Commentary page
Kiddushin 72a
This page gathers the commentary on one source unit: the classic commentaries as they are printed, the sources the text cites, the sages named in it and direct links back to the text.
Read the full text in the readerKiddushin 72a
Kiddushin 72a. The full printed text of this folio side — 11 numbered segments, about 448 words — with the classic commentaries printed on the page.
Rashi
והאידנא הוא דליוה פרסאי שלקחוהו ממקומו ובנאוהו למעלה מאקרא ולהכי לא בעי לתחת פרת עד היכן לפי שפרת נופל בחדקל ועוד בבל מושכת למטה ממנו עד אפמיא תתאה כדאמר לעיל:
להך גיסא דפרת עד היכא בשפתה כלפי מערב עד היכן מתפשט רחבה של בבל:
מאי דעתך שבאת לישאל:
משום בירם שמא בירם שיושבת בהך גיסא מיבעיא לך:
מייחסי דפומבדיתא שהיא בין שתי הנהרות מבירם נסבי ש"מ מוחזקים הם בה בחזקת יחוס:
כמחלוקת ליוחסין בארכה ורחבה של בבל:
כך מחלוקת לגיטין דקיימא לן (גיטין דף ב.) המביא גט משאר ארצות צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם לפי שאין בקיאין לשמה והמביא גט מארץ ישראל לבבל אינו צריך לומר ובבל הרי היא כארץ ישראל לגיטין שאף הם היו חכמים ובקיאין לשמה:
עד ארבא תניינא אגם של קנים וערבה שקורין אושר"א:
34 more comments on this page.
Rashi on Kiddushin 72a · Sefaria
Tosafot
להך גיסא דפרת עד היכן פי' בקונטרס להכי לא בעי לתחת פרת עד היכא לפי שפרת נופל בחדקל ועוד בבל מושכת למטה ממנו עד אפמיא תתאה כדאמר לעיל:
איתתא בעא מינייהו ולא יהבו ליה ולכך הוציא עליהם לעז וי"מ דקאי אדרב פפא ולא נהירא דח"ו שיעלה בדעתו של אותו צדיק להוציא לעז עליהם שלא כדין:
בין הנהרות הרי היא כגולה ליוחסין וצריך לומר דשני מקומות הן דאי משום חדקל ופרת לא הוה בעי גמרא וכי בין הנהרות מאי הוי דפשיטא לכולי עלמא דמייחסי דלעיל נמי לא בעי אלא מן הצדדין אבל בין הנהרות פשיטא ליה דמיוחסין הן:
Tosafot on Kiddushin 72a · Sefaria
Meiri
במסכת גיטין יתבאר שהמביא גט ממקום למקום בארץ ישראל אע"פ שלא ראה השליח כתיבת הגט וחתימתו נותן לה בפני עדים ודיו ויכולה להנשא בו אלא שאם בא הבעל וערער יתקיים בחותמיו ואם אינה יכולה לקיימו תצא אבל המביא גט מחוצה לארץ או מארץ לחוצה לארץ או ממקום למקום בחוצה לארץ אם ראה השליח כתיבתו וחתימתו אומר בפני שנים בפני נכתב ובפני נחתם ונותנו בפניהם ואין צריך קיום אחר ואפילו בא הבעל וערער אין משגיחין בו ואם לא ראה השליח כתיבתו וחתימתו לא יתנהו עד שיתקיים בחותמיו ואם נתן קודם קיום הרי זה גט פסול ולא תנשא בו לכתחלה ובבל הרי הוא כארץ ישראל לענין זה ושעור תחומה נתבלבל ביד המפרשים בביאור הלכה זו וכבר אבד זכרם של מקומות ונשתכח ענינם ואין לנו בהם דין ודברים:
Meiri on Kiddushin 72a · Sefaria
Maharsha (Chidushei Halachot)
תוספות בד"ה בין הנהרות כו' דאי משום חדקל ופרת כו' דפשיטא לכולי עלמא דמייחסי כו' עכ"ל כתב מהרש"ל ונראה בעיני דאינו קשה כ"כ דנהי דעומד בין הנהרות ס"ס מאחר שגבוה כ"כ ומשוך לצד דרום לא מהני כו' עכ"ל ואין זה מספיק דאי משום דהוה לעיל מהגבולין לצד דרום וכדמסיק א"כ מאי קאמר בין הנהרות בין חדקל לפרת הרי היא כגולה דהאי כללא ודאי ליתא דהא בלעיל מהגבולין לצד דרום אף בין הנהרות אלו בכלל הפסולין הוא והכא ודאי לא נחית הכא להכי דהוה לעיל מהגבולין עד דמפרש והיכא קיימא אר"י מאיהי דקירא ולעיל כו' אלא ע"כ האי בין הנהרות כגולה לא מסיימי סימנא אלא בב' מקומות אחרים וכדמסיק נמי ניחא דקיימא לעיל מהגבולין לצד דרום אלא דרצועה יוצאה ודו"ק:
Chidushei Halachot on Kiddushin 72a · Sefaria
Penei Yehoshua
ע"ב ת"ר גר נושא ממזרת דברי רבי יוסי ופרש"י שהולד ממזר ולכאורה נראה בכוונת רש"י ז"ל משום דבסמוך איפסקא הלכתא הלכתא כרבי יוסי וקי"ל נמי לעיל ס"פ האומר דהלכה כרבי טרפון דיכולין ממזרים לטהר ע"י שפחה דוקא משמע דע"י גירות לא לכך הוצרך רש"י ז"ל לפרש דלרבי יוסי נמי הולד ממזר כך נראה לכאורה אלא דיותר נראה דגירסת רש"י ז"ל בגופא דברייתא הכי הוא וכדמשמע לעיל בפרק האומר דף ס"ו וכגירסת מהרש"א ז"ל ודלא כמהרש"ל וכן נראה להדיא מלשון הרי"ף והרא"ש ז"ל בשמעתין ובעיקר לשון רש"י ז"ל דטעמא דרבי יוסי דהוי ממזר משום דכתיב לו הלך אחר פסולו וכבר הארכתי בפרק האומר:
רש"י בד"ה חמשה קהלי כתיבי וקהל דגבי פצוע דכא לא חשיב דלאו בפסולי יוחסין משתעי. והתוספות כתבו בשם ר"י משום דלא שייך ביה קהל וכוונתם דנהי דאיצטריך למיכתב ביה קהל ה' למישרא פצוע דכא בגיורת ובנתינה כדאיתא להדיא בפרק הערל אפ"ה כיון דלא דמיא להנך לא מייתר בה קרא דאיצטריך למיכתב באפי נפשה משא"כ הנך דכולהו כי הדדי נינהו לענין דרשת בקהל ה' כמו שאבאר ולפרש"י לא שייך למיכתב פצוע דכא בחד קרא בהדי הנך כיון דלא דמיא להו כלל כן נ"ל בפרש"י ותוספות. מיהו בחידושי הריטב"א ז"ל מצאתי שכתב בשם הראב"ד ז"ל דודאי חשיב קהל ה' דפצוע דכא אלא דקהל ה' דמצרי ואדומי לא קחשיב כיון דלהתירא כתביה רחמנא ולענ"ד נראה להוסיף טעם לשבח כיון דאיצטריך למיכתב התירא בדור שלישי איצטריך למיכתב ביה בקהל ה' באפי נפשה דאל"כ ה"א דלא שריא רחמנא בדור שלישי אלא בקהל ישראל ולא בקהל כהונה