מסכת נזיר דף ל״ג עמוד א׳

גמ' אביי אמר כגון דאמר אי נמי לאו פלוני הוא וחבריה אמר הריני נזיר שזה פלוני אי נמי לאו פלוני הוא אי הוי נמי נזיר:

ומאי לא נתקיימו דבריו דקאמרי ב"ה הכי קאמרי לא מיבעיא כי נתקיימו דבריו הראשונים הוי נזיר אלא אפילו לא נתקיימו דבריו הראשונים הרי זה נזיר משום דבריו האחרונים:

הרתיע לאחוריו אינו נזיר הא אתא לקמן הוי נזיר מני אי כב"ש אפי' בהרתיע לאחוריו הוי נזיר וכב"ה נמי לא דלב"ה כיון דאילו אתא לקמן הוי נזיר אותו שנתקיימו דבריו כי נמי הרתיע הוי ספק נזיר אילימא ר' טרפון מי הוי ספק נזיר כיון דבשעה שנדר לא ידע אם פלוני או לא:

הא אתא לקמן (נזיר כו'.) תימא אמאי מייתי ברייתא ממתניתין כו' ככתוב בתוס'. ועוד דמתניתין מצינא לפרושי ר' טרפון אומר אין אחד מהם נזיר כיצד אם הרתיע לאחוריו. וליכא לפרושי מתניתין הרתיע לאחוריו אין אחד מהם נזיר ודאי אלא כולם ספק דאם כן היינו ר' שמעון. הילכך משמע ליה לפרושי דאינן נזירים כלל הילכך מוקי לה כר' יהודה דקסבר דלא מחית איניש נפשיה לספיקא ובדעתו שאם לא יתברר שלא יהא עליו שום נזירות. הרא"ש ז"ל בפירושיו (וז"ל). וכן בשיטה וז"ל: הא אתי לקמן הוי נזיר. פירוש שנודע שהוא כדבריו. מני אי לבית שמאי אף בהרתיע לאחוריו הוי נזיר דנזירות בטעות הוי נזירות. ולבית הלל ספק מיהא הוי ודאי אינו נזיר דקאמר היינו אינו נזיר כל עיקר דאי נזיר ספק קאמר אמאי פליג ר' שמעון. ומשום הכי בעי הא מני אילימא ר' טרפון מי הוי נזיר אפילו נמצא כדבריו כיון דבשעתא שנזר לא ידע אי פלוני הוא. ואי לא מי חייל עליה נזירות והתניא ר' יהודה אומר משום ר' טרפון אין אחד מהם נזיר לפי שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה. פירוש אדר' טרפון דמתניתין קאי ר' יהודה. וא"ת ולייתי ממתניתין דתנן ר' טרפון אומר אין אחד מהם נזיר. וי"ל ניחא ליה לאיתויי ברייתא דמפרש מילתיה מקרא. אי נמי יש לומר דמתניתין הכי קאמר ר' טרפון אומר אינו נזיר כיצד הרתיע לא הוי נזיר. וקיימא מילתיה אבבא דהרתיע דבתר מלתיה: