Talmud Builders

    Kiddushin 71a

    Back to index

    English translation — Kiddushin 71a

    Translation: William Davidson Edition - English. Read alongside the Aramaic below; numbers match the passages of the daf.

    1purifies the tribes, i.e., clarifies their lineage, He will purify that of the tribe of Levi first, as it is stated with regard to the angel sent forth by God: “And he shall sit as a refiner and purifier of silver; and he shall purify the sons of Levi, and purge them as gold and silver; and there shall be they that shall offer to the Lord offerings in righteousness” (Malachi 3:3).

    2Rabbi Yehoshua ben Levi says: Money purifies mamzerim . Money causes rich mamzerim to become assimilated with Jews of unflawed lineage, since other families marry them despite their flawed lineage. In the future, God will not single them out as mamzerim , as it is stated: “And he shall sit as a refiner and purifier of silver,” which teaches that money, i.e., silver, purifies them. What, then, is the connection to the next part of the verse: “They that shall offer to the Lord offerings in righteousness”? Rabbi Yitzḥak says: The Holy One, Blessed be He, performed an act of righteousness with the Jewish people by establishing that a family that has become assimilated with Jews of unflawed lineage remains assimilated. They are not removed from their tribe despite their flawed lineage.

    3§ With regard to the matter itself that was discussed earlier, the lineage of the Jews in various lands, Rav Yehuda says that Shmuel says: The lineage of residents of all lands is muddled compared to that of the residents of Eretz Yisrael, and the lineage of residents of Eretz Yisrael is muddled compared to that of Babylonia. The Gemara relates: In the days of Rabbi Yehuda HaNasi, they sought to establish the lineage of the Jews in Babylonia as muddled relative to that of Eretz Yisrael. In other words, the people of Eretz Yisrael wanted their lineage to be considered superior to that of the residents of Babylonia, so that if people from Eretz Yisrael would wish to marry Babylonians, they would have to investigate the lineage of the Babylonians. Rabbi Yehuda HaNasi was descended from Hillel, a Babylonian, so he said to those who put forth this suggestion: Are you placing thorns between my eyes? Do you wish to insult me? If you wish, Rabbi Ḥanina bar Ḥama will join you and explain it to you.

    4Rabbi Ḥanina bar Ḥama joined them and said to them: This is the tradition that I received from Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, who says in the name of his father, who was from Eretz Yisrael: The lineage of residents of all lands is muddled compared to that of Eretz Yisrael, and the lineage of residents of Eretz Yisrael is muddled compared to that of Babylonia.

    5The Gemara further relates with regard to the same issue: In the days of Rabbi Pineḥas, they sought to establish the lineage of Babylonia as muddled relative to that of Eretz Yisrael. He said to his servants: When I have said two statements in the house of study, pick me up on a stretcher and run, so that I will not be attacked for my statements. When he entered the house of study he said to those studying there: Slaughter of a bird is not obligatory by Torah law.

    6While they were sitting and scrutinizing this novel halakha , he said to them: The lineage of residents of all lands is muddled compared to that of Eretz Yisrael, and the lineage of residents of Eretz Yisrael is muddled compared to that of Babylonia. His servants picked him up on a stretcher and ran. Those that were in the house of study pursued him but could not catch him. Nevertheless, they sat and examined the lineage of various families in order to determine whether in fact the lineage of the residents of Eretz Yisrael was problematic, until they reached powerful families. It was dangerous to accuse them of flaws due to their power, and they withdrew from their inspections.

    7Rabbi Yoḥanan says as an oath: By the Sanctuary! It is in our power to reveal the identity of a family that has a flawed lineage, but what can I do, as the greatest of the generation are assimilated into it? Consequently, I will not reveal its name. The Gemara comments: Rabbi Yoḥanan holds in accordance with the opinion of Rabbi Yitzḥak, as Rabbi Yitzḥak says: A family that has become assimilated remains assimilated, and one should not reveal their flawed status.

    8Abaye said: We too learn in the mishna ( Eduyyot 8:7): There was a family known as Beit HaTzerifa in Transjordan, and a person called ben Tziyyon forcefully distanced it and proclaimed that its lineage was flawed, although its lineage was unflawed. There was another one that ben Tziyyon forcefully drew near, although its lineage was flawed. The mishna adds: Known families such as these, Elijah comes to declare impure and to declare pure, to distance and to draw near. Abaye continues: When the mishna states: Such as these, it means those whose status we know. But a family that has become assimilated, whose flawed lineage is unknown to the public, has already become assimilated, and not even Elijah will publicize its flaw.

    9The Sage taught ( Tosefta , Eduyyot 3:4): There was another family with flawed lineage, but the Sages did not want to reveal its identity to all. But the Sages transmit its name to their children and to their students once every seven years, and some say twice every seven years, to prevent them from marrying into their family. Rav Naḥman bar Yitzḥak says: It stands to reason in accordance with the one who says that they transmit it once every seven years, as it is taught in a baraita ( Tosefta , Nazir 1:2): One who says: I am hereby a nazirite if I do not reveal the names of families of flawed lineage among the Jewish people, he should be a nazirite and not reveal the identity of such families. This shows that such information should be kept secret as much as possible.