משא"כ השתא דכתיב ביה יבא להם בקהל ה' באפי נפשה משמע להדיא דאף בקהל כהונה שרי כדפרישית בסמוך דכל היכא דכתיב קהל ה' סתמא חד זימנא משמע דאיירי בקהל כהונה ואף על גב דלפ"ז איכא למידק איפכא א"כ במצרי ראשון ושני מנא לן דאסורי בישראל דלמא לא אסרה רחמנא אלא בקהל כהונה הא ליתא דלענין איסורא ודאי דבר הלמד מענינו הוא וילפינן חדא מאינך כדמוכח בשמעתין ודו"ק:
Penei Yehoshua on Kiddushin 72a · Sefaria
Gilyon HaShas
תוס' ד"ה בין וכו' וצ"ל דשני מקומות הן עיין עירובין דף יט ע"א תד"ה אם בין הנהרות:
Gilyon HaShas on Kiddushin 72a · Sefaria
Ben Yehoyada
הַרְאֵנִי פַּרְסִיִּים, אָמַר לֵיהּ דּוֹמִין לַחֲיָלוֹת שֶׁל בֵּית דָּוִד. עיין רש"י. ועוד נראה לי בס"ד על פי מה שאמרו בראש השנה (ראש השנה יח.) מאי כבני מרון? אמר רבי יהודה אמר שמואל כחיילות של בית דוד, פירש כך היו מונים יוצאים בזה את זה בצאתם למלחמה עיין שם. וכן הפרסיים כשיוצאין למלחמה אינם הולכים החיילות בשטח רחב ובערבוביא אלא הולכים בזה את זה בסדר נכון כמו חיילות בית דוד ולאו על יציאתם למלחמה דוקא קאמר אלא שואל על הילוכם תמיד ואמר לו שדרכם לילך בזה את זה כדרך חיילות בית דוד כשיוצאין למלחמה. אי נמי דוד המלך ע"ה עשה סדרים לחיילותיו בהילוכם למלחמה כמו סדרים שתמצא עתה אצל המלכים בחיילותם כי ממנו למדו המלכים לעשות והפרסיים היו ראשנים בלימוד זה שהם למדו לעשות סדרים של חיילותם כמו סדרים של חיילות בית דוד קודם שעשו שאר מלכים שבזמנו עדיין לא היה זה אלא רק אצל הפרסיים.
הַרְאֵנִי חַבָּרִים, אָמַר לֵיהּ דּוֹמִין לְמַלְאֲכֵי חַבָּלָה. נראה הכונה כמו מלאכי חבלה כיון ששולטים אינם מבחינים בין טוב לרע אלא תם ורשע מכלים, כן אלו בעת שיהיה להם תגבורת ושליטה אין מבחינים אלא מזיקין והורגין כל אשר ימצאון! ומה שאמר הַרְאֵנִי יִשְׁמָעֵאלִים ואמר לו 'דּוֹמִים לִשְׂעִירִים שֶׁל בֵּית הַכִּסֵּא' נראה לי הכונה כי הישמעלים הזכרים דרכם לגדל שערות בראשם שלא יגלחום ועושין אותם קליעות כמו הנשים וידוע מה שאמרו רז"ל בגמרא דעירובין (עירובין ק:) בעשר קללות שנתקללה חוה שהאשה מגדלת שער כשדים ולכן אלו שהם מגדלי שער כנשים דימה אותם לשדים. ואמר ' שֶׁל בֵּית הַכִּסֵּא ' משום דשם היו מצויים יותר בזמן הקודם כמו שאמרו בברכות (ברכות סב.) אביי מרביא ליה אימיה אימרא למיעל בהדיה לבית הכסא, ומקשי בגמרא לרביא ליה גדיא? ומשני שעיר בשעיר מחלף, ופירש רש"י שד של בית הכסא דומה לשעיר ועליהם נאמר וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם בישעיה (ישעיהו יג, כא) עיין שם.
הַרְאֵנִי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל, אָמַר לֵיהּ דּוֹמִין לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. נראה לי בס"ד דאיתא בגמרא דפסחים (פסחים קיג:) תנו רבנן שלשה שונאין זה את זה אלו הן הכלבים והתרנגולין והחברין ויש אומרים אף הזונות ויש אומרים אף תלמידי חכמים שבבבל, נמצא תנא קמא ויש אומרים הראשון חולקין על יש אומרים השני דאמר תלמידי חכמים שבבבל שונאין זה את זה. ולכן כיון דאיכא מאן דאמר שהם שונאין ואיכא דפליגי לכן אמר לו ברמז הַרְאֵנִי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל איך הם דדבר מי עיקר? והשיב לו ברמז דּוֹמִין לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שאין ביניהם שנאה וקנאה ורמז לו בזה העיקר כסברת תנא קמא ויש אומרים קמא דפליגי על יש אומרים בתרא. וראיתי להר"ן ז"ל בנדרים (נדרים כ:) שפירש על מה שאמר שם דמצייני כמלאכי השרת, יש לפרש שהם מצויינין ונבדלין משאר בני אדם כמלאכי השרת כדאמרינן בהגדה מלמד שהיו ישראל מצויינין שם כלומר שהיו עם בפני עצמו ולא נתערבו במצרים עד כאן עיין שם, ופירוש זה יבא נכון כאן יותר. ועוד נראה לפרש בס"ד מה שאמר דּוֹמִין לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת על פי מה שאמרו בגמרא דשבת (שבת קמה:) הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל (ישעיה כז, ו) תני רב יוסף אלו תלמידי חכמים שבבבל שעושין ציצין ופרחים לתורה, ופירש רש"י ציצין צמח עיין שם. וידוע מה שאמרו בגמרא (דברים רבה י, ו) אין לך כל עשב וציץ ופרח שאין ממונה עליו מלאך אשר מכה בו ואומר לו גדל, ונמצא חדושי תורה מדמה אותם הכתוב לצמחים ופרחים לכן תלמידי חכמים שבבבל שעושין צמחים ופרחים בתורה דימה אותם למלאכי השרת הם אותם המלאכים הממונים על הפרחים והצמחים. ובאופן אחר נראה לי בס"ד דרך הלצה והוא קרוב ומתיישב לפי הפשט דהמלאכים יש להם כנפיים במקום ידים ותלמידי חכמים שבבבל היה דרכם ללבוש מלבוש עליון הנקרא בלשון ערבי בד"ן אשר בית הידים שבו ארוכים ופתוחים וסרוחים ומשולשלים למטה מן הידים ודומין לכנפיים וכל דורות שלפנינו היה מלבושם פה עיר בגדאד כך וגם אנא עבדא לבשתי בחתונתי בגד זה הנקרא בד"ן העשויים בתי ידים שלו כך והם משולשלים וסרוחים ככנפיים מה שאין כן בארץ ישראל אין לובשים בד"ן זה שידיו ארוכות ורחבות ומשתלשלים ככנפיים אלא ידיו קצרות ולא ארוכות ולא רחבות וגם לא פתוחות וכאשר לובשים עתה וקורין זה גיב"א ולזה אמר 'דּוֹמִין לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת' שיש להם כנפיים.
Ben Yehoyada on Kiddushin 72a · Sefaria
What this page contains
A full text unit for Kiddushin, daf 72, Amud Aleph, about 448 words in 11 segments. Segment numbers make it easier to return to an exact line; the commentaries below are quoted from their printed sources.
Continue the sequence
Parallel sources
Lessons and study tools
A unit-by-unit map of all 11 segments on this page: opening words, the moves the text actually makes and a link back to that exact segment.
- Segment 124 words
Opens “וְהָאִידָּנָא הוּא [דְּ]דַלְיוּהּ פָּרְסָאֵי. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי…”
- Segment 223 words
Opens “אָמַר רַב פָּפָּא: כְּמַחְלוֹקֶת לְיוּחֲסִין, כָּךְ מַחְלוֹקֶת…”
- Segment 363 words
Opens “אָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא: חֲבֵיל יַמָּא –…”
- Segment 463 words
Opens “הָהוּא גַּבְרָא דַּאֲמַר לְהוּ: אֲנָא מִן שׁוֹט…”
- Segment 550 words
Opens “אָמַר רַב אִיקָא בַּר אָבִין אָמַר רַב…”
- Segment 643 words
Opens “וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא. דְּאָמַר רַבִּי…”
- Segment 735 words
Opens “מַאי חַבְרוֹתֶיהָ? אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּרַךְ מוּשְׁכֵּי חוּסְקֵי…”
- Segment 816 words
Opens “״וּתְלָת עִלְעִין בְּפֻמַּהּ בֵּין שִׁנַּהּ״. אָמַר רַבִּי…”
- Segment 934 words
Opens “״וַאֲרוּ חֵיוָה אׇחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב״. תָּנֵי…”
- Segment 1032 words
Opens “אֲמַר לֵיהּ רַבִּי לְלֵוִי: הַרְאֵנִי פָּרְסִיִּים. אֲמַר…”
- Segment 1165 words
Opens “כִּי הֲוָה נִיחָא נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי אֲמַר: הוּמַנְיָא…”
Sages named on this page
- Rav Yosef · Third Generation Amoraim
Rav Yosef, a prominent blind Amora, was a student of Rav Yehuda bar Yechezkel and a contemporary of Rabbah.
Source: Kiddushin 72a · Segment 9 — “…דָּמְיָה לְדֹב״. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: אֵלּוּ פָּרְסִיִּים, שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין…”
- Ravina [the Last] · Amoraim · Sixth Generation of Amoraim
Ravina was a prominent sixth-generation Amoraic sage, a student-colleague of Rav Ashi, who played a crucial role in the sealing of the…
Source: Kiddushin 72a · Segment 3 — “…תְּכֵילְתָּא דַּחֲבֵיל יַמָּא. רָבִינָא אָמַר: אַף צִיצוֹרָא. תַּנְיָא נָמֵי…”
- Shmuel · First Generation Amoraim
Shmuel, a prominent Amora, was a student of Rabbi Judah the Prince and a contemporary of Rav.
Source: Kiddushin 72a · Segment 7 — “מַאי חַבְרוֹתֶיהָ? אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּרַךְ מוּשְׁכֵּי חוּסְקֵי וְרוּמְקֵי. אָמַר…”
- Abaye [HaKohen] · Amoraim · Fourth Generation of Amoraim
Abaye, whose original name was Nachmani, was a leading fourth-generation Amora known for his vast Torah knowledge and ethical conduct.
Source: Kiddushin 72a · Segment 1 — “…פָּרְסָאֵי. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: לְהָא גִּיסָא דִפְרָת…”
Original text
וְהָאִידָּנָא הוּא [דְּ]דַלְיוּהּ פָּרְסָאֵי. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: לְהָא גִּיסָא דִפְרָת עַד הֵיכָא? אֲמַר לֵיהּ: מַאי דַּעְתָּיךְ? מִשּׁוּם בִּירָם? מְיַיחֲסִי דְּפוּמְבְּדִיתָא מִבִּירָם נָסְבִי.
And it is only now that the Persians moved the bridge further up northward. Abaye said to Rav Yosef: Until where does the border extend on this western side of the Euphrates? Rav Yosef said to him: What are you thinking? Why do you ask? Is it due to the town of Biram? Even those of pure lineage who live in Pumbedita marry women from Biram, which demonstrates that the residents of Biram are presumed to have unflawed lineage.
אָמַר רַב פָּפָּא: כְּמַחְלוֹקֶת לְיוּחֲסִין, כָּךְ מַחְלוֹקֶת לְעִנְיַן גִּיטִּין. וְרַב יוֹסֵף אָמַר: מַחְלוֹקֶת לְיוּחֲסִין, אֲבָל לְגִיטִּין – דִּבְרֵי הַכֹּל עַד אַרְבָּא תִנְיָינָא דְּגִישְׁרָא.
Rav Pappa says: Just as there is a dispute between Rav and Shmuel as to the northern border of Babylonia with regard to lineage, so is there a dispute with regard to bills of divorce. An agent bringing a bill of divorce from a country overseas to Eretz Yisrael must state that it was written and signed in his presence. If he brought it from Babylonia, there is no requirement for him to state this. Rav Pappa is teaching that the borders that define Babylonia with regard to this issue are the same as the borders with regard to lineage. And Rav Yosef says: This dispute is with regard to lineage, but with regard to bills of divorce, everyone agrees that it is considered Babylonia up to the second lake of the bridge that Shmuel mentioned.
אָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא: חֲבֵיל יַמָּא – תְּכֵילְתָּא דְבָבֶל. שׁוּנְיָא וְגוּבְיָא – תְּכֵילְתָּא דַּחֲבֵיל יַמָּא. רָבִינָא אָמַר: אַף צִיצוֹרָא. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, חָנָן בֶּן פִּנְחָס אוֹמֵר: חֲבֵיל יַמָּא – תְּכֵילְתָּא דְּבָבֶל, שׁוּנְיָא וְגוּבְיָא וְצִיצוֹרָא – תְּכֵילְתָּא דַּחֲבֵיל יַמָּא. אָמַר רַב פָּפָּא: וְהָאִידָּנָא אִיעָרַבִי בְּהוּ כּוּתָאֵי. וְלָא הִיא, אִיתְּתָא הוּא דִּבְעָא מִינַּיְיהוּ, וְלָא יְהַבוּ לֵיהּ. מַאי חֲבֵיל יַמָּא? אָמַר רַב פָּפָּא: זוֹ פְּרָת דְּבוֹרְסִי.
Rami bar Abba said: The province of Ḥaveil Yamma is the glory of Babylonia with regard to lineage; Shunya and Guvya are the glory of Ḥaveil Yamma. Ravina said: The town of Tzitzora is also like Shunya and Guvya. This is also taught in a baraita : Ḥanan ben Pineḥas says: Ḥaveil Yamma is the glory of Babylonia; Shunya and Guvya and Tzitzora are the glory of Ḥaveil Yamma. Rav Pappa says: And nowadays, Samaritans have assimilated with them, and their lineage is problematic. The Gemara comments: And that is not so. Rather, one Samaritan requested to marry a woman from them and they would not give her to him, which led to the rumor that Samaritans had assimilated with them. The Gemara asks: What is this region called Ḥaveil Yamma? Rav Pappa said: This is the area near the Euphrates adjacent to Bursi.
הָהוּא גַּבְרָא דַּאֲמַר לְהוּ: אֲנָא מִן שׁוֹט מֵישׁוֹט, עָמַד רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא עַל רַגְלָיו וְאָמַר: שׁוֹט מֵישׁוֹט בֵּין הַנְּהָרוֹת עוֹמֶדֶת. וְכִי בֵּין הַנְּהָרוֹת עוֹמֶדֶת, מַאי הָוֵי? אָמַר אַבָּיֵי, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: בֵּין הַנְּהָרוֹת הֲרֵי הִיא כַּגּוֹלָה לְיוּחֲסִין. וְהֵיכָא קָיְימָא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מֵאִיהִי דְקִירָא וּלְעֵיל. וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עַד מַעְבַּרְתָּא דְגִיזְמָא! אָמַר אַבָּיֵי: רְצוּעָה נָפְקָא.
The Gemara relates: There was a certain man who said to the Sages: I am from a place called Shot Mishot. Rabbi Yitzḥak Nappaḥa stood on his feet and said: Shot Mishot is located between the Tigris and Euphrates Rivers. The Gemara asks: And if it is located between the rivers, what of it? What halakha is this relevant for? Abaye said that Rabbi Ḥama bar Ukva says that Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, says: The area between the rivers is like the exile, meaning Pumbedita, with regard to lineage. The Gemara inquires: And where is the area between the rivers located for the purpose of this halakha ? Rabbi Yoḥanan said: From Ihi Dekira and upward, i.e., northward. The Gemara asks: But doesn’t Rabbi Yoḥanan say: Until the crossing at Gizma but no further? Abaye said: A strip extends from that region past Ihi Dekira.
אָמַר רַב אִיקָא בַּר אָבִין אָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: חִלָּזוֹן נִיהֲוַונְד הֲרֵי הִיא כַּגּוֹלָה לְיוּחֲסִין. אֲמַר לְהוּ אַבָּיֵי: לָא תְּצִיתוּ לֵיהּ, יְבָמָה הִיא דִּנְפַלָה לֵיהּ הָתָם. אֲמַר לֵיהּ: אַטּוּ דִּידִי הִיא? דְּרַב חֲנַנְאֵל הִיא! אֲזוּל שַׁיְילוּהּ לְרַב חֲנַנְאֵל, אֲמַר לְהוּ: הָכִי אָמַר רַב: חִלָּזוֹן נִיהֲוַונְד הֲרֵי הִיא כַּגּוֹלָה לְיוּחֲסִין.
Rav Ika bar Avin says that Rav Ḥananel says that Rav says: Ḥillazon Nihavnad is like the exile with regard to lineage. Abaye said to them: Do not listen to Rav Ika bar Avin about this, as it was a yevama who fell before him from there to perform levirate marriage, and he said that its lineage was unflawed because he wished to marry her. Rav Ika bar Avin said to him: Is that to say that this halakha is mine? It is Rav Ḥananel’s, and it is not reasonable to say that I was influenced by my own interests in stating it. They went and asked Rav Ḥananel. He said to them: Rav said as follows: Ḥillazon Nihavnad is like the exile with regard to lineage.
וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא. דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: מַאי דִּכְתִיב: ״וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי״, חֲלַח – זוֹ חִלָּזוֹן, חָבוֹר – זוֹ הַדְיָיב, נְהַר גּוֹזָן – זוֹ גִּינְזַק, עָרֵי מָדָי – זוֹ חֲמָדָן וְחַבְרוֹתֶיהָ, וְאָמְרִי לַהּ: זוֹ נִהֲוַונְד וְחַבְרוֹתֶיהָ.
The Gemara comments: And this disagrees with the statement of Rabbi Abba bar Kahana, as Rabbi Abba bar Kahana says: What is the meaning of that which is written with regard to the exile of the ten tribes of the kingdom of Israel: “And he put them in Halah, and in Habor, on the river of Gozan, and in the cities of the Medes” (II Kings 18:11)? Halah is Ḥillazon; Habor is Hadyav; the river of Gozan is Ginzak; the cities of the Medes are Ḥamadan and its neighboring towns, and some say: This is Nihavnad and its neighboring towns. Since the ten tribes assimilated with the gentiles, the lineage of Jews from those places is flawed, unlike that which was taught before.
מַאי חַבְרוֹתֶיהָ? אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּרַךְ מוּשְׁכֵּי חוּסְקֵי וְרוּמְקֵי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְכוּלָּם לִפְסוּל. קָסָלְקָא דַּעְתָּא: מוּשְׁכֵּי הַיְינוּ מוּשְׁכְּנֵי. וְהָאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר שְׁמוּאֵל: מוּשְׁכְּנֵי הֲרֵי הִיא כַּגּוֹלָה לְיוּחֲסִין! אֶלָּא מוּשְׁכֵּי לְחוּד וּמוּשְׁכְּנֵי לְחוּד.
The Gemara asks: What are the neighboring towns of Nihavnad? Shmuel said: The city of Mushekhei, Ḥosekei, and Rumekei. Rabbi Yoḥanan says: And all of these are the same with regard to flawed lineage. It was assumed that Mushekhei is the same as Mushekanei. The Gemara therefore asks: But doesn’t Rabbi Ḥiyya bar Avin say that Shmuel says: Mushekanei is like the exile with regard to lineage? Rather, it must be that Mushekhei is discrete, and Mushekanei is discrete.
״וּתְלָת עִלְעִין בְּפֻמַּהּ בֵּין שִׁנַּהּ״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ חִלָּזוֹן, הַדְיָיב, וּנְצִיבִין, שֶׁפְּעָמִים בּוֹלַעְתָּן וּפְעָמִים פּוֹלַטְתָּן.
In connection to the aforementioned places, the Gemara analyzes the following verse, describing a vision of a bear-like animal: “And it had three ribs in its mouth between its teeth” (Daniel 7:5). Rabbi Yoḥanan says: This is Ḥillazon, Hadyav, and Netzivin, which the Persian government sometimes swallows and sometimes discharges. In other words, control over these places passed from the Persians to the Romans and back again several times.
