דף ביאור

מסכת נזיר דף מ״ו עמוד א׳

דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.

לטקסט המלא במקור

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת נזיר דף מ״ו עמוד א׳

מסכת נזיר דף מ״ו עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 6 קטעים ממוספרים, כ־117 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

רש"י

גמ' אחר מעשים כולן אחר קרבן ואחר תגלחת ותגלחת מעכבת דברי ר' אליעזר:

וחכ"א אחר מעשה יחידי אחר קרבן ואף על גב שעדיין לא גילח דתגלחת לא מעכבא:

מה התם אחר מעשה יחידי דלאחר גילוח עביד תנופה כדכתיב ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו:

ואימא עד דאיכא תרוייהו דמה התם אחר תגלחת כדכתיב אחר התגלחו אף כאן נמי אחר התגלחו:

אמר רב תנופה בנזיר מעכבת מלשתות יין וליטמא למתים:

כיון דלענין כפרה שירי מצוה היא וכדאמר מר (יומא ה.) לתנופה לכפר וכי תנופה מכפרת והלא אין כפרה אלא בדם כדכתיב כי הדם הוא בנפש יכפר אלא לומר לך שאם עשה לתנופה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו כיפר וכיפר גבי נזיר נמי לא מעכב קא משמע לן:

Rashi on Nazir 46a · Sefaria

תוספות

כיון [שנזרק עליו] אחד מן הדמים כדדרשינן בגמ' אחר מעשה יחידי:

אחר מעשה יחידי אף אחד מן הדמים כדמשמע במתניתין וכדתני בפ' מי שאמר ושמע חבירו (לעיל נזיר כח.):

מה התם אחר מעשה יחידי שאותו אחר הכתוב סמוך לתגלחת שהוא מעשה יחידי:

אימא עד דאיכא תרווייהו קרבנות ותגלחת והא אחר תגלחתו דאמר אחר כל עבודות הקרבנות א"כ ג"ש דאחר אחר למה לי:

תנופה בנזיר מעכבת מלשתות יין:

השתא תגלחת שהיא בגוף הנזיר לא מעכבת תנופה שאין מעכבת בכל מקום מבעיא:

שירי מצוה היא כדאמר בפ"ק דזבחים (דף ו:) שאם עשה לתנופה שירי מצוה כלומר שלא עשאה הרי כאילו לא כיפר שלא קיים מצוה מן המובחר וכיפר דאין מעכב':

Tosafot on Nazir 46a · Sefaria

שיטה מקובצת

ר' שמעון אומר כיון שנזרק עליו אחד מן הדמים פירוש דהיינו חטאת או עולה או שלמים הותר הנזיר לשתות יין ולהטמא למתים. שיטה:

גמרא ואימא עד דאיכא תרוייהו קרבן ותגלחת אם כן גזרה שוה למה לי. תימה אי לאו גזרה שוה הוה אמינא אחר תנופה דקרא דואחר ישתה הנזיר יין בתר דמים ותגלחת ותנופה כתיב. קא משמע לן גזרה שוה ומה להלן אחר קרבן ותגלחת אף קודם תנופה אף כאן גבי אחר ישתה הנזיר יין. וי"ל דרב דאמר תנופה מעכבת היינו לר' אלעזר אבל לרבנן לא מעכבא דשיירי מצוה היא ובלאו גזרה שוה ידעינן דשיירי מצוה. דמהו דתימא דקאמר בסמוך היינו לר' אליעזר. הר' עזריאל ז"ל.

ואקשינן ומי מעכבא והתניא זאת תורת הנזיר בין יש לו כפים בין אין לו כפים. פירוש ומשמע ליה הכי כי היכי דכי אין לו כפים לא מעכבא ביה התנופה הכא נמי ביש לו לא מעכבה. ומתניתין על כרחין כר' אליעזר אתיא ואשמועינן דלא מעכב. דאי כרבנן פשיטא דלא מעכב דהא אמרינן אחר מעשה יחידי ולמה לי היקשא דהכא. אלא לאו אתא למימר דאפילו לר' אליעזר לא מעכבא דליכא למימר דהכי קאמר כי היכי דיש לו כפים מעכבי הכי נמי כי אין לו וכר' אליעזר דאם כן למה לי הקישא לישתוק מיניה וממילא ידענא דמעכבא. אלא על כרחך כי היכי דאין לו אינו מעכב כך יש לו אינו מעכב וכר' אליעזר. וקשיא לרב דאמר דלר' אליעזר מעכבא. שיטה:

Shita Mekubbetzet on Nazir 46a · Sefaria

לשון המקור

קטע 1

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים — הוּתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת בְּיַיִן וּלְהִיטַּמֵּא לְמֵתִים.

קטע 2

גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן״ — אַחַר הַמַּעֲשִׂים כּוּלָּן, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי.

קטע 3

מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? כְּתִיב הָכָא ״וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן״, וּכְתִיב הָתָם ״אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ״. מָה הָתָם ״אַחַר״ — מַעֲשֶׂה יְחִידִי, אַף כָּאן ״אַחַר״ — מַעֲשֶׂה יְחִידִי.

קטע 4

אֵימָא עַד דְּאִיכָּא תַּרְוַויְיהוּ! אִי הָכִי, גְּזֵירָה שָׁוָה לְמָה לִי?

קטע 5

אָמַר רַב: תְּנוּפָה בְּנָזִיר מְעַכֶּבֶת. אַלִּיבָּא דְמַאן? אִילֵימָא אַלִּיבָּא דְרַבָּנַן — תִּגְלַחַת אָמְרִי רַבָּנַן לָא מְעַכְּבָא, תְּנוּפָה מִיבַּעְיָא?

קטע 6

אֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר — פְּשִׁיטָא, הָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אַחַר מַעֲשִׂים כּוּלָּם! מַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דִּלְעִנְיַן כַּפָּרָה שְׁיָרֵי מִצְוָה הִיא, הָכָא נָמֵי לָא תְּעַכֵּב, קָא מַשְׁמַע לַן.

מסכת נזיר דף מ״ו עמוד א׳

מסכת נזיר דף מ״ו עמוד א׳

רש"י

תוספות

שיטה מקובצת

מה תמצאו כאן

המשך הרצף

מקורות מקבילים

שיעורים וכלי לימוד

לשון המקור