    10§ The above statement, concerning a matter that the Sages transmitted privately and infrequently, leads the Gemara to teach a similar halakha : Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: The Sages transmit the correct pronunciation of the four-letter name of God to their students once every seven years, and some say twice every seven years. Rav Naḥman bar Yitzḥak says: It stands to reason in accordance with the one who says that they transmit it once every seven years, as it is written: “This is My name forever [ le’olam ]” (Exodus 3:15), which is written so that it can be read le’alem , to hide. This indicates that the Divine Name must remain hidden. The Gemara relates: Rava planned to expound and explain the proper way to say the name in a public discourse. A certain elder said to him: It is written so that it can be read le’alem , indicating that it must stay hidden.

    11Rabbi Avina raised a contradiction: It is written: “This is My name,” indicating that the name as written is that of God; and it is written: “This is My remembrance” (Exodus 3:15), which indicates that it is not God’s actual name but merely a way of remembering His name. The explanation is as follows: The Holy One, Blessed be He, said: Not as I am written am I pronounced. I am written with the letters yod , heh , vav , heh , while My name is pronounced with the letters alef , dalet , nun , yod .

    12The Sages taught: Initially, the Sages would transmit the twelve-letter name of God to any person. When the uninhibited ones who used the name disrespectfully increased, they would transmit it only to discreet members of the priesthood, and the discreet members of the priesthood would pronounce the name during the Priestly Benediction. They would conceal it by saying it during the sweet melody of their priestly brothers, so that it would not become publicly known. It is taught in a baraita : Rabbi Tarfon, who was himself a priest, said: On one occasion I ascended after my mother’s brother to the platform to give the Priestly Benediction, and I inclined my ear near the High Priest, and I heard him conceal the name during the sweet melody of his priestly brothers.

    13Rav Yehuda says that Rav says: The forty-two-letter name of God may be transmitted only to one who is discreet, and humble, and stands at at least half his life, and does not get angry, and does not get drunk, and does not insist upon his rights but is willing to yield. There is no concern that such a person might reveal the name in a fit of anger or drunkenness. And anyone who knows this name and is careful with it and guards it in purity is beloved above and treasured below; and fear of him is cast upon the creatures; and he inherits two worlds, this world and the World-to-Come.

    14§ The Gemara returns to the issue of lineage: Shmuel says in the name of a certain elder: A family in Babylonia has a presumptive status of unflawed lineage until it becomes known to you in what way it was rendered of flawed lineage. Conversely, a family from other lands has a presumptive status of flawed lineage until it becomes known to you in what way it was rendered unflawed. As for families in Eretz Yisrael, one who has a presumptive status of flawed lineage is of flawed lineage, whereas one who has presumptive status of unflawed lineage is of unflawed lineage.

    15The Gemara is puzzled by this last statement: This matter itself is difficult: First, you said that a family that has a presumptive status of flawed lineage is of flawed lineage, indicating that a family with unspecified status is of unflawed lineage. And then you teach: A family that has a presumptive status of unflawed lineage is of unflawed lineage, indicating that a family with unspecified status is of flawed lineage. Rav Huna bar Taḥalifa said in the name of Rav: This is not difficult.

    License: CC-BY-NC

    Text
    Layout
    Concept key:SheʼelahTeshuvahKushyaTerutzRaʼayahStirahMemra
    Text size
    100%
    Original size

    Rashi

    מטהר השבטיםמיחסם:

    כסף מטהר ממזריםהמטומעים בישראל מחמת ממונם והוא גורם להם שיטהרו שלעתיד לבא אין הקב"ה מבדילם מאחר שנדבקו בהם משפחות ישראל הרבה:

    שנאמר וישב מצרף ומטהר כסףאותם שנטמעו מחמת עשרם וסיפיה דקרא והיו לה' מגישי מנחה בצדקה צדקתו של הקב"ה היא שאינו מבדילם אלא הואיל שנטמעו נטמעו ורבי יהושע בן לוי סבירא ליה האי מטהר לאו מבדיל פסוליהן קאמר אלא מטהרם ומכשירם כולם:

    עיסהכעיסה שהיא מעורבת ובשם ר' משה מרומא"ט (רומ"א: רומא (בירת איטליה)) שמעתי עיסה כפסולת ענבים שנסחט משקה שלהם:

    בקשו לעשות בבל עיסהלהחזיק משפחות ארץ ישראל מיוחסות ולבדוק אחר משפחות בבל כל הבאים לישא משם אשה:

    אמר להם אין שחיטה לעוףדבר שהוא תימה להם ולא גלה להם טעמו כדי שיהו טרודים בסברא הראשונה ולא יחזרו אחר טעם השניה עד שיפטר מהם וטעם דאין שחיטה לעוף מן התורה בשחיטת חולין (דף כז:) יליף מושפך את דמו בשפיכה בעלמא:

    קוצים אתם משימים בין עינימשום דרבי ממשפחת בבל היה מבני בניו של הלל שעלה וקיבל נשיאותו של בני בתירא:

    יטפל לכם רבי חנינאלהשיבכם דבר:

    טלוני בעריסה ורוצושלא יפשפשו אחר דבריו ויהא צריך לגלות משפחות והוא היה זקן ולא היה יכול לרוץ:

    אמר להם אין שחיטה לעוףדבר שהוא תימה להם ולא גלה להם טעמו כדי שיהו טרודים בסברא הראשונה ולא יחזרו אחר טעם השניה עד שיפטר מהם וטעם דאין שחיטה לעוף מן התורה בשחיטת חולין (דף כז:) יליף מושפך את דמו בשפיכה בעלמא:

    ישבו ובדקובמשפחות א"י לברר את דבריו:

    כיון שהגיעו לסכנהלפסול משפחות אנשי זרוע שיהרגום פירשו:

    היכלאשבועה בהיכלו של מקום:

    בידינו הואלגלות פסול משפחות ארץ ישראל:

    תנינאדכל משפחה שנטמעה נטמעה דאין להפרישה ולהרחיקה ולברר ספק מטמעיהם מי נטמע מי לא נטמע אלא יניחום והם ספק והם כשרים לעתיד לבא:

    בית הצריפהשם המשפחה:

    בן ציוןאדם חשוב ואיש זרוע:

    ריחקההכריז שהן פסולין:

    אליהו באלעתיד לבא דכתיב (מלאכי ג) והשיב לב אבות על בנים זה מבני בניו של זה:

    דיודעיןשהכל מחזיקים אותם בפסולים שנתקרבו בזרוע:

    אבל משפחה שנטמעהמחמת שלא נודע פסולה נטמעה:

    עוד אחרתמשפחה אחרת היתה לבד אותה שקרבה בן ציון:

    שם בן ארבע אותיותקריאתו וכתיבתו ופירושו חכמים מוסרין אותו כו':

    לעלםלהעלים:

    כתיב זה שמי וכתיב וזה זכרימדלא כתיב שמי וזכרי משמע שלמדו שני שמות ואמר לו זה שמי מיוחד ובזה השני אני נזכר:

    משרבו הפריציןהמשתמשין בו:

    לצנועים שבכהונהלברך בו העם במקדש לאחר עבודת ציבור של תמיד של שחר:

    מבליעים אותו בנעימת אחיהם הכהניםאותן שלא היו בקיאין בו ומברכין בשם בן ארבע אותיות כשהיו מושכין את קולם בנעימה היו אלו ממהרים להבליע את השם בן י"ב ולא היה נשמע לרבים מקול נעימות חביריהם בנעימת ביסום קול שקורין טרוף:

    שםבן שתים עשרה ובן ארבעים ושתים לא פירשו לנו:

    אחר אחי אמישהיה כהן ור' טרפון היה כהן בתוספתא דכתובות (פ"ה) מעשה בר' טרפון שקדש שלש מאות נשים בשני בצורת כדי להאכילם תרומה:

    לדוכןלברך ברכת כהנים:

    ואינו מעמיד על מדותיולנטור איבה שמא ישתמש בו להנקם:

    עד שיודע לךבמשפחה שאתה בא ליבדק בה במה נפסלה:

    עד שיודע לך במה נכשרהצריך אתה לבדוק אחר המשפחה כמו שאמרה משנתינו (לקמן קידושין דף עו.) ארבע אמהות שהן שמנה:

    License: CC0

    קידושין 71 עמוד א

    1מטהר שבטים, שבטו של לוי מטהר תחילה, שנא' (מלאכי ג, ג) ״וישב מצרף ומטהר כסף וטיהר את בני לוי וזיקק אותם כזהב וככסף והיו לי"י מגישי מנחה בצדקה״.

    2אמר רבי יהושע בן לוי: כסף מטהר ממזרים, שנאמר: ״וישב מצרף ומטהר כסף״. מאי ״מגישי מנחה בצדקה״? א"ר יצחק: צדקה עשה הקב"ה עם ישראל, שמשפחה שנטמעה נטמעה.

    3גופא, אמר רב יהודה אמר שמואל: כל ארצות עיסה לארץ ישראל, וארץ ישראל עיסה לבבל. בימי רבי בקשו לעשות בבל עיסה לארץ ישראל. אמר להן: קוצים אתם משימים לי בין עיני? רצונכם, יטפל עמכם ר' חנינא בר חמא.

    4נטפל עמהם ר' חנינא בר חמא, אמר להם: כך מקובלני מר' ישמעאל בר' יוסי שאמר משום אביו כל ארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל׃

    5בימי רבי פנחס בקשו לעשות בבל עיסה לארץ ישראל אמר להם לעבדיו כשאני אומר שני דברים בבית המדרש טלוני בעריסה ורוצו כי עייל אמר להם אין שחיטה לעוף מן התורה׃

    6אדיתבי וקמעייני בה אמר להו כל ארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל נטלוהו בעריסה ורצו רצו אחריו ולא הגיעוהו ישבו ובדקו עד שהגיעו לסכנה ופירשו׃

    7א"ר יוחנן היכלא בידינו היא אבל מה אעשה שהרי גדולי הדור נטמעו בה סבר לה כר' יצחק דאמר ר' יצחק משפחה שנטמעה נטמעה׃

    8אמר אביי אף אנן נמי תנינא משפחת בית הצריפה היתה בעבר הירדן וריחקה בן ציון בזרוע עוד אחרת היתה וקירבה בן ציון בזרוע כגון אלו אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב כגון אלו דידעין אבל משפחה שנטמעה נטמעה׃

    9תאנא עוד אחרת היתה ולא רצו חכמים לגלותה אבל חכמים מוסרים אותו לבניהם ולתלמידיהן פעם אחת בשבוע ואמרי לה פעמים בשבוע אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא כמאן דאמר פעם אחת בשבוע כדתניא הריני נזיר אם לא אגלה משפחות יהיה נזיר ולא יגלה משפחות׃

    10אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן שם בן ארבע אותיות חכמים מוסרין אותו לתלמידיהן פעם אחת בשבוע ואמרי לה פעמים בשבוע אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא כמאן דאמר פעם אחת בשבוע דכתיב ״(שמות ג״, טו) זה שמי לעולם לעלם כתיב ״רבא סבר למידרשיה בפירקא א״ל ההוא סבא לעלם כתיב׃

    11רבי אבינא רמי כתיב ״(שמות ג״, טו) זה שמי וכתיב ״(שמות ג״, טו) זה זכרי אמר הקב"ה לא כשאני נכתב אני נקרא נכתב אני ביו"ד ה"י ונקרא באל"ף דל"ת׃

    Baraita

    12ת"ר בראשונה שם בן שתים עשרה אותיות היו מוסרין אותו לכל אדם משרבו הפריצים היו מוסרים אותו לצנועים שבכהונה והצנועים שבכהונה מבליעים אותו בנעימת אחיהם הכהנים תניא אמר רבי טרפון פעם אחת עליתי אחר אחי אמי לדוכן והטיתי אזני אצל כהן גדול ושמעתי שהבליע שם בנעימת אחיו הכהנים׃

    13אמר רב יהודה אמר רב שם בן ארבעים ושתים אותיות אין מוסרין אותו אלא למי שצנוע ועניו ועומד בחצי ימיו ואינו כועס ואינו משתכר ואינו מעמיד על מדותיו וכל היודעו והזהיר בו והמשמרו בטהרה אהוב למעלה ונחמד למטה ואימתו מוטלת על הבריות ונוחל שני עולמים העולם הזה והעולם הבא׃

    14אמר שמואל משמיה דסבא בבל בחזקת כשרה עומדת עד שיודע לך במה נפסלה שאר ארצות בחזקת פסול הן עומדות עד שיודע לך במה נכשרה ארץ ישראל מוחזק לפסול פסול מוחזק לכשר כשר׃

    15הא גופא קשיא, אמרת מוחזק לפסול פסול הא סתמא כשר והדר תני מוחזק לכשר כשר הא סתמא פסול אמר רב הונא בר תחליפא משמיה דרב לא קשיא׃

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side

    None of the reliable print editions we draw on carries it, so nothing is shown here.

    Tap a passage to mark the comments that open with the same words.

    More commentaries

    Ritva

    כגון אלו אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרבפי' לרחק ולקרב היינו חללי ופסולי כהונה כדאמר התם הכהנים שומעים להם לרחק אבל לא לקרב לטמא ולטהר היינו שאר פסולי'. ודעת רבי' הגדול ז"ל דהיינו פסול עבדות דאלו פסול ממזרות ונתינות הא אפסיקא לקמן הלכתא כר' יוסי דאמר שהם טהורים לעתיד לבוא ומשמע אפילו בידועים שלא נטמעו דאלו באותו שנטמעו טהורים הם עכשיו מן התורה שאין אחד מהם שיעיד עליהם ומשפחה שנטמעת נטמעת ופלוגתא דר"מ ור' יוסי בידועים הם והיינו דמקשינן עלה מדכתיב וישב ממזר ולא מתרצינן דההוא בספק ממזר וכ"ת א"כ בטלת לאו דלא יבא ממזר לע"ל א"ל שזה הוראת שעה היה לממזרים שהיה בדורות הראשונים שיכשרו אבל נוהג הלאו בבאים אחר מיכן וכי תימא אם כן דכוותיה גבי נתינים מי איכא למימר אפילו בידועים והא אמרינן ביבמות דבקשו להתיר נתינים ואמרו חלק מזבח מי יתיר א"ל דה"ק כיון שיש חלק למזבח אין כח להפקיעו עד שיפקיענו הש"י על פי נביא לימות המשיח אבל מורי נר"ו מפרש דלטמא ולטהר היינו פסולי עבדות ונתינות וממזרות שלא אמרו טהורים לעתיד לבא אלא בספקין אבל בודאין חלילה לערב פסול בזרע הקדש ודאקשינן מדכתיב וישב ממזר משום דמשמע ממזר ממש הוא שהרי ידוע היא לאליהו ויכול הי' להפרישו אלא כיון שהיו ספק מתחלתן ונטמעו הרי הם כשרים ור' יצחק דאמר משפחה שנטמעה נטמעה ס"ל שאפילו מעכשיו כשרים והיינו דאמרינן כסף מטהר את הממזרים שמתוך עשרם הם מתחתנים עם משפחות מיוחסות אע"פ שהם ספק פסולים שאלו היו יודעים חלילה שיתערבו בהם זרע קודש אפי' נותנים להם מלא ביתם כסף וזהב שעליהם נאמר אליהו כופתו והקב"ה רוצעו אלא ודאי אספיקם הדברים אמורים ואתיא שפיר ההוא דנחיטם ונוהג שפיר לאו דלא יבא ממזר. והאל ברחמיו יזכנו לימות המשיח ויורני האמת ותו לא מידי:

    Babylonian Talmud · folio map

    Kiddushin 71a

    Kiddushin 71a. The full printed text of this folio side — 15 numbered segments, about 518 words — with the classic commentaries printed on the page.