״וַאֲרוּ חֵיוָה אׇחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב״. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: אֵלּוּ פָּרְסִיִּים, שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין כְּדוֹב, וּמְסוּרְבָּלִין כְּדוֹב, וּמְגַדְּלִין שֵׂעָר כְּדוֹב, וְאֵין לָהֶם מְנוּחָה כְּדוֹב. רַבִּי אַמֵּי כִּי הֲוָה חָזֵי פָּרְסָא דְּרָכֵיב, אָמַר: הַיְינוּ דּוּבָּא נָיְידָא.
The first part of that verse stated: “And behold a second beast, similar to a bear” (Daniel 7:5). Rav Yosef taught: These are Persians, who eat and drink copious amounts like a bear, and are corpulent like a bear, and grow hair like a bear, and have no rest like a bear, which is constantly on the move from one place to another. When Rabbi Ami saw a Persian riding, he would say: This is a bear on the move.
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי לְלֵוִי: הַרְאֵנִי פָּרְסִיִּים. אֲמַר לֵיהּ: דּוֹמִים לַחֲיָילוֹת שֶׁל בֵּית דָּוִד. הַרְאֵנִי חַבָּרִין. דּוֹמִין לְמַלְאֲכֵי חַבָּלָה. הַרְאֵנִי יִשְׁמְעֵאלִים. דּוֹמִין לִשְׂעִירִים שֶׁל בֵּית הַכִּסֵּא. הַרְאֵנִי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל. דּוֹמִים לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.
Rabbi Yehuda HaNasi said to Levi: Show me Persians, i.e., describe a typical Persian to me. Levi said to him: They are similar to the legions of the house of David. Rabbi Yehuda HaNasi said: Show me Ḥabbarin, Persian priests. Levi said to him: They are similar to angels of destruction. Rabbi Yehuda HaNasi said: Show me Ishmaelites. Levi said to him: They are similar to demons of an outhouse. Rabbi Yehuda HaNasi said: Show me Torah scholars of Babylonia. Levi said to him: They are similar to ministering angels.
כִּי הֲוָה נִיחָא נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי אֲמַר: הוּמַנְיָא אִיכָּא בְּבָבֶל – כּוּלַּהּ עַמּוֹנָאֵי הִיא. מַסְגַּרְיָא אִיכָּא בְּבָבֶל – כּוּלָּהּ דְּמַמְזֵירֵי הִיא. בִּירְקָא אִיכָּא בְּבָבֶל – שְׁנֵי אַחִים יֵשׁ [בָּהּ] שֶׁמַּחֲלִיפִים נְשׁוֹתֵיהֶם זֶה לָזֶה. בִּירְתָּא דְּסָטְיָא אִיכָּא בְּבָבֶל – הַיּוֹם סָרוּ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם, דְּאַקְפִּי פִּירָא בִּכְווֹרֵי בְּשַׁבְּתָא וַאֲזֻיל וְצָדוּ בְּהוּ בְּשַׁבְּתָא וְשַׁמְּתִינְהוּ רַבִּי אַחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה וְאִישְׁתַּמּוּד. אַקְרָא דְאַגְמָא אִיכָּא בְּבָבֶל – אַדָּא בַּר אַהֲבָה יֵשׁ בָּהּ,
When Rabbi Yehuda HaNasi was dying, he said prophetically: There is a place called Homanya in Babylonia, and all its people are the sons of Ammon. There is a place called Masgariya in Babylonia, and all its people are mamzerim . There is a place called Bireka in Babylonia, and there are two brothers there who exchange wives with each other, and their children are therefore mamzerim . There is a place called Bireta DeSatya in Babylonia. Today they turned away from the Omnipresent. What did they do? A ditch with fish overflowed, and they went and trapped the fish on Shabbat. Rabbi Aḥai, son of Rabbi Yoshiya, excommunicated them, and they all became apostates. There is a place called Akra DeAgma in Babylonia. There is a man named Adda bar Ahava there.