11. Segment 1157 words

      Opens “אמר רב יהודה אמר שמואל ארבע מאות…”

      Named: רב יהודה, רבי אלעזר, שמואל, אביי.

    12. Segment 1240 words

      Opens “אמר רבי אבין בר רב אדא אמר…”

      Named: רבי אבין בר רב, רב כל.

    13. Segment 1335 words

      Opens “אמר ר' חמא ברבי חנינא כשהקב"ה משרה…”

      Named: רבי חנינא.

    14. Segment 1453 words

      Opens “[והמה] יהיו לי לעם אמר רבה בר…”

      Named: רב הונא, רב את, רבה.

    15. Segment 1528 words

      Opens “אמר רבי חלבו קשים גרים לישראל כספחת…”

      Named: רבי חלבו.

    16. Segment 168 words

      Opens “אמר רבי חמא בר חנינא כשהקדוש ברוך…”

      Named: רבי חמא בר חנינא.

    Sages named on this page

    • Rav Yosef · Third Generation Amoraim

      Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.

      Source: Kiddushin 70b · Segment 10 — “…דראי נתינאי אמר רב יוסף האי בי כובי דפומבדיתא…

    • Rabbi Abba · Amoraim · Second Generation of Amoraim

      Rabbi Abba, a second-generation Amoraic sage and a student of Rav Huna and Rabbi Judah bar Ezekiel, was known for his humility…

      Source: Kiddushin 70b · Segment 6 — “א"ל לא סבר לה מר להא דא"ר אבא אמר…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Kiddushin 70b · Segment 1 — “…ליה: הכי אמר שמואל: אין שואלין בשלום אשה כלל.…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Kiddushin 70b · Segment 11 — “…אלא מהם אמר אביי כולהו יתבן בשורא דבנהרדעא ופליגא…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Kiddushin 70b

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026