    Open the full commentary page

    Rashi

    מטהר השבטים מיחסם:

    כסף מטהר ממזרים המטומעים בישראל מחמת ממונם והוא גורם להם שיטהרו שלעתיד לבא אין הקב"ה מבדילם מאחר שנדבקו בהם משפחות ישראל הרבה:

    שנאמר וישב מצרף ומטהר כסף אותם שנטמעו מחמת עשרם וסיפיה דקרא והיו לה' מגישי מנחה בצדקה צדקתו של הקב"ה היא שאינו מבדילם אלא הואיל שנטמעו נטמעו ורבי יהושע בן לוי סבירא ליה האי מטהר לאו מבדיל פסוליהן קאמר אלא מטהרם ומכשירם כולם:

    עיסה כעיסה שהיא מעורבת ובשם ר' משה מרומא"ט (רומ"א: רומא (בירת איטליה)) שמעתי עיסה כפסולת ענבים שנסחט משקה שלהם:

    בקשו לעשות בבל עיסה להחזיק משפחות ארץ ישראל מיוחסות ולבדוק אחר משפחות בבל כל הבאים לישא משם אשה:

    אמר להם אין שחיטה לעוף דבר שהוא תימה להם ולא גלה להם טעמו כדי שיהו טרודים בסברא הראשונה ולא יחזרו אחר טעם השניה עד שיפטר מהם וטעם דאין שחיטה לעוף מן התורה בשחיטת חולין (דף כז:) יליף מושפך את דמו בשפיכה בעלמא:

    קוצים אתם משימים בין עיני משום דרבי ממשפחת בבל היה מבני בניו של הלל שעלה וקיבל נשיאותו של בני בתירא:

    יטפל לכם רבי חנינא להשיבכם דבר:

    26 more comments on this page.

    Rashi on Kiddushin 71a · Sefaria · CC0

    Ritva

    כגון אלו אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב פי' לרחק ולקרב היינו חללי ופסולי כהונה כדאמר התם הכהנים שומעים להם לרחק אבל לא לקרב לטמא ולטהר היינו שאר פסולי'. ודעת רבי' הגדול ז"ל דהיינו פסול עבדות דאלו פסול ממזרות ונתינות הא אפסיקא לקמן הלכתא כר' יוסי דאמר שהם טהורים לעתיד לבוא ומשמע אפילו בידועים שלא נטמעו דאלו באותו שנטמעו טהורים הם עכשיו מן התורה שאין אחד מהם שיעיד עליהם ומשפחה שנטמעת נטמעת ופלוגתא דר"מ ור' יוסי בידועים הם והיינו דמקשינן עלה מדכתיב וישב ממזר ולא מתרצינן דההוא בספק ממזר וכ"ת א"כ בטלת לאו דלא יבא ממזר לע"ל א"ל שזה הוראת שעה היה לממזרים שהיה בדורות הראשונים שיכשרו אבל נוהג הלאו בבאים אחר מיכן וכי תימא אם כן דכוותיה גבי נתינים מי איכא למימר אפילו בידועים והא אמרינן ביבמות דבקשו להתיר נתינים ואמרו חלק מזבח מי יתיר א"ל דה"ק כיון שיש חלק למזבח אין כח להפקיעו עד שיפקיענו הש"י על פי נביא לימות המשיח אבל מורי נר"ו מפרש דלטמא ולטהר היינו פסולי עבדות ונתינות וממזרות שלא אמרו טהורים לעתיד לבא אלא בספקין אבל בודאין חלילה לערב פסול בזרע הקדש ודאקשינן מדכתיב וישב ממזר משום דמשמע ממזר ממש הוא שהרי ידוע היא לאליהו ויכול הי' להפרישו אלא כיון שהיו ספק מתחלתן ונטמעו הרי הם כשרים ור' יצחק דאמר משפחה שנטמעה נטמעה ס"ל שאפילו מעכשיו כשרים והיינו דאמרינן כסף מטהר את הממזרים שמתוך עשרם הם מתחתנים עם משפחות מיוחסות אע"פ שהם ספק פסולים שאלו היו יודעים חלילה שיתערבו בהם זרע קודש אפי' נותנים להם מלא ביתם כסף וזהב שעליהם נאמר אליהו כופתו והקב"ה רוצעו אלא ודאי אספיקם הדברים אמורים ואתיא שפיר ההוא דנחיטם ונוהג שפיר לאו דלא יבא ממזר. והאל ברחמיו יזכנו לימות המשיח ויורני האמת ותו לא מידי:

    Ritva on Kiddushin 71a · Sefaria

    Meiri

    כל שיש בו צד ממזרות אין פיסולו נפקע לעולם אלא אם כן על ידי נשואי שפחה כמו שהתבאר ומכל מקום כל שלא נודע בבירור עד שלאורך זמן נתבלבלו הדורות ונתערבו מצד עשרם משפחות זו בזו עד שנשתנה הענין מודאי לספק אע"פ שעדין יש בדבר הרהורי קבלות ומסרת מזקנים וסרך ערער בענין מניחין אותן ועל כיוצא בזה אמרו משפחה שנטמעה נטמעה ועל כיוצא בזה גם כן אמרו למטה ממזרי ונתיני טהורין לעתיד לבא שמאחר שהותרו על ידי ספק הותרו לעולם ואף בזמן שהנבואה מבררת:

    אע"פ שלא נאמר לשון זביחה בתורה אלא בבהמה דכתוב וזבחת מבקרך אף חיה ועוף שחיטתן מן התורה שהרי חיה הוקשה לבהמה כדכתוב בבכור כאשר יאכל את הצבי ואת האיל למדת שחיה כבהמה ועוף הוקש לחיה דכתוב בכסוי הדם ציד חיה או עוף ושפך את דמו אלא שפיכת דמו כשפיכת דם חיה:

    Meiri on Kiddushin 71a · Sefaria

    Penei Yehoshua

    אמר רבי חמא בר חנינא כשהקב"ה מטהר שבטים שבטו של לוי מטהר תחלה. ופרש"י ז"ל מטהר השבטים מיחסם ובסמוך במימרא דרי"ב לוי דקאמר כסף מטהר ממזרים פרש"י ז"ל דריב"ל ס"ל דהאי מטהר לאו מבדיל פסוליהם קאמר אלא דמטהר ומכשירם לגמרי עכ"ל. ולפ"ז נראה מבואר דריב"ל פליג אדרבי חמא ב"ח לפרש"י ז"ל ובאמת דלכאורה פרש"י ז"ל מוכרח דריב"ל דקאמר כסף מטהר ע"כ דלגמרי מטהר כיון שלא נודע פסולן ולרבי חמא א"א לומר דמטהר השבטים לגמרי קאמר דא"כ לא שייך לשון מטהר השבטים אלא מטהר את ישראל וכ"ש דלא שייך לומר דמטהר שבטו של לוי תחלה דבפעם א' מטהר כולם כיון דמכשירן לגמרי ולכאורה היה נ"ל מלישנא דגמרא דלא פליגי דריב"ל לא איירי אלא לענין פסול ממזרים שאין הקב"ה מבדילן מהטעם שאפרש לקמן דמדאורייתא ממזר ספק מותר לבא בקהל וכיון שע"י הכסף שנתרבו ממזרים הרבה בכל משפחה שבישראל אין הקב"ה רוצה לברר ספיקן ואוקמינהו אספק דאורייתא דכשירין אבל לענין שאר פסולי עבדות ועמוני ומואבי למ"ד דאסור מדאורייתא כיון דספיקן אסור מדאורייתא לשיטת רוב הפוסקים כמו שאבאר לקמן ע"כ יבדיל הקב"ה הפסולים מהנך הכשירים ובהא איירי שפיר ר"ח בר חנינא שהקב"ה מטהר השבטים והיינו במה שיאמר שזה משבט פלוני דממילא יצא מחשש עבדות וגירות וכ"ש מגירות דפסולי קהל ובהנך קאמר ששבטו של לוי מטהר תחלה מפסולות הנ"ל וכ"ש כהנים צריכין עוד טהרה אחרת לטהרן מחשש חללות ואף ע"ג דממזרים בכלל חללים נינהו אפ"ה כיון דבשעה שמבדילן יאמר עליהם זה חלל ולא יאמר זה ממזר שפיר קרינן בהו נמי מטהר כסף או שנאמר דמטהר כסף לא קאי אכהנים אלא אשאר שבטים. אלא דאכתי מימרא דרבי יצחק דדריש מגישי מנחה בצדקה למשפחה שנטמעה נטמעה א"כ משמע דלהגשת מנחה נמי כשירין ודלא כר"ח ב"ח וא"כ ע"כ צריך לפרש כפרש"י ז"ל ועוד דבלא"ה צריך לפרש כן בדרבי חמא דלא תיקשי דידיה אדידיה דקאמר לעיל אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על משפחה מיוחסת שבישראל וא"כ ממילא יודע פסוליהם וע"כ לית ליה דרשה דריב"ל ודו"ק:

    שם רש"י בד"ה כסף מטהר כו' וריב"ל ס"ל האי מטהר לאו מבדיל פסוליהם קאמר אלא מטהר ומכשירם כולם עכ"ל. נראה דהאי מטהר ומכשירם כולן לאו דמטהר אפילו ודאי ממזרים בשביל שנתרבו כ"כ וכפירוש הרמב"ן ז"ל לקמן בדרבי יוסי דממזרים ונתינים מותרין לעתיד אף ודאי משום דפרש"י כאן א"א לומר כן דהא רבי יצחק משמע דמסיק מילתא דריב"ל וקאמר מאי צדקה משפחה שנטמעה נטמעה משמע דוקא אותן שנטמעו בספק ולא הוודאין אלא ע"כ דכוונת רש"י נמי דכתב דמטהר ומכשיר כולן היינו אותן שנטמעו ונתערבו דוקא כן נ"ל בכוונת רש"י ז"ל ובאמת דלכאורה היה נ"ל דהא דריב"ל ורבי יצחק לא איירי אלא דוקא באותן שנתערבו ולא נודע בהם שום חשש תערובות לאחר שנשתקע הדבר או שלא נודע כלל בהנך קאמר דאין הקב"ה מגלה אותו המשפחה אלא מניחם בחזקתן ובכה"ג קאמר רבי יוחנן בסמוך דאף בזמן הזה אין לגלות משא"כ היכא שיש חשש פסול באותה משפחה שנתערב בהם חלל או ממזר אלא שאין ידוע מי הוא נראה דמותר לגלות מי הכשר ומי הפסול ולעתיד נמי הקב"ה עתיד לגלותן כדי להכשיר הכשירים באותה משפחה דלא ניפרשו מינייהו ובכך הייתי רוצה ליישב הך מילתא דרבי חמא בר חנינא דקאמר שהקב"ה עתיד לטהר השבטים ושבטו של לוי מטהר תחלה והיינו כדפרישית ולא פליג אריב"ל ורבי יצחק אלא דאכתי קשה אידן מימרא דרבי חמא ב"ח דקאמר שאין הקב"ה משרה שכינתו לעתיד אלא על משפחות המיוחסות וכדפרישית בסמוך אם לא שנאמר דאף שאין הקב"ה מגלה אותן שלא נודע פסולן אפ"ה אין משרה שכינתו עליו לענין נבואה וזה אין נכון מיהו מלשון הטור משמע להדיא דמשפחה שנטמעה נטמעה איירי דוקא בכה"ג והוסיף לבאר דהיינו משפחה שנתערב בה ספק חלל ולא כתב משפחה שנתערב בה חלל משמע דדוקא בכה"ג דבלא"ה איכא ספק ספיקא כדמשמע בסוגיא דאלמנת עיסה אלא דבאמת לא ראיתי למפרשי הטור שהשגיחו בזה א"כ משמע דמה שכתב שנתערב ספק חלל לאו דוקא אלא דמפני שנתערב קרי ליה ספק ודו"ק ועדיין צ"ע:

    Penei Yehoshua on Kiddushin 71a · Sefaria

    Gilyon HaShas

    גמ' היכלא בידינו עיין תוי"ט פ"ב משנה ט' דכתובות:

    Gilyon HaShas on Kiddushin 71a · Sefaria

    Ben Yehoyada

    כֶּסֶף מְטַהֵר מַמְזֵרִים (מלאכי ג, ג) נראה הכונה דממזר מטהר זרעו בשפחה שהיא מקנת כספו ותלה הטהרה במסבב שהוא הכסף שקונים בו את השפחה. ושמעתי בשם רבני אשכנז ז"ל דאדם עז פנים סימן שהוא ממזר וכן אמרו (על פי בבא מציעא פג:) 'מדחציף כולי האי שמע מינה ממזר הוא' אך אם זה החצוף הוא עשיר אבד סימן זה דיאמרו מחמת עושרו הוא עז דכתיב 'וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת' (משלי יח, כג) נמצא כסף מטהר ממזרים ומחפה עליהם, עד כאן שמעתי. ואמרתי קודם אותיות ממזר יש אותיות קולל [166] שהוא לשון קללה אך מספרם של אותיות אלו יהיה גם כן מספר כספו [166] לרמוז הממזר אשר הוא קולל מן העושר כספו יהיה מחפה עליו.

    תָּנוּ רַבָּנָן בָּרִאשׁוֹנָה, שֵׁם בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתוֹ לְכָל אָדָם וְכוּ' (שמות ג, טו). כתב הרב פתח עינים ז"ל בשם רבינו האר"י ז"ל כי שֵׁם בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הוא שם הוי־ה אהי־ה אדנ־י בשילוב אשר הם שתים עשרה אותיות והנקודות הם שהצניעום מפני הפריצים כדי שלא ישתמשו בו וכו' עיין שם ודברים אלו לא נמצאו בשמונה שערים שסידר מהרש"ו [מורנו הרב רבי שמואל ויטאל] ז"ל ורק דברים אלו מצאתים בספר לקוטי הש"ס מהאר"י ז"ל הנדפס מזמן רב ולא יכולתי להבין איך שם שילוב זה יאמר אותו הכהן בברכת כהנים במקום שם הוי־ה? ואם נאמר שהוא רק בכונת הלב איך אומר כאן דמבלעים אותו בנעימת אחיהם הכהנים? ונראה לי בס"ד כי השילוב של שלשה שמות הנזכר שהוא שתים עשרה אותיות מכוין בלבו כשמזכיר את השם אך הנקודות של שם השילוב הנזכר היה הוגה בהם את השם בברכת כהנים שאומרו והוגה בו באותם הנקודות של שם השלוב הנזכר וכדי שלא ירגישו השומעין בנקודות מה הם היה מבליע הגייתו בנקודות ההם בנעימת אחיו הכהנים ואז השומעין לא ירגישו בנקודות מה הם.

    אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב שֵׁם בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, אֵין מוֹסְרִין אוֹתוֹ אֶלָּא לְמִי וְכוּ' (שמות ג, טו). נראה לפי פשוטו דקאי על שמות אָנָּא בְּכֹחַ שהם ארבעים ושתים אותיות ולכן לא ימסרו אותו אלא למי שיש בו ששה דברים אלו שהוא צנוע ועניו וכו' ששם זה הוא שבעה שמות וכל שם מהם הוא ששה אותיות. מיהו אפשר לפרש דקאי על שם הוי־ה דאלפי"ן [יו"ד ה"א וא"ו ה"א] וכנזכר בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער מאמרי רשב"י בביאור מאמר שמא גליפא מפרש בארבעים ושתים אתוון שפירש רבינו ז"ל דקאי על שם הוי־ה דאלפין עם המלוי ומלוי המלוי שהם ארבעים ושתים אותיות ובו מצטיירת הנשמה על ידי שם בן ארבעים ושתים זה, עד כאן דבריו עיין שם. ועיין עוד בשער הכונות בדרושי הלילה בעליית הנשמה דשם בן ארבעים ושתים זה הוא באצילות ויש שם ארבעים ושתים בעולם הבריאה עיין שם. ואפשר לרמוז זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם, זה גימטריא י"ב [12] רמז לשם בן י"ב אותיות הנזכר לעיל וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר (שמות ג, טו) תיבת וְזֶה עם נקוד הסגו"ל [42] עולה מספר ארבעים ושתים.

    אֶלָּא לְמִי שֶׁצָּנוּעַ וְעָנָו וְעוֹמֵד בַּחֲצִי יָמָיו וְאֵינוֹ כּוֹעֵס וְאֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר וְאֵינוֹ מַעֲמִיד עַל מִדּוֹתָיו. נראה לי בס"ד ענוה לבדה לא תספיק כי שמא הוא עניו מבחוץ וגאה מבפנים כמו אותו כומר שהיה בזמן הרמב"ן ז"ל שהיה מראה ענוה בתכלית ובלבו מתגאה בה ועושה כן כדי שישבחוהו, לכן אמר צריך שיהיה צנוע שאינו מפרסם מעשיו הטובים כמו שנאמר וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ (מיכה ו, ח) ואם כן ודאי ענוה זו אמתית שאינו עושה ענוה כדי להשביח עצמו וכיון שהוא עניו באמת אין חוששין פן יקפיד על אדם שחטא לו ומענישו בשם הזה. ומה שאמר עוֹמֵד בַּחֲצִי יָמָיו כי לפעמים יהיה האדם מן הנעלבים ואינם עולבין אך אם עודנו בחור בתוקף החומר יזדמן שברבוי העלבונות שעשה לו אדם זה יגבר ויבער דמו בקרבו ותעלה אש חמתו באותו אדם ואז יצא מידו תקלה על ידי שם זה שיענישו בו אבל אם עומד בחצי ימיו אין בו תגבורת הדם ואפילו ברבוי העלבונות יוכל לכבוש כעסו ויסבול העלבונות אף על פי דרבו מאד וגם צריך שלא יהיה כַּעֲסָן מצד המזג שלו וגם שלא יִשְׂתַּכֵּר דשמא שכרותו משנה דעתו ויעשה דבר רע וגם צריך שמצד טבעו אֵינוֹ מַעֲמִיד עַל מִדּוֹתָיו רצונו לומר אינו נוטר איבה בלבו דשמא ברבוי הפעמים יתקבצו חלקי האיבה שנטר בלבו ויעשו רושם לפעול פעולה של נזק.

    וְכָל הַיּוֹדְעוֹ וְהַזָּהִיר בּוֹ וְהַמְשַׁמְּרוֹ בְּטָהֳרָה נראה לי בס"ד זָּהִיר בּוֹ רצונו לומר אינו מלמדו לכל אדם וְהַמְשַׁמְּרוֹ בְּטָהֳרָה כי בעת שמשתמש בו בהכרח מטהר עצמו תחלה באפר פרה משום טומאת מת כי עד זמן האמוראים היה מצוי אצלם אפר פרה אָהוּב לְמַעְלָה על אשר מכבד את השם וְנֶחְמָד לְמַטָּה על אשר בידו לשבור עצם ואינו שובר.

    Ben Yehoyada on Kiddushin 71a · Sefaria

    Tosafot

    No commentary stored for this folio side — none of the reliable print editions we draw on carries it.

    What this page contains

    A full text unit for Kiddushin, daf 71, Amud Aleph, about 518 words in 15 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.

    A unit-by-unit map of all 15 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.

    1. Segment 128 words

      Opens “מטהר שבטים, שבטו של לוי מטהר תחילה,…”

    2. Segment 227 words

      Opens “אמר רבי יהושע בן לוי: כסף מטהר…”

      Named: רבי יהושע.

    3. Segment 338 words

      Opens “גופא, אמר רב יהודה אמר שמואל: כל…”

      Named: רב יהודה, רבי בקשו, שמואל.

    4. Segment 426 words

      Opens “נטפל עמהם ר' חנינא בר חמא, אמר…”

    5. Segment 530 words

      Opens “בימי רבי פנחס בקשו לעשות בבל עיסה…”

      Named: רבי פנחס.

    6. Segment 627 words

      Opens “אדיתבי וקמעייני בה אמר להו כל ארצות…”

    7. Segment 723 words

      Opens “א"ר יוחנן היכלא בידינו היא אבל מה…”

    8. Segment 838 words

      Opens “אמר אביי אף אנן נמי תנינא משפחת…”

      Named: רב כגון, אביי, רבה.

    9. Segment 944 words

      Opens “תאנא עוד אחרת היתה ולא רצו חכמים…”

      Named: רב נחמן בר יצחק.

    10. Segment 1052 words

      Opens “אמר רבה בר בר חנה אמר ר'…”

      Named: רב נחמן בר יצחק, רבה, רבא.

    11. Segment 1129 words

      Opens “רבי אבינא רמי כתיב (שמות ג, טו)…”

      Named: רבי אבינא.

    12. Segment 1248 words

      Opens “ת"ר בראשונה שם בן שתים עשרה אותיות…”

      Named: רבי טרפון.

    13. Segment 1349 words

      Opens “אמר רב יהודה אמר רב שם בן…”

      Named: רב יהודה, רב שם.

    14. Segment 1432 words

      Opens “אמר שמואל משמיה דסבא בבל בחזקת כשרה…”

      Named: שמואל.

    15. Segment 1527 words

      Opens “הא גופא קשיא, אמרת מוחזק לפסול פסול…”

      Named: רב הונא בר תחליפא, רב לא.

    Sages named on this page

    • Rabbi Yochanan · Others · End of Tannaim and beginning of Amoraim.

      Rabbi Yochanan was a pivotal sage, bridging the eras of the Tannaim and Amoraim, known for his profound scholarship and dedication to…

      Source: Kiddushin 71a · Segment 7 — “א"ר יוחנן היכלא בידינו היא אבל מה אעשה שהרי…

    • Shmuel · First Generation Amoraim

      Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.

      Source: Kiddushin 71a · Segment 3 — “…רב יהודה אמר שמואל: כל ארצות עיסה לארץ ישראל,…

    • Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim

      Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.

      Source: Kiddushin 71a · Segment 8 — “אמר אביי אף אנן נמי תנינא משפחת בית הצריפה…

    Smart source finder

    Type a reference or pick tractate, book or part and the exact unit — the finder resolves it to a page on this site and shows which sages cite it.

    Resolved to: Kiddushin 71a

    Open in the reader

    Source: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · License: CC-BY-SA

    Edition: Wikisource Talmud Bavli · Wording checked against the source on 07/09/